{"id":"kabala-49ba4fdeec0e-1-30","bookId":"kabala-49ba4fdeec0e","part":1,"torah":30,"title":"אות תכח - סוד משא מצרים הנה ה' רוכב על עב קל:","hebrewTitle":"אות תכח - סוד משא מצרים הנה ה' רוכב על עב קל:","segments":[{"index":1,"he":"אות תכח - סוד משא מצרים הנה ה' רוכב על עב קל:\nסוד משא מצרים הנה ה' רוכב על עב קל: \nובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו וכו' וסכסכתי מצרים במצרים ונבקה רוח מצרים. דע \nכי הפסוקים האלו יורה על השפלת האומות והרמת מלכות ישראל. כיצד, מצרים הוא שם משותף \nיאמר על שר מצרים. ויאמר כן על המצרים והם השרים המצירים לישראל. וזה אומר משא \nמצרים, הנה ה' מדת הבינה עם כ\"ת ח\"כ. רוכב, משפיע. על עב, ת\"ת. ונקראת כן (ר\"ל \nשהת\"ת נקראת עב) על קבלתה מהחסד אשר בו ע\"ב גשרים. וכבר ידעת כי יהו\"ה הוא עולה ע\"ב \nכאשר פירשנו והנה ע\"ב הוא ה' רומז לת\"ת. הוא הקול האמור במתן תורה. וכבר ידעת כי \nיהו\"ה ה\"פ (ר\"ל תכפיל ה' פעמים הוי\"ה) הוא ק\"ל, לרמוז על העטרה שמקבל מן ה' ספירות \nורומז זה בה' אחרונה שבשם ב\"ד. וגעו אלילי מצרים. מה שקצר למעלה פירש למטה. הן הם \nהשרים העליונים. מפניו, מפני ו'. והיה ה' אחד ושמו אחד ולב מצרים, כלומר, קיום \n"},{"index":2,"he":"שבמצרים והוא הרוחניות הפנימית אשר היה בשרים ואומותיהן ימס בקרבו. משל להסתלקות \nמהם מצרים במצרים עליונים ותחתונים, ר\"ל השרים העליונים והשרים השפלים שהם האומות. \nונבקה רוח מצרים, כלומר, שפע השרים העליונים אשר בו נחל של הנפשות אומות העולם. \nויהיה פירוש מצרים המורגשים ועצתו אבלע, ירצה כמו לבב מצרים. והטעם סוד היחוד האלהי \nאשר הגיע לשרים אסלקנו מהם ויבלע בי והמשכילים יבינו: \n \n"},{"index":3,"he":"אות תכט - סוד ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך:\nסוד ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך: \nלפסוק הזה ב' מובנים. הא' ע\"ד הפשט והוא שאפילו שעשה לו דבר גדול שהלבישו ברוח \nהקודש, עכ\"ז אמר לו מה עשיתי לך מכאן. רמז לאדם שנותן מתנה לחבירו ומשבחו לפניו על \nמתנתו יאמר לו מה עשיתי לך כאשר אמר אליהו לאלישע. והמובן הב' שהדבר הפוך אמר לו \nאליהו ע\"ה, לך ושוב, כלומר לך מעלי ועשה תשובה, כלומר שתוסיף עוד מדות טובות על \nמדותיך ויתרון מעלות החשיבות על מעלותיך החשובות. וא\"ת למה, כי מ\"ה עשיתי לך. \nכלומר, הלבשתי את נפשיך בסוד יהו\"ה המיוחד יתברך שסודו מ\"ה כזה יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א. \nב\"ש כ\"מ ל\"ו (ברוך שם כבוד וכו'). והנה מה, י\"ה ו\"ה כלומר ששלמות הוא להיותו מ\"ה \nבסוד י\"ה ו\"ה, עשיתי לך. כלומר הרמזתיך להעלותך בנאצל. וזה סוד וירד ה' כלומר \nשלעליון ירידה ולתחתון עלייה. וזה באש ה' נשפט, אש בגמטריא צורה: \n \n"},{"index":4,"he":"אות תל - סוד אמרו טרם שברא העולם היה הוא ושמו אחד:\nסוד אמרו טרם שברא העולם היה הוא ושמו אחד: \nוכן אחר שיעדר העולם יהי\"ה אחד ושמו אחד. דע שבכל מקום שנאמר שמו רומז לעטרת \n(מלכות) והוא (ר\"ל שהתיבה הוא רומזת) לת\"ת. אך בזה המקום יהיה הת\"ת ישראל הוא אין \nסוף יתברך. והשם הנאמר כאן הוא כ\"ע וזכור זה: \n \n"},{"index":5,"he":"אות תלא - והסוד מה שיסדו חז\"ל בתפילה אין כערכך:\nוהסוד מה שיסדו חז\"ל בתפילה אין כערכך: \nואין זולתך אפס בלתך ומי דומה לך. אין כערכך ה' אלהינו בעולם הזה ואין זולתך מלכינו \nלחיי העולם הבא. וא\"ת למה לא אמר ההפך אין כערכך בעה\"ב ואין זולתך בעה\"ז, לפי כי \nבעה\"ז אין הוא אחד ושמו אחד אבל בעה\"ב הוא ושמו אחד. ושים לבך לזה כי הוא סוד גדול: \n\n"},{"index":6,"he":" \nאות תלב - סוד רוח סערה עושה דברו:\nסוד רוח סערה עושה דברו: \nכלומר שרוח סערה תבין דרכו. ולביאור זה כאשר אמר די כי כבר התבאר לך בכמה מקומות כי \nבמדת אין שינוי והשינוי אינו אלא מצד המקבלים. ואין להמשיל בזה משל אלא ברוח סערה \nשבא בים והמשל שהקים הש\"י רוח קדים על הים. והנה נזדמנו ספינות בים מהם הולכים \nממזרח למערב ומהן ממערב למזרח. המזרחים בשמחה והמערבים בצער. מי גרם להמערבים שהם \nבצער, אלא שעונם גרם להם ויצאו בשעת רוח קדים. והנה אף גם הם אם ילכו לצד מערב גם \nהם יהיו נהנים מהרוח ההוא והוא ברחמים. א\"כ הרוח ההוא כולו ברחמים רק השנוי מצד \nהמקבלים ודע זה: \n \n"},{"index":7,"he":"אות תלג - סוד מי כמוך באלים ה' פעם דגושה ופעם רפויה:\nסוד מי כמוך באלים ה' פעם דגושה ופעם רפויה: \nרבו דעות בעלי העבודה בזה. והטוב שבכולם כי מי כמוך הראשון ירמוז לכת\"ר ולכן הוא \nרפוי כי הרפוי יורה על הרחמים והדגש דין. ומי כמוך השני יורה על החכמה ולכן הוא \nדגוש, כי המחשבה הותרה בו. מה שא\"כ בכתר. וי\"א כי מי כמוך הראשון ירמוז אל החכמה \nולכן היא רפוי וב' אל הבינה הנקרא בעל גבורות ולכן הוא בדגש לרמוז כאשר פירשנו. \nבאילים מלה זו תרמוז לכל בעלי כח. מי כה' אלהינו יתברך נאדר בקודש חכמה עילאי. \nנורא, כ\"ע. תהלות, חכמה עילאי. עושה פלא, אותיות אלף כי מן אלף יצאו כל המעשים ודע \nזה: \n \n"},{"index":8,"he":"אות תלד - מש\"ה \"מטטרון \"שר \"הפנים:\nמש\"ה \"מטטרון \"שר \"הפנים: \n \nאות תלה - סוד מעשה ברבי בנאה וכו':\nסוד מעשה ברבי בנאה וכו': \nזה הסוד א\"א לרמוז בו אלא שנכתוב מקודם כל המימרא ההיא וז\"ל בפרק חזקת הבתים. ר' \nבנאה הוה מציין מערתא (קברים) כי מטא למערתא וכו' (כשהגיע לקברו של אברהם) מצא \nלאליעזר עבד אברהם אשכחיה דקאי אבבא. א\"ל מאי קעביד אברהם. א\"ל גני בכנפי דשרה וקא \nמעיינא ליה לאברהם ברישא. א\"ל בעינא דאיזל, זיל אימא ליה בנאה קאי אבבא. א\"ל ליעול \nותיתי מידע ידע דיצה\"ר בהאי עלמא ליכא. אעל ציין ונפק. כי מטא לאדם הראשון יצאת בת \nקול ואמרה הסתכלת בדמות דיוקני, בדיוקני עצמה אל תסתכל. והא בעינא לציוני. כמדת \nהחיצונה כך מדת התחתונה. א\"ר בנאה הסתכלתי בב' עקיביו של אד\"ה ודומין לב' גלגלי \nחמה. הכל בפני שרה כקוף בפני אדם. שרה בפני חוה כקוף בפני אדם. חוה בפני אדם כקוף \nבפני אדם. שופריה דרב כהנא מעין שופרי דרבי אבהו מעין שופרי דיעקב אבינו. שופרי \n"},{"index":9,"he":"דיעקב מעין שופרי דאדם. עכ\"ל. אמר המחבר אחרי רודפי דעות חכמי פירוש המדרש הזה בכמה \nפנים וחכמי אמת ג\"כ נתנו בהם דברי נעם ואמרי טעם נחמדים למראה וטובים למאכל. ובטרם \nכל דבר, דע שאין ספק שאלו הדברים אם נאמינם בהם כפשוטו לא נמצאו מכלל דת מרע\"ה, אלא \nשזה החסיד ע\"ה נדמו לו אלה הדברים ובאלו בדמיונו להרמיז גדולתו בסתרי חכמה האלהית, \nאם על דרך חכמי הטבע החוקרים בנמצאות כולם ואם על דרך חכמי האמת בעלי העבודה אשר לא \nהניחו שום אגדה זרה וקשה ע\"ד הפשט שלא פירשו ע\"ד הסוד. ואחר זה דע כי א\"א להבין \nהסוד הזה בלי שלא נבאר שתופי השמות שבו. ר' בנאה הוא השכל האנושי החוקר בנמצאות \nכולם. וקראו כן כי הוא בונה עולמות ומחריבן מטבור הארץ עד העילה ראשונה. הוה מציין, \nכלומר הוה משום סימנים להעתיק מנושא לנושא בנמצאות השפלות כולם אשר קראום פה מערתא \nדרבנן. וירמוז במערתא לעולם השפל ורבנן לעולם הגלגלים היינו המזגים כולם. וכבר ידעת \n"},{"index":10,"he":"שכל המורכבים הם מורכבים מחומר וצורה, ולכן אחר אשר עיין במרכבים הג' אל הד' והוא \nהאדם. וזה אמרו כי מטא למערתא דאברהם ר\"ל רצה לעיין בחומר בעל חי המדבר ומצאו משונה \nמן החומרים הקודמים שיצה\"ר דבוק בו. וזה אשכחיה לאליעזר עבד אברהם דקאי אבבא ככתוב \nלפתח חטאת רובץ. וידעת כי היצה\"ר אשר הוא כח המתאוה הוא המונע הגדול לשכל להשלים \nפעולתיו ולכן מצאו ר' בנאה המציין את כח המתאוה אשר נדבק בחומר, עומד על הפתח. ושאל \nר' בנאה מאי קא עביד אברהם, כלומר החומר השלם הזה מה עושה אם נדבק בצורתו ואם לא. \nהשיבו היצה\"ר והוא עבד אברהם, גני בכנפי שרה. כלומר, נדבק בצורתו כענין שנאמר כל \nאשר תאמר אליך שרה שמע בקולה. והיא הצורה המשלמת לחומר. ושרה אותיות השר. והסוד \nהנמרץ שאמר ומעייני ליה ברישא, כי היא המשלמת ליה בראש כל התחלותיו. א\"ל בעינא \nדליעול, כלומר, השכל המתאוה להיות דבוק במושכלו ולהסיר מעליו את השוער עבד אברהם. \n"},{"index":11,"he":"השיבו החומר השלם, ליעול וליתי. כלומר, שהחסידים הממיתים תאותם בזה העולם אין כח \nבזה השוער למעטם מן ההשגה. יכנוס בשלום. אעל וציין ונפק, כלומר, השלים חקירתו. כי \nמטי לאדם הראשון וכו' בכאן גלה סוד הנבואה והיא המדריגה אשר מזה מסתכלין הנביאים. \nכי עד עתה היתה חקירתו בחומר בצורת השפלים אבל בדיבוק שכלנו אשר בחומר לשכל הפועל \nהצורה הוא הדבר. הא בעינא לציוני. כלומר, שאין השכל מניח אותי מלהסתכל ולהשתדל בם \nבזאת ההשגה. והשיבו, כמדת החיצונה כך מידת הפנימית. כלומר, כל אחת תבין נפשיך \nבחלקיה אשר הוא במערה החיצונה תבין מדת הפנימית, והוא דבוק שכל ההיולי בשכל הפועל. \nדע כי אדם האשון הנזכר כאן הוא אדם שבמרכבה וב' עקיביו עולם האמצעי והשפל. הכל לפני \nשרה והיא הצורה המשלמת לכל החומרים המיוחדת להן. ואדם שבמרכבה התחתונה בפני השכינה \nכדמות הקוף בפני אדם. והנה מנה לד' צורת היפים לרמז לד' צרת המשלימות לד' המורכבים, \n"},{"index":12,"he":"צורת דומם וצורת צומח וצורת חי וצורת אדם המורכב האחרון ולכן דימהו לאדם הראשון: \n \nאות תלו - סודו ע\"ד אמת:\nסודו ע\"ד אמת: \nכבר ביארנו במה שקדם. וכל סוד שיגיע לידך, ראשונה תפרשהו בד' יסודות ואח\"כ בגלגלים \nואח\"כ במלאכים ואח\"כ בי' ספירות. ולכן בסוד נעליהו ממדריגה למדריגה. והנה בדרך \nהראשון הרמזנו הסוד רמז מופלא בשפלים והגלגלים ובמרבה וכן אמרנו שאין ספק שהדברים \nכמשמעו ושיש להם סוד. וכן בדרך זה נאמר כי לא בא להכחיש המורגש וכמו שאמר החכם השלם \nהאלהי ראב\"ע בפירושו, ובעל הדעת סוד יונעם והדברים אמת כמשמעה. ואם הוא הרודף אחר \nהפשט לא הכחיש הנגלה וכ\"ש אנו אנחנו רודפים אחרי המקובל מפי אדון הנביאים. ואחרי \nהקדמה הזאת נאמר, דע כי ר' בנאה כמשמעו. ואיש שכל וחסיד היה, ומתבודד בדרכי הש\"י \nב\"ה ובסודתיו. וזה הוי מציין מערות שלהן שהן גופות ב\"א שלא יגיעום טומאת הנחש \nהקדמוני. ויגע בשכלו אחרי הסירו כחות הטומאה עד השער העליון מערת אברהם והוא מדת \n"},{"index":13,"he":"מלכות, ומצא שם השוער הגדול השר מיכאל. וירמוז בכאן אותו בעבד אברהם דקאי אבבא. \nוכבר ביארנו כמה פעמים שיש מט\"ט למט\"ט ושיש ארץ לארץ. וראוי שתדע כי אברהם בכאן \nירמוז למט\"ט הנברא המקבל מן ה\"א אחרונה שבשם ב\"ד. ושרה תרמוז לעולם השפל שהנהגתו \nע\"י השר הזה. והסוד כי אעני ה' בקרב הארץ, אני ה' צי\"ע. בקרב הארץ, ארץ החיים. ד\"א \nאני ה' העטרה. בקרב הארץ ארץ הוא מט\"ט ששם רבו בקרבו. וע\"כ נאמר כי שמי בקרבו כי שם \nה' בהמלך שהוא העטרה העשירי קודש בקרבו של המלאך הנזכר. ד\"א אני ה' מט\"ט ששמו כשם \nרבו. בקרב הארץ המורגשת. הכלל מכל אלה הדברים שמט\"ט הנברא מתנהג עפ\"י מט\"ט הנאכל \nבלי אמצעי, והארץ המורגשת מתנהגת עפ\"י מט\"ט הנברא על ידי אמצעים רבים. ואם תרצה עוד \nתורידיהו ותאמר שאיש החסד נקרא מט\"ט המורגש המתנהג ע\"י מט\"ט הנברא, והארץ מתנהגת \nע\"י מט\"ט המורגש צדיק מושל ביראת אלהים. מאי קא עביד אברהם שאל ר' בנאה למיכאל. מאי \n"},{"index":14,"he":"קא עביד מט\"ט הנברא כאן אברהם. והשיבו, גני בכנפי דשרה. כלומר משגיח בעולם השפל \nכענין ראני ה' בקרב הארץ כמו שפירשנו. וקא מעייני ליה ברישא, הוא ע\"ד כעיני שפחה אל \nיד גבירתה כן עינינו אל ה'. זיל אימא ליה בנאה קאי אבבא. ר\"ל כי כבר הגעתי אל שער \nהמלך וסרו ממני הכוחות המונעים ההשגה. א\"ל ליעיל וליתי, כי נעשית דוגמא העליונה כי \nאתה טהור בעודך בגוף ואין יצה\"ר שולט בך דומיא דידן. וזה אמרו מידע ידע, יצה\"ר בהאי \nעלמא ליכא. ומאחר שכל כך אתה טהור תכנס אצלי. ציין ונפק, כלומר, נכנס בשלום ויצא \nבשלום. כי מטא לאדם הראשון. אדם א' בכאן ירמוז למדת העטרה. יצאת בת קול ממנה, כלומר \nמדת מלכות, ואמרה נסתכלת בדמות דיוקני, כלומר מט\"ט. בדיוקנא עצמו לא תסתכל, ר\"ל \nבאספקלריא שלו. והא בעינא לציוני, כלומר אני רוצה להכניס לפני ולפנים. השיבו כמדה \nהחיצונה וכו' אם תבין במט\"ט בהשגה שלימה אשר הוא מדת מערה החיצונה תשיג גם הפנים על \n"},{"index":15,"he":"ידי הסתכלותי בב' עקיביו של אדה\"ר. ב' עקביו של אדם הראשון שהוא עטרה, בכאן הן ב' \nמט\"ט הנברא והמורכב. הדומין לב' גלגלי חמה, כלומר באורן וזהרן בנקיות כחות הטומאה. \nהכל לפני שרה. כבר פירשתי ועיין שם. עוד נעלה במדריגה עליונה מזו, ור' בנאה רומז אל \nאבן הראשה בעצמה ר\"ל מדת העטרה בעצמה והוא הוא אבן הראשה. בנאה אותית האבן. ומערתא \nלפי זה הנושא רומז לכל י\"ס מלשון כמער איש ולויות. וירצה שמדת מלכות היתה משתוקקת \nלהתחבר בספירות העליונות להיות בחבורן להשגיח על בניה הנתונים בצרות הגלות. כי מטא \nלמערתא דאברהם, כלומר עלתה לראש מדת אברהם ומצא השר מיכאל עומד ומלמד זכות על ישראל \nושאלה לו מאי קא עביד אברהם. כלומר, אנה הלך דודי. והשיבה גני בכנפי דשרה, כלומר \nמתחבר במדת הפחד להחליש כוחו לבל ישפיע מדת הדין בעולם, כי בעל דין קשה הוא. וקא \nמעייני ליה בשערי, ר\"ל מתרפקת על דודה להתחבר בראש הבנין. אמר ליה זיל אימא ליה \n"},{"index":16,"he":"בנאה וכו' כנוטלתך רשות להכנס אליו. כי עיקר קבלתה כל פעם ממדת הפחד תהיה כמזהרת \nלהכניס לפני ולפנים. לכן ליעול וליתי, כלומר, מאחר שאני בחבור הפחד הנקרא במקום הזה \nשרה, א\"כ אין כאן יצה\"ר כי הושקט חומו ומדת דינו. על ציין ונפיק. כלומר נטתה כלפי \nחסד וקבלה הרחמים ממנה לרחם בניה שבגלות ויצאה ושבה אל מקומה. וכבר ביאנו כמה פעמים \nשקודם שחטא אדם הראשון היתה מדת מלכות ות\"ת משתמשים בכתר אחד עליון ומתנשאין לכל \nלראש. ועכשיו רצה המלכה לעלות למלך עליון כימי קדם להסתכל באדם עליון הנאצל בלי \nהאמצעי. ויצאה בת קול מהמאציל מבלי נאצל ית' ומנע למלכות להתגלות בד\"ו פרצופים כמו \nשהיה טרם חטא אדה\"ר, שאם היה כן מיד היו ישראל נגאלין והיו כל האומות והשרים מדרך \nלכף רגליהם כעפר לדוש. וסבות זה שלא הגיע עת ורצון. וזה שנאמר אם תעירו ואם תעוררו \nאת האהבה עד שתחפץ וזה\"ש אם הסתכלת בדמות דיוקני שהוא החסד, בדיוקנא שהוא הכתר אל \n"},{"index":17,"he":"תסתכל. ומידת החסד החיצונה, ומדת הפנימית כ\"ע. או פירוש מידת החיצונה ומידת הפנימית \nכ\"ע. ומה שבקשה יותר והתשתוקקת לעלות ולציין לפי שהיא מתאוה לראות בגאולת בניה, כי \nבכל נרתם לה צער. ושרה היא השכינה המקבלת מהשרים העליונים. ושיעור המאמר מה שתחת \nהיחוד כקוף בפני אדם לפני א\"ס הנקרא במקום הזה שכינה, כקוף בפני אדם. ורב כהנא \nירמוז אל מיכאל וכשמו כן הוא זה כהן וזה כהן. ואבוהו נגד העטרה כי הוא אב לכל \nהתולדות ויעקב נגד הת\"ת ואדם נגד הכסא. והבן זה היטיב אם בעל נפש אתה איך משתלשלים \nהדברים ויורדים ועולין כמלאכי עליון והש\"י יראנו נפלאות מתורתו אנ\"ס: \n \n"},{"index":18,"he":"אות תלז - סוד מזמור הללויה כי טוב זמרה אלהינו:\nסוד מזמור הללויה כי טוב זמרה אלהינו: \nהללויה סוד הנושאים שם י\"ה. ופירושו תמצא בספר תהלות: \n \nאות תלח - בענין ירידת הנשמה לעולם הזה:\nבענין ירידת הנשמה לעולם הזה: \nסוד למה היתה הנשמה החצובה ממקור אלהים חיים אשר היתה שלימה מכל חסרון נפחה אלהים \nבאף נוצצת מן האדמה לראות מעשיו הרעים ומחשבותיו אשר לא טובים ע\"ד שאמר יגיע אליו \nהכרת ואבדון כליון חרוץ מבלי חמלה עד אשר לא תזכה לשוב למקור חוצבה. התשובה נראה \nבזה והוא אמת בעצמו. וזה לפי שהנשמה עם היות שהיא שלימה מכל חסרון, אין שלמותה אלא \nבעולם הרוחני ולא בעולם הגשמי. ורצתה החכמה האלהית להשלימה בתכלית ברוחני ולמען \nתעלה במעלה רמה להנות מזיו השכינה למעלה מן המלאכים. וזה הסוד כעת יאמר ליעקב \nולישראל מה פעל אל. ובא הקבלה הטהורה בזה כי זה הדיבור הוא דיבור שלוחי מדה אחרונה \nלנשמת הצדיקים לשאול מהן מה פעל אל. וז\"ש ויפגעו בו מלאכי אלהים שאמרו במדרש אלו \n"},{"index":19,"he":"נשמות של אברהם ויצחק. ואעפ\"י שיצחק היה חי, כמת היה חשוב אחר שכהו עיניו ופסק ממנו \nיצה\"ר. ולכן נפח אלהים חיים נשמת אדם עליון באף אדם התחתון עד שידמה ליוצרה ברוחני \nוגשמי ודע זה: \n \nאות תלט - סוד רבו של אדם הראשון רזיאל ת\"ת:\nסוד רבו של אדם הראשון רזיאל ת\"ת: \nרבו של שם רופיאל בינה. רבו של יעקב פליאל חס\"ד. רבו של יוסף גבריאל גבורה. רבו של \nמשה ע\"ה מטטרון ששמו כשם רבו צי\"ע. רבו של אליהו מלתיאל עטרת. כל אחד מאלו המלאכים \nהיה מוסר קבלה לתלמידו בספר או בעל פה כדי להחכימו ולהעמידו על כל העתידות, \nוכשהתפשטו בעלי הקבלה לחקור בעניני האלהים בימי התנאים והאמוראים לא זכו שיתגלה \nעליהם המלאכים רק אליהו ז\"ל כדאמרן אליהו רבא אליהו זוטא והדומה לזה כתוב בתלמוד \nבספורי אליהו. ובעונותינו הרבים גם זו המדריגה נעדרה מאתנו מזמן רב והאל למענו \nיחזור העטרה ליושנה במהרה בימינו אמן נצח סלה: \n \n"},{"index":20,"he":"אות תמ - סוד קן נורא:\nסוד קן נורא: \nדע כי קן נורא תרמוז כי יקרא קן צפור לפניך היא הבינה לפי ששם י\"ה רומז אליה ושם \nי\"ה ברבוע עולה ק\"ן, כיצד י' פ' י' הרי ק'. ה' פעמים ה' הרי כ\"ה. ותכפול ה' במקום \nאחר הרי עוד כ\"ה הרי ק\"ן: \n \nאות תמא - סוד משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ:\nסוד משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ: \nדע כי הסוד הזה נקשר עם של מעלה ממנו וזה, כי הקן הנורא הוא המשקה את ההקף שהם ז' \nספירות ונקראים הרים. ומאין משקה אותה, מעליותיו שהם חכמה עילאי וכתר. מפרי מעשיך, \nוהוא שם יהו\"ה הנושא אותו תפארת. תשבע הארץ, ארץ החיים המקבלת ממקור החיים והיא \nהמקבלת מן ק\"ן ע\"י אמצעי והוא הת\"ת. ולכן נסתמה פרשת ויחי יעקב הסתומה הרומז אל משך \nהוא\"ו. ומשם ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה והם המצרים העליונה יובל הגדול אשר \nמשם יצאו ושם ישובו: \n \n"}]}
