{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-39","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":39,"title":"קטע 39","hebrewTitle":"קטע 39","segments":[{"index":1,"he":"כללות פנימיות העולמות זה בזה בעת התפילה כנ\"ל זה יקרא כאילו ח\"ו ממש בא נחש על \nחוה. וזכור ואל תטעה ח\"ו בדבר הזה. והנה הבחינה הב' הזאת נזכרת בכמה מקומות בזוהר. \nהאחד הוא בפ' ויקהל בדקצ\"ה ע\"ב וז\"ל תא חזי בארבע סטרין דעלמא בד' תקופין קלא אתער \nוההוא קלא אתערותא דסטרא אחרא אתער ביה וההוא אתערותא דסטרא אחרא עאל בין קלא לקלא. \nואתחשך נהורא בקלא דלתתא ובגין דלא מטא נהורא קלא דלעילא לקלא דלתתא כדין אקדים \nההוא אתערותא ועאל בין דא לדא נחש דמפתי לאתתא ונטיל נהורא וההוא קלא הוא קול מלחמה \nקול רעה ודא איהו ברעה כו'. פירוש הענין כי הזכר של הקליפה הנקרא נחש הנקרא אלהים \nאחרים הוא הנקרא קלא דסטרא אחרא שעליו נאמר וישמע יהושע את קול העם ברעה ברעה כתיב \nוכשהוא עולה ונכלל באלהים קדושים שביסוד ז\"א. ואז הוא מפסיק בין יסוד שבו ליסוד \nשבנוקביה וזמ\"ש עאל בין קלא לקלא ואז אתחשך נהורא על ידי קלא דסטרא אחרא שעליו נאמר \n"},{"index":2,"he":"כי הנה החשך יכסה ארץ ומפסיק ביניהם והשפע היורד לוקח אותו קלא דסטרא אחרא. גם זה \nעצמו הוא סוד פסוק כי את משכן ה' טימא כו'. הנז' בפ' אחרי בדע\"ט ע\"א וז\"ל אצטריכנא \nלגלאה כו' דתנינן בשעתא דחיויא תקיפא דלעילא אתער בגין חובי עלמא שארי ואתחבר עם \nנוקבא ואטיל בה זוהמא כו' הה\"ד כי את מקדש ה' טמא כו' ושם במקומו יתבאר קצת יותר \nמבואר כמ\"ש דתנינן אלף וארבע מאה וחמש זינין מתאחדן בההיא זוהמא דאטיל חיויא תקיפא \nכו' וע\"ש. גם נתבאר בפ' בראשית דנ\"ג ע\"א ודנ\"ח ע\"ב ענין הנחש דאטיל זוהמא בחוה. גם \nזהו סוד מה שנתבאר אצלנו בענין עון הגאוה והליצנות מה ענינו כי אלהים אחרים נקרא \nל\"ץ ונקרא צ\"ל מות שהוא בגמטרייא ק\"ך לפי שעולין ומתגאין על ידי הגאוה ונכללין בק\"ך \nצירופי אלהים קדושים. גם נתבאר אצלנו בפ' נשא דקכ\"ב ע\"ב בענין יראה ואהבה בסוד פסוק \nוטוב לא יהיה לרשע בצ\"ל אשר איננו ירא מלפני האלהים גם זהו סוד מ\"ש בפ' ויקהל בדר\"ג \n"},{"index":3,"he":"ע\"ב בהאי כונה מפתי לאתתא למיטל נהורא כו' (ע\"ח ש' ל\"ב פ\"ז). גם זהו הסוד שנתבאר \nאצלנו בדרושים בענין בארה של מרים שנאמר עליה באר חפרוה שרים כו'. ושם ביארנו ענין \nפסוק כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה כו'. ושם ביארנו טעם למה קרא התשמיש בל' \n(ע\"ד) אכילה ושם נתבאר כי ענין כללות אלהים אחרים. עם אלהים עליונים הקדושים זהו \nהנקרא ניאוף כי בתחילה היתה מקבלת מן היסוד נתיב עליון הנק' פלא ועתה על ידי הכללות \nיונקת מן הנתיב החיצון של אלהים הנקרא גם כן פלא אשר בו נכללים הקליפות כנז' ולכן \nנרמז אותיות פל\"א בר\"ת ל\"א פ'עלתי און כי היא אומרת שאינה לוקחת השפע מאותו הפל\"א \nהחיצון אשר בו נכללין הקליפות הנקרא און רק מן הפלא הפנימי ואין הענין כדבריה. גם \nלעיל בדף קכ\"ז ע\"ב. בענין מ\"ש ומחצדי חקלא זעירין אינון כו' עיין שם ענין לפתח חטאת \nרובץ. וענין הנחש הקורע רחם האילה כמבואר גם כן אצלנו בדרוש יום שביעי של פסח בענין \n"},{"index":4,"he":"קריעת ים סוף. וגם בפ' בשלח בענין מה תזעק אלי כו' וע\"ש וצריך עיון ממה שנתבאר \nאצלנו בדרוש ענין ק\"ך צירופים של אלהים איך מתפשטים מן ז\"א דאצילות ואילך עד סוף \nהעשיה ואח\"ך הם בחינת הקליפין הנקראים אלהים אחרים (ד\"ש ע\"ד) וע\"ש כי צריך עיון \nגדול אם בענין מ\"ש שם שמתחילין מן ז\"א ולא מן תחת הכתר כנ\"ל וגם ששם כתבנו שהם \nהכלים החצונים ואור המקיף עליהם ולעיל ביארנו שהם חוץ אל אור המקיף וצ\"ע: \nאמר עוד ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגלגלתא דרישוי ומנהירו דהאי חיוורא ירתי \nצדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין הה\"ד ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר. אם באתי \nלהרחיב הביאור בזה הלשון יארך עלי מאוד. אמנם שורש דבריו יתבאר לקמן בע\"ה באדרת \nהאזינו בדרפ\"ח ע\"א וז\"ל תלת רישין אתגלפן דא לגו מן דא ודא לעילא מן דא רישא חדא \nחכמתא סתימאה דאתכסייא כו' ואחר שתעיין שם תוכל להבין מה שנבאר עתה בלשון הנז' \nבקיצור. הנה נתבאר שם כי אעפ\"י שתלת רישין האלו הנז' הם הכוללין שני פרצופים כי \n"},{"index":5,"he":"רישא עלאה מנהון היא בחינת ראש פרצוף עתיק יומין ותרין רישין תתאין הם כתר וחכמה \nדפרצוף א\"א. הנה עכ\"ז התרין רישין לבדה שבא\"א נחלקין ונעשין תלת רישין זולת אותה \nרישא עלאה דעתיק יומין. הלא הם בחינת גלגלתא חיוור' כתר דא\"א ובחינה זו היא ראש \nהעליון שבתלת רישין דא\"א עצמו. והראש השנית שבו היא בחינת מוח אחד עליון וסתום מאד \nחכמה עלאה סתימאה לעיל' והיא בחינת מוח גו גלגלתא חוורא שהוא כתר כנז'. והמוח הזה \nנקרא בשם אוירא עלאה כי לרוב העלמו נקרא אויר ולא מוח. והראש השלישי שבא\"א היא חכמה \nדא\"א הנקרא בלשון האדרא רבא וזוטא מוחא סתימאה דעתיקא ונמצא כי הראש השני שהוא \nהנקרא אוירא עילאה נעשה בחינת מוחא בערך גלגלתא חוורא שהיא הראש העליון שבו וגם \nנעשית בחינת רישא וגולגלתא ממש בערך הראש השלישית הנקרא מוחא סתימאה כנז'. הכלל \nהעולה כי תלת רישין יש ברישא דא\"א והם זו למעלה מזו גלגלתא ואוירא ומוחא סתימאה. \n"},{"index":6,"he":"ואמנם בחינת עתיק יומין הנקר' רישא עלאה דלא אתידע כו' הנה שבעה תחתונות שבו \nמתלבשין תוך א\"א כמבואר אצלנו בדרו' ובפ\"ק דספרא דצניעותא בענין שבע' דגלגלתא וע\"ש \nהיטב. גם נתבאר אצלנו במאמר (דף ל\"ב ע\"א) הזה ענין היות בכל ראש מאלין תלת ראשין \nדבא\"א שתי בחינות אחד של פנימיות הרוחניות ועצמות האורות ובחינה שנית ענין הכלים \nשלהם ושם ביארנו כי הראש העליונה הנקראת גלגלתא יש בה הויה אחת של עצמות ורוחניות \nהנקראת נשמה. והיא ע\"ב דמילוי יודין ורישא תנינא הנקרא אוירא היא הויה דס\"ג הנקר' \nרוח ורישא תליתאה הנקר' מוחא סתימא' היא הוי\"ה דמ\"ה דמילוי אלפין הנקר' נפש ובחינת \nהכלים ויש בהם על דרך זה שם אחד של אהי\"ה בכל ראש מהם שהוא בית קיבול וכלי של \nההוי\"ה הנז'. וגם שלשה אהי\"ה אלו הם מבחינת מילוי על דרך הנז' בשלשה ההויות והרי הם \nתלת רישין ובהם ששה שמות שלשה הויות ושלשה אהי\"ה. ושם ביארנו כי בכל בחינ' מהם הנז' \n"},{"index":7,"he":"יש ג' מדרגות כי בבחינת הכלים שבכל ראש מהם יש שלש שמות אהיה. וכן בעצמות ורוחניות \nכל ראש מהם יש שלשה הויות שהם שלשה מדרגות שהם אור פנימי ואור מקיף ואור מקיף על \nכולן וג' מדרגו' עצמות ראש העליונות שהיא גלגלתא חוורא הם שלשה הויות במילוי יודין \nהנקראים ע\"ב ושצשתן בחי' נשמה ובהם שנים עשר אותיות פשוטות ועם כללות כולם הרי שלשה \nעשר ושלשה מדרגות עצמות נוישא תנינא הנק' אוירא עלאה הם שלשה הויות במילוי ע\"ב גם \nכן ושלשתם בחינת רוח ובהם שנים עשר אותיות פשוטות ועם כללותם הרי שלשה עשר. ושלשה \nמדרגות עצמות רישא תליתאה הנקרא מוחא סתימאה הם שלש הויות של ע\"ב ג\"כ ושלשתם בחינת \nנפש ובהם שנים עשר אותיות פשוטות ועם כללותם הרי י\"ג וע\"ש עיין מבו\"ש דף ס\"ב ע\"א: \nאמר שמואל צ\"ע שהרי למעלה כתב שהם שלשה הויו\"ת אחת דע\"ב ואחת דס\"ג ואח' דמ\"ה ואח\"ך \nכתב ששלשתן הם הויו\"ת דע\"ב וצ\"ע ואולי נוכל לומר כי מקודם הוא מע\"ב ס\"ג מ\"ה. האמנם \n"},{"index":8,"he":"בהתפשטותם מתפשטין כולם בע\"ב ע\"ב ע\"ב עדיין אנו צריכין למודעי בזה עד ישקיף וירא ה' \nמשמים והרי נתבאר שלשה בחינות כל ג' פעמי' י\"ג י\"ג י\"ג והנה כנגדם נרמזו שלשה \nבחינות של י\"ג י\"ג י\"ג בשתי האדרות הלא הם כי באדרא זו של פרש' נשא בדקכ\"ח ע\"ב אמרו \n(ד\"ש דף מ' ע\"א) האי גלגלתא חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גלופין לארבע עיבר בסטרא \nחד ולארבע עיבר בסיטרא דאנפוי ולארבע עיבר בסטרא בסחרני אחרא וחד לעילא דגולגולתא \nכלו' לסטרא דלעיל. עוד בדקכ\"ט ע\"א וז\"ל י\"ג נימין דשערין קיימי מהאי סיטרא ומהאי \nסיטרא דגולגלתא ובאדרא זוטא בדף רפ\"ח ע\"ב וז\"ל בגין דהאי חכמתא סתימאה דביה מתפרשת \nתלת זמנין לארבע ארבע והוא עתיקא כליל לון ושליט על כולא כו' הרי הם שלשה בחינות \nי\"ג חיורתי דרישא הם ברישא עלאה הנקרא רישא חוורא גם נקרא גלגלתא חוורא. והרי שלשה \nההויות פשוטות אשר בה שעם כללותה הם י\"ג כנז' וי\"ג נימין דשערי שרשם הם יוצאין מן \n"},{"index":9,"he":"רישא תנינא הנקראת אוירא מן שלשה הויו\"ת פשוטות אשר בה כנזכר והמוחא סתימאה בעצמו \nשגם הוא נחלק אל י\"ג כנז' וז\"ל בגין דהאי חכמתא סתימאה דביה מתפרשת תלת זמנין לארבע \nארבע כו' והם סוד שלשה ההויו\"ת פשוטות אשר בה כנ\"ל וכל הוי\"ה מהם יש בה ארבע אותיות \nבבחינת היותה פשוטה כנז': \n(ע\"ב) ונבאר תחילה ענין הי\"ג חוורתי הנז' שהם בגלגלתא חוורא הנקראת רישא עלאה חוורא \nדעתיקא קדישא שהוא א\"א. הנה נודע כי בחינת הגלגלת היא בחינה בפני עצמה מלבד השערות \nהנאחזין ונתלין בה וצומחין ממנה וכל אותו העור החלק והלבן המתפשט ומסבב וחופה על \nהגלגלת נק' חוורא דרישא שהוא עור לבן בתכלית הלובן והרחמים ובעור הלבן הזה צומחין \nויוצאין השערות השחורות ושתי בחינות אלו הם דומים אל הקלף או הנייר החלק הלבן שעליו \nכותבין האותיות שחורות בדיו שחור שהם השערות אלא שכאן בגלגלתח דעתיקא שערות ראשו \nלבנות גם כן כמש\"ה ושער רישיה כעמר נקא. והנה זה העור הלבן שחופה הגלגלתא הנקראת \n"},{"index":10,"he":"חוורא דרישא והוא חופה כל הראש כמו שהוא פנים ואחור סביב סביב ולא עוד אלא שגם נמשך \nדרך האחור בין תרין כתפין דיליה ויורד הלובן ההוא עד למטה במקום ששם עומד רישא \nוגלגלתא דז\"א המלביש לא\"א מטיבורא ולתתא כנודע וזמ\"ש למטה וז\"ל ומהאי גלגלתא נפיק \nחד עיבר חוור לגולגלתא דז\"א לתקנא רישיה כו'. והיא בחינת הלובן של העור המתפשט דרך \nאחוריו במקום העורף והכתפיים עד רישא דז\"א. והנה בבחינ' אחת יש יתרון ומעל' אל \nהחוורת' על השערות ובבחינה אחרת הוא להפך כמו שיתבאר בע\"ה במקומו וזהו הענין הנמצא \nשם באדרא שאמרו ומנהירו דהאי חוורא ירתי צדיקיא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין כו' ומן \nהשערות יונק ז\"א בעצמו כמ\"ש למטה ובכל נימא ונימא אית מבועא דנפיק ממוחא סתימאה \nדבתר כותלא ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דז\"א ומהאי מתזן מוחיה כו' והנה בחינת \nהחוורא דגלגלתא הנז' מתחלקת לי\"ג ארחין חיוורין כנז' שהם י\"ג תיקונין דברישא עלאה \n"},{"index":11,"he":"הנקראת גלגלתא חיורא הלא הם בחינת שלשה הויו\"ת אשר שם יהו\"ה יהו\"ה יהו\"ה שבהם שנים \nעשר אותיות פשוטות עם היות שכל אות מהם יש לה מילוי דיודין כנ\"ל. ועם חד דכליל לון \nהרי שלשה עשר וזה סדר חילוקן הוי\"ה אחת מתפשט' דרך אחורי הגלגלת ונמשכת על גב העורף \nובין הכתפיים כו' כנ\"ל ובה ארבע אותיות והם ארבע ארח'ן חוורין ושתי הויו\"ת אחרות \nשבהם שמנה אותיות והם תמניא ארחין חוורין אחרנין הם מתפשטין ונמשכין דרך שתי הפנים \nשל עתיקא שהם שני הלחיים הוי\"ה אחת בלחי הימין והויה אחת בלחי השמאל ובחי' החוטם \nמפסיק בין שניהם באמצעם ממש ונמצא כי הפנים נחלקים לשני לחיים עד אמצעי' החוטם \nלארכו ממש והרי הם שנים עשר ארחין חוורין בתלת עיבר שהוא ד' ארחין ללד האחור וארבע \nארחין לצד הלחי הימין וארבעה לצד הלחי השמאל וזמ\"ש שם האי גלגלתא חוורא דיליה אנהיר \nלי\"ג עיבר גליפין לארבע עיבר בסטרא חד ולארבע עיבר בסטרא חד בסיטרא דאנפוי ולארבע \n"},{"index":12,"he":"עיבר בסטרא בסחרני אחור' וחד לעילא דגלגלתא כלומר לסטרא דלעילא כו'. פירוש כי האורח \nהשלשה עשר דכליל לכולהו תריסר ארחין הנז' הנה הוא לעילא ברישא דגלגלתא וכמבואר \nאצלנו בשער היחודים איך גם הוא כולל שנים עשר ארחין חיוורין אחרנין וע\"ש היטב כי שם \nנתבאר ענין זה באורך ונמצא כי אלו הי\"ג חיוורתי נחלקים לשתי (ע\"ג) בחינות אחור \nופנים וארבעה מהם לבד נמשכים דרך האחו' והשמנה מהם נמשכין דרך שתי הפנים ואל אלו \nהארבעה (ד\"ש ע\"ב) ארחין חיורין הנמשכין דרך אחור הוא שרמז וביאר כאן ואמר ארבע מאה \nאלפי עלמין אתפט חיוורא דגלגלתא דרישוי כו' אמנם חשבון כולם יחד הם י\"ג ארחין \nחיוורין כנז' לקמן האי גלגלתא חוורא דיליה אנהיר לי\"ג עיבר כו' ובזה לא פליגי אהדדי \nשני המאמרים האלו כי כאן לא איירו אלא באותן הארבע שהם מצד האחור אשר מנהירו \nדיליהון ירתי צדיקייא ארבע מאות עלמין דכיסופין כו' כמו שנבאר ענינם בע\"ה. ואמנם \n"},{"index":13,"he":"היותם בסוד ד' מאה אלפי עלמין הענין הוא כי הנה ביארנו שאלו הם הארבעה ארחין \nחיוורין בלבד הנמשכין דרך העורף והם הויה אחת אשר בה ארבע אותיות פשוטות והנה נתבאר \nלעיל כי שלשה הויות אלו שהם בחינת י\"ג ארחין חוורין הנה הם ממולאות במילוי יודין \nהנקרא ע\"ב וכאשר תמלא הויה זו שבדרך אחור במילוי יודין ימצאו בה ארבעה יודין ונודע \nכי כל יו\"ד היא עשרה וכלולה מעשרה פעמים עשרה הרי הארבעה יודין הם ארבע מאות וכבר \nנתבאר אצלנו כי בא\"א חשבנותיו הם עולים לחשבון גדול בסוד אלפים ונמצא כי אלו הארבעה \nיודין הם עולים צחש' ארבע מאה אלפי עלמין דכסופין והנאות גדולות. אבל בהיותם נמשכין \nויורדין מתפשטין למטה כמו שיתבאר בע\"ה אז מתמעט חשבונם בסוד מאות ולא בסוד אלפים \nוזמ\"ש ומנהירו דהאי חוורא ירתי צדיקיא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין הה\"ד ארבע מאות \nשקל כסף עובר לסוחר: \n(המשך במסמך הבא): \n \n"},{"index":14,"he":"פירוש האדרא רבא קדישא (המשך)\nביאור הדברים הוא כי האי גלגלתא חוורא היא בחינת כתר דא\"א כנ\"ל וכתר מלשון כותרת \nהיא עטרה הכותרת ומקפת סביב הראש. ותרגום סביב הוא סחור סחור וכנגד ארבע מאות \nחוורין של בחינת הכתר הלבן המתפשט באחורי הראש נאמר בהם ארבע מאות שקל כסף עובר \nלסוחר מלשון סחור סחור שהוא הכתר הלבן המסבב ומקיף הראש והוא עובר לסוחר עובר ונמשך \nומסבב סחור סחור. והנה היותם נקראים שקל כסף הטעם הוא כי הנה הויה זו היא במילוי \nיודין אשר מספרה ע\"ב כמנין חס\"ד ונודע כי בחינת כסף הלבן הוא בחסד והוא הוא חוורא \nקדישא בסוד לבנינות הכסף וכבר נתבאר אצלנו כי שבעה תחתונות דעתיק יומין מתלבשין \nבשבעה תיקוני גלגלתא דא\"א הנז' בריש פ\"ק דספרא דצניעותא שהם גלגלתא וטלא דבדולחא \nכו'. ונמצא כי חסד דעתיק יומין גניז בגלגלתא דא\"א ומצד זה יקרא גלגלתא חוורא והבן \nזה והיותם בחינת שקל הענין הוא כי שקל בגמטריא ת\"ל והת' הם בחינת הארבעה יודין הנז' \n"},{"index":15,"he":"כל אחת כלולה מעשר הם ארבע מאות וההויה כולה בעצמותה בהיותה פשוטה בגמטריא כ\"ו ועם \nכללות ד' אותיותיה הפשוטות הם ל' הרי ת\"ל כמנין שקל אמנם היות הת' נחלקת לשתי \nאותיות ש\"ק הטעם הוא לפי שסדר גלוי האורות האלו הם מלמטה למעלה כי תחילה מתגלין \nשלשה יודין אחרונות של ההויה הזו הממולאות ביודין והם ש' של שקל ואח\"כ מתגלית היוד \nהראשונה שהיא השרשית בהויה עצמה הפשוטה אשר ממנה יצא שלשה היודין (ע\"ד) הנז' \nהאחרונות וזו היא ק' של שקל. ואח\"כ מתגלה שרש ההויה בעצמה פשוטה שהוא אות ל' של שקל \nגם נתבאר טעם אחר בענין היות הארבעה חוורתי הנז' נקראי' בשם שקל מלשון ש\"ק ונתבאר \nאצלנו בענין תיקון לבישת הש\"ק מה ענינו. וכן בפסוק כתונת בד קדש ילבש וע\"ש וקיצור \nהענין הוא כי אלו הארבעה חוורתי המתפשטים באחורי העורף ועליהם נמשכין גם ארבעה \nנימין דשערין כמו שנבאר בע\"ה ואז הד' נימין הם גם כן סוד ארבע מאות כמנין ש\"ק הנעשה \n"},{"index":16,"he":"מן השערות כנודע והארבעה חוורתי העו' גם כן בגמטריא ארבע מאות הם בחינת הנקבים \nהלבנים שבאויר וחלל נקבי השערות של הש\"ק ודרך הנקבים ההם מאירים הארבע מאות חוורתי \nומלבנים את השערות שהם שחורות להיותם בסוד הדין ונעשים לבנות כעמר נקא גם נבאר טעם \nאחר אל היות מספר אלו החוורתי שבדרך אחור מספרם ד' חוורתי לבד והוא במ\"ש אצלנו בריש \nפ\"ק דספרא דצניעותא בענין שבעה תחתונות דעתיק יומין המתלבשין בשבעה תיקוני גלגלתא \nדא\"א שהם גלגלתא וטלא דבדולחא וקרומא דאוירא כו' ושם נתבאר כי ת\"ת דעתיק יומין \nנתלבש בההוא קרומא דאוירא והנצח וההוד דעתיק יומין יש בהם שתי בחינות בכל אחת מהם \nכי בחינה הנעלמת ונסתרת העליונה היא תרין ביעין דיליה אשר מקומם למעלה מן היסוד \nשהוא האמה דכייא ובחינה התחתונה הגלויה היא בחינת תרין ירכין דיליה אשר התפשטותם \nלמטה מן היסוד כנודע. והנה בחינת העליונה (ד\"ש ע\"ג) הנסתרת שהם תרין ביעין הם \n"},{"index":17,"he":"מתלבשים בתרין אודנין דא\"א אשר מקומם גבוה מן המצח דא\"א אשר בו מתלבש היסוד דעתיק \nיומין. ובחינתם התחתונה הנגלית שהם תרין ירכין הם מתלבשים בתרין עיינין דא\"א אשר \nמקומם למטה מן המצח דא\"א. ובזה יובן טעם נאות למה בז\"א נתבארו בחינת אודנין דיליה \nובח\"א כל שאר תקוניו נתבארו זולת תרין אודנין דיליה שלא נתבארו לא באדרא רבא ולא \nבאדרא זוטא. האמנם טעם הרבר היא לפי שכל שאר התקונין שנתבארו הם איברים גלוים. אמנם \nתרין אודנין שבהם מתלבשים תרין ביעין דעתיק יומין ראוי להעלימם ולהסתירם וכבוד \nאלהים הסתר דבר. ונחזור לענינינו כי הנה הנצח וההוד לעולם הם בכל מקום בחינת דינין \nכנז' בפ' צו בדל\"ב ע\"א בסוד ערבי נחל ולכן בחינת השערות שהם י\"ג נימין דשערין כנ\"ל \nהנה הם יוצאין וצומחין מאלו הנצח וההוד אשר מתלבשין בתרין אודנין ותרין עיינין. \nדא\"א כי השערות כולם כחות דין וגבורה הם. ועוד סיבה אחרת כי הנה הת\"ת הוא בחינת אות \n"},{"index":18,"he":"ו' לעולם וגם הנצח וההוד הם נקראים ווי העמודים היוצאים מן הת\"ת וי\"ו גדולה והם \nנקראים ווי העמודים היוצאין ממנו והנה גם השערות הם סוד ווין אריכין כנזכר בתקונין \nתיקון ע' בדף ק\"ך ע\"ב ונימא שיעורא דאות ו'. ולכן מבחינת אלו הנצח וההוד אשר הם \n"}]}
