{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-28","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":28,"title":"קטע 28","hebrewTitle":"קטע 28","segments":[{"index":1,"he":"משערות המזל הוא יורד העצמות והאי דאתעביד לתלת רישין כגוונא דעתיקא ומשום דבהאי \nמזלא אתחברן תלת רישין כדאיתא התם וכל זה שלא כדרך מה שפרשתי למעלה ואילין תלת \nמתפשט' לז\"א. דמפרש ואזיל דהאי חכמתא אתגליף ואפיק כו'. כבר כתבתי למעלה דגליפא \nהיינו שעשה לו בית קבול כעין זכר ונקבה והוציא הבינה שהיא אימא והוא הנהר היוצא \nמעדן להשקות את הגן ודע דז\"א הוא ת\"ת ישראל והוא בן י\"ה ונאצל מזווג חכמה ובינה \nואחר אצילותו נעשים לו מוחות אלו והנה לבינ' שתי מציאיות אם בדמות סמך עגולה והיינו \nבהתעלמה למעל' עם החכמה ואם בדמות מ\"ם סתומה בשעתא דהדרא ויתבא רביעא על בנין דלתתא \nלינקא לון כדאמר בריש פרשת תרומה והנה חכמה זו דהיינו אבא נחקקה והוציאה לחוץ הבינה \nשלא תהיה סמך אלא מ\"ם להשקות את הגן ולינקא ליה והיינו לישנא דאפיק דנקט הכא ולא \nנקט כה\"ג בכולהו ובערך זה המציאות תקרא בינה נהר היוצא מעדן ולפיכך הקדים מוח זה \n"},{"index":2,"he":"לשאר כי אי אפשר להתהוות שום מוח עד שתצא הבינה לחוץ בסוד מ\"ם סתומ' ותניק את הבן \nויתגדל מוחו והנה כאשר יצתה לחוץ עייל ברישא דז\"א והוא הבן הנעים על ידי מה שיונק \nמחלב אמו ונעשה מוח זה וכמו שהחלב היונק הנולד מגדיל כל גופו כן זה נגיד בכל גופא \nומשקה כל השש קצוות. ודע כי ז\"א בבטן האם העניונה לא היו ביה כי אם ששת ימים חג\"ת \nנה\"י והיינו ואו שבתוך ההא קטנה וכשיצא לחוץ הניקתו האם והגדיל וזהו סוד הנטיעות \nהיו כקרני חגבים וכן אדם וחוה כקרני חגבים היו ונעקרו ונשתלו והגדילו כדאיתא בפ' \nבראשית וחג\"ת נעשו לחב\"ד שהם שלשה מוחות שבו ונה\"י נעשו והגדילו לחג\"ת ולפיכך (ד\"ש \nע\"ב) יצתה נוקבא מאחורוי כנגד היסוד כי שם ביתה ונתפשט עוד לנה\"י מן השלשה עצמן \nולפי שאין להם אחיזה נה\"י לבר מן גופא כי אין להם על מה שיסמוכו למעלה ולפיכך נאחז \nבהם סמא\"ל שרו של עשו כשנלחם עם יעקב ונמצא לפי זה דחב\"ד שבז\"א הם בערך או\"א חג\"ת \n"},{"index":3,"he":"שני זרועותיהם וגוף. וחג\"ת שבז\"א הם נה\"י שבאו\"א תרין בשוקין וברית והם חכמה ובינה \nודעת שבנוקביה כי שם נעשה לה ראשה כנז' באדרא ונה\"י שבז\"א הם חג\"ת של נוקבה והם סוד \nנביאים וכתובים כי מצד ז\"א הם נביאים נצח והוד (ע\"ד) ומצד נוקביה הם כתובים חסד \nוגבורה ומשני צידיהם אינן בכלל התורה העליונה כי אין להם ע\"מ שיסמכו כדכתיבנא והנה \nהתפשטות נצח והוד שבז\"א על ידי בינה נעשה דאתפשטת עד הוד כנזכר בתיקונין והיינו \nדקאמר אתפשטת כי נתפשטה יותר מדאי והיינו דאמרינן בתיקונין תיקון כ\"א דמ\"ט ע\"א וז\"ל \nומבינה נביאים ואינון נצח והוד וממלכות כתובים ואינון חסד וגבורה ת\"ת כניל כולהו \nכו' עכ\"ל. (אמר שמואל ביאור המאמר הזה נתבאר גם כן במקומו בשער הזה ועוד כתבנו שם \nשנתבאר גם כן במקונוות אחרים מסוימים ותמצאם שם כי תדרשם ועוד נכתב שם משם הרב \nהגדול זלה\"ה וז\"ל זכורני שגיליתי זה בפירו' ספרא דצניעותא כו'): \n"},{"index":4,"he":"והענין הוא כי מבינה נעשו שוקין לז\"א וזהו בינה ר\"ת ב'ינה י'סוד נ'צח ה'וד וממלכות \nמצד אחורי ז\"א הם כתובים חסד וגבורה כדפרישית והשתא אתי שפיר דבתיקונין אמרי דתנאים \nהם איתנים נה\"י ואמוראים הם חג\"ת ואיך אפשר שיהיו אמוראים למעלה מתנאים ובמה שכתבנו \nאתי שפיר כי תנאים בז\"א הם נה\"י ואמוראים כנגדם בנוקביה והם חג\"ת הללו נביאים והללו \nכתובים ולפי שראש השנה רומז למלכות העולה בסוד החיבוק שמאלו תחת לראשי ונמצאו \nכתובים על גבי נביאים לפיכך קודמין בתפל' מוסף של ר\"ה כתובים קודם לנביאים משא\"כ \nבשום מקום ואמנם ענין התפשטות הבינה עד ה'וד הוא כי ברדתם מאת פני החכמה ויתבא \nרביעא על בנין בסוד מ\"ם סתומ' מגיעין שוקיה עד שוקי ז\"א ויונקין מהם ואז תקרא תבונה \nבן ובת ו\"ה כנז' באדרא זוטא והבן כל זה והיינו דקרי להו נטיען וקאמר ואשקי כל אינון \nנטיען ומכל מקום אין שפע שבאם עצמה עושה כי אם מוח אחד ואח\"כ נמשך עוד מוח שני מן \n"},{"index":5,"he":"החכמה לבינה ומשם לז\"א ולפיכך אמר אתמשך וגס זה על ידי חקיקה שנחקקה החכמה כעין זכר \nונקבה וקבלה הבינה מוח זה ומשם לז\"א ולפיכך חזר ואמר ההוא אחרא ההוא נהירו דאתמשכא \nמיניה לו' שאעפ\"י ששני מוחות אלו באים לו מן הבינה אינם רומים זל\"ז כי הראשון \nמהבינה עצמה בסוד החלב שבה והשני מצד החכמה עצמה דאתמשכא מינה לבינה ומשם לו ושני \nמוחו' אלו כאשר ימשכו ליכנס ברישא דז\"א נחקקין גם הם כעין זכר ונקבה ומתחברין על \nידי דעת העליון דוגמת האבר הקדוש למטה שהוא יסוד ונכנס בעומק הבאר והיא נקודת ציון \nלמטה כבית רחם לאשה וכנגדו למעלה יקרא רישא דעמיקא דבירא לפי שנכנס בעומק הבאר \nהעליון והוא פטר כל רחם כדםית' בפ' בראשית וזהו ענין הבקיעה שבוקע הדעת לפתוח פתח \nבית רחם וזהו בדעתו תהומות נבקעו וכאשר מתחברים ונכללים זה בזה נעשה מוח שלישי \nהכולל שתיהם והוא דעת והנה מוח זה השלישי נעשה בסוד הזווג להמציא נשמה לשש קצוות \n"},{"index":6,"he":"כדרך הזווג העליון שהוא להמציא נשמות ולפיכך עייל לגו בגו גופא ומלייא לאדרין \nואכסדראין בסוד הנשמ' הממלאה את כל הגוף והיא בחדרי חדרים: \nוכאשר תדקדק בדברים אלו תמצא שדעת הוא ת\"ת ות\"ת הוא יסוד וחכמה הוא חסד וחסד הוא \nנצח ובינ' היא גבורה וגבורה היא הוד. וכאשר נעלה עוד למעלה בשכלינו (דף ט\"ז ע\"א) \nנמצא לפנינו ששלשה ראשים הם כתר וחכמה ובינה ואבא ואימא ומזלא הם חג\"ת ושלשה מוחי \nדבז\"א הם נה\"י ומשם ואילך מלכות בסוד קשר של תפילין דלת ואם נגביה שכלינו עוד במקום \nגבוה נמצא שבראש הראשון נעלמים בו כח\"ב והשני חג\"ת והשלישי נה\"י ואו\"א מלכות וכאשר \nנבחין עוד נמצא בראש הראשון כל האצילות נעלם שם עד היסוד ובראש השני מלכות בסוד כתר \nמלכות והראש השלישי תקוניהם לגלותם על ידי העלם שנתעלם האצילות בו ונתתקן ובחינ' \nאחרת יש במקיפין אותם כי הראש העליון מוקף מכתר וכתר מוקף מחכמה וחכמה מבינה ויהיה \nלפי זה או\"א בינה מוקפין מז\"א וז\"א מנוקביה שהיא נרתקו ועוד בחינות רבות לאין קץ \n"},{"index":7,"he":"אין כאן מקום להזכיר' (ד\"ש ע\"ג) ואם עיני שכל לך תראה כי כל אחת כלולה מעשר. כי \nכח\"ב שבשלשה ראשים הם חג\"ת שבאו\"א ומזלא והם נה\"י שבז\"א ונמצא כתר כלול מת\"ת ויסוד \nוחכמה מחסד ונצח ובינה מגבורה והוד וכאשר נעריך בראש הראשון כל התשעה נמצא כתר כלול \nמכולם ובראש השני מלכות נמצאת מלכו' כלולה מכתר וכתר ממלכו'. וכאשר כתר כלול מחכמה \nובינה וכל אחד כלולה מחמש חכמה גבורה ת\"ת חסד נצח ובינה מגבורה הוד נצח יסוד ומלכו' \nהרי כתר כלול עשר וכאשר נעריך כי בראש הראשון כח\"ב נמצא כתר כלול מחכמה ובינה ובראש \nהשני חג\"ת נמצא חכמה כלול מגבורה ות\"ת והראש השלישי נה\"י נמצא בינה כלולה מנצח \nויסוד וכאשר נעריך או\"א חכמה ובינה ושלשה מוחות שבז\"א לחג\"ת ובנוקביה נה\"י נמצא ת\"ת \nכלול מחסד וגבורה ומלכות כלולה מנה\"י ועוד בדרך אחרת כי כתר כולל חכמה ובינה וכולל \nת\"ת אשר נכללין בו חסד וגבורה וכולל יסוד אשר נכללין בו נצח והוד וכולל מלכות בסוד \n"},{"index":8,"he":"כתר מלכות הרי כל העשרה וכן חכמה כלולה מגבורה ות\"ת וגבורה כלולה מהוד וכן כלולה \nמחסד ונצח. ות\"ת כולל יסוד וחכמה כלולה מבינה שממנו נתפשט' וכלולה מכתר אחר שכלולה \nמת\"ת שהוא כתר וכן עד\"ז כולם וכאשר נקצר הענין ונקחהו דרך קצרה לא נצטרך לכל אריכות \nהזה כי אחר שהשלשה ראשים כח\"ב עליונים ושלשה למטה מהם בהם והם חג\"ת ושלשה למטה מהם \nבהם והם נה\"י נמצא שהוא כח\"ב הוא חג\"ת הוא נה\"י כולם כלולין זה בזה ודי בזה כי כבר \nיצאנו מהענין: \nכללות הדברים כי תחילת אצילות ז\"א מאבא נפק ונתעברה גו אימא בסוד ה' ד\"ו והואו \nזעירא כי לא היו לו כי אם ששה קצוות שאחר חכמה ובינה כדרך שאר הספירות ובבחינה זו \nיקרא אבא אב לאבהן כי ממנו יצאו האבות חג\"ת ואז לא היה לו ראש כמו הוא\"ו שבתוך הה\"א \nשאין לה ראש וכאשר נולד הבן הנעים נעשו לו שלשה מוחות על ידי הנחל העליון מנחל בדרך \nישתה על כן ירים ראש ולכן ו' שבשם כנגדו שיש לה ראש ותקח האשה את הילד ותניקהו בסוד \n"},{"index":9,"he":"כונן שמים בתבונה כי היא המכרעת אותו כי כל השלשה מוחות על ידה באו לו האמנם מוח \nשבו המתפשט לחמשי' שערי' ממנה ומעצמה נכנס לראש ז\"א בסוד חלב אמו וזה ע\"י אבא \nשהוציא הבינה לחוץ בסוד מ\"ם סתומ' להניק את בנה והנטיעות שהיו כקרני חגבים הגדילו \nולפיכך נקרא יוצא מעדן שהוא דבוק בחכמה ויצא להניק את הבן כי בתחילה (ע\"ב) עד עת \nלידה היו דבוקים זה עם זה פנים בפנים כמער איש ולויות ולא יתפרדו כדרך שיצא אדם \nהראשון. אלא שהיו תואמים פנים בפנים בתר דאתתקן עתיקא ולהניק את הבן הוכרחה החכמ' \nלהתחקק בתבנית זכר ונקבה זה בולט וזה שוקע והוציאה לחוץ על אודות בנה וזהו ענין \nאתגליף האי חכמתא ודע כי תקוני הבינה תקוני אימא עלאה כולם נכנסו בגופא דז\"א ונעשו \nכנשמה לו וזמ\"ש ומתמן אתמשך ונגיד בכל גופא ולפיכך הם נעלמים וגם זה פירוש כונן \nשמים בתבונה ולפיכך נקראת בינה בן י\"ה שמה כשם בנה ושש קצוותיה נשמה לשש קצוותיו \n"},{"index":10,"he":"ויעקב מרכבה לשש חיצוניות ומשם לפנימיות דא מלגאו ודא מלבר כדאיתא בפ' בלק \nובתיקונין והיינו דאמרינן משה זכה לבינה כדאיתא ברעיא מהימנא שזכה לקצוות הפנימיות \nשהם מבינה כדפרישית והתפשטותה עד הוד בסוד חמשים שערי בינה וזהו מהלך עץ החיים ת\"ק \nשנה ויסוד הוא זכר ואינו מצד הבינה כי היא נקבה ולכן התפשטותה אינו בתוכו אלא עד \nהוד והוד ניתן למשה כדאיתא בתקונין וברעיא מהימנא ומ\"מ נקודת ציון עליונה שבבינה \nבתוכו אעפ\"י שאינה ניכרת ונמצא בו כח נקבות נעלם וכח זכרות נגלה ובבחיה זו יקרא \nהיסוד ציון בהרבה מקומות ושתי בחינות אלו הם יוסף ובנימין אחד מיין נוקבין והוא \nמקורא דבירא דלא אתפרש מן בירא לעלמין ואחד מיין דכורין בסוד יוסף הצדיק איהו לעיל' \nואיהו לתתא עייל ונפיק עייל להכניס מיין דכורין ונפיק להוצי' מיין נוקבין לקבל מיין \nדכורין וזהו כל פעם שיש נייג וזמ\"ש בפ' ויצא בדף קנ\"ה ע\"א וז\"ל אבל ת\"ח רזא דמלה \n"},{"index":11,"he":"בכל זמנא צדיק מעלמא תתאה נפיק ועייל ביה עייג ומיניה נפיק כו' עכ\"ל: \nוהענין הוא שאי איפשר למיין נוקבין אם לא על ידי נשמות הצדיקים והם באים מבינה והבן \nכל זה ונמצא שהוצא' בינה לחוץ הוא על ידי תקוניה האמורים בשיר השירים והם הנכנסים \nבתוך ז\"א ונעשה לו מוח ומשם מתפשט בכל הגוף (ד\"ש ע\"ד) והחכמה עצמה מתתקנת מצד עצמה \nומוציאה לו מוח שני על ידי הבינה ומוח זה אין לו התפשטות בכל הגוף מרוב העלמו \nולפיכך נקרא בן רבקה ולא בן יצחק כדאיתא באדרא נוטא כי עיקרו מהבינה והיא חיי המלך \nולפיכך קדם המוח שלה למוח המתפש' מהחכמה ודע כי מפני שכבר היו לו לז\"א חג\"ת ונעשו \nחב\"ד לכך גם במוח הראשון קתני אתעביד מוחא אחרא לומר שהוא גבורה ונעשה בינה מעשה \nמוח אחד ממה שהיה ומוח שני זה של חכמה לא נתלבש בבינה אלא שנמשך מן החכמה ועבר דרך \nהבינה מעבר בעלמא ונכנס בראש ז\"א וזמ\"ש ההוא אחרא ההוא נהירו דאתמשכא מיניה מנה לבד \n"},{"index":12,"he":"כדפרישית וממוח זה נמשכו ל\"ב נתיבות על ידי האור הבא דרך שערות הראש העליון למוח זה \nכדלעיל ונמצא שהתפשטות מוח הבינה הוא על ידה ומוח החכמה אינו מתפשט לל\"ב שבילין אנא \nעל ידי השערות העליונו' ושני מוחות אלו בהמשכם ליכנס לז\"א טרם יכנסו מתחברין בסוד \nזווג כי המשך שני מוחות אלו הוא תיקון חכמה ובינה והתיקון הוא היות להם דמות אדם \nרישא וגופא ודרועין ושוקי' וברית קדש וזה ענין אתגליף באמתות (ע\"ג) להחקק בדמות בית \nקיבול גוף ונשמה גוף בית קיבול לנשמה וכל אחד נחקקה בתיקוניה ובינה נכנסו כל \nתיקוניה בז\"א ואין כן חכמה כי נהירו דידה בה עד המוח לבד כי נעלמת היא להשיגה ודע \nכי ממוח היוצא מבינה לז\"א נחלק לנוקביה גם כן. ולפיכך נקראת תבונה בן בת ו\"ה כדאיתא \nבאדרא זוטא ואמרינן בתקונין נפש מלכות תבונה ע\"ש וזמ\"ש חד נהרא דנגיד ונפיק לאשקאה \nגנתא דהיינו נוקבא דז\"א שהיא גנתא ולפיכך אמרו דמסטרא דאימא נפקת בת ומ\"מ אין הלשון \n"},{"index":13,"he":"מוכרח כאן דאפשר דקרי גינתא לואו וכדאמרי' באדר' להשקות את הגן דא ו' וכדאי' התם \nואמנם המוח היוצא מהחכמה אין לו התפשטות רק עד מוחא והתפשטותו על ידי שערות הראש \nהעליון כי על ידו נתפשט לל\"ב נתיבות וזה הוא כי האור עובר מהשערות העליונים דרך \nהשערות התחתונים. למוח ז\"א וכדאמרינן באדרא רבא ונהיר ונגיד בהנהו נימין לנימין \nדז\"א ומהאי מתתקן מוחיה וכדין נגיד ההוא מוחא לל\"ב שבילין עכ\"ל וזה יורה על מיעוט \nאור מאד לרוב העלמה והנה שני המשכו' אלו הם סוד תיקון החכמה והבינה כל אחד בסוד אדם \nכדפרישי' ואז נזדווגו בסוד הדעת העליון הנק' רישא דעמיקא דבירא כי עמיק' דבירא היא \nבינה וכדאמר בפ' וילך בדף רכ\"ה ע\"א וז\"ל בגין כך בעי בר נש לסדרא שבחא דמאריה כהאי \nגוונא מתתא לעיל' לסלקא יקרא דמאריה לאתר דשקיו דעמיק' דבירא נגיד ונפיק. ולבתר \nנגיד לאמשכא מעילא לתתא מההוא שקיו דנחלא לכל דרגא ודרגא עד דרגא בתראה לאמשכא \n"},{"index":14,"he":"ברכאן לכלא מלעי' לתתא לבתר בעי לקשרא קשרא בכולא קשרא דמהמנותא ודא הוא בר נש \nדאוקיר לשמא דמאריה קדישא כו' עכ\"ל. הכונה היא כי האדם בתפלתו צריך שיעלה מחשבתו עד \nמקו' השקאת עמיקא דבירא שהוא נגיד ונפיק לז\"א וזה ע\"י השביל העליון הנכנס בעומק \nהבינה והוא נקודת ציון העליונ' שבבינה ושביל זה הוא קוץ התחתון של יוד כי יש לה \nשלשה קוצות האחד נקרא רישא והשני גזעא. והשלישי הדק והתחתון שבילא והם רישא וגזעא \nושביל' האמורים בפ' בלק בד' ר\"ג ע\"ב וז\"ל דהא רזא דיליה מראש צורים איהו ואתייחד \nברישא ובגזעא ושבילא יי דא רישא עלאה אוירא דסלקא אלהינו דא גזעא דאתמר גזע ישי יי \nדא שבילא דלתתא ועל רזא דא אתייחד ביה כדקא יאות כו' עכ\"ל ושביל זה הוא סוד ושבילך \nבמים רבים שהוא סוד זווג חכמה ובינה כדאיתא בפ' בראשית והוא דעת עליון הנכנס בנקודת \nציון שבה ונקודת ציון תקרא נתיב לא ידעו עיט. והשביל או הנתיב הנכנס שם יקרא דעת \n"},{"index":15,"he":"והוא פטר כל רחם וכדכתיבנא וזמ\"ש בהקדמת בראשית דף י\"ג ע\"ב שורה כ\"ד וז\"ל פרשתא \nקדמאה קדש לי כל בכור דא י' דאיהו קדש בוכרא דכל קודשין עלאין. פטר כל רחם בההוא \nשביל דקיק דנחת מן יוד דאיהו אפתח רחמא למעבד פירין ואיבין כדקא יאות ואיהו קדש \nעלאה עכ\"ל וזה ברור וקרי ליה קדש עלאה לפי שכנגדו למטה היסוד והוא הנקרא קדש בסוד \nשבת קדש אלא שזה הוא קדש עלאה ודע כי כמו שיש לברית קדש תחתון שתי בחינות זכרו' \nונקבות בסוד יוסף ובנימין כן יש לשביל העליון בחינה עליונה (ע\"ד) והיא הנקראת שביל \nבסוד מיין דכורין או נתיב בבחי' תחתונה בסוד מיין נוקבין והוא הנקרא נתיב לא ידעו \nעיט או שביל והוא הנקרא עמיקא דבירא כמו שהיסוד נקרא מקורא (ד\"ש דכ\"ט ע\"א) דבירא \nוהאי לא מתפרש מן בירא לעלמין כדרך שמקורא דביר' לא מתפרש מן בירא לעלמין כדאמר בפ' \nתולדות והיינו דאמרי' בפ' אחרי מות ובפ' בראשית בההוא נתיב דלא אתידע לעיל' ותתא \n"},{"index":16,"he":"כד\"א נתיב לא ידעו עיט עכ\"ל לומר דלא אתידע לעילא בבחינת מיין דכורין ולא לתתא \nבבחינתו השני'\nבתוך הבינה בסוד מיין נוקבין כי נעלם הוא ועמוק עמוק מי ימצאנו. ולפיכך נקרא עמיקא \nוהיינו דכתיב ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו ששתי הבחינות לא נודעו לא למעלה \nולא למטה ועוד כי מיין נוקבין שבבאר התחתון בכח נתיב זה שבתוך הבינה באים על ידי \nמקורא דבירא כדבעינן למימר קמן. וכמו שמלכות תקרא ברוך בסוד מבועא דבירא שבה כן \nבינה תקרא ברוך בסוד הנתיב שבה וזהו ההפרש שבין ברוך דתפילה לברוך שבברכות כי זה \nבבינה בסוד הנתיב שבה ובתפלה למלכות בסוד היסוד שבה וכמ\"ש בר\"מ בפ' עקב אבל לעולם \nעלמא דאתי לחודיה לא אקרי ברוך אלא ברכה וכמ\"ש בפ' תרומה ובפ' ואתחנן והבן זה ודע \nכי בינה תקרא עמיקא דנהרא בסוף פ' ויקרא ועומקא עלאה בפ' ויחי ובפ' בשלח ועמיקתא \nדכולא בפ' ויחי ובפ' אמור ובפ' ואתחנן ועמיקא דכולא בפ' ויחי ובפ' בשלח ובפ' צו \n"},{"index":17,"he":"ובפ' אמור ובפ' בהעלותך ובפ' חקת ובפ' ואתח' והכל בסוד השביל שבה אם כח הזכרות ואם \nכח הנקבות כי כח הזכרות שבה יקרא עמיקא עלאה וזמ\"ש בפ' בשלח בדף פ\"ג ע\"ב וז\"ל. אמר \nר' חזקיה כד עתיקא סתימאה דכל סתימין בעי לזמנא ברכאן לעלמין אשרי כולא ואכליל כולא \nבהאי עמיק' עלאה ומהכא שאיב ואתנגיד בירא דנחלין ומבועין אתנגידו מני' ומשתקיין \nמניה כו' עכ\"ל: \nהנה דבירא דנחלין ומבועין אתנגידו מניה דהיינו בינה שאיב ואתנגיד מעומקא עלאה \nדהיינו ההוא שביל דקיק דנחית בגווה. וכן אמרו בפ' ויחי בדף רכ\"ט ע\"א וז\"ל ר' יהודה \nפת' ואמר אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים האי קרא אוקמוה אבל תא חזי צלותא דבר נש \nדאתכוון בה איהי לעילא לעומק' עלאה דמתמן נגדי כל ברכאן וכל חידו ומתמן נפקי לקיימא \nכלא ועל דא יתיר יוד בגין דלא פסיק יוד מאתר דא לעלמין ובגין דא כתיב היושבי בשמים \nאחיד לעילא ברזא דחכמתא עלאה. ואחיד לתתא דיתיב על כרסיא דאבהן יתיב על כרסיא דאקרי \n"},{"index":18,"he":"שמים ובג\"כ היושבי בשמים כתיב כו' עכ\"ל: \nהכונה כי תפלת האדם המתכוון בה כראוי היא למעלה בעומק העליון בסוד נקודת ציון ושם \nחביון ברית קדש עלאה ומשם נמשכין שני מיני שפע על ידי הזווג העליון אם שפע ברכה \n"}]}
