Text downloads & AI access AI / raw text access: plain section HTML · section TXT · section Markdown · section JSON · all sections list · complete work TXT · complete work Markdown · all plain-text books · AI instructions
Use this for exact quotes / later sections / non-JS tools

Use the section links above for static crawlable text of this page. Complete-work downloads are listed when available.

More

🙏

שער מאמרי רשבי

קטע 43

קטע 43 מתוך 62

הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
1

הראשונים ומקור שרש הדין שהיה בהם יצא מהם והוברר סוד הפסולת ונשאר למטה ושאר הטוב אשר בהם עלה ונכלל ונתחבר בשבע' הספירות הנז' כל אחת כפי מקומו הראוי לו כי הנה אלו הז' מלכים הם בחי' שבעה ספי' חג"ת נהי"מ כמבואר אצלנו ומה שהיה מהמלך הראשון נכלל בחסד ומהמלך השני נכלל בגבורה וכיוצא בזה עד תשלום השבע' ואעפ"י שאמרו מנהון אתבסמו ומנהון לא אתבסמו כלל אין הכונה לומר כי קצת מהמלכים נתבסמו ומלכים אחרים לא נתבסמו כי האמת הוא כי כל השבעה מלכים נתבסמו אבל הכונה לומר כי בכל מלך ומלך שבהם יש בו חלק שנתבסם וחלק שלא נתבסם. אבל אין מלך מכל השבעה שלא הוברר ממנו קצת חנ' וכבר ביארנו במקום אחר כי לא ישתלמו להתבסם עד ביאת המשיח בע"ה ואמנם ענין התיקון שאמרנו לעיל שנתקנו הג' ראשונות וכן הז' הספי' התחתו' שיצאו אחר המלך הדר כל ענין בחי' התיקון הוא היות האור העליון נמשך דרך מסכים והרחקים והבדלים כי ע"י כן יוכלו התחתונים לסבלו ולא ידמו אל

2

המסתכל בניצוץ השמש בלתי מסך כי יכהו עיניו מראות ובהניחו מסכים בינו לבינו כפי ריבוי המסכים תתרבה הבטתו באור ההוא לשיוכל לקבלו ולסבלו נמצא כי המעטת האור הוא בחי' התיקון והבן זה: השמטה ממה ששכחתי לכתוב למעלה בדף קל"ח ע"א שו' ה' במאמר תאנא אילין תפוחין כו' והוא בדקל"ג ע"ב שורה ל"ב וז"ל תאנא אילין תפוחין כו' ומנהון נהירין לש"ע עיבר כו'. ענין אלו הש"ע נהורין דאנפין הם בחינת האחורים של ההוי"ה דיודין שהם בגמטריא קפ"ד בתפוח זה וקפ"ד בתפוח זה והנה שתי בחינות קפ"ד בתרין תפוחין הם בגמטריא ש"ע נהורין בהצטרף עמהם שני הכוללים שלהם. ודע כי אלו הש"ע הם שורש אל ש"ע נהורים אחרי' שיש גם כן בתרין תפוחין והם שמות של א"ל כי אל במילוי אלף למד הוא קפ"ה. והנה בתרין תפוחין יש שני שמות א"ל שהם קפ"ה קפ"ה והם בגמטריא ש"ע. ודע כי בחוטם דבאמצע תרין תפוחין יש גם כן א"ל שלישי ושרשו הוא משם ייא"י שבהוי"ה דמילוי ס"ג והוא בגמטריא א"ל כנודע

3

ע"כ: (ע"ג) עוד שם בדף קל"ה ע"א וז"ל הה"ד וימלוך באדום (ד"ש ע"ד) בלע בן בעור וימלוך באדום רזא חדא כו' אף על פי שענין בלע בן בעור כבר נתבאר למעלה פה נוסיף דיוקים אחרים. הנה סוד בלע בן בעור הוא עצמו בלעם בן בעור כמ"ש רז"ל והענין הוא כי עלמא קדמאה הוא בלע והוא אלף עלמין ונמשך מן תיקונא קדמאה דדיקנא הנקרא אל שדי אשר במלוא' יעלו בגמט' אלף ואמנם בהיותם פשוטים יעלו בגמט' משה הנמשך מזה התיקון אלא שמשה היה מבחינתו של המלך הזה אחר שנתקן וזה המלך הוא סוד הדע' וכנגדו היה בלעם ממה שנשאר מזה המלך בלתי תיקון וזמ"ש רז"ל ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אבל באומות העולם קם ומנו בלעם ולפי שהיה גם הוא מבחינת שיורי זה המלך הנקרא דעת לכן היה משבח עצמו ואומר נאום בלעם כו'. ויודע דעת עליון כי גם הוא נמשך מזה הדעת העליון שהיה הראשון שבמלכים של אדום הקדומים לפני מלך מלך לבני ישראל שהיא הקדושה:

4

וזמ"ש מן ארם ינחני כו' מהררי קדם כי מלכים אלו נקראים בני קדם כנז' בס' הזוהר בפ' משפטים בסבא כי תחילה יצתה הקלי' ואח"ך הקדושה ובענין שלשה מלכים אלו דע כי אחר שנתקנו נשאר הראשון שרשו בבינה דאצילות ומשם מתפשט עד הבריאה והעולם השני הנקרא יובב מלך השני נשאר שרשו בת"ת דאצילות ומשם מתפשט עד עולם היצירה והעולם השלישי הוא חשם. המלך הג' נשאר שרשו במלכות דאצילות ומשם מתפשט ומאיר עד עולם העשיה. ודע כי העולם הראשון הכולל אלף עלמין שהוא האחורים של אלהים במילוי היהין העולה בגמטריא אלף הטעם הוא לפי שכיון ששרשו הוא בבינה ובעולם הבריאה ששם הוא בחי' הוי"ה בניקוד אלהים לכן היו אלו העלמין אלף מבחינת האחורים של אלהים העולים אלף כנז' גם דע כי המלך חשם כאשר נתקן בקדושה נהפך לשמח ונאמר עליו שמח בחור בילדותיך כו': עוד שם בדקל"ה ע"ב וז"ל תאנא כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקר' ליקריה חקיק

5

וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא כו'. נפיק אוירא דכייא ומתגלגלא כו'. הנה ענין אוירא דכייא נתבאר אצלנו בפ' בשלח ד"ג ע"א באותה התוספתא המתחלת עד לא אשתקע אוירא דכייא כו' וע"ש. גם ענין בוצינא דקרדינותא ואוירא דכייא נתבאר אצלנו באדרת האזינו ע"ש היטב ובפ' פקודי בדרנ"ד ע"ב: ואמנם נבאר קצת ענין אומרו אשא דכייא ואוירא דכייא בקיצור כבר הודעתיך בפ' משפטים בדצ"ט ע"ב ובפרשת פקודי בדרנ"ד ע"ב. ענין ההוא רוחא דשבק בעלה באתתא בביאה ראשונה לעשותה כלי. ועתה אבאר ענין זה איך היה למעלה בזווג העליון דאבא ואימא ובזווג התחתון דז"א ונוקביה. כי בתחילת כל זווג וזווג מאלו השני זווגים הנז' צריך שתחילה בביאה ראשונה יעשה כלי בנוקבא ואח"ך יזדווגו שנית בביאה שניה להוליד טיפה לסוד עיבור הולד ואין לך שום זווג וזווג בעולם שאין בו שני מיני יחודים אלו. ביאה הראשונה לצורך עשית כלי והשניה לצורך טיפת הולדת הוולד כמבואר אצלנו (ע"ד) בביאור

6

ק"ש שעל המטה וע"ש. וגם תעיין באדרת האזינו בזיווג אריך אפין להאציל את ז"א ונוקביה דעיבור ראשון ונתחיל מזווג אבא ואימא כי הנה כאשר אבא נזדווג באימא בביאה ראשונה כשנברא העולם הנחיל בה חד רוחא דשביק בה בעלה כנז' והוא נמשך מבחינת הדעת אשר באבא שהיא הוי"ה אחת במילוי יודין. וזהו סוד ההוא רוחא דשביק בה אבא באימא לעשותה כלי כדי שתהא ראויה אח"ך לקבל טיפת העיבור ולהתעבר. ואמנס זה הדעת אשר באבא נמשך מן הדעת העליון אשר במזל הי"ג דבדיקנא דעתיקא שהוא אריך אנפין הנשפע זה התיקון הי"ג מתיקון השמיני הנקרא גם הוא מזלא כנודע וכל אלו הדעות הם נמשכין יותר מלמעלה מדעת עליון אשר בעתיק יומין הנקרא רישא עלאה דלא אתידע אשר הוא גנוז בין גלגלתא ומוח' דאריך אנפין והוא יושב שס בסוד ההוא אוירא דיתיב על קרומא דמוחא כמבואר אצלנו באדרת האזינו וע"ש. ומשם נמשך האי רוחא דיהיב אבא באימא ונמשך מן יסוד דאבא הנקרא נתיב לא

7

ידעו עיט ואתגניז בתוך יסוד של אימא ועל שם שנמשך מההוא אוירא עלאה דיתיב על קרומא דמוחא סתימאה דאריך אפין כנז' לכן נקרא גם הוא אוירא דכייא וזהו סוד זה האוירא דכייא הנזכר כאן באומרו נפיק אויר' דכייא ומתגלגלא ואתפשט ואפיק חד גלגלתא כו' כמו שנבאר בע"ה. (ד"ש דמ"ד ע"א) וכבר הודעתיך כי חסד גניז בפומא דאמה כנז' באדר' דקמ"ב ע"א ונמצא כי בחינת יסוד הזה דאבא נמשך מן החסד ולכן הוא בחינת הוי"ה דמילוי יודי"ן כנז' שהיא בגמטריא ע"ב כמנין חסד אבל צריך שתדע ענין המבואר אצלנו בפ' בראשית ד"ז ע"ב בענין חבקוק בסוד ויעבור שסודו הוא עיבור וסודו הוא ע"ב רי"ו פירוש כי הוי"ה זו דמילוי יודין היא בגמטריא ע"ב ואם תקח שלשה הויו"ת דיודין שהם שלש פעמים ע"ב יהיה מספרם רי"ו ובתחילה ממשיך הזכר בנקבה בביאה ראשונה סוד הרי"ו הנז' לעשותה כלי כי הכלי שלה נעשה מבחינת זה הרי"ו ואח"ך נותן לה בביאה שניה בחינת הע"ב תיבין שכוללים

8

רי"ו אותיות ואז היא טיפה זרעיית לצורך עיבור הוולד ממש ונמצא כי ע"ב הוא זכר ורי"ו הוא נקבה וענין אלו השלשה פעמים ע"ב שעולים רי"ו ענינם הוא מ"ש בפ' ויחי בדרמ"א ע"א וז"ל תלת קשרין דדרועא ימינא חסד חסדים כו'. ואלו התלת פרקין דזרוע ימני הנקרא חסד שלשתם מתגלים בפי האמה יסוד דדכורא ונותנם לנוקבא ביסוד שלה לעשותה כלי וזהו סוד מה שנזכר פעמים הרבה בס' הזוהר כי החסד הוא שושבינא דמטרוניתא והוא המכונן והמתקן את המטרונית' וזכור היטב ענין זה שתצטרך אליו בהרבה מקומות בזוהר. ונמצא עתה כי בחינת הכלי והרוח הזה אשר הנחיל אבא לאימא בביאה ראשונה נקרא אוירא דכייא לטעם הנ"ל והוא סוד חמשה חסדים. ואשא דכייא הם בחינת חמש הגבורות אשר ביסוד הבינה ומאלו השנים אתתקנא גלגלתא דז"א וזמ"ש ואוירא דכייא קאים עליה מסטר חד ואשא דכייא קאים מהאי סטר כו' וביאורו הוא כי בחינת הדעת אשר בגלגלת' דז"א נעשה משתי בחינות אוירא דכיא ואשא

9

דכיא הנז' שהם החסדים והגבורות כמבואר אצלנו בענין (דף ל"ח ע"א) הנצח הוד ויסוד דאבא ודאימא הנעשין מוחין ברישא דז"א ושם ביארנו כי מן היסודות דאבא ואימא נעש' בחינת הדעת ברישא דז"א כלול מחסדים וגבורות. ואם תמצא כתוב אצלנו כי הנה"י דאימא הם בלבד נעשין מוחין אל הז"א והטעם הוא לפי שגם זה האוירא דכייא שהוא מן החכמה ניתן ביסוד דאימא כנ"ל ולכן נחשב משל אימא. ובזה יתבאר מ"ש בספרא דצניעותא בפ' תרומה דקע"ז ע"ב אתא מפתחא דכליל שית כו' פירוש כי אחר הביאה ראשונה דאבא באימא כשנברא העולם אתא מפתחא דכליל שית הוא הז"א הכולל שית סטרין ונקרא מפתחא משום שסוגר ופותח היסוד דאימ' כמו שנבאר ומכסי' פתח' דאימא וסוגר אותה כי בהעשות נה"י דאימא מוחין דז"א נמצא כי היסוד שלה שהוא פתח שלה כנודע נסגר ונסתם תוך גלגלתא דז"א ונעשית בו בחינת הדעת והבן זה. ודע כי בהעשות נה"י דאימא מוחין לז"א נמצא כי ההוא אוירא דכייא

10

דיהב אבא באימא שהם החמש חסדים נתנתם אימא בז"א. ואז חזרה הבינה עלאה להסגר כבתחילה ונסתלק ממנה בחינת הכלי הנז' ואז צריך שבזווג שני אחר יחזור אבא להנחיל לה בחינת הכלי הנז' פעם אחרת מחדש וחוזר ומזדווג עמה ונותן לה בחינת כלי אחד חדש ע"ד הנז' וכה מעשהו תמיד לעולם ועד לפי שמאחר שהז"א תמיד סוגר פתחהא כנז' שנעשה לו ממנה בחי' המוחין לכן היא צריכה בכל עת כלי חדש וזהו סוד מ"ש רז"ל על פסוק למנצח על אילת השחר כו' זו אסתר שהיה רחמה צר כאילה והיתה חביבה על בעלה בכל שעה וטועם בה טעם בתולה. והוא כמ"ש בתיקונין כי מ"ש ז"ל כי אסתר ירקרוקית היתה הוא מצד בחינת הבינה שהיא קו ירוק כנודע ומצידה ג"כ היתה בתולה בכל עת ונמצא כי אימא עלאה בכל שעה היא בתולה וזכור זה. ואמנם היות ענין זה בכל שעה אינו לבטלה כי ההוא רוחא דשביק בה בעלה בכל שעה הנה הוא נמשך תמיד בז"א כנז' ואז גם הוא חוזר ונותנו אל

11

נוקביה לעשותה כלי גם היא כי היא נמשכת עד היסוד דז"א ונותנו בסוד טיפה ביסוד דנוקביה לעשותה כלי בביאה ראשונה ע"ד הנז' באבא ובאימא הטעם הוא כי גם נוקביה דז"א צריכה שתהיה תמיד בסוד בתולה לפי שהיא עומדת למטה בבחינת העשיה אשר שם הקליפו' וצריכ' להיותה סתומה וסגורה בסוד בתולה ובפרט בלילה שאז הוא שליטת החיצונים ובפרט בימי הגלות והחרבן כי אז תרעין דילה סתימן בתולה ואיש לא ידעה כמבואר בפ' פנחס דרכ"ב ע"א ברעיא מהימנא וז"ל ותרעין דגן עדן דאיהו לבא מסתתמין ולא מתפתחין כו' אבל צריך שתדע כי כאשר מנחיל ז"א לנוק' את הכלי הנז' אינו נותנו כולו אליה אבל נחלק לחצאין וחציו (ד"ש ע"ב) נוטלו ז"א לעצמו וחציו נותנו לה מיסוד שבו אל היסוד שבה בביאה ראשונה וענין החלוקה היא כך כי הנה בתחילה היה הכלי הזה הוי"ה אחת דיודי"ן כנ"ל. ועתה נעשית שתי הויו"ת דמילוי דההין כי שתי היהין הם יו"ד אחת ונמצא כי הרוחא

12

דשביק ז"א בנוקביה בביאה ראשונה היא הוי"ה א' במילוי היהין שהיא בגמטריא ב"ן כמבואר אצלנו בדף רנ"ד ע"ב בפ' פקודי ובסדר השכיבה של לילה בענין ק"ש (ע"ב) שעל המטה ביארנו בענין זה וע"ש איך בכל לילה ולילה מזדווגים אבא ואמא בחצות הלילה לעשותה כלי ומזווג זה נמשך אל הזווג האחר של ז"א ונוקביה אחר חצות לילה לעשותה כלי גם היא ואח"כ ביום חוזרים אבא ואמא להזדווג בסוד זווג גמור של ביאה שנית לצורך הולדה בקראת שמע ומזווג ההוא נמשך אל ז"א ונוקביה להזדווג גם הם בתפלת שמונה עשרה בשים שלום בסוד זווג גמור שני לצורך הולדה גם הם וזה הדבר מתמיד תמיד ושם נתבאר גם כן בחי' הרי"ו העליון שהוא כלי הנוקבא אימא והרי"ו תחתון שבנוקבא דז"א ובדרוש יצחק ובנימין וחבקוק הארכתי בפרטות בענין האי רוחא דשביק בה בעלה מה ענינו וע"ש. ובאדרת האזינו בענין ספירת היסוד דז"א ביארתי היטב ענין בנימין שהוא רוחא הנז' ומהיכן מקורו וע"ש:

13

העולה מכל הנז' לעי' הוא כי אוירא דכיא הוא מה שנמשך מדעת דאבא ביסוד אימא ואשא דכיא הוא יסוד אימא גם דע כי אוירא דכיא ואשא דכיא הם סוד אבא ואימא לפי שסתם אוירא הנז' בלשון פרטי הוא החסד אבל כשמזכיר אוירא דכיא אז הוא כינוי אל החכמה וכן אשא סתם הוא גבורה אבל אשא דכיא היא בינה. ולהבין זה צריך שנקדים לך הקדמה אחת נתבאר אצלנו במקומות הרבה והיא כי שתי בחינות הם בענין המוחין דז"א האחת היא בחינת המוחין ההם בפנימיותו תוך גלגלתו בסוד אור פנימי והשנית הם בחינת' מבחוץ בסוד אור המקיף הראשון כמבואר אצלנו באורך באדר' האזינו בסוד התפילין דרישא דז"א שבחינתם היא אור המקיף השני מבחוץ ויש חילוק ביניהם כי בהיותם בסוד אור מקיף הראשון נחלקים לארבעה מוחין והם חכמה ובינה ודעת וזה הדעת נחלק לשנים שהם חסדים וגבורות ואלו הם כדמיון אור המקיף השני שהם סוד ארבע פרשיות בתפלה של ראש הנז' בזוהר בפרש בראשית בהקדמה

14

ובפ' ואתחנן כי הם חכמה ובינה חסד וגבורה ואין החסד והגבורה האלו בחינת שתי הזרועות רק מוח הדעת הכלול מחסד וגבורה הנמשך מחכמה ובינה והוא מכריע ביניהם ילכן יש בו שתי בחינות אלו חסד וגבורה אבל בהיותם בסוד אור פנימי אינם רק שלשה מוחין בשלשה חללין דגלגל' ושתי בחינות הדעת שהם חסד וגבורה שבו הם מתחברין ונעשין מוח אחד בחלל השלישי שבגלגלתא דז"א וטעם זה יתבאר באדרת האזינו במקומו מי גרם להיותם ארבעה למעלה ושלשה למטה: ועתה בזה יובנו דברי האדרא הזאת וז"ל בהאי גלגלתא אתפשטו אשר מהאי סטר חד ואוירא מסטר חד ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר ואשא דכיא קאים מהאי סטר מאי אשא הכא כו'. ביאור הענין כי עתה מדבר בבחי' המוחין דז"א בסוד אור המקיף וזמ"ש נפיק אוירא דכייא ומתגלגלא ואתפשט ונפיק חד גלגלתא פירוש כי אין גלגלת ז"א נעשית עד שיצתה אוירא דכיא הנז' ואז על ידה נעשית חד גלגלתא תקיפא לארבע סטרין כי בתחלה נעשו הארבעה מוחין שהם

15

אוירא דכיא כו' כמו שנבאר בסוד אור המקיף ואז מכחם (ע"ג) ומהארתם נעשית גלגלת ז"א גם היא נחלקת לארבע סטרין מכח הארת ארבעה המוחין המקיפין והתחיל לבאר ענין האוירא דכיא כו' איך נעשו ארבעה מוחין מקיפין ואמר אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד כו' פירוש כי נתהווה המוח השלישי הנקרא דעת מתחלק לחסדים וגבורות הנקרא אשא ואוירא. ואז אתפשטו ונתחלקו בסוד אור המקיף באופן זה כי הגבו' שבדעת הנקראת אשא בלשון סתם נתפשט לסטר חד בצד שמאלי והחסד שבדעת הנקרא אוירא נתפשט לסטר חד שהוא צד ימיני ואוירה דכיא שהוא מח החכמה קאים עליה פירוש על החסד שבדעת הנקרא אוירא סתם כי שניהם בקו ימין אלא שהחכמה הנקר' אוירא דכיא עומד על גבי החסד של הדעת הנקרא אוירה סתם וכנגדם בקו שמאל אשא דכיא שהיא מח הנקרא בינה עומד על גבי הגבורה שבדעת הנקרא (ד"ש ע"ג) אשא סתס והטעם הוא במה שנבאר באדרת האזינו כי שלשה פרקין יש בזרוע ימין דאריך ושלשה

16

פרקין יש בזרוע שמאל דאריך. ומשני פרקין המעולים שבהם שהם שתי הידים אשר הם במוחין דחכמה דאבא ודאימא מהם נמשכו שני מוחין דחכמה ובינה דז"א. ואלו השני מוחין נקראים באדרת האזינו בדרצ"ב ע"ב אחסנתא דאבוי ואמיה ומשני פרקין אחרים תחתוני' מן הידים נעשו תרין מוחין דכלילן בדעת דז"א הנקר' חסד וגבור' ונקראים שם באדרת האזינו האזינו תרין עטרין וז"ל אחסנתא דאבוי ואימיה ותרין גניזין דלהון דמעטרן כולהו ברישיה ואינון תפילין דרישא לבתר מתחברן ועאלין בתלת חללי דגלגלתא כו' הרי נתבאר שם בפירוש כי בתחילה הם בסוד אור המקיף ארבע מוחין ואח"ך מתחברים ונעשין שלשה מוחין בלבד ונכנסין בתלת חללי גלגלתא בסוד אור פנימי דמוחין וכן באדרא זו התחיל לבאר בחינת אור המקיף שהיו ארבעה מוחין ולכן רמז ואמר ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר כו' ולא אמר בגויה רק עליה כנראה שהוא מבחוץ בסוד אור מקיף ואחר שביאר היותם ארבעה בסוד אור

17

המקיף חזר לקמן בדקל"ו ע"א. ואמר בחלליה דגלגלתא תלת חללין אשתכחו דשריא מוחא בהו כו' ושם מזכיר בחינת המוחין דאור פנימי וביאר שאינם רק שלשה כמספר החללים שהם שלשה בלבד גם כן ושם באדרת האזינו דרצ"ב ע"ב ביאר איך המח השלישי עם היותו בחלל אחד השלישי עכ"ז יש בו שתי בחינות שהם חסדים וגבורות אלא שנכללים ונעשים דעת אחד וזמ"ש שם ומוחא תליתאה כליל לון ואחיד להאי סטרא ולהאי סטרא כו' ואתעביד מיניה תרי גווני כלילן כחדא כו' וכתיב כי אל דעות ה' בגין דאיהו בתרי גווני כו' והדבר מובן גם זהו מ"ש שם בחללא דגלגלתא נהירין תלת נהורין. ואי תימא תלת ארבע אינון כו' פירוש כי בהיותם בבחי' שלשה חללים שהם מוחין פנימיים אז נהירין תלת נהורין בלבד שהם שלשה מוחין והקשה ואמר כי איך הם תלתא והרי ארבע אינון כנז' באדרת נשא ולכן ביאר כי האמת הוא כי בתחילה בהיותם בסוד אור מקיף כדמיון האור מקיף השני הנקר' תפילין דרישא הם

18

ארבע מוחין ולבתר מתחברן ונטלין בתלת חללי גלגלתא בסוד אור פנימי ונעשין תלת בלב: (המשך במסמך הבא): פירוש האדרא רבא קדישא (המשך) (ע"ד) שם וז"ל ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגלגלת' לאנפוי ק"ן רבוא עלמין כו' נתבאר