{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-49","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":49,"title":"קטע 49","hebrewTitle":"קטע 49","segments":[{"index":1,"he":"סוד עת\"י כנ\"ל ופשיט חד טורנא במצחא הוא סוד התלבשות היסוד שלו במצחא דא\"א ובתוך \nאותו היסוד דעת\"י מתלבש חסד דעתיק יומין הנקרא רצון כנ\"ל ולכן נקרא מצח הרצון. ואמר \nכי זה הרצון שהוא חסד דעת\"י אתפשט לתתא בדיקנא והוא המזל הי\"ג האחרון שהוא היסוד \nדבהאי דיקנא כמו שיתבאר למטה וגם תמצא כי גם בדיקנא נכלל בחי' ההוד בסוד הוד זקן \nהנז' באדרת נשא דק\"ם ע\"ב. ותניא הוד עלאה נפיק כו' ואתקרי הוד זקן כו' גם תמצא כי \nהדיקנא עצמה אינה אלא בבחינת יסוד כי לסיבה זו הנשים אין להם זקן כנודע והרי נתבאר \nאיך אלו התרין רישין גלגל' ומוחא דאריך אפין כלולין זו בזו וזו בזו ולכך גם אבא \nואימא המתפשטין מהם הם שוין דא לדא כחדא נפקי כחדא שריין כנ\"ל: \n(ע\"ג) ועתה נבאר בחי' א\"א עצמו. הנה ביארנו לעיל מ\"ש באדרת נשא דקכ\"ח ע\"ב וז\"ל האי \nגלגלת' חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין כו' והביאור הוא במה שנדקדק באדרת נשא \n"},{"index":2,"he":"דקכ\"ח ע\"ב שאמר שם האי גלגלתא חוורא דיליה אנהיר לי\"ג עיבר גליפין לארבע עיבר בסטרא \nחד כו' ולמעלה מזה בדף זו עצמה אמר ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגלגלתא דרישוי \nכו' ואיך יצדקו שני המאמרים האלה אבל הענין הוא כי הנה נתבאר לעיל כי מן הנצח וההוד \nדעתיק יומין המתלבשים בתרין אודנין דא\"א ובתרי עיינין דיליה משם יוצאין וצומחין \nהשערות דרישא שהם הי\"ג נימין דשערי הנז' שם דקכ\"ט ע\"א והנה בחי' החוורתא היא אותו \nהלבנונית שע\"ג העור מקום חלק פנוי מבלי שיער והוא כדמיון הנייר הלבן החלק אשר עליו \nנרשמין האותיות השחורות בדיו והם השערות באופן כי החוורתא היא הנייר הלבן החלק \nוהשערות הם האותיות שע\"ג הנייר הלבן וענין שתי בחינות אלו הוא כמ\"ש לעיל כי שתי \nבחינות יש לנצח והוד דעתיק יומין ולכן נתחלקו בשתי אזנים ובשתי עינים דא\"א והנה בכל \nאלו אין בהם שערות אבל כשהם עולים ממטה למעלה ועוברין דרך קרומא דאוירא שהוא מקום \n"},{"index":3,"he":"הת\"ת דעת\"י סוד אות וא\"ו אז נעשים שערות ונימין שהם בחינות ווי\"ן ארוכות ולכן מכח \nאלו נתהוו בגלגלתא שתי בחי' החוורתא והשערות זה בסוד נייר החלק הלבן הסובל הכתיבה \nוזה בסוד האותיות הכתובות עצמן ולכן יש בחינת שהשערות הם יותר מעולין מן החוורתי \nויש בחינה שהחוורתי מעולים מן השערות וכמו שנבאר במקומו ולכן תמצא כי מן החוורתא \nמנהירו דיליה ירתי צדיקיא ארבע מאה עלמין דכיסופין לעלמא דאתי כנז' דקכ\"ח ע\"ב ומן \nהשערות נמשך אל (ד\"ש ע\"ב) ז\"א עצמו כנז' דקכ\"ט ע\"א ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין \nדז\"א כו'. וכמו שנבאר לקמן בע\"ה והנה אלו החוורתי הם נחלקין לי\"ג עיבר כנ\"ל וסדרן \nהוא אחור ופנים כי מצד האחור דגלגלתא הם ארבע ומצד הפנים הם שמנה לפי שהם שתי לחיים \nתרין תפוחין קדישין ושני הלחיים נחלקים לשתי חלקים עד אמצעית החוטם בארכו נמצאים \nארבעה חוורתי בכל פן ופן משניהם ואלו הם שלשה בחי' הנז' שם דף קכ\"ח ע\"ב לארבע עיבר \n"},{"index":4,"he":"בסטרא חד והוא מצד האחור ולארבע עיבר מסטרא דאנפוי הוא הפן האחד ולארבע עיבר בסט' \nאחרא הוא הפן השני והחוורתא הי\"ג היא למעלה בגלגלתא עצמה וכוללת כל הי\"ב חוורתי. \nונבאר סיבת התחלקותם לתלת סטרין והוא כי הנה כל מוח נחלק לשלשה חללין כנודע והם \nבחינת שלשה הויו\"ת דע\"ב ומילויין ביודין ובפשוטן יש י\"ב אותיות והם סוד י\"ב חוורתי \nהנ\"ל. והנה ההוי\"ה האחת נמשכת מצד האחור והיא ארבעה אותיות ארבעה חוורתי ונמשכות \nמשתי בחינות נצח והוד דעתיק הגנוזים בשתי אזנים ושתי עינים דא\"א שהם ארבעה חלקים \nוכל אלו הארבעה חוורתי וגם בחינת ארבעה נימין אחרו' מן הי\"ג נימין דשערות אשר גם הם \nמתחלקין לי\"ג עיבר על דרך החוורתי ומתחברין ארבעה חוורתי וארבעה נימין דשערי דרך \nהאחור ומתפשטין מאחורי רישא (ע\"ד) דאריך על גבי כתפין ונמשכין עד רישא דז\"א להאיר \nבו זה בסוד לבנונית העור וזה בסוד שערות הנתלין עליו וכולם הם מתחברין בשיקולא \n"},{"index":5,"he":"ואינם מתפזרין אל הצדדין כנז' שם דקכ\"ט ע\"א וז\"ל דשערי אתפני מעל גבי אודנין ומן \nהתשעה חוורתי הנמשכים דרך הפנים דא\"א שהם הלבנינות שבעור הפנים דאריך מתפשטין עד \nרישא דז\"א ונמשכין עד דיקנא דז\"א ונעשה לו תשעה תיקוני דיקניה כנודע וכמו שנבאר \nבע\"ה למטה והנה מ\"ש באדרת נשא דף קכ\"ח ע\"ב דארבע מאות אלפי עלמין אתפשט חוורא \nדגלגלתא כו' הם בחינת ארבעה חוורתי הנמשכין מצד אחורי רישא והוא כי בזאת ההויה אשר \nבצד אחור היא ממולאת ביודין ויש במילויה ארבעה יודין וכל יו\"ד כלולה מעשר הרי הם \nארבע מאות אבל בהיותם למעלה בא\"א הם חשבון גדול כמבואר אצלנו בפ' נשא דקכ\"ח ע\"ב \nולכן הם בחשבון אלפים והם ארבע מאה אלפי עלמין וכאשר יורדין ונמשכין למטה להאיר \nבתחתונים אז אין הצדיקים לוקחין מהם אלא בסוד חשבון קטן של ד' מאה עלמין לבד וזמ\"ש \nומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין כו'. ואומרו הה\"ד \n"},{"index":6,"he":"ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר. הענין הוא עם האמור כי שקל הוא ת\"ל והת' הוא סוד \nהארבע יודין שבהוי\"ה זו שהם בגמטריא ש\"ק של שקל ומספר ההוי\"ה בעצמה בפשוטה היא \nארבעה אותיות והם בגמטריא כ\"ו הרי ל' של שקל ולהיותם בחינת חוורא דרישא נקרא כסף \nלבן ועוד במה שידעת כי הוי\"ה דיודי\"ן לעולם היא בחסד כי היא בגמטריא ע\"ב כמנין חסד \nוהחסד נקרא כסף ולהיות כי אינם ניכרים אלא מלמטה למעלה כי תחילה מתגלית השי\"ן שהם \nהשלשה יודין של המילוי ואח\"ך הק' שהיא היו\"ד הראשונה השרשית שממנה יצאו הג' יודין \nאחרות ואח\"ך שרש ההוי\"ה עצמה בפשוטה שהיא בגמטריא ל' כנז' וזהו סדר חיבור אותיות \nשק\"ל. ובענין לבישת השק ביארנו זה באורך בסוד והנה עשו בא וארבע מאות איש עמו וע\"ש \nודע כי אין שום אחד מאלו הי\"ג חוורתי דרישא דא\"א נמ\nשך עד ראש דז\"א אלא מן חד אורחא אחרא חוורא דאזיל בפלגותא דשערי דאריך משם נמשך \nארחא אחרא אל רישא דז\"א במקום פלגותא דשערי דרישא גם כן כנז' באדרת נשא דקכ\"ט ע\"א. \n"},{"index":7,"he":"אבל הארבעה נימין דשערי דאחור מגיעין ברישא דז\"א ומאירין במוחין דיליה כמו שנבאר \nלקמן בע\"ה בענין סוד התפילין דז\"א וע\"ש: \n(המשך במסמך הבא): \n \nפירוש האדרא זוטא קדישא (המשך)\nונבאר עתה ענין דיקנא דא\"א אשר גם היא כוללת י\"ג תיקונין הנה זו הדיקנא היא מתפשטת \nעד טבורא דלבא דא\"א ושם היא התחלת רישא דז\"א כמו שנבאר בע\"ה האמנם לא כל הי\"ג \nתיקונין דיליה מתפשטן עד טיבורא רק שני התקונין הנקראים מזלא הם היורדין בשקולא עד \nטיבורא כנז' באדרת נשא דקל\"א ע\"א ולמטה בענין ז\"א יתבארו שלשה בחינות שיש אל דיקנא \nדא\"א בענין שיעור התפשטותה עד איזה מקום הוא מגיע וע\"ש וכבר ביארתי לך בפ' נשא \nדקמ\"ו ע\"ב בר\"מ כי היותם מספר י\"ג תיקוני דיקנא הוא לפי שהם שלשה (ד\"ש ע\"ג) הויות \nשהם י\"ב אותיות פשוטו' וכנגדם הם י\"ג (דף מ\"ז ע\"א) תיקוני דיקנא והתיקון הי\"ג \nהאחרון כולל כולם ויש בו שלשה הייי\"ת אחרות גם כן שבהם י\"ב אותיות אחרות והנה השלשה \n"},{"index":8,"he":"הויו\"ת הם בגמט' ע\"ח כמנין מזלא או כמנין מזל עם המלה עצמה וזהו סוד התי' הי\"ג הנק' \nמזלא להיותו כולל שלשה הויו\"ת שבו. וכן התיקון השמיני שגם הוא יורד בשקולא עד \nטיבורא נקרא מזלא כנגד שלשה הויו\"ת העליונות שבי\"ב תיקוני דיקנא. ואמנם צריך שתדע \nכי אלו השלשה הויו\"ת הראשונות והתחתונות כולם הם במילוי יודין שהם בגמטריא ע\"ב \nולקמן בענין או\"א יתבאר איך שניהם יונקים מאלו השני מזלות שהם מזל העליון תיקון \nהשמיני ומזל התחתון תיקון השלש' עשר אבא מן השמיני ואימא מן השלשה עשר ודע כי מזל \nהשמיני הוא סוד אות א' אחת שציורה יו\"ד וא\"ו יו\"ד אבל מזל השלשה עשה הוא סוד א' \nשצורתה יו\"ד וא\"ו דל\"ת כנז' בתקונין דמ\"א ע\"ב כי שני ציורים לאו' אלף או יו\"י או \nיו\"ד ולהיות כי המזל השמיני צורתו יו\"י לכן יונק ממנו אבא דכורא ומן המזל השלשה עשר \nשצורתו יו\"ד יונק אימא כי אות דלת היא נקבה והנה המזל השמיני נחית בשיקולא עד \n"},{"index":9,"he":"טיבורא ולכן גם בו נכללו כל הי\"ג תיקוני דיקנא שהם י\"ב ועמו הרי י\"ג ואמנם הי\"ב \nהמתגלים בו הם צורת הו' שבאמצע אות א' שבו כנז'. וכבר נתבאר כי כל ו' היא כפולה כזה \nו\"ו והרי הם י\"ב ועוד יובן זה במה שהודעתיך בשער שמות הספירות בענין ווי העמודים \nשנרמזים באות ו' שבאמצע אות א' שבשם צבאות אשר בנצח הוד הנחלקת לשתי ווי\"ן כזה א'. \nוכן הוא הענין ממש כאן והמזל השמיני הוא כולל את כל הי\"ב בשתי מציאיות האחד הוא \nבערך היותו עליון מהם ומשפיע בהם וזה נרמז בסוד יו\"ד עלאה שבאות א' והשני הוא בערך \nהיותם הם כלולים בו והוא מקבל מהם וזה הוא בסוד יו\"ד תתאה שבאות א'. וכפי האמת שתי \nבחינות אלו אינם רק דבר אחד. ונמצא שבהתחברה עם הי\"ב הנרמזים באות ו' שבא' יהיו י\"ג \nלבד והנה אלו הי\"ב שבו הם נחלקים לשלשה הויו\"ת שבהם י\"ב אותיות פשוטות אמנם אמנם \nמילוי שלשתן הם ביודין והם שלשה פעמים ע\"ב ע\"ב ע\"ב שמספרם רי\"ו אבל המזל הי\"ג הוא \n"},{"index":10,"he":"ציור א' של יו\"ד וא\"ו דל\"ת כנז' והיא גם כן על סדר המזל השמיני אלא שלהיות צורתה \nבסוד הדלת לכן שמות הי\"ב שבו הם שלשה שמות אהי\"ה אהי\"ה אהי\"ה שיש בהם י\"ב אותיות \nפשוטות אבל מילויין הוא גם כן במילוי יודין ע\"ד הנז' בהויו\"ת שבמזל השמיני ולהיות \nכי המזל השמיני הוא בחינת יהו\"ה. והמזל השלשה עשר בחי' אהי\"ה אם כן מוכרח הוא שהמזל \nהשמיני יתלבש תוך מזל השלשה עשר ע\"ד התלבשות יהו\"ה באהי\"ה וכן הענין גם כן באבא \nואימא היונקין משניהם כי גם הם סוד יהו\"ה ואהי\"ה וזה מתלבש בזה. ובזה תבין כי \nהתיקון הי\"ג נרמז בשלש עשרה מדות של ויעבור בחינת ונקה והוא סוד שם אהי\"ה במילוי \nיודין שהוא בגמטריא ונקה. וכבר נתבאר לעיל כי זה המזל הי\"ג שבדיקנא דעתיקא הוא \nבחינת היסוד שבהאי דיקנא דעתיקא הכלול מזכר ונקבה ולכן אמרנו לעיל שהחסד דעתיק \nיומין שבגלגלתא דא\"א פשיט נהוריה ביסוד דעתיק יומין הגנוז במצחא דא\"א ומשם אתפשט \n"},{"index":11,"he":"יתיר (ע\"ב) עד דיקנא והוא המזל הי\"ג שהוא בחינת היסוד של הדיק' דא\"א כי לעולם חסד \nשריא בפום אמה וזמ\"ש באדרת האזינו דרפ\"ט ע\"א והאי רצון אתפשט לתתא בדיקנא עד ההוא \nאתר דמתייש' בדיק' וכבר נתבא' זה לעיל וע\"ש אבל המזל הח' הוא סוד הת\"ת (עי' בשה\"כ \nבמנחת שבת) שבדיק' והי\"ג הוא היסוד שבדיק' כלול זכר ונקבה ונמצ' כי הח' הוא זכר \nוהי\"ג הוא נקבה ולכן אבא מקב' מן השמיני ואימא מן הי\"ג. ונבאר עתה ענין התלבשות \nוהתפש' קומת פרצו' א\"א בכל שאר פרצו' האצי' הנה ביארנו לעיל כי הט' ספי' דא\"א הם \nסו' מ\"ש בתחיל' אדרת האזינו דרפ\"ח ע\"א וז\"ל כד אתתקן אפיק ט' נהורין דלהטין מיניה \nבתיקונוי כו' והם הם אותם הנז' בסוף פ' פקודי דרצ\"ט ע\"א וז\"ל באותם ט' היכלין דלאו \nאינון היכלין ולאו אינון נהורין ולאו אינון רוחין כו' ואלו הם לבושי' לההוא רישא \nעלאה דלא אתידע הנק' עת\"י אשר בהתחברו עם אלו הט' ספי' דא\"א הם י\"ס שהם השרשי' \n"},{"index":12,"he":"והמקו' אל כל האצי' כולו ולמטה בענין ז\"א נבאר בע\"ה למה אין ספי' מלכות בא\"א ואיך \nיצאו ממנו שאר הפרצו' של או\"א כו' ואיך נאצלו ממנו בלתי יהיה בו בחי' מלכות והנה \nא\"א זה שהוא סוד אלו הט' ספי' שרשיו' (ד\"ש ע\"ד) ומקוריות הנה הוא מתפ\nשט בכל האצי' כולו ומתלבש בכל הפרצו' אשר שם ומסתיים התפשטו' עד נוק' דז\"א דאצי' \nכמו שנבאר בע\"ה ותחי' נבאר סדר התלבשו' בכל אלו הפרצו' ואח\"ך איך האצילם מבלי שיהיה \nבו בחי' מלכות נקבה. ולכן נבאר דרך קצרה כללות כל אצי' הנה עת\"י נקרא חד רישא עלאה \nדלא אתיידע אבל הוא י\"ס שלמות והג' ספירות ראשו' שלו נשארים בסוד אור המקיף ע\"ג \nמוחין פנימיים דא\"א והדעת שלו בסוד אוירא דגלגלתא דא\"א בסוד נשמ' פנימית דא\"א וז' \nתחתונות דעת\"י נתלבשו בסוד אור פנימי דא\"א באופ\"ז חג\"ת ונה\"י דעתיק בתוך כח\"ב חג\"ת \nדא\"א וג' פרקין תתאין דנה\"י דעתיק בלבד הם נתלבשו בתוך נה\"י דא\"א ונעשו בחינת רוח \n"},{"index":13,"he":"לא\"א ומלכות דעתיק במלכות דא\"א בסוד נפש דא\"א אח\"ך א\"א ב' ראשו' שלו דברישא דידיה \nשהם כתר וחכמה שבו הם נשארים מגולו' בלי התלב' ועמדו בסוד אור מקי' אל המוחין \nפנימיים דאו\"א כתר לאבא וחכמה לאימא ובינה דא\"א שהיא הגרון שלו נתלבש בב' גלגלו' \nשהם ב' הכתרים דאו\"א חציו הימיני באבא וחציו השמאלי באימא וחו\"ג דא\"א נעשו ב' מוחין \nפנימיי' דחכמה ובינה דאבא וחכמה ובינה דאימ' חסד לאבא וגבו' לאימ' ודעת דאריך ממנו \nנעשו' ב' דעו' באו\"א ומחצי העליון שבת\"ת דאריך שהיא עד הטיבור דלבא דאריך נעשו ב' \nגופות או\"א שהוא הז' תחתו' שבכל א' מב' מחס' שבהם ועד המלכות שבהם. נשאר עתה מטיבו' \nדלבא דא\"א ולמטה וזה ענינו כי מן מחצית תחתון דת\"ת דא\"א נעשה גלגל' דז\"א שהוא כתר \nשבו ונמצאו חו\"ג וחצי העליון דת\"ת דא\"א המלובשי' בתוך או\"א כנז' עומדין בסוד אור \nמקיף ע\"ג מוחין פנימיים דז\"א ומנה\"י דא\"א נעשו מוחין פנימיים לז\"א. ופעם אחרת שמעתי \n"},{"index":14,"he":"ממורי ז\"ל כי נה\"י דא\"א נעשו מוחין מקיפים אל מוחין פנימיים דז\"א אבל נה\"י דאו\"א \nנעשו ג' מוחין פנימיים דז\"א ומן היסוד דא\"א נתפשט כל גופא דז\"א שהם שבעה תחתו' שבו \nומן המלכות דא\"א נתפשטה נוקבא דז\"א ומן נה\"י דז\"א נעשו שלשה מוחין פנימיים דנוקבא \nדז\"א: \n(ע\"ג) ועתה לבאר הכל דרך פרטות. הנה נתבאר למעלה כי אריך אפין מתלבש בכל האצילות \nכולו ויש לו פרצוף עשר ספירות. והנה מצינו באדרת נשא דק\"ל ע\"ב וז\"ל דיקנא דהיא תליא \nבשערוי עד טיבורא דלבא. נראה מזה דיש לאריך אפין בחינת התפשטות גופא דיליה גם כן. \nומצינו הפך מזה באדרת האזינו דרפ\"ח ע\"א וז\"ל ודאי בהאי עתיקא לא אתגלייא אלא רישא \nבלחודוי כו' וכן בדף רפ\"ט ע\"ב אמרו האי ע\"ק כו' ובגין דאיהו רישא עלאה לכל עילאין \nלא אדכר אלא רישא חדא בללן גופא לקיימא כולא ולמעל' מזה אמר וכד האי מזל' תלייא \nבשקולא עד טיבורא כו' הרי כל אלו הם מאמרים חלוקים ויובנו כמ\"ש לעיל כי האמת הוא \n"},{"index":15,"he":"שיש לו פרצוף גמור ברישא וגופא כלול מי\"ס אבל אינו נגלה מכולו רק רישיה לבד ושאר \nגופו מתלבש ומתפשט בתוך שאר הפרצופים ונכסה ואינו נגלה רק הראש לבד וזמ\"ש בדרפ\"ח לא \nאתגליא. ובדרפ\"ט אמר לא אדכר ובשום מקום מאלו לא אמר שאין בו אלא רישא אלא שלא \nנזכרה ולא נגלית והבן זה. והטעם הוא כי נשאר ראשו בסוד אור מקי' אל מוחין פנימיים \nדאבא ואימא כנז' ואי אפשר לבחי' עליונה להתלבש בתחתונה אלא השבעה תחתונות שבה לבד \nכנ\"ל. ואמנם נחלק שיעור קומת אריך אפין לשנים כי אבא ואימא מתחילין להלביש את א\"א \nמן הגרון שבו עד חצי העליון דת\"ת שבו והוא מקום טיבורא דלבא דא\"א במקום שמסתיים \nדיקנא דא\"א ומטיבורא דליבא דא\"א ולמטה מתלבש תוך ז\"א ונוקביה. ובזה תבין טעם למה \nז\"א הוא נקרא לב מפני שמתחיל מטיבורא דלבא דא\"א. ונמצא כי או\"א מלבישין את הגרון \nדא\"א עד טיבורא דליביה. ודיקנא דא\"א נמשכת ומתפשט' על או\"א וחופפת עליהם ומסתיימין \n"},{"index":16,"he":"כחדא או\"א ודיקנא דאריך. וזמ\"ש באדרת האזינו דרפ\"ט ע\"ב וז\"ל. אתנהירו תלת רישין \nעלאין. תרין רישיץ וחד דכליל לון ובמזלא תליין ואתכלילן ביה כו' והענין הוא כי כמו \nשביארנו לעיל ענין תלת רישין עלאין שהם עתיק יומין עם כתר וחכמה דא\"א שהם רישא \nדיליה כן כאן יש תלת רישין אחרו' והם תרין רישין דאו\"א וחד רישא דכליל לון הוא בחי' \nמזלא דדיקנא היורד ומתפשט עד טיבורא דלבא כשיעור קומת או\"א וחופף ומכסה עליהם וזהו \nמה שביאר ואמר ובמזלא תליין ואתכלילן ביה להיותם מכוסים וטמונים תחתיו ולכן אין אבא \nואימא יכולין להזדוג אם לא על (ד\"ש דנ\"א ע\"א) ידי דעת עליון שהוא המזל דתי' י\"ג \nוהמזל דתיקון ח' דדיקנא דאריך המתפשט ומכסה עליהם והוא כולל את שניהם ואינון \nאתכלילו ביה ואבא עיקר יניקתו ממזל השמיני העליון כנ\"ל ואימא ממזל הי\"ג התחתון ולפי \nששני המזלות האלו נחתין כחדא בשיקולא חדא עד טיבורא דלבא ומכסין על או\"א לכן אמרו \n"},{"index":17,"he":"באדרת האזינו בדר\"צ ע\"ב כחד נפקין כחד שריין לא איפסיק דא מן דא כו' ואמנם לפי שאבא \nיונק מן העליון ואימא מן התחתון לכן אמרו בדרצ\"א ע\"א הני אב ואם כלילן ומתחבראן דא \nבדא ואב טמיר יתיר כו' כי יש יתרון קצת לאבא על אימא וכבר ביארנו למעלה כי כמו ששתי \nהמזלות הם סוד יהוה ואהיה כן או\"א הם יהוה ואהיה וכל אחד יונק (ע\"ד) מבחינה שלו \nולקמן נבאר בע\"ה ענין הנז' איך אי אפשר שיזדווגו אבא ואימא אלא על ידי שתי מזלות \nהאלו. והטעם הוא כי מבחינת תקוני דיקנא שבין שתי המזלות נעשין סוד מוחין לאבא ואימא \nונשלם שיעור קומתם ואז יכולין להזדווג וע\"ש והבן זה מאד ובזה תבין ענין איך נכללין \nאו\"א במזלא כי ממש נעשה להם בבחינת מוחין ואז גם כן נעשין להם בחינת נצח הוד יסוד \nשלהם ע\"ד הגדלת ז\"א ממש כמבואר במקומו וביארנוהו לעיל בפ' נשא דקמ\"א ע\"ב ובזה תבין \nמ\"ש באדרת האזינו דרצ\"ב ע\"א אב ואם מהאי מוחא נפקו וביה תליין וביה אחידן פירוש כי \n"},{"index":18,"he":"הנה ביארנו לעיל כי י\"ג תיקוני דיקנא דא\"א נמשכין ממוחא סתימאה דיליה וכיון דאו\"א \nתליין ממש ואחידן באלו שני המזלות דדיקנא דנפקי ממוחא סתימאה נמצא כי ממוחא עצמו \nנפקו ואומרו וביה תליין וביה אחידן ירמזו בזה אל מ\"ש למעלה כי הנה הם נאחזים ממש \nומלבשין את בינה וחסד וגבורה וחצי ת\"ת דא\"א ובחינה זו אמר וביה אחידן ובערך היותם \n"}]}
