{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-16","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":16,"title":"קטע 16","hebrewTitle":"קטע 16","segments":[{"index":1,"he":"ובחינתה בסוף היסוד עלתה בסוד סוף הת\"ת ושם נעשית בחינת רחל ואלה שתי בחינות המלכו' \nהם נקראים לאה ורחל שתי נשי יעקב שהוא ז\"א לפי שהם בבחינת הפנימיות כי אעפ\"י \nשלפעמים היו אחור באחור עמו כנודע כבר ביארנו טעם היותם שם באדרת נשא בדקמ\"א ע\"ב \nוע\"ש. ואמנם מבחינת האחורים דז\"א נעשו עוד שתים אחרות הנקראים זלפה ובלהה שפחות \nיעקב ואינן נקראי' נשים ממש והענין הוא כי מבחינת הדינין של האחורים יצאו אותם התלת \nעלמין הנ\"ל אשר הוזכרו באדרת נשא ואחד הוא באחורים דבינה דאצילות והשני הוא באחורי \nהת\"ת דאצילות. והשלישי הוא באחורי המלכות דאצילות. והנה העו' הראשון מהם הוציא את \nזלפה כנגד מקום אחורי לאה ולכן נקראת זלפה שפחת לאה להיותה באחורים שלה ואח\"כ העולם \nהשני הוציא מן האחורים דזעיר אפין בבחינת הדעת והת\"ת של זעיר אפין הוציא באחורים \nאותם השנים אנשים מרגלי' הנ\"ל בפ' אחרי מות כנ\"ל. ועולם השלישי הוציא מאחורי רחל את \n"},{"index":2,"he":"בלהה שפחתה: \nועתה נבאר ענינם כי הנה מן האלו השתי שפחות זלפה ובלהה שהם האחורים של לאה ורחל \nנתפשטו מהם אח\"כ עוד אלו התרין צפרין הנז' בקליפות ויען שאין מקום אחיזה אל הקליפות \nכנגד שלש ראשונות לכן אותו הצפור שנתפש' מזלפה שפחת לאה שהיא כנגד הבינ' ירדה \nונתחברה למטה עם הצפור השני אשר יצא מבלהה ושפחת רחל ונתחברו שניה' ועמדו למטה \nבנוקבא דקליפה אשר כנגד בלהה שפחת רחל וש' נתהוו אלו השתי צפרין בבחינת שני מוחין \nשלה. הצפור העליון חכמה שבה והצפור השני בינה שלה. והנה נתבאר כי השני עולמות \nהראשון והשני הם באחורים כנגד לאה ורחל כי הראשון הוא זלפה כנגד אחורי סיום הבינה \nבנצח והוד ויסוד שלה המתלבשין בחכמה ובינה ודעת דזעיר אפין ושם באחורים מקום לאה \nכנודע ומן (ע\"ב) העוצם הזה נתפשט הצפור הראשון והעולם השני הוא בלהה שהיא כנגד \nאחורי סיום זעיר אפין בנצח הוד יסוד שלו אשר שם עומדת ראש רחל והם המוחין שלה (ד\"ש \n"},{"index":3,"he":"ע\"ג) כנודע. וזה העולם השני שהוא בלהה הוציא את הצפור השני המתפשט ממנו ושתי \nהצפורי' האלו שניהם נתחברו ונעשו שתי מוחין אל הקלי' אשר היא כנגד אחורים של רחל. \nואמנ' העולם השלישי אשר הוא באחורים שכנגד סיום נצח הוד יסוד של רחל ממנו נתפשטה \nלילית הנקראת חוה ראשונה אשר כל פעולותיה הם יללות. ולעולם היא מיללת כנודע אשר על \nכן נקראת לילי\"ת ואמנם שם העולם השלישי הזה הוא בעצמו לא קבלתי ממורי ז\"ל מה שמו \nומי הוא. והרי לך מבואר ענין שלשה בחינות המלכות אשר באצילות הקדוש האחד הוא למעל' \nבלאה שהיא אצל הדעת שבזעיר אנפין מאחוריו והיא עומדת כנגד נצח הוד יסוד דבינה \nעליונה ושם עומד באחורים העולם הראשון והיא בחינת זלפה שפחת לאה. והשני היא ברחל \nשהיא כנגד נצח הוד יסוד מלכות דזעיר אפין מאחוריו ושם עומד באחורי רחל זו בלהה \nשפחתה שהיא העולם השני. והשלישית לא קבלתי שמה אבל היא למטה באחורים דנצח הוד יסוד \n"},{"index":4,"he":"דרחל עצמה. והעולם השלישי עצמה עומד שם באחורי הבחינה הזו וזה העולם השלישי הוא אשר \nהוציא את לילית חוה הראשונה כנז'. כי הלא שלשה אלו הם בחינת בריאה ויצירה ועשיה והם \nבנצח הוד יסוד מלכות דבריאה ובנצח הוד יסוד מלכות דיצירה. ובנצח הוא יסוד מלכות \nדעשיה. וכל השלשה האלו הם בחינת אחורים של הנקבה. וכנגד השתים הראשונים דקדושה הם \nבחינת שתי הצפרים דקליפה אשר שניהן נתחברו למטה בנוקבא תתאה שכנגד רחל לפי שאין \nהקליפה יכולה לעמוד כנגד בינה כנ\"ל וכנגד השלי' דקדושה ההיא היא לילי\"ת חוה ראשונה \nשהיא בסיום מלכות דרחל והיא עומדת בנוקבא דתהומא רבא דבריאה ממש. ובפרש' וירא בשער \nהפסוקים בפסוק הנה ילדה מלכה גם היא כו' נתבאר כל זה ואיך שתי הגבורות דקליפה נכללו \nונעשו חד גבורה והיא עומדת למטה כנגד רחל דקדושה ונכללו שתיהן יחד שם ונעשו תרין \nמוחין חכמה ובינה שלה והיא מלכה אשת נחור. ובאחורים יש פלגש אחת. ושמה ראומה. וגם \n"},{"index":5,"he":"בה נכללו שתי פלגשים דקליפה שהם כנגד זלפה ובלהה דקדושה נתחברו ונעשו תרין מוחין \nחכמה ובינה של פלגש זו הנקראת ראומה: \n(ע\"ג) והנה כנגד שלשה מציאיות אלו אשר באחורי הנקבה גם יצאו מן אחורי הזכר שהוא \nזעיר אפין שלשה אנשים השנים הראשונים הם בחינת אותם השנים אנשים מרגלים הנ\"ל. \nוהשלישי היא אדם קדמ' בעלה דלילי\"ת חוה הראשונה וצריך שתדע כי להיות שהאורות של \nהנקבה הם מועטין וגם כי הדינין שלה הם חלשי' כנודע שהיא דינא רפיא. לכן היו אחורים \nשל הנקבות שהם זלפה ובלהה יותר מבוסמו' וקדושו' ונישאו ליעק' כנודע אבל האחורים של \nזעיר אפין להיות כי הם דינין קשים וגם האורות שלהם הם אורות גדולים ואין כח באחורים \nהנז' לקבלם לכן לא נעשה מהם דבר שם למעלה אבל ירדו למטה והיו שם בבחינת שנים האנשים \nהמרגלים ובבחינת אדם קדמאה בעלה דלילי\"ת כנז' ולא נשאר להם למעלה בקדושה שורש כלל. \nוכבר הודעתיך כי שני האנשים המרגלים האלו הם תרין מוחין דזעיר אפין דקליפה דאצילות \n"},{"index":6,"he":"ואמנם ביחוד אחד שמסר לי מורי ז\"ל ביאר לי מורי ז\"ל ענין עוג מלך הבשן שהוא האחורים \nשל זעיר אפין וצ\"ע: \nעוד מצאתי במאמר הזה ביאור שני לרב זלה\"ה תאנא עלמא חדא אשתמודע לעילא כו' כבר \nביארנו מאמר זה למעלה אבל מצאתי פה דיוקים יתרים וראיתי לכותבם. דע כי כמו שיש \nבקדושה תרין נוקבין לאה ורחל נשי זעיר אפין בין בעולם אצילו' בין בכל עולם של בריאה \nיצירה עשיה כן הוא בקליפה בכל ארבע עולמות אבי\"ע. גם נתבאר לעיג כי תרין מוחין דז\"א \nדאצילות דבחינת קליפה נקראים שנים אנשים המרגלים. ודע כי כנגדם היו שנים אנשים \nהמרגלים ששלח יהושע לרגל את יריחו כי יהושע היא הנוקבא סיהרא קדישא פני יהושע כפני \nלבנה מלכות דאצילות הקדוש והיא סוד בהמה שהיא הויה דהיה\"ין בגמטרי' ב\"ן והדדין שלה \nהם למטה בין רגליה כדמיון דדי בהמה ומשם יונקים ביום שנים אנשים המרגלים הנ' שהם \nכלב ופנחס כי כלב גם הוא בגמטריא ב\"ן ההוי\"ה דהיהין ופנחס הוא אליהו שהוא בגמטריא \n"},{"index":7,"he":"ב\"ן גם כן כי הם יונקי' משם ב\"ן בגמטריא בהמה ולפי שיונקים ביום שאין שם כל כך \nאחיזת הדינין והחיצונים לכן ינקי בחשאי וז\"א חרש לאמר כו' והנה בזמן שלמה המלך ע\"ה \n(ד\"ש ע\"ד) כל הדינין נתמתקו ולכן אפי' השתים נשים זונות היתה להם עליה למעלה \nבאצילו'. וזהו אז תבאנה שתים נשים זונות ודייקו בפרשת אחרי מות אז תבאנה ולא מקדמת \nדנא כי אז סיהרא קיימא באשלמותא ואין פחד מן הקליפות ולכן נתמתקו כל הדינין אבל \nכשהתחתונים חוטאים אז אלו השתי נשים מושלות בעולם בסוד ונשים משלו בו: \nשם בדף רי\"ז ע\"ב שו' כ\"ו וז\"ל ר' יצחק הוה יתיב יומא חד אפיתחא דר' יהודה והוה עציב \nנפק ר' יהודה כו' אמר ליה אתיא לגבך למבעי מינך תלת מילין כו'. ענין שאלה זו ששאל \nממנו שיתפלל על קברו תפלתו ממש שבכל יום ויום הטעם הוא כי הצדיק על ידי תפלתו מיחד \nומקשר כל העולמו' כנודע אצלנו וכנז' בהיכלות דבראשית ודפקודי ועל ידי היותו מתפלל \n"},{"index":8,"he":"עליו ביחוד ובקשר הזה תוכל נשמתו גם היא לעלות עם תפילתו למעלה ולהיות כי השבעה \nימים ראשונים אפילו הצדיקים יש להם דין אז בימים ההם. ולכן שאל ממנו שאלה הנז' \nדתזיל לקברי ותבעי בעותך עלי כל שבעה יומין. עוד דבר אחר היה נוסף באלו שני הצדיקים \nכי הנה היו שנים חברי' משבע' החברים שנמצאו באדרא קדישא. וכבר הודעתיך כי שרש \nנשמותיהם הוא שרש אחד. גם הודעתיך כי ר' יהודה הוא מן החסד ור' יצחק מן הגבורה ועל \nידי החסד מתמתקת הגבורה ונכללת ועולה ולכן בחר ר' יצחק בר' יהודה יותר מזולתו משבע' \nחביריו: \nשם בדרמ\"א ע\"א ענין חסד חסדים גבורה גבורות כו' נתבאר בש' ההקדמות בספרי החדש בד' \nקכ\"ד ע\"א: \n \n"},{"index":9,"he":"פרשת שמות\n(דף כ\"ד ע\"א) מאמר בס' הזוהר בד\"ב ע\"א שו' א' וז\"ל ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרי' \nאת יעקב איש וביתו באו. והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים כככבים לעולם \nועד. ומשכילים אילין אינון דמסתכלי ברזא דחכמתא יזהירו נהירין ונצצין בזיוא דחכמתא \nעלאה כו': \nהנה כל האצילות בכללו גוף ונשמה מלבר ומלגו והמשכילי' הם יודעי מדין המסתכלים \nבפנימיות החכמה התחתונה בסוד נשמתא. וזה נקרא רזא דחכמתא פנימיות החכמה התחתונה ועל \nידי כך נהרין ונצצין בזיו' דחכמת' עלאה כי נשמת החכמה התחתונה הוא זיו וזוהר החכמה \nהעליונה בסוד כלת משה והיא הצלע נקודת י' בסוד י' בראש י' בסוף יוד משם בן ארבע \nיו\"ד משם אדני כנודע וענין נהרין ונצצין הוא בסוד אור ישר מאיר מלמעלה למטה להם \nוזהו נהרין וסוד אור חוזר בסוד המראה המלוטשת כי כאשר יכה בה אור השמש יצאו ממנה \nניצוצות מצד לטישותה ממטה למעלה וזהו ונצצין ולכ\"א יזהירו יזהירו לאחרים דנקטי \n"},{"index":10,"he":"ויהבי מיין דכורין ומיין נוקבין וזה כדוגמת יסוד שיש לו שתי בחינות אלו בסוד יוסף \nהצדיק יבנימין הצדיק זה מיין דכורין וזה מיין נוקבין ושתי בחינות אלו האחד נקרא \nנהירו והשני נקרא נציצו וזמ\"ש בזוהר נהירו ונציצו דנהרא דנפיק מעדן שהוא סוד יסוד \nהנקרא נהר היוצא מעדן: \nודע כי עם היות שיש ליסוד שתי בחינות אלו כדפרישית והם יוסף הצדיק למעלה ובנימין \nלמטה בתוך הנקבה העליונה כד\"א בצאת נפשה כי מתה עוד יש בסוד עצמו למעלה שתי בחינות \nאלו ולפיכך נקרא חי העולמים בסוד תשעה מלמטה למעלה ותשעה מלמעלה למטה העולים ח\"י \nוח\"י הוא בתרין עלמין כי גם הוא חי בעולם הנקבה בסוד בנימין הצדיק וזמש\"ה חי חי הוא \nיודוך וכדכתיבנא ושורש הדבר הוא כי ביסוד נסתיים הזכר העליון והוא הרקיע המבדיל בין \nמים למים והאור העליון המחיה את הספירות יורד עד שם ומכה בו בסוד בטש ביה כדמות \nהמראה המלוטשה המפסקת שלא יעבור אור השמש ממנה ולמטה כי עומדת כנגד אור השמש כן \n"},{"index":11,"he":"רקיע זה מבדיל בין עלמא דדכורא לעלמא דנוקבא ואינו מניח לעבור האור למטה ועל ידי כך \nמכה בו סוד האור העליון בפנימיותו ויוצאין ממנו נצוצות כמנין האורות המכים בו ט' \nמלמעלה למטה וט' מלמטה למעלה וזמ\"ש ודא רזא סתימא דאקרי הרקיע כי בחינת רקיע יאמר \nעל ענין זה כי הוא רקיע המבדיל ומעכב אור העליון מלרדת למטה ולפיכך יש בו נהירו \nונציצו כמ\"ש בכל השאר. ולפיכך יש ברקיע הזה ככבייא ומזלי שמשא וסיהר' (ע\"ב) כי \nכוכבים הם נשמות הצדיקים היורדין שם מהמוח העליון ועומדים שם ומשם יורדין למלכות. \nוהמזלות (ד\"ש די\"ז ע\"א) הם שנים עשר בסוד שש קצוות מן חסד ולמטה שש ממטה ולמעל' ושש \nמלמעל' למטה כנז' בתקונין כי אעפ\"י שכל התשעה מכים ברקיע זה אין דומה הכאת השש \nקצוות לשאר כי כל אחד בחינה בפני עצמה יש לו ולפיכך מהשש קצוות יצאו י\"ב מזלות \nומת\"ת ומלכות נעלמים יצאו שמשא וסיהרא וזה מצד הנשמו' שבו כי כמו שבמלכות מנשמות \n"},{"index":12,"he":"שבה נעשין מיין נוקבין כנודע כן ביסוד נשמות צדיקים שבו שהם הכוכבים כדפרישית הם הם \nהמעלין תשעה מלמעלה למטה ואעפ\"י שהת\"ת מהשש קצוות הנז' מ\"מ יש בת\"ת שתי בחינות אם \nבחינת היותו בכלל השש קצוות ואם בחינת היותו בפני עצמו וכל אלו נקבעין ביסוד וסיהרא \nעם היות כי היא למטה מן היסוד עכ\"ז שרשה בסוד ה' ד\"ו ובסוד יו\"ד וי' ו' ד' נחקק \nביסוד ושרש זה בחכמה ובינה ומשם ירדו אל היסוד. ושאר בוציני דנהורא הם ה' ככבי לכת \nהנשארים וכנגדם ז' ספירות הבנין כי חמה ולבנה עם ה' ככבי לכת הם ז' ואל יקשה בעיניך \nכי ז' ספירות הם הם השש קצוות שהם המזלות כדפרישית כי שש קצוות אלו הם ביסוד עצמו \nבסוד שוקיו עמודי שש כי הוא מקבלם מלמעלה ונעשי' בו שנים עשר בסוד אור ישר ואור \nחוזר ובסוד נהירו ונציצו כדפרשית ולכן נקראים מזלות כי היסוד נקרא מזל להיותו מושך \nאת הטיפה זרעית מהמוח העליון ואמנם שמשא וסיהרא ושאר בוציני נהורא שהם חמשה ככבי \n"},{"index":13,"he":"לכת כדפרישית הם שבע' ספירות הבנין עצמם המתגלים ביסוד ומשפיעים בו ועוד כי ששה \nקצוות הם בסוד ת\"ת הכלול משש קצוות ושבעה ספירות הם כנגד ז' ככבי לכת ואין זה בשש \nקצוות כי אלו בת\"ת עצמו לבדו בהכללו מהם וזה בבנין עצמו ודי בזה: \nודע כי כמו שהמלכות תקרא חכמה. כן חכמה שבז\"א תקרא חכמה תחתונה בבחי' החכמה העליונה \nהקדומה ואליה כיון באומרו אלין אינון דמסתכלי ברזא דחכמתא שמסתכלין בפנימיית החכמה \nכי שבז\"א בסוד נשמתא שהיא חכמה העליונה בסוד הדעת וזמ\"ש נהרין ונצצין בזיוא דחכמתא \nעלאה וכמו שיש ביסוד תחתון תשעה מלמעלה למטה וט' מלמטה למעלה כן בסוד דעת המפסיק \nבין אריך אפין לז\"א יש אלו וזמ\"ש בזוהר נהירו נציצו דנהרא דנפיק מעדן שהוא סוד הדעת \nהיוצא מעדן עליין ונכנס במוח ז\"א ויש בדעת זה נהירו ונציצו כדפרשית והמסתכלין \nבפנימיות חכמה זו שהוא סוד הדעת נהרין ינצצין בדוגמתו ודעת זה יקרא רקיע עליון בסוד \n"},{"index":14,"he":"בינה הנקרא רקיע כנודע ואם אין דעת אין בינה אם אין בינה אין דעת ומצד היותו רקיע \nמפסיק בין אריך אפין לז\"א יש בו נהירו ונציצו כדפרשית. ולפיכך נקרא רזא סתימא כי זה \nנעלם מאד ולפיכך יש ברקיע זה ככבים שהם הנשמות כי שם (ע\"ג) שרשם בסוד עלמא דאתי וכן \nי\"ב מזלי בסוד מזל שכאן מתפשט וכן שמשא וסיהרא וכל אינון בוציני נהורא שרשם בו \nבעלמא עלאה בסוד ויבנהו שבע שנים והדברים עתיקים: \nשם בד' ד' ע\"ב שו' ג' וז\"ל נטיל פטרונא מההוא כרסייא כו' ביה זמנא הוה מדכר שמא \nקדישא עלאה כו' זכאין אינון נשמתהון דצדיקייא דאינון בההוא עדונא וידעין בה כו'. \nבזה תבין פסוק בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך דמדכר פטרונא שמיה ובו \nמתעדנין הצדיקים ודי בזה: \nשם בדט\"ו ע\"ב שו' כ\"ו וז\"ל דכד הוה חמא ר' אבא חד אילנא דאיביה אתעביד עופא דפרח \nכו' לשון זה מוטעה שכתוב וענפא דפרד מיניה וצריך להגיהו כך ועופא דפרח מניה הוא \n"},{"index":15,"he":"ענין אותם העופות הגדלים מן האילן ונתלי' בחרטומיהם כנז' בהגהות סמ\"ק וכנז' בדברי \nהמפרשים שהאוכלן עובר משום שרץ העוף: \n \nפרשת וארא\nשם בדף כ\"ז ע\"א בסוף הדף וז\"ל אמר ר' אלעזר בסטרא ימינא עלאה נפקי תליסר מבועין \nעלאין נהרין עמיקין כו' ארבע מאה ותשעין ותשעה יאורין ופלגא מסטרא דא ותצ\"ט ופלגא \nמכאן כו'. ענין זה נתבאר אצלי בדרוש היחודים וע\"ש כי שם ביארתים וצ\"ע שם. והענין \nהוא מדבר בבחינת חיבור זעיר אפין ונוקביה בהיותם בסוד אחור באחור ועיין באדרת נשא \nבדף קל\"ב ע\"א בההוא עלמא קדמאה דאיהו אלף אלפין ורבוא רבוון מארי תריסין כו'. ושם \nביארנו ענין אותם האלף מה ענינם ואיך הם נמשכין ומתפשטי' מן תרין כתפין עילאין כי \n(ד\"ש ע\"ב) כל כת\"ף בגמט' ת\"ק וב' כתפות הם אלף ואח\"כ אלו הכתפות נעשו תרין עטרין \nהנקראי' חסד וגבורה והכתף האחד שהוא חסד נמשך וניתן אל זעיר אפין. והכתף השני הנקרא \nגבורה נמשך אל נוקבא דזעיר אפין ונמצא כי שתי הכתפים של הז\"א הם כתף אחד בלבד ושתי \n"},{"index":16,"he":"הכתפות דנוקביה גם הם כתף אחד בלבד ועל כן אורך הז\"א הוא ת\"ק שנה. וכן אורך נוקביה. \nולכן כאשר נתדבקו יחד שניהם אחור באחור לא היה רק כותל אחד מפסיק בין שניהם חצי \nעוביו לזה וחצי עוביו לזה. ולזה היה תצ\"ט ופלגא מכאן. ותצ\"ט ופלגא מכאן כי הכותל \nאשר באמצען נחלק חציו לזה וחציו לזה אבל אחר שננסרה הנקבה (ע\"ד) מאחורוי אז מן \nהכותל האחד נעשו שני כותלים בשניהם ואז הם ת\"ק שלמים לז\"א כנגד הכתף של חסד שהיא \nבגימטריא ת\"ק ות\"ק שלמים אל נוקביה כנגד הכתף של הגבורה. והנה זה הכותל האמצעי \nשנעשה עתה אחד בו הם סוד בחינת האחורים. ולכן כל הדינים נמשכין ממנו. ולכן רישיה \nסומקא כוורדא בסוד אודם הדין. גם צריך לדעת כי כל ענין זה הוא בבחינת נצח והוד \nדזעיר אפין אשר כנגדם עומדת נוקביה אחור באחור וכבר ידעת כי האחורים הם בחינת \nהדינין. והנה יש כאן נצח והוד ויסוד של ז\"א ונצח הוד יסוד של נוקביה וכל אחור אחד \n"},{"index":17,"he":"מאלו במקומו הוא סוד אלף יאורין ועוד י\"ג אחרינן כמו שנבאר בע\"ה. ונבאר בחינת נצח \nהוד יסוד של ז\"א ומהם נקיש אל נצח הוד יסוד דנוקביה כי שם הוא גם כן ע\"ד אלו: \nהנה ידעת כי נצח והוד ויסוד נקראים צבאות ושם צבאות הוא בגימטריא תצ\"ט והרי איך \nהנה\"י הם בגימ' תצ\"ט והנצח הוד יסוד דדכורא הם תצ\"ט מכאן ונצח הוד יסוד דנוקבא מכאן \nהם תצ\"ט אחרנין ולפי שהם מחוברין יחד אחור באחור אלו שתי פעמים צבאות שהם נצח הוד \nיסוד דדכורא ונצח הוד יסוד דנוקביה ואין ביניהם רק כותל אחד המחבר את שתיהם והכותל \nמתחלק חציו לשם צבאות הזה וחציו לזה לכן הם תצ\"ט ופלגא מכאן ותצ\"ט ופלגא מכאן שהם \nאלף חסר חד. באופן כי הם תצ\"ט ותצ\"ט שהם צבאות דנצח הוד יסוד דדכורא וצבאות דנצח \nהוא יסוד דנוקבא. ויש בין שניהם כותל אחד המפסיק בין ב' הצבאות האלו וזה הכותל נחלק \nלשני חצאין כנז' פלגא מכאן ופלגא מכאן. עוד צריך שתדע כי בהיו' אלו השתי צבאות \n"},{"index":18,"he":"מחוברין אחור באחור על ידי הכותל ההיא המפסקת ביניהם יש עוד באמצע שתי הצבאות האלו \nשהוא באמצע נצח הוד יסוד דז\"א ונצח הוד יסוד דנוקביה יש שם באמצעם עוד י\"ג יאורין \nאחרנין שית ופלגא מכאן ושית ופלגא מכאן ונמצא שמתחלק לכל אחור ואחור תק\"ו ופלגא \nמכאן ותק\"ו ופלגא מכאן וזהו סוד שתי שמו' של אבגית\"ץ השם הא' של מ\"ב כנודע והנה \nאבגית\"ץ הוא בגימטריא תק\"ו ולהורות על הי\"ג יאורין הנז' שהם באמצע בין אחור לאחור \n"}]}
