{"id":"kabala-49ba4fdeec0e-1-11","bookId":"kabala-49ba4fdeec0e","part":1,"torah":11,"title":"אות קסב - סדר ברכת הריח:","hebrewTitle":"אות קסב - סדר ברכת הריח:","segments":[{"index":1,"he":"אות קסב - סדר ברכת הריח:\nסדר ברכת הריח: \nאמר דוד כ\"ה ת\"י אמר רב איזה שהנשמה נהנית ממנו הוי אומר זה הריח טוב. וכל נפש זכה \nמטהורה מורגשת בו מן שאר הנפשות ותבחר מקומות החשובים בעלי הריח, ונפש שפלה המזוהמת \nתבחר מקומות המזוהמים. והנה סוד הדבר כן הוא כי הג' עליונים נקראים ריח טוב וההיקף \nכסוף לריח טוב ככתוב לריח שמניך טובים שמן תורק שמך שהמכוון בו למדת החכמה. והנה \nכבר ידעת שהנשמה היא ממדת הבינה ושולחה והוגלה בריח הטוב ולכן תהנה והנה הריחות \nמשתנים מהם מעצמם ומהם מעשבים. וכל שהם מעצמם ירמוז לז' ולהמשיך הו' וכל שהם מעשבים \nירמוז להו\"ד ולעטרה כדכתיב עשב השדה ראה ריח בני כריח השדה והוא שדה תפוחים. ולכן \nמברכים עצי בשמים עשבי בשמים ולא עשב ולא עץ. ואם אינו יודע מאיזה מין הוא יברך \nמיני בשמים לרמוז על ההיקף. וריח הפירות מברך בורא שמן ערב. וכבר ידעת הסוד הנעלם \nכשמן הטוב היורד על הזקן זקן אהרן שיורד עפ\"י מדותיו מדותיו ממש והטעם שהשמן ירמוז \n"},{"index":2,"he":"לחכמה עלאה וזקן אהרן הוא החסד כי הוא איש חסד: \n \nאות קסג - סוד איסור מאכלות אסורות:\nסוד איסור מאכלות אסורות: \nאמר המחבר אחרי השבח והודאה לאל עליון והעיין בספרי החכמים הקודמים והמתאחרים \nגדולים אשר בא לידינו בנתינות הטעם לאיסור המאכלות לקטנו מהם התוכות ופסולת והשלכנו \nמהם הקליפות והפסולת. וטרם נשלח יד לתת טעם לאסור אסורי המאכלות נקדים הקדמות ולפי \nדעתינו יתבאר טעם איסור אסורי המאכלות מצורף אל כל זה שחברנו בסודם ואלהים עמנו \nבראש ושמנו בו בטחונינו להיישים לפנים דרך ישכון אור האמיתות להשיג בארץ החיים אשר \nאיסורי המאכלות הן דרך הישרה אל זה: \n \n"},{"index":3,"he":"אות קסד - מסביר ההבדלים בהתנהגות בני אדם:\nמסביר ההבדלים בהתנהגות בני אדם: \nדע מושכל ראשון. נשמה דבר שכלי, ודבר נשכל לא יקבל הפחת והיתר. כפי הנחה הזאת למה \nמשתנה השגות בני אדם בהנהגות המידיות והשכליות. נראה שיש בזה דבר גורם לזה ולפי \nהצומח ומדבר. ולבאר זה נאמר. דע כי כל שינוי תנועה ויציאה מן הכח אל הפועל והשינוי \nהמגיע לאיש בין איש אחר הוא זה. הא' בטבע והב' במקרה והג' בעצם. ואולם שינוי בטבע \nהוא בהתגבר אחד מן היסודות הפועלים על המתפעלים או ההיפך ויקרה מזה שנויים אין מספר \nבכעס רצון וגבורה וחולשה וגאוה וענוה ואכזריות ורחמניות. והדומה לזה ושינוי במקרה \nבשחרות ולובן ואודם והדומה לזה. ושינוי בעצם ר\"ל חלוף הדעת כי הא' יהיה יותר חכם \nומשיג הדברים על אמיתתם יותר מאחר. והנה לפי האמת כאשר נעיין בשינויים האלה נמצאים \nנבדלים זה מזה הבדל עצום. ולביאור זה נאמר כי שינוי הדעות הוא כפי הכנת כלי הנפש \n"},{"index":4,"he":"הנושאים אליו ושינוי המקרה במזון התולדות וישוב הארצות ושינוי הטבעיים בהתגברות \nהתולדות, ר\"ל היסודות. והנך רואה כל אלה השינויים אינם מן הנפש השכליות רק מן החומר \nהנושא להם כי הנפש השכליות היא באה במה שהוא נפש אין שינוי אחד מן השינויים הנזכרים \nיוצא ממנה ודבק בה רק היא פשוטה והשינוי המגיע ממנה הם באים מן הגוף ולא מן הנשמה \nשאם היו באים השינויים מן הנפש א\"כ היה מוכרח על מעשיו ולא היה לו לא עונש ולא שכר \nובזה היה מפיל פינות מפינות התורה האלוהות. וא\"כ אין השינויים באים מצד הנשמה. \nובהכרח נאמר שהם באים מן הגוף וכפי זכות החומר כן תהיה הנשמה הפועלת בו. וזכות \nהחומר ועוביו הוא בא מן מאכלים הרעים אשר סבתם אסורי מאכלות שמטמטמין את הגוף זהו \nהנראה לי דרך הפשט באיסור אסורי מאכלות. אמנם על דרך האמת כבר ביארנו שכל אלה \nהאסורים הם מחוץ מכוחות הטומאה ולכן אכילתם מטמטמת ועושה רושם בגוף אשר הוא עשוי \n"},{"index":5,"he":"בצלם אלהים והביא מחשיך בנר אלהים אשר נפח באפיו מאילן הפנימי ולכן בא הטמטום מהם. \nועתה שתי הדברים שוים בהמנעות אותם המאכלים מן ישראל רק הדרך השני הוא נותן מופת \nסבה כלומר ולמה הם רעים לפי שהן באים מכוחות הטומאה ודע זה: \n \nאות קסה - סוד שם המפורש:\nסוד שם המפורש: \nא' אות הראשון של שם ב\"ד שהוא יו\"ד כוללת כל השם. כיצד, י' פעמים יו\"ד הם קו\"ף. \nוקו\"ף במילואו עולה בחשבון רבועו שם ב\"ד כיצד - י' פ' י' הם ק'. ה' פ' ה' כ\"ה. ו' \nפ' ו' ל\"ו. עוד ה' פ' ה' כ\"ה. (סך הכל עולה) קפ\"ו (מקו\"ם). ולא די כל זה אלא שהוא \nעולה ב' שמות שם ב\"ד ואלהים כי קו\"ף לבדה יורה על כל השם ונעלמו פ\"ו שהוא בחושבן \nאלהים. האות הב' שהיא אות ה' עולה בכל השם ב' ד'. כיצד. הה' עם נעלמו (היינו המילוי \nשלו, שהוא נעלם) שהוא ה' אחרת עולה יו\"ד. ויו\"ד עולה ק'. וקוף עולה קפ\"ו. וכן שם \nב\"ד כאשר פירשנו. ד\"א ה\"י בנעלמו נכתב יו\"ד שהם אותיות י\"ה ומילוי י\"ה כזה יו\"ד ה\"א \n"},{"index":6,"he":"הרי כ\"ו כמספר שם בן ד'. ד\"א ה' ריבוע כ\"ה ועם האות עצמה הרי כ\"ז הרי שם שלום: \n \nאות קסו - סוד האות ו' שבשם:\nסוד האות ו' שבשם: \nהאות הג' שהוא הו'. דע כי כפי המקובל ו' נכתב באמצע א' כזה וא\"ו וא\"כ ו' לממשך הו' \nהרי שני ווי\"ן וכל א' אם נכתבהו באל\"ף באמצע יהיה וא\"ו וא\"ו ועולה חשבונם כ\"ו \nכחושבן השם השלם ברוך העוזר: \n \n"},{"index":7,"he":"אות קסז - סוד ד' שמות העולים רי\"ו אותיות:\nסוד ד' שמות העולים רי\"ו אותיות: \nוהם אם לע\"ב שמות העולים ג\"כ רי\"ו אותיות. וזה סדרן - יהו\"ה יה\"ו וה\"ו יהו\"ה וה\"י \nסי\"ט יהו\"ה הי\"ה יל\"י הי\"ה על\"ם. וביאור זה נאמר, הכה (הכוונה להכפיל) שם בן ד' נ\"ד \nפעמים (היינו ד' פעמים נ\"ד) ויעלה בחושבן רי\"ו. אח\"כ תקח כלל כל השמות ב\"ד ותחלקם \nלג' ג' ויעלו ע\"ב שמות ואחר כל ד' שמות חוזר חלילה כמו שאתה רואה מסודר לפניך בכאן \nוע\"ד זה תסדר. סדר אחר - האחד ישר והאמצע הפוך והאחרון ישר ולא יעבור יותר מג' שמות \nוחוזר חלילה - יהי (חיריק קמץ שוא) הוה (קמץ שוא קמץ) והו (שוא קמץ שוא) היה (קמץ \nשוא קמץ) וכן יחזור חלילה. סדר אחר - ייי (שוא שוא שוא) ההה (קמץ קמץ קמץ) ווו (שוא \nששוא) ההה (קמץ קקמץ). וכן יחזור חלילה אחר ג' שמות ושתים למפרע. וזה כולו ישר מסדר \nע\"ב אותיות משם ב\"ד. סדר אחר - היה (קמץ שוא קמץ) והו (שוא קמץ שוא) הוה (קמץ פתח \n"},{"index":8,"he":"קמץ) יהי (שוא קמץ שוא) וכן יחזור חלילה אחר ג' שמות שתים למפרע ואחד ישר והוא \nאמצעי. ודע כי הניקוד מכולם כנגד יהבך (שוא קמץ שוא קמץ) או כפי ניקודהענין אשר \nיצטרך אליו. והבן זה היטב: \n \nאות קסח - סוד סמא\"ל ותניניעור ולילית:\nסוד סמא\"ל ותניניעור ולילית: \nהם נגד ת\"ת יסו\"ד מלכו\"ת וכל נפשות הרשעים ועזי פנים נופלים בבאר לילית ולא בבאר \nשבע ולכן נענשו השבטים בגלגול על כי השליכו את יוסף החיצון והוציאוהו מבאר שבע והבן \nזה היטב: \n \n"},{"index":9,"he":"אות קסט - סוד וה' נתן חכמה לשלמה:\nסוד וה' נתן חכמה לשלמה: \nה' הוא ת\"ת ובית דינו הוא חסד. וחד נתן חכמה תתאי לשלמה שהוא יסוד הנקרא שלום. ולכן \nנוסיף ה' לרמוז לה' אחרונה שבשם ב\"ד ואם תפרשוהו על שלמה המורגש יהיה ד' ויהו\"ה ד\"ו \nפרצופין: \n \nאות קע - סוד זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור:\nסוד זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור: \nזה שמי לעולם, הם ג' מלאכים העולים סוד שם הגדול הונו והדר גאונו. וזה שמם - שמוע\"ל \nמטטרו\"ן יה\"ואל. וזה זכרי לדור הם ד' מלאכים הא' והוא מקום האהבה ושמו זהדריא\"ל \nהשני מקום היראה. ותשעה מדריגות עולה כמנין אותיותיו ופעולותיו להטיל אימה על כל \nשומע שמעם. וזה שמו ספרידהו\"א. הג' מקום השלום ושמו ידדירו\"ן. והד' מהדריאל מקום \nהגבורה. וסימנם וזה זכרי זכרם בעת הצורך. והעלם למתקיים מחצבתם אל נחלי העברים \nיסו\"ד ומן העברים מתנה ת\"ת וממתנה נחליאל ש\"ת ומנחליאל מקום המצפה ש\"ה והרמתה כ\"ע. \n"},{"index":10,"he":"ודע הרמז הגדול כוז\"ו מצפ\"ץ אנג\"ץ הגע\"ץ החליפם באלפ\"א ביתו\"ת ותמצא סודם: \n \nאות קעא - סוד דרכי השם ב\"ד שעולה מספרו כ\"ו:\nסוד דרכי השם ב\"ד שעולה מספרו כ\"ו: \nא' החכמה ב' דרך אהבה ג' דרך השלום ד' דרך ת\"ת ה' דרך הבינה ו' דרך השכל ז' דרך \nחכמה ח' דרך מבואות השערים ט' דרך מבוא ההיכל החיצון י' דרך מבוא המגדול י\"א דרך \nמבוא החומה י\"ב דרך קרית ספיר י\"ג דרך קרית חוצות י\"ד דרך הנחל היוצא מבית ה' ט\"ו \nדרך הגן ט\"ז דרך עץ הדעת טוב ורע י\"ז דרך המותר היחוד עד הערבה י\"ח דרך בית \nהחורונים י\"ט דרך ים סוף כ' דרך המבצר כ\"א דרך ים הערבה כ\"ב דרך העו\"ז כ\"ג דרך \nהרמתה כ\"ד דרך היכל הפנימי כ\"ה דרך היכל החיצון כ\"ו דרך היכל החדר מלך הגדול אדון \nהכל. הם כ\"ו דרכי יהו\"ה צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. וזכור תמיד שכל פסוק \nשתמצא בו כ\"ו תיבות אותו הפסוק קודש קדשים, יען כי חותם המלך בו ומתגבר ועולה עד \nמקורו עשוהו בד' אותיות וקראוהו בניקוד הפסוק תעלה ותצלח: \n"},{"index":11,"he":" \nאות קעב - סוד שלשה שמות אשר הם מקבלים ג' מלאכים הנרמזים:\nסוד שלשה שמות אשר הם מקבלים ג' מלאכים הנרמזים: \nזה שמי הא' אהוה (פתח שוא שוא חיריק) וסימן נקודו אני לדודי ודודי ל\". ומקבלים ממנו \nהשרף הגדול שמועא\"ל. והב' זה שמי היו\"ה סימן נקודו מי זאת עולה מן המדבר. ומקבל \nממנו השרף הגדול מטטרו\"ן. והג' זה שמי ההיו (צירי פתח שוא סגול) וסימן נקודו אל \n(צירי תחת א') רחום (פתח תחת ר') וחנון (שוא תחת ו') ארך (סגול תחת א') אפים. ומקבל \nממנו השרף הגדול יהואל. ודע כי הפוכו שם ב\"ד כל היותר רחוק מן יו\"ד הוא יתר יורה \nבגבורה בהיפוכו. וראוי שתדע כי השם הראשון אהוה (חטף פתח, קמץ, שוא, פתח) עם מלאכו \nשמועא\"ל ממונה על פעולת נוראות להמית ולהחיות ולראות מלאך ולהשיג השגתו ודע זה \nיהו\"ה (קובוץ קמץ שוא פתח) עזר (קובוץ קמץ חיריק) סימן יוקח נא מעט מים. וי\"א שיר \nהשירים אשר לשלמה ממהר לפעול בלי שום קדושה. קריאת זה השם ושני ניקודים יהו\"ה סימן \n"},{"index":12,"he":"צרור המור דודי לי (דהיינו שוא פתח חולם חיריק) גם הוא ממהר לפעול כראשון. \nיייואשעביואיהו שם בן י\"ד וסימנך כי י\"ד על כס י\"ה אשרי אנוש יודעו ופועלו בטהרה. \nוהוא יוצא מברכת כהנים מן ראשי תיבות - יברכך יאר ישא ושמו את שמי על בני ישראל \nואני אברכם בתוספות שם יה\"ו. והשם הזה עולה בי\"ד מעלות שהם י' ספירות וד' היכלות \nוהם היכל האהבה שם יה\"ה היכל השלום יו\"ה היכל העוז יה\"ו היכל החמדה יי\"ה. ואלו הם \nז' היכלות - יה (סגול פתח) מלכו\"ת. יהה (שוא פתח פתח) יסו\"ד. יוה (שוא פתח) הו\"ד. \nההו (פתח פפתח) נצ\"ח. יהו (שוא חיריק) ת\"ת. הוי (חיריק חיריק) פח\"ד. יהו\"ה (שוא קמץ \nשוא חיריק) גדול\"ה. ובהומקיואומם. והוא שם בן ד' אותיות יוצא מר\"ת מן ויהי בנסוע \nהארון וניקודו כמו שכתוב בתורה והוא שם המעלה חמה ונוקם נקם ומשומם לאדם. והם פיזור \nהמון חיל מעל העיר מביא מורך בלבבם ומקורו עמו שהוא יהו\"ה (חיריק סגול פתח): \n"},{"index":13,"he":" \nאות קעג - ענין הניקוד בתורה:\nענין הניקוד בתורה: \nודע שכל ענין ניקוד תורה ענין עצום כל אחד בפני עצמו ונקרא ארבעה מאורות כפי חכמי \nהקבלה הרומזים למקומם הידוע אצלם. שם י\"ה אהי\"ה היה מכירו הכהן הגדול בהיותו עולה \nעל המזבח והעשן היה עולה דרך המישור. וזה השם אינו מתערב בשום מאור אחר מפני גדולתו \nוהמקבל ממנו שרפים הנרמזים בשם שמי י\"ה טכס\"י היה להמלט מכל צרה וצוקה בקריאת שם \nהניקוד בשתי ניקודים הנ\"ל. והוא שם לשאלה בדוק ומומחה לכל דבר. ייארואאוחונחל היוצא \nמפסוק ה' ה' א\"ל רחום וחנון עד לאלפים וניקודו כמו שכתוב בתורה ומקורו עמו אהי\"ה \n(שוא קובוץ קמץ חיריק) אשר אהיה: \n \n"},{"index":14,"he":"אות קעד - סוד קריאת השמות בעת שירצה לפעול:\nסוד קריאת השמות בעת שירצה לפעול: \nדע כי כאשר ירצה לפעול ולזכור הניקוד שתחת השמות וסוד ניקוד תשוקתו, יכווין בראשון \nשהוא לקיים החסדים ושמו שד\"י. והאמצעי מקום הגבורה הגדולה ושמו אדנ\"י. והאחרון \nהנותן שלום בין דבר לדבר ששמו וה\"ו. והנה הם שלשה מדת האבות וכאשר יכוין באופן \nשביארנו יפעול כל אשר ירצה ויכוין עוד ששלשה ניקודים הללו הם ג' עולמות ששמותיהם \nשלש מאות שאמרנו. ויכוין ג\"כ שמשמות הללו נאצלו האבות. ואל תתמה שמדת החסד קראנו \nשד\"י ומדת הגבורה וה\"ו ומדת הת\"ת אדנ\"י, כי אם תזכה להבין וארא אל אברהם וכו' תבין \nזה. אהוי ולר (סגול פתח שורוק חיריק שוא שוא קמץ) יוצא מפסוק את הגן ומשם יפרד והיה \nלארבעה ראשים. השם הזה שם אמיץ פועל פעולות גדולות ואמיתות כמו שתראה צירוף השלישי \nדומה לשני, אלא שזה עולה וזה יורד. יוה\"ך שם היוצא מסופי פסוקים כי' מלאכיו' יצוה' \n"},{"index":15,"he":"לך' יהו\"ה (שוא קובוץ קמץ חיריק) סימן נקוד תשוקתו השב\"א שלו רומז לגבורות יסו\"ד \nהשור\"ק לג' אבות וכאשר פירשנו והקמ\"ץ ירמוז למקום בינה והחירי\"ק לכתר: \n \nאות קעה - סוד אחר זרק\"א סגו\"ל:\nסוד אחר זרק\"א סגו\"ל: \nכלומר אהר הגלות והפיזור, סגולה. וד\"ז. אלו ג' שמות טובים להנצל מכל צרה ולהשיב \nתשובה ליודעים מקורם. ייי (שוא קמץ חיריק) ייהוי (שוא פתח פתח) ההה (צירי פתח) צריך \nהפועל שיכוין המשכתם בכח בקו הגבורה. סוד כל שם שנקודו בתנועות קטנות ממהר פעולתו \nמן המנוקד בתנועות גדולות. סוד הניקוד שהיה מזכיר הכה\"ג וסדר הזכרתו וזה השם ונקודו \nוסדר הזכרתו יתבאר במה שיבא: \n \n"},{"index":16,"he":"אות קעו - סוד התשיעית ביום:\nסוד התשיעית ביום: \nסוד דע כי השעה הט' שעת ברכה וששון ושמחה היא שעת המנחה ויהי בעלות המנחה ויגש \nאליהו. וקבלה תהיה בידך ששנת הט' ליובל היא השנה המובחרת וחודש התשיעי הוא חודש \nהטוב וחודש הרצון. יום התשיעי לחודש הוא יום המובחר שבכל החודש. ושעה הט' שביום היא \nהשעה המובחרת שבכל היום. וע\"כ כל איש שנולד בשנה ט' ליובל בחודש הט' ביום הט' ובשעה \nהט' הרי זה עולה למלוכה בלי ספק: \n \n"},{"index":17,"he":"אות קעז - סוד שבעה מיני אש הם:\nסוד שבעה מיני אש הם: \nהא' אש שורף, עטר\"ת. הב' אש משרף, יסוד. ועינו כעין האדם. הג' אש מלהט אפילו מרחוק, \nהוד הד' אש שהוא משריף מהרה, נצ\"ח. כעין התכלת ואינו אדום פונה לשחור מתקוע הה' האש \nהנמצא מדריגה קטנה בה ת\"ת קצתה מנוחה פונה ללבן. הו' אש מסעיר ומרעיש ג' ה\"ח מגלה \nרשעים מרחוק. הז' והוא שחור מאוד פח\"ד הוא עונש הגדול שנוחלין הרשעים: \n \n"},{"index":18,"he":"אות קעח - השימוש בשמות:\nהשימוש בשמות: \nנמסר בידך סוד עמוק באלו שמות המקובלים ואין להם יציאה משום אלה הם שמות בפני עצמם \nואלה הם ו\"ו צפעחירו\"ן אספעיחירו\"ן מפעיחרויה\"וי ואלה המלאכים המקבלים מהם אשר אלה \nשמותם גבריא\"ל צדקיא\"ל עזא\"ל עוזיא\"ל. והנה אודיעך ברצונך לקלל ולהמית שונא קרא שם \nזה בניקודו (דף כה) יהו\"ה (קמץ תחת ה' קובוץ תחת ו' פתח תחת ה'אחרונה) ואחריו ג' \nשמות הנ\"ל עם מלאכים י\"ג ימים זה אחר זה ותצליח בלי ספק אפילו בלי טהרה. ולעולם \nתהיה כוונתך למדת הגבורה וקריאת השם בניקודו יסביר לך מפה אל פה בע\"ה: \n \n"},{"index":19,"he":"אות קעט - סוד ארבעים מאורות היוצאים משם יהו\"ה:\nסוד ארבעים מאורות היוצאים משם יהו\"ה: \nדע כי עשר נקודים יבא לכל אות ואות ועולה החשבון מ' כנגד מ' שעמד כבר ועוד יתבאר \nבמה שיבא בע\"ה צצציהו\"ץ ציץ הזהב נזר הקודש יאהדונה\"י משיב כל הספיקות ליודעי מקורו \nבלי מלאך ובלי טהרה ובלי קדושה. סוד דע כי השמות והם שמות ממהרים לפעול הפעולות \nלהעלות חמה ולנקום נקם ולשלם לאיש כמפעלו כי הם מקורות המשפט ששבעים סנהדרין \nהעומדים עליהם על ישראל למגן ולמחסה ולמסתור מקבלים מהם. הא' אדנ\"י ע\"ט. הב' שד\"י \nיסו\"ד. הג' אלהי\"ם הו\"ד. הד' נקפעסיהרו\"ן נצח. הה' יוצהפחרו\"ן ת\"ת. הו' צבאות פח\"ד. \nהז' יאהדונה\"י חסד. השמות האלו משפטם בלי מלאך ולשאול בדבר האלהים בחלום להוציא מן \nהצרה לרוחה ולהמלט איש בארץ ציה ושמה וכל זה מפני רום גבורתו: \n \n"},{"index":20,"he":"אות קפ - סוד ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבאר:\nסוד ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבאר: \nכאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קודש מצבתה. וזה פירושו - ועוד בה עשיריה, כתר \nעליון, השם העשירי בניקודו. והיתה לבער, כי מבערת כל מאורי אור ובפרט האלה שהיא מדה \nהאחרונה. והאלון הוא מדת ת\"ת אשר בשלכת. ר\"ל בהשליכה עליה לכל המקבלים שפע מאורתה. \nמצבת בם, אורה קיים ולא נחסר כלום. זרע קודש מצבתה, גם הגדולים ממנה הנקראים זרע \nקודש כי מקודש קדשים יצאו דומים אליה. וזה אמרו מצבתה. וע\"י עשיריה ההיא עתידים \nלהיות גאולים והבן זה היטב: \n \n"},{"index":21,"he":"אות קפא - סוד המסעות שנסעו ישראל בצאתם ממצרים:\nסוד המסעות שנסעו ישראל בצאתם ממצרים: \nהא' סוכות המטר\"ה היא צל השכינה והב' רעמסס הוא מקום הגבורה פח\"ד והג' אית\"ם הו\"ד \nשם עמדו ישראל בצרה צרורה מפני כוחות המשחית שרצו להשחית את ישראל ולאבד זכרם ושם \nנתאמצו ישראל ועמדו קיימים באמונה והחזיקו באמונת אדותיהם וע\"כ נקרא המקום הזה \nאיתם. הד' בעל צפון ננ\"ח שם הראו מלאכי השרת תפארתם כדי להטעות את ישראל. וזה בעל \nצפון הוא מקום הפרץ שפרצו קדמונים אדם וחוה וקין כאשר פירשנו בפירושינו לתורה. הה' \nפי החירות יסו\"ד הוא מקום משותף בזה החי' ארי' והוא של רחמים. וכל עוד שהוא סתום \nאין חירות לישראל וכאשר נפתח פיו נעשו בני חורין. הו' מגדול ת\"ת שם נתגברו ישראל \nכגבור ראו כל גדולתם וראו עוד כי גדולתם מגיע לנקוד האותיות קראו מגדול. הז' חכמ\"ה \nש\"ה הדא הוא דכתיב בין מגדול ובין הים והבן זה היטב: \n \n"}]}
