{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-4","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":4,"title":"קטע 4","hebrewTitle":"קטע 4","segments":[{"index":1,"he":"העליון הנז' בסוד פסוק מי אל כמוך נושא עון כו' ויורדים למטה בכנסת ישראל הנקראת פה \nבסוד אל רחום וחנון וכו' וסובבים אותם בכל שש קצוותיה מכאן ומכאן והבחינה הכולנת \nהרי י\"ג וזהו דסחרין לה מכל סטרהא ומי\"ג מכילן אלו מתבסמת הכלה בסוד י\"ג בוסמין \nעלאין הנז' בישתבח כו' מן שיר ושבחה עד ומלכות כנז' בספר הזוהר ואעפ\"י שי\"ג תקינין \nאלו הם בדיקנא עלאה הא אחתינהו משה לתתא לכלתו ולכן נקראת כנסת ישראל לפי שמכנסת \nומאספת מן ישראל בעלה העליון וכל אשר לו נתן בידה. והנה י\"ג מכילן אינון דרחמי \nהורישם הבן הנעים לכלה הכלולה מכח אביו העליון שהוא חכמ' עלא' וכנגדם הוציא' אימא \nעלא' (ד\"ש ע\"ב) י\"ג. והרי י\"ג תיבות אלו שמאלהים הראשון עד השני מצד הגבורה להכניע \nהקליפות ולשמור אותה לבל יאחזו ממנה. וזמ\"ש אף אלהי' דהכא משעתא דאדכר אפיק י\"ג \nתיבין לסחרא לכנסת ישראל (ע\"ג) ולנטרא לה וענין י\"ג תיבין אילין הוא מסוד שש קצוות \n"},{"index":2,"he":"כלולות דין ורחמים והכח הכולל את כולן הרי י\"ג ונמשכו אלו מבינה שהיא אלהים והיא \nאימא עלאה ובשש קצוות אלו שהם י\"ג מתלבשת בהם כנסת ישראל ומתעלמת בתוכה והיא נטמה \nלהם והי\"ג מכינן דרחמי שהוריש הבן מאביו הם סוד שש קצוות שבחכמה וכאשר יכללו י\"ג \nאלו עם י\"ג אלו יעלו שם בן ארבע וכאשר יכללו עמהם י\"ג שבזכר שהם סוד שש קצוות שבו \nיעלה הכל ט\"ל. וזהו שראשי נמלא ט\"ל וזהו סוד יה\"ו במילואם טעולה ט\"ל כי השש קצוות \nנמצאו בחכמה בהעלם גדול ונתגלו יותר בבינה שהוא סוד ה' ראשונה שבשם ונתגנו בת\"ת \nשהוא סוד ו' שבשם וכל אחד י\"ג הרי ט\"ל ואמנם הת\"ת נתגלו בתוכו כל הי\"ג כי מילוי \nוא\"ו עולה י\"ג מש\"כ בבינה כי לא נתגלו בתוכה רק ששה לבד כי ה\"א במילואה עולה ששה \nוהשבעה הנשארים נתעלמו במילוי היו\"ד העולה עשרים והטעם הוא כי הי\"ג הם ששה דין וששה \nרחמים והכח הכולל את כולם ולכן הששה שהם דין נתגלו בבינה דמינה דינין מתערין והששה \n"},{"index":3,"he":"והכח הכולל את כולם שהם רחמים נתעלמו במילוי היו\"ד שהיא חכמה רחמים פשוטים ועם זה \nנבין מה שאנו אומרים במנחת שבת אתה אחד ושמך אחד כי את\"ה הוא מלכות ושמך הוא מלכות \nולמה נכפלו הענינים וע\"ד זה הקשו בזוהר באתה קדוש ושמך קדוש בפ' פקודי אבל הענין \nהוא כי בכנסת ישראל יש בה י\"ג מכילן דרחמי מצד אבא העולים בגמטריא אחד וזהו אתה אחד \nכי אתה הוא חכמה הנקרא שרותא כד\"א כי אתה אבינו ולפי שמקבלת י\"ג אלו ממנו נקראת \nהמלכות אתה על שמו וזהו אתה אחד ועוד מקבלת י\"ג אחרים מאימא הנקראת שם גדול כד\"א מה \nתעשה לשמך הגדול כמ\"ש בס' הזוהר על פסוק בשכמל\"ו בפ' תרומה דעלמא דאתי אקרי שם \nוכשמקבלת י\"ג אלו מאימא נקראת על שמה וזהו ושמך אחד והנה ישראל הם דוגמת אימא עלאה \nשכמו שאימא עלאה הוציאה י\"ג תיבין לשמור הארץ היא המלכות שלא יהנו ממנו הקליפות \nכדפרישית כן ישראל הם י\"ב שבטין וכללותם הרי י\"ג והארץ העליונה שהיא מידת המלכות \n"},{"index":4,"he":"אתקנת עלייהו ונשמרת על ידם מהקליפות וזהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ פירוש מ\"י \nשהיא אימא עלאה היא דוגמת עמך ישראל גוי אחד בארץ העליונה שהיא המלכות שמתקנים אותה \nבי\"ב שבטים העולים בגמט' אח\"ד וזהו גוי אחד בארץ: \nואמר עוד ולבתר אדכר זמנא חחרא בגין לאפקא ה' עלין תקיפין הכונה היא כי יש לבינה \nשתי בחינות נגלות אם בחינת מ\"י ואם בחינת אלהים בחינת מ\"י היא עד לא אפיקת תולדין \nוכלא סתירה בגווה כל מציאות השש קצוות ובחינת אלהים היא בהתחברות מ\"י עם השש קצוות \nשהם אל\"ה שהוציאתם לחוץ ואז אפיקת י\"ג תיבין הנ\"ל לנטרא לכנסת ישראל והוא כנגד \nמילוי אלהי\"ם באלף העולה י\"ג אותיו' אלף למד הא יוד מם: \nאמר שמואל עוד כתב הרב זלה\"ה במקום אחר וז\"ל כוס של ברכה אצטריך למהוי על ה' עלין \nכו' הם בחינת חמש גבורות המתפשטות בה במלכות והם בחינת נקודת (ע\"ד) ציון שבה והם ה' \nאותיות אלהים ולכן קראם עצין תקיפין והנה בחמשה אותיות אלהים יש בהם במילואם י\"ג \n"},{"index":5,"he":"אותיות כאשר כתבנו למעלה אל\"ף למ\"ד ה\"א יו\"ד מ\"ם וזמ\"ש מה שושנה אית בה י\"ג עלין \nע\"כ: \nועוד הוציאה חמשה תיבין בסוד ה' אותיות שבאלהים והראשוני' בהם בסוד המילוי הם לשמור \nכנסת ישראל מהקליפות אמנם החמשה תיבין הם דינין תקיפין לכפות הקליפות ולהכניעם והם \nסוד חמשה גבורות בסוד מנצפ\"ך הנמשכין מהבינה וחמשה גבורות אלו הם למטה ממלכות \nלשומרה ולהכניע הקליפות ולהושיעה בסוד צעקה הנערה ואין מושיע לה ולפיכך נקראים חמשה \nאלו ישועות ונקראים חמשה תרעין כי חמשים שערי בינה כל אחת כלולה מעשר ואלו חמשה \nגבורות מחמשים שערים אלו וכאלו תאמר גבורה שבחסד וגבורה שבגבורה וגבורה שבת\"ת \nוגבורה שבנצח וגבורה שבהוד הרי חמשה והם חמש שערים. שמא תאמר הרי אמרו בס' הזוהר \nבשם בריה דרב ספרא כי ישועה מימינא והכריח כן מהפסוק שאומר הושיעה ימינך וענני (ד\"ש \nע\"ג) והיאך אנו אומרים שהחמשה גבורות נקראים ישועות: \nדע כי אין חמשה ובורות אלו מושיעין את הנערה אלא בהתחבר עמהם ה' חסדים עליונים ואז \n"},{"index":6,"he":"יקראו חמשה גבורות אלו ישועות נמצא שאין נקראים ישועות אלא מצד הימין בהתחבר עמהם \nחמשה חסדים ולפיכך כוס של ברכה נוטלו בשתי ידיו שיש בהם עשר אצבעות חמשה אצבעות \nבימין כנגד ה' חסדים וה' אצבעות שבשמאל כנגד ה' גבורות ואח\"כ אוחזו בימין להורות \nשכל עיקר לא נשאר אלא בימין כי גברו החסדים ונתמתקו הגבורות ונשארו הכל ימין ואז \nיקראו ישועות בסוד הימין וכדכתיבנא: \nועל רזא דא כתיב כוס ישועות אשא כו' כו\"ס בגמט' אלהים ואלהים חמשה אותיות כנגד חמשה \nישועות ואנו צריכין להעלותה למעלה מחמשה גבורות אלו באופן שתעלה ממדרגת שם אלהים \nלמדרגת שם ההוי\"ה וזהו סוד ובשם ה' אקרא: \nאמר עוד כוס של ברכה אצטריך למהוי על חמשה אצבען ולא יתיר כו' הנה חמשה גבורות הנ\"ל \nלמטה מהם הם הקליפות ולפיכך אין ראוי לסמוך לה יותר מחמשה אצבען אלו המורים על חמשה \nגבורות שמצד הקדושה לבל יאחזו בה הקלי' הסמוכות לחמשה אלו ולפיכך אמר כוס של ברכה \n"},{"index":7,"he":"אצטריך למהוי על ה' אצבען ולא יתיר ושושנה דא איהי כוס של ברכה כו' הכונה היא כי \nכוס של ברכה הוא סוד עשר דבריאה ושם הם החמשה גבורות ולפי שאימא עלאה היא אם הבנים \nשבאצילות ומקננא בג' ספירן עלא'ן בבריאה כנודע ולפיכך הוזכר בכאן אלהים שהיא אימא \nעלאה שתי פעמים הראשונים בסוד אם הבנים שהוציאה שש קצוות כלולים מאודם ומלובן והכח \nהכוללם הרי י\"ג ואלו הם הי\"ג תיבין שהוזכרו באלהים הראשון ואח\"ך כאשר ירדה אימא \nעלאה וקננא בבריאה נזכרה פעם אחרת להורות על (דף ו' ע\"א) התגלותה למטה בבריאה \nואפיקת חמשה עלין תקיפין כשושנה התחתונה להכניע הקליפות שלמטה ולהושיב השושנה \nהתחתונה על חמשה אלו ולפי שחמשה אלו הם לצורך השושנה התחתונה לא הזכירו כאן כנסת \nישראל כלל אלא שושנה סתם: \nמכאן ולהלאה אור דאתברי ואתגניז כו' הכוס היא כי כאשר ירדה אימא עלאה לקנן בבריאה \nוהוציאה חמש גבורות שהם סוד אלהים השני כי הראשון היה במילואו שהוא י\"ג אותיות \n"},{"index":8,"he":"והשני באותיותיו שהם חמשה ואין ספק כי המלוי מורה על יותר העלם מהאותיות לבדם כי \nהנה ההוי\"ה במילוי אלפין מורה על החכמה וההוי\"ה באותיותיו לבד מורה על הת\"ת ודוגמת \nזה בשם אלהים כי שם אלהים במילואו העולה י\"ג מורה על י\"ג תיבין שהוציאה בינה \nבאצילות ושם אלהים באותיותיו מורה על המלכות בסוד הבריאה חמשה גבורות שהם סוד \nמנצפ\"ך וכאשר נעשו חמש גבורות אלו למטה מהמלכו' והוציאתם אימא עלאה מנקודת ציון \nשבמלכות שהיו בה חמש גבורות כנז' באדרא קדישא כן נמשכו חמשה חסדים עליו' שביסוד \nשבאצי' ונבראו למטה בברי' כנגד ה\"ג אלו למתקם וזהו מ\"ש אור דאתברי כי נתפשטו חמשה \nחסדים אלו שהם סוד אור וירדו למטה בבריא' וזהו דאתברי וכאשר ראה המאציל העליון \nהרשעים שיהנו באור זה גנזו למעלה באצילות וכלל אותו בברית העליון שבאצילות הנכנס \nבמלכות בנקודת ציון שבה ומוציא בה זרע קדש מהמוח העליון וזהו ואתגניז וכליל בברית \n"},{"index":9,"he":"ההוא דעאל בשושנה ואפיק בה זרע. ודע שלפי שנגזר אור זה למעלה לצדיקים דייקא לצדיק \nוצדק לפיכך יצא הדין הקשה כי לא נתמתקו הה' גבורות שלמט' בחמש חסדים כי נגנזו תכף \nלמעל' במקומם באצילות ונשארו ה' גבורות קשים: \nוזמ\"ש בס' הזוהר בשם ר' אלעזר כד אגניז נפק דינ' קשיא ולכן צריך להעלות כוס של ברכה \nלמעלה מחמשה גבורות אלו ולהדביקו בה' חסדים העליוני' כדי שיתמתקו ויתבסמו הדינים \nולפי זה יהיה למדת המלכות שתי בחינות אם בחינה היותה באציל' למעל' ואם בחינת תחתיתה \nהדבוק בה' גבורות בסוד הבריא' והנה הבחינה העליונה שבה תקרא גם היא כנסת ישראל \nדוגמת בחינה פנימית שבה שהזכרנו למעלה והבחינה התחתונה שבה שבבריאה הסמוכה לחמשה \nגבורות תקרא שושנה וכוס של ברכה ועל שתי בחינו' אלו יצדק אומרו בכללות המאמר כנסת \nישר' ושושנה כי כנסת ישראל היא בחינתה באצילות וכוס של ברכה היא בחינתה בבריאה \nובחינתה באצילות אפיקת י\"ג עלין בסוד ששה קצוות לובן ושש קצוות אודם וכללותם י\"ג \n"},{"index":10,"he":"ואין אנו צריכין לפרשה על כנסת ישר' העליונה כלת משה (ד\"ש ע\"ד) כי הכל יצדק בתחתונה \nאם בחינתה באצי' אם בחינת' בבריא' ושניהן נקראי' שושנה. ולזה אמר בגין דאית שושנה \nואית שושנה על השושנ' שבבריאה יצדק בה חיור וסומק ושושנה שבאצילות יצדק בה דין \nורחמים לבד והשושנה דבריאה היא בין החוחים והעליונה היא בין הבנות וזה עולה יפה על \nפי מ\"ש בס' הזוהר בפ' פנחס אלא ששם נראה שחמשה עלין תקיפין אלו הם עץ החיים מהלך \nת\"ק שנה והם בסוד ת\"ת שהוא עץ החיים המתפשט בחסד גבורה ת\"ת נצח הוד ומורישם לכלה \n(ע\"ב) הכלולה והם חמשים שערי בינה שהזכרנו למעל' שהרי בינה עד הוד אתפשטת בחמשים \nשעריה ועל פי מה שכתבנו אפשר שאימא עילאה הורידה למטה חמשה שערים והם בבריאה לצורך \nהמלכות והם הם החמשה גבורות שפירשנו למעלה: \nואמר עוד ודא אקרי עץ עושה פרי כו' כי חסד עלאה הנמשך מהמוח העליון זרע קדש בסוד \nחולם שוריק חיריק ואתגלי בפומא דאמה ומשם יורדין הנשמות למלכות ולפיכך יקרא עושה \n"},{"index":11,"he":"פרי עץ עושה פרי אשר זרעו בו ולפי שנר' דאשר זרעו בו יצדק יותר על המלכות כי שם \nנכנס הזרע העליון בתוכה לכן אמר כי היסוד הזרע עומד בו בהויתו ממש ואינו משתנה מש\"כ \nבמלכות כי שם הזרע משתנה בבטן המליאה ונעשה ולד וההוא זרע קיימא בההוא ברית ממש \nלומר כי אשר זרעו בו ליסוד אות ברית קדש חוזר לפי ששם עומד הזרע ממש בהויתו: \nואמר עוד וכמה דדיוקנא דברית אזדרע במ\"ב זווגין ההוא זרעא כו' בלשון הזה צריכין אנו \nלמודעי עד יערה עלינו רוח ממרום ומכל מקום נפרש בו קצת בחזקת היד בע\"ה דיוקנא דברית \nהוא סוד דעת עליון דיוקנא דיסוד הנזרע בסוד אהי\"ה אשר אהי\"ה העולים מ\"ב ושם בן ארבע \nבסוד מילואו דאלפין עולה מ\"ב בסוד המינוי ומילוי המלוי וארבע אותיותיו הרי אהי\"ה \nאשר אהי\"ה מ\"ב מסטרא דאימא ושם בן ארבע מ\"ב מסטרא דאבא הרי מ\"ב זווגין בזיווג \nהעליון כי דעת כליל תרווייהו שם אהיה ושם בן ארבע ונמצא שזרע קדש העליון שממנו יצא \n"},{"index":12,"he":"ת\"ת ומלכות בסוד קול ובת זוגו עמו נזרע במ\"ב זווגין וכן על זה הדרך נזרעו עובדא \nדבראשית שהוא סוד הבריאה בשם בן מ\"ב היוצא מבראשית עד ב' מן ובה\"ו כנודע למקובלים \nוזמ\"ש כך אזדרע שמא גליפא מפרש במ\"ב אתוון בעובדא דבראשית ודי בזה עד אקרא לאל גומר \nעלי יאיר עיני במאמר הזה: \nאמר שמואל עוד נמצא מן הרב זלה\"ה ביאור בלשון הזה וז\"ל. וכמה דדיוקנא דברית אזדרע \nבמ\"ב זווגין ההוא זרעא כך אזדרע שמא גליפא מפרש במ\"ב אתוון בעובדא דבראשית. פירוש \nכי דיוקנא דברית הוא אות ו' של ההוי\"ה והוא המזדוג עם המלכות שהיא אות ה' תתאה של \nההויה וזו הואו נקראת חוט השדרה שבו נמשך ויורד טיפת הזרע מן היוד שבחכמה וכבר ידעת \nמ\"ש בתקונין בתיקון ך' בדף מ\"ו ע\"ב שורה ה' וז\"ל וההיא טיפ' בעמודא דאמצעיתא אתארכת \nואתעבידת זרע ו' דכליל שית סטרין וכמה דכל ספירן נטלין חולקיהון מההוא טיפה הכי \nנטלין מזרע דאיהו ו' כו'. נמצא כי אות וא\"ו היא נמשכת בכל הששה קצוות ועוד יש בסוף \n"},{"index":13,"he":"הוא\"ו חד נקודה תתאה והיא הבחינה הנכנסת ברחם האשה וגם היא מתחלקת אל שבעה ווין \nוהנה שבעה פעמים ששה הם מ\"ב והרי הם מ\"ב אותיות הוי\"ה כלולות בההוא זרעא וכמו דהאי \nדיוקנ' דברית אזדרע במ\"ב זווגין כנז' כך אית שם מ\"ב אחרינא לתתא מיניה כנז' במאמר \nאחר דס' התקונין בכתיבת יד דאית שם מ\"ב באצילות ואית שם מ\"ב בבריאה ואית שם מ\"ב \nביצירה ואמנם אמרו במ\"ב זווגין הכונה (ע\"ג) היא מ\"ב זוגות והענין הוא כי כבר ידעת \nדלית לך שום נקודה דלא איתכללא בחבירת' ונמצאו שהם פ\"ד נקודות שהם מ\"ב זוגות כפולות \nעוד טעם אחר לפי שאין טיפה יורדת מלמעלה שאין כנגדה עולות ב' טיפיים מתתא מן הנקבה \nלעילא. עוד טעם אחר כי לית לך נקודה דלא איתכללא מעילא נתתא ומתתא לעילא והרי הם \nמ\"ב זווגות כפולות ועל כן תמצא ביעקב אבינו אשר בא לתקן עון גילוי עריו' שחטא אדם \nהראשון כנז' בזוהר בפ' בהר סיני ברעיא מהימנא בדקי\"א ע'ב ונשתהא פ\"ד שנים עד שהוציא \n"},{"index":14,"he":"טיפה ראשונה שנולד ממנה ראובן כמ\"ש חז\"ל על פסוק כחי וראשית אוני וכונתו היתה לתקן \nאלו המ\"ב זוגות שהם בגמטריא פ\"ד גם דע כי אלו המ\"ב זווגין שהם פ\"ד הם סוד זווג הפ\"ה \nבסוד אותיו' הגרון שהם אחה\"ע והם בגמטריא פ\"ד ונתבאר אצלי בביאור אדרת האזינו: \n(ד\"ש ד\"ה ע\"א) בפרשת בראשית מאמר בספר הזוהר בד\"א ע\"א ש\"ו ט\"ו וז\"ל והועתק מכתיבת \nידי הרב הגדול זלה\"ה: \nבראשית ר' שמעון פתח הנצנים נראו בארץ הנצנים דא עובדא דבראשית נראו בארץ אימתי \nביום השלישי דכתיב ותוצא הארץ כדין נראו בארץ הנצנים נונז נזנז קצוות עליונות \nהנמשכות מבינה ה.נקראת בראשית נראו בארץ אימתי ביום השלישי דכתיב תוצא הארץ כדין \nנראו בארץ הכונה כי לא נתגלו ששה קצוות בארץ העליונ' שהיא המלכות עד יום השלישי \nשהוא הת\"ת כלול משש קצוות ועל ידו נראו בארץ והוא המשיכן לה וביאור הדברים הוא כי \nלא נתגלית נוקבא דז\"א עד יום שלישי שהוא ת\"ת דקאים בין תרין דרועוי דז\"א. עת הזמיר \n"},{"index":15,"he":"הגיע דא יום רביעי דהוה ביה זמיר עריצים מארת חסר הכונה היא התגברות הקליפות \nוהדינים שהם עריצים כי האור העליון רחק מן המיד' אחרונה וגברו הדינים ונתמעטו ממנה \nהרחמים וזהו מארת חסר והיה זה ברביעי כי שם בית המלכות כי אחרי ת\"ת מלכות ולהיות כי \nנתמעטה וירד' למט' מן היסוד נרחק האור העליון ממנה וגברו הדינין אשר סביבותיה \nונבראו לה קליפין להתלבש בהם לבל ינקו ממנה הדינין כי אם על ידי התלבשות וזמ\"ש \nדאתברו קליפין למוחא ודע כי כמו שכלת משה והיא הנקודה הפנימית שבה שוה לת\"ת כמו \nשכתבנו כן המלכות שוה לת\"ת שבת\"ת מלבר ועל שניהם הוא אומר אי אפשר לשני מלכים \nלהשתמש בכתר אחד וכאשר נתמעט' הפנימית ירדה למקום החיצונה והחיצונה ירד' למט' מן \nהיסוד ובין זו לזו כשלש מדות וקול התור דא יום חמישי דכתיב ישרצו המים כו' למעבד \nתולדות הנה יום חמישי הוא כנגד נצח והוד תרין ביעין שמבשלים המים העליונים לחיות \n"},{"index":16,"he":"זרע למיעבד תולדין ולכן קראם תור כד\"א תורי זהב והם שנים כרובים ינוקי רביין דעלמא \nואמר וקול התור ולא וקול התורין כי המים העליונים אעפ\"י שמתכנסין בנצח והוד עיקרן \nבנצח שהוא מצד הת\"ת ימני והמים התחתונים בהוד שמאלי מצד המלכות והנה יום חמשי ירמוז \nלנצח והוד כלול בנצח כי שנים אלו לעולם נכללין כל אחד בחבירו ולא יתפרדו כי הם תרי \nפלגי (ע\"ד) גופא כנודע נשמע דא יום ששי דכתי' נעשה אדם דהוה עתיד למקדם עשיה לשמיעה \nדכתיב הכא נעשה אדם וכתיב התם נעשה ונשמע. הנה עשיה ירמוז לבינה כד\"א עשית בבינה \nכנז' בפ' תזריע דמ\"ג ע\"א ושמיעה למלכו' כנודע וכנז' בפ' בהר דק\"ח ע\"ב ע\"ש והנה \nהמלאכי' שרשם בבינה כי משם חיותם ומזווג חכמה ובינה נעשים ולפיכך הם חיים וקיימים \nכי זווג חכמה ובינה תמידי דלא מתפרשאן לעלמין ולפיכך כשהם מקדשים את השם אין אומרים \nרק ברוך כבוד ה' ממקומו הרומז לזווג חכמה ובינה ולפיכך מקדימין עשיה לשמיעה כי \n"},{"index":17,"he":"מעשיה עליונה יצאו וכאשר יצאו ישראל ממצרים ומנו חמשים יום בסוד היובל ונדבקו בבינה \nמקום החיים העליונים הקדימו עשיה לשמיעה ולפי' יצתה אז בת קול ואמר' מי גילה רז זה \nלבני מ\"י ודאי וכל דור המדבר מסטרא דיובלא הוו והנה יום ששי הוא ברית קדש כי אחר \nשנתבשל זרע קדש בתרין ביעין כמש\"ה וקול התור יוצא הזרע דרך ברית קדש לנקודת ציון \nועם היות כי שמיעה היא במלכות קרא ליום ששי ישמע להיות כי נכלל הוא במלכות ונקרא \nהוא בשמה להורות כי היא המושלת כנז' בפ' חקת בדקפ\"ג ע\"ב והיא עולה למעלה למעלה עד \nאין סוף וזה מצד עשיה אימא דמסטרא דילה שלטא נוקבא על דכורא בסוד עטרת בעלה ובסוד \nה\"י מן אלהי' ובסוד ה' ד' על ו' בסוד עולם הבא ורמז לאדם שנברא בו שהוא עתיד להקדים \nעשיה לשמיע' ולעלות בסוד עולם הבא עד אין סוף הנה אם כן באומרו נשמע ביסוד ירמוז \nהתגברות המלכות ועלותה למעלה למקום שחוצבה עד שתקדם בינה למלכות ממטה למעלה והנה \n"},{"index":18,"he":"המלאכים בעלות המלכות למקום שחוצבה עד אין סוף אין יודעים מקומה כי גבהה מהם מאד \n"}]}
