{"id":"kabala-49ba4fdeec0e-1-21","bookId":"kabala-49ba4fdeec0e","part":1,"torah":21,"title":"אות רצ - סוד אלהים:","hebrewTitle":"אות רצ - סוד אלהים:","segments":[{"index":1,"he":"אות רצ - סוד אלהים:\nסוד אלהים: \nכתב הרמב\"ן ז\"ל בעל הכוחות כולם. כי המלה עיקרה אל, שהיא כח והיא מלת מורכבת אלהים. \nעכ\"ל. כוונת הרב ז\"ל במלת אלהים, לאלהים חיים אשר יצאו ממנה כל פעולת ז\"ס ההקף שעל \nידם נפעלו כל פעולות העולם השפל ולכן קראו אלהים בשם מידת אל דין אף כי הוא מורה \nרחמים ולכן דקדק בהרכבת המלה להביא אל שתוף כח כוחות ולא שתורה מדת הדין ויהיה א\"כ \nפירש בראשית ברא אלהים כמשמעו כתרגום ירושלמי בחכמתא, כאלו יאמר כ\"ע עם החכמה \nהאצילות. אלהים שהיא הבינה והיא כח כחות כולם. את, זרועות עולם. השמים, כמשמעה \nתפארת. ואת, הנצחים וצי\"ע. הארץ, כמשמעה ארץ החיים: \n \n"},{"index":2,"he":"אות רצא - סוד פרשת בראשית עד יום אחד:\nסוד פרשת בראשית עד יום אחד: \nבראשית, הר\"ה עם הש\"ה. ברא אלהים, הש\"ת. א\"ת, זרועות עולם. השמים, ת\"ת. ואת, יכין \nובועז צדיק. הארץ, ארץ החיים. והארץ, ארץ החיים אררי אצילותה היתה, מקבלת מתהו \nובוהו, ממדת יצחק ואברהם משמאל לימין כי כל פינת שאתה פונה יהיה משמאל ר\"ל לעולם \nתהיה נטייתך לימין. וזה יוכיח כשפנה לסובב מהכבש היה נוטה משמאל לימין. וחשך, אש \nאוכלה. על פני תהום, נמצא תמיד. כי עיקר קבלת התהום מן אש הגדולה אדון השמטה. ורוח \nאלהים מרחפת, אלהים חיים מרחף על פני המים העליונים ש\"ת. ויאמר אלהים, הפועל העליון \nיהי אור, כלומר ימשך ממשך חכמה ומתעלומותיה אור מדת יעקב. ויהי אור, תורה שבכתב, כי \nנובלת חכמה של מעלה תור\"ה ויהי כן, לא נאמר רק ויהי מלמד ששני אורים יש האחד הגנוז \nהנקי מכל דין והשני שמשתמשין בו ויש בו טפה חושך. וירא אלהים, הפועל העליון את האור \n"},{"index":3,"he":"כי טוב, הוא העמוד האמצעי אשר כל הבית נשען עליו ונזכר טוב ו' פעמים כי זו כוללים \nו' קצוות. ומלת טוב תוכיח עליו שהם תשעה וששה ושנים מלמטה למעלה. ויבדל אלהים, \nהפועל העליון. בין האור, שיש בו טיפי חשך שזה יום יהיה תחומו וזה לילה יהיה תחומו \nעד זמן לילה כיום יאיר כחשיכה כאורה. ויקרא אלהים, הפועל העליון המשיך מדת יום ת\"ת \nליום צי\"ע ומדת לילה הוא אישון לילה ולילה המקבלת ממנה הנקרא בת עין וקבלת ראשונה \nממנו ואח\"כ מהכל. ויהי ערב, ערוב כל הצורות כי הוא השורש והעמוד מכולם יום אחד כולה \nכלולים זה בזה אין הבדל ביניהם והמבדיל קוצץ בנטיעות כי ה' אחד ושמו אחד זה הדעת \nהמשותף לכל חכמי הקבלה בפירוש הפרשה הזו והוא הנראה מדברי הזוהר עליו אין להוסיף \nואין לגרוע ודע זה וזכריהו כי הוא יתד שהכל תלוי עליו: \n \n"},{"index":4,"he":"אות רצב - סוד הרואה את חבירו לאחר שלושים יום מברך שהחיינ\nסוד הרואה את חבירו לאחר שלושים יום מברך שהחיינו: \nוהטעם כבר ידעת כי ז\"ס נקראים זמנים נשגב והתבאר בסוד שמיטין ויובלות ועיקרם הוא \nהת\"ת. וכן ידעת שהלבנה היא מתחדשת משלושים יום לשלושים יום ובהתחדש הלבנה בעולם \nהגלגלים בהתדבקה בשמש אז מתדבקת מדת מלכות בת\"ת ואז מתברכת בא\"י אמ\"ה שהחיינו \nוקיימנו והגיענו לזמן הזה. וטעם שהחיינו הוא החידוש וקיימנו כענין דוד מלך ישראל חי \nוקיים טעמי דוד הוא המלכות מלך ישראל כלומר מלך ישראל סבא. והוא כטעם ואני נסכתי \nמלכי שטעמו מלך ממנו שהוא הדיבור כנסת ישראל שהמלך לבד בעולם השפל. וטעם הגיענו כי \nאז הם בנגיעה ובנשיקה. לזמן הזה, זמן הוא ת\"ת. הזה, כמו זה אלי ואנוהו שהוא צי\"ע. \nוכבר ידעת שאין מברכין אלא על חבירו החביב עליו כגופו וכל זה לדמיון כ\"י עם ת\"ת שהם \nמתדבקים באהבה מל' יום לל' יום. ולכן יברכו בראות חביריהם בנאהבים מל' יום לל' \n"},{"index":5,"he":"דומיא לת\"ת ישראל עם שכינת עוזו וכן כבר ידעת שכ\"י תקרא בית חדש וכלים חדשים לטעם \nהנזכר, ולכן יברכו עליהם שהחיינו: \n \nאות רצג - וטעם הרואה את חבירו לאחר י\"ב חדש מברך מחיה מתי\nוטעם הרואה את חבירו לאחר י\"ב חדש מברך מחיה מתים: \nוקשה האיך מברך עליו והוא חי ולא מת. והטעם בזה כי כבר ידעת שהרשעים הבינונים \nנידונים בגיהנם י\"ב חדש ואח\"כ עולים וכדרשת רז\"ל ה' ממית ומחיה מוריד שאול. ויעל \nוזה לאחר י\"ב חודש. והנה הקדוש ברוך הוא פוקד ומעלה אחר י\"ב חודש מדינה של גיהנם \nועליו נתקנה הברכה שהם אחר י\"ב (חודש) שניצולים מדינה של גיהנם. והנה זה הרואה את \nחבירו לאחר י\"ב חודש מברך מחיה המתים דומיא נשמות ההם שהן נראין לאחר י\"ב חודש אחר \nירידתן. כך אילו א\"כ הברכה אינו רק למתים שכבר מתו שהם יוצאים אחר י\"ב חודש ודע זה \nוהבן היטב: \n \n"},{"index":6,"he":"אות רצד - וטעם הטוב והמטיב:\nוטעם הטוב והמטיב: \nכי שמועה טובה מגיע מצד ימין טוב ומטיב ושמועות רעות יוצאים מצד הדין הרפה והוא \nדינין של אמת הת\"ת. ולכן יברך ברוך דיין אמת הת\"ת. וזה באמרו האמת בה\"א הידיעה \nורמוז אל האמת העליון שהיא הבינה ה\"א ראשונה שבשם ב\"ד אל אמונה ואין עול המודד מדה \nבמדה. וטעם כבר ידעת כי כ\"י פרי עץ ופרי עץ חיים ופרי חדש ולכן צריך לברך שהחיינו \nכי גם היא מתחדשות בתוך ו' ימי בראשית ולכן כל דבר ודבר שמזמן לזמן צריך לברך \nשהחיינו. וכבר ידעת סוד ירידת גשמים שהם יורדים בגבורה על השדה העליון שזה על \nזרועות עולם הנקראים שדה תפוחים. ולכן בהיות השדה שלו מברך שהחיינו דמיון שדה \nתפוחים המתחדשים מזמן לזמן. ואם בשותפות מברך הטוב ומהטיב. וכבר פירשנו סודו ואז \nאין לברך שהחיינו בעבור שהם הסודות מתחלקת וסוד מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן \nלקראת כלה ומעתה ידוע: \n \n"},{"index":7,"he":"אות רצה - סוד ארבעה צריכין להודות וסימנך החיי\"ם:\nסוד ארבעה צריכין להודות וסימנך החיי\"ם: \nוטעם ידוע כי כל אלה הארבעה יבוא מצד הדין ולכן הנצול מהם צריך להודות ולמתק מדת \nהדין כדרכה. וההודאה צריכה להיות בעשרה כי הסכימו כל עשר בהצלתו: \n \nאות רצו - ברכת הגומל:\nברכת הגומל: \nנוסח הברכה הזאת ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הגומל לחייבים טובים שגמלני כל טוב. \nוהעומדים שם אומרים מי שגמלך טוב הוא יגמלך טוב לעד סלה. ברוך כת\"ר. אתה חכמ\"ה. \nאלהינו בינ\"ה. מלך בינ\"ה. העולם ת\"ת עם שש קצותיה. הגומל כ\"ע. לחייבים, עם היות שהם \nחייבים מצד רחמיו המרובים גומל להם טובות. שגמלני טוב, כלומר שהשפיע עלי מדת הטוב \nשהוא צי\"ע לא כפי מעשה כי אם ברחמיו וכרוב חסדיו העצומים. והעומדים שם אומרים מי \nשגמלך טוב וכו': \n \n"},{"index":8,"he":"אות רצז - טעם ברכת הגומל:\nטעם ברכת הגומל: \nוהטעם מדת מי גמלך טוב בגזירות עליון עליו הוא יגמלך, כלומר, כ\"ע הוא יגמלך ע\"י כל \nוטוב שהם רומזים לצי\"ע עם בת זוגו המשגיחים על אוהביו ושומרי מצותיו כדכתיב חונה \nמלאך ה' סביב ליריאיו ויחלצם. והוא המלאך הגואל והיא המלאך של יוה\"ה. ואיננו מן \nהמלאכים הנשלחים מן הארץ כי אותם הם שלוחים (של) המלאך הזה ודע זה והבן הטיב: \n \n"},{"index":9,"he":"אות רצח - סוד דע כי כל הגזירות הבאות לרעה:\nסוד דע כי כל הגזירות הבאות לרעה: \nהם באות מאדון השמטה ע\"י מדת הדין הרפה. אמנם הגזירות הבאות להפר הרעות הם באים \nכולם מן הכתר כי חיי בניי ומזוני לא בזכותא תניא מילתא, דהיינו אדון השמטה, אלא \nבמזלא דהיינו הכתר א\"כ נקוט האי כללא בידך, כל הברכות שאנו מברכים על הצלות והנסים \nהם כולם רומזים לכ\"ע כי ממנו הצלתם. ועל הרעות הם כולם לאדון השמטה בחבור הכלי לחלק \nכבוד למדת הדין ובזה תתיסד לכל הברכות בכללן. ומכאן תבין הרואה גוב אריות וכבשן האש \nניסין הירדן והים ונסי רבים וניסי יחיד והצלות מאומות ואבודן ובתי ישראל בישובן \nובחורבן ועקירת ע\"ז בארץ ישראל ובח\"ל, כל אלה הברכות סגנון אחד להם ונקל לישב ברכתן \nכפי הסוד הנזכר בהם: \n \n"},{"index":10,"he":"אות רצט - סוד בכל תקל\"ב שנים משתנים ב' מחזורים:\nסוד בכל תקל\"ב שנים משתנים ב' מחזורים: \nמחזור גדול ומחזור קטן כבר ביארנו בחיבורנו ס\"ע ועתה נותן טעם להשתנותן בכל תקל\"ב. \nוכבר ביארנו במה שקדם בסימן ה' בשימוש הספירות ת\"ק שנה בכל השמיטה מחזורים חלילה \nוהתחלתן מהכתר. והנה בין השמשות של ה' מהתחלת הבינה יגיע השביעי, וידוע שכל ספירה \nהפועלות ת\"ק שנה כלולה בל\"ב התיבות החכמה והרי תקל\"ב. ולזו הסיבה בעצמה בתשלום כל \nמחזור גדול כ\"ח שנה ביום ד' בבוקר מברכים ברוך עושה מעשה בראשית, כלומר, ברוך כתר \nשהוא מקור כל הברכות כולם. עושה בראשית, החכמה הנקראת ראשית אשר ממנה תיקון \nהעליונים והתחתונים ע\"י ל\"ב נתיבות מכ\"ח הכתר. והנה בתשלום כל תקל\"ב ביום ד' בתחלת \nהיום ברגע עלות השמש היא שעת הרחמים כל מה שישאל אדם בא יבא כי הוא חילוף לתשלום \nל\"ב נתיבות וחזרתן חלילה לשמש ודע זה והבינהו ואסור לגלותו רק לצנועים יראי האל \n"},{"index":11,"he":"וחושבי שמו וברוך מגלה סודו ליריאיו: \n \nאות ש - סוד ס' רבוא אם של גוים אומר בושו אמכם וכו':\nסוד ס' רבוא אם של גוים אומר בושו אמכם וכו': \nהיא לילית בת זוגו של סמא\"ל ואם של ישראל אומר ברוך חכם הרזים. וטעם הברכה הרזים \nאותיות המובלעות כמו בג\"ד שמשפטו בא ג\"ד כן בכאן הרזים משפטו הארזים. וטעם הברכה \nוכוונתה כן היא ברוך צי\"ע חכם חכמה עילאה הארזים הם ארזי הלבנון שהם ז\"ס ההיקף הוצא \nמהם המלכות וישארו ו' וכל אחד כלול מעשרים שהם ס': \n \n"},{"index":12,"he":"אות שא - וטעם הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליר\nוטעם הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו: \nהכוונה כי נאצלו נפשותיהן מחכמה עילאה ומשם בינה ויורדות ביסוד ובעולם הגשמי וחכמתו \nעמו וזוכה להיות חכם ומלת ליראיו להרמיז אצילת ישראל מהפרדס וכוונת הברכה כן היא \nברוך כ\"ע שחלק מחכמתו חכמה עילאה ליראיו הם המאמרות שכל אחד החכמה כלולה בו ועל כן \nמברך כשיראה חכמי ישראל בנשמותיהם מהפרדס אבל מהאומות אינו אומר שחלק אלא שנתן \nמחכמתו לבשר ודם כי מדבר באדם הגשמי: \n \n"},{"index":13,"he":"אות שב - סוד חיוב אדם לברך באם רואה שנוי הבריות:\nסוד חיוב אדם לברך באם רואה שנוי הבריות: \nבפניהם ובאיבריהם אחר לידתם יאמר ברוך דיין האמת. כי אין דין בלא עון והכל במשפט \nיבא. ואם מברייתו, מברך משנה הבריות. והטעם כי הגיע להם מהשר הממונה עליהם ולכן מן \nהמבואר כי הוא הכח להשר ההוא מהש\"י ולכן ראוי לברך להש\"י: \n \n"},{"index":14,"he":"אות שג - טעם ברכות מדברות וימים וגבעות והרים הגדולים:\nטעם ברכות מדברות וימים וגבעות והרים הגדולים: \nוכו' מברך ברוך עושה מעשה בראשית. וזה מידיעה כי אלו כולם רומזים לז' ספירות חוץ \nמהים הגדול הרומז לבינה. ולכן ברכתו משונה והבן זה היטב: \n \nאות שד - סוד ברכת הקשת:\nסוד ברכת הקשת: \nונוסח הברכה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו \nברוך אתה יהו\"ה זוכר הברית. כוונת הברכה כן ברוך אתה תתברך תפארת המתברך מבינה \nוזוכר הברית משפיע למדת יסוד וממנו לכנסת ישראל. וזה אמרו נאמן בבריתו. וקיים \nבמאמרו, כלומר, נאמן הוא בבריתו ובריתו. קיים במאמרו, היינו כ\"י. וחותם בא\"י זוכר \nהברית ומה שלא זכרנו מהברכות סוד כוונתם תבינם ממה שזכרנו כי כולהו בחדא מחתא \nמחתינה: \n \n"},{"index":15,"he":"אות שה - סוד פרשת יהי רקיע עד יום שני:\nסוד פרשת יהי רקיע עד יום שני: \nויאמר אלהים, הפועל העליון. יהי רקיע, י\"ב גבולי אלכסונים. בתוך המים, כי הספירות \nמקפילות זו את זו בין מים מימי החסד למים מימי הים אשר כל הנחלים הולכים אליו. ויעש \nאלהים את הרקיע בה\"א הידוע, לרמוז אל הקו האמצעי הכולל הכל. ויבדל, הבדילו לעשותו \nמטה כלפי חסד, והם המים אשר מעל לרקיע. ועשה כן כדי להמתיק מים התחתונים להיות \nרחמים בדינה. והנה נחלקו המים, והמחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ולכן ויקרא \nאלהים לרקיע שמים אש ומים כי הוא המכרעת. וסודו ואתה תשמע מן השמים. ולא נאמר כי \nטוב ביום שני כי הצדיק י\"ע לא הוציא פירותיו עד יום שלישי אחרי הקוות המים אליו \nונראתה היבשה ושבוי שני מיני המים עצם אחד ונתבטל המחלוקת. וכתב הרמב\"ן ז\"ל בפרשה \nזו וז\"ל נבין בפשט הפסוק עם שיש בו בשם שמים ובשם הכסא יהוה הוד סוד נשגב ונעלם שיש \n"},{"index":16,"he":"שמים לשמים וכסא לכסא עדות שמי השמים כו'. עכ\"ל. כוונת הרב ז\"ל לרמוז לשם יהו\"ה \nהנושא אותו מדת השמים ולכן מחזיק בדבריו בפסוק ואתה תשמע השמים כי לא התפלל החכם \nע\"ה לשמים המורגשים רק ליהו\"ה הנושא אותו מכריע הראשון הנקרא שמים. וזה אמרו כי יש \nשמים ע\"ד נובלת אורה של מעלה גלגל חמה. ובאמרו כסא לכסא כי ידוע אצל בעלי העבודה כי \nד' רגלי המרכבה הם כסא לרוכב והוא שם י\"ה וד' מחנות שכינה מהם כסא לשכינה והשמים \nוהארץ עם יסודותיה כסא למרכבה העליונה ולמחנות השכינה: \n \n"},{"index":17,"he":"אות שו - סוד מה טעם שכל יום מששת ימי בראשית כפול ביצירות\nסוד מה טעם שכל יום מששת ימי בראשית כפול ביצירות: \nוזה כי ביום ראשון נבראו שמים וארץ. וביום ב' רקיע ומלאכים. וביום השלישי הקוות \nהמפוזר והוצאת הארץ דשאיה ופרי הארץ בצמחי העץ. כי גם להקוות המפוזר נאמר ויאמר כמו \nבשאר היצירות, היפך דעת החכם ר\"א ב\"ע ז\"ל. וביום ד' נבראו ב' מאורות. וביום ה' \nנבראו שרצים והעוף. וביום הששי נבראו בהמות ואדם. והנה ע\"ד הפשט ננעלו לפני שער \nהספוק בזה אך ע\"ד האמת סודו למשכילים ינעם. וזה כי הפועל העליון כשהמציא כל נמצא \nהמציאו ע\"י ד\"ו פרצופין. ולזה תמצא בכל יום ב' פעולות מתחלפות, הא' רומז לת\"ת והב' \nלעטרה. ולבאר זה נאמר ביום א' נבראו השמים והארץ שהרמיז בם לתפארת ישראל ולשכינת \nעוזו הנקראים שמים וארץ העליונים. ביום ב' רקיע ומלאכים שהרמיז ברקיע ת\"ת לאשר במה \nשעבר ומלאכים עולה הפירוד שלוחי העשירית. ביום ג' הקוות המפוזר והראות היבשה שהרמז \n"},{"index":18,"he":"בהקוות לצי\"ע אשר הו\"ו הכפול שבמלת וא\"ו שבשם ב\"ד והוצאות הארץ דשאיה עצה ופריה \nשהרמז בם לארץ העליונה אשר הוציאה עולם הפירוד. וביום הד' שני מאורות שהרמז בם לד\"ו \nפרצופים. וביום הששי בהמות בהררי אלף ואדם שבמרכבה שהם ד\"ו פרצופים. הנך רואה שהכפל \nהבא בכל יום לרמז לד\"ו פרצופין או לצי\"ע מכריע שני ודע זה: \n \n"},{"index":19,"he":"אות שז - סוד כי ביום אכלך ממנו מות תמות:\nסוד כי ביום אכלך ממנו מות תמות: \nכבר ידעת כי יומו של הב\"ה אלף שנה והנה האריך לו תתק\"ל שנה וא\"כ איך נתקיים שהאריך \nלו אלף שנים. וי\"ל אחרי שאמר לו מות תמות הרמיז לו מותא תנינא, וכבר ידעת סוד אדם \nכי סוד אדם שהוא אדם דוד משיח וא\"כ במות א' היה חי תתק\"ל שנה ובמותא תנינא ע' הרי \nאלף ובמשיח יתקיים מחשבת הש\"י הראשונה שיחיה לעולם. וכאשר נבאר סוד זה בכמה מקומות \nרבים מזה החיבור ובאוצר ה' ודע זה: \n \n"}]}
