{"id":"kabala-3abdaae3bf06-1-43","bookId":"kabala-3abdaae3bf06","part":1,"torah":43,"title":"קטע 43","hebrewTitle":"קטע 43","segments":[{"index":1,"he":"ברחמים לכן הוא מנצח כל דינין ומקטרגין ואין דבר עומד לפניו. ודע בני שהל\"א שבילים \nכולם באים בכנ\"י ומשם מתחלקים לכל אשר תחתיהם ולמטה בכנ\"י עומדים חמשה משחיתים והם \nחרו\"ן א\"ף חימ\"ה קצ\"ף משחי\"ת, וכאשר יסתתר כ\"ע בבינה אז כל הדינין מנצחין, וכשיבא \nאצילות השפע וההמשכה לצאת מכנ\"י אשר בא אליה מל\"א שבילים אז החמשה משחיתים חיצונים \nאחד מעכב ומשהה ואינו מניחו לרדת, וא' דורס, וא' מחשיך בהרי חושך ואפילה, וא' מכריע \nהכרע להפסיק מג' רוחניות תוקף הרחמים להעשות דין, וא' מבקש בדינו להסתתר דרך \nהרחמנות בבינה ושם יעקר וישאיר לקיים שועלים קטנים מחבלים כרמים, וע\"כ אמר קב\"ה שלא \nלעשות בדין ב\"ח שום דין ופעולה אשר תהיה דוגמא מהפעולות המשחיתים האלו וא\"כ אם \nהתחיל לשחוט ונלאה והגביה ידו או אפי' לא הגביה ידו רק שאינו מוליך ומביא באמת \nפיגלו, ושיעור השהייה שיעור שחיטה כמותה, כי דין בדין משערין ואין צריך כדי הגבהה \n"},{"index":2,"he":"והרבצה א\"כ גסה לגסה ודקה לדקה ועוף לעוף ודוקא כדי שחיטה, ובעי רבה שהיות מהו \nשיצטרפו וכוונתו בשלמא שיעור שהייה במקום א' והוה ליה דוגמת פעולת המעכב והמשהה \nוודאי חבל ופיגל, אלא שחט מעט ושהה מעט ושחט מעט ושהה מעט ושחט מעט סוף סוף צירוף \nהוי שיעור שהייה אבל במקום א' לא, מאי ניזיל בתר הצירוף וכבר נעשה הפועל או נאמר \nהואיל ודברים באים אהדדי שהייה הדר שחיטה א\"כ נצח השחיטה ואין לחוש ונשאר בתיק\"ו, \nוהאמת בהיות הפעולה בתוך השחיטה בשלימות פיגול, ושב רב הונא ושאל שהייה במיעוט \nסימנים מהו ונשאר בתיק\"ו, וצריכין אנו לדעת אי הבינו שאלתו אם לא ודאי נראה שהבינו \nמדלא אמר ה\"ד שכן דרכה בכ\"מ לומר ה\"ד וכאן אמרו מיד תיק\"ו ודאי הבינו, וא\"כ דהכי \nהוא למה לא השיבו אלא חתמו סתמא א\"כ הבאים אחריהם בדבר חתום למה נשאו ונתנו אלא \nוודאי כל דבריהם הבל, וכוונת הענין הוא דרב הונא בעיית רבא שאל והכי אמר מאחר \n"},{"index":3,"he":"ששהייה מועטת אינה מתבטלת אבל היא יורדת ורודפת אחר חברתה להצטרף עתה א\"כ יש לה ממש \nא\"כ שהה במיעוט הסימנים מהו ל\"ש בשליש ראשון ל\"ש בשליש אמצעי ל\"ש בשליש אחרון אם \nהגביה ידו ושהה שיעור כדי שחיטת מיעוט הסימנים מהו הואיל והדין לא היה בשיעור שהוא \nכדי שחיטה שלימה א\"כ לא מעלה ולא מוריד או נאמר כשם ששהייה מועטת אינה מתבטלת ורב \nהונא בעייתו בכ\"ף כמיעוט ובעבור שהכ\"ף עם הב' מתחלף בענין אי\"ק בכ\"ר החליפוהו בבי\"ת \nואמרו במיעוט בבי\"ת והוא לא עלה בדעתו א\"ל כמיעוט בכף והבינו וחשבו שהוא ספק, שהרי \nר' יוסי אמר כדי שיגביהנה וירביצנה וישחוט ולא פירש אי שחיטה שלימה אי שחיטה כל \nדהוא, ונראה דאפילו שחיטה כל דהוא שחיטה קרינן ביה אלא שהוא שחיטה פסולה, אלא שלא \nידענו וכדי שישחוט כמה הוא, אי שחיטה שלימה או שחיטה במיעוט סימנין ולכן נשאר \nבתיק\"ו כדברי ר' יוסי במלת וכדי שישחוט. דרס\"ה כגון שחתך הסימנים בלא הולכה ובלא \n"},{"index":4,"he":"הובאה שחיטתו פסולה משום דבעינן הולכה מחץ שחוט ח\"ץ אותיות צ\"ח דודי צח, וזה הנשחט \nנגרש מזה המקום והלך בזהב ועתה הוא בא ממקום הזהב ובא בצח ע\"כ צריך שניהם הולכה \nוהובאה ולכן נסמכו בחץ שחוט לשונה זהב שחוט לשונם, ודין הדרסה כדין השהייה שבכ\"מ \nשדרס בין בשליש א' בין בשליש ב' בין בשליש האחרון פיגול וכאן מעט וכאן מעט מצטרף. \nחלד\"ה צריך שלא יהא סכין מכוסה כלל ואע\"פ שעושה שחיטה מעליא אם הסכין מכוסה שחיטתו \nפסולה בעבור שהוא פועל המחבל השלישי המכסה ע\"י הרי חשך ולכן אפי' שהיה שוחט באמצע \nהסכין וראש הסכין מכוסה פיגול דהוה ליה פועל המחבל בדבר ששוחט, ולכן יזהר לתקן השער \nשלא יכסה אפי' ראש הסכין וכן בנוצות העוף, אוי ואוי להטבחים הגדולים חוטאים \nומחטיאים שרוב סכינם מכוסה ואצ\"ל דראשי הסכין דוודאי לא ונבילה היא הלכה למשה \nמסיני, ואין להביא ראיה ממליקה דהתם עביד חלדה בראש צפרניו, בעי רב פפא החליד \n"},{"index":5,"he":"במיעוט סימנים מהו תיק\"ו, וגם בזה לא הוצרכו לומר ה\"ד כי בוודאי הבינו מיד שאלתו \nוהכי אמר שחט רוב סימן שלא בחלדה ונשאר המיעוט שלם ושם הסכין תחת אותו המיעוט ושחט \nהסימן השני והמיעוט הסימן מכסה הסכין מהו ונשאר בתיק\"ו, בעבור שאמר ר' יהודה משמיה \nדרב החליד תחת העור כשירה משום דאינה בתורת שחיטה ואינו מעכב, והאי מיעוט סימן \nשאינו שחוט אינו מעכב או נאמר הואיל ולכתחילה מעכב עביד חלדה ונשאר בתיק\"ו לדברי \nרב, א\"ל ר' יש לדייק בגרסתם דא\"כ יאמר החליד תחת סימן אלא הכא פירושו שחט תרי רובין \nוהחליד במיעוט הנשאר מהו, כלומר לית דין ולית דיין בההוא חלדה או נאמר מ\"מ פסול \nעביד בסימנים תיק\"ו, ולכן דע ל\"ש בשליש א' ול\"ש בשליש אמצעי או בשליש אחרון ול\"ש \nתחת מטלית או צמר ל\"ש שאין כל הסכין מכוסה אלא אפי' חוטמו של סכין מכוסה פיגול הוא \nלא ירצה. הגרמ\"ה הוא ששוחט למעלה מחיטי ולמטה בקנה עד ראש כנף הריאה התחתונה שהיא \n"},{"index":6,"he":"עליונה באונה התחתונה וזה כשתפשוט צווארה שלא תאנוס, ואם שחט למטה או למעלה נקרא \nהגרמה ואם שחט ב' שלישים והגרים שליש האחרון או הגרים שליש ושחט ב' שלישים פיגול \nמ\"מ, ודע כי מקום השחיטה למטה בוושט עד מקום שמשעיר ומתחיל להיות פרצים פרצים בכרם \nועד ולא עד בכלל. עיקו\"ר הוא שנעקרו הסימנים קודם שחיטה ממקום חיבורן בלחי ול\"ש \nוושט לבדו או קנה לבדו פיגול, והוא שאין רובו מחובר בלחי אבל אם היה רובו מחובר \nבלחי יש לך להבין שהוא כשר, וכל ספק בשחיטה הכל אסור, וושט שניקב בכ\"מ פיגול, קנה \nשניקב עד חציו כשר, חוץ למטה שדינו כדין הריאה ונקובתו במשהו, ודע שאם שחט בב' או \nבג' מקומות והוא שלא בעיגול א' ובשווי אחד וכולו אינו בהיקף א' צדקו דברי שמואל \nדאוסר, ולא כבר מתיא דמתיר כי לא שייך דבר זה רק כששחט כל החתוכין בטבעת א' סביב \nסביב וכן בוושט כאן מעט וכאן מעט בהיקפו סביב ואם תצרפם הוה להו רוב כשר, וכן שחיטה \n"},{"index":7,"he":"העשויה כקולמו וכמסרק כשירה דלית בהו מדברים המפגלים. ודע בני שכל הספיקות תרחיקם \nמעליך כעין דמיא לסאסאה והולך והביא כל היום דהוי כחונק ורז\"ל היו בקיאין בכל אלה \nוגם היו בקיאין להקיף ולדמות ואנן לא בקיאינן ודע שתלמוד חז\"ל נוטה לכאן ולכאן והכל \nמצד הגלות שלא יבואו לחלל הכל אבל דור המדבר ובא\"י במלכותם החמירו כחוט השערה ולא \nהניחו מקום לכחות הטומאה כלל ע\"כ קודם חטאם בכ\"מ שהלכו שהצליחו כי ענן ה' עמהם: \nעיין לעיל בהלכות טומאה וטהרה ומה שחסר זה גילה זה ושם תמצא ג\"כ הציור: \nמחנות חיצוניות המטילים מום בקדשים על ידי עונות ישראל. ל\"ה שרים מימין תובעין דין \nבישראל לעולם מחנות של ל\"ה שרים רבות מאוד מחנות מצרים וסיעתו ותחתיהם מחנות רבות \nמאוד וכ\"א יש לו כח בשם המושל עליו: \nמחנות הסמא\"ל הלוחם להטיל מום בקדשים ע\"י עון ישראל כענין אלהיהם על אלו שונא זימה: \n\n"},{"index":8,"he":"ל\"ה שרים כחות הטומאה השמאלי והם סמאל ותניני עור ולילית מלכות הרשעה ואחריתה עדי \nאובד י' קליפות מפסיקין בשם ה' כי אמילם: \n \nד\"ה סוד הלכות טריפות\nסוד הלכות טריפות דע בני ששבעים מיני טריפות יש וכולם נגררים ונכללים בשמונה והם \nדרוס\"ה נקו\"ה חסר\"ה נטול\"ה פסוק\"ה קרוע\"ה נפול\"ה שבור\"ה, ועליהם אמרו הל\"מ, וראה \nוהבן שני בתי דינים יש למעלה ומלך עליהם ושוטר תחתיהם שופטים ושוטרים תתן לך, המלך \nהוא בינה והשופטים חסד ופחד ות\"ת מכריע ביניהם, ולמטה מהם הם נצח והוד ויסוד מכריע \nביניהם, ולמטה מהם השוער הנקרא ורדא סומקא, ורשעים שמוהו מלך ונגיד עליהם ומושל \nבעולם השפל ועומדים תחתיו מלאכי חבלה מחבלים ומיסרים נאצלו משבעים שרים, יש מהם \nנאחזים מצד הדין הקשה וכל מושלים בגזירות הדבר במדינה מצד הרחמים מכים בלא מות כי \nאין ארס במכתם, ומצד הדין מכים וממיתים כי כולם מלאים ארס השורף והממית ויעף אלי \nאחד מן השרפים כן דנים בחיות ובבהמות ובעופות ובאדם ובכל אשר נשמה באפו וכן דנין \n"},{"index":9,"he":"באילנות ובכל צומח, וע\"כ בני ראה והבן התמונה אשר לפניך ותבין סודותיך ומבשרי אחזה \nאלהי: \nועתה בני הבן וראה כתר הוא אהיה הוא חולם, חכמה הוא יה הוא פתח, בינה הוא יהו\"ה הוא \nקמץ, חסד הוא אל הוא סגול, פחד הוא אלהים הוא צירי, תפארת הוא יהו\"ה הוא שורק, נצח \nהוא יהו\"ה צבאות הוא חטף פתח, הוד הוא אלהים צבאות הוא חטף קמץ. יסוד הוא שדי הוא \nשבא מלכות הוא אדני הוא חירק: \nוהנה ח' מיני טריפות הם ח' בני קטורה כולם חיצונים ורחוקים מכים וממיתים אלא שיש \nבמכתם מכה בלא מיתה ולכן מכים וממיתים דאני הוא הרופא כי אני ה' רופאיך, אך בני עשו \nחרב שלופה בידם טורפים ואינם מרחמים ויאמר מלך סדום תן לי הנפש ולכן נמצאים בדבר \nמכים ואינם מתים ומהם מכים ומתים, ולכן תמצא מכה בימין מכה חלושה וצלו שומרו ולא סר \nמעליו וקם על משענתו ועל בוריו, ולפעמים יניחנו לבדו מצד עוונו וחטאו ויכהו המחבל \nהשמאלי מכת מות וימות, וכאשר הרבה בשמאל רפואתו קשה מאוד כי נקבו בארס הקשה מאוד \n"},{"index":10,"he":"הוא ארס סמא\"ל, כן הדבר בבהמות ובחיות יש עליהם שרים הנקראים שוטרי השרים מהימין \nלפעמים מכים מכת מיתה והיא סרכא שאינה סתומה הנכללת בנקובה, ולפעמים מכים ברחמנות \nוהיא סרכא סתומה יוצאה מכלל נקובה כי אני הרופא, ואין כן באותן השמאלים כי בכל אשר \nיפנו ירשיעו אלא שאלו ואלו פעולתם ברשות מלכות היא מלכות שלימה שוטר של חסד ופחד \nות\"ת ב\"ד העליון אשר שם נאחזים ל\"ה מימין ול\"ה משמאל אלו מיימינים לזכות ואלו \nמשמאילים לחובה והכל בדין ובצדק ואין עול, הוא שאר\"ז על שלשה דברים העולם עומד על \nהדין ועל האמת ועל השלוה, ובמקו\"א אמרו בסופר וספר וספור העולם עומד חסד הוא ספר \nת\"ת הוא סופר מדה\"ד שהיא פחד ספור, הספר הרומז בתפארת הו' בו' נקודות הם ו' קצוות \nומושל עליהם, ספר הוא חסד פותח רחמים, ספור הוא הפחד המזכיר ומספר עונותיהם של \nישראל וכל אצילותם עומדים ומקוים מתי ינתן להם רשות. ודע בני שדין העליון אינם \n"},{"index":11,"he":"פוסקין מיד רק יש להם דין אחד למטה מהם והם נצח והוד ומקבלים הדין מהת\"ת ויושבים \nורואים ומעיינים על אותו הדין ואז דנין אותו נצח והוד ויסוד הדין ואז דנין אותו הוא \nהדיין השלישי ומכריע הדין או לזכות או לחובה כפי העונות או הזכיות ואז גומרים שם \nהדין אם להחיות או להמית, ואחר שנתיעצו ופסקו הדין אין ביטול והפרה רק ממדה הנקראת \nמי הוא שנאמר ה' צבאות יע\"ץ ומ\"י יפירנה וידו הנטויה ומי ישיבנה, והכוונה הואיל \nונגמר הדין ע\"י נצח והוד והצדיק שהם צבאות הבינה, לא יפר אותו רק הבינה הנקראת מ\"י. \nלאחר שנגמר הדין והסכימו כתר חכמה בינה חסד פחד ת\"ת נצח והוד ויסוד אז מוסרין אותו \nלמלכות שבא הנקרא מדה\"ד וב\"ד הרפה, ואם נתחייב פוגע בו ע\"י המחבלים ואם זכה משפיעים \nלו ברכה עד בלי די בו בהן כח המתנועע, ועליהם נאמר ורחמיו על כל מעשיו כי לא תדין \nאת חבירך עד שתגיע למקומו, ורבינו הקדוש ריחם על החולדה וריחמוהו מן השמים ודע שדין \n"},{"index":12,"he":"זה תמצאהו גם באילנות ובצמחים דענף עץ אחד חציו יבש וחציו רענן מצד המכים כפי הדין \nועיר הנדחת חייבי שריפה יזמינם הקב\"ה בעץ וישרפו עם העץ ונהי בעינינו כחגבים ומשם \nכנמלים והכל בדין צדק, לכן בני כ\"מ שנמצא דבר הנכלל בח' טריפות או ספק תחמיר עליו \nכי מכת בני קטורה שלוח ונגוע וישלחם אברהם. ועשו הלך ולקח את מחלת בת ישמעאל רעה \nחולה. סוד הלכות טריפות ועתה נבאר כל דין של טריפות וכל איברי הבהמה וורידיה כולם \nיתבארו בסדר החומש בעז\"ה. ודע בני דכד שמע רבא ניקבה הריאה טריפה אמר רבא הני תרי \nאוני דסריכי אהדדי לית להו בדיקותא לאכשורא, ונראה ל\"ש כסדרן ול\"ש שלא כסדרן טריפה, \nא\"ל ר' וכי הסירכא מזקת ומאי איכפת לן מהסירכא להפסיד הבהמה וכ\"ת משום שאין הסירכא \nבא אלא מחמת הנקב שהריאה שואבת כל מיני משקין ולפעמים שואבת מים רעים וניקבת והמשקה \nיוצא דרך הנקב ונתחזק ונעשה קרום עב וחזק, קשה לי על זאת וכי המים דרך הקנה יורדים \n"},{"index":13,"he":"הלא דרך הוושט יורדים והולכים בכרס וכל האברים סופגים אותו כספוג וניזונים וכמו \nשהריאה שואבת כן גם המוח שואב ולמה לא ניחוש לבקש גם המוח שמא ניקב המוח ועלה בו \nקרום ואינו סותם כי אין מקום להאחז שלא ינתק אלא ע\"כ אינו מחמת מים הרעים שהריאה \nהיא סתומה וחתומה, וא\"כ סרכא זו מאין ודאי מחמת חולה והיא ממחלת מצרים והחולה הוא \nשניקב הריאה ולחלוחי הריאה יוצא דרך שם ולפעמים יעשה הסירכא בלא נקב מצד הלחלוחית \nוהסירכא הנעשית מחמת נקב אם נדבקת במקום רביתייהו מכה חלושה היא ורפואה ע\"י הסתימה \nשסתם הסרכא ולא ניקבוה אלא לצערה ולשלם עונה כי לא שלם עון האמורי עד הנה, ובלבד \nלהיות הנקב סתום מכל צד ומכל פנה שאם אינו סתום ולא בא הקרום לסתום מכה מאצילות \nסמא\"ל הוא מכת מות לכלב תשליכון אותו, ואם דברי רבא אין להם חילוק דבכ\"מ שנסרכו \nאפי' אונות וכסדרן טריפה אלא אימת אין לחוש כשבדקוה והנקב סתום מכל צד, אבל אם \n"},{"index":14,"he":"בדקוה בנפיחה והסרכא אינה סותמת אלא הרוח יוצא לא אמרינן היא נסתם למחר ולמחרת יום \nואין לחוש כי כשם שהסירכא מתעכבת כן מתרחב וכבר דחוה לכלבים ואינה נכנסת ע\"י אכילת \nישראל הקדושים, וה\"ה אונא באומה כסדרן דלמא האומה נקובה ומלכות הרשעה הכתה לאומה \nהרשעה גרושה ודחויה ואסורה כי אין לה סתימה להחיותה, ואין לומר האונה נקובה דצריך \nבדיקה בנפיחה ונר אלהים חופש כל חדרי בטן ואנן לא בקיאינן ואצ\"ל סרכא במקום \nרביתייהו עיניה נעורות וצריכה בדיקה חלילה כי הוא אסורה ויאמר משה אסורה נא ואראה \nאת המראה הגדול הזה. וראה והבן ר' דרבא חס ודחה הברייתא מפני כבודו של מקום והבאים \nאחריו דקדקו דיוק אחר דיוק מדבריו להכניס הדחוי ואמרו התורה חסה על ממונן של ישראל \nולא אמרו במקום אסורה א\"ל קב\"ה אל תקרב הלום, והבן ר' מה עשו מחיבת בשר על סיר הבשר \nולא זכרו תענית ר' צדוק ארבעים שנה בלא בשר, א\"ל בני מה עשה קב\"ה הבדיל בטרפשא \n"},{"index":15,"he":"הנקרא רקיע והבדיל בין איברי מאכל ובין הריאה אשר אית לה ה' אוני הרומזים בה' \nאצבעות היד וכף היד הוא האומה אומא רבתי תלתא מימינא ותרי משמאלי ואין כאן מקומו, \nאמר רבא ב' עורות יש לו לוושט החיצון אדום והפנימי לבן, והכוונה כי החיצונים לעולם \nאדומים עשו הוא אדום והפנימים נעלמים ולבנים ולכן אם גרמו עונותיו והחליפו צורותיו \nיצאו מכלל מחצבתם הכוהו מכת אכזרי בלא שום רחמים, וכן בקורקבן דינו כדין וושט שאם \nנתחלפו קרומותיו טריפה דקורקבן נמי החיצון אדום והפנימי לבן, אבל בנקב אין דיניהם \nשוה דקורקבן זה שלא כנגד זה כשר ואין כן בוושט. ואומא הנסרכא טריפה ואין לומר שמא \nמלחלוחית הדופן נעשית הסרכא ונסרכא באומא כי יש לחוש שמא מהאומא הוא. וא\"ר נחמן \nריאה שניקבה ודופן סותמה כשרה והוא במקום חיתוך האונות במצר החזה בין באומות ממש \nבין בגבן ואינו ר\"ל ע\"י הסירכא דא\"כ יש לחוש שמא הסירכא אינה סותמת כל הנקב דשמא \n"},{"index":16,"he":"הנקב רחב וצריך בדיקה בנפיחה, הכי הוה ליה למימר ריאה שניקבה ודופן סותמתה כשירה \nה\"מ אם עולה בנפיחה אלא מדלא אמר הכי ש\"מ דלא ע\"י הסרכא קאמר אלא שהוא דבוק וסביך \nבבשר והבשר סותמו, וליכא מאן דפליג דודאי סותם כל הנקב ואין צריך בדיקה ומה מאוד \nצדקו דברי רבינא שהיה ראשון וקדמון יודע ומכיר ואומר והוא דסריך, ואין לומר סביך \nוה\"ה סריך וא\"כ ישמיענו בסריך וכ\"ש בסביך בבשרא אלא ודאי סביך דוקא כשר משום דאין \nצריך בדיקה ומדקתני בבישרא תפשוט אפי' סביך בבשרא ובצלע אפי' סביך בצלע מעט מן המעט \nטריפה ואצ\"ל דסביך כולו בצלע, ועל ידי סירכא אל תזכירנה, ומדסבך בבשרא דוקא כשירה \nש\"מ כ\"מ דסביך בין בטרפשא בין בשומן הכל טריפה ואצ\"ל בסביך שהם טריפה כי הכת הבא \nמבני עשו לקחוה לעצמם ודוקא דסביך בבשר שבצלעות אבל סביך לחוץ דמי כסביך לשומן הלב \nוטריפה. אמר רבא חמשה אוני אית לה לריאה כשהבהמה תלויה ברגליה הולך לבדוק ומשים ידו \n"},{"index":17,"he":"הימנית בצד ימין יש שם ג' אוני בימין ותרתי בשמאל ואי חסר שאין בריאה אלא ב' בימין \nוב' בשמאל טריפה, ואי חליף שיש שלשה בשמאל ותרי בימין טריפה ואי יתיר שיש ארבע \nבימין וב' בשמאל טריפה, א\"ל ר' תינח ניקבה דמכה חיצונית היא אלא כי הני מאי איכפת \nלן, וכ\"ת כנטול דמי הלא אנו רואין דאינו כנטול אלא עומדות בריא כאדם שיש לו ששה \nאצבעות, א\"ל בני דשרי רבא נפצלו ונאצלו מב' אונות גדולות והנה בין הכל ז' הוא ההיקף \nבאמת עם האם ששה בנים עם אמם אלא שוורד קטן מכוסה וטמון בכיס ומכוסה בצד ימין תחת \nג' אונות והיא הנקרא וורדא סומקא, והנה הבנים האלה יש להם שלוחים הרבה ופועלים כפי \nהמקבלים ולכן אם הבהמה ההיא הפך סדרם דחוה כי ג' מימין בעינן תפארת נצח יסוד ותרתי \nמשמאל פחד והוד, וורדא סומקא לקץ הימין תחובה ומכוסה ואומות גדולת בינה וחסד מלך \nמטה כלפי חסד, וא\"כ בני בהיות הבהמה בריאה וטובה וצורת דוגמתה שלימה בלא חסרון \n"},{"index":18,"he":"ויתרון וחילוף ובלא ניקב ובלא חולי אז היא ראויה וטובה היא בעיניו, ובאמת הנה היא \nראויה להאכיל לקדושים קדושים תהיו כי קדוש אני, ואם נמצאו לה דברים הפנימיים מבלי \nסדר וצורה בריאה חיצונית היא שאין להם סדר כמותה לקחוה לעצמם אם מחוט ועד שרוך נעל \n"}]}
