{"id":"kabala-3abdaae3bf06-1-21","bookId":"kabala-3abdaae3bf06","part":1,"torah":21,"title":"קטע 21","hebrewTitle":"קטע 21","segments":[{"index":1,"he":"א\"ל התם הואיל ובמשנה תורה הוא מקישין אע\"ג דאיכא תרי קראי, אלא למה לא הקישן אלא \nמשום דהוי לאו שאינו שוה בכל, ועוד ציצית שהז\"ג שעטנז שאין הז\"ג א\"ל ואלא בני \nבציצית ל\"ל א\"ל איצטריך דאי לאו בני ה\"א נהי דפטור מציצית אם טוה קשרה וכרכה ציצית \nהציצית כשר קמ\"ל בני אפילו טוה וקשרה וכרכה פסול, דומיא דמילה כשם שפטורה למול את \nבנה ואם מלה פסולה וצריך להטיף ממנו דם ברית, אל\"ר מ\"ש מסוכה דפטורה וסוכתה כשירה \nא\"ל סכך שאינו מקבל טומאה גורם, אמר ליה רבי ומיניה יקשה שמור לאו שאינו שוה בכל \nנשים כאנשים שנשים אפילו בחול אין להם עסק בקרבנות וכי התירו שחיטה בזר דוקא באיש \nולא באשה שכן קיבל משה מפי השכינה שחיטת נשים פסולה אפילו בחולין, וא\"כ ע\"כ לאו \nשאינו שוה בכל מקישין וא\"כ ישתוק מו' דאיש אמו ואביו תיראו שבא לרבות את האשה ונקיש \nמואת שבתותי תשמרו כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה וכו', אל\"ב ומי הוא האומר נשים \n"},{"index":2,"he":"פסולות בשחיטה הא משנה מפורשת וכולן ששחטו וכו', ונושא ונותן מדנקט ששחטו דעבד משום \nטמא במוקדשין משמע דנשים שוחטות אפילו לכתחילה, אל\"ר סמי משם נשים אי בעית אימא פשט \nאי בעית סוד, פשט נשים דעתן קלות, סוד קרבן טהרת הנפש האיש מטהר ולא האשה, ועוד \nהכתוב אומר ואהבת לרעך כמוך היש אכזריות כאשה, אל\"ר מאן דאקיש זכור ושמור ס\"ל דנשים \nשוחטות, ואמת אמר כי מן הקרבן דין בעינן והדיין לוקח דין ואומר דיין באשה ושוחטת \nלכתחילה, ומ\"ד דנים אין שוחטות ס\"ל אע\"ג דהוי לאו שאינו שוה בכל מקישין אמא צריך \nלאו ועשהושניהן שהז\"ג או\"שניהן שלא הז\"ג, ותיראו איצטריך דאין שם היקשא משום דהוי \nחד הזמן גרמא וחד שלא הזמן גרמא, ואלא נשים חייבור בקדוש והכוונה מצות בעלה עליה \nוחייב במות, אל\"ב אין לחמוק בדברט שמואל דהא ידע שבילי דרקיעא ויע שמקדש ת\"ת העטרה \nשם הסעודה הוא שנאמר באתי לגני אחותי כלה אכלתי יערי עם דבשי וגו', ע\"כ אמר \n"},{"index":3,"he":"שמווצדקו דבריו כי הולכים ועולים למעלה והסכמתן במתיבתא דרקיע והלכה כמותו ולא בא \nשמואל למעט שלא יקדש בבית זה ויאכל בבית אחר כי זה מקרי מקום סעודה הואיל ומקדש ע\"ד \nלאכול אלא בא למעט ה דעביד רב דמקדש בשתייה\"אפילו בלא אכילה ושמואל שפיר קאמר \nדבעינן אכילה באמת, וגל בני דע שאין מקדשין על הפת אלא על היין, ומי לא יאמין \nלעדותו של ר' יוסי בר בון שאביו היה נ\"ח (ר ל בו\"ן גימ' נ\"ח) אוהב את היין, ור' \nיוסכ הוא די ן ואמר במקום שאין יין עובר הש\"ץ לפני היבה ואור ברכה אחת מעין שבע \nוחותם מקדש השבת משמע אי מקדין על הפת לא היה מקדשין בבה\"כ, ודע בניאע\"פ שהוא דיין \nזואיל ואיו נח היה לו שלא להביא בזה כי אין דבריו נשמעין, דהא אמימר על שלא היה לו \nיין להבדיל לן בתענית כ\"ש קידוש כשאין יין אין לקדש כי אין קידוש אלא ביין, אל\"ר \nוהא רב דאמר דמקדש אריפתא טועה בחשבונו חלילה, וחשיד ליה לרב שפותח פיו דמקדשין בפת \n"},{"index":4,"he":"כי אין קידוש אלא ביין אלא רב בזמן שרצה לאכול וזהו חביבה ליה לאכול ריפתא היה יושב \nבשלחן ונוטל ומקדש על היין ואוכל ג\"כ ריפתא ובזמן שלא היה רוצה לאכול אלא לשתות היה \nמקדש והיה שותה כי סובר שיש קידוש אפילו בשתייה שהשתיה במקום אכילה הוא כענין אכלתי \nיערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי, ונצחו שמואל כי שתייה בכלל אכילה והאכילה עיקר, \nאל\"ר ומי דחקך בזה למה לא נאמר דמקדשי אריפתא, אל\"ב היין היוצא מחכמה עילאה הוא \nבדרך הפחד וע\"כ צריך לקדש ביין, אבל הלחם וירד בחסד והוא מקודש ועומד ולמה נקדש בו, \nודע כי לח\"ם בגי' החכמ\"ה ועל היין הוא אומר לא תעזוב את הלוי, א\"ל הרי שאין לו יין \nמה יעשה א\"ל לא ילין בתענית אלא יקדש בלא יין, ואם לא מצא יין אינו מקדש אריפתא ולא \nבשכר אף כי הוא חמר מדינה, אלא מקדש קידוש בלבד ואוכל משום דלא אפשר דלא אכול פת \nבשבת ויו\"ט, וזה הדין בהבדלה אוכל אלא שממתין עד יום ד' הוא יום הרומז בפחד, לא מצא \n"},{"index":5,"he":"יין מבדיל ביום ד' בלא יין, ודע בני אם חל יו\"ט ביום א' מברכין במוצאי שבת יקנה\"ז \nהכל בכוס אחד והכוונה מברך תחלה על היין לכלול הלוי, ואחר כך מקדש המלכה והמלך, \nואחר זה מברך על הנאת הנר שאחר הקידוש הנאה, ואח\"כ הבדלה בין קודש לקודש והכל \nקדשים, וזמן ידוע וא\"כ כולם שייכים בכוס אחד, אל\"ר על הבשמים למה לא יברך, א\"ל \nעדיין המלכה עם בשמי המלך ולא עם המלך בשבת, ובמוצאי יו\"ט אפילו שאתה מבדיל אין \nלברך על הבשמים שאפילו בחול בשמי המלך כלולים בה, ואם לא כולם מקצתם שאם לא תאמר כן \nלא הנחת קיום לעולם, מאי בשמי המלך נצ\"ח הו\"ד יסו\"ד, אל\"ר אימא לי ענין הבדלה מאי \nכוונתו אל\"ב בפה\"ג הוא ד\"ו פרצופים. במ\"ב הכוונה שהפרי הוא מבושם מהעץ הוא הת\"ת שבו \nמיני בשמים. בורא מיני האש זה מדבר בד\"ו פרצופים הוא האור בין קודש לחול שבחול \nפועלת דין, א\"ל רבי א\"כ לא ימות אדם בשבת שאין דין בשבת, אל\"ב המקבלים מביאין עליהן \n"},{"index":6,"he":"דין אף בשבת, אלא שבאופן זה בכל מה דאפשר יש לנו ליזהר שלא לעורר דין כי כל מעשה \nשלמטה מעורר למעלה, ומה שנהגו להביט בצפרניים בעבור שאדם הראשון נברא כולו רחמים \nאשר צפרניים רומזים עליהם, ואחר שחטא שב לדין ואנו מביטין בהם ומעידין שמאותן \nהרחמים שנברא אדם הראשון נהנינו בזה בשבת, וצריך שיכיר בין הציפורן לבשר ואחר מברך, \nוגם דע שאין לברך בנר גוים שסתם מחשבתם לע\"ז ומשים אורו בפירוד. אל\"ר הראית מה אמר \nר' יוחנן וריש לקיש קרובין נאמנין אמרו אז אמר וירא אלהים את האור ויבדל אלהים הוה \nהבדלה א\"ל הכי הוא וע\"ז אמר מברכין על האור ודע בני שאין לברך על האור רק במוצאי \nשבת וגם במוצאי יה\"כ בעבור שנאסר עליו ועתה נהנה: \n \n"},{"index":7,"he":"ד\"ה דיני שבת וקבלת שבת\nדיני שבת וקבלת שבת וגם אמר וביום השביעי תשבות ונתעוררו חז\"ל מצות עשה שלא לעשות \nשום מלאכה ביום השביעי המלאכות האסורות. אל\"ר מאחר שמלאכה אינו עושה מה יעשה על כל \nפנים אין לעשות לו רק לישב כאבן דומם, לאכול אינו יכול משום טוחן בשיניים לשתות \nאינו יכול משום משקה צמחים שבמעיו להשתין אינו יכול משום שמוליד לחלוחית בארץ א\"כ \nמה יעשה. אל\"ב ארבעים אבות מלאכות הן ולכל א' יש לה סוד נפלא והעובר על א' מהן עובר \nבלאו ועשה ומיתת ב\"ד בעדים והתראה אלא המתענג בשבת קיים עשה של נביא ולא זוטר היא, \nדהא ערבה מדבריהם ודחי ראש השנה ממקומו הוא שנאמר וכבדתו מעשות דרכיך שלא יהא \nהליכות שבת כהליכות חול, כי בשבת צריך ללכת לאט בכבוד ובשררה כי כן כנ\"י משתררת \nבשבת, ממצוא חפציך חפצי שמים מותרים חפציך אסורים, כי כן כנ\"י אין לה מחפצה כל עיקר \nכי היא כלולה ברחמים חפצים פנימיים, חפצי שמים הוא ת\"ת הנקרא שמים ואתה תשמע השמים \n"},{"index":8,"he":"ודבר דבר שלא יהא דיבור שבת כדיבור חול שהדיבור פועל בענין התפלה אל תפן אל מנחתם. \nאל\"ר להרהר מאי, אל\"ב לא הנחת חיים בעולם דיבור רצוניי הרהור בעל כרחו, אל\"ר מאי \nהאי אי דיבור עבירה הרהור קשה הימנו דהרהור עבירה קשה מעבירה א\"ל מי סברת דיבור \nהמזיק לא דיבור בעלמא שלא ירבה לדבר כי הא דאמו של ר' ישמעאל בר' יוסי היתה מדברת \nהרבה ואמר לה בנה ר' ישמעאל אמי שבת היא ושתקה ולא אפשר שהיתה מדברת דברים המזיקים \nכי בעלה ר' יוסי דיין והיתה נזהרת. אל\"ר קבלת השבת האיך הוא א\"ל פוסק ממלאכתו בחצי \nהיום, מחצי היום ואילך משתדל בתיקוני שבת הוא בעצמו, שכן חז\"ל מהם חריך רישא מהם \nמלח שבוטא שכן הת\"ת מכבד השבת הוא שנאמר באתי לגני אחותי כלה וכתיב וכבדתו במה \nמכבדו בבגדים אחרים מבגדי חול, וידעת בני שבגדי שבת הם השפעה שמקבלת מספירות \nהעליונות שבחול מקבלת דין ורחמים ופועלת, ובשבת כל השפע רחמים ועל כן ישנה בגדיו, \n"},{"index":9,"he":"ואם אין לו ישלשלן כדי לשנות ולהורות כענין ור' יוחנן הורנו בזה דאמר הבגדים אינון \nמכבדין ובגדיו קרי ביה מכבדותא, ואחר שילבש רוחץ פניו ידיו ורגליו ויעבור מעליו \nדרכי החול הוא שנאמר בזעת אפיך תאכל לחם ואצ\"ל הטובל בע\"ש דקב\"ה מקבל תפלתו וקושר \nאהבתו בו כי מדובק האהבה שהוא החסד בשבת, ואח\"כ מתעטף בטליתו וקורא לחביריו ולאשתו \nוביתו בואו ונצא לקראת כלה שבת מלכתא ומתחברים ואומרים באי כלה באי כלה. אל\"ר מאי \nהאי אנו רוצין להעלות המלכה אל המלך וזו הקריאה אינה קריאת חיבור. אל\"ב קריאתנו היא \nהתעוררות לקרותה מלמעלה ויהיה שולחנו ערוך ומטה מוצעת ונר דולק, ושולחן רומז בכנ\"י \nאשר נערכה ברחמים, ומטה רומז בכנ\"י מוצעת להחתן ונתונה בין צפון לדרום וכענין כנור \nהיה תלוי מראשותיו של דוד, ונר דלוק הוא נר מזרח רומז בת\"ת ודולק עם נר מערבי היא \nכנ\"י, וטוב היה להדליק ב' נרות נגד מזרח ומערב אלא שקרוב הוא הדבר שיש לחוש לשניות \n"},{"index":10,"he":"ח\"ו הם הזוגות אלא בג' נרות אין שטן ואין פגע רע, כי ג' אינם רואים ואינם מזיקין, \nואז הולך ומתפלל וקב\"ה מעלהו לפניו, ומלאך ה' צבאות יוצא ומלוה אותו לביתו ורואין \nשולחנו ערוך ומטתו מוצעת ונרות מתוקנים ועונים שניהם ואומרים יהי רצון שגם בשבת \nהבאה יהא כן, ויזהר שלא יחלוק ולא יכעוס רק יהיו פניו שוחקות שאם ח\"ו יחלוק עם אשתו \nיצא שכרו בהפסידו ודמו בראשו כי אין בעולם חטא כחטאו שהביא קלקול למעלה בחלקו אוי \nלו ואוי לדרים עמו כי ילכדו בעונו, אל\"ר מאי האי דאמרו רבותינו ז\"ל דהלחם של שבת \nמונח בין ב' מפות כמו במדבר שהיה מונח בין טל לטל, שומו שמים על זאת והא המן ירד \nבחול בין טל לטל גם אנו נשים כן הפת בחול בין ב' מפות ובשבת לא ירד המן כלל ואדרבא \nלא נשים הפת בין ב' מפות כי כזה לא נעשה במדבר בשבת. אל\"ב ולא שמעת בזה דבר, א\"ל \nשמעתי וידעתי מפי זקני ונשאל ממנו ויגיד לך, ודע כי מ\"ן מלא מ\"ם נו\"ן הוא קו\"ף מלא \n"},{"index":11,"he":"וקו\"ף מלא הוא יהו\"ה אלהי\"ם שק' לבדו הוא יהו\"ה, וכל ארבעים שנה שעשו ישראל במדבר \nהיו הד\"ו פרצופים עם ישראל, וכל זה בעבור שהוא במדבר הדין קשה, והא מן רומז בת\"ת \nועטרה ומעילת העילות ירד להם הטל לפרנס את ישראל שלא להניחם ביד הדין, והנה הת\"ת \nבין חכמה עילאה לחכמה תיתאה ואין לעשות כן רק בשבת, כי החול שלהם לענין הרחמים שלנו \nבשבת ואח\"כ יסלק המפה ויסעוד וזה יעשה גם למחר, והאמת דע בני שצריך בהמוציא לחם \nמשנה בערב ובבקר ולא בסעודה ג' והכוונה מג' סעודות יתבאר לפנים בעזה\"י. אל\"ר מהו זה \nהדבר שאז\"ל שצריך לחם משנה ומצאו גם אסמכתא ולא חשו לשניות, אל\"ב מאחד עושה המוציא \nאלא שחבירו עם האחד הוא ת\"ת ואין כאן שניות דכתיב את שבתותי תשמרו ב' שבתות עטר\"ת \nתפאר\"ת ויחוד אחד לשניהן, הלא תראה שצריך לאחוז ב' הככרות בעשר אצבעותיו לחבר כל \nהעשר ספירות וכן יסדר שולחנו גם במוצאי שבת ללוות המלך והמלכה בכבוד גדול, וידעת \n"},{"index":12,"he":"בני שנר שבת רומז במזרח המשים שלום הוא שנאמר וידעת כי שלום אהליך הרי כאן ב' \nאוהלים עליון ושלך א\"כ חובה הוא, ומברך אקב\"ו להדליק נר של שבת ואין לברך על הדלקת \nהנרות דהוא מלך וניתן לו מכ\"ע שלא יכבה נרו, אלא הוא ציונו להדליק נר זה ולעורר \nבכנ\"י ועל שנר זה רומז בכנ\"י תורה שבע\"פ ארז\"ל השב אחר נר נאה הווין ליה בנים זכרים \nת\"ח: \n \n"},{"index":13,"he":"ד\"ה סוד שלוש סעודות בשבת\nסוד שלוש סעודות בשבת ודעו בני ישראל שר' אלעזר בר' יצחק ידע ברזי עילאה ואמר אסור \nלאדם להלך בע\"ש יותר מג' פרסאות מעלות השחר כדי לחזור לביתו מבע\"י כדי לעשות צרכי \nשבת, ואם היה באושפיזא אין לחוש, ודע שאין הדלקת הנר קבלת שבת רק למדליק משהדליק \nהורה שקבל. עליו השבת, אל\"ר במאי מכבדו, א\"ל בבגדים, ובמה מענגו א\"ל אם ראוי לאכילת \nבשר שמלכותו בכל משלה מענגו באכילת בשר, ואם אינו ראוי מענגו במאכלות אחרות, ושתיית \nיין מזוג וראוי שלא נתנסך כי הראוי לאכילת בשר ואוכל מתקן נפש מישראל והוה ליה \nכמקריב קרבן, ואל יאמר אצטרך לבריות לענג השבת כי במה שאתה מתקן בעונג אתה מקלקל \nבצורך לבריות, שהשואל הוציא עצמו מן כלל ישראל ומודה שאינו כדאי לקבל מידי שמים, \nולא הותר השאלה אלא למי שאינו יכול לחיות זולת שישאל, הוא שארז\"ל עשה שבתך חול ואל \nתצטרך לבריות, אל\"ר למה נחסר הו' ממלת ענג, אל\"ב וידעת בזה א\"ל ידעתי, נחסר לתרי \n"},{"index":14,"he":"מילי האחד לרמוז שאסור להתענות בשבת עד ו' שעות כי גורם להסתלק הו' מהעטרה, והכתוב \nאומר באתי לגני ואכלתי, אל\"ב האי דרדקי דבי רב ידעי אלא אמור מלתא אחרת, אל\"ר מתלבש \nבעור מצורע, אל\"ב היינו ענג אותיות נגע, א\"ל מה יהיה לחסידים המתענים כל ימיהם \nאפילו בשבת א\"ל האי ענג שלהם הוא כי לבם לשמים וקב\"ה מעלה להם כאלו הקריבו קרבן \nתמיד בשבת, ודע בני שעונת ת\"ח משבת לשבת ר\"ל ליל שבת והביאה היא בכלל ענג ולא בחול \nמשום דאתעסקו בלימודייהו, תפשוט מי שתורתו אומנתו פטור מהביאה אלא בע\"ש צריך, אל\"ר \nהראית שבאכילה יקנה אדם עה\"ב, וארז\"ל המקיים שלש סעודות ניצול משלש פורעניות וכו', \nוגדול מזה אמרו שיש סמך בתורה לג' סעודת בפסוק ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום \nלה' היום לא תמצאוהו בשדה ואלו בא זה לג' סעודות היה כתוב אכלוהו היום ג' סעודות. \nאל\"ב ג' סעודות סודם סוד גדול אין כמוהו וע\"כ נאמר ברמז ונתן סודו לחסידים ז\"ל והם \n"},{"index":15,"he":"אמרו המקיים ג' סעודות ניצול מג' פורעניות מחבלי משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג \nמגוג שנאמר הנה יום בא לה' וגומר, והכוונה סעודה הראשונה נגד העטרה וב' ככרות לחברה \nבת\"ת ואז ינצל מדינה של גיהנם כי העטרה מדת הדין הרפה הדנה בע' שרים את התחתונים \nוגוזרת חליפין וגיהנם, ולכן המוציאה מהדין ומקרבה אל הרחמים ע\"י פעולת הסעודה כ\"י \nהיא מצילו מן הדין, סעודה שנייה נגד הת\"ת ות\"ת עתיד לעשות מלחמה עם שרו של עשו הוא \nסמא\"ל ואלולי הבינה עוזרו ומעלהו עם במתי ארץ הם הזרועות אין כל בריה יכולה לסמאל \nוהנה הת\"ת מגדע אילנו של סמאל וע\"כ נקרא גדיאל מלשון גודו אילנא וזה יהיה בביאת \nהמשיח והקב\"ה מצילן ע\"י קיום השלש סעודות, כי בהיות הקירוב שלם בד\"ו פרצופים אז אם \nהבנים שמחה הללו יה וע\"כ צריך שני ככרות, אבל סעודה שלישית רומז במדה הנקראת אין \nהוא המקור העליון וע\"כ אמר היום לא תמצאוהו בשדה כי זו המדה אינם בדין כלל, כי מלת \n"},{"index":16,"he":"שדה רומז בדין ומתקבצים ע' שרים החיצונים וע' אומות למטה ובאו כולם לעשות מלחמה עם \nהד\"ו פרצופים שרי ישראל והאומות למטה עם ישראל וכולם יעמדו בדין שהצעקה עולה למעלה \nבסעודה ג' הוא כ\"ע כולו רחמים ועליו נאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ועוזרם \nומצילם מידם, וע\"כ הסעודה הזאת אינה צריכה לחם משנה, ומי הוא המוכה בסנורים ועיניו \nפתוחות ואינו רואה ישמע ויפקח עיני שכלו וישכיל ויראה במעלת המקיים ג' סעודות והשכר \nהמיועד הגנוז לו בכוונה עליונה הזאת והמצריך לחם משנה בסעודה ג' הוא בחוץ כבן זומא \nומי שלא עשאן בזמנו לא עשה כלום כי לילה ושחרית ומנחה צריך. ואם מילא כריסו בפירות \nהוא הבל וריק כי פת צריך בסעודה שלישית כמו בראשונה ובשניה, וכוונת האכילה להיות \nמחשבתו על כל לוגמא ולוגמא לקרב המדות ולחבר את האהל, ויש לך לדעת מפני מה גזרה \nהתורה באוכלי המן במדידת העומר הוא שנאמר ועשירית האיפה אלא כדי שיעלו בעשירית הוא \n"},{"index":17,"he":"כנ\"י המספקת מזון לכל בריה מעלה ומטה ולהללם כענין כל הנשמה תהלל יה הללויה: \n \nד\"ה ענין יום הכיפורים וענויו\nענין יום הכיפורים וענויו וגם אמר ביום הכפורים שבת שבתון יהיה לכם לומר לך כשם \nשהשבת הוה ליה עבר עשה בעשיית מלאכה כן ביה\"כ. אל\"ר יכתוב שבת או שבתון מאי שבת \nשבתון א\"ל אם תשמור שבת למטה יהיה שבתון לכם, אל\"ר מאי שבתון א\"ל הרי כאן ג' מדות \nשבת כנ\"י, ו' רומז ביסוד, ן' פשוטה הוא שבת הגדול, והנה האם עם הבנים עמך שנאמר הוא \nלכם שיום הכפורים רומז במדה הנקראת אם הבנים היא הבינה, ורומז בעטרה זהו שנאמר \nכפורים מיעוט רבים שנים, ע\"כ קרא גם את יה\"כ שבת ומאחר שנקרא שבת יש לנו לומר כל \nהדינין אחר השבת כי שבת בשבת חונן. וגם אמר ובעשור לחודש השביעי הזה תענו את \nנפשותיכם והרי הוזהרנו במצות עשה להתענות ביום הכפורים, ורב חסדא איש החסד המרחם \nאמר הואיל והתורה כתבה עינוי יה\"כ א\"כ צריכים אנו לעשות חמשה עינויים ביה\"כ, הוא \n"},{"index":18,"he":"שארז\"ל יה\"כ אסור באכילה ושתיה שהוא בכלל אכילה וברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש \nהמטה, וכ\"ז כדי שנתכפר. אל\"ר יחייבם לתת צדקה ויחייבם לשוב בתשובה הלא תענית בלא \nתשובה מי מעלי הלא תשובה העיקר הוא שנאמר וירא ה' את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה \nואח\"כ יזהיר ויעניש ויאמר כי כל הנפש אשר לא תשוב בתשובה ונכרתה אבל להתענות מה \nמועיל יתענה היום ולמחר יעבור אלף עבירות. ועוד למה באכילה כרת ובשאר עינויים עשה. \nועוד למה בעשור לחודש השביעי, ועוד למה שולח השעיר לעזאזל וכי הקב\"ה חושש מהמקטרג \nשיקטרג לא ישמע אליו. אבל עתה יאמרו האומות יש שר שהקב\"ה מעלה לו שוחד כי חושש ממנו \nשיתבעהו דין של חצי העולם ויתפייס בשעיר השוה מ' פשיטים על כל אלה חלש דעתי ושכלי \nנבוך בקרבי. א\"ל בני הגיע העת להוציאך מכל מבוכה דע בני כי סוד מופלא ועמוק ומפיך \nלא יצא כי לא ניתן להאמר, דע בני באמת שגם המלאכים מתענשים על שעובדים אותם ואינם \n"},{"index":19,"he":"מודיעים לעובדיהם שהם תחת אדון הכל ולהזהירם כענין מאמר המלאך למנוח אם תעלה עולה \n"}]}
