{"id":"kabala-4dc55b77f7b3-1-53","bookId":"kabala-4dc55b77f7b3","part":1,"torah":53,"title":"קטע 53","hebrewTitle":"קטע 53","segments":[{"index":1,"he":"הכלול מחסד וגבורה שהם תרין פרקין הנז' ולפי שהתרין עטרין הם מתרין פרקין תתאין \nוחכמה ובינה שבו נמשכו מתרין פרקין עלאין לכן מקום הדעת הוא תחת חכמה ובינה. ואם \nתאמר והרי אלו התרין עטרין הם תרין פרקין תתאין עצמם דא\"א שירדו בתוך דעת דז\"א \nוחכמה ובינה הם נמשכין מטיפה הנמשכת מאחסנתא דאבוי ואימיה. ואינן הם עצמם אלא טיפה \nהנמשכת מהם אם כן גדול כח הדעת מכח חכמה ובינה. והתשובה היא כי אלו שני עטרין אינן \nבז\"א כמו שהם בלי התלבשות אבל בתחילה נתצבשו בתוך מוחא דאו\"א ובהיותם מלובשי' שם \nירדו למטה אבל חכמה ובינה שלו הם טיפין ממש שירדו מאותם תרין פרקין הנקרא אחסנתא \nדאבוי ואימיה שהם יותר עליונים ובודאי כי יותר מאירים אלו העליונים מאותם התרין \nעטרין כיון שירדו מלובשים אעפ\"י שירדו הם עצמם ולא טיפות בלבד הכלל העולה הוא כי \nתרין מוחין חכמה ובינה דז\"א הם טיפין הנמשכין מתרין פרקין עלחסד וגבורה דא\"א והם \n"},{"index":2,"he":"הארה שלהם ולא הם עצמם ובתוך אלו הטיפין מלובשין גם כן הארת תרין פרקין עלאין דנצח \nוהוד דעת\"י הגנוזים בתרין פרקין עלאין דחסד וגבורה דא\"א כנ\"ל ולא הם עצמם אבל הדעת \nמוח השלישי דז\"א הוא מתרין פרקין תתאין דחסד וגבור' דא\"א הם עצמם ולא הארתם אלא שהם \nמלובשים במוחין דאבא ודאימא כנ\"ל. ובתוך אלו התרין פרקין דחסד וגבורה דאריך ירדו גם \nכן תרין פרקין תתאין דנצח והוד דעת\"י גניזין בתוכם הם עצמם ולא הארתם והרי נתבאר \nאיך ז\"א נקשר גם עם עת\"י בבחינת תרין פרקין תתאין דנצח והוד שלו והם עצמם נשמה אליו \nבתוך הדעת דז\"א גם נאחז עמו על ידי חצי היסוד התחתון דעתיק יומין הגנוז תוך חצי \nהתחתון דת\"ת דא\"א אשר ממנו נעשה הגלגלת והכתר דז\"א כנ\"ל וכמו שנבאר בע\"ה. ובזה תבין \nמ\"ש באדרת האזינו דרצ\"ג ע\"א בענין מצחא דז\"א וז\"ל וכד האי מצחא אתגלייא מתערין \nמאריהון דדינין כו' ומצח אוקימנא דאקרי נצח באתוון רצופין כו'. והענין הוא כי להיות \n"},{"index":3,"he":"תרין פרקין תתאין דנצח והוד דעת\"י בבחינת נשמה אל הדעת דז\"א לכן אתערו תמן במצחא \nדיליה שהוא כנגד מקום הדעת בחינת הדינין כנ\"ל כי כל בחינות נצח והוד בכל מקום שהם \nהם דינין ונמצא כי הנצח נגלה במצח והנה נתבאר ענין הארבעה (ע\"ב) מוחין דז\"א שהם שתי \nטיפות הנמשכות מתרין פרקין עלאין דחסד וגבורה דא\"א שבתוך חכמה ובינה דאבא ואימא \nואלו נקראים אחסנתא דאבוי ואימיה שנעשים בז\"א בחינת חכמה ובינה שבו ועוד דעת כלול \nמתרין עטרין שהם תרין פרקין עצמם תתאין דחסד וגבורה דאו\"א כל זה בדרך קצרה. ואמנם \nלהרחיב הדרוש הזה צריך שנבאר סוד התפילין וכדי לבארם צריך להבין דברי המאמר הנז' \nבאדרת האזינו בדרצ\"ב ע\"ב שורה כ' וז\"ל בחללא דגולגלת' נהירין תלת נהורין ואי תימא \nתלת ארבע אינון כמה דאמינ' אחסנתא דאבוי ואימיה ותרין גניזין דילהון דמעטרן כולהו \nברישיה ואינון תפילין דרישא לבתר מתחברן בסטרוי ונהרין ועאלין בתלת חללי דגולגלתא \n"},{"index":4,"he":"כו'. כבר ביארתי לשון זה למעלה באדרת נשא דקל\"ה ע\"ב בענין אוירא דכייא ואשא דכייא \nוע\"ש. אך הענין הוא זה דע כי באלו המוחין דז\"א יש ששה בחינות הבחינה הראשונה היא \nבהיות אלו המוחין למעלה במקומם בתוך אבא ואימא במוחא פנימיים שלהם. הבחינה השנית \nהיא כי על ידי אותה ההארה דמזלא קדישא המאיר בהם כנ\"ל נתוספה בהם הארה ומתנוצץ אורם \nויוצא לחוץ בסוד אור המקיף כנגד המוחין הפנימיים כי (ד\"ש ע\"ב) כבר הודעתיך כי כל \nאור כלול מפנימי וממקיף. הבחי' השלישית היא כי עוד נמשך הארתם עד למטה בנצח הוד \nיסוד דאימא ושם נכנסי' בפנימיותם ומתלב\nשים שם בתוכם. הבחינה הרביעי' היא כי שם נתנוצצה הארתם בחוץ בסוד אור מקיף ע\"ד הנ\"ל \nוהנה האור המקיף הזה הוא עיקר מציאות של האור המקיף דז\"א העצמיי שבו והוא עומד כאן \nלמעלה בחוץ נה\"י דאימא ומכאן הוא בחינת אור מקיף אל רישא דז\"א. הבחינה החמשית היא \nברדתם למטה ונכנסין הארתם בתוך פנימיות תלת חללי דגלגלתא דרישא דז\"א. והנה כל אלו \n"},{"index":5,"he":"הבחי' אין בנו כח להשיגם. אבל הבחינה הששית יש בנו כח להשיגה. וענינה היא כי גם שם \nמתנוצצת הארת המוחין שבתוך שלשה חללי גלגלתא ויוצא הארתם לחוץ בסוד אור המקיף גם כן \nמבחוץ וזו הבחינה הששית אשר אנו משיגים אותה היא סוד מצות תפילין ולכן נתחייבנו \nבמצוה זו כי יש בנו כח להשיגה. ונמצא כי ששת בחינות האלו הם שלשה פנימיים וכנגדם \nשלשה מקיפים ואל תחשוב כי ח\"ו נעקרים ממקומם ויורדים למטה מדרגה אחר מדרגה אבל \nהכונה היא כי מחמ' ריבוי ההארה הנפלאה אשר בהם נתוסף בהם כח. ומאירים בכל ששת \nהבחינות הנז' ושרש כולם קיים במקומם כי דרך הקדושה להשאיר שורש במקומה אף על פי \nשיורדת למטה ונמצא כי ששת הבחינות הנז' כולם קיימות ועומדות כאחד יחד כולם. ואמנם \nבענין הארבע הארבע מוחין עצמם יש הפרש בין אלו לאלו כי תרין מוחין הנקראים חכמה \nובינה דז\"א הם נמש' בו מן הארה הנמשכת בהם מן אותם תרין פרקין עלאין דחסד וגבורה \n"},{"index":6,"he":"דאריך הגנוזין גו חכמה וחכמה דאבא ואימא כנ\"ל והם עצמם עומדים למעל' במקומם אבל \nבחינת המוח השלישי הנקרא דעת כלול תרין עטרין הם עצמם יוצאין ונמשכים עד רישא דז\"א \nהם עצמם עצמותם ממש ולא הארתם בלבד אבל בהיותם תוך אבא ואימא נתלבשו שם מכח או\"א \nואחר התלבשם (ע\"ג) שם ירדו למטה ונתלבשו תוך רישא דז\"א כנ\"ל. וזכור אל תשכח כי כל \nאור הפנימי נכנס בתחילה ואח\"ך מכחו נתנוצץ האור ויצא בסוד מקיף ונמצא כי הפנימי \nהראשון קדם אל המקיף הראשון ואחר המקיף הא' נעשה הפנימי השני ואח\"ך נעשה המקיף שבו \nואח\"כ הפנימי הג' ואח\"ך המקי' הג' שהוא סוד התפילין כמו שנבאר למט' בע\"ה וכל אלו \nהבחי' הם הארו' הנמשכו' זו מזו וזו מזו וכולם קיימות וכבר ביארתי במקום אחר שלשה \nבחינות הראשונו' ולא אוכל עתה להאריך בהם כי אם נבאר עתה שלשה הבחינות התחתונות שהם \nאור המקיף מחוץ לנה\"י דאימא אשר משם ממקומם נעשין בחינת אור המקיף האמתי על רישא \n"},{"index":7,"he":"דז\"א ובהיותם שם למעלה מקיפים מלמעלה על כל הגלגלת דז\"א ועל המוחין הפנימיים שבגו \nחללי גלגל' שהם הבחינה החמשית והוא מקיף וחופף על כלם מבחוץ ובהיותם שם הם בבחינת \nארבעה מוחין נפרדים זה מזה וניכר בהם היותם ארבעה מוחין ונקראים חכמה ובינה חסד \nוגבורה הנזכרים בהקדמת בראשית ובפ' ואתחנן ובפ' נשא דקל\"ה ע\"ב בענין אוירא דכייא \nואשא דכייא ביארתי באורך לשון המאמר ההוא איך בסוד אור המקיף העליון הזה הם ארבע \nמוחין כנז' ובהכנסם אח\"כ בבחינה החמישית גו תלת חללי גלגלתא דז\"א נעשין שלשה מוחין \nבלבד כי נתחברו תרין עטרין ונעשו חד מוחא דדעת ואל זה רמז מאמר אדרת האזינו הנ\"ל \nבדרצ\"ב ע\"ב. שהזכיר שתי בחינות האחת הוא ענין אור המקיף הנקרא בשם תפילין דרישא \nאעפ\"י שהוא יותר עליון עכ\"ז כיון שדומה אל אור המקיף התחתון דתפילין כנ\"ל והוא \nהמושג אלינו לכן קראו בשם תפילין דרישא ואח\"כ כנגד הפנימי אמר לבתר מתחבראן בסטרוי \n"},{"index":8,"he":"ונהרין ועאלין בתלת חללי גלגלתא כו' והיא הבחינה הה' הנ\"ל: \nונבאר עתה ענין זו הבחינה החמישית שהם המוחין הפנימיים האמתיים דז\"א ובו יתבאר למה \nנעשו שלשה מוחין בלבד. הנה ביארנו לעיל כי כל אלו הבחינות קיימות יחד כולן והנה מן \nהבחינה הרביעית שהיא אור מקיף האמתי של כל רישא דז\"א בהיותם למעלה מבחוץ של נה\"י \nדאימא עלאה כנ\"ל. והנה זה האור המקיף הנז' נשאר שם תמיד ונמשכה קצת הארה ממנו מכל \nארבעה המוחין אשר שם מקיפים ורצו להימשך ולהיכנס בסוד אור פנימי דמוחין דז\"א והם \nעצמם נשארו למעלה ואז ירדו ונמשכו ונשתלשלו שלשה נה\"י של אימא למטה והלבישו את \nהמוחין הפנימיים האלו שנמשכו מן האור המקיף כנז' ובהיותם (ד\"ש ע\"ג) מלובשים אותם \nהארבעה מוחין חזרו להעשות שלשה בלבד. כי תרין מוחין הנקראים חכמה ובינה אחסנתא \nדאבוי ואימיה נכנסו החכמה בנצח דאימא והבינה בהוד דאימא ותרין עטרין גניזין נתלבשו \nיחד שניהם ביסוד הבינה וכיון שהוגבלו בתוך הכלי הזה נתאחדו ונעשו מוח אחד בלבד \n"},{"index":9,"he":"הנקרא דעת כלול מתרין עטרין הנקראים חסד וגבורה כנ\"ל. ונמצא כי עיקרם ושרשם של אלו \nהמוחין נשארו בסוד אור המקיף הנ\"ל. ואלו המוחין אינם רק בחינת הארה בלבד נמשכת מהם \nתוך הארבע מוחין עצמם ההם ובאו מלובשים תוך נה\"י (ע\"ד) דאימא ובהיותם מלובשים בתוכם \nהם נכנסים תוך רישא דז\"א בתלת חללי גלגלתא דיליה. והרי נתבאר ג' בחינות שיש באלו \nהמוחין הפנימיים דז\"א הנקר' בחינה החמשית מן ששת בחינות הנ\"ל ואלו הם שלשה בחינות \nהנז' אשר בזו הבחינה החמישית. האחת הם בחינת המוחין עצמם שהם הארות נמשכות מאו' \nהמקי' כנ\"ל. השנית הם בחינת שלשה כלים דנה\"י דאימא אשר בתוכם מתלבשים האורות \nהנזכרים הנקראים ארבעה מוחין פנימיים. השלישית היא בחינת ז\"א עצמו אשר בתכו מתלבשין \nהג' כלים דנה\"י דאימא אחר היות מתלבשין בתוכן האורות הנקראים מוחין כנז' וכל ג' \nבחינות האלו הם בחינה אחת בלבד הה' כנז' הנקראים מוחין פנימיים דז\"א ושתי הבחינות \n"},{"index":10,"he":"שהם המוחין ונה\"י דאימא כבר הם מבוארים. ונבאר בחינה השלישית שהיא בחי' ז\"א בעצמו \nאיך נכנסו בו שתי הבחינות הנז' ואיך הגדיל ע\"י ונעשה איש שלם. הנה הנצח וההוד דאימא \nכל אחד כלול מתלת פרקין כנודע אבל היסוד אין בו רק תרין פרקין האחד הוא היסוד והשני \nהוא העטרה שבו כנודע וכשנכנסו נה\"י דאימא תוך ז\"א כבר ביארנו לעיל כי בזמן היניקה \nעד תשלום תשעה שנים אין בו רק שש קצוות בלבד מחסד ועד היסוד שבו. כי הנה הוא בסוד \nו' דשמא קדישא ואעפ\"י שנתבאר שם שהיו אז שלשה ספירות ראשונות ונשלם תשעה ספירות כבר \nביארנו שם כי השלשה מוחין היו לו אז בכח ולא בפועל. והנה נתבאר אצלנו במקום אחר כי \nהמלכות היא חצי מדת ז\"א כי הנה היא יוצאה מן החזה שלו ולמטה וכן ז\"א היא חצי שיעור \nמדת אימא עלאה כי הנה הוא מתחיל מן החזה דאימא ולמטה ונמצא כי אורך נה\"י דאימא הם \nכשיעור אורך חג\"ת ונה\"י דז\"א שהוא כפלים כמוהו ונמצא כי שלשה נה\"י דאימא מתלבשים \n"},{"index":11,"he":"בששה קצוות דז\"א ושיעור קומתם שוה והנה החסד והנצח דקו ימין דז\"א יש בכל אחד מהם \nשלשה פרקין והם שית פרקין וכשנכנס נצח דאימא לתוכם נמצא כי פרק ראשון דנצח דאימא \nמתלבש בתרין פרקין ראשונים דקו הימין דז\"א ונעשו ספירת החכמה דז\"א ופרק השני דנצח \nדאימא נתלבש בתרין פרקין אמצעיים דקו ימיני דז\"א ונעשו חסד דז\"א ופרק התחתון דנצח \nדאימא נתלבש בתרין פרקין תתאין דז\"א בקו ימיני ונעשה נצח דז\"א וכיוצא בזה נתלבשו \nשלשה פרקי דהוד דאימא בשית פרקין דגבורה הוד דז\"א שבקו שמאלי ונעשו לו בינה וגבורה \nוהוד ושתי פרקי היסוד דאימא נתלבשו בתוך ת\"ת ויסוד דז\"א שבקו אמצעי ואז כמו ששני \nפרקין עלאין דחסד דז\"א נתעלו ונעשו חכמה דז\"א. גם אלו נתעלו והת\"ת נעשה בחינת הדעת \nוהיסוד נתעלה ונעשה ת\"ת דז\"א. ונמצא כי מתרין פרקין עלאין דחסד דז\"א ומתרין פרקין \nעלאין דגבורה ומתרין פרקין עלאין דת\"ת דז\"א נתעלו ונעשו תלת חללי גלגלתא שבהם \n"},{"index":12,"he":"נתלבשו ג' פרקין עצאין דנה\"י דאימא ובתוכם מלובשים ג' מוחים הנקראים חכמה ובינה \nודעת שהם פנימיות ונשמה אל חכמה ובינה ודעת דז\"א ומפרק תחתון דחסד. ומפרק עליון \nדנצח דז\"א וכן מפרק תחתון דגבורה ומפרק עליון דהוד דז\"א וכן מפרק (דף נ\"ג ע\"א) \nתחתון דת\"ת ומן היסוד דז\"א נתעלו ונעשו חסד וגבורה ות\"ת דז\"א ובתוכן נתלבשו תלת \nפרקין אמצעיים דנה\"י דאימא אשר היו בתוכן מלובשים פנימיות ונשמה דז\"א מבחינת המוחין \nהנז' ומתרין פרקין תתאין דנצח ומתרין פרקין תתאין דהוד דז\"א נעשו נצח והוד דז\"א \nובתוכן מלובשין תרין פרקין תתאין דנצח והוד דאימא ובהם מלובשין פנימיות ונשמה דז\"א \nמבחינת המוחין הנז' כמו שנבאר אבל היסוד לא נתקן עדין בז\"א לטעם הנ\"ל כי אין שיעור \nהתפשטות ביסוד דאימא תוך ז\"א רק עד החזה שבו בלבד שהוא בת\"ת ואח\"ך נבאר ענינו מהיכן \nנתקן ובזה יובן מ\"ש בפ' משפטים דקכ\"ב ע\"ב וז\"ל רישא דמלכא אתתקן בחסד וגבו' כו' וזה \n"},{"index":13,"he":"מורה על הנ\"ל כי הז\"א\nהנק' מלכא הנה רישא דיליה שהם הד' מוחין הנז' (ד\"ש ע\"ד) הנמשכין לו עתה מלמעלה \nנתקנו ונכנסו ונתלבשו בחסד וגבו' שלו עצמו כנ\"ל כי תרין פרקין קדמאין דילהון נתעלו \nונעשו בחינת חללי דגלגלתא חכמה ובינה ואומרו אתתקן ר\"ל כי נעשה למוחין הנז' בחי' \nכלים ממש הנק' תקונין כנודע אצלנו בריש אדרת נשא דקכ\"ח ע\"א ונעשו החסד והגבו' שלו \nונתקנו בבחי' כלי' וחללי גלגלת' להלביש בתוכם אורו' המוחין הנק' ריש' דמלכא. והטעם \nהוא כי ז\"א עצמו אינו רק ו' קצוות בלי רישא והוא הנק' מלכא וריש' דהאי מלכא הם \nהמוחין הנעשים לו באינת רישא ומה שלא זכר גם את הת\"ת כי גם ממנו נעשה כלי שלישי \nלמוח הדע' הטעם הוא כי הת\"ת הוא מכריע בין חסד וגבו' וכן מוח הדע' שבתוכו מכריע בין \nחכמה ובינה והנה הוא נכלל בתוך חסד וגבו' ולכן לא זכר רק את החסד ואת הגבו' בלבד גם \nטעם אחר לפי שהיסוד דאימא המתלבש תוך הת\"ת שנעשה בחי' דע' איננו ממשיי כי הנה איננו \n"},{"index":14,"he":"רק בחי' אויר בלבד כמו שנבאר בענין היסוד דז\"א ולכן לא זכר רק את החסד ואת הגבו' \nאשר בתוכם נתלבשו תרין מוחין דחכמה ובינה ואמנם נתבאר כי המוחין הנז' שהם הפנימיו' \nוהנשמה אל ז\"א נתפשט בכל ג' קוים דז\"א עד נצח והוד שבו וקשה לזה שאם כן איך באדרא \nקראם מוחין אבל הענין הוא כי עיקרם ומציאותם הם למעל' ברישא אבל גם הם מתפשטין בכל \nגופ' דז\"א וזמ\"ש באדר' האזינו דרפ\"ט ע\"ב אתגליף האי חכמת' ואפיק חד נהר' כו' ועייל \nברישא דז\"א ואתעביד חד מוח' ומתמן אתמשך ונגיד בכל גופא כו' הרי כי בתחי' אתעביד \nמאחסנת' דאבוי שהוא חכמ' דאבא חד מוח' שהוא מוח הימין הנק' חכמה דז\"א כי זה המוח \nנעשה ראשון לפי שבתחי' נכנס נצח דאימא גו רישא דז\"א ואח\"כ נתמשך ונגיד בכל גופא ר\"ל \nבכל קו הימין שלו ואח\"ך נכנס ההוד דאימא גו רישא דז\"א בקו שמאל שבו וכנגדו אמר \nאתגליף האי חכמת' ואתמשך כו' כי הוא בחי' אחסנת' דאמיה הנק' חכמה דאימא עלאה וזו \n"},{"index":15,"he":"החכמה דאימ' אתגלפא ואפיקת חד. מוחא אחרא והוא הנעשה בינה דז\"א ואח\"כ נכנס היסוד \nדאימא בקו אמצעי שבו וכנגדו אמר ההוא אחרא ההוא נהירו דאתמשכ' מינייהו אלין תרין \nמשיכן כו' הוא מוח הדעת הנמשך משני המוחין הנז' והוא כלול מתרין עטרין כצ\"ל ואלו \nתרין עטרין נעשו בו מוח השלישי הנקרא דעת ברישא דז\"א ואח\"כ (ע\"ב) אתמשיך ועייל לגו \nבגו דגופא ומלייא כל אינון אדרין ואכסדראין כו' וצריך לדעת מה שינוי יש בדעת משני \nהמוחין האחרים כי בו נאמר דמלי כל אדרין ואכסדראין אבל הענין יובן עם הנ\"ל כי היסוד \nדאימא הוא קצר ומסתיים בחזה דז\"א. ולכן כאשר הדעת יורד ומתפשט גו גופא איננו כשני \nהמוחין האחרים שלהיותם מלובשים תוך נצח והוד הארוכי' דאימא לכן אינם מתפשטין אלא \nדרך הקוים בלבד כל אחד בקו שלו כנ\"ל. אבל הדעת שאינו מלובש ביסוד דאימא מן החזה \nולמטה לכן בהתפשטותו למטה מתפזר אל כל הקוים שלשתם בכל ששה קצוות ז\"א כמבואר אצלנו \n"},{"index":16,"he":"בסדר התפשטות חמש החסדים בז\"א וע\"ש וכן בפ' שלח לך דק\"ע ע\"א במ\"ש דעת' אחיזא בשית \nדרגין כו' וע\"ש. וזמ\"ש גם כן באדרת נשא דקל\"ו ע\"א מחללא תליתאה נפקי אלף אלפין \nאדרין ואכסדראין כו' הה\"ד ובדעת חדרים ימלאו. והרי הוכחנו איך עיקריות שלשה המוחין \nהם בריש' אבל אח\"כ מתפשטין בכל גופא כנ\"ל. וזמ\"ש ג\"כ באדרת האזינו דרצ\"ב ע\"ב לבתר \nמתחברן בסטרוי ונהרין ועאלין בתלת חללי דגלגלתא ונפיק כל חד בסטרוי ומתפשטי בכל \nגופא כו' גם באדרת נשא דקל\"ו ע\"א אמר ואילן תלת מתפשטין בכל גופא כו' ולקמן בביאור \nהמוחין דנוקבא דז\"א נבאר ענין שינוי אחד שיש בין הדעת אל החכמה והבינה וע\"ש. ובזה \nתבין טעם למה אימא עלאה נקראת מדה והוא כי היא הנותנת קצבה ושיעור ומדה בכל הספירות \nדז\"א בעת התפשטותה בתוכו כנ\"ל כי כשנכנס פרק אחד דנצח שבה נעשית ספירה אחת דחכמה \nדז\"א וכשנכנס פרק האמצעי נעשה ספירת החסד דז\"א מפרק התחתון דחסד ומפרק העליון דנצח \n"},{"index":17,"he":"עם שאינם מבחינה אחת וכן כיוצא בזה בשאר כל הספירו' דז\"א כנ\"ל. גם בזה תבין מ\"ש \nבתיקונין דפ\"ט ע\"א בהקדמה וז\"ל ואתפשטותא דה\"א עלאה עד הוד באת י' איהו כו'. גם \nבשאר מקומות מצינו בזוהר דאימא עלאה עד הוד אתפשטת והענין הוא עם הנ\"ל כי התפשטות \nנצח הוד יסוד דאימא תוך ז\"א בסוד המוחין הנ\"ל לא הגיע התפשטותה רק עד ההוד דז\"א אבל \nהיסוד דז\"א לא נעשה מן אימ' כי לא התפשט יסוד שלה אלא עד שם כנ\"ל כי היסוד דאימא \nנקרא (ד\"ש דנ\"ה ע\"א) אוירא בסוד מגדל הפורח באויר שהזכרנו למעלה. והענין הוא כי \nיסוד הזכר הוא ארוך ובולט וממשיי והוא מפני שהזכר הוא בסוד החסד המתפשט בתוכו \nוריבוי הארת החסדים גורמין שפע גדול ביסוד שלו ובולט לחוץ מרוב הארתו. אבל יסוד \nהנקבה הוא קצר מאד והוא יסוד אויר וחלל ואינו ממשיי לפי שהנקבה היא בסוד הגבורות \nהמתפשטין בתוכה כנודע ואין הגבורות מאירות כמו החסדים. כי הנקבה נקראת חשך כנודע \n"},{"index":18,"he":"ואין בה כח להיות היסוד שלה בולט ולכן נש\nאר בסוד אויר. ולכן נפסק בחזה ז\"א ולא נתפשט עד היסוד דז\"א לתקנו בשאר הספירות שבו. \n(ע\"ג) וצריכין לבאר איך נתקן היסוד דז\"א כי כבר ביארנו שהת\"ת והיסוד הראשונים שבו \n"}]}
