{"id":"kabala-4921fb3269e1-1-3","bookId":"kabala-4921fb3269e1","part":1,"torah":3,"title":"פרק חמישי","hebrewTitle":"פרק חמישי","segments":[{"index":1,"he":"פרק חמישי \nמערכת שמות השוים: \nהם הספירות אשר עבדו בהם בעלי העבודה לקוראן בשם אחד. ואבאר בקצר פסוק אחד כאשר \nבארו אלי ה\"ר יצחק ז\"ל. וכן מצאתי לאחד מבעלי העבודה הראשונים אמר הכתו' וארשתיך לי \nלעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט בחסד וברחמים. וארשתיך לי באמונה. לא יתכן לבאר בפסוק \nהזה צדק לע' ומשפט לתפארת מפני שכבר הזכיר לעולם הרומז לתפארת מפני שהוא עקר העולם. \nוכן הזכיר בסוף האמונה הרומזת לעט'. גם לא יהיה סדר המדות על הנכון: \nאבל באור הכתוב הוא מה שאמר הנביא לישראל בלשון הנבואה הבאה מהתפארת אל הע' שהיא \nכנסת ישראל ושרו של ישראל ולכן כנה בלשון נקבה אמר שיארשנה לתפא' שהוא עולם העליון \nועקרו. ובמה יארשנה אליו בשניה הנק' צדק ובשלישית הנק' משפט ואח\"כ אמ' שיארשנה אליו \nעוד בחסד הרביעית וברחמים הששית כלומר שיתגלגל רחמיו על מדותיו ואחר כך אומר \nשיארשנה אליו אם כל אלו שהם השושבנים לעשירית הנקראת אמונה: \n"},{"index":2,"he":"והנה דבר הכתוב בסדר משפט ההמשכה אשר עקרה להמשיך חוט של חסד באמונה והוא סוד \nהארוסי' והקדושי' והברכו' הנזכרו' בכל מקום ויעיד הכתוב הזה כי יש במדות הנקראו' \nבשם אחד כמו השניה והאחרונה וכן השלישית והששית וכן כלן: \nוכאשר תדרוש ותחקור היטב תמצא כי לשניה ולאחרונה מעמד אחד אם תנעוץ סופן בתחלתן. \nוכן לשלישית ולששית ולכן נאמר כי השניה והאחרונה שוים בכל השמות אם תנעוץ סופו \nבתחלתו זו חכמה וזו חכמה: \nזו נקראת חכמת אלקים וזו חכמת שלמה. ואומר בבהיר כי שלמה ירשה מדוד אביו ולכן נכתבה \nשמו בה' הרומזת לעטרה כי שמו הוא השלום. והה' היא בת השלום כמו שדרשו שם. אמר הקב\"ה \nהואיל ושמך כשמי אתן לך את בתי שנאמר ויי' נתן חכמה לשלמה. וארז\"ל כל שלמה האמור \nבשיר השירים קדש חוץ מאחד כלומר מלך שהשלום שלו. וכבר ידעת כי היסוד הוא השלום. \nוהכלל בענין שלמה כי בימיו היה השלום בארץ ושתיהם נרמזות בשם י' ה' השניה בי' ה' \n"},{"index":3,"he":"שבשם של ד' אותיות והאחרונה בי' ה' של אקיק כאשר יתבאר ושתיהן נרמזו' בדין כאשר \nיתבאר זו צדק וזו צדק לפי הכתוב שהבאתי למעלה: \nודרשו בבהיר בפסו' צדק צדק תרדוף שהצדק השני רומז לעולם הבא שהוא היסוד. ונקראת כן \nבעבור שאיננו רחמי' גמורים כמו התפארת. הנה כי השניה והעט' והתשיעית נקראות צדק \nתרומה השניה. תרומה גדולה שאין לה שעור מן התור' כמו שאמרו חטה אחת פוטר' הכרי. \nוהטעם שאין לו שעור מפני שרומזים לחכמה העליונה אשר לו תושג ולא תשוער לגדל מעלתה: \nוהשעור שנתנו חכמים ירמזו בה לעטרה שהיא חכמה האחרונה המתבוננים בה החכמים והנבאים. \nומה שאמרו בענין המדה עין יפה אחת מארבעים. עין רעה אחת מששים. בינונית אחת מחמישי' \nיתבונן לפנים. ראשית השניה היא ראשית הראשים. והעטרה היא ראשית למה שנמשך ממנה \nולמטה מקבלת מלמעלה ומשפע' למט' להעמיד התחתונים. ומפני שהעליונה ראשית הכל לכן \nתרומ' גדולה ראשי' למעשרו' ומפני שנקראו ראשית יש לומר כי הכתוב שאמר ראשית חכמה \n"},{"index":4,"he":"יראת יי' (תלי' קיא) יש בו שתי כוונות איפש' לומר כי ירמוז לראשונ' הנקראת ירא' יי' \nוהיא ראשי' לשניה הנקראת חכמה. ואיפש' כי תרמוז מלת חכמה לעטרה כלומ' כי ראשית מן \nחכמה שהיא העטרה היא יראת יי' הראשונה או השניה: \nאו יאמר יראת יי' על העט' כלומר תחלת השגת השניה שהיא החכמ' היא הע' הנקראת יראת \nיי' וכל זה מפני כי השני' והראשונ' והעטרה נקראות יראת יי'. וגם היסוד נקרא כן \nויתבאר הכתוב כן כמו שאמרנו. חכמה של מטה היא גובלת מחכמה של מעלה וכל המסתכל מסתכל \nבנובלת הזאת כי היא כלולה מלב' נתיבו' אשר נרשמו בשניה איש איש כפי מעלתו: \nונקראות ארץ. והיא המחלוקת אם השמים נבראו תחלה או הארץ מי שאמר הארץ נבראת תחלה \nכונתו על השניה ואומר כי תחלת המחשבה עקר ואמר הכתוב יי' בחכמה יסד ארץ (משלי ג') \nכלומ' תחלת ארץ מארץ ואחר כך כונן שמים בתבונה: \nוהאומר שמים נבראו תחלה כונתו כי סוף המעשה עקר כי התפא' שקדם במעלה על העט' הנקראת \n"},{"index":5,"he":"ארץ עקר. מכל מקום הארץ מן הארץ והשמי' מן השמים. כי השלישית והתפארת נקראות שמים. \nונקראות בכור. השניה בכור לאצילות. והעט' בכור לכל מה שתחתיה. או שנקראת כן בהיותה \nכלולה מל\"ב נתיבות חכמה הנקר' בכור. או בעבור שנתנה בראש השם של ד' אותיות ר\"ל י' \nה' ואיפשר לומ' כי הכתוב וגם אני בכור אתנהו ירמוז לזה כי מלת אני רומזת לע' ואמ' \nשיתננה בראש השם של ד' אותיו' כלומ' להעלות למעלה ראש. או יש לומר שיתן לאני השניה \nהנקראת בכור כלומר שישפיע על העט' הנק' אני את השני' הנק' בכור ובזה תהיה גם היא \nבכור. ותמצא בכור בכח עליון כי ידרשנה מראשית השנה ועד אחרית השנה ותהיה כלולה בכל \nכדי להוציא הכל מן הכח אל הפעל בכח עליון ושלוחו של אדם כמותו: \nוממה שיתבאר עניני העטרה במערכת הטעם שהיתה דו פרצופין באצילו'. נוכל להתבנון למה \nהבכור נוטל פי שנים. ומה שיקראו את השניה בכור. ולא הרא' יתבונן זה בעבודת \nהעשיריות. עדי עד וענינו נצחי וקיים. ושתיהן נקראו' פלא מלשון כסוי ויתבונן זה \n"},{"index":6,"he":"לפנים. אמונה מלשון אמונה אומן. ובעבור זה אמרו גדול העונה אמן יותר מן המברך כי \nהמברך לא ירמוז לאמונה אחרונה אך מזכיר העולם והיא בכללו. אבל העונה אמן ממשיך \nהברכה מאומן לאומן כי אמן מלשון אמונה ויתבונן זה בעבודת התפלות בענין הברכות: \nוארז\"ל משל בזה שהרי הגוליירין מתגרים במלחמה והגבורים מנצחים. המשילו המברך \nלגוליאר המתחיל ומתגרה במלחמה ואינו משלים המלחמה מפני חולשתו כך המברך מתחיל בברכה \nהנמשכת מהשניה הנקראת מלחמה בעבור היותה דין ואינו משלים כי אינו מזכיר האחרונה \nשהיא דוגמתה: \nוהמשילו את העונים אמן לגבורים המנצחים במלחמה כי ימשכו הברכה מראשית השנה עד אחרית \nהשנה שהיא העטרה ובעבור כי שתיהן דין ושתיהן מלחמה ושתיהן גבורה המשילו העונים \nלגבורי' כי המה הגבירים אשר מעולם אנשי השם וכיון שהגיעו לגבורות כיון דפלג פלג \nומתגברים ומנצחים. גם הפחד נקראת גבורה והכל ענין אחד: \nאבל מה שאמרו גדול העונה אמן מן המברך כשהוא חטף וברך. אבל המברך והמכוין וחושב \n"},{"index":7,"he":"בהזכרת המלות יותר גדול כי הוא ממשיך מאומן לאומן ואין כן בעונה אמן. או אולי נקרא \nהמברך לוחם כי כל המברך ועובד את השם בתפלתו כאלו הוא לוחם ונוצח את מ\"ה: \nוהשניה והתפארת והעטרה נקראות תורה. השניה תורה קדומה. והתפא' תורה שבכתב והעט' \nתורה שבעל פה. ואולי מפני כי הע' נרמזת בענינה לפעמי' אל השניה הנקרא רשימ' אמרו \nדברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן: \nוהשלישית והתפארת נקראות משפט כאשר יורו על הרחמי' כענין השופט כל הארץ לא יעשה \nמשפט (ראשית יח) ועל השלישית אנו אומרים בי' ימי תשובה המלך המשפט. ופירש הרמב\"ן \nז\"ל המלך שהוא המשפט. והתפאר' נקרא משפט כמו שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך. (תלים פט) \nהצדק העט' ומשפט התפארת שהם כסא לשלישית אמנם גם העט' והתפארת נקרא משפט כי המשפט \nלאלקים הוא. ושתיהם ברחמי' גם החסד אך השלישית רחמי' גמורים וחסד רחמים גדולים. \nועליהם אמר הכתוב וברחמים גדולים אקבצך (ישעיה נד) והתפא' רחמים מזוגים כי הוא \n"},{"index":8,"he":"המכריע בין החסד והפחד. ושתיהן נקראות אל הרומז אל הרחמים: \nאמנם גם העטר' נקראת אל. כמו אנכי האל בית אל (ראשית לא) וכלול מן הרחמים שהוא \nהיסוד. וכן החסד נקרא אל מן הפסוק אל אלקים יי' דבר (תלים נ) וכן שתיהן נקראות מלך. \nהשלישית מלך עולם. והתפארת מלך של מלכה להנהיג עולם השפל: \nועל זה אמרו בספרי מה בין נדרים לשבועות. נדרי' כנשבע בחיי המלך וכו'. וגם העט' \nנקר' מלך כי הוא מלכו של עולם התחתון או בעבור שהוא מלכו של עולם העליון כי הכל \nבשליחו' עולם העליון. ויקרא מלכו כדרך ואני מסכתי מלכי (תלי' ב) כי בעבור שנוסך \nלמלך מאתו ית' קראו מלכו ושתיהן נרמזות בשם של ד' אותיות. וכן היסוד. ולפעמים \nהעטרה. והשלישית והעטרה נקראות אלקים ובאור המלה אל הם כלומר הכח שלהם. השלישית כח \nהעולם העליון. והעטרה כח למה שתחתיה. גם המילה מורה על המנהיג הדין השלישית פועלת \nומשגחת בעולם העליון בכח השניה. והעט' בעולם השפל בכח התפא'. ונקראות גאולה וגם \n"},{"index":9,"he":"היסוד ושתיהן נרמזות באות ה'. השלישית בה' ראשונה שבשם והע' בה' אחרונה. ואמ' בבהיר \nה' עליונה וה' תחתונה: \nועוד אמרו שם כשם ששכינה למעלה כך שכינה למטה. ועל זה הדרך יתבאר כי השלישית יושב \nהכרובים העליוני' והעט' יושב הכרובי' שעשה שלמה שהם אות' שרא' יחזקאל ע\"ה השלישית \nיושב שמים שהיא התפ'. והעט' יושב שמים שהם ד' מחנות שכינה וכן נקראת מלכות שמים על \nדרך זה. או שהעטרה נקראת מלך של התפארת הנקרא שמים וכדרך ואני נסכתי מלכי (תלים ב) \nוכן נקראים נפש ולפנים יתבאר: \nועוד יתבאר כי ברמז השלישית נרמזת הע' ודרשו ז\"ל במלת בהבראם בה' בראם.ואולי כי \nיכלול זה הדרוש שתי כוונות אחת שנאמ' כי בה' ראשונה שבשם הרומז לשלישית נברא העולם \nהעליון הרמוז בו' ה' שבשם שכוללים ז' מדות שעקרם התפ' והעטרה וירמוז יי' אלקי \nשבכתוב לשלישית ולשניה או להפך. והשניה שבה' אחרונה שבשם נברא העולם השפל שעקרו \nהשמים והארץ וכל צבאם. וירמוז יי' אלקים לתפארת ולעטרה כי העטרה ברא עולם השפל בכח \n"},{"index":10,"he":"התפ' ושתי הכוונות אמת: \nוהתבונן מזה כי העולם הבא נברא בי' ה' והעולם הזה בו' ה' וכבר זכרנו כי התפא' או \nהיסוד הם עולם הבא וצרור החיי' ונתבאר לך עוד מה שאמ' בבהיר מאי עולם הבא שכבר בא. \nכי העולם הבא נברא קדם העולם הזה. כי העולם הבא ברא העולם הזה ויתבונן עוד למה לא \nהוזכר שם מלא בכל פרשת בראשית עד אלה השמי' כי כל הפרש' יספר בפועל העליון שהוא \nהשלישית אשר ממנו העולם העליון ואלקים שבפרשה רמז לה: \nואלה תולדות השמים יספר בפעולת העט' בעולם השפל בכח התפא' והנה השם שלם על עולם מלא \nלכן הזכיר בה יי' אלקי' כאשר רמזנו. ומפני כי עקר הפרשה יספר בפעלת העטרה הרמוזה \nבה' דרשו בה' בראם. ואולי כי על זה היא קטנה לרמוז עליה כי היא המאור הקטן: \nאמנם מה שבראתי בה כי העולם העליון נברא בה' גם הוא אמת. והחסד והפחד נקראים כתרים. \nכנפים קדושת עולם. ידי אביר יעקב. ובדי הארון רמזו להם. והם השדים שנאמר בשיר \n"},{"index":11,"he":"השירים שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה (שיר ד) ולפנים יתבאר תאומותם וכבר ארז\"ל \nבהארכת הבדים שהיו בולטים כשני דדי אשה כי מהם ינקת הכל וראוי שלא יסורו מן הטבעות. \nושתיהן נקראי' שיש כמו שאמ' כשתגיעו לאבני שיש אל תאמרו מים מים וגו'. ושמעתי כי \nכפל מלת מים בא להזהיר שלא יאמרו שתי רשויו' הם ואיננו רחוק כי הרשויות אשר הם \nהפועלים משם הם וגם הם האבנים: \nונקראים הרים כמו אשא עיני אל ההרים (תלים קכא). והאחד מהן מבהמות בהררי אלף אמנם \nכל השבע נקראים הרים היסוד והתפארת נקראים מים. וגם העטרה. התפארת מים עליונים. \nוהיסוד מים סתם וכן מים ראשונים. אבל העט' הם מים אחרונים ומים תחתונים. אמנם \nהראשונים מצוה והאחרונים חובה: \nוגם שלשתן נקראים ימין. וענין זה בהיות חוט של חסד משוך על העט'. והפחד והעטרה \nנקראו שמאל. ולפנים יתבונן ענין הימין והשמאל ויתבונן ממנו מה שנאמ' ימינך יי' \nנאדרי בכח ימינך יי' תרעץ אויב (שמות טו) הכח רומז לתפארת שהוא כח העטרה ובהיות \n"},{"index":12,"he":"העטרה נאדרת בכח היא עוזרת את ישראל ורועצת את האויב. כמו שאמ' במצרים ידו אחת \nמשקעת וידו אחת מצלת את ישראל. העטרה משקעת את מצרים ומצלת את ישראל בכח התפארת: \nוהפחד והעטרה נקראו אש. הפחד אש של מעלה. והעטרה נקראו אש של מטה ושתיהן דין זו קשה \nוזו רפה. ונקראו בהמות בהררי אלף וזהו שור הבר והם זכר ונקבה. ונקרא הפח' הזכר \nוהעטרה הנקבה. ושתיהן מראות שנאמר ויאמר אלקי' לישראל במראות הלילה (ראשית מו) \nכלומר הקשה והרפה. גם התפארת נקראת מראה. הנצח וההוד נקראים נצחים נצחי עולם. עמודי \nעולם. למודי שמים. עמודי שמים למודי יי': \nוהרמב\"ן ז\"ל קראם בפי' ספר יצירה שלו אלקים חיים. שוקים. הנצח ימין. ההו' שמאל \nהיסוד והתפארת רחמים מכרעים. השם הגדול. יוד קא ואו קא אלקי יעקב. אביר יעקב. אביר \nישראל. אמת. תורה. יעקב. צ\"ו. אדם חתן. איש. מלך. אל. התנינים הגדולים. לויתן ובת \nזוגו. התפא' זכר. היסוד נקבה. ויתבאר זה באגדה אמרה שבת וכו'. כי יקראו היסוד בלשון \n"},{"index":13,"he":"נקב. ונקראו דגים היסוד והעט'. שדי. שבת. במלת שבתותי. כל. ובבהיר קורא לשתיהן צדק \nועוז. והזכרנו למעלה ענין הצדק וגם השניה נקרא כן. התפ' והעטרה דו פרצופין. שני \nמלכים שהיו משתמשין בכתר אחד. גבעות. כבוד. שם. בבהיר רמזו בפסוק ושם חביון עוזו \n(חבקוק ג) לתפ' כלולמר שם הוא חביון העוז: \nובעלי העבודה קוראי' לעטרה שם. בפסוק ויתיצב עמו שם (שמות לד) ובבהיר רמזו אותם \nבקרנים כמו שנאמר קרנים מידו לו (חבקוק ג) והוא לשון אורה. ונקר' התפארת שם כדרך כי \nשמי בקרבו (שמות כג) וגם העט' נקרא שם שנא' ונעשה לנו שם (ראשית יא) אור לבן דרשו \nבפסוק יהי אור ויהי אור מלמד ששני אורי' היו מאורו' הגדולי'. אבני בהו. ולדעתנו \nנקראי' אבני שיש כלומר אבני הכתרים הנקראים שיש. וכבר זכרנו הנקראים מים. ונקראי' \nרשויות: \nמכל אלה נתבונן מאמרם שזכרנו כשתגיעו וכו'. שחוזר לדו פרצופין. ואולי כי מנין \nרשויות הוא שולטנו' וממשלה ומלכות כדרך אל תתודע לרשות. או הוא מלשון רשות היחיד \n"},{"index":14,"he":"ורשות הרבים כמו שיתבאר בו טעם הוצאת שבת. ויתבונן הכל לפנים. והכלל ממנו כי יעשו \nמרשות היחיד רשות הרבים: \nונקראת התפ' והעט' הכרובים ולפעמי' בשם אקיק ובשם יוד קא ואו קא. ולעתים בשם אד'. \nעין. מראה. אסקפלריא. פנים. כסא. שמי'. משפט שדה. קול. גבעות כי הם גבעות עולם: \nאיקונין כמו שאמר איוב רגז את האיקונין וכל אחת מהם נקראים קול. מאמר. שמים. כסא. \nאלף עולם. ומהמה נתבונן מדוע נקראו בהמות בהררי אלף. ולפנים יתבונן האלפים והעולמות \nוהכסאות. הקב\"ה אש. נטיעות. והז' אחרונו' נקראו סתם עמודים. הרים בהו אבנים \nמפולמות. דעת. חדרים. ספור. נחלים. מים. רקיעים. ימים. עולמים. בנים. בתים. חציצה. \nסדר זמנים. החסד והפחד והתפארת אבות. והד' שאחריהן בני אבות. וה' אחרונו' נקראו' \nגבעות. אורים. ועל זה דרשו חמשה חומשי תורה כנגד ה' אורים שבפרשת בראשית. והתפארת \nוהנצח וההוד והיסוד רומזים לד' טבעות הארון. ולפנים יתבאר עוד. ועוד יתבאר לפנים \n"},{"index":15,"he":"למה נאמר בטבעות הארון ויצקת לו ולא בשלחן. וכאשר ישכיל בענין הטבעות יתבונן עוד \nבענין ארבע קרנות המזבח. וד' מתנות. וב' מתנות שהם ד' ומתנה אחת: \n \nפרק ששי \nמערכת שמות נגדות: \nהפועלים הם השמות המתנגדים בפועלים כענין שנאמ' גם את זה לעמת זה עשה האלקים (קהלת \nז) ודע כי עקר הפועלים הם הדו פרצופין ובשאר השמות אעבור לפי מקומם ולפי ענינם: \nואלה הם צז. וצנ. שדים ורחם. אב ואם. איש ואשה. אדם וחוה. חתן וכלה. מלך ומלכה. היא \nושמו. הוא ובית דינו. הוא והיא. זה וזאת. השם הגדול השם הנכבד. יקוק אד'. יקוק \nאלקים. כסא רחמים כסא דין. נסים נגלים נסים נסתרים. תפלה וגאולה. עולם ועד. תורה \nשבכתב תורה שבעל פה. מצות עשה ומצות לא תעשה. אש לבנה ואש שחורה. אספקלריאה המאירה \nושאינה מאירה. פנים ואחור. בתי גוואי ובתי בראי. שמים וארץ. אור וחושך. בקר וערב. \nיום ולילה. חמה ולבנה. שמש וירח. מאור הגדול ומאור הקטן. מים ואש. מים הראשונים \n"},{"index":16,"he":"ומים האחרונים. ימין ושמאל. דרום וצפון. עדן גן. חיים ומות. טוב ורע. צדקה ומשפט. \nמשפט וצדק. אמת ואמונה. דגן ותירוש. חלב ויין. כסף וזהב. ברזל ונחשת . דבש שאור. \nמצה וחמץ. היסוד והעטרה. זכור ושמור. כבוד יום וכבוד לילה. עולם הבא וגן עדן. עץ \nהדעת ופרי עץ הדעת: \nוכבר בארתי למעלה במערכת השמות כי התפארת הוא הדעת. והיסוד הוא העץ והעטרה הוא \nהפרי. וזכרתי עוד כי השלישית הוא החיים. והתפארת הוא עץ של חיים. נמצא כי תפארת הוא \nעץ של חיים וגם הוא העץ שהוא הדעת והיסוד הוא עץ של הדעת. והעטרה הוא פרי העץ של \nהדעת. ואף הוא פרי העץ של הדעת: \n \n"}]}
