{"id":"kabala-464763dad60b-1-3","bookId":"kabala-464763dad60b","part":1,"torah":3,"title":"קטע 3","hebrewTitle":"קטע 3","segments":[{"index":1,"he":"יקראהו מקובל מתוך האמונה שאנו מאמינים בדבר שכן הוא כאשר קבלנו. ואם הדבר הוא מן \nהנמנע להביא עליו מופת בשום פנים נשארה לנו אז האמונה בלב מצויירת במקום הידיעה, \nכאמונת החידוש שהיא אצלנו מקובלת כאשר זכרנו למעלה. ומפני שהוא מן הנמנע חולקים \nעלינו להביא ראייה מופתית לסתור דברי טעותם שאומרים שהעולם הוא קדמון ואינו מחודש. \nוגם אנחנו המאמינים שהעולם הוא מחודש, גם הוא מן הנמנע אצלנו להביא ראייה מופתית \nשהעולם הוא מחודש. על כן נשארה לנו האמונה בזה חקוקה בלב במקום הידיעה על שהוא \nמחודש. ‏\nוכן כל כיוצא בזה בעניין מקובל שיש בהכזבתו דבר שהוא כנגד תורתנו האמיתית. ואם זה \nיעלה הדבר המקובל למעלת המושכל והוא מעולה ממנו גם כן בצד אחד מן הצדדין, והוא שיש \nבידינו דברים מקובלים מיוחדים שאי אפשר לשכל האנושי להשיג בשום פנים מצד עצמו לבד, \nאלא מצד הנבואה המגידה לו זה, ואי אפשר, שאין ראייה עליו יותר מעולה מכל הראייה. \n"},{"index":2,"he":"אבל מפני שהשכל האנושי חלש בטבע הונח הדבר ‏ההוא על צד הספור וההגדה, שהיא ידועה \nשלא ישקר. כאשר אמר \"וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם חוא לחנחם\" (שמואל \nא' טו' כט'). כאשר יסופר להמון בלי מופת שהשם ית' אחד, וידוע כי יש בזה מופתים \nנחתכים הרבה ואין כח בדעת ההמון להשיגם. ולפיכך הונחו עם הקבלה לבזה המספקת להם. ‏\nועל דרך זה גם כן מספקת הקבלה מפי הנבואה על הנביא ולזולתו מן השומעין מפיו או \nהלומדין מספרו. כי הספרים מורים על דעת בעליהם וגם מעידים על עצמן מאיזה כת הם מכל \nכיתות המחברים, כי המחברים נחלקים לדעות רבות. יש מחבר מתוך הנבואה, ויש מחבר מתוך \nרוח הקדש, ויש מחבר מתוך אמונה, ויש מחבר מתוך מחשבה לבד, ויש מחבר מתוך דמיון. \nואין הכוונות גם כן שוות בחיבור. כי יש מכוון לתועלת נפשית ולא לאחרת, והיא הכוונה \nמעולה בתכלית הכוונה משאר הכוונות. ויש מכוון לתועלת גופנית. ויש מכוון לשררה \n"},{"index":3,"he":"ולכבוד. ויש מכוון להפחית זכרי זולתו על צד הקנאה והשנאה בה‏, כדי לשבח את חברו \nולהראות לחברו השכל איך שהוא משכיל יותר ממחבר אחר. וזו הכוונה שהיא פחותה ומדה רעה \nהיא מאד, ולא תימצא במי שהוא בעל שכל שלם. ואם הטבע רוצה להכריחו אליה ראוי לו \nשירחיקנה בכוח שכלו מעט עד יגביר שכלו על הטבע שהוא יצר הרע. אמנם אם כוונתו לתקן \nדברי זולתו אם יש בהם שגיאה או דבר שנעלם מן המחבר מפני קוצר שכלו במה שחיבר, וכל \nכוונתו לשם שמים כדי להרחיק הטעות ולהקריב הנכון אל האמת, ומורה התעלומה ההיא \n‏בחיבורו, זהו דרך כבוד למשכילים. ומודיע מקום הטעות באותו חיבור הנמצא בידם. ואני \nאומר שזו היא מצוה גדולה לעשות על דרך האמת, מפני שלא יכשלו בה האחרים במה שהוא \nנכשל. וזה הדין אני דן אותו בעצם חיבורי זה גם כן. והמחבר והמתקן אחרי תבוא עליו \nברכה, והש\"י יודע ועד, שהוא היודע כוונתי לבדו כי מה שאמרתי למעלה בעניין זיוף \n"},{"index":4,"he":"השמות על זה הכוונה נסמכתי. וכבר התנצלתי מזה באמרי שאסור לאבדם ביד כי אולי יש בהם \nעניין, ואין בעל החיבור מכיר, ר\"ל מי שנמצא אותם (השמות) בידו, אבל לא המחבר. ואחר \nאשר זכרתי כלל הנמצאות המורגש והמושכל, אחבר גם כן כלל הגוף והנפש, ואח\"כ אזכור \nהשמות הנופלים על כל דבר כאשר יעדתי למעלה. ואפרש מהם מה שאוכל עד שיבין המשכיל \nהמקובל מה שיועילהו ומה שישמח בו בע\"ה. ‏\nואומר כי כל ההרכבות כולם נמצאו באדם, ומפני שהוא בתכלית ההרכבה נברא אחרון. וידוע \nשהוא נברא לתועלת נפשי שהוא תכלית הכוונה, ונמצא הגוף עמו לעזר ולשמש, כאשר נמצא \nהאשה עם בעלה לעזר. כמו הכתוב \"אעשה לו עזר כנגדו\", ופירשו רז\"ל זכה עזר לא זכה \nכנגדו להלחם בו. והנה הגוף הוא מורכב מד' יסודות תחילה, וקבל חומר וצורה בהיותו \nזרע, ונשתנה הגוף מעט מעט מהוויתו הראשונה, וקבל צורת הצמיחה. ואח\"כ קבל צורת \nהחיוני, ואח\"כ צורה מדברת, ואח\"כ צורת השכל. רנשתנה תמיד עת אחר עת עד שיצא מן הכח \n"},{"index":5,"he":"אל הפועל השלם, שהוא הדביקות בעליונים. שנמצאו רמ\"ח איברי הגוף בטבעם לצורך הצורות \nבאלו, כדי להוציא ‏בהם כל דבר שהוא בכח אל הפועל. והיה הדבר ידוע, שכל מעשה האדם \nאחר דרכי הש\"י הם באים מכח השכל הדבק בעצם הנפש, וכל הנמצאים אחר דרכי זולתו ר\"ל \nזולת הש\"י, הם באים מכח הטבע הנברא שהוא המטעה אותו, והוא יצר הרע והוא השטן והוא \nהמלאך המות והוא הנחש הקדמוני. וכבר ידעת מה שארז\"ל \"כיון שנבראת אשה נברא שטן עמה\" \n(ב\"ר יז' ו'). וידעת סודו איש ואשה כאשר העירותיך למעלה עליו, ויש בכלל פעולותיו \nאע\"פ שהם נמשכים אחר הטבע בהכרח לפי מציאותו ואי אפשר להינצל מהם או אפשר. אלא \nשהכוונה בהם להשיג האמת ולעשות טוב אחר הש\"י. המשל בזה, פי האדם בטבעו כשאר בעלי \nחיים, וצריך מזון מוכרחי אם הכוונה במזונו בעת מאכלו ומשקהו על שיהיה בריא בגופו \nוימצא מזונו לתועלת כדי שיוכל לעבוד לבוראו בבריאות לבד, לא לכוונת השיגו הדברים \n"},{"index":6,"he":"המתוקים בחוש הטעם לבד, ולא על כוונת שיהיה גופו בלי חולי לבד. בלי ספק שזאת הפעולה \nג\"כ לשם שמים באמת, כי הכל הולך אחר הכוונה ורחמנא ליבא בעי. אפילו אם יהיו בתוך \nפעולותיו ובתוך דבריו עניינים שראויים להרחיקם, ובאים במקום תועלת על צד הכוונה \nהנזכרת או צורך מוכרח אין בכך כלום. כי אין ראוי לשום משכיל לבחון פעולת פועל אלא \nבתכלית אמיתות ולדון אותו תמיד לכף זכות אם אפשר להמצא שם באיזה צד שיהיה. ‏\nומפני שאני סומך על הרב המורה ז\"ל ב\"מורה\" במה שדיבר על זה בפירוש מסכת אבות, איני \nמרחיב בלשוני בו כי יספיק מה שאמר הוא. ואם לא יספיק מה שאמר הוא בזה העניין אין \n‏צריך לומר שלא יספיק מה שאומר אני, ועל כן נסמכתי עליו. ואני סובר שלא יעלם מן \nהמשכיל מה שהיתה כוונתו בזאת המסכתא לפרשה בפירושים נמשכים אחר דעת ה\"מורה\". ואחר \nאשר זכרתי כלל האדם במציאות גופו ונפשו ופעולותיו לאיזה צד מהם ימשוך כדי שישיג \n"},{"index":7,"he":"תכלית הכוונה במציאותו, ומפני שימצא חי בכלל החיים בתחיית המתים ובחיי העולם הבא \nאשר אין להם תכלית. אזכור מעתה כלל השמות אשר יעדתי המורים סתרי התורה והמועילים \nלנפש להאמין האמת ולהכזיב השקר אשר אין לו מציאות. כי השקר (אינו) [הינו] אלא העדר \nהאמת. אמנם האמת מקיים העולם ונמצא תמיד בעצמו. ולזה כוונו רז\"ל באמרם \"על גו דברים \nהעולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם\" (זכריה \nח'). ‏\nוידוע כי שלשה דברים אלו תלויים במילת אמת גם כן כמו שאמר הכתוב \"משפט אמת שפטו\" \n(זכריה ז' ט'). ואומר \"דברי שלום ואמת\" (אסתר ט' ל'), כלומר דברי שלום שהם אמת, \nולעולם ימצא השלום עם האמת כשימצא האמת מכל צדדיו. אמנם אם יחסר צד אחד מכל הצדדיס \nמן האמת תהיה האמת נעדרת וגם השלום עמה, כי הוא נמשך אחר האמת והיא סיבתו ולא ימצא \nזולתו. ואל יטעך מה שארז\"ל מותר לשקר משום דרכי שלום, כי אותו השקר ששמעת אינו אלא \n"},{"index":8,"he":"אמת בבחינת אמיתתו בלב אומרו. כי אם היה משיג זה שנאמר לו הכזב כדי לישב לבו לא היה \nזה צריך להזכיר השקר, אם כן אינו שקר, אבל הוא אמת שלום שלם בעצמו. והראייה שהעולם \nתלוי באמת זהו אשר ‏תמצא באלפא ביתא הראש והאמצעי והסוף כולו אמת, ושאר האותיות \nתלויות עליו. כי האותיות כולן כנגר המציאות הם והם המורים עליו. ועיון כל האלפא \nביתא בצורה זו תדעון. והסוד בזה כי הנשארים הם במספרים כמספר המשרתים שסימנם \"הן \nליהוה אלהיך השמים ושמי השמים\" (דברים י' יד'). וזהו חוץ מן הכפולים, כי הפשוטים \nכולם בסימן \"ה\"ן אמ\"ת חפצת בטוחות\" (תהלים נא' ח'). ועם הכפולים בחשבון כולם \nשלמו\"ת, ובחשבון ארוך טצ\"ץ. וכ\"ב אותיות חשבונן מלכות והרי שלמו\"ת כשתשים אמת מצד \nאחר, והשאר מצד אחר חשבונן כ\"ל המרכב\"ה אח\"ד אמ\"ת. ודע זה בסוד אחד המצוייר למעלה \nותמצא חשבון מלכו\"ת כשתשים אמת מצד אחד הכ\"ל אמ\"ת. ואם תחשוב טצ\"ץ ותשים אמת גם כן \n"},{"index":9,"he":"לבדן תמצא ברא\"ש הכ\"ל אמ\"ת. וזהו סוד כל נמצא, כי במציאותו הוא אמת מכל צד כשכבר \nנמצא משפע אמת אשר נקרא שמו כשם רבו והוא מטטרו\"ן ש\"ר הפני\"ם, והאותיות מעידות ש\"ר \nצבאו\"ת בתנוע\"ת הגלג\"ל ובאיזה גלגל הוא בגלגל המשלים כל המציאות והוא העליון שבו \nהכל. ומה המעיד על בוראו הוא תנועתו, כי החשבון חוזר חלילה בטצ\"ץ. כי גם אלף חוזר \nלאלף שהוא אחד. אם כן נמצא התנועה חוזר חלילה בעיגול בכל תכלית תשע מאות ותשעים \nותשעה. וזהו התשיעיים, וגם כלל האותיות שלש תשיעיים בדמות שלשה עולמות והם כ\"ז, \nוסודם כף זכות. ויש שלוש מרכבות בכ\"ב אותיות כן בדמות האמצעית כולו ותמצאם בחשבונם \nמורות על האמת שהם חיים מאוד מכל צד. כי המרכבה העליונה הפשוטה היא א\"ב ג\"ד, ואם \nתסיר ממנה האלף שמורה על אמת ישאר בג\"ד. ומן ‏המרכבה האמצעית שהיא יכל\"מ אם תסיר \nממנה המ' שמורה על מ' ‏של אמת ישאר כל\"י. וכן המרכבה התחתונה שהיא קרש\"ת אם תסיר \n"},{"index":10,"he":"ממנה התי\"ו שמורה על תי\"ו של אמת ישאר שק\"ר. הרי לך שבהסרת אמת ישאר בג\"ד כל\"י \nשק\"ר, ונשאר אמת לבדו בעצמו. ודע הסוד היפה כי הוא ראשית דרכי אל, שהם דרכי הקבלה, \n(וא\"כ) [וע\"כ] ציירתיהו לך בתחילת דברי. ‏ועתה אודיעך גם כן שכל העולם תלוי בו והוא \nראשית לכל ראשית ותכלית לכל תכלית והוא השם המפורש המיוחד בכל דרכי היחוד. ואף הוא \nהכולל הכל בכל דרכי היחוד באמיתות יחודו, והוא יהו\"ה ית' שמו בשכמל\"ו. ודע שזה הש\"י \nכולל כל השמות המפורשים וכולם נמשכים אחריו. והוא כולל שלשה ספרים שהם החכמה \nוהתבונה והדעת, ובו נכללים שבעים ושתים שמות. וזהו סוד י' י\"ה יה\"ו יהו\"ה. ודע והבן \nזה מאד. והוא אחד בג' עולמות והוא במציאות אח\"ד. וסודו גם כן שהוא 'כתר תורה' ב'ששה \nועשרים' בחשבונו. ועליו אחז\"ל שהוא עומד ומונח לכל מי שירצה ויבא ויטול, ואם המילה \nכולל כ\"ז אותיות, ובו היה כהן גדול מברך את ישראל. \" וסודו כו תברכו בוי\"ו כה תברכו \n"},{"index":11,"he":"בה\"א, והברכה תלויה בה\"ו וזהו רמז סודו ודעהו, כ\"ה שם המפורש כולו במספר כ\"ה תברכו \nכ\"ה בשם המפורש כ\"ה בלשון הקודש. ‏\nועתה אעירך על כינויו שהוא אדנ\"י, וזה סודו בעצמו א' א\"ד אד\"נ אדנ\"י, והוא שנאמר \nעליו \"נכון כסאך מאז\" (תהלים צג' ‏ב'‏). ודע כי זהו סוד גדול מן העליונים שבכל \nהקבלה, ויש לך ‏להשים שניהם זה אחר זה ולעשות משניהם מילה אחת בצורה זו, א' א\"ד \nאד\"נ אדנ\"י אדני\"י אדניי\"ה אדנייה\"ו אדנייהו\"ה. וסודו \"ומפני שמי נחת הוא\" (מלאכי \nב' ה'). וצרפיהו גם כן להפך י' י\"ה יה\"ו יהו\"ה יהוה\"א יהוהא\"ד יהוהאד\"נ יהוהאדנ\"י, \nוסודו \"נאם יהוה לאדני שב לימיני\" (תהלים קי' א'). ‏\nתן לאל שבח והודאה שהודעתיך זה הסוד המופלג בשני השמות, שהם כוללים שבעים ושתים \nאותיות. ואם תזכירם בנקודה הראויה לקדשם תשנה הטבע בבואם בהכרח. וגם מלותיהם ד' ואם \nתשימם עם אותיותיהם שהם ע\"ב יבואו (ע\"ב ד\"י) [עב\"ד]. וכולם הם אלוהיים משנים הטבע \n"},{"index":12,"he":"שהם הכסא, וזהו סוד \"אצבע אלהים הוא\" (שמות ח' טו'), כלומר האצבע משנה הטבע בכח \nאלהי\"ם הנזכר שהוא מדת הדין. ‏\nואני יודע באמת כי כל מה שאני מדבר בו או זולתו, אני או זולתי מן המפרשים היודעים \nדבר מן ענייני הקבלה המורים שינוי הטבע בהכריח בו כח ידיעת השם, יהיו דברינו בזה \nזרים מאד וקרובים לשיבוש בעיני המעיינים בחכמה לפי השגת שכלם. והם הפילוסופים אשר \nאריסטוטלוס בעיניהם גדול מאד ממובחר הנביאים מרע\"ה. ואני אסכים עמהם בדברי אמת לבד \nואודה להם שאריסטוטלוס היה חכם גדול מאד מתוך עיונו ופילפולו, לפי הנמצא בספרי שאר \nהפילוסופים וגם בספריו המורים על רוב חכמתו. אמנם באמת שהוא לא השיג למעלת המדברים \nברוח הקודש המכריח את משיגיו, לדבר בעל כורחם במעלות המציאות. אע\"פ שיש לכל אדם רוח \nהקודש בכח, והוא ‏לא השיג אמיתתו. שאילו השיג אמיתתו לא היה מאמין קדמות העולם, כל \nשכן שלא השיג למעלת הנבואה. ואם דבר זה כפי כל יכלתו נתאמתו אצלו מצד עצמו והודיעו \n"},{"index":13,"he":"הכוחות כולם אשר בם הוצאות לתכלית הפעולה האמיתית אשר בה משתנה הטבע. כמו שמצינו \nבנביאים מיוחדים שעשו כן לפי הזמן והמקום לקדש את השם, לא להשתגע בדברי הבאי כפי \nחפץ הפתאים והראויים מדברי רז\"ל על זה, ר\"ל שאפשר לשנות בם את הטבע בכח ידיעת השם, \nהוא מאמר \"והמשתמש בתגא חלף\". ויש מפרשים תגא שהוא תלמיד חכם, ואסור להשתמש בו. \nאמנם פירושו באמת תגא הוא כתר תורה, וירצו לומר המשתמש בשם המפורש עבר על דעת המקום \nשלא הודיע שמו לאדם אלא לקדשו בלבד. ‏\nוכבר הודעתיך שסתרי התורה הוא השם המיוחד, ואם אי אפשר לפועלם איך ישתמשו בו. אמנם \nלכבוד הש\"י מותר לפי הזמן והמקום כאשר עשו הנביאים האמיתיים ע\"ה. וכמו שאמר הכתוב \n\"ולמען ספר שמי בכל הארץ\" (שמות ט' טז'), מתוך שינוי הטבע. כי לא יתודע מעלת שמו \nית' להמון אלא מתוך זה. ולפיכך כשאמר אדם בפיו או כותב בספר שאפשר לשנות את הטבע \nאין ראוי למשכיל להכזיבו, אם הוא בעל תורה ומתייחס במאמיניה. אמנם יאמין שאפשר זה \n"},{"index":14,"he":"לעשותו לכל יודע דרך בכוח השם, וכשיכוון ידע האמת בו ויעלה אז ממדרגת האמונה למדרגת \nהידיעה בו. ואע\"פ שיש בעניין זה סוד מופלג וראוי להסתירו אפילו מן המשכילים, אי \nאפשר לי שלא ארמוז ממנו מעט לפי ההכרח בזה המקום. והוא כי כל משכיל יודע שקריעת ים \nסוף שהוא הנס המעולה הידוע, עניינו לפי מה שקבלנו בי\"ב דרכים לי\"ב שבטים, כולו היה \nמורגש. וממה שנתאמת במופתים נחתכים אצל המעיינים מן הג' דרכים אשר בהשגה הנקראים \nגשמי ודמיוני ושכלי הדרך המעולה שבהם הוא השכלי ואחריו הגשמי ואחריו הדמיוני. כי \nהגשמי הוא המורגש החיצוני והדמיוני הוא המורגש הפנימי והשכלי הוא הפנימי מהפנימי. \nוהנה גם הוא סוד פנים בתוך פנים. אם כן אנחנו היום אם נשיג מאותו הפלא דבר בכח \nידיעת השם, שכן הוא העניין בלי ספק, הנה השגנו ממנו יותר מאותם שעברו בתוך הים \nביבשה בהרגשת גופם לבד. אמנם אם היו שם אנשים אשר השיגו האמת בשכלם בכח ידיעת השם \n"},{"index":15,"he":"והשיגו הדבר שלם בתכליתו בהרגש ובשכל, אין ספק כי הם יותר מעולים ממי שזה השיג \nבדעתו לבד. וכך העירונו רבותינו ז\"ל באמרם על אותו הדור דעה לפי שהקטנה בנשותיהם \nהשיגה השגות נפלאות, והוא מאמרם ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל ע\"ה. והסתכל כל \nמה שאמרתי לך בשכל שלם ותמצא האמת צפון בתוכו כי איני רשאי להרחיב בו יותר. ‏\nודע כי השמות שאינם נמחקים הם י' ואלו הם: יהו\"ה, אדנ\"י, אלו\"ה, א\"ל, אלהי\"ם, שד\"י, \nצבאו\"ת, [אהי\"ה, י\"ה, א\"ל חי]. ואלו הם שמות הבורא ית' אע\"פ שכולם תוארים וכנויים \nחוץ מן הראשון קבלנו שאסור למחקם. ואלו הם שמות העשרה נפרדים לפי מדרגתם חיות \nהקודש, אופנים, אראלים, חשמלים, שרפים, מלאכים, אלים, בני אלים, כרובים, אישים. וכן \nזכרם הרב ז\"ל בספר המדע, ולפי פעולתם נפרדים בשמותיהם. כגון, ‏רפאל הממונה על \nהרפואה, וגבריאל על הגבורה, וסמאל על הצפוני. וכן רובם מושגים בתחילת המחשבה מאיזה \n"},{"index":16,"he":"מקום הם נגזרים. ויש שאינם מושגים אלא בצירוף האותיות או בגימט'. כגון שד\"י שהוא \nבגימ' מטטרו\"ן, או פ\"ר שהוא בגימ' סנזלפו\"ן, וכיוצא בהם אשר יש בתוכם סודות נפלאות \nבצירופם. כגון סנזלפו\"ן בסנה דלה פני, מטטרו\"ן מנטטור כלומר שומר, והוא סוד שד\"י \nהכתוב במזוזה מחוץ, כלומר שומר הבית ונוטרו. והוא שומר השער שהוא תכלית הסוד עשרה \nמאמרות שבהם נברא העולם, והוא מסיר יצר הרע בסוד מזוז\"ה והוא שם כינוי אדנ\"י עם \nשד\"י הוא בגימ' עדש\"ה. ולא יברא השד בפחות מכעדשה. ודע כי זהו סוד גדול מאד ואם \nתדעהו [הצפינהו] בחדרי לבך. ‏\nוכבר הודעתיך מה שהיה אפשר לגלות מן השם המיוחד והכנוי ית'. וכבר ידעת כי א\"ל הוא \nשם נגזר מכח, כמו שאמר הכתוב \"יש לאל ידי\" (בראשית לאי כט'), ר\"ל יש כח בידי. אמנם \nאהי\"ה הוא מורה הויה נצחית כלומר אהי\"ה נצחי, והראייה \"אהיה אשר אהיה\", שהוא אהיה \nבלא שינוי, אשר אהיה בלא נצחי. וכן אמר הרב המורה, שהוא מורה על חיוב המציאות ועל \n"},{"index":17,"he":"הנצחית. וכן שד\"י ר\"ל שמספיק עצמו לכל הנמצאים כלומר שבו די. וכן צבאו\"ת ארז\"ל \nעליו, אות הוא בצבא שלו. ומכאן תתעורר אל דבריהם שכן בצירוף, שחלקו צבאות לשנים \nוהוסיפו עליו שלא להשלים עניין הצרוף לכוונתו, ואע\"פ שאין בו שום רמז ממנה. ועל כל \nאלה יש אחרים שראוי להסתירם מן הכל אלא שהמצוה במסירתם היא פה אל פה אחר השלמות. \n‏והשמות הנפרדים הנזכרים הראשונים חיות הקודש, והוא שם נגזר מחיות ומקודש, כלומר \nהמעולים בחיות החיים והקרובים אל ראשית הקדושה ית'. וכן אמר הרב שהם כולם עילה \nועלול, זה נמצא מכוחו של זה, והם למעלה מן הכל, ר\"ל מן הנבראים. אמנם חיות הקודש גם \nכן בכלל הנשפעים משפע ההתחלה המעולה בכל המציאות. ואנו מקובלים כך כי ההויות לא \nנבראו ואע\"פ שלא היה דבר נמצא קודם בריאת העולם עם הבורא ית' אלא הוא ושמו בלבד. ‏\nודע זה העניין הנכבד ועיינהו בשכל שלם אחר הקבלה. וזה כולו מפני שלא תפול על ההויות \n"},{"index":18,"he":"כי סוד הבריאה אינו מושג בתחילת המחשבה לכל משכיל. אמנם בדעתך סוד הבריאה מה הוא \nתדע באמת עיקר מעשה בראשית, אע\"פ שזה שאנחנו מדברים בו אינו אלא מעשה מרכבה. ועיין \n"}]}
