Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

שער מאמרי רשבי

קטע 27

קטע 27 מתוך 62

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

הנה מבואר דע"ק שם כולל לשלשה ראשים העליונים וכאשר ירצ' לפרטם בפרט הנה יקרא לחכמא עלא' עתיק' סתימאה על שם מוחא סתימאה ולכתרא עלאה ע"ק סתימא דכל סתימין. אי נמי ע"ק סבא דסבין ולראש העליון יקרא רישא דלא אתידע וקאמר דכי היכי דעתיקא אשתכח בתלת רישין ריש' דלא אתידע וכתרא עלאה ומוחא סתימא' הכי כולהו בוצינין אשתכחו בתלת חב"ד חג"ת נה"י. ולפי שדעת כלול מחכמה ובינה ות"ת מחסד וגבורה ויסוד מכולם ונמצאו שנים שנים לבד לזה אמר שגם עתיקא אתרשים בתרין דאע"ג דאשתכח בשלש' מ"מ כללא דעתיקא בתרין הוא דההוא רישא דלא אתידע כליל לון תרוייהו ובכתר אתכליל מוחא סתימאה כי רישא תליתאה דהוא האי מוחא סתימאה אינו אלא תיקוני עתיקא אבל כללא דעתיקא בתרין הוא בלחוד והכי תנינן באדרא זוטא בדף רפ"ח ע"ב וז"ל תקונא דע"ק אתתקן בתקונא חד כללא דכל תקונין. והיא חכמה עלאה סתימאה כללא דכל שאר והאי אקרי עדן עלאה סתימא דכל

2

סתימין והוא מוחא דע"ק כו' והאי רצון אתפשט לתתא בדיקנא עד ההוא אתר דמתישב' בדיקנא ואקר' חסד עלאה ובהאי רצון כד אתגליא מסתכלין מארי דדינא ומתכפיין עכ"ל: (ע"ב) ביאור הדברים דבתרין רישין ליכא תיקונא כלל אבל ברישא תליתאה הוא דאיכא תקונין והוא כללא דכולהו תקונין בין תקוני גלגלתא בין תקונ' דיקנא והוא כלל כל הנאצלי' ממנו ולמטה והאי אקרי עדן עלאה סתימא דכל סתימין לפי שיש שנים אחרים אבא ואימא דאקרי עדן כדקתני התם לקמן האי עדן אתמשך מעדן כו' ועדן שבז"א חכמה ובינה וזהו היותר סתום שביניהם ולפיכך קרי ליה סתימא דכל סתימין והוא מוחא דע"ק והנה תקונוי על ידי מוח זה והוא (ד"ש ע"ב) התחלת תקונו כי בו לא יצדק שם מוח ולא גלגלת ומוח זה אתפשט בכל עיבר על ידי שערותיו כי שערי רישא מנייהו נגיד חכמתא למוחיה דז"א ושערי דיקנא לאבא ואימא על ידי מזלא נמצא שמכל צדדיו לפניו ולאחוריו נתפשט ומיניה

3

אתפשט על ידי מזלא לעדן אחרא דהיינו אבא ואימא כדלעיל ומהאי עדן אתגליף ההוא עדן אחרא דהיינו חכמתא דאתקרי שירותא לאפקא נהורין לרישיה דז"א והכי אמרינן באדרא זוטא בד' רפ"ט ע"ב וז"ל אתר דשירותא אשתכח מע"ק דאתנהיר ממזלא הוא נהירו דחכמתא דמתפשט לתלתין ותרין עיבר כו' אתגליף האי חכמת' ואתמשך ועייל ברישא דז"א ואתעביד מוחא אחרא כו' אילין תלת נהורין נהרין לתלת אחרנין דאקרון אבהן ואילין אבהן נהרין לבנין וכלא נהיר מאתר חד עכ"ל ביאור הדברים דמוחא סתימאה איקרי שירותא בעתיקא כי משם תחילת גילויו ותקונו כדפרישי' אבל לא אקרי לגמרי משום דלא אשתכח ולא הוי שירותא וסיומא שאין שם תחי' גילוי לנאצלים ולא סוף הגילוי דהיינו חכמה ומל' לפי שאותה חכמה נעלמ' מעיני כל חי ואימא שהיא בינה לא נתגלית כלל עדיין בה כ"ש מלכו' אימא תנינא ולפי' אין עדן זה נק' אתה לפי שהוא מכוסה ולא נתגל' דהא קרומ' דאוירא סתים ליה ואקרי הוא

4

אבל זה העדן השני יש בו קצת גילוי ומתחיל להגלות לנאצלים ונקרא אתה והוא אב כי אתה אבינו ובו שירותא וסיומא בסוד יוד במילואה יוד ואו דלית כי דלת הוא מלכות כנודע וזמ"ש שם מהאי עדן אקרי שירותא בעתיק' ולא אקרי ולא הוי שירותא וסיומא ובגין דלא הוי ביה שירותא וסיומא לא אקרי אתה כו' ומאתר דשירותא אשתכח אקרי אתה ואקרי אב דכתיב כי אתה אבינו כו' עכ"ל וכבר ביארנוהו וזמ"ש למעלה גלגלתא חוורא דרישא לאו ביה שירותא וסיומא עכ"ל דאף גלגלתא חיוורא שהיא בינה שבכתר המקפת את החכמה מוחא סתימא' כדפרישית לעיל עדין אין שירותא וסיומא מתגלים בה כלל עד בא חסד עלאה בדיקנא ומשם נתגלו אבא ואימא על ידי מזלא כנודע: ותנן התם באדרא זוטא בדף ר"ץ ע"ב וז"ל באגדת דבי רב ייבא סבא כללא דכולא ז"א אקרי אתה עתיקא קדישא דאתכסיא אקרי הוא ושפיר והשתא קרינן באתר דשירותא אשתכ' ואע"ג דאתכסייא מניה הוי שירותא ואקרי אתה והוא אב לאבהן והאי אב נפיק מעתיקא קדישא דכתיב

5

והחכמה מאין תמצא ובג"כ לא אשתמודע ת"ח כתיב אלהים הבין דרכה דרכה ממש אבל והוא ידע את מקומה מקו' ממש וכ"ש דרכה כו' כד אתפשט חכמה אקרי אב לאבהן כלא לא אתכליל אלא בהאי דכתיב כלם בחכמ' (ע"ג) עשית כו' עכ"ל והכי פירושא דרב ייבא סבא סבירא ליה דלא אקרי אתה אלא ז"א משום דאתגלי' אבל ע"ק דאתכסייא אקרי הוא ושפיר קאמר מיהו לאו דוק' ז"א דאתגלייא אלא אף אבא ואימא דאתכסייא הואיל ושירותא אשתכח ביה קרינן ליה אתה בערך שאין בו כ"כ העלם כמו עתיקא ויצא מכלל עתיקא והוא אב לאבהן דמיניה נפקי תלת נהורין חכמה ובינה ודעת ונהרין לתלת אבהן כדלעיל ואב זה יוצא מע"ק ע"י מזלא ובג"כ לא אשתמודע דהא אתכליל במזל' ונחשב כעתיקא וכדקא אמרינן לעיל וכולא הוא עתיקא כו' ונמצא שהוא נקרא שירותא לפי שיצא מכלל המוח הסתום ויש בו קצת גילוי ומשום דאתכליל במזלא וזה על ידי העצמות העליון היורד ונוקב והוא רוחא דגניז בעתיק יומין כדכתיבנא

6

לעיל משום הכי לא אתידע והוי עתיקא: ודע שאעפ"י ששם עתיקא קדישא כולל תלת רישין הכונה על העצמות הנמצא בתוך שלשה אלו והיינו דאמרינן לעיל האי עתיקא אשתכח בתלת רישין וכן אתרשים בתלת ועל מציאותו בראש הראשון יקרא רישא דלא אתידע מה דהוי ברישא דא והיינו דקאמר מה דהוי ברישא דא ובשני יקרא ע"ק סתימאה דכל סתימין כו' וכדכתיב' ולפי שהעצמות העליון נוקב ויורד עד אבא קאמר דנפיק מע"ק דהיינו ההוא רוחא דגניז בעתיק יומין והיינו דכתיב והחכמה מאין תמצא דאין היינו עתיק' ואע"ג דאין הוא כתרא עצאה לעיצא מ"מ קרינן לעתיקא קדישא נמי אין משום דביה תליא אין וזמ"ש באדרא זוטא במאמר שהבאתי למעלה וז"ל ובג"כ ע"ק אקרי אין דביה תליא אין וקאי אמאי דקאמר לעיל מניה דתלת רישין אתגלפן דא לגו מן דא ודא לעיל מן דא והראש השני שהוא הנקרא אין תלוי בראש השלישי שלמעלה ממנו ששם חביון עוזו של העצמות ולפיכך (ד"ש ע"ג) יקרא אין כיון שבו תלוי האין וענין גילוף זה הוא כי נתחקקו

7

להיות התחתחון בית קיבול לעליון כעין זכר ונקבה לקבל שפע זה מזה. והנה האחד בתוך חבירו והוא למעלה ממנו והכונה היא שאין אחד נעשה היכל לחבירו להגנז בו כחכמה הנגנזת בתוך הבינה כי אלו גבוהים מאד זה מזה דדא לעילא מן דא והם דא לגו מן דא לפני לפנים מחבירו כי הראשון לא אתידע כלל והשני גבוה מאד מן השלישי כי השלישי הוא מוחא סתימאה ואינו אלא תיקוני עתיקא דכללא דעתיקא בתרין לחוד כדכתיבנא לעיל: ונחזור למאמרינו הנה הביא ראיה על מה שחכמה זו נפיק מע"ק מהכתוב שאמר אלהים הבין דרכה ממש דהיינו ז"א שהוא אלהים. הבין דרכה של חכמה זו שבו דהיינו התפשטות' בו לל"ב שבילין לבד אבל והוא דהיינו עתיקא ידע ממש מקומה דהיינו אבא ואימא ששם הוא מקומה ותחילת גילויה וכל שכן דרכה דהיינו מזלא שהיא באה דרך שם וכל שכן ההיא חכמה דסתימא ביה בע"ק דהיינו מוחא סתימא' הקרוב אליו. ואפשר לפרש עוד דרכה היינו התפשטותה להכנס

8

בראש ז"א ומקומה היינו אבא ואימא כו' כדפרישי' ודרכה גם ז"א ידע לה אי נמי מקומה היינו מוחא סתימאה ודרכה הראש השני שמשם יוצאה למקום מוחא סתימאה. וכל שכן (ע"ד) ההיא חכמה דסתימא ביה בע"ק דהיינו הראש הראשון כי כחה שם בדקות והעלם גדול. ואפשר דהיינו דקאמר לעיל ראשיתה דההיא חכמתא עלאה ביה סתים דראשיתה היינו שרשה ועיקרה סתומה באותו הראש אשר שם העצמות העליון והיא שם בהעלם גדול והיינו דקאמר נמי מעיקרא האי עתיקא טמיר וגניז דהיינו ההוא רישא דלא אתיד' וחכמתא עלאה סתימאה בההוא גלגלתא דהיינו בראש הראשון אשתכח ולא אשתכח כי החכמה שם בדקות גדול נמצאת ולא נמצאת וקאמר דבהאי עתיקא אין שם אלא רישא בלחודוי בלא שערות ודיקנא לפי שהוא הראש לכל הראשים וממנו נמשך לראש השני והוא כתרא עלאה מבלי שערות וזמ"ש למעלה דביה תליא אין דכל אינון שערי וכל אינון נימין ממוחא סתימאה תליין לומר דביה ממש תלייא אין ולא על ידי

9

שערות כי כל השערות וכל הנימין לא תליין אלא ממוחא סתימאה בלחוד ואין למעלה לא נימין ולא שערות ומ"מ הנימין והשערות כולהו בשיקולא אין א' ארוך מחבירו וגם אין העורף העליון נראה לבלתי תת מקום לקליפות להאחז שם כי הכל רחמים ואחדות שלמה ואין שם שינוי ח"ו כי כל השינוין בזעיר אפין וכדפרישנא לעיל אבל עתיקא לא שנייא מרחמי לעלמין נמצינו למדין דמוחא סתימאה ראשית' דיליה סתים סתים בעתיקא כי שרשה שם והיינו דקאמר ואקרי מוחא עלאה כו' לפי ששרשה במקום עליון והיינו דקארי לה חכמתא עלאה סתימאה ולא חכמתא סתימא' בלחוד כדרכו. ודע דההוא רישא דלאו רישא אשר שם חביון עוז העצמות הוא עצמו אינו משיג מה שיש בו וזהו פירוש ולא ידע ולא אתידע מה דהוי ברישא דא שהוא עצמו לא ידע כאדם שאינו משיג מהות הנשמה שבו. ואל תשיבני דאם כן מאי ולא אתידע פשיט' אם לא ידע כ"ש דלא אתידע שהכונ' היא שגם למט' בהתמע' האור ויורד דרך

10

נקב מחט סדקית דרך השערות אין משיגו וזמ"ש דלא אתדבק לא בחכמתא ולא בסכלתנו דהיינו חכמה ותבונ' שהאור בא דרך שערות הראש והדיקנא להם כדלעיל וכ"ש למעלה שהאור רב. ודע שעיקר הפירוש דלא אתדבק היינו שאין האור והעצמות היורד למטה מג' ראשים מתדבק בהם בלי לבוש אלא מתלבש בראשים האלו ומאיר להם על ידם ועל ידי השערות מש"כ בג' ראשים דעתיקא אשתכח בהו וזהו פירוש עתיק' אשתכח בתלת רישין ומ"מ אין כל הראשים שוים כי הראש הראשון שם מקום העצמות והשרש. והראש השני ירד מאת פניו ואינו עומד נגד האור ממש. והרי זה דומה לאור השמש אשר העומד נגדו אורו מבהיק ולא יוכל להסתכל בו. וכאשר יתרחק משם יתמעט אורו וישיגהו. כן הדבר הזה כי הריחוק ממעט אורו אעפ"י שאין מסך מבדיל והראש השלישי הוא תיקוני דעתיקא והוא המסך המבדיל. ולפיכך נקראת חכמ' סתימאה דלא מתפתחא ובה קרומה דאוירא דאזדכך וסתים והאור מתמעט בה להיותו בא דרך הראש השני

11

ונתרחק עוד. וזו נקרא פרסא ופרוכת ומפני היותה סתומה הכה אור העליון כבה ונתפרש לי"ב ניצוצות. כי כאשר יכה השמש במראה מלוטשה אחרי שאין לו מקום לעבור יצאו ממנו (דף ט"ו ע"א) נצוצו' לכאן ולכאן אעפ"י שהאור אחד. ואלו הי"ב בניצוצות והאור (ד"ש ע"ד) הכולל להם י"ג וזמ"ש בגין דהאי חכמתא סתימאה ביה מתפרש לתלת זמנין לארבע ארבע והוא עתיקא כליל לון ומהם נמשכו י"ג תקוני דיקנא ונתפשטו למטה לאו"א והוא העצמות היורד דרך מזלא מהשערות שבו. וזהו מ"ש ושליט לון על כולא ולפי שניצוצות אלו הם בסוד אור החוזר שהוא דין והאור כוללן שהוא רחמים פשוטים הם כעין זכר ונקבה דין ורחמים כדכתיב' לעיל: (המשך במסמך הבא):

12

פירוש ספרא דצניעותא פרק א (המשך) ואמנם היותו מתפרש תלת זמנין ארבע ארבע להיות בו שלשה מיני אורות אם התפשטו' האור בראש הראשון והוא רב וזך מאד. ואם התפשטותו לראש השני ואינו זך כראשון ואם התפשטותו נשלישי כי האור מועט יותר ואינו מבהיק כשני. ושלשה מיני אורות אלו נכללו בה עם השרש הכוללם והיות כל פעם ארבעה כנגד ד' אותיות השם כדפרישית לעיל והנה הראש הראשון שרש העצמות. והראש השני שרש הכלים כי כל האצילות יש בו עצמות וכלים וגוף ונשמה והראש השלישי נכללו בו העצמות וכלים וזהו תיקונא דעתיקא בראש זה השלישי. וגם לטעם זה הוכרח להתפרש תלת זמני. ודע כי ארבע מאלו התיקונין אינן בז"א וזה כי אותם העליונים שהם נגד הראש הראשון נעלמו ממנו ונפיכך אין לו כי אם תשעה תיקוני דיקנא. ושני ראשי' אלו הראשון הוא עילת כל העילות והשני הוא עלת העילות הנז' בפ' בראשית. והשלישי הם בדמיון נר"ן לספירות ונשמה מתלבש ברוח ורוח בנפש ובלבושים אלו מאיר לספירות ודע כי

13

השרש הראשון שרש הכלים בו כי מה דהוי בההוא רישא הוא העצמו' והאלהות המתפשט להחיותם ורישא גופיה הוא שנתלבש בו העצמות והוא שרש הכלים אלא ששם הוא דבק במאציל תכלית הדיבוק ובשני נתגלה יותר בסוד שרש ושרש השרש ולפיכך גם בראש הראשון יצדק עלת העלות ועלת על כל העלות. והנה כשנדקדק בענין נמצא בכל ראש ארבעה עצמו' וכלים ועצמות כלול בכלים וכלים כלול בעצמות הרי הם שתים שהם ארבע כי כל אחד כלול מחבירו. כהדין קמצא דלבושיה מיניה ולפיכך מתפרש לארבע ארבע וזה ע"ד מ"ש בפ' תרומה בענין הנשיקין של אהבה והוא הוא שם בן ארבע יהו"ה. גם כשנדקדק נמצא בכל ראש ארבעה בהכרח אם הארבע יסודות עליונות כי בהכרח נשרשו למעלה בדקות גדול. והם אש מים רוח עפר ואם כי ההנהג' נחלקת לארבעה אם לחסד אם לדין אם לרחמים אם לכללותם. והם הם הארבעה יסודות והם הם הארבעה אותיות שם בן ארבעה ושרשם בהכרח למעלה ולפיכך מתפרש לארבע ארבע. והנה אחר

14

הראש השלישי נסתם העצמו' העניון בקרומא דאוירא ויורד האור דרך השערות כאור השמש העובר דרך נקבים קטנים. וזה לאבא דאב' לבד מתפשט בו העצמו' העליון מבלי לבוש ומשו' דאתכליל במזלא ונחשב כעתיקא וכדכתיבנ' אבל הז"א על ידי אבא נעשה כי נתפשט העצמות ונתלבש בו ועל ידו נעשו בו שלשה מוחות כדבעינן למימר וזמ"ש האי חכמתא שירותא דכולא כי על ידו נעשה ונאצל כל אשר למטה הימנה בהתלבש העצמו' בה כדפרישית וזהו פי' שירותא וממנה מתפשט מוחא דז"א לל"ב שבילין כי בה אין התפשטות כלל עד רדתה לז"א (ע"ב) וכדכתבינן לעיל. ואף בז"א הם שבילין צרים ולא ארחין רחבין כי עדין נעלמים להיותם קרובים לאב דנפיק מע"ק ואורייתא בחכמה זו נכללה בכ"ב אותיות ועשר מאמרות ואח"כ למטה בז"א נתגלית יותר אבל נכללה כאן בהעלם והענין הוא כי בכלל חכמה זו היא הבינה דהיינו אימא והאותיות מבינה נמצאו כ"ב אותיות כלולים בבינה שבחכמה זו ועשרה מאמרות שנתעברה

15

בהם אימא והולידתם בסוד ויאמר אלהים שהיא בינה והם עשרה תשעה דז"א ומלכות הרי עשרה ונמצא שגם מלכות שהיא סיומא כלולה בחכמה זו וזמ"ש ובהאי חכמה שירותא וסיומא אשתכח ובג"כ חכמה עלאה חכמה תתאה שהיא חכמ' שלמה. כד אתפשט חכמה ונתגלית בינה שהיא אימא שהיתה כלולה בו ואז הולידו חב"ד שהם האבהן דבז"א אז נקראת החכמ' אב לאבהן ודע כי אעפ"י שהם מוחא דז"א ונקראים חב"ד אליו בערך אבא ואימא הם חג"ת והם אבהן ממש כדבעינין למימר קמן והבן זה וזמ"ש בפ' משפטים רישא דמלכא אתתקן בחסד וגבורה ודי בזה כולא בהאי חכמה אשתכלל כדפרישית שהעצמות העליון נתלבש בה וירדה עד סוף המדרגות. וזמ"ש כולם בחכמה עשית ונמצא כי כמו שהחכמה העליונה מוחא סתימא' (ד"ש דכ"ח ע"א) סתמה האור והעצמות שלא ירד כי אם דרך השערות והוא התחלת תיקון העתיקא להעלימו כדי שיתגלה כי העלמו הוא הגילוי כן זאת החכמה סתמה האור שלא יתגלה כי אם מלובש בה והיא

16

סיבת הגילוי ותחי' ולפיכך נקרא שירותא וזמ"ש אתר דשירותא אשתכח מעתיקא מקום תחילת הגילוי הנמצא ויורד מעתיקא שהעצמות מתפשט בו כדפרישית וזה על ידי שערות דיקנא הנקרא מזלא כי דרך המזל יורד העצמות העליון ומאיר לו וזה דאתנהיר ממזלא הוא נהירו דחכמתא דמתפשט אח"כ בז"א לל"ב עיבר אי נמי ביה גופיה מתפשט לל"ב עיבר דהא חוורא דגלגלתא נמי מתפשט לי"ג עיבר כדלעיל ובז"א נעשין שבילין: ונפקא ממוחא סתימאה מנהירו דביה דהיינו מהאור והעצמות שבו והוא חסד עלאה כי אור ועצמות שבכתר וחכמה ובינה נתפשט בשלשה ראשים העליונים ובמצחא ודיקנא נפק אור ועצמות חסד והוא חסד עלא' והוא הנקרא בצאתו משם אוירא דכיא ונגנז בתוך רוחא דגניז בעתיק יומין והוא כדמות גוף וכלי להאי אוירא דכיא והיינו דאמרינן באדרא זוטא דף רצ"ב ע"ב וז"ל וההוא אב הוא רוחא דגניז בעתיק יומין וביה אתגניז האי אוירא ואכליל לניצוצא דנפיק מבוצינא כו' עכ"ל ועוד שנינו באדרא רבא בדף קל"א ע"ב וז"ל והאי אוירא הוא

17

טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גלגלתא כו' עכ"ל ומה דעתיקא נהיר בקדמיתא דא הוא כי בשלשה ראשים אשתכח ועצמותו נראה בהם בלי שום מחיצה אבל בהאי נהיר דרך השערות לבד וזהו הקודם לאור זה ושירותא ממה דאתגלייא הוי כי אעפ"י שהוא מכוסה הואיל והיא תחילה ממה שהוא מתגלה למטה כי בז"א מתגלה חכמה זו והיא מתפשטת לל"ב שבילין יצדק בה שם שירותא כי היא תחילת החכמה שבז"א המתגלה והיינו דקאמר שירותא ממה דאתגלייא ולא קאמר שירותא דאתגלייא משא"כ בחכמה סתימאה דלא אתגלייא כלל כדלעיל ואתעביד לתלת רישין ורישא חדא כניל לון. (ע"ג) והם חכמה ובינה ומזל' כליל לון ודע דהאי מזלא אתעביד מיניה רישא חדא ממש דכלילא לחכמ' ובינה והיינו דקאמר באדר' זוטא בדף ר"ץ ע"ב שורה א' וז"ל: ת"ח שירותא דא דאקרי אב אתכליל ביו"ד דתלייא ממזלא קדישא כו' עכ"ל אלמא יוד תלייא במזלא וביה אתכליל האי אב והאי יו"ד והיינו רישא דכליל לון ומשמע דאתעביד האי רישא

18

מהאור היוצא מקרומ' דאויר' דאזדכך וסתי' והיינו דתנן בסיפרא דצניעותא פרק שני בדף קע"ז ע"א וז"ל י' עלאה דאתעטר בקטרא דעתיקא היא קרומא עלאה דאזדכך וסתים כו' עכ"ל ואפשר לפר' דקרומא דאוירא לעטר היו"ד בלבד הוא ולהשפיע לה ריבוי שפע אחר אצילותה כפי רצון המאציל להגדיל השפע והיינו דקאמר דאתעטר ולעולם עיקר אצילות ההוא רישא