{"id":"kabala-4c0d190ef223-1-4","bookId":"kabala-4c0d190ef223","part":1,"torah":4,"title":"קטע 4","hebrewTitle":"קטע 4","segments":[{"index":1,"he":"עד שיתפארו קצתם בשהם כבר בחנו זה ונסוהו ועלה בידם ולפי' יכתבו בספריהם על קצת \nענינים אלו, זה בחנו ומנוסה. וכשירצו להעלים ענין לרמות בו הפתאים יכתבו קצת זה \nמצורף, ובמקום לאהבה יכתבו הבהאל ובמקום לשנאה יכתבו הנשאל, ושם יבלבלו קצת דבריהם \nההבליים:\n\nואלה הענינים והדומים להם לא יאות לאדם שלם מבקש האמת לשמעם, כל שכן להאמינם, וכל \nשכן לבקש ידיעתם או בחינתם אם הם אמת או שקר. כי הם שקר וכזב בתחילת המחשבה ניכרים \nלחכמי ולחוקרי החכמה ולמשיגי הנבואה. וזה לפי שכבר התבאר אצל אלה השלמים אנשי \nהמעלות באמת, שידיעת השמות האמיתית היא המורה על מציאות השם ועל השגחתו המיוחדת \nבחכמים לפי מדרגותם ובצדיקים החסידים כפי הדבקם בשם וכפי התקרבם אליו ית' ועל שאר \nענינים שבין השם ובינינו כי זו היא הדרך הנכונה להאמינה ולדעתה:\n\n"},{"index":2,"he":"ומה אוסיף אחר זה להאריך בזה לפי הכונה שנתחדשה אצלי על היותי מושיב על כתבך המעיד \nעל רוב חכמתך. ודי במה שהערותיך עליו בענין זה ולהועילך בו ולחזק כוסף מחשבתך אל \nההשגה להשתדל אחריה בדרך מחודשת. ואף על פי שכבר חיברתי בזאת החכמה, כ\"ו ספרים \nוחדשתי כ\"ב ספרי נבואה בה מספיק עתה בזה המעיין פה לפי המכוון בו. וכל זה לכבודך \nולכבוד הרב אם כל הקהל, ואני בטוח בשם ית' שאני אשים שלום ביניכם שלכך אני משתדל \nלכתוב דברי אלה. ואני מזכירכם בנתים דברי רבותינו הקדושים ז\"ל, אבל איני כמזהיר אלא \nכמזכיר ואפילו אם איני כראוי להזכיר וכל שכן להזהיר בטחתי על רוב עוונותיכם ועל \nחוזק תורתכם שתמחלו לי על מה שאמרתי ועל מה שאומר עוד עתה:\n\n"},{"index":3,"he":"ידעתי בביאור מתוך שמועתכם הטובה הבאה אלי שלא נעלם מכם מה שאמ' לזכרון. והוא שבא \nבגמרא שבת, שהיא ספר מלא מרגליות דלית להון טימי. בפרק במה אשה על ענין שני ת\"ח במה \nשראוי להיות ביניהם, מן הדרכים המעולים לפי מקצת פסוקים שנדרשו שם כאמרם ז\"ל. אמר \nר' ירמיה אמר ר' אלעזר שני תלמידי חכמים המהדרין זה לזה בהלכה הקב\"ה מצליח להן שנא' \n\"והדרך צלח רכב\" (תהלים מה' ה'), ולא עוד אלא שעולין לגדולה שנא' \"רכב\", יכול אפילו \nשלא לשמה, ת\"ל \"על דבר אמת\" (שם) יכול אפילו הגיס דעתו, ת\"ל \"וענוה צדק\" (שם). ואם \nעושין כן זוכין לתורה שנתנה בימין שנא' \"ותורך נוראות ימינך\" (שם). רב נחמן בר יצחק \nאמר זוכין לדברים שנא' בימינה של תורה, דאמ' רבה בר רב שילה אמר רב חסדא אמרי לה ר' \nיוסף בר חמא אמר רב ששת. מאי דכתיב \"ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד\" אלא מעתה \nבימינה ארך ימים איכא עושר וכבוד ליכא, אלא למימינין בה ארך ימים וכל שכן עושר \n"},{"index":4,"he":"וכבוד ולמשמיאלין בה עושר וכבוד איכא אורך ימים ליכא. אמר ר' ירמיה אמר ר' שמעון בן \nלקיש תלמידי חכמים הנוחין זה לזה בהלכה הקב\"ה מקשיב להם שנאמר \"אז נדברו יראי יי \nאיש אל רעהו ויקשב יי וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יי ולחשבי שמו\" (מלאכי ג' \nטז'). ואין דבור אלא לשון נחת שנאמר \"ידבר עמים תחתינו\" (תהלים מז' ו'). ולא עוד \nאלא שדבריו נכתבים, שנאמר \"ויכתוב ספר זכרון לפניו ליראי יי וחושבי שמו\", מאי \nולחושבי שמו, אמר רבי אסי אפילו חושב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו \nהכתוב כאילו עשאה. ושם נאמר עוד אמר ר' אבא אמר ר' שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים \nהמקשיבין זה לזה בהלכה הקב\"ה שומע לקולן שנאמר \"היושבת בגנים חברים מקשיבין לקולך \nהשמיעני\" (שה\"ש ח' יג'). ואם אין עושין כן גורמין לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר \"ברח \nדודי\" וגו' (שם). אמר ר' אבא אמר ר' שמעון בן לקיש שני תלמידי חכמים המדגלין זה לזה \n"},{"index":5,"he":"בהלכה הקב\"ה אוהבן שנאמר \"ודגלו עלי אהבה\" (שם ב' ד'). אל תקרא דגלו אלא דילוגו. \nאמר רב והא דידעי צורתא דשמעתא והוא דלית להו רבא למיגמר מיניה. ואמר ר' אבא אמר ר' \nשמעון בן לקיש אם ת\"ח נחש הוא חגרהו על מתניך ואם עם הארץ חסיד הוא אל תדור \nבשכונתו. אלו הן המרגליות שאין להן ערך והמורות על שלימות אומרם ועל מעלתם:\n\n"},{"index":6,"he":"וכמה מכיוצא בם באו מעורבים בתוך ספריהם כולם, עד שיחדו למעלות המדות מסכתא שלימה \nוהיא אבות. וחברו בה גם כן רבים מדרכי מעלות השכליות. וכבר זכרו שם, 'הוי מתלמידיו \nשל אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'. והכתוב אומר \"שלום רב \nלאוהבי תורתך ואין למו מכשול\" (תהלים קיט' קסה'). ונאמר \"יי עז לעמו יתן יי יברך את \nעמו בשלום\" (תהלים כח' ח'). זו מדת הצדיקים והחכמים והחסידים, אבל על הפכם נאמר \n\"אין שלום (לרשעים) אמר יי [לרשעים] (ישעיה מח' כב') \". ובמדת השלמים בא שלום שנאמר \n\"שלום שלום לרחוק ולקרוב\" וגו' (שם נז' יט'). ונאמר בסוף ברכת כהנים 'וישם לך \nשלום', כי שלום שמו של הקב\"ה שנא' \"ויקרא לו יי שלום\" (שופטים ו' כד'). ובאבות נאמר \n'על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום'. והן מדות האבות ומדות \nהחכמים והנביאים כולם ע\"ה. והיא מדת העליונים שנאמר \"עשה שלום במרומיו\" (איוב כה' \n"},{"index":7,"he":"ב'). ומדה כזו ראוי להמשך אחריה תמיד ולהדבק בה ולברוח מהפכה אע\"פ שנאמר \"עת שלום\". \nונאמר \"שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך (יי) אלקיך\" (דה\"א יב' יט'). \"ואמרתם כה לחי \nואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום\" (שמואל א' כה' ו'):\n\nומה מועיל הלמוד לאדם אם אינו מתקן בו מדותיו תחילה שהן יסודות להנהגת הנפש. שהרי \nאי אפשר לשכל לשכון בארמון מכוער, והוא שאין מדותיו הגונות. וידוע כי המדות הטובות \nהן משכנות המחשבות השכליות. והמחשבות השלמות האמיתיות הן ארמונות השכל שבם יוצא ובא \nעל דמות רצוא ושוב. ותשובתו הרמתה כי שם ביתו\" (שמואל א' ז' יז'):\n\n"},{"index":8,"he":"והנני מחבר אל מה שקדם ענין אחר מיוחד כולל ענינים רבים תחתיו. ואשימנו כדמות חותם \nלכל אגרתי זאת, והוא שכבר נודע שהשם החתום על הגאולה הוא שם:\n\nאהיה אשר אהיה:\n\nיתברך ויתעלה שמו של מלך מלכי המלכים הקב\"ה אשר הודיענו סוד שמו הנכבד והנורא כדי \nלברכנו בו על ידי הכהנים שהם ראשי השבט הנבחר מכל השבטים. וגלה לנו הסוד ואמר \"ושמו \nאת שמי על בני ישראל ואני אברכם\" (במדבר ו' כז'). והורנו הברכה ואמתתה ומהותה \nוכמותה ואיכותה וסגולותיה וחוקותיה והזכרותיה וחלוקיה, להיות נאמרת בשם י\"ב במקדש \nככתבו ובמדינה בכינויו. והנה ברכת כהנים בגימטריא מדת הרחמים. והיא מקבצת מיניה \nוהיא כמפזרת הכחות הנבראים שהם כחות מזגי החומר:\n\n"},{"index":9,"he":"ותחת זו הידיעה המופלאה, שרשום שהם כבשונו של עולם, חייב המקובל השלם מצד היותו חס \nעל כבוד קונו להסתירם ולהעלימם ממי שאינו ראוי לדעתם, ושם בן מ\"ב אותיות מגלה זאת. \nוהנה ימצא מספר אותיות ברכת כהנים ס', ותיבות י\"ה ובם יתגלה הסוד של הברכה המשולשת \nמדרך שלש, כ\"ה תברכו שכפלו נ' והוא סוד כה\"ן וסוד אמור 'להם' רמז כהן רמז 'הסוד'. \nוהנה מנין האותיות הפסוק הא' הוא י\"ה. והב' הוא הי\"ה. והג' הוא יה\"י. הוא העצמו כ\"ה \nשל כ' הוא אמצעי של י\"ה הוא חסר ה' של כה הוא הנוסף. הנה סוד זה הוא סימן שמות שווי \nמגרעת ותוספות:\n\n"},{"index":10,"he":"וזו הדרך אין למעלה הימנה. ואם תאמר הנה הטוב יהפך בדרך זו לרע והשקר לאמת וכן \nהחלוף. דע כי זאת היא הכונה במדות, שזאת המחשבה תאמר הן והיא מדת הרחמים וזאת תאמר \nלאו והיא מדת הדין. ודבר הנוצח מהם יקויים. וזהו מה שבאמצע קרית (קריאת) שמע, אשר \nבין שני שמות הקדש, ואע\"פ הסוף אחד והוא חצי השם המפורש. וכן סוד אשר בין שני השמות \nהנזכרים הוא שני מלאכים שהם עצמים אמצעים בין שתי הוויות ראשונות שהם דבר אחד. רק \nמספר שלשת התיבות הוא א\"כ א\"ך א\"כ והבן זה ודעהו. והסתכל בו מאד:\n\n"},{"index":11,"he":"וזהו סוד שם בן י\"ב אותיות:\n\nי\"ה י\"ה י\"ה ו\"ה ו\"ה ו\"ה:\n\nמגולגל ומצורף ומנוקד ומוטעם בנשימותיו השלש וזהו ראש וסוף של שם בן מ\"ב אותיות:\n\nאב\"ג ית\"ץ שק\"ו צי\"ת:\n\nוזהו ראש ותוך וסוף של שם בן ע\"ב הפוכים:\n\nמו\"מ אנ\"י וה\"ו מנ\"ד:\n\nודע באמת שהמדות מתהפכות לקיצים ידועים בלי שנוי ותמורה מפני הנהגת הנבראים. והשנוי \nהוא לנפעל לא לפועל מצד הכרח ענין הנמצאים. וזאת היתה כונת החותם כדי להפך המדות \nשנמשכו ביניכם ממלחמה לשלום בכונה אחת מושכלת ומקובלת. וזה החבור הקטן הראהו בחסדך \nלרב הידוע ששמו בגמטריא חכ\"ם. ואחריו הראהו למי שתדע שראוי לו כדי שיועיל ממנו \nרואהו וישמח בו המשכיל והיה זה שלום:\n\n"},{"index":12,"he":"\"שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום\" (תהלים לז' לז'). \"וענוים יירשו ארץ והתענגו \nעל רב שלום\" (תהלים לז' י'): "}]}
