{"id":"kabala-3a89dd7136b8-1-2","bookId":"kabala-3a89dd7136b8","part":1,"torah":2,"title":"דף מט עמוד ב","hebrewTitle":"דף מט עמוד ב","segments":[{"index":1,"he":"דף מט עמוד ב\nואורות האזן מתלבשים בתוכם וגם הם אינם מתחברים האו\"מ עם האו\"פ ואין בהם כלים ונק' \nה' ראשונה דהוי\"ה ואם תחבר פסק עם מקף שהם טעמים אמצעים הם צורת ד' ואעפ\"י שהד' לא \nנחלקה יש רמז לחילוקה כי תחבר ה' דאזן ימין שהיא י' עם ד\"ו דחוטם ימין וכן בשמאל \nהרי ב' אלפי\"ן בציור יו\"ד ואם תחבר י' אזן ימין עם ו' דחוטם ימין וכן י' אזן שמאל \nוכן להפך י' אזן שמאל ו' חוטם שמאל י' אזן ימין הרי ב' אלפי\"ן בציור יו\"י. ואורות \nהפה שהוא הבל הנרגש מכולם הנקרא נפש והוא טעמים תחתונים דס\"ג נה\"י יצאו י\"ס או\"מ \nוי\"ס או\"פ מחוברים יחד ומהכאתם זה בזה נתהווה כלי בראורות הפה ולכן פ\"ה גי' ס\"ג \nוכ\"ב דכלם הם ס\"ג אלא שבכאן ניתוספו הכלים שהם האותיות ולא היה כ\"א כלי א' והיה \nאורות בתוכו ולכן נקרא עקודים והם ג\"כ בציור ה' שצורתה ד\"ו אלא שכאן נחלקה גם הד' \nלד' אלפי\"ן הנזכר והם עצמם אורות האזנים והחוטם כי האזנים הם ב' אלפי\"ן בציור יו\"י \n"},{"index":2,"he":"וירדו בסוד הבל ודיבור בלחי העליון דפה הבל בימין ודיבור בשמאל מההבל נעשה או\"מ \nומהדיבור נעשה חיצוניות הכלי והחוטם הוא ב' אלפי\"ן בציור יו\"ד וירדו בסוד הבל \nודיבור בלחי התחתון דפה ונעשו מההבל אור פנימי ומהדיבור פנימי הכלי ומתפשט דרך \nתיקון הה' הנקרא אפיים ומסתיימים עד הטיבור ואורות האזן וחוטם מתלבשים בתוכו והם ו' \nדהוי\"ה: \nאח\"ך עלו עסמ\"ב דמ\"ה וב\"ן שהם זו\"ן למ\"ן אל ישסו\"ת שהם סמ\"ב דס\"ג ומ\"ב דע\"ב ועלו כל \nאלו האורות דרך אור חוזר למעלה מהטיבור ופרס שם חד פרסא. ועליית אורות אלו הוא \nצמצום ב' שעשה א\"ק לצורך הנקודות כי ע\"י צמצום ומיעוט האור יוכלו לקבל האורות וזה \nהיה די לצורך האצי' שהם הנקודות אך לצורך בי\"ע הוצרך הפרסה דבי\"ע אינם יכולים לקבל \nרק ע\"י מסך וזהו המסך שבין אצי' לבי\"ע וע\"י הצמצום הוחשכו חיצוניות נה\"י דא\"ק \nוחיצוניות הפנים ירד במקום בריאה וחיצוניות האחור ירד במקום יצירה וחיצוניות \n"},{"index":3,"he":"החיצוניות ירד במקום עשיה והיו בחלל שבין נה\"י דא\"ק לאו\"מ דיושר וחיצוניות הנזכר \nירדו במקום החלל הנזכר וגם לקחו מקום מועט מהמקיף והמקיף עלה והלביש לנה\"י דא\"ק \nבמקום החיצוניות הנזכר שירד וכשיוצאו עיגולים דיושר דנקודות והלבישו למקום הנזכר \nואז נדחקו החיצוניות הנזכר שירדו במקום בי\"ע ועלו במקומם והלבישו ע\"ג עיגולי \nהנקודות. נמצא סדרם כך. פנים נה\"י דיושר דא\"ק ועליו מלביש מקיף דיושר דא\"ק הנזכר \nשעלה ועליו יושר דנקודים ועליו עיגולי הנקודות ועליהם חיצוניות נה\"י דא\"ק ונתחברו \nנת\"א דס\"ג עם טעמים דס\"ג שהם או\"א בישסו\"ת וכלם נתחברו עם טעמים דע\"ב שהם או\"א \nעילאין ונזדווגו טעמי ע\"ב עם טעמי ס\"ג ויצאו חיצוניות טנת\"א דב\"ן עם חיצוניות נת\"א \nדס\"ג דרך או\"ח מהעינים וירדו והלבישו א\"ק מטיבורו ע\"ס רגליו ואלו הם נקרא נקודים ה' \nאחרונה דהוי\"ה: \n(יא) וכלי אח\"פ נעשו ע\"י הסתכלות העינים שהוא החיה באורות אח\"פ וכשירד בעקודים שהם \n"},{"index":4,"he":"אורות הפה בדרך אור ישר כשהגיע ההסתכלות בבחי' הי' דנפש נעשו כלים דג\"ר דאח\"פ שהם \nנשמות דנר\"ן וע\"י חזרת אור הסתכל' ואור דעקודים נעשו כלים דז\"ת דאח\"פ שהם נ\"ר דנר\"ן \nוכלי הנקודות שהם החיצוניות נת\"א דס\"ג וחיצוניות טנת\"א דב\"ן נעשו ע\"י שעברו אורות \nהנזכר דרך יציאתם מן העינים ושאבו מן אורות אח\"פ שע\"י הסתכלות העין באזן ימין ואור \nחוטם ופה כלולים בו מקו הראיה נעשה או\"מ דכתר דנקו' ומהארת הקו נעשה או\"פ שלו \nומהסתכלות העין באזן שמאל מקו הראיה נעשה חיצוניות הכלי הנזכר ומהארת הקו פנימיות \nהכלי וכלי חכמה דנקודות נעשה מהסתכלות העין באורות החוטם עד הפה מצד ימין או\"מ \nומשמאל חיצוניות הכלי ומהפה ולמטה מצד ימין או\"פ ומצד שמאל [פנימיות הכלי]. וכלי \nהבינה דנקודות נעשה מהסתכלות העין באורות הפה עד הזקן מצד ימין או\"מ ומצד שמאל \nחיצוניות הכלי ומהזקן ולמטה מצד ימין או\"פ ומצד שמאל פנימיות הכלי וכל אלו הכלים \n"},{"index":5,"he":"דג\"ר דנקודות נעשו מהסתכלות העין באורות אח\"פ שבשיבולת הזקן. וכלי הז\"ת דנקו' נעשה \nמהסתכלות העין באורות החוטם והפה שמהזקן ולמטה עד החזה מצד ימין או\"מ ומשמאל \nחיצוניות הכלי ומהחזה עד הטיבור מצד ימין או\"פ ומשמאל פנימיות הכלי: \n(יב) אח\"ך ירדו הכלים הנזכר וכתר הלביש לשליש ת\"ת תחתון דא\"ק וחב\"ד הלבישו לתלת \nפרקין קדמאין דנה\"י וחג\"ת לג' פרקין אמצעיים ונה\"י לג' פרקין תתאין: \n(יג) אח\"ך ירדו בתוכם האורות ויש להם ג' בחי' של אור הא' הוא העיקרי והוא אור החוזר \nהיוצא מהעינים שהואא בחי' ב\"ן וס\"ג והב' אורות אח\"פ והג' אור החדש היוצא מזווג ע\"ב \nס\"ג דא\"ק וירד ביושר ובקע הפרסה וירדו עמו כל האורות הפני' שעלו למעלה מהטיבור \nונתפשטו מהטיבור ולמטה והאירו לאלו הי\"ס דנקודות העומדים בחוץ מנקב הטיבור האיר \nנקוד חולם לכתר ומהיסוד האיר נקוד' שורי\"ק י' הניקוד לאבא ו' הניקו' לאימא ומהי' \nצפורני הרגלים האירו לז' מלכים דמיתו ולב' אחוריים דאו\"א וישסו\"ת אשר יתבטלו \n"},{"index":6,"he":"ולאחורי נה\"י דכתר העתידים ליפגם [והם] שאר נקודות התורה כי הדעת פה עומד למעלה \nמחו\"ב משא\"כ בדעת דז\"א שהוא למטה מחו\"ב ולכן הדעת מאיר לחו\"ב: \n(יד) וכלים דאח\"פ הנזכר וכלי הנקודים אינם מדובקים בגוף א\"ק רק חופפים מסביב עליו \nועיקר האור מלפניו והארת האור מתפשט לצדדיו ולאחריו באופן שאח\"פ מסבבים גוף א\"ק \nמאזנו עד טיבורו ונקודות מסבבים מטיבור עד סוף רגליו: \n(טו) י' נקו' הנזכר שיצאו מעיני א\"ק נכללים בה' כנגד ה\"פ כי הכתר היא [נקודה אחד] \nוממנו נעשה פרצוף א\"א ונכלל בו גם עתיק וחכמה היא נקודה ב' וממנה נעשים פרצוף אבא \nובינה היא נקו' ג' ונעשה פרצוף אימא והו\"ק חג\"ת נה\"י הם ו' נקודות והם נקודות ד' \nוממנה נעשה פרצוף ז\"א ומלכות היא נקודה ה' וממנה נעשה פרצוף נוק' דז\"א וטעם שנקרא \nי' נקודות אעפ\"י שהם ה' כי הרי מהם נעשים ה\"פ ואם הם י' נקודות ממש היה ראי שיעשה \nמהם י' פרצופים אך האמת הוא שאינם רק ה' נקו' והסיבה כי הג' נקודות הראשונים יצאו \n"},{"index":7,"he":"כ\"א כלולה מי' וגם כי היו בדרך קוים מחוברים זב\"ז ולכן נקרא ג' נקודות ומנקודה ד' \nלא יצאו ר\"ן ו' חלקי הנקודה ההיא וכחב\"ד שבה נשארו דבוקים בנקודה הג' וגם כי הו' \nחלקים הנזכר לא היו מחוברים בדרך קוים רק נפרדים זו תחת זו לכן להורות חסרון כחב\"ד \nשבנקודה זו וגם להורות כי ו' חלקים הנז' הם נפרדים אנו קוראים אותם ו' נקודות אעפ\"י \nשאינם רק ו' חלקי נקודה ד'. ונקודה הה' לא יצאה רק חלק הי' שבה שהוא בחי' הכתר שבה \nוט' חלקיה נשארו דבוקים בנקו' הג'. נמצא דהג' נקודות הראשונים יצאו שלימות ונקודה \nד' הנק' ו' יצאה חסרה ד' חלקים ונקודה ה' שהיא המ' יצאה חסרה ט' בחי' וזהו בכללות \nהה' נקו' וכן הוא בפרטות הה' נקודות שבכל נקודה ונקודה דהכח\"ב שבכל נקודה ונקודה הם \nשלמים והז\"א שבכל נקודה ונקודה חסר ד' ומל' שבכל נקודה ונקודה חסרה ט': \n(טז) אורות אח\"פ אין בהם עיגולים כי כולם יושר אמנם \n \n"},{"index":8,"he":"דף נ עמוד א\nבניקודים יש בהם עיגולים ויושר: \n(יז) ה' נקודות כוללות ו' פרצופים עתיק וא\"א ואו\"א וזו\"ן הם מלבישים זל\"ז בשוה כי \nתחילה יצאה כתר דעתיק ונתקיים רק שנפגמו אחורי נה\"י שלו. אח\"ך יצאו החו\"ב דעתיק \nונתקיימו רק שנתבטלו אחור שלהם ואחור הנזכר עם אחור נה\"י דכתר ירדו למקום זו\"ן \nדעתיק: \n(חי) אח\"ך יצאו ז\"ת דעתיק ונשברו פנים ואחור שלהם ונפלו ומיתו וירדו כלי פנימים \nשלהם בעתיק דבריאה וכלים אמצעיים בעתיק דיצירה וכלים חיצונים בעתיק דעשיה: \n(יט) אח\"ך יצאה נקודה ב' נקודת א\"א וכדרך שקרה לנקודת עתיק כך אירע לנקודת א\"א \nדהיינו כח\"ב שלהם נתקיימו והיה בהם פגם וביטול לאחור וזו\"ן שלהם מתו ונפלו בא\"א \nדבי\"ע ע\"ד הנזכר בעתיק. אח\"ך יצאה נקודת חכמה ואירע לה כדרך הב' הנזכר וזו\"ן שלהם \nנפלו בכלי אבא דבי\"ע וכן אימא זו\"ן שלהם בכלי בינה דבי\"ע וכן ז\"א בכלי ז\"א דבי\"ע \nוכן נוק' בכלי נוקבא דבי\"ע באופן דכלי זו\"ן דו' נקודות הכוללות מתו ונפלו פנים \n"},{"index":9,"he":"ואחור לבי\"ע כנז\"ל וכלי או\"א של הו' נקודות נתבטלו ונפלו במקום זו\"ן שלהם כנזכר: \n(כ) ו' נקודות הנ\"ל כ\"א מהם כוללת כל הי\"ב פרצופים רק שעתה כל הה' נקודות דכל נקודת \nהם הם בסוד פרצוף א' כי חצי כתר העליון הוא בחי' עתיק ונוק' וחצי התחתון א\"א ונוק'. \nונקודת חכמה או\"א עילאין ונקודת בינה ישסו\"ת. ונקודת ז\"א ישראל ולאה. ונקודת מלכות \nיעקב ורחל: \n(כא) נקודת הכתר יצאה כלולה מי\"ס ונקודת חו\"ב ג\"כ כללות מי\"ס ונקודת \"א לא היה בו \nרק ו' חלקים מנקודה א' שבה דהיינו מל' דמל' שבה באופן שחסר לכח\"ב ט\"ס כ\"א כלולה \nמי\"ס. ולז\"א חסר כח\"ב שלמים וט\"ס א' מכ\"א מו\"ק חג\"ת נה\"י ולנוק' חסר ט\"ס א' שלמים \nוט' ראשונות דמל' שבה: \n(כב) נקודת הכח\"ב יצאו בדרך קוים ולכן נתקיימו וז\"ת יצאו זו תחת זו ונקרא רה\"ר ולכן \nמתו וז' נקודות אלו הם כלול ממ\"ה וב\"ן דהיינו הו' נקודות שהם ו' מלכיות דחג\"ת נה\"י \nהם נקרא ז\"א ונקרא מ\"ה דב\"ן ונקודה הז' שהיא מל' דמל' היא נקרא נוקבא דז\"א ב\"ן דב\"ן \n"},{"index":10,"he":"ואלו הם בחי' הז\"מ תולדות מלכות דא\"ק: \n(כג) אח\"ך חזרו לעלות טנת\"א דמ\"ה וב\"ן הכוללים עם ת\"א דע\"ב ונת\"א דס\"ג למ\"ן לטעמים \nדס\"ג שרשי אח\"פ ונתחברו ונזדווגו טעמי ע\"ב וטעמי ס\"ג ויצאו חיצוניות טנת\"א דמ\"ה \nהחדש וחיצוניות נת\"א דע\"ב דרך המצח לתקן ולברר הי' נקו' דב\"ן הנזכר ואלו נקראים \nעולם הברודים. אחר כך נתחברו י\"ס דמ\"ה עם י\"ס דב\"ן על זה הדרך עתיק לקח י\"ס דכתר \nדמ\"ה ונעשו דכורא דיליה ובירר משם ב\"ן ה' ראשונות דכתר דב\"ן וג\"ר דחכמה דב\"ן וד' \nראשונות דבינה דב\"ן וז' כתרים דז\"ת דב\"ן ונעשו נוק' דיליה דהיינו ה' ראשונות דכתר \nנתחברו עם כתר דכתר דמ\"ה וכתרי חו\"ב דב\"ן נתחברו עם חו\"ב דכתר דמ\"ה וחו\"ב דחכמה \nוחו\"ב וחסד דבינה וז' כתרים דז\"ת דב\"ן נתחברו עם ז\"ת דכתר דמ\"ה דהיינו חו\"ב דחכמה \nעם כתרי חג\"ת בחג\"ת וחו\"ב וחסד דבינה עם כתרי נהי\"ם בנהי\"ם ועתה נתקן עתיק ונעשה \nמי\"ס כ\"א כלולה מי\"ס ונעשו י' פרצופים מלבישים זל\"ז בשוה ומלבישים מטיבור א\"ק עד \n"},{"index":11,"he":"סוף רגליו כסדר הלבשת י' נקודות הכוללים לא\"ק: \n(כד) עתיק ונוק' הנזכר הכוללים ממ\"ה וב\"ן במ\"ה יש פנים ואחור וכן בב\"ן דהיינו מ\"ה \nדמ\"ה ומ\"ה דב\"ן פנים וב\"ן דמ\"ה וב\"ן דב\"ן נקרא אחור ונתחברו ב\"ן דמ\"ה וב\"ן דב\"ן \nאב\"א ומ\"ה דמ\"ה מצד א' ומ\"ה דב\"ן מצד אחר באופן שכל הנראה בעתיק מכל צדדיו בחי' \nפנים וכל אחוריהם ביתה ולכן אין נזכר בעתיק לא פנים ואחור ולא ימין ושמאל כי בין \nבימינו ובין בשמאלו כלול ממ\"ה וב\"ן ומה שאנו מזכירים פנים ואחור הוא כי המ\"ה \nבכללותו נק' פנים בערך הב\"ן הנקרא אחור: \n(כה) שם עתיקא קדישא הנזכר בזוה\"ק הוא הכתר דב\"ן הנחלק בעתיק וא\"א ולכן נקרא כתר \nהזקן אמנם עיקר שם ע\"ק הוא על הא\"ס ב\"ה דהיינו שמטיבור א\"ק ולמטה הנקרא א\"ס בערך \nהאצי' המתלבש בג' רישין דעתיק וא\"א ועל שמו נקרא גם הג' רישין הנזכר ע\"ק ועתיק נקרא \nרישא דלא אתיידע יען אין אנו יודעים מה בחי' אורות יש בתוך הכלים שלו ולכן אמר דל\"א \n"},{"index":12,"he":"מה דהוי בהאי רישא דמציאות הרישא כבר נודע שהוא מחצי כתר דב\"ן אמנם האורות שבתוכו \nלא נודע אם באו [רק] פנימי דמ\"ה ופנימי דב\"ן או באו מקיף ופנימיות דמ\"ה ופנימיות \nדב\"ן או אם באו מקיף ופנימי דמ\"ה ומקיף ופנימי דב\"ן ולעולם כשלא יש מקיף דב\"ן אז \nהפנימיות דב\"ן נעשה מקיף דמ\"ה וסי' לאלו הב' ספקות הראשונות הם אא\"ג בג\"ד דהיינו \nלפי הספק האחד שלא באו רק פנימי דמ\"ה ופנימי דב\"ן ואז הפנימי דב\"ן נעשה מקיף דמ\"ה \nסי' אא\"ג ר\"ל מקיף א' מפנימי דב\"ן ופנימי א' והוא מפנים דמ\"ה וג' כלים והם א' מכתר \nדב\"ן וב' מאחור דב' כתרים דחו\"ב דב\"ן כי לא הספיק הכלי הנזכר לכל אותם האורות דמ\"ה \nודב\"ן. וכפי הספק הב' שבאו מקיף ופנים דמ\"ה ופנים דב\"ן ואז הפני' דב\"ן נעשה מקיף \nלמקיף דמ\"ה וסי' בג\"ד ר\"ל ב' אורות מקיף א' מפנים דב\"ן וא' ממקיף דמ\"ה וג' אורות \nפנים א' מכתר דמ\"ה וב' מאחור דב' כתרים דחו\"ב דב\"ן וד' כלים א' דכתר דמ\"ה וא' דכתר \n"},{"index":13,"he":"דב\"ן וב' כלים דאחור דכתר החו\"ב דב\"ן. וכפי הס' הג' שהוא אם באו מקיף ופנימי דמ\"ה \nומקיף ופנימי דב\"ן יש ג' ספקות וסי' בב\"ו בד\"ד בד\"ד הסי' הא' שהוא בב\"ו ר\"ל ב' מקיף \nדמ\"ה ודב\"ן ב' פני' דמ\"ה וב\"ן ו' כלים ב' דכתר דמ\"ה ודב\"ן וד' כלים דאחור ופנים דב' \nכתרים דחו\"ב דב\"ן. והסי' הב' והג' שהם בד\"ד בד\"ד ר\"ל שהם ב' מקיף דמ\"ה ודב\"ן וד' \n(ענפי') [פנימיים וד' כלים] ב' אורות פנים דכתר דמ\"ה ודב\"ן וב' כלים [שלהם וב' \nאורות] דאחור הכתרים או דפנים הכתרים דחו\"ב וב' כלים דאחור דכתרים דחו\"ב דב\"ן או \nדפנים הכתרים דחו\"ב דב\"ן. וכל הספיקות אלו הם ברישא דעתיק ומכח הספק שבראשו נולדים \nספקות בגופו דהיינו שהחו\"ב דחכמה דב\"ן נשאר בחסד דעתיק ומאירים בחג\"ת דעתיק והחו\"ב \nוחסד דבינה דב\"ן נשארו במצח [בנצח] דעתיק ומאירים בנהי\"ם. והכתרים דז\"ת דב\"ן יש ספק \nאם עלו בז\"ת דעתיק או אם לא עלו ואם עלו יש ספק אם עומדים ג' כתרי חג\"ת בחסד \n"},{"index":14,"he":"ומאירים בחג\"ת וד' כתרי נהי\"ם בנצח ומאירים בנהי\"ם כמו חו\"ב דב\"ן או אם נתחלקו כתר \nדחסד בחסד כתר דגבורה בגבורה וכו' או אם מאירים הכתרים הנזכר בדרך קוים חסד בנצח \nגבורה בהוד ת\"ת ביסוד ומל' או אם מאירים חסד בגבורה וגבורה בת\"ת ות\"ת בנצח וכו' \nומפני כל אלו הספקו' נקרא עתיק רדל\"א: \n(כו) עיקר התלבשות הא\"ס שהוא מטיבור א\"ק ולמטה הוא ברישא דל\"א שהוא עתיק אמנם גם \nבכתר וחכמה דא\"א שהם גולגולתא ומו\"ס כיון שכם הם נקרא רישין מתלבש בהם עצמות הא\"ס \nאף שבא להם האור דרך מסך דרישא עילאה הנזכר אמנם מבינה דא\"א ולמטה בא להם האור דרך \nמסך ממש כי אין יכולים לקבל עצמות האור: \n(כז) רדל\"א הם הג' ראשונות דעתיק יען לא נתלבשו בא\"א רק ז\"ת שבו והז\"ת הנזכר נקרא \nעתיק יומין ר\"ל כי המושג אלינו מן העתיק הם הז\"ת דיליה הנק' ו' יומין דיליה ע\"י \nשנתלבשו בא\"א משא\"כ בג\"ר דעתיק דלא \n \n"}]}
