{"id":"kabala-3abdaae3bf06-1-27","bookId":"kabala-3abdaae3bf06","part":1,"torah":27,"title":"קטע 27","hebrewTitle":"קטע 27","segments":[{"index":1,"he":"הפריץ והנבל אשר נבלה עמו לקצץ בנטיעות לחדש שלש מצד שהאגד בשלש ישבר שיניו ימח שמו \nמספר חיים, לכן אמר ושמחתם לפני ה' אלהיכם להורות שהשם הוא אחד והוא אלהינו ומצותיו \nלהודות בו ובמאמריו גזירותיו הפועלים פעולותיו ואין עוד מלבדו, וי לכם אנשי רשע \nדעסקיתו בחכמה חיצונה להכיר בוראכם כה תזכו וכה תחיו כמו שלא תשיגו מכל החכמה להכיר \nולדעת אפילו כחוט השערה כי אדרבא הם הגורם לדחות אתכם ממקומכם וללכת להשתחוות לאל \nזר וזובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו ועליהם אמר הכתוב לא יאבה ה' סלוח לו כי אז \nיעשן אף ה' וקנאתו. וכוונת הענין הוא שלא תטעה לומר בר מינן שיש חסרון בהויות לומר \nאעפ\"י שהמלך גזר שכל מאמר ומאמר יקיף שית אלפים וחד חרוב שבת ומנוחה ואפ\"ה המאמרים \nאין בהן חסרון שכשם שאלו המינים קיימין כך אלו המאמרות קיימים אלא דהתנאים הבראים \nמחולקים אי מקיפין בלולב או בערבה. כי מאן דאמר בלולב בעבור שהוא מלך בו' קצוות \n"},{"index":2,"he":"ואחר השמטה הזאת שמטת הלולב ע\"כ בו עיקר הקפה וחד אמר בערבה שכל שמטה יהיה גם הערבה \nהרומז לדין אם רב ואם מעט וע\"כ בו מקיפין וצדקו דברי האומר בלולב כי בז' מצות הערבה \nומקיפין אותו ז' פעמים שבכל השמטות תמצא ולכן אם אין לולב אין מקיפין כל ששה אבל \nבז' מקיפין בערבה כ\"א לוקח ערבה, ודי בג' עלין ובלבד שיהא לחין שכן א\"ר נחמן ואל \nתאמר שמצוה של ערבה קלה אדרבא חמורה היא שהרי נידחים כל המועדים ממקומם בעבודה, הלא \nתראה שר' יוחנן נתן עדות שר' נחוניא בן הקנה אומר ערבה הלכה למשה מסיני אלא שהסוד \nעמוק הוא ואמר שהוא מנהג נביאים, הלא תראה שר\"א בר צדוק שקיל ערבה חביט חביט ולא \nבירך ולדבריו בשוה מנהג לא נברך כעין י\"ט שני בקידוש וכעין הלל בר\"ח. אלא הסוד הוא \nעמוק כי הע' שרים החיצונים קשים ורעים ונאחזים מפחד שהערבה רומזת בו וששה ימים אנו \nמברכים בלולב והערבה עמו כענין פן תעזוב את הלוי, אבל בשביעי שהערבה לבדה ואנו \n"},{"index":3,"he":"מרמזים שימצא בכל השמטות אין לברכו שיתברכו האומות ממנו כענין אף חובב עמים, וגם \nערבה יחידה אם נברך עליה תרתי לריעותא חדא מה שאמרתי ועוד יחרה אף ה' כי לקחת אותה \nבעבור שאינה עושה פרי ועליה נבאשין מהרה להיות הדין כפוף, ודע בני שהנותן אתרוג \nולולב לחבירו במתנה ע\"מ להחזיר לצאת בו צריך לקיים תנאו ואם לאו לא יצא, וצריך \nשיהיו ד' דברים בתנאי ואלו הן, ע\"מ שתחזירהו לי כבר זכה במתנה בלקיחה משם ואילך כל \nהדברים בטלים ולמפרע זה שתחזירהו לו אינו יודע שהוא שלו והוה ליה חזרה שלא כדין ולא \nיצא עם אותו הלולב עד שיתננו השואל למשאיל מתנה גמורה וזה צריך בדיני ממונות \nובקדושין ובגרושין, הראשון האיר עינינו ר\"מ שצריך להיות ת\"כ ע\"מ שתחזירהו לי ואם לא \nתחזירהו לי וכו' השני שיהא הן קודם ללאו שתחזירהו לי ואם לא תחזירהו וכו' הג' שיהא \nתנאי קודם למעשה ע\"מ שתחזירהו לי הא לך אתרוג במתנה הד' שיהא דבר שאפשר לקיימו ואם \n"},{"index":4,"he":"לא תחזירהו לי שלא תשתה יין לעולם, וכן בקדושין אמר הרי את מקודשת לי ע\"מ שאני עשיר \nואם איני עשיר לא תהא מקודשת כבר נתקדשה ואפי' שאינו עשיר אלא יאמר ע\"מ שאני עשיר \nתהא מקודשת לי, וזה למדנו מבני גד ובני ראובן אם יעברו ונתתם ואם לא יעברו ונאחזו \nבתוככם. אל\"ר וכי בכוונה דברו כך בלשונם אבל אם היו בלשונם ונתתם אם יעברו הייתי \nאומר מעשה קודם לתנאי צריך מיהו זה שדברו שלא בכוונה איך נדייק משם ולקדש אשה שלא \nכדין. א\"ל תסיר קליפות מעיניך וראה שמוכרחים היו שכן התנאי במעשה בראשית ואין כאן \nמקומו. ראית בני מה ארז\"ל לולב דומה לשדרה רומז לת\"ת, אתרוג דומה ללב רומז לעטרה, \nהדס דומה לעינים המאירים הוא חסד ונצח, ערבה לשפתיים רומז לפחד והוד התובעים דין, \nוהניחו האיזוב שהתורה אמרה ולקחתה אגודת איזוב אגידה אחת ויליף לקיחה לקיחה מה שם \nאזוב אף כאן איזוב וע\"כ ה' מינים הם נגד ה' חומשי תורה דמ\"ש בציצית ה' קשרים וכאן \n"},{"index":5,"he":"ד' מינים. אל\"ר הרי הוא כלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט. אל\"ב אי הוי כתיב ביום \nולקחתם לכם פרי וכו' כדקאמרת השתא דכתיב ולקחתם לכם ביום ראשון הפסיק בין הלקיחה \nוהמינים ואין כאן כלל ופרט א\"ל והלא אפי' הי' רחוק כמה מילין דנין שכן ארז\"ל. א\"ל \nב\"ש הוא ואין הלכה כמותם וגם הכוונה כדין ד' כנפות וכד' פרשיות שבתפילין שהרי בד' \nנכלל כל ההיקף וגם האיזוב רומז באתרוג, ובהזאות יתבאר בעז\"ה. וגם אז\"ל כשם שא\"א \nלאלו בלא מים, כך אי אפשר לעולם בלא מים ואין דבריהם נראין שהרי ערבה יש בהרים אשר \nאין שם מים וגם הלולב, אלא הכוונה הוא שאלו הד' מינים רומזין עליהם אי אפשר להם בלא \nמים עליונים המתוקים והמאירין שאין מים זדונים יורדים משם. אל\"ר מהו לולב א\"ל בלול \nשדין ורחמים בלול בו ועוד א\"ל מהו לולב א\"ל לולב הוא תורה שבכתב ועולה ס\"ח נגד ס\"ח \nאלפי\"ן שבעשרת הדברות, אל\"ר מהו הדס. א\"ל הדס ולולב בגימ' אחד ואחד יותר לומר \n"},{"index":6,"he":"ששניהם א'. אל\"ר מהו ערבה א\"ל בגימ' עז\"ר שעתיד לעזור לישראל אבל עתה בזמן הגלות אף \nחובב עמים, א\"ל מהו ערבה א\"ל ערב ה' ר\"ל כנ\"י ערב בזה, א\"ל מהו אתרוג א\"ל נתחבר עם \nג' מינין והם הדס לולב וערבה ועולה תרי\"ג כי האתרוג הוא המבאר תרי\"ג מצות: \n \nד\"ה סוד מחצית השקל\nסוד מחצית השקל וגם אמר העשיר לא ירבה והדל לא ימעט ממחצית השקל ונתעוררו חז\"ל לומר \nאפי' עני המתפרנס מן הצדקה יבקש צדקה ויתן חצי שקל ואם לא יתנו לו ימכור כסותו ויתן \nואז בע\"כ יכסוהו והעמידוהו במ\"ע לתתו בכל שנה ושנה, א\"ל הראית ר' כל העולם של הקב\"ה \nואינו שבע עד שיקח מכל אחד חצי שקל, א\"כ בשר ודם איך ישבע מכל ממון שבעולם, ואמר \nשלוקח אותו לכפר על נפשותיכם שומו שמים על זאת הוא צוה לא תקח שוחד והוא לוקח שוחד \nואם זה חייב איך יתכפר בחצי שקל, וראה ר' למען השם מה רעה נעשה לעניים שע\"י שכתוב \nהעשיר לא ירבה והדל לא ימעיט העשירים מוצאים טעם בגלות ואין מסייעים לעניים ואומרים \n"},{"index":7,"he":"הקב\"ה עושה כן, א\"ל בני ולמה לא תתמה על היותה חצי שקל דוקא כסף ולא זהב ולא נחושת, \nאלא הכוונה הוא כך בזמן הפקידה שהוא קודם ניסן זמן הרחמים כל השטנים וכל המקטרגים \nלפני השם לקחת את ישראל להרוג ולהשמיד ולאבד מצד עונותיהם, וע\"כ אמרה הבינה אשר שם \nהתביעות והדינים לתת כל אחד עשרה גרה כסף להשלים כל העשר ברחמים וע\"כ הוא כסף. והנה \nאזהרה לעשיר שלא ירבה עשר ולא י\"א ואזהרה לעני שלא ימעט עשר ולא תשע וכולם באים \nבבינה ויורדים בעטרה וזהו תרומה לה' להעלות כנ\"י הנקראת תרומה לה' הנקרא כ\"ע ואז \nתהיה תרומת ה' שכנ\"י עם הת\"ת, וזהו לזכרון לפני ה' וע\"כ אמר פעמיים לכפר על \nנפשותיכם חד לכנ\"י וחד לנפשות ישראל הגשמי, משם ואילך אין הברכה יוצאת בחוץ ואין \nעין הרע יכולה לשלוט בהם ולהזיק להם זהו יצו ה' אתך את הברכה באסמיך, וע\"כ עני \nהמתפרנס מן הצדקה חייב בצדקה יכלל עצמו פן יצא מהכלל ויחול על המותר שע\"י זה נכלל \n"},{"index":8,"he":"עני העליון בכלל הכסף והמות הולך באומות, וע\"כ יזהר שלא יתן היום ד' גרה ולמחר ו' \nרק הכל בבת אחת כל העשר כי מעט מורה קיצוץ, וקרא השקל כ' גרה שלא יפריד בין הדביקים \nהם הד\"ו פרצופים כ\"א כלול מעשר ואח\"כ עשרה גרה כ\"א לחבר כל העשר, ובאמת בני חייב \nאדם לעולם להכריע הכף שלא להורות מחצה על מחצה כי אדרבה הרחמים גוברים ומכריעים ואם \nלא תכריע הכסף לא היו מקבלים כי אינו מקובל, ותניא הכל חייבים במחצית השקל כהנים \nלוים וישראלים וגרים ועבדים משוחררים אבל לא נשים ועבדים וקטנים. אל\"ר נשים ועבדים \nוקטנים תשלוט בהם הנגף. א\"ל האנשים מגינים עליהן. א\"ל אמאי לא יביאו. א\"ל בתורת \nחיוב אין צריך שכולם אנשים והאהל אחד מ\"מ אם הביאו ורצו לכלול עצמם מקבלים אותו ואם \nרצה האב לכלול את בנו הקטן ונתן בעדו אין להוציאו יותר שאם יוציא אותו הנגף לפניו \nכי הודה עליו בעשותו פעם אחת. ובאחד באדר מכריזין על השקלים בין בארץ בין בח\"ל רק \n"},{"index":9,"he":"בהיות בהמ\"ק, וכל זה למה כדי להכין כ\"א חצי שקל להיות מוכן בט\"ו בו ואלולי זה כל \nהמקטרגים היו מצליחים לקחת נקמות בישראל בזה החודש אלא שהשקלים הללו משפילם ומכניעם \nואינם יכולים לקטרג רעה, בט\"ו באדר שלוחי ב\"ד הולכים בכל מדינה ומדינה ובכל עיר \nועיר ומקבצין אותן בנחת שלא יתנו בכעס ואם אחד ממאן ואינו רוצה ליתן לוקחין ממנו \nמשכון, ואין דין זה רק בישראלים ולוים אבל הכהנים אין למשכנם רק יתנו ברצון כי \nנאחזים ממדת החסד פן יהפך, ודע בני שהתיבות שבהם נותנים השקלים היו עשויות כשופר \nלהורות צד המקבל מצד המשפיע כדין שופר שאמרתי לך, וראה שי\"ג תיבות היו במקדש וכולם \nכמין שופר ואחר קבוצם היו מביאים הכל במקדש ושם היו חדרים ומניחים אותם בחדר א' \nמהחדרים וסוגרים הדלת וחותמים המסגר. וראה והבן מה היו עושים מכל השקלים היו ממלאים \nג' קופות כל א' ט' סאין ומה שהיה נשאר מהג' קופות היו נותנים אותו בחדר מיוחד והיו \n"},{"index":10,"he":"קורין אותו שיורי לשכה, וראה והבן ג' קופות היו רומזים בג' רוחניות ולכלול בכ\"א ט' \nספירות אשר כללם כ\"ז אותיות התורה והשיורים בחדר היא כנ\"י וסוגרים וחותמים לבל יצא \nמהברכה בחוץ, מאז הע' שרים ריקים ופחותים ומשועבדים תחת כנ\"י שובי אל גבירתך והתעני \nתחת ידיה, ובג' זמנים היו תורמין את הלשכה היה נכנס אחד והשומרים בחוץ והיה אומר \nאתרום והיו אומרים לו השומרים תרום תרום תרום ג' פעמים והיו ממלאין ג' קופות קטנות \nשכל אחת מחזקת ג' סאין, והג' קופות הללו הם נגד הזרועות ומכריע לקבל כ\"א השפעת הג' \nרוחניות, ומוציאם לחוץ כדי להסתפק מהן עד שיכלו וכן עשה קודם עצרת וכן בתשרי, הגיע \nר\"ח ניסן תורמין מתרומה חדשה ואם כלו הג' קופות קודם ר\"ח ניסן תורמין משירי לשכה \nשאמרנו, ודע שהג' קופות שאמרנו צריך להסתפק בראשונה לגמרי ואח\"כ בשנייה לגמרי ואח\"כ \nבשלישית, ודע בני שהקופה ראשונה מהג' קופות צריך לרמוז בחסד וצריך לכלול שם את כנ\"י \n"},{"index":11,"he":"ולומר לשם א\"י אשר בה נאחזין כל ישראל הקרובים והרחוקים, והשנייה יכוון לאותם שלא \nהגיעו שקליהם ללשכה. והשלישית על העתיד לגבות, וכל זה למה לומר לך שאלו הגיעו \nשקליהם ללשכה ונתראו ונתכפרו כולם, ודע בני חוץ מפר העלם דבר של ציבור ושעירי ע\"ז \nשלא היו באים מתרומת הלשכה אבל כולם באים מתרומת הלשכה, ואלו הם התמידים והמוספין \nוכל קרבנות צבור צרכי הקרבנות והעצים הנקנים והמלח שמולחין הקרבנות ולחם הפנים \nוהקטורת ושכר עושיהם ופרה אדומה ושעיר המשתלח ולשון של זהורית שהיו קושרים בראשו \nוהעומר ושתי הלחם ובגדי כהונה וחכמים שמלמדין הלכות שחיטה וקמיצה לכהנים שאין \nלהשתכר מנכסי הכהנים כי תורה היא ואסור ליקח שכר, אלא מ\"מ מתרומת הלשכה נטלו שכרן \nדהיינו שכר בטלה שלהם ומבקרי מומין בירושלים ומגיהי ספרים שבירושלים ונשים המגדלות \nאת בניהם למעשה פרה אדומה ודייני גזילות כולם היו נוטלים שכרן מתרומת הלשכה, וכל \n"},{"index":12,"he":"צרכי צבור כגון אמת המים שבירושלים ומגדלות וחומת ירושלים וכיוצא באלו וכן מזבח \nהעולה והעזרות וההיכל כולם הם משירי הלשכה, וראה והבן שתרומת הלשכה ושיורי הלשכה \nכולם מונים מאל\"ף להרמיז המשכת הקופות ולעורר השפע ובזמן שישראל עוסקים באלו יעקוב \nמלא בו' ואז יד כל בו שהם הד\"ו פרצופים משלו כשר הנאחז מחסד אשר סמא\"ל סומך אליו \nואז יחסר הו' מעש\"ו וישאר אכלו ע\"ש. שק\"ל יהפך לק\"ש ובית עשו לק\"ש, וכשאין ישראל \nעוסקין באלו אז יחסר הו' מיעקב ויהיו ידו בכל וידו אוחזת בעקב עשו, וע\"כ החמירו בזה \nלחיוב אף העני ובעוונות נעלם מהם הסוד והתחילו להתרעם בתתו ולא הורצה לפני ה', וגם \nנמנעו מלתתו והפכו הכונה ובלבלו העליונים ונעתק ו' מיעקב וניתן לעשו, וי לכם רשעים \nמה גרמתם במניעת חצי שקל כסף זכאים אתם צדיקים שאתם מעלים מתן שכרן בכוונתו ונחשב \nלכם כמו שקל בזמנו. סוד קידוש החודש וגם אמר החודש הזה לכם ראש חדשים ונתעוררו חז\"ל \n"},{"index":13,"he":"לומר מ\"ע בב\"ד לקדש את החודש (בב\"ד) אל\"ר אמור לי משה אמר לישראל החודש הזה לכם ראש \nחדשים וא\"כ במה נתקשה משה, ועוד יכתוב חודש זה לכם ראש חדשים מאי החדש הזה עם \nההי\"ן. א\"ל בני כי אמר לו הקב\"ה חדוש העטרה המתחדשת מת\"ת זהו החודש ה' עם זה הוא ה' \nאחרון המתחדשת מהמדה הנקראת זה אות החדשה ונתקשה משה למה לא תהיה העטרה באור עצמו, \nוא\"ל כזה ראה וקדש, הכוונה העטרה נקראת אשה בדגש כי עיקר קבלתה מפחד יצחק האש \nהגדולה ואז כל המקטרגים תובעים דין ממנה, ובזמן ההוא שהיא נתכסית לגמרי והיא כסויה \nבדין אז נותנים חלק למדת הדין שעיר ושעירים ירקדו שם, ואותה מקדשים לת\"ת ישראל ואז \nדוחה כל המקטרגים בחוץ ונותן להם השעיר הזה שלא יהיה להם רשות להכנס ולתבוע דין כי \nאין רצון המלך ואז יאמר כולך יפה רעייתי ומום אין בך כי מו\"ם בגימ' אלהי\"ם, וזהו \nשאמר יעקב אכפרה פניו במנחה, ועל שבב\"ד מקדשים אותה הם השוקיים והיסוד ע\"כ המצוה \n"},{"index":14,"he":"תלויה בב\"ד, כי אליהם באים עדים וחוקרים אותם אם האמת אתם יש אמת עם הלבנה אז \nאומרים מקודש שלא יראה שכופר במה שב\"ד מקדשין, וע\"כ בא אשר תקראו אתם במועדם חסר ו' \nוקרינן ביה אתם שקידוש הירח ניתן לחז\"ל, ולאו דוקא כשמקדשין וקובעין כדין אלא אפילו \nטעו שכן כתיב ג' פעמים אתם וכולם חסרים ו' לומר לך אפילו שוגגים ואפי' מוטעים \nואפילו אנוסים, וכן צדקו דברי ר\"א בר צדוק שאמר נראה שלא בזמנו הוא ליל ל\"א אין \nמקדשין אותו שכבר קדשוהו שמים בתחלת הלילה, כי בזמן שרואין למעלה שאין ב\"ד מקדשים \nאותו למטה מקדשים אותו למעלה שאין עושים מעשה למטה אלא להעשות למעלה אבל אם לא עשו \nלמטה ונעשה למעלה אין צורך למטה לעשות יותר, אל\"ר בכלל העניינים מבלבלים את האדם \nומוציאו מן העולם כי מאבד את נפשו, כי מ\"ש במועדים שאם טעו יש לשמרם אף בטעות ושאר \nכל המצות אם טעו ב\"ד מביאין קרבן על שגגתם, ותינח בשוגג אבל לכתחילה שדוחים ר\"ה \n"},{"index":15,"he":"מימי אד\"ו משום ירקא ומשום מתיא ומשום ערבה וכי אינן יותר טוב לדחות הערבה שהוא \nתיקון נביאים ממה שנדחה ר\"ה ממקומו ויאכלו ישראל חמץ בפסח ויאכלו בי\"כ ויעברו כולם \nבכרת, ולמה לא יסריח מת אחד ממה שיתחייבו כל ישראל בכרת, וגם וכי זולת ירקא לא יוכל \nהאדם להתקיים, ועוד וכי בבל רובא דעלמא המעפשת חלילה שאינה רובה דעלמא וכי בעבור \nשנחסר ו' ממלת אתם מצאו סמך להחריב העולם, אין זה סמך וראיה דיש לו חברים דכתיב \nויפקוד אתם משה וצפית אתם זהב וכל אתם שנכתב במשכן כולם חסר ו', ועוד הכא לא להיתר \nנחסר אלא ה\"ק אין החודש מקודש אם לא שיקדשוהו ב\"ד בפיהם זהו אתם, מה תאמר ג' אתם \nלמה חד למעלה צווי מהבינה לקדש העטרת והמקדשים שוקיים ויסוד, וחד לב\"ד שלמטה, וחד \nלעומדים שם צריכים לומר מקודש מקודש פעמיים שנאמר מקראי קודש ב' קריאות, וא\"כ \nלכתחילה לא ידחו וכשגגו יחזרו ויתקנו תיקון אמת ויביאו קרבן על שגגתם, אבל עתה \n"},{"index":16,"he":"שרואים התיקונים מקולקלים ומהופכים חוזרים הכופרים ומקלקלין לעצמן, א\"ל בזה איני \nיודע מ\"מ אמור אתה, א\"ל הנה אבי והוא אביך ונשאלהו א\"ל בני דעו כי בהיות ר\"ה ביום \nא' יבא יום ערבה בשבת שהערבה רומזת בלוי ואין לדחותו כי הוא מקיף כל השמטות, וגם \nאין לדחות השבת שאין דוחין רחמים מפני דין, ובהיות ר\"ה בד' הד' רומז בפחד וא\"כ \nהבינה תדין העולם בדין במדה ההיא ובאותו יום א\"כ יבא י\"כ בו' הרומז בהוד ויהא דקדוק \nגדול בבריות ולא יעבירו ראשון ראשון ויתרבו המתים כי ירד הירקון הוא הדין הקשה בבבל \nהוא מדה\"ד הרפה כי שם בלל ה' שפת כל הארץ, וזהו מתיא וירקא הסתירו הסוד, ואם יהיה \nר\"ה בו' הוא רומז בהוד ואם הבינה דנה בהוד כל הדינים ימצאו שם כי הוא מעבר הפחד \nויפסוק הדין לרעה והיינו מתיא וירקא, וע\"כ ציוותה התורה שלא להניח ר\"ה באלו הימים \nוהכל ע\"פ הדיבור וקרא אסמכתא בעלמא ומינה לא תזוזו, קראו והבינו מולד שאינו ראוי \n"},{"index":17,"he":"להראות בו ביום אבל מתכסה כל אותו היום והוא הנקרא מולד הזקן אין לקבוע ר\"ה בו ביום \nכי הדין בתוקפו, וי לעלמא אם הבינה תדין את העולם בד' זמנים הללו אבל בימי בגה\"ז, \nב' אף כי רומז במה\"ד חומלת בבינה ומבקשת רחמים כי יראה פן יכבו גחלתם ואין זה בפחד \nוהוד, ג' רומז בחסד עולם, ה' רומז בנצח מעבר החסד מדת משה סלח נא לעון העם הזה, ז' \nכולו רחמים אין שטן ואין פגע רע, ומוטעים ואנוסים חלילה חלילה מאחר שעשיתו קדש \nתעשהו חולין אין מכניסין חולין בעזרה (בעטרת) וקב\"ה מסכים עמהם בזמנם, וע\"כ דעו בני \nחז\"ל לא גורעים ולא מוסיפים שמלת את\"ם מתהפך אמ\"ת האמת אתם הוא אביו של יהודה תתן \nאמת ליעקב זהו יהודא בן תימא אומר שאין להרהר בדבריהם, וי להם לאותם שלא ירדו לשורש \nהדברים של חז\"ל להכיר ולדעת דברי מלך ישראל המצוה לישראל משם אביו יעקב להכיר את \nדבריו, אבל לוקחים הדברים כפשוטו שלא ידעוהו אף לומדי התורה ר\"ל כנ\"י מצוה משם ת\"ת \n"},{"index":18,"he":"שכנ\"י מלך ישראל הגשמי ובה מלכים ימלוכו, ויעקב הוא תורה שבכתב וא\"כ שימו יד לפה כי \nכל הדברים אמת ע\"פ הדיבור: \n \nד\"ה סוד חישוב התקופות וציור הפעולות\nסוד חישוב התקופות וציור הפעולות וגם אמר כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים \nונתעוררו חז\"ל לחשוב תקופות ומולדות ומזלות כדי לדעת לעבר השנה להיות הפסח בחודש \n"}]}
