{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-52","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":52,"title":"קטע 52","hebrewTitle":"קטע 52","segments":[{"index":1,"he":"מהיכן נעשה ואמרנו כי מקום היסוד הוא באמצע בין תרין פרקין קדמאין דנצח והוד וכיון \nדתרין פרקין קדמאין דנצח והוד עלו בחג\"ת דאבא ואימא ושם נשארו תמיד ואמנם היסוד ירד \nלמטה בבינה דז\"א ונמצא כי היסוד הוא פורח באויר ואין לו על מה לסמוך כי מקום סמיכתו \nואחיזתו הוא למעלה בין תרין פרקין קדמאין דנצח והוד כנז' והרי הוא נפל למטה בבינה \nדז\"א. והרי שאין לו על מה לסמוך. והיותו נקרא פורח באויר ואינו נקר' נופל הוא כי \nהיה מן הראוי לפול למטה במקום שעומדין ארבע פרקין תתאין דנצח והוד דא\"א שהוא במקום \nשש קצוות דז\"א אבל ההארה הנמשכת לו מלמעל' מאותם תרין פרקין קדמאין שנשארו באבא \nואימא הם המעמידין אותו בבינה דז\"א ושם אינו לא למעלה במקומו הראוי לו ולא למטה עם \nשאר פרקין דנצח והוד אבל נשאר תלוי ופורח באויר בבינה דז\"א כנז' מחמת ההארה והשפע \nהנמשך לו מאותם תרין פרקין עלאין הנז' וממשיכין אותו שם אעפ\"י שאינו עולה ממש עמהם \n"},{"index":2,"he":"במקומם ובחי' אותו האור העליון הנקרא בחינת אויר הנמשך לו מהם נשאר תלוי ופורח \nבאויר. גם בזה תבין ענין בינה הנקראת גם כן מגדל הפרח באויר. בסוד היתר נדרים (ע\"ד) \nפורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו והנדרים הם בבינה. והענין הוא כי היסוד דאריך \nהוא בבינה דז\"א ולכן היסוד והבינה שניהם נקראים בשם זה. והרי ביארנו לך ענין תשעה \nספירות אשר בז\"א אעפ\"י שלא מנינו הדעת לפי שאין צורך בו אלא לזמן ההולדה כנ\"ל. \nונתחיל לבאר איך כל אלו הט' ספירות נתקנים ונגדלים מזמן היניקה ועד תשלום תשעה שנים \nוהוא כי בתחילה על ידי היניקה שיונק מאותו החלב הנמשך מאותם תרין פרקין עלאין דנצח \nוהוד דאריך אשר בחזה אימא נגדלים תרין מוחין חכמה ובינה דז\"א כי דעת אין בו לפי \nשאין צורך לו אלא לענין ההולדה כנ\"ל ויען אין בו עדין מוח הדעת לכן אי אפשר לתקן \nהיטב מוח החכמה שבו כיון שאין בו עדין מוח הדעת לזווג החכמה והבינה ועל כן בחינת \n"},{"index":3,"he":"התיקון הזה עיקרו אינו אלא למוח הבינה בלבד אלא שמתחילה נתקנים בחינת ל\"ב נתיבות \nמוח החכמה אחר היותם בבינה אשר בהיותם שם הם נק' ל\"ב אלהים דמעשה בראשית. וזהו הטעם \nאל צמיחת ל\"ב שינים שבפי התינוק בשתי שנים ראשונים שהם זמן היניקה כ\"ד חודש שהם שתי \nשנים כנגד תיקון שני מוחין חכמה ובינה וזהו סוד ולבן שינים מחלב כי השינים הם \nמבחינת ל\"ב נתיבות ל\"ב נתי' החכמה בהיותם בבינה שהם חמשים שערים כמנין ן' של ולבן \nוזהו ולב ן' שינים נמשכים לז\"א מחלב מסיב' החלב שיונק והרי ביארנו מספר השינים שהם \nל\"ב כנגד ל\"ב נתיבות חכמה אשר בבינה ומספר שתי השינים הם כנגד שני המוחין אבל ענין \nכ\"ד חדשי היניקה שבשתי השנים הוא לפי כי כשעלה חצי הת\"ת התחתון דאריך ונתחבר עם \nחציו העליון אשר בתוך אבא ואימח ונעשו ת\"ת אחד שלם. וכבר ידעת כי הת\"ת יש לו י\"ב \nגבולי אלכסון שהם בגמטריא ו\"ו ובהיותו למעלה הוא וגם תרין פרקין דנצח והוד האירו \n"},{"index":4,"he":"ונעש' מהם בחי' החלב כנ\"ל. וכשחזר אח\"ך חצי הת\"ת התחתון וירד למטה בחכמה דז\"א כנז' \nאז יצאו בחינת ל\"ב נתיבות החכמה ההיא בסוד ל\"ב שינים והנה בחצי ת\"ת עליון יש בו כל \nי\"ב גבולי אלכסון ובחציו התחתון י\"ב אחרים הרי הם כ\"ד כנגד כ\"ד חדשי היניקה. ולפי \nכי לא נעשה הדבר הזה אלא על ידי שני (ד\"ש ע\"ב) חצאי הת\"ת לכן נתחלקו ל\"ב הישנים \nלשני חצאין י\"ו בלחי עליון וי\"ו בלחי התחתון. והנה סברת האומר בגמרא שזמן ימי \nהיניקה הם י\"ח חדשים הוא כי הוא סובר בשלמ' חצי התחתון דת\"ת אשר בז\"א ראוי להיותו \nי\"ב לפי שהת\"ת הוא שני ווי\"ן כזה ו\"ו ואות ו' שניה היא בז\"א וכשנתלבשה נעשית בסוד \nו\"ו כפולה שהם י\"ב. אבל חצי העליון של הת\"ת לא נתלבשה בזו התחתונ' ואינה רק ו' אחת \nוהרי הם י\"ח חדש. ואחר עבור שתי שנים של זמן היניקה ונתגדלו תרין מוחין דיליה אז \nמכח היניקה ההיא מתפשט כח למטה בז' ספירות תחתונות שהם שש קצוות דז\"א עצמו והמלכות \n"},{"index":5,"he":"שביעי' אליו וזה נעשה בשבעה שנים אחרות והרי נשלמו תשעה שנים. ואחר שגדלו כל אלו אז \nנמשך בו בחי' יסוד דעתיק יומין שבתוך חצי תחתון דת\"ת דאריך. ואז נתקנו המוחין ואז \nז\"א ראוי שיבואו לו המוחין האחרים הראוין להולדה כמו שנבאר בעז\n\"ה ואז תהיה ביאתו ביאה. ואמנם רז\"ל אמרו קטן (דף נ\"א ע\"א) בן תשע שנים ויום אחד \nביאתו ביאה והענין הוא כי התשעה שנים הם כנגד תשעה בחינות שאמרנו שהם חכמה ובינה \nוחג\"ת ונה\"י ומלכות. והיום האחד הנוסף על תשעה השנים הוא בחינת גלגלתא דיליה כתר \nשבו וטעם הדבר למה אינם עשר שנים גמורות הוא לפי שבחינת הגלגלת אינה נעשית בו עד \nאחר העיבור השני שנעשה בסוד זווג אבא ואימא לצורך גדלות המוחין דז\"א כמו שנבאר בע\"ה \nואז תיכף בתחילת שנה העשירית ביום הראשון אז מתחיל ענין העיבור השני הזה נעשי' לו \nאז בחינת גלגלתא ואז הוא בן תשעה שנים ויום אחד אז ביאתו ביאה כיון שנשלם בחינת \nגלגלתא דיליה. ודע כי היסוד דא\"א הוא נשמה אל ז\"א ונוקביה ובימי היניקה מוח בינה \n"},{"index":6,"he":"דז\"א אשר בתוכו יסוד דא\"א נתפשט אל ל\"ב אנהים שבבינה ונעשו בחינת ל\"ב שינים. ואח\"כ \nעד תשלום תשעה שנים נתפשט עוד בכל שש קצוות הזכר ובמלכות ועתה יקשה עלינו מה \nשביארנו בכמה מקומות כי בזמן היניקה עד בא זמן עיבור השני אין בז\"א רק בחינת שש \nקצוות ואיך אמרנו עתה שיש שתי מוחין הנקראים חכמה ובינה. אבל הענין הוא כי אין \nמתגלים בו עתה רק בחינת ששה הקצוות אבל בחינת המוחין הם בו עתה בכח ולא בגילוי גמור \nכי עדין אין כח במוחין האלו להוציא טפה הראויה להוליד עד יעברו תשעה שנים ויום אחד \nכי אז התחיל זמן עיבור השני כנ\"ל וכמו שנב' בע\"ה וטעם הדבר הוא כי עד עתה בשתי שנים \nהאלו נגדלים איבריו והמוחין שבו לצורך עצמותו ממש אבל עדין אין בהם כח להוליד \nתולדות אחרות עד אשר ימשכו להם מוחין ממוחין דאו\"א שנעשו מחסד וגבורה דא\"א כנ\"ל \nבמקומו ואז אלו הבנים ז\"א ונוקביה יהיו כדמיון אביהם ואמם להוליד גם כן הם ויחזרו \n"},{"index":7,"he":"במדרגת אבא ואימא להוליד נשמות התחתונות ע\"ד אבא ואימא. ונבאר עתה ענין העיבור השני \nלצורך מוחין דהולדה ובזה יובן מ\"ש בפ' אחרי מות דס\"ה ע\"ב שורה כ\"ד וז\"ל ותרין בנין \nדינקא להו אימא ואתעברת מנייהו ואפיקת לון לבתר כו'. והנה הלשון הזה קשה מאד להולמו \nדהל\"ל דאתעברת מנייהו בקדמיתא ולבתר דינקא להו כי העיבור קדם אל היניקה ועוד דמשמע \nדלבתר דהוו בנים ממש בפועל חזרה להתעבר מהם וצריך להבין כל זה: \nאבל הענין יובן עם הנ\"ל כי כבר נולדו בראשונ' וינקא לון ולבתר הכי אחר תשעה שנים \nחזרה ואתעברת מנייהו בסוד עיבור שני לצורך המוחין דהולדה כנז' ואח\"כ אפיקת לון כו' \nותחילה נבאר בחינת עיבור השני הזה איך אפשר להיות כי הרי בצלם אלהים עשה את האדם \nומבשרי אחזה אלוה והרי אין ענין הזה יכול להיות באדם התחתון שיחזור בסוד בטן אמו \nאחר שנולד. ואמנם להבין זה צריך שנבאר ענין מיין נוקבין ועלייתם הנזכרים בכל מקום \n"},{"index":8,"he":"מה עניינם: \nדע כי בחינת המיין נוקבין של ז\"א ונוקביה הם נשמות הצדיקים שהם נקראים בנים שלהם \nבסוד בנים אתם לה' אלהיכם ובחינת המיין נוקבין של או\"א הם ז\"א ונוקביה בנים שלהם \nוכמו שביארנו (ע\"ב) כי בכל לילה ולילה עולין נשמות התחתונים בסוד בידך אפקיד רוחי \nבעת השכיבה ומתעברת מהם נוקב' עלאה דז\"א בסוד חדשים לבקרים רבה אמונתיך. ותועלת \nהעליה ההיא ענינה היא כדי לחדש את הנשמות ההם ולתת כח בהם ולהאיר בהם וענין החידוש \nהזה הוא מה שמחדש ומתקן (ד\"ש ע\"ג) את המוחין שלו שהוא בחינת הנשמה שלו היושבת במוח \nכנודע. וכן ז\"א ונוקביה בני אבא ואימא עולין בסוד מיין נוקבין למעלה באבא ואימא כדי \nלחדש המוחין שלהם ולהוסיף בהם הארה וזו ההעלאה היא מה שאנו קוראין אותה עיבור השני \nשל המוחין דהולדה והבן זה. והנה יש חילוק בין נשמות הצדיקים אל ז\"א ונוקביה כי \nנשמות הצדיקים אינם עולות בסוד מיין' נוקבין למעלה בז\"א ונוקביה אלא בלילה בזמן \n"},{"index":9,"he":"השכיב' כנ\"ל לפי שאין שליטת המלכות אלא בליל' אבל ז\"א ונוקביה עולין בסוד מיין \nנוקבין ביום ובלילה בסוד קריאת שמע דערבית ודשחרית עד אימא עלאה כמבואר אצלנו והטעם \nהוא לפי שזווגא דאבא ואימא לא פסיק לעלמין ולא מתפרשאן. ושליטת אימא עלא' הוא ביום \nובלילה דתדיר איהי ביחודא כחדא עם אבא עוד יש חילוק אחר והוא כי נשמות התחתונים \nאינן יכולות לעלות בסוד מיין נוקבין בלילה כנז' אלא עד שיהיה מבן י\"ג שנים ויום א' \nומעלה אבל ז\"א ונוקביה יכולין לעלות כיון שיש להם תשעה שנים ויום אחד כי אז כבר הוא \nשלם בכל פרצופיו כנז' ואינו חסר ממנו אלא בחינת כח במוחין שלהם שיהיו ראוין להוליד \nולכן עולי' אז בסוד מיין נוקבין ונוספת הארה וכח במוחין שלהם ונתקנים ואז יכולין \nלהולי' והטעם הוא לפי שז\"א כיון שנשלם פרצופו בתשעה שנים ויום א' עולה למעל' בסוד \nנצח הוד יסוד דאבא ואימא ושם פוגע תכף בסוד המילה העליונה יסוד דאבא ונעשין לו \n"},{"index":10,"he":"מוחין משם וראוי להוליד. אבל התינוק התחתון שהם נשמות התחתונים אעפ\"י שכיון שעברו \nעליו ט' שנים ויום אחד נשלם פרצופו עכ\"ז עדין הוא צריך לעלות למעלה לקבל המוחין \nהראוין להוליד ובעלותו פוגע תחילה במקו' הערלה העליונה החופפת על המילה הקדושה. \nוהנה הם שלשה ערלות כנגד שלש שנים יהיה לכם ערלים כו' וצריך שיעברו עליו עוד שלש \nשני ערלה ואז הוא בן י\"ב שנים ויום אחד ואחר כך צריך עוד השנה הרביעית להיות פריו \nקדש הלולים כנודע. ובמלאת השנה ההיא הרי הוא בן י\"ג שנים ויום אחד ואז עולה בסוד \nמיין נוקבין אל מלכות העליונה כשאר נשמות התחתונים אבל בפחות מזמן י\"ג שנים ויום \nאחד אין שום נשמה יכולה לעלות בסוד מיין נוקבין כלל. ועתה נבאר תועלת שתי הבחינות \nהנז' שהם עליית מיין נוקבין של נשמות הצדיקים ועלית מיין נוקבין דז\"א ונוקביה. \nונתחיל מנשמות התחתונים שהם מיין נוקבין אל המלכו' הנה כבר ביארנו כי על ידי היניקה \n"},{"index":11,"he":"התחילו ז\"א ונוקביה לתקן פרצופם עד תשלום תשע' שנים ונגדלו כל צרכם אבל בחינת \nהמוחין שלהם היו עדין חסרים ולא היו ראוין לביאה. ולכן צריכין נשמות התחתונים \nלהשלים בחינה זו כמו שנבאר. (ע\"ג) והוא כי הנה המלאכים שרשם מן היצירה אשר שם הוא \nשרש ששה קצוות ולא עוד כנודע כי שית ספירן מקננן במטט\"רון ולכן אין המלכות צריכה \nלהתעבר בנשמות המלאכים לפי שאינה צריכה אליהם כי כבר יש בה כח שש קצוות על ידי \nהיניקה אשר משם הוא שרש המלאכים מבחינת שש הקצוות. אבל נשמות הצדיקים סתם נשמה היא \nמן הבריאה. ויש נשמות יותר גבוהות והם מן האצילות כנודע. אמנם היותר קטנות במעלה הם \nמן הבריאה. והבריאה היא בסוד ג' ראשונות שהם המוחין. ולכן המלכות העליונ' היא צריכה \nלהתעבר מן נשמות הצדיקים אשר שרשם מן הבריאה מקו' המוחין ואז תוכל לעלו' ע\"י למעל' \nבאו\"א ונוקחת המוחין הראויין אליה וזהו סוד טעם העלאת מיין נוקבין על ידי הנשמות \n"},{"index":12,"he":"תחתונות והבן זה. עוד יש טעם אחר והוא קרוב ונמשך עם הטעם הנז' הוא כי הנה ז\"א עדין \nאין בו רק שש קצוות כי הנה הוא סוד ו' דשמא קדישא. וכדי להוליד נשמות צריך שיתן \nבתחילה בביאה ראשונה בחינת ההוא רוח' דשביק בה בעלה כנודע אצלנו אשר על ידו תוכל \nהנקבה להעלות מיין נוקבין. והנה איננו יכול עדין לתת בה כי אם רוחא כליל משש קצוות \nשלו לבד. ולכן איננו יכול להוליד כי עדין אין בו רק המוחין הצריכין לעצמו ולא \nלאחרים כי זהו סוד טעם מ\"ש רז\"ל בגמרא קטן זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים ולשיוכל \nלהוליד נשמות התחתונים צריך שיתחדש בו תוספת כח במוחין שלו מצד המוחין העליונים שהם \nאבא ואימא. ואז יוכל להוליד נשמות ולזכות לאחרי' ולסיבה זו הוכרח עלית מיין נוקבין \nשל הנשמות בכל לילה אל המלכות העליונה כי על ידי הנשמו' התחתו' עולים גם הם ז\"א \nונוקבי' ולוקחין בחינת המוחין הראוין להוליד. אחר שביארנו איך על ידי עלית מיין \n"},{"index":13,"he":"נוקבין של הנשמות במלכות (ד\"ש ע\"ד) נותנין כח בז\"א ונוק\n' לעלות גם הם בסוד מיין נוקבין עד אבא ואימא נבאר עתה מה הוא התכלית של עליה זו. \nדע כי על דרך שביארנו כי ז\"א איננו יכול לתת רוחא בגו נוקביה רק כפי כחו ואינו יכול \nליתן אלא כפי מה שיש בכחו שהם שש קצוות והנה גם אבא איננו יכול לתת רוחא בגו נוקביה \nרק כפי כחו. והנה גם הוא איננו שלם כי הרי אין בו רק בחינת כח וחסד וגבור' וחצי \nהעליון של ת\"ת דא\"א ואין להם עדין אחיזה ותפיסה במוחין דא\"א כלל ולכן צריך שבתחילה \nיקבלו גם הם או\"א כח ממוחין דא\"א כדי שאח\"כ יתנו גם הם כח במוחין דז\"א ונוקביה. \nולכן על דרך שביארנו שז\"א ונוקביה הוצרכו אל נשמות הצדיקים שיעלו בסוד מיין נוקבין \nלקבל הם המוחין שלהם. כן או\"א צריכין אל ז\"א ונוקביה שיעלו בסוד מיין נוקבין כדי \nשיוכלו גם הם לקבל המוחין שלהם מן א\"א ופקח עיניך וראה טעם הדבר הזה וסודו מה הוא \nואיך הדבר הזה הוא מוכרח והענין הוא כי הנה נתבאר לעיל כי היסוד דא\"א הוא נשמה בתוך \n"},{"index":14,"he":"ז\"א ונוקביה ומתלבש בתוכם. ולכן צריך שיעלו ז\"א ונוקביה למעלה באו\"א ואז יעלה גם \nהיסוד דא\"א למעלה עמהם באו\"א. והנה הוא זכר ונקבה כנ\"ל ומזדווג מיניה וביה. ואז \nמתעורר המוחא סתימא דא\"א כי מבשרי אחזה אלוה שהתעוררו' היסוד התחתון גורם התעוררות \nבמוח האדם להמשיך (ע\"ד) טפת ההולדה ואז מוחא עלאה סתימאה דאריך אפין מתעורר ונותן \nכח טיפה במוחין דאו\"א ולא שהמוחא סתימאה נותן הוא בעצמו כח באו\"א כי גדל מעלתו מאד. \nאבל הענין הוא במה שנתבאר למעלה כי כל גילוי המוחא סתימאה הוא בי\"ג תיקוני דיקנא \nדאריך אפין ואז על ידי התעוררות יסוד תחתון דאריך מתעורר המוחא סתימאה ואז נמשך הכח \nשל מוחא סתימאה בדיקנא ושם יש שני המזלות שהם השמיני והשלשה עשר והשמיני הוא בחינת \nת\"ת שבזקן והי\"ג הוא בחינת היסוד הכלול מזכר ונקבה. ואז משפיע המזל השמיני שהוא זכר \nהנקרא דעת שבו אל המזל השלשה עשר שהוא נקבה. ואח\"כ נותנת הטיפה ההיא אל אבא ואימא \n"},{"index":15,"he":"הנשפעין משתי מזלות האלו כנ\"ל. ואז בהיות ז\"א ונוקביה בסוד עיבור תוך או\"א מתעורר \nמזלא דדיקנא בהתלבשותו תוך או\"א ואז מורישין מוחין הראוין להוליד ברישיהון דז\"א \nונוקביה. גם בזה תבין ענין הסריס שאין לו הדרת פנים זקן שהרי היסוד הזה דא\"א \nבהתעוררתו גרם התעוררות שתי המזלו' דדיקנא עלאה כנז'. ובסמוך נבאר כי גם נצח והוד \nדעתיק יומין מתעוררין גם הם ועיין שם. וזכור דרוש זה של המיין נוקבין של נשמות \nהתחתונים ושל ז\"א ונוקביה מה תועלתם ואיך הכל נקשר ומעורר התחתון לעליון וחוזר \nהעליון להשפיע בתחתון מדריגה אחר מדריגה. וזה הדרוש הוא שרש לכל הדרושים הנאמרים \nבענין מיין נוקבין ושמרהו והבינהו היטב אבל מהות המיין נוקבין מה הם נתבארו באדרת \nנשא דקל\"ה ע\"ב. וגם בפ' פקודי דרנ\"ד ע\"ב. והרי נתבאר איך ז\"א בהיותו בן תשעה שנים \nויום אחד כבר הוא ראוי לביאה כי כבר עלה אז תכף בתחילת שנה העשירית בסוד מיין \n"},{"index":16,"he":"נוקבין ואז מתחילין המוחין ליכנס בו אבל לענין היותו נקרא איש גמור איננו נקרא עד \nהיותו בו י\"ג שנים ויום אחד כי אז עברו עליו ארבע שנים אחרות ונכנסו בו ארבע המוחין \nשהם כתר וחכמה בינה ודעת ואז נקרא איש שלם לגמרי כנודע כי אין איש פחות מבן שלשה \nעשר ויום אחד. ובזה תבין ענין שתי שערות שצריך שיביא אחר י\"ג שנים ויום אחד והוא \nבמ\"ש לעיל בעלית ז\"א ונוקביה בסוד מיין נוקבין באבא ואימא כי אז פוגע בנה\"י דאו\"א \nאשר משם נעשים לו המוחין כמו שיתבאר בע\"ה. ולהיות שכבר עלה ביסוד דאו\"א לכן גם כן \nמתחיל אז בז\"א בחינת זקן התחתון אשר במקום היסוד של ז\"א עצמו והם בחי' שתי השערות \nהנז' בדברי חז\"ל. אבל זקן העליון דז\"א אינו מתחיל עד היותו בן עשרים שנה כמו שיתבאר \nלקמן בע\"ה: \n(המשך במסמך הבא): \n \n"},{"index":17,"he":"פירוש האדרא זוטא קדישא (המשך)\nולכן נבאר עתה בחינת הארבעה מוחין האלו הבאים בארבע שנים הנז' שהם מתשעה ויום אחד \nעד שלש עשרה ויום אחד ואח\"כ נבאר מה נעשה בו מי\"ג שנים ואילך עד תשלום עשרים שנה. \nהנה ביארנו למעלה כי נתעורר יסוד דא\"א מיניה וביה כי הוא כלול מזכר ונקבה והנה גם \nהנה\"י דעת\"י הגנוזים בסוד נשמה תוך חג\"ת דא\"א הגנוזים תוך או\"א כנ\"ל גם הם מתעוררים \nומזדווגים ואז נכללים נצח דעתיק בהוד שלו והוד שלו בנצח שלו ואז יורדים הטיפה ההיא \nהכלולה (ד\"ש דנ\"ד ע\"א) מנצח והוד דעת\"י הגנוזים (דף נ\"ב ע\"א) בחסד וגבורה דא\"א \nוגורמין זווג גם אל א\"א כנ\"ל. ואז נמשך מן המוחא סתימאה דא\"א דרך תרי מזלות דדיקנא \nאל מוחין דאו\"א המלבישים את חסד וגבורה דא\"א הגנוזים תוך חכמה ובינה שלהם כנ\"ל כי \nתרין פרקין עלאין שהם בחינות הידים דא\"א הם בחינת חכמה ובינה דאו\"א ואלו התרין \nפרקין עלאין נקראי' אחסנתא דאבוי ואימיה כנז' באדרת האזינו דרצ\"ב ע\"ב לפי שאלו \n"},{"index":18,"he":"התרין פרקין הגיעו לחלקם ונחלתם ומשם נמשכת טיפה אחת מאו\"א כלולה משתי טיפות ומהם \nנעשין תרין מוחין דחכמה ובינה בז\"א. ואמנם תרין פרקין תתאין דחסד וגבורה דאריך שהם \nבחינת הזרועות המחוברים בשתי הכתפות אלו נשארו לחלקו דז\"א כנ\"ל ונעשין נשמה אליו \nואלו נקראים תרין עטרין ואלו ירדו למטה ונתהוו שניהם בסוד מוח השלישי של דעת דז\"א \n"}]}
