{"id":"kabala-49ba4fdeec0e-1-28","bookId":"kabala-49ba4fdeec0e","part":1,"torah":28,"title":"אות שצט - סוד ובן אין לו ל\"ש בן ל\"ש בת כו':","hebrewTitle":"אות שצט - סוד ובן אין לו ל\"ש בן ל\"ש בת כו':","segments":[{"index":1,"he":"אות שצט - סוד ובן אין לו ל\"ש בן ל\"ש בת כו':\nסוד ובן אין לו ל\"ש בן ל\"ש בת כו': \nוזה תימא דהא בן כתיב ומשמעו ולא בת, ואם בת אינה פוטרת כ\"ש בת הבת. והראיה שלא \nהחריש הכתוב במקום שרצה להופיע שהבת תהיה בכלל. ואמר או בן יגח או בת יגח, ושמחת \nבחגיך אתה ובנך ובתך. ואם הבן כולל זרעו של אדם לשתוק מבת. אמנם סוד הדבר כן הוא \nכבר התבאר שת\"ת נקרא בן שנאמר בני בכורי ישראל ר\"ל ישראל סבא וכבר התבאר כי נצ\"ח \nוהו\"ד הם זרע הת\"ת וצי\"ע זרעו. וכבר התבאר כי כשיש בן לאדם אם יש בו עון שיתגלגל \nבזרעו אם הולד כשר יתגלגל בכשר ואם הולד פסול יתגלגל בפסול. ואם תתבונן באלו הדברים \nתבין למה הזכיר בן, לפי שת\"ת הנקרא בן הוא המרחם עליו לצרפו בדוגמא הרומז לו או \nבדוגמא הרומז לזרעו או לזרע זרעו. ולפי המדה שמודד מודדין לו יהיה כשר או פסול חוץ \nמהשפחה ונכרית כי הם מן החוץ ולא יפטרהו מן הצירוף דבר חיצוני כ\"א פנימי, כי השפעת \n"},{"index":2,"he":"ת\"ת אשר הוא בן הפח\"ד ע\"י אשת חיל הולך השפעה לכל השרים העליונים רעים וטובים בעבור \nשכולם אצילות אב הת\"ת הוא הפח\"ד. א\"כ מוכרחת הנפש ההוא לחזור אם היא בת חזרה אפילו \nבפסול כי זרע אביו דוגמא עליונה. ולכן יכוון היבם בכל ביאה להמשיך נפש אחיו כי לא \nידע באיזה מהם תחול נפש המת וד\"ז: \n \n"},{"index":3,"he":"אות ת - סוד קדושי היבמה הנקרא מאמר בפי רז\"ל:\nסוד קדושי היבמה הנקרא מאמר בפי רז\"ל: \nתימה למה תיקנו מאמר זה ביבמה ויצריכוהו אם לא רצה ליבם גט למאמרה וחליצה לזיקתה \nוהתורה אמרה יבמה יבא עליה שאינה קנויה לו אלא א\"כ יבא עליה. והטעם בזה שמשך הוא\"ו \nוהוא צי\"ע הוא הנכנס לקדש את כנסת ישראל קודם, והוא\"ו בעצמו מקדשו בביאה שנאמר באתי \nלגני אחותי כלה. והנה קדושי האח המת היו קדושים נסתרים והתורה סמכה עליהם ולא \nהצריכוהו ליבם לקדש. וחכמים רצו לקרבה אל מדת הרחמים ולכן אמרה לקדש בפרוטה העולה \nבא\"ת ב\"ש מצפ\"ץ, ומצפץ עולה פרוטה כאשר פירשנו, ואח\"כ יקדשה קדושין גמורים הת\"ת \nבביאה ברדתה לגנה בהשפעת הרחמים הגמורים. ולכן קראה לקדושין האלה מאמר על דרך כי \nשמרו אמרתך, בצע אמרתו. ודע זה. זהו מה שרצינו בגלוי סודת בענין היבום וה' יכפר \nבעדינו: \n \n"},{"index":4,"he":"אות תא - סוד החליצה:\nסוד החליצה: \nכפי המקובל בסדר נתינתה כפי שרשי הקבלה בסודת הרמוזים בה. זה סדר החליצה כפי סדר \nחכמי אשכנז. א' במנחה לפני יום החליצה כשקורא השמש לבה\"כ קודם שאמרו ברכו, יקח הרב \nשני חכמים ויאמר לכו ונלכה לקבוע מקום לב\"ד שנחלוץ בו למחר אי\"ה. והטעם קביעות מקום \nלב\"ד לחלוץ שנאמר ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים. מדכתיב השערה, בה\"א הידיעה ש\"מ שכבר \nהיה להם מקום קבוע לב\"ד. וסוד שלשה דיינים רומזת לזרועות עולם ולמכריע ראשון והוא \nהנקרא מקום, כי עולה מקום קפ\"ו. והוא כולל שני שמות יהו\"ה אלהי\"ם הרומזים לאב ובן. \nוכבר ידעת שמכריע ראשון משפיע אל מדה הנקרא שער ולכן בא השערה בתוספות הא' אחרונה \nלרמוז אל ה\"ה אחרונה שבשם ב\"ד. והנה כאשר הכינו עצמן לקבוע מקום הנה בזה יעורר ב\"ד \nלהסכים על ידם. ב' אח\"כ ילכו שלשתן לחצר בית הכנסת לעליה. וראוי שיהיה המקום גבוה \nקצת. וישבו שם הגדול באמצע והא' שבשנים הגדול לימין והא' לשמאלו. ואחר שישבו יאמרו \n"},{"index":5,"he":"שלשתם - בזה המקום אנו רוצים לחלוץ למחר אי\"ה ועכשיו אנו קובעים מקום לשם כך. וישבו \nמעט ואח\"כ יקומו וילכו להתפלל ערבית כמנהג בכל יום. והטעם כי שלשה אלה נגד שלשה \nהדיינים העליונים והאמצעי הוא החשוב, ר\"ל המכריע הראשון לפי שהוא ממוזג ברחמים \nובדין ועל ידו העולם נדון ומתקיים. והוא אשר עליו נאמר שיתף מדת הדין עם מדת הרחמים \nוברא העולם. וירמוז במדת הדין לצד שמאל ובמדת הרחמים לצד הימין. והם הנקראים \nשופטים. והרמז ואשיבה שופטיך כבראשונה כאשר פירשנו בסוד התפלה. ולכן יהיה ישיבתם \nבזה האופן. ג' כבר התבאר בפרשת מצות חליצה שלפרסומי מילתא ראוי להוסיף עוד שנים. \nולכן גם אותם השנים ראוי להכין אותם מבערב כדי לפרסם הדבר בתוך הקהל. ואותם השנים \nלא ישבו אצל ג' הדיינים אלא מרחוק מעט מהם ושיהיו יושבים לצד ימינם בין מזרח וצפון \nשישמעו ג\"כ דברי הדיינים: \n \n"},{"index":6,"he":"אות תב - טעם המחלוקת אם חליצה בג' או בה':\nטעם המחלוקת אם חליצה בג' או בה': \nוהטעם בתוספות אלו השנים לרמוז אל ב' יועצים שהם נצח והוד ככתוב ויועציך כבתחילה. \nוזה טעם מחלוקת ר\"י ות\"ק (אם חליצה בג' או בה'). דת\"ק סבר אין צריך יותר מג' כי הם \nחפ\"ת נגד השופטים. ור' יהודא סבר שגם היועצים כי על ידם ראוים להיות בדין זה. \nוהלכתא כת\"ק, אך לפרסם הדבר מוסיפין ב' עוד לרמוז אל היועצים, כי על ידם מגיע הדין. \nולכן יהיו קרובים להם לשמוע דבריהם: \n \n"},{"index":7,"he":"אות תג - ענין שמקום הדיינים והחולץ וכו' הוא כנגד עמידת ה\nענין שמקום הדיינים והחולץ וכו' הוא כנגד עמידת הספירות: \nד'. ויכינו ביום הקודם ג' אצטבאות האחת לצד דרום שישבו עליה ג' הדיינים והאיצטבא \nהב' בין מזרח וצפון שישבו עליה השנים הנוספין והאיצטבא הג' שישבו עליה היבם והיבמה, \nדכתיב ועמד מכלל שישבו. ועוד יעמוד לצד מזרח דף אחד אצל כותל אשר עליו יסמוך ערפו \nהיבם בעת שידחוף רגלו בארץ. והטעם כי ג' הספירות שהם חפ\"ת הם דרומים כי הפח\"ד הוא \nמקבל מן החסד מים (הרי וילדו אפילה) ות\"ת מכריע ראשון הוא מטה כלפי חסד, הרי כולם \nדרומים. ולכן הג' הדיינים ישבו לצד דרום והאצטבא הב' הוא רומז לנצח המקבל מן המזרח \nשהוא ת\"ת ומן הצפון שהוא ההו\"ד. ולכן מקיימה בין מזרח לצפון לימין הדיינים הג' כי \nכל פינות שאתה פונה לא יהיה אלא דרך ימין. והאיצטבא הג' הוא רומזת לצי\"ע לכנסת \nישראל אשר היא במערב ת\"ת ולזה ישבו עליה היבם ויבמה הרומזים לצי\"ע ולכנסת ישראל. \n"},{"index":8,"he":"והדף למזרח שעליו נשען יבם הדף רומז אל מדת הת\"ת שהוא הנקרא מזרח אשר עליו יסמוך \nהיבם צי\"ע ודוחף רגל בארץ העליונה להורות על הדיבוק: \n \nאות תד - וראוי שתדע כי הנעל ירמוז אל כ\"י והרגל לצי\"ע:\nוראוי שתדע כי הנעל ירמוז אל כ\"י והרגל לצי\"ע: \nהמקבל מרגל ימיני כי הוא הרחמים כמוהו ומה שאמרו לפניו ילך דבר הרומז לקבלתו מרגל \nשמאל. וזה דרכו עם הרשעים. אבל לצדיקים שומר הברית והחסד רגלי חסידיו ישמור שאף רגל \nהשמאל נהפך לרחמים וכ\"י נקראת נעל ככתוב מה יפו פעמיך בנעלים. ורמז ורגליהם נצ\"ח \nוהו\"ד רגל צי\"ע, רגל ישרה ע\"ט. וכשיהיה הנעל דבוק ברגל והיבם עם היבמה בחבור אז \nיולד בן לנעמי ויקרא שמו עובד עובד יהו\"ה. וכשתשלף היבמה הנעל מעל רגל היבם הנה לא \nיקרא שמה נעמי כי ה' ענה בי ושדי הרע לי. ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה להיות שבה \nאל עמה ואל אלהיה. והמשכיל ידום בעת ההיא כי עת רעה היא ומאחר שהרמזנו סוד היבם \n"},{"index":9,"he":"והיבמה והרגל והמנעל ושליפות המנעל מעל רגל היבם, מעתה לא יעלים ממך סוד כל פרשת כי \nישבו אחים יחדיו. ודע זה ושאר דיני חליצה ונתינתה ביארנו בחיבור המצות וכן תיקון \nהמנעל: \n \nאות תה - סוד ד' מיתות ב\"ד ד':\nסוד ד' מיתות ב\"ד ד': \nמיתת ב\"ד הם סקילה שריפה הרג וחנק. דע כי כל מצות ד' מיתת ב\"ד באים לנקום נקמת \nהעטרה סקילה באבנים, לרמוז על סוד מי ירה אבן פינתה לפי שנעקרה אותה מן הבנין אשר \nהוא מתוקן ועומד בחיבור אבני אותיות של שם המפורש, שתשע ספירות רומזת בשם יה\"ו \nועשירית בה\"א והם הבדילו משם בעונותם ולכן יסקל החוטא ההוא באבנים. שריפה, כבר ידעת \nסדר עשיתה שהיו מתיכים עופרת ויוצקים לתוך פיו של החוטא. והטעם כי היא נקראת אש \nשנאמר ואת האש הגדולה הזאת. ולפי שבעונותיו מנע ממנה הרחמים והוסיף אש על אשה ולכן \nפגיעתם תהא באש. הרג, בא בחרב שהבדילו מן הרחמים ונפלו בה בחרב עמלק זרע עשו הרמוז \nבסמאל הרשע ולכן פגיעתם תהא בחרב נוקמת נקם ברית העליון ולהשקיט חרב מלאה דם לכן \n"},{"index":10,"he":"יהרג בחרב ובזה תתרצה מדת הדין. חנק, כי המרו את פי ה' הרומז למדת העטרה ככתוב למה \nזה אתם עוברים את פי ה' והיא לא תצלח ולכן יחנק בגרונו על אשר מרה את פי ה'. כי \nהמרי ההיא גרם כחות הטומאה ליכנס לפני ולפנים. הנך רואה כי כל ד' מיתות ירמוז לנקום \nנקמת העטרה. וכבר ידעת שאעפ\"י שד' מיתות בטלו עונשיה לא בטלו כי היא תקח נקמתה מהם \nרחמנא ליצלן מעונש מדת העטרה: \n \n"},{"index":11,"he":"אות תו - סוד המפתה שיתחייב בחמשים כסף:\nסוד המפתה שיתחייב בחמשים כסף: \nדע כי המפתה בתולת ישראל מפתה מעיינה הסגור וע\"י כן נכנסו כחות הטואה בגן נעול \nאחותי כלה, והפרידוה מן חמש אחרונות שבהן ניתנה התורה שכל אחת כלולם מעשר הרי נ'. \nולכן צריך לתת חמשים כסף לתקן מה שקלקל. ויהיה הכסף לעורר הרחמים ונתינתו לאב לעורר \nרחמי האב העליון הוא חכמה עילאה להחזיר הרחמים מה שקלקל זה. ונתינת בושת ופגם וקנס \nלהשקיט מדת הפח\"ד הו\"ד ומלכו\"ת. והאונס קנסה אותו התורה שתהיה לו לאשה נוסף על כסף. \nוהטעם כי פרץ פירצה בעזות מצח בצערו המציא מקום לנחש להטיל זוהמא בחוה וכשתהיה לו \nלאשה הנה נסתם מקום האורב ודע זה: \n \n"},{"index":12,"he":"אות תז - סוד מוציא שם רע:\nסוד מוציא שם רע: \nדע כי כל נערה הכתובה באונס ומפתה כולן חסר ה'. והטעם כי יפתה מעיין שלהם ונחסרה \nבכך ה' מן יה\"ו. אבל זאת היא בתולה שלימה כתוב ה' כי הוציא שם רע. ור\"ל משפיע עליה \nממקום הנקרא רע והסיר ממנה הרחמים כולן לכן יתחייב ליתן מאה כסף כנגד י\"ס אשר כל א' \nכלול מעשר אשר מנע ממנה ברכות. ולכן לתקן מעוותו יתן ק' כסף לעורר רחמים כולן ודע \nזה: \n \n"},{"index":13,"he":"אות תח - סוד הסוטה:\nסוד הסוטה: \nדע כי ענין הסוטה עמוק מאוד וא\"א מבלי שנאריך בה מעט. כבר קדם לנו הדיבור בכמה \nמקומות שכשעלה רצון א\"ס יתברך להאציל השלהבת מן הגחלת הראשונה, נתפשט כ\"ע וממנו אב \nואם שהם חכמה ובינה אשר הם ל\"ב נתיבות ונ' שערי בינה. ומזה נתפשט ההקף כולו שהם ז' \nספירות הנקראים בנים ושהם מתפעלים לקבל מג' ספירות העליונים ופועלים מ\"ט אלפי שנה. \nוהשביעית מן הבנים היא הושמה לראש פינה והיא בית שער להכנס לפני ולפנים מקבלת \nהשפעה. והיא חומה וחיל שלא יכנס זר ער\"ל וטמא לפנים מן המחיצה. אימתי בזמן שישראל \nעושין ומקימין התורה והמצות וחזקים באמונתם. אבל ח\"ו תיכף שישראל סרים מן התורה \nוהמצות, אז נפרצת החומה והחיל יחדיו אומללו וכל זר ערל וטמא באו מקדשה כאשר פירש \nבמה שקדם. וכבר פירשנו שחבור איש ואשתו הם דוגמא לחיבור ד\"ו פרצופים. ולכן כל אשה \nאשר תתנהג עם בעלה בטהרה ובנקיות על ידיהם יגיע חבור ד\"ו פרצופין, ואם ח\"ו אשה כי \n"},{"index":14,"he":"תשטה תחת בעלה הנה נגעה דעתה בחבור העליון. ולכן ציותה החכמה האלהית לכהן איש חס\"ד \nהדוחה כל טומאת החיצונית לברר הענין ע\"י כח שם ב\"ד אשר כל פעולת ההקף על ידו נפעלת. \nולא נגזרה לגרשה אחר קנוי וסתירה שמא היא בת זוגו והגט מפריד עולמות ומביא דין עצב \nבעולם כאשר פירשנו. ודי בזה הענין הערה למשכיל ושאר פרטי הדברים יתבארו בעז\"ה \nבפירושינו לתורה: \n \n"},{"index":15,"he":"אות תט - סוד והוא אשה בבתוליה יקח:\nסוד והוא אשה בבתוליה יקח: \nא\"א לבאר סוד זה אלא בהקדמה ידועה כי רמ\"ח איברים יש באדם נגלים ורמ\"ח באשה נגלים \nוה' נסתרי והם ב' צירים וב' פתחין באותו מקום והחמישי הוא יותר בפנים. ונעשה לה זה \nלהיות דוגמא לאשה העליונה. וזה אשה העליונה הנקרא שער לה' קרוב לשער שנה, עומדים ד' \nמלאכים מיכא\"ל גבריא\"ל נוריא\"ל אוריא\"ל והם שומרים השער שלה שלא יכנסו ד' קליפות \nערלה הם ד' שדים חיצונים המטמאים שפע היורד לישראל. ועליהם אמר דוד כל גוים סבובני, \nוהיה מכוין לסלקם מאמצע בשם ה'. וזה אמרו בשם ה' כי אמילם. והאבר החמישי הדק הוא \nהשער בעצמו, א\"כ האשה צריכה לשמור בעצתה עד בא בן זוגה. הב'. כבר ידעת סוד ותקע כף \nכף ירך יעקב שבמקום גיד הנשה נאחזים כוחות הטומאה, ולזה יהיה בתולה או בעולה מותרת \nלישראל ולכהן הדיוט כי יען הם מכלל יעקב. אבל הכהן הגדול שהוא נאחז ממים מימי ע\"ב \n"},{"index":16,"he":"גשרים מימי החס\"ד טהורים נקיים אוכל בתרומה שאין לה שיעור, אין לו אשה רק סתומה \nדומיא דגן נעול אחותי. הג'. והוא אשה בבתוליה יקח. מדקאמר יקח המורה על הקדושה נראה \nדווקא כשהוא בכהונה גדולה אבל אם קדש בהיותו כהן הדיוט תהיה בעולה או מוכת עץ יקח \nואינו חושש. הד'. אם נפלה לפניו יבמה בעודו כהן הדיוט אפילו אם עשה בה מאמר לא \nיכנוס לפי שהיבמה באה לענין החזרה וגלגול המורה דין, והוא החסד. מה שא\"כ אם ארס \nאלמנה בעודו הדיוט כונס לפי שאינו בחזרה וגלגול. והנה מתוך אלה הקדמות יתבאר לך סוד \nוהוא אשה בבתוליה יקח ודע זה והבינהו: \n \n"},{"index":17,"he":"אות תי - סוד מה דין הנשים בזמן הזה:\nסוד מה דין הנשים בזמן הזה: \nמצאתי כתוב בספר העבודה על דכתבו רבנן ואם אשה מזנה תחת בעלה בניה כשרים כי רוב \nבעילת מבעל. בכן זיל בתר רובא. ואיכא לספוקי טובא. חדא, דכל דאית ליה חזקת איסור \nומעוטא דאיסור סמוך אחזקה ואסור אפילו לרבנן דלא חיישי למעוט, כ\"ש לר' מאיר כדהכא \nמיעוט בעילות בזנות וחזקת אשת איש, ונימא האי עובר ממיעוט בעילות הם בחזקת אשת איש \nואיתרע ליה רובא הב'. היא ספק דאורייתא וספק דאורייתא לחומרא. הג'. מסתברא דרוב \nבעילת בזנאי, שמאהבתה אותו תתרחק מבעילת בעלה יתדבק בו. ועל אלה הספקות אמר החכם \nבספר הנקרא קנה וז\"ל - יש לחוש אלא שאין הדין כן בזמן הזה בהיותינו בגולה לפי שכנסת \nישראל היא עמנו בגלות ומקבלת גם מהחיצונים ומכח טומאתם ואפילו הכי בניה כשרים \nוישראל נקראו נפשותם טהורה. ונוסיף לדבר וז\"ל - דע לך בני שאם תמצא עורב לבן כן \nתמצא אשה כשרה בנשים מצד הגלות, שאם אין ערוה ממש יש מעשה ערוה: \n"},{"index":18,"he":" \nאות תיא - בענין איסור ריקוד מעורב:\nבענין איסור ריקוד מעורב: \nוהנה ריקוד הנשים עם האנשים והן בעולת בעל לא תפרד מחשבתם אף בשעת התשמיש כי זוכרת \nתנועת המרקד ומגיע מזה ל\"א עבירות. וסימן כחשו בה' ואמרו ל\"א הוי. א' פוקד עון. ב' \nקושר ידיו בידה. ג' מחזיק ידו בידה בחוזק ובתאוה גדולה. ד' גורר כפיה בצפורניו \nומרמז לה העבירה ואם תסכים יתיחדו בבית אחד. ה' בתחלה נושק. ו' מגפף. ז' שולח ידו \nבאותו מקום. ח' ואחריו ההעראה. ט' נשיקת האבר באותו מקום י' ואחר התחלת הביאה \nבתאוה. י\"א ואחריה גמר הביאה. י\"ב ואם יקרה המקרה בשבת מחלל לבא עליה בפרשים. י\"ג \nיעבור בלא תחמוד. י\"ד בלא תתאוה. ט\"ו בלא תגנוב. ט\"ז בלא תרצח. י\"ז בלא תנאף. י\"ח \nבלא תענה ברעך. י\"ט לאת שבע בשמי לשקר. כ' לא יהיה לך אלהים אחרים. כ\"א משום נשג\"ז. \nכ\"ב משום אשת אחי אביו. כ\"ג משום אחות אשתו. כ\"ד משום אשת איש. כ\"ה משום אשת אחיו. \n"},{"index":19,"he":"כ\"ו אשת אביו. כ\"ז אשת בנו. כ\"ח משום דודתו. כ\"ט אחותו. ל' בתו. ל\"א אחותו מהאב. \nראה כמה עבירות יגיעו מהריקוד כ\"ש החיבוק והנישוק ושאר התקרבות להערוה. ואמרו חכמים \nגזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן ואין אתה מוצא קהל בכל זמן שאינם פרוצים בעריות. \nולכן ראוי לאדם לכוף ליצרו ולהרגיל עצמו בקדושה ובמחשבה טהורה כדי להנצל מהם מן \nהיחוד שהיא הגרם הגדול ומן השחוק ומן השכרות ומשירי עגבים ולא ישב בלא אשה כלל. \nויחשוב תמיד בדברי תורה ובחכמה שאין מחשבת ערוה גורם אלא בלב פנוי מהחכמה. ובע\"ה \nתשמע ע\"ד הסוד דברים באסורי העריות וה' יצילנו משגיאות אמן: \n \n"},{"index":20,"he":"אות תיב - בענין השבעת מלאכים:\nבענין השבעת מלאכים: \nזהו לוח שמוש המלאכים לסדר הכוכבים - שת\"ה צת\"ה מת\"ח חת\"ה נת\"ה כת\"ה לת\"ה. זכור \nתמיד לראות בכל מולד וכל תקופה באיזה כוכב נפלו ומן הכוכב תכיר המלאך הממונה עליו \nומן המלאך תכיר הספירה והשם היוצא ממנה. וכאשר תרצה לפעול איזה פעולה טובה תבחר \nהימים הטובים ואם רעה הרעים. ותמצא כוכב היום ומלאכיו וכוכב השעה ומלאכה וכוכב \nהתקופה ומלאכה וכוכב החדש ומלאכה והספירות והשמות הקדושים הממונים עליהם. ותשביע \nבראשונה את כוכב התקופה עם מלאכיה הקדושים ואחר כך כוכב החודש ומלאכה ובשם הקודש \nואח\"כ כוכב היום ואח\"כ כוכב השעה. וזכור תמיד לסדר בקשתך ראשונה עליה תשביע ובעשותך \nכן לא ישובו מעשיך לאחור. ודע זה ואל תגלה אלא ליראי אלהים שלא יאבדו הבריות \nבכעסים: \n \n"},{"index":21,"he":"אות תיג - סוד קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה:\nסוד קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה: \nבפרק ערבי פסחים אמר רבי יהושע בן לוי קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה, \nדבגאולה כתיב המלאך הגואל אותי מכל רע, ובמזונות כתיב האלהים הרועה אותי. דע שהמלאך \nהגואל הנזכר שם אלהים הרועה אותי הוא רק דיוק של ר' יהושע בן לוי היה. למה קראו \nמלאך אצל גאולה ואצל מזונות קראו אלהים. ולזה כדי שלא תטעה בזה עוררנוך כי הכוונה \nאחת רק המלות נשתנו ודע זה ואל תשכח: \n \n"},{"index":22,"he":"אות תיד - סוד שימני כחותם על לבך כחולדה הדרה בעקרי הבתים\nסוד שימני כחותם על לבך כחולדה הדרה בעקרי הבתים: \nגרסינן אר\"ש בן לקיש מאי דכתיב מושיבי עקרת הבית, אמרה כ\"י לפני הקב\"ה שימוני בניך \nכחולדה הדרה בעיקרי הבית כבר ביארנו שם שותף של כ\"י שהוא לפעמים רומז למדת מלכות \nולפעמים לכ\"י כמשמעה. והנה בכאן בא הרמז לגלות השכינה בעונות ישראל אשר היא מתחבא \nמן השרים בחורים ובסדקים כחולדה עד עת רצון ועת דודים לרקמות תובל למלך המלכים \nולפנים וזה עקרת הבית אם הבנים שמחה: \n \n"}]}
