{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-40","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":40,"title":"קטע 40","hebrewTitle":"קטע 40","segments":[{"index":1,"he":"מתלבשין בתרין אודנין ותרין עיינין דא\"א נמשכין ויוצאין שרשי השערות מתתא לעילא \nבסוד אור חוזר. ותחילה עוברין דרך אותו הקרום הנקרא קרומא דאוירא אשר בו מתלבש הת\"ת \nדעתיק יומין הנקרא ואו כנז' ומכחו נעשין שערות בחינת ווין אריכין הנקראי' נימין \nכנ\"ל (דף ל\"ג ע\"א) בתקונין ונימא שיעורא דאת ו' ואח\"כ בקעו עוד ועלו וצמחו על \nהגלגלתא הנקראת רישא חוורא ואז נתגלו שם ואז מכחם נתהוו החיוורתי והשערות בהאי \nגלגלתא זה בבחינת אותיות כתובות שהם השערות. וזה בבחינת הקלף והנייר הלבן החלק \nשעליו כתובי' האותיות כנ\"ל והטעם הוא כי אלו הנצח וההוד בהיותם בתרין אודנין ובתרין \nעיינין אינם בבחינת שערות רק חלקים בלתי שיער ובהתפשטם דרך\nקרומ' דאוירא נעשין שערות ועל כן יצאו למעלה בשתי בחינות אלו שהם חוורתי החלקים בלי \nשיער וגם בבחי' שערות שעליהם ולהיותם תרין אודנין. ותרין עיינין שהם ארבעה לכן גם \nאלו החוורתי דאחורי גלגלתא היו ארבעה כנגד תרין ביעין ותרין ירכין המתלבשים בתרין \n"},{"index":2,"he":"אודנין ותרין עיינין. והרי נתבאר טעם היותם ארבעה וטעם היותם שתי בחינות חוורתי \nושערי. ונלע\"ד כי כן בכל סטר וסטר שבשני צדדי הפנים שייך טעם זה שבכל צד יש גם כן \nארבעה חוורתי וארבעה נימין. והנה בענין התפשטות אלו הארבעה חוורתי שבאחורי הראש \nצריך שתדע כי הנה התפשטותו הוא למטה עד טיבורא דליבא דאריך אפין שהוא מחצית הת\"ת \nשלו אשר משם התחלת גלגלתא דז\"א ושם מאיר במוחין ובדיקנא דיליה כמו שנתבאר בכונת \nויעבור שהם י\"ג תיקוני דיקנא כנודע וגם ב\"ה למטה נבארם בענין ז\"א גם הם מתפשטים יחד \nעם ארבע נימין דשערין הנמשכים גם הם אחורי קדלא דאריך אפין עד דמטו לרישיה דז\"א כמו \nשיתבאר למטה ב\"ה. ואמנם השמנה חוורתי דמצד הפנים יתבארו למטה במקומם בדף זה באומרם \nומהאי אתפשט אורכ' דאנפוי לש\"ע רבוא עלמין וההוא אתקרי ארך אפים כו' ועיין שם גם \nבחינת הי\"ג נימין דשערין יתבארו בדקכ\"ט ע\"א ע\"ש ודע כי פעמי' רבו' שמעתי ממורי ז\"ל \n"},{"index":3,"he":"כי כל אלו הי\"ג חוורתי מאירין בז\"א. ופעם אחרת שמעתי ממנו ז\"ל כי אין שום אחד מכל \nאלו הי\"ג חוורתי דאריך אפין נמשכין אל ז\"א רק מן חד אורחא אחרא חוורא דאזיל בפלגותא \nדשערי משם נמשך ונהיר חד ארחא עד פלגותא דשערי דרישא דזעיר אפין כנז' בדף קכ\"ט ע\"א: \n\nעוד שם בדף הנז' וז\"ל האי גלגלתא חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין לארבע עיבר \nבסטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דאנפוי ולארבע עיבר בסטרא בסחרני אחרא. וחד לעילא \nדגלגלתא כלומר לסטרא דלעילא כו'. ביאור ענין זה כבר נתבאר היטב לעיל במ\"ש ארבע מאה \nאלפי עלמין אתפשט חוורא דגלגלתא דרישוי וע\"ש. ואומרו ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת \nמאה ושבעין רבוי עלמין כו' זה יובן במה שנתבאר לעיל במ\"ש ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט \nחוורא דגלגלתא דרישוי ושם ביארנו כי התם לא איירי אלא באותם (ד\"ש ע\"ד) הארבע חוורתי \nלבדם הנמשכין מאחורי רישיה ועתה ביאר השמנה חוורתי אחרנין הנמשכין בתרין אנפין \n"},{"index":4,"he":"דיליה וזמ\"ש מהאי אתפשט אורכא דאנפין לש\"ע רבוא עלמין כו'. ביאור הדברים כי שתי \nהויו\"ת אחרות הם הוי\"ה אחת בכל פן אחת מהם. ובה ארבע אותיות פשוטות כנגד ארבעה \nחוורתי אשר בה (ע\"ב) וזמ\"ש ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי כו' רוצה לומר מזה החוורא של \nהגלגלתא הנחלק לשתי בחינות באחור ובפנים למעלה בגלגלת עצמה. הנה משם נתפשטו אותם \nהתמניא חוורתי עד למטה בבחינת תרין אנפין שהן תרין לחיים דיליה ואמר כי התפשטותם שם \nלמטה באותם התרין אנפין הוא שיעור ש\"ע רבוא עלמין ביאור הדברים הוא כי כל הוי\"ה \nמאלו השתים הנז' שהם בתרין אנפין. הנה הם בסוד מ\"ב מ\"ב אתוון ובמילוי יודין כנודע \nשהם ארבע אותיות פשוטות ועשר אותיות מלוייהן ביודין וכ\"ח אותיות מילוי מילניין \nביודין גם כן כזה יהו\"ה. יו\"ד ה\"י וי\"ו ה\"י. יו\"ד וי\"ו דל\"ת ה\"י יו\"ד וי\"ו יו\"ד \nוי\"ו ה\"י יו\"ד. והנה כל הוי\"ה מאלו שהיא בסוד מ\"ב אתוון דיודין כנז' היא כלולה מן \n"},{"index":5,"he":"עשר ספירות בפן האחת וכן הויה שנית בפן השנית לא נמצא יותר בדרוש הזה: \nהאמנם נמצא תשלום הדרוש הזה במקום אחר וז\"ל ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לש\"ע רבוא \nענמין כו' זה נתבאר אצלי בסוד מצות שלוח הקן גם יובן בסוד פסוק ויהי שירו חמשה ואלף \nהנז' בפרשת תרומה דף קמ\"ה ע\"ב כי החמשה הם סוד חמש תרעין מחסד עד הוד ואלף הוא \nהיסוד הנקרא אילנא דחיי העולה דרך חוט השדרה עד חכמה ובינה כנודע. וכן הענין הוא \nכאן כי כל הי\"ס כלונות בעתיקא והשלשה ראשונות הם תלת מאה כל אחת כלונה ממאה להיותם \nעליונו' אבל השבעה תחתונות אין כל אחד כלולה רק מעשר שהם שבעים וזהו סוד ש\"ע רבוא \nעלמין הנז' כאן אבל הז\"א אינו לוקח מהם אלא ק\"ן רבוא בלבד כנז' בדקל\"ב ע\"ב המאה הם \nכנגד הת\"ת בעצמו והחמשים הם כנגד חמשה תרעין מחסד ועד הוד כל אחד כלול מי' הרי הם \nק\"ן רבוא ואם תסיר ק\"ן מן ש\"ע נשאר אר\"ך עם הכולל ואלו הם סוד ארך אפים אשר בעתיקא \n"},{"index":6,"he":"כי אורכא דאנפוי הם ארך רבוא וארך אורות יש בו: \nעוד שם בדף הנזכר וז\"ל בחללא דגלגלתא קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק כו' \nאם תדקדק תראה כי בתחילה אמר חכמתא עלאה סתימאה ואח\"כ אמר חכמתא סתימאה ולא הזכיר \nעלאה אמנם זה יובן במ\"ש באדרת האזינו דרפ\"ח ע\"א כי ברישא דאריך אפין יש גם כן מוחא \nאחרא עלאה תוך הכתר שבו וכן ביארנו למעלה וכנגד זו הזכיר כאן חכמתא עלאה סתימאה \nוכנגד חכמה אחרא סתימאה היא למטה מזו הנראת חכמה סתימאה מוחא דאריך אפין אמר כאן \nחכמתא סתימאה. ותו לא. ואותו מוחא סתימאה עלאה שבתוך כתר דאריך נעשית בערך גלגלתא \nלגבי זו החכמה סתימאה כנז' שם בהאזינו: \nעוד שם בדף הנז' וז\"ל והיינו דתנינן ברישומי אתוון תי\"ו כו' הענין הוא כי האור \nהעליון בהיותו נמשך מנמעלה למטה בפוגעו למטה איזה מסך הנה הוא מכה בו וחוזר האור \nלעלות בכח מלמטה למעלה בסוד אור החוזר והוא אור גדול. והנה האותיות של האלפא ביתא \n"},{"index":7,"he":"הם יורדים מלמעלה למטה (ע\"ג) להאיר ומכים במסך. וחוזר אורם לעלות ממטה למעלה כנז' \nונמצא כי אות התי\"ו שהיא אחרונה לכל האותיות חוזר אורה לעלות ממטה למעלה עד או' \nהאלף שהיא ראשונה שבכל האותיות. ולהיות כי מוחא דעתיקא יש לו קרומא דאוירא דלא \nאתפסק לתתא לכן כאשר אור האותיו' יורד עד הקרום ההוא חוזר בכח גדול לעלות ואורו \nגדול מאד אבל קרומא דמוחא דז\"א אתפסק למטה בקרקעיתו כנ\"ל. והאי קרומא אתפסק בז\"א \nולכן כשיורד אור האותיות בו פוגע באותו הפיסוק של הקרו' המופסק לל\"ב שבילין כנז' \nלקמן בדקל\"ו ע\"א. ויורד האור באותם הפתחים של ל\"ב שבילין ואין לו כח לחזור ולעלות \nרק אור מועט מאד וזמ\"ש רשים רישומא לעתיק דלית דכוותיה הכי במוחא דז\"א: \nעוד שם בדף הנז' וז\"ל תאנא בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש \nמאה קוצי דשערי כו'. זה יובן ממה שביארתי באדרת האזינו כי אלו הקוצין דשערי הם סוד \n"},{"index":8,"he":"הווין היוצאין מן נ\"ה היוצאין מן הת\"ת ו' עלאה והנה (ד\"ש דמ\"א ע\"א) סוד אלו בהיותם \nלמטה בז\"א הם בסוד ואת האלף ושבע המאות וה' ושבעים עשה ווים לעמודים וביאור הענין \nהוא כי האלף הם בא\"א כי תמיד שם הוא מספר אלף ואבא ואימא הם גרועים מאריך אפין. \nולכן הם בסוד מאות בלבד. ואמנם היותם שבע מאות הוא במה הידעתיך כי אין אור העליון \nמתלבש בתחתון הימנו אלא בבחינת שבעה תחתונות שבו לבד נמצא כי אין אריך אפין מתלבש \nבתוך אבא ואימא אלא השבעה תחתו' שלו בלבד ולכן נקראים אבא ואימא שבע המאות והז\"א \nוהת\"ת הוא ה' לפי כי חמשה ראשונות ספירות אלו הם הנגלות בו שהם כתר חכמה בינה. \nגדנלה גבורה ת\"ת אבל מת\"ת שלו ולמטה הוא התחלת בנין קומת נוקביה כנודע ולכן נקרא \nחמשה ונוקביה היא שבעים כי הנוקבא נקראת שביעית. וזמ\"ש בפ' פקודי בדרכ\"ז ע\"ב. ונפקי \nמרזא דאלף דאיהו חושבן שלים. ושבע המאות חושבן שלים כו' ואמנם בהיותם כאן למעלה \n"},{"index":9,"he":"בסוד עתיקא חסר מהם בחינת השבעים שהיא בחינת הנקבה כמבואר אצלנו באדרת האזינו. כי \nעיקר גילוי עשר ספי' המקוריות והשרשיות אינן אלא תשעה ספי' דלאו אינון היכלין ולאו \nאינון רוחין כו' כנז' שם ובחי' הנקבה צא נרמזה בעתיקא והנה להיות כי כאן הוא בעתיקא \nלכן כולם הם מספר גדול כי מה שהיה שס בז\"א אלף הם כאן בעתיקא אלף אלפין. ומה שהיו \nשם שבע מאות היו כאן שבעת אלפים ומה שהיו שם חמשה הם כאן חמש מאות. עוד שם בדקכ\"ט \nע\"א וז\"ל ונהיר ונגיד בההוא נימא כו' ענין שערות אלו דרישא דאריך אפין דתליין עד \nרישי כתפוי למיגד לרישא דז\"א נתבאר באדרת האזינו וע\"ש: \nעוד שם בדק\"ל ע\"ב וז\"ל דא מארי דחוטמא מחד נוקבא חיין ומחד נוקבא חיין דחיין האי \nחוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא לז\"א כו' וחד רוחא דחיי דביה זמינין לזמנא לבריה \nדדוד למנדע חכמתא כו'. צקמן בדקל\"ו ע\"ב נבאר כי כל הגבורות אשר בז\"א מתקבצות כולם \nבתוך החוטם שלו וכדי לאכפייא כל אותם הגבורות שבחוטם ההוא דז\"א (ע\"ד) צריך להמשיך \n"},{"index":10,"he":"רוחא דחיי מחוטמא דעתיקא שהוא אריך אפין אל ז\"א ונוקביה הנקרא מלכא משיחא בסוד \nהמלכות כנודע כי מלכא משיחא היא המלכות נוקביה דז\"א וזמ\"ש חד רוחא נפיק לז\"א כו' \nוחד רוחא דחיי דביה זמינין לזמנא לבריה דדוד שהוא מלכא משיחא בסוד המלכות. והנה עתה \nבזמן הזה אינו נפיק רק לז\"א בלבד כי גבורותיו יכולות להתבסם עתה אבל גבורות המלכות \nאינן יכולות להתבסם עתה עד לעתיד בזמן מלכא משיחא ואז יפוק רוחא דחיי גם אליו וזמ\"ש \nוחד רוחא דחיי דביה זמינין כו' אבל לז\"א הזכיר לשון הווה דנפיק עתה. ואם תאמר והרי \nגם בחוטמא דעתיקא הם גבורות והתשובה היא כי אלו הגבורות והדינין שבעתיקא אדרבא כחם \nוגבו' היא לאכפייא כל הדינין והגבורות התחתונים כי אין הדין נכפה אלא בשרשו וזהו \nהטעם שאף הגבורות שבעתיקא נקראי' רחמי' ולית שמאלא בהאי עתיקא כלל ונבאר ענין אלו \nתרין רוחין דנפקי מחוטמא דעתיקא לז\"א ולנוקביה. והנה בשער היחודים נתבאר זה אצלנו \n"},{"index":11,"he":"באורך גדול בייחוד אחד פרטי אשר שם וע\"ש אבל הענין בקיצור נמרץ הוא כי תרין נוקבין \nיש בחוטמא דעתיקא והם בציור שתי אותיות מ\"נ של מנצפ\"ך שהם סוד החמשה גבורו' וצורתם \nהיא כך מ\"ן כי כאשר תתפרד ותסתלק צורת המ\"ם סתומה מצד הנו\"ן ההפוכה ישאר נקב השמאלי \nכעין צורת נו\"ן כפופה פשוטה כזו נ' ומנקב הימני שהוא מ\"ם סתומה נפיק תדיר רוחא דחיי \nאל ז\"א אבל מן נקב השמאלי שהוא צורת נ' כפופה הפוכה משם מתפשט רוחא דחיי שבו דרך \nהזרוע דז\"א כי גם הזרוע הוא צורת ו' פשוטה ויען כי הזריע סגור וסתום ואין לו פתח \nפתוח בסופו להוציא אורו משם אל המלכות לכן אין רוחא דחיי דנקב שמאלי דחוטם דאריך \nאפין יוצא אל המלכות רק בסתום גמור ואינו נגצה כנז' אצלנו ענין יציאת האורות דרך \nסופי האצבעות במקום הצפרנים הצפרנים. ואיך משם נעשות פרצוף לאה. אבל לעתיד לבא \nיתבסמו דיני הזרועות ואז יוכל לצאת רוחא דחיי דרך הזרוע אל המלכות בגילוי גמור כנ\"ל \n"},{"index":12,"he":"ובזה תבין טעם תפילה של יד הנקשרת בזרוע האדם והענין הוא כי תפלה של יד היא בחי' \nהמלכות כנודע ואנו קושרין אותה בזרוע האדם הדומה לז\"א כדי שימשך ההוא רוחא דחיי \nדנקב שמאלי דחוטמא דעתיקא הסתום בזרוע שמאלי דז\"א כנז' וימשך אל המלכות דרך סתום \nולא בגילוי והבן זה מאד. גם (ד\"ש ע\"ב) בזה תבין טעם נטילת ידים שאינה רק עד פרק \nהזרוע בלבד והטעם הוא כי הזרוע עצמו אי אפשר למתקו ולבסמו עד לעתיד לבא: \nעוד שם בדף הנז' וז\"ל תאנא ארכא דחוטמא שע\"ה עלמין כו' זה יובן ממ\"ש בדק\"מ ע\"ב \nבענין שע\"ה חסדים דכלילן בחסד דעתיק יומין וע\"ש עוד שם בדף הנז' וז\"ל דיקנא דהיא \nתלייא בשערוי עד טיבורא דלבא כו' גם זה ביארתי באדרת האזינו וע\"ש מה שביארתי כי אף \nגם שאמרו באדרת האזינו ואדרת נשא דלא נזכר בעתיקא רק בחינת רישא בלבד ולא גופא עכ\"ז \nאין הדבר כפשוטו כי ודאי שיש באריך אפין כל שיעור קומה ראש וגוף ורגלין אבל הענין \n"},{"index":13,"he":"הוא כי ראשו בלבד הוא מגולה ושאר גופו מתלבש (דל\"ד ע\"א) תוך אבא ואימא וז\"א ונוקביה \nוזמ\"ש דתלייא דיקניה עד טיבורא דלביה כנראה כי יש בו טיבורא דליבא ג\"כ והבן זה: \nעוד שם בדקל\"א ע\"ב וז\"ל לקביל דא אל רחום וחנון כו' ואינון לתתא כו' זה הפי' נמצא \nמכתיבת הרב הגדול זלה\"ה. סוד שלשה עשר מדות כך הם וזה סדר מנינם א\"ל אחד רחו\"ם שנים \nוחנו\"ן שלשה אר\"ך ארבעה אפי\"ם חמשה ורב חסד ששה. ואמת שבעה נוצר חסד שמנה לאלפים \nתשעה נושא עון עשרה ופשע אחד עשר וחטאה שנים עשר ונק\"ה שלשה עשר ואלו הם שלשה עשר \nתיקוני דיקנא דאריך אפין שהורידן משה למטה במקום הדין למתקו ואמנם תשעה תיקוני \nדיקנא דז\"א הם אלו ארך א' אפים ב' ורב חסד ג' נושא עון ד' ופשע ה' ונקה ו' פוקד עון \nאבות על בנים ז' על שלשים ח' ועל רבעים ט' והנה שלשה תיקונין אלו האחרונים הזכירן \nמשה אחר י\"ג תיקוני דאריך אפין כי הם מקור הדינין וכוון להמשיך להם י\"ג מכילן דרחמי \n"},{"index":14,"he":"למתקן כי שלשה אלה קשים לפקוד עון והם דין יותר מכל השאר כמובן מפשטם וצריכין מיתוק \nוהנה התקון השמיני של אריך אפין הוא מזלא כנז' באדרא רבא ולפיכך נוצר חסד שהוא רומז \nלו הנו\"ן גדולה לרמוז אל בינה שבכתר והוא חוטא דשערי דבסחרני דיקנא כי היא קו ירוק \nהמקיף העולם למטה ודוגמתו למעלה להקיף הזקן העליון ושם נעלמים חמשים שערים עליונים \nתכלית העלם ודקות גדול והנה התיקון השביעי הוא אמת וכנגדו נזכר במי אל כמוך ישוב \nירחמנו וכך אמרו באדרא רבא הה\"ד ישוב ירחמנו ובהאי דלתתא הוא אמת עכ\"ל וזו ראיה \nלמנינינו שמנינו פה: \nודע כי י\"ג תיקוני דיקנא הם שלש פעמים שם בן ארבע שהם שנים עשר והמזל הכוללם הם ג' \nעשר וג\"פ שם בן ד' הם ע\"ח והם בגמטריא מזלא להורות דכולהו במזלא איתכלילו והנה אם \nנדקדק באותיות נוצר הם אותיות רצון בהיפוך כי במצח הוא רצון חסד עלאה ולמטה בזקן \nנהפך לנוצר והוא הוא התיקון השמיני היורד מרצון העליון שבמצחא ומקיף הזקן ולהיות כי \n"},{"index":15,"he":"הוא בינה שבכתר נרמז בר\"ת נחל נ'וצר ח'סד ל'אלפים כי היא נחל קדומים והוא הנוצר חסד \nעלאה לאלפי' להורידו למטה כי חסד עלאה הוא שם בן ארבע במילוי יודין שהוא בגמטריא \nחסד ויורד למטה לשם בן ארבע במילוי אלפין על ידו וזהו לאלפים לשם בן ארבע במילוי \nאלפין. והנה התיקון הששי הוא חסד דעתיקא והוא כי חפץ חסד הוא כנז' באדר' רבא וכנגדו \nבי\"ג מדות אלו בתיקון ששי לפי חשבוננו הוא ורב חסד מדה ששית ומדה זו היא מדת כהן \nגדול ומכאן מתחיל דיקנא דכהנא רבא דאתתקן בשמנה תיקונין כנגד שמנה בגדי כהונה כי \nמכאן עד תשלום הי\"ג תיקונין הם שמנה תיקונין וזו היא דיקנ' דכהנא רבא דאתקן בתמניא \nתיקונין הנז' באדרא רבא והיא אתגלייא קצת על ידי חסד עולם דאיהו גופא דאתלבש ביה \nחסד דעתיקא דלגו חסד דקשוט בחיי דנשמתא ולפיכך נאמר בכתוב יורד על הזקן זקן אהרן כי \nהם זקן בתוך זקן כי מן מדה ששית ואילך מתחיל זקן אחר מתלבש בשמנה בגדים ותיקונין \n"},{"index":16,"he":"אלו הם לו כנשמ' ולפיכך נגלים על ידי התלבשות שמנה בשמנה ונמצא (ע\"ב) כי התיקון \nהששי מתלבש וממנו ואילך והם דיקנא דכהנא רבא בהתלבשות שמנה בשמנה השמנה נגלים והם \nכנגד שמנה בגדים ושמנה נכסין והם הם תיקוני דיקנא דעתיקא ממש והם נשמה לאלו והנה \nהי\"ג תיקונין כולם בכתר והחמשה הראשונים הם כנגד אור צח אור מצוחצח אור קדמון חכמה \nובינה ומשם ואילך מתחיל חסד והוא דיקנא רבא דכהנא מסטרא דחסד קאתי. ודע כי התלבשות \nשמנה אלו נעשה נשמה (ד\"ש ע\"ג) לז\"א כי גם הוא מתחיל מן חסד ונמצא שיש חסד לגו \nבעתיקא וחסד המתלבש בו מלבר והוא חסד דלגו בז\"א ועוד יש חסד דלבר המתלבש בו בז\"א \nוהבן כל זה כי לפי זה נמצא כהן גדול וסגן וכהן סתם וכהן הדיוט תיקון י\"ב דדיקנא \nדעתיקא הוא הפה הקדוש דלית בה שערא ונפיק ביה רוחא דאתפרש לשבעה ושלשים אלף עיבר \nוהוא בגמטריא הבל הבל הפה הקדוש וזמש\"ה אמרתי שגם זה הבל כי התיקון הי\"ב שהוא \n"},{"index":17,"he":"בגמטריא זה מתפרש לל\"ז עיבר כמנין הבל: \nעוד שם בדקל\"ב ע\"א וז\"ל הה\"ד פלא יועץ אל גבור כו' אמר כי שם אל נתפשט עד הפה ואם \nתחבר אותיות א\"ל עם אות פ' יהיו פלא. עוד שם בד' הנז' וז\"ל עלמא קדמאה דנפיק מתקונ' \nקדמאה שליט ונחית וסליק לאלף אלפים וריבוא רבבן מארי תריסין ומיניה מתאחדין בקסטא \nבעזקא רבא כו' בלשון הזה צריך להרחיב הביאור הלא הוא מיוסד על אשר הידעתיך בפ' \nפקודי בדרנ\"ד ע\"ב ובמקומו' אחרים רבים ענין שבעה מלכי אדום מה ענינם והנה כבר \nביארנו שם כי גם באריך אפין עצמו היה בו בחי' אלו השבעה מלכים דאתבטלו. ונבאר עתה \nשמותם הנה התחלתם הם מן הדעת עד המלכו' שהם שמנה בחינו' אבל להיות כי נצח והוד הוא \nתרי פלגי גופא כמבואר סוד ענין זה אצלנו לכן שניהם נחשבים למלך אחד ונמצאים שהם \nשבעה מלכים. המלך הא' בלע בן בעור והוא סוד הדעת ולכן מרע\"ה היה מבחינת הדעת של \nהקדושה. וכנגדו היה בלעם בן בעור בדעת הקליפה וזהו מ\"ש רז\"ל ולא קם נביא עוד בישראל \n"},{"index":18,"he":"כמשה אבל באומות העולם קם ומנו בלעם וזמ\"ש בלעס נאום שומע כו' ויודע דעת עליון גם \nזהו סוד מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם כי הררי קדם אלו הם בחי' אלו המלכים \n"}]}
