{"id":"kabala-4921fb3269e1-1-2","bookId":"kabala-4921fb3269e1","part":1,"torah":2,"title":"פרק רביעי","hebrewTitle":"פרק רביעי","segments":[{"index":1,"he":"פרק רביעי \nמערכת שמות המדות: \nהן רוב השמות אשר לעשר הספירו' המורגלים בפי בעלי העבודה. מהם אשר הבינו הם בעצמם \nמצד הפעולות ההוות בעולם השפל. ומהם אשר קבלו בסתרי התורה ונביאי' וכתובים. ומהם \nבסתרי האגדות והמדרשי' ואם רבו שמותם זולתי מאשר נזכיר. אמנם אלה אשר אזכור הם אשר \nימצאו בעלי העבודה בהם והם הדגלים החונים על המשכן: \nעתה נתחיל שמות הספירה הראשונה. נקראת כתר עליון אין מן הכתוב מאין יבא עזרי (תלים \nקכא) ונקראת כן לגדל מעלתה. מחשבה עליה אמרו רז\"ל כך עלה במחשבה. תחלת המחשבה הוא \nסוף המעשה. יראת יי' בפסוק ויאמר לאדם הן יראת אד' היא חכמה (איוב כח) היא עקר הכל \nוהיא הידיעה. היודע והידוע מכלל השניה והשלישית ובה גזרת כל ענין אשר נגזר בשניה \nובשלישית עליה אין להרהר כי מדותיה ישרות לא ידע אנוש ערכה. ועד כאן מגעת המחשבה \nבאדם ואולי כי אמרו עליה במכוסה ממך אל תחקור ונזכור זה בלשכ' הבנין במערכ' הסדר \n"},{"index":2,"he":"והיא רמוזה בא' בפסוק הוא עשאנו ולא אנחנו שהוא קרוי בו' ונכתב בא' כלומר ולא אנחנו \n(תלי' ק) וא' שבשם אקיק רומזת אליה כאשר יתבאר בדגל מחנה בנין בסדר עבוד' הש' רום \nמעלה רום השמות. רום בחולם כמו רום ידיהו (חבקוק ג) אויר קדמון. קוצא של יוד שבשם \nשל ד' אותיות: \nהשניה חכמה. ועליה נאמר והחכמה מאין תמצא. (איו' כח) מאין תבא (שם א) יראת השם היא \nחכמ' (שם כח) היא הנקראת יראת ובזו עם השלישית וזהו פנימיות סוד גלגול הנפשות אשר \nיתבאר כללו בעבודת ההריסה וכאשר יתבאר עוד למטה בשלישית. ונקראת פלא הוא לשון כיסוי \nמלשון יפלא. ואולי שעליה אמרו במופלא ממך אל תדרוש. חכמת אלקים בעבור שהשלישית בכח \nהשניה הנקראת אלקי' כאשר יתבאר עוד למט' בעבודת שמות השוים נקרא' זאת חכמ' אלקים. \nתרומה גדולה. תורה קדומה. ל\"ב נתיבות שהזכיר בספר יצירה. רוח אלקים כלומר רוח \nהשלישית הנקראת אלקים. טלית כמו שאמרו רז\"ל נתעטף הקב\"ה בטליתו. לבושו של הקב\"ה כמו \n"},{"index":3,"he":"שאמרו שמי' מהיכן נבראו מאור לבושו ויתבאר זה למטה. דין מלחמה גבורה: \nהשלישית בינה ועליה נאמ' ואיזה מקום בינה. וראיתי מקובל שפירש כי הא' והיוד הרומזים \nלראשונה ושניה הם מקום בינה ועליה נאמר וסור מרע בינה (איוב כח) ל\"ב נתיבות חכמה \nחקוקות בה. ספר רוח מרוח שאמרו בספר יצירה כלומר זאת היא הרוח הבאה מהשניי' הנקראת \nמים. באותיות אמ\"ש. אויר. מים אש אם הבנים. אם העולם מלך העולם. מלך המשפט כלומ' \nמלך שהוא המשפט רחמי' גמורי' הקב\"ה כמו נתעטף הב\"ה. ועליו נאמר הביט בתור' וברא \nהעולם. כלומ' בתורה קדומה והיא השנייה. אלקים שבפרשת בראשית רומז אליה. ובמקום \nשנאמר אלקי' חיים רומז אליה גם כן. עליון. מלך עליון. אל עליון. אור הלבוש. שמים \nתבונה אלקי קדם. אלקי האבות. מלכות שמים . ויתבונן זה למטה. וכן רוכב שמים. יושב \nהכרובים. יוצר בראשית. אדון הכל. תהו. והוא הנקרא בלשון יון היולי. ובאורו כח \nממציא. קו ירוק. תחנונים. שלש עשרה מדות. חיים. נפש השם. חי השם. סוד הנדר. מזל. \n"},{"index":4,"he":"סוד הנפשו'. תשובה. יובל פרשת כי יביאך שבתפילי' רומזת אליה כי היא מספר בענין יצאת \nמצרי' ובה מתכווני' ענינו כאשר יתבא' בעבודת האדם. יוד קא ואו קא ה' הראשונה רומזת \nאליה: \nהרבעית חסד. אהבה. מדת אברהם. גדולה. כהן. ימין. רחמים גדולים. חלב וכל דבר לבן \nרומז לה. מזרח. מים עליונים. כסף אחת מרגלי המרכב' והוא פני אריה מהימין והוא יום \nשלישי לסדר מספר הימים. פרשת שמע שבתפילין שכתו' בה ואהבת רומזת אליה כאשר יתבאר \nבעבודת האדם: \nהחמישית פחד. גבורה. מדת הדין קשה. מדת הדין של מעלה. מדת יצחק. מדת היראה. מדת \nהקדושה שמאל. פני שור שבמרכבה. מערב. לוי. שור הבר. והוא הזכר מבהמות בהררי אלף \nובאגד' רמזו בו אל היראה וסימניך יאור. דין זהב. כי משם העשר נמשך. אש ממים שאמרו \nבס\"י נחש הקדמוני. כח סמאל. ויש מבעלי העבודה שקראה מזבח. ומראה בפסוק ויאמ' אלקים \nלישראל במראת הלילה. וזו אחת מהם. משפט אלקים. יום רבעי למספר סדר הימים. ופרשת \n"},{"index":5,"he":"והיה אם שמוע שכתוב בה וחרה אף רומזת אליה כאשר יתבאר בעבודת האדם: \nהששית תפארת. רום בשורק. מכריע ראשון. קו האמצעי. זכר. קו השוה. פני אדם שבמרכבה \nשהוא רגל שלישי. מדת יעקב. אביר יעקב. אביר ישראל ישראל סבא. שדים אב איש. חתן. \nאמת. שמים. רקיע. אור. אור הראשון. מאור הגדול. חמה שמש. יום ראשון למספר הימים. \nיום בקר. עדן. צרור החיים. כלומר צרור השלישית הנקראת חיים כאשר זכרנו. אור של \nהנצחי' הנקראים אלקים חיים כאשר אזכור עוד. או שמצד עצמו נקראת כן כי הם חיים \nהגמורים. וכן עץ החיים בענין הזה. דעת כי היא הידיעה וכמו וידע אלקים עולם ויורדים \nבו רמז לזה. דרום. ימין שם ועליו אמרו בבהיר ושם חביון עוזו (חבקוק ג) כלומר שם הוא \nחביון העוז: \nובבהיר רמז זה בכובע בפסוק וכובע ישועה בראשו (ישעי' נט) ובעבודת הסדר יתבונן זה \nלמשכיל היודע שהכתוב הזה על האחרונ' נאמר תורה שבכתב. אש לבנה. מצות עשה ראש. כמו \n"},{"index":6,"he":"שאמרו בבהיר כאדם שיגן בשתי זרעותיו על ראשו. לשון . עין . מראה. אספקלריא המאירה. \nכח גדול קדוש. נור' בהיותו סמוך לגדול ולגבור מדת רחמים. כסא רחמים. כסא לשלישית \nהוא יושב עליו. וכן רוכב כרוב ראשון. שופר תקיעה. זכרון מים ראשונים. לויתן זכר. \nנסי' נגלים כלומר בשנוי טבע. יי' צבאות. כי הוא אות בצבא שלו. שכל. הקדוש ברוך הוא. \nתפלה והוא המניח תפילין. כאשר יתבאר בעבודת האדם: \nהכבוד הגדול. השם הגדול. השם המיוחד. יוד קא ואו קא. דבש. ואנחנו קראנוהו בעבודתנו \nחוט של חסד מפני שרבו חסד. ו' שבשם של ד' אותיות רומזת אליה: \nהשביעית נצח. שוק הימין. עמוד הימין. יום חמישי למספר הימים: \nהשמינית הוד שוק השמאל יום השישי למספר הימים: \nהתשיעית יסוד. יסוד עולם. צדיק עמוד. כמו שאמרו העולם עומד תחת עמוד אחד. שנאמר \nוצדיק יסוד עולם (משלי י) מדת שמינית שבי\"ג מדות שהיא האמת והיא מדת יעקב שנאמר תתן \nאמת ליעקב. אביר יעקב. אביר ישראל. זה שלום מכריע שני. עץ הדעת. כלומר עץ של השישית \n"},{"index":7,"he":"הנקראת דעת. והוא סוכת שלום. והוא עורו של לויתן כי לעתיד לבא יהיה פרוש על חומ' \nירושלם וכן בשר של לויתן אשר יסחרו בה בשוקי ירושלם. ולכן נקראת סוחרת כאשר אזכיר \nלמטה מן הבהיר. והכתוב אומר כי טוב סחרה מסחר כסף (משלי ג) והמדה הזאת היא התורה. \nובעבודת הטעם יתבונן ענין הסחורה אשר יסחרו בה בשוקי ירושלם בת זוגו של לויתן: \nובבהיר קרא' יראת יי' בפסוק יראת יי' היא אוצרו (ישעי' לג) ואמרו שהיא אוצרו של \nהתור'. וכן אמרו שם בבהיר שנקרא' צדק בפסו' צדק צדק תרדף (דברי' יו) דבר. שדי: \nוהרמב\"ן ז\"ל קרא לזאת הספי' הקב\"ה. הש' הגדול יוד קא ואו קא קיום הנשמות כי משם \nפורחות וחוזרות לעולם הבא. אור הצפון. מדת יום. כבוד יום. מדת זכור שבת. יום שבעי \nלמספר סדר הימים. אות. דומה לששית כחותם הו' כי הוא כל רמזיו כרמזי הששית בענין \nהרחמים. קדש. כל. חי העולמים. הוא הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן. ראש. כמו שנאמר \n"},{"index":8,"he":"ראש דברך אמת והוא הראש שהכובע עליו: \nוהרשב\"א אמר שקבל מהרמב\"ן ז\"ל שנקראת זאת המדה ציון ונתן בה סי' ציון הלז. אמנם לא \nנר' כן בפירושו אמנם לא יקשה לבנו כל כך כאשר הש' שוכן בציון של מטה אז גדול בקרב' \nקדוש ישראל. והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכו' ונקרא כן על שם כסאו ועל שם העיר \nועוד יתבונן רמז מזה במקום אחר. או אולי כי עקר ציון הוא המלכות וכאשר הכסא שלם \nתבנ' חומת ירושלים וחומת ציון כי שתי מעלו' הם. ובהדבק ירושלם אל ציון תבנה חומת \nירושלם ויתבונן עוד בעבודת המרכבה ובעבודת התפלו' ובבהיר קראוה סוחר'. וכן ידברו \nבמדה הזאת לשון נקבה באגדה אמרה שבת כאשר יתבאר בעבודת השביעיות: \nהעשירית מלכות ישראל. כנסת ישראל. שכינה. גבורה. מדת דוד. תהלה. תהלה לדוד שהיא \nמדתו. מלכות בית דוד. קרן המשיח. דוד כמו שאמרו רז\"ל עתיד הקב\"ה להעמיד לישראל דוד \nאחר שנאמר ובקשו את יי' אלקיהם ואת דוד מלכם (ירמיה ל) ודוד יהיה נשיא. והעלו שם \n"},{"index":9,"he":"קיסר ופלגא. רגל רבעי שבמרכב' והוא פני נשר: \nמדת הדין של מטה. מדת הדין רפה. צפון. שמאל. שור לפי שיונקת מן החמישית. וכאשר \nיתבאר בעבודת הטעם. וכן נקראת ים על שם המערב כמו שנא' כל הנחלים הולכים אל הים \n(קהלת א) או נקרא ים על שם שהשכינה במערב. כדרך שהירדן גבול ארץ ישראל. ימין בהיו' \nחוט של חסד משוך עליה. אמונה. ברית מלח עולם היא. כמו והיא לא תצלח. והיא שעמדה \nוהיא מתהלכת. תורה שבעל פה. מצות לא תעשה. אש שחורה. האש הגדולה. האש האוכלת בראש \nההר. קשת חרב. חרב המתהפכת . חרב נוקמת (ויקרא כו) מלחמה. פגיעה. יראה שבת . שמור: \nכבוד לילה. מדת לילה. כלה. מלכה. את כמו את כרוב ממשח (יחזק' כא) כי היא הכרוב \nהשני. ערב לילה. דמדומי חמה. לבנה ירח. מאור קטן יום שני למספר סדר הימים. נגה. כמו \nשנאמר ונגה כאור תהיה (חבקוק ג) ובדגל מחנה בנין יתבונן כתוב זה. נסים נסתרים כלומר \nשהם בטבעו של עולם והם נסים נסתרים. חדש. שנה. מים תחתונים. מים אחרונים. אספקלריא \n"},{"index":10,"he":"שאינה מאירה. פנים פנים שאינם מאירים. אחורים. תמונת יי'. מראה ממראות לילה. עין \nלשון מראה . קשר של תפילין חכמה . חכמת שלמה. בתו של אברהם אבינו. מגן . מגן אברהם \nמגן דוד. כה. כל הנבאים נתנבאו בכה מקום אתי. צור. שם .כבוד. שם ובעלי העבודה מכנין \nורומזים אותה למלת עטרה: \nאני. קול. פי יי'. יד יי'. כבוד יי'. רוח יי'. רוח קדשו. נבואה. אצבע. יד הגדולה יד \nהחזקה. ישראל. פלא לשו' כסוי. נורא מלשון יראה. נורא מלשון אש. אד'. יק. אל אלקים. \nשומר כל לשון שמירה רומז לה. שומר ישראל: \nמטטרון והוא הנער השומר על השער. ועקרו הוא מטטרון מטרון והוא לשון שמירה כי תרגום \nמשמרת מטרת. והוא שר העולם שאמר נער הייתי וגם זקנתי. שליח. מלאך. המלאך הגואל. \nגאלה ויש מי שקורא אותה תפלה. תחנה. רופא. מוחץ. אומנת. מניקה. מגדלת. סרסור. \nאדריכל. לב בית טוב. אל שדי. כסא. כסא די'. צדק משפט עוז. אחות לשון איחוי וחבור. \n"},{"index":11,"he":"הוא המניח תפילין. כי מקבל מן הכל. דלת סעוד' קטנה. עצרת. תרומה. ראשית חלה. \nבכורים. מעשר. ארץ חפץ. ארץ החיים. ארץ ישראל. ירושלם כי היא רשות היחיד ולא רשות \nהרבים כמו שיתבאר בו טעם הוצאת שבת ויתבונן הכל לפנים. והכלל ממנו כי יעשו מרשות \nהיחיד רשות הרבים. ציון עיר הקדש. עיר הצדק. משכן. מקדש. ארון. קדש. פיו של לויתן, \nוהוא הנקבה מבהמות בהררי אלף. אילו של יצחק. בת זוג לשבת. אלוק יעקב. אדון. אדון כל \nהארץ. אלקי ישראל. אלקי הארץ. אלקי ירושלם. אלקי האלקים. אדני האדנים אבן הראשה. \nלבינה. אבן שתיה. זאת. אשה. אשה. קרבן. חטאת. שעיר. מזבח הנחשת. ונרמזת לשלחן. כנה. \nשנאמ' וכנה אשר נטעה ימינך. והוא כמו כסא. גנה. גן עדן. כלומר גן של הששית הנקרא' \nעדן ונאמר דודי ירד לגנו. ועד דור. עולם הנפשות אחרית . תכלית. כי הוא תכלית הכל. \nדוגמת צבא תכלת שהוא תכלית כל המראות. וכבר ארז\"ל על פתיל תכלת שבציצית תכלת דומה \n"},{"index":12,"he":"לים וים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד: \nאמנם גם היא נרמזת בבגד תולעת שני ובצבע ארגמן. אמנם צבע תכלת הוא רומז שהיא כלולה \nבכל כלומר שחוט של חסד משוך עליה והיא עם הכל. וצבע תולעת שני הוא רמז שהיא מדת \nהדין רפה. וצבע ארגמן שהוא אדום יותר רומז על פגיעתו הגדולה מזוהמת הנחש ויתבונן זה \nברמזי כסוי כלי המשכן בנסוע המחנה כסוי השלחן עם לחם שעליו בבגד תכלת. כי השלחן רמז \nלמ\"ה והלחם למ\"ר. וכאשר הלחם על השלחן הוא רמז כי השלום בארץ ולכך כסהו בצבא תכלת \nלרמוז שהיא כלולה בכל: \nאמנם על הבגד הזה היו נותנים כלים ועל הכל כסו בבגד תולעת שני לרמוז כי השלחן רמז \nלמ\"ה. או אולי הוצרכו זה מן הטעם כי ירמזו שהיא בכל והיא לעצמה כאשר יתבאר: \nוכסו את הארון ואת מזבח הזהב הרומזי' גם כן אל המדה הזאת בבגד תכלת מפני כי בארון \nהלוחות הרומזים לתפארת היו מונחים או מפני הכרובים אשר היו עליו כי כל אלה רומזי' \nכי השלום בארץ. וגם מזבח הזהב. בעבור כי אין משפטו רק להקטיר הקטרת. וענין ההקטרה \n"},{"index":13,"he":"הוא רמז לקשור ולכלול מדת הדין עם מדת הרחמים. אבל מזבח העולה היו מכסין בבגד ארגמן \nשהוא אדום הרבה לרמוז על הפגיעה כי שם היו זורקין את הדם לכפר על נפשם. ונקרא כל \nבעבור בכל וכוללת הכל: \nאתרוג. פרי עץ הדעת שאכל אדם הראשון. וענין השם הזה שהיא פרי של היסוד שהוא עץ של \nהתפארת הנקר' דעת . תאנה. חטה. יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. נוכל לומר משומר \nמלשון משמרת. כלומר כי הוא משוך מהששת ימים הראשוני' שהם האשכול והענבי'. ויתבונן \nממנו לפני' מה שאמרו שחטא' חוה שסחטה ענבים. או נוכל לומר כמשמעו לשון שמירה ממש \nויורה על ההשגה הגדולה אשר לעתיד לבא. ונקראת חוה והיא היתה אם כל חי. יום שמיני \nלסדר מספר שמונת הימים וכל השמיניות רומזים אליה. ה' אחרונה שבשם של ד' אותיות: \nוהרמב\"ן ז\"ל קרא לזאת הספירה השם הנכבד בעבור כי משנה תורה נאמר במדה הזאת. ואמר \nמשה במשנה תורה ליראה את השם הנכבד. וכנגד המדה הזאת היא תפלה של יד שהיא בית אחד. \n"},{"index":14,"he":"ובעלי העבודה קוראים ז' ספירות והמשכת השפע אשר מזו לזו הזמנה ומפני שהם מדות \nהשלישית מוסיפים ואומרים הזמנת השלישית. וקוראים אותה גם כן ירקרוקת על שם השלישי' \nהנקרא קו ירוק. ועל זה הסמך אמרו חז\"ל אסתר ירקרקת היתה וחוט של חסד משוך עליה. \nוהכתוב אומר ותלבש אסתר מלכות. סתם. וכן חביון בעבור היותן מתחברות זו בזו ביחוד \nשלם ודוד ע\"ה הזכירו בענין אחר והמתנשא לכל לראש כי האחרונה מתנשאת עד למעלה ראש \nדרך הצנורות: \n \n"}]}
