{"id":"kabala-4dff7e528cbd-1-1","bookId":"kabala-4dff7e528cbd","part":1,"torah":1,"title":"קטע 1","hebrewTitle":"קטע 1","segments":[{"index":1,"he":"רבי חיים ויטאל ז\"ל\nשער מאמרי רז\"ל\n \n \nמסכת ברכות \n(ד\"ש ד\"א ע\"א) מאמר בברכות פ\"א ד\"ה ע\"ב וז\"ל ר' יוחנן חלש עאל לגביה ר' חנינא א\"ל \nחביבין עליך יסורין א\"ל לא הם ולא שכרם א\"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה כו'. \nכבר הודעתיך בפ' ידע שור קונהו כו' כי בשם יל\"י שהוא שם השני של שם ע\"ב בו העלה \nמרע\"ה לארונו של יוסף ושם נת' טעמו וגם סגולת זה השם להקים את החולה מחוליו ולכן \nנרמז בר\"ת יהיב ליה ידיה שהוא ר\"ת יל\"י ובכן ואוקמיה כו' ולכן צריך שיאמר לחולה הב \nלי ידך ואז יתן ידו החולה ואז יאמר לו המעמיד אותו יהב ליה ידיה ואוקמיה ויכוין \nבר\"ת של השם הנז': \nשם פ\"א ד\"ז ע\"א וז\"ל א\"ר אליעזר א\"ר חנינא לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה עיניך כו'. \nכבר הודעתיך במאמר ס' הזוהר פ' שלח לך בענין נשים דעתן קלה מה עניינו והנה כאשר \nנמשך הברכה שהיא סוד אימא עילאה בסוד ברוך כבוד ה' ממקומו כנודע והברכה הזאת נמשכת \n"},{"index":2,"he":"אל נוקבא דז\"א דרך ההדיוט שהוא ז\"א ואז אין דעתה קלה כבתחילה לפי שאז יש לה מוחין \nגמורים וסוד הענין הוא כמו שהודעתיך בשער רוח הקדש בענין היחודים ענין שם בוכ\"ו \nהנמשך משם אהי\"ה שבבינה המתפשטת עד הנוקבא לתת לה מוחין וסוד בוכ\"ו הוא בגי' ד\"ל \nכשיעור קומת המלכות ארך שלשים באמה ורוחב ד' באמה כנודע ומכח זה השם נעשה בה מלוי \nהמלוי של אדנ\"י שהם ד\"ל אותיות בזה האופן אל\"ף למ\"ד פ\"א דל\"ת למ\"ד תי\"ו נו\"ן וא\"ו \nנו\"ן יו\"ד וא\"ו דל\"ת וז\"ס הדיוט שהוא בגי' ד\"ל: \nאמר שמואל עוד מצאתי שבברכת הדיוט היא ברכת כהנים ויש בה ג' הויו\"ת יברכך ה' יאר ה' \nישא ה' וכל הוי\"ה מאלו היא בז\"א שהיא הוי\"ה דמ\"ה וג' פעמים מ\"ה הם בגי' קל\"ה וזמ\"ש \nאל תהי ברכ' הדיוט קל' בעיניך כו': \nאמר שמואל כך מצאתי האותיות וצ\"ע כי האותיות האלו הם ל\"ה אותיות ובאולי אות הוא\"ו \nהיא חסרה ו\"ו בלא אל\"ף ואז יהיו ד\"ל אותי' ובאולי להיותה חסרה אלף נק' דלה ועניה \n"},{"index":3,"he":"כנלע\"ד או מלת תי\"ו חסרה יו\"ד: \nעוד מצאתי דרך שני במא' הנז' ויש בו מהאמור ויש בו חידוש ג\"כ וז\"ל כבר הודעתיך ענין \nאומרם ז\"ל נשים דעתן קלה וזה הוא בהיו' נוק' דז\"א מאחוריו אמנם בהיותם פב\"פ אז \nהברכה שמקבל ז\"א הנק' הדיוט מן אי' עילאה הנק' ברכה לצור' נוקבי' אין הברכה ההיא \nקלה אמנם יש בה דעת שלם כי אז נותן בה הארת ע\"ב ק\"ל וע\"ב קד\"ם שהם בגי' תח\"י נפשי \nותהללך שהם חיי המלכות הנק' נפש הם סוד ולכל תי\"ת הארץ כי אז נקראת כך גם מאיר בה \nהוי\"ה דההי\"ן דבן וגם תוסיף ד' אותיו' ההויה הרי הכל דע\"ת נמצא כי בתתו לה כל הברכה \nוהארה הזאת אז אינה ברכה קלה אלא דעת שלם נותן בה והנה הדיוט בגי' ד\"ל שהוא שם \nבוכ\"ו תמורת שם (ע\"ב) אהי\"ה כנודע וגם הוא מספר ד\"ל אותיות שיש במלוי המלוי של שם \nאדנ\"י: \nשם ד\"ח ע\"ב וז\"ל והיינו דא\"ר חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו \nלהקב\"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד כו' כבר הודעתיך בשער היחודים כי עיקר היחוד הוא \n"},{"index":4,"he":"ליחד ד' הויו\"ת דע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן עם ד' שמות אהיה שנים דמילוי יודי\"ן ואחד דאלפי\"ן \nואחד דההי\"ן והנה הוי\"ה ואהי\"ה בגימטריא אמ\"ה נמצאו ד' הויו\"ת עם ד' אהי\"ה הם ד' \nאמות הכוללים כל העולמות. אמר שמואל צ\"ל שעולים אמ\"ה עם הכולל: \nשם פ\"ב די\"ז ע\"א וז\"ל ת\"ר עבדים ושפחות אין עומדים עליהם בשורה כו' אלא כך אומרים \nלו על עבדו ושפחתו המקום ימלא לך חסרונך כו'. וצריך לדעת למה תקנו לומר ימלא ולא \nישלים גם למה אמרו המקום ולא הקב\"ה והענין הוא כי מקום הם ב' מלויים של הוי\"ה \nדיודי\"ן ע\"ב ושל אהי\"ה דיודי\"ן הוא קס\"א זה מ\"ו וזה ק\"מ ושניהם מקום והכונה היא \nלהמשיך לו ב' מלויים הנז' שהם בגי' מקו\"ם למלא לו חסרונו כשם שאלו הם מלויים אל \nהשמות ההם וממשיכים ה' חסדים מזווג או\"א עם המלויים הנז' כדי למלאת החסרון ההוא \nבסוד יהו\"ה הנעלם שהוא יו\"י והם נקודת מקום ועם נקוד פתח שבאות ה' של המקום הם ל\"ב \nנתיבות הנמשכי' מחכמה לבינה וגם הוא וה' הוא ובית דינו יסכימו למלאת (ד\"ש ע\"ב) \n"},{"index":5,"he":"חסרונו וכתב אבא מארי זלה\"ה שהוא להר\"י ארזין ז\"ל ונלע\"ד שרובו אינו ממורי זלה\"ה. \nאמר שמואל נלע\"ד לומר שאולי כיוונו חז\"ל להוי\"ה במלוי מקו\"ם כזה והיא י' פעמים עשרה \nהם ק'. ה' פעמים חמש הם כ\"ה ו' פעמים שש הם ל\"ו ה' פעמים חמש הם כ\"ה סך הכל קפ\"ו \nשהם בגי' מקו\"ם ועליה אנו אומרי' ברוך המקום: \nאמר שמואל מצאתי עזר וסיוע לדברי במאמ' אחד שמצאתי כתוב קרוב אל הנז' וזהו במא' \nהגדת פסח: \nברוך המקום שנתן תורה לישראל ברוך הוא כנגד ד' בנים דברה תורה כו' המקום הוא יסוד \nדאי' שבתוך ז\"א ובו מלובש היסוד דאבא הנק' תורה ונעשה מקום לתת בו התורה הנז' והנה \nבסיום המקום הזה שהוא יסוד דאימא הנשלם בחזה דז\"א משם נגלה היסוד דאבא הנק' תורה \nונתנת בגלוי אל ז\"א הנק' ישראל ואמנם זולת היות היסוד דאי' נק' מקום כפשוטו מפני \nשהוא המקום שבו עומדת התו' שהיא יסוד דאבא עוד יש ענין אחר ואני מסופק מה ששמעתי \nבזה ממורי זלה\"ה אם פירושו הוא כנודע שהוא סוד ההויה הפשוטה כשתכה אותה כאמור יפ\"י \n"},{"index":6,"he":"הפ\"ה ופ\"ו הפ\"ה הרי הכל בגי' מקום או נלע\"ד שהוא שני המלויים של הוי\"ה דיודי\"ן דע\"ב \nואהי\"ה דיודי\"ן קס\"א שהם סוד ב' היסודות הנז' דאו\"א והנה שני המלויים לבדם שלהם הם \nמ\"ו של ע\"ב וק\"ם של אהי\"ה דיודי\"ן ושניהם בגי' מקו\"ם: \n(ע\"ג) שם פ\"ג דכ\"ה ע\"א (ברכות צ\"ד מנחות צ\"ג) וז\"ל אדרבא אשתו כגופו דמייא כו' ירצה \nכי האברים שלה אינ' רק ממה שלוקחת מבעל' וכגופו דמייא: \nשם פ\"ד דכ\"ט ע\"ב וז\"ל ת\"ר כשחלה ר\"א הגדול נכנסו תלמידיו לבקרו א\"ל רבינו למדנו \nאורחות חיים כו' וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים כו'. הענין הזה הוא סוד \nגדו' שתתקב' תפלת האדם אם יכוין אל הכוונה שרמז בדבריו והוא כי הנה כוונת התפילה \nהיא להמשיך מוחין דגדלות בז\"א מצד אי' כמו שיתבאר בע\"ה וא\"ל ר\"א שעיקר הכונה היא \nלהמשיך ג\"כ מוחין דז\"א גם מצד אבא ושכל מגמת האדם וכונתו תהיה לבקש רחמים ולהמשיך \nשפע מן אבא עצמו וזמ\"ש דעו לפני מי אתם עומדים פי' כי האי' נק' מ\"י ואתם תתפללו אל \n"},{"index":7,"he":"אבא שהוא יותר לפנים מן אי' הנק' מ\"י ולכן צריך המתפלל להזהר בזה: \nאמר שמואל מה שמצאתי כתוב הוא דעו לפני מי אתם מתפללי' והגמ' אין כתוב בה אלא כמו \nשכתבתי דעו לפני מי אתם עומדי' ואולי גירס' אחרת נזדמנה להרב זלה\"ה: \nשם בברייתא ההיא עצמה וז\"ל וכשחלה ריב\"ז נכנסו תלמידיו לבקרו כו' א\"ל יה\"ר שתהא \nמורא שמים עליכם כמורא של בשר ודם כו': \nכבר נתבאר אצלנו שיש בז\"א צלם דמוחין אורות מקיפים ודמוחין אורות פנימיים וכל בחי' \nמשניהם כלולה מפרצו' שלם של רמ\"ח איברים כמנין מור\"א עם הכולל ואמנם רמ\"ח איברים \nדמוחין פנימיים נק' מור\"א של ב\"ו שהוא הצלם הנכנס תוך גוף האדם הבנוי מבשר ודם. אבל \nצלם המקיף נק' מורא שמים כי שמי' הוא ז\"א וזהו המורא המקיף לא נכנס בפנימיותו דמו \nובשרו והנה בימי החול נכנסים המוחין פנימיים תוך ז\"א ובשבת נכנסי' בתוכו אף המקיפים \nוזה המציאות נעשה אפי' ע\"י עמי הארץ אבל התלמידי חכמים ע\"י מעשיהם יכולים אף בימות \n"},{"index":8,"he":"החול יכנסו המקיפים שהוא מה שעושים עמי הארץ בשבת וזהו מה שבירכם ריב\"ז לתלמידיו \nשיהיו כ\"כ צדיקים וחכמים ויהיה יכולת בידם שימשיכו את המקיפים הנקרא מורא שמים לתוך \nז\"א בפנימיותו בימי החול כמו שנכנס מורא בשר ודם שהוא הפנימיים ע\"י עמי הארץ בחול \nכנז': \nשם פ\"ה דל\"ג ע\"א וז\"ל א\"ר יוחנן משום רשב\"י אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעה\"ז שנאמר \nאז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אימתי בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה כו'. \nהנה ביאור המאמר הזה נתבאר היטב בשער ההקדמות דס\"ו ע\"ג. וגם יתבאר בפ' תזריע בדין \nהצרעת וע\"ש האמנם בנדון דידן הכונה היא כי מן החסד המתפשט בת\"ת דז\"א שלישו העליון \nשעד החזה הוא מכוסה ושני שלישיו התחתונים הוא אורות מגולים ואלו ב' שלישים הם שתי \nפעמים או\"ר יען כי הם מגולים ומהם נעשית הכתר דנוקבא כנודע וכשחרב בית המקדש שהיא \nהנקבה נתבטלו שתי אורות אלו ששני פעמים (ד\"ש ע\"ג) או\"ר הם בגי' שחו\"ק ולכן אחר \n"},{"index":9,"he":"החרבן שנתבטלו ב' אורות אלו אין שמחה ושחוק בעולם. גם ב' פעמים או\"ר או\"ר אם תסיר \nמהם ב' אלפין שלהם שהם השרשים שלהם הנשארי' בז\"א נמצא כי היוצא אל הנקבה הוא ב' \nפעמים ו\"ר (ע\"ד) ו\"ר בגי' בי\"ת שהיא הנקבה ולכן משנחרב הבית הנז' אסור לאדם שימלא \nפיו שחוק ועיין ג\"כ בש' ההקדמו' תשלום זה הדרוש באר היטב: \nשם פ\"ט דנ\"ט ע\"ב וז\"ל ג' מרחיבין דעתו של אדם דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים. כבר \nידעת כי ה' גבורות מתפשטות בגופא דנוק' דז\"א בחג\"ת נ\"ה שלה והשתים האחרונות מגולות \nוהשלש העליונות מכוסות והנה הראשונה שבמכוסות שהיא בחסד שבה נק' בית נאה כי כל בנין \nהנקבה הוא בחסד כמש\"ה והוכן בחסד כסא והגבורה השנית שבגבורה שבה נקרא אשה נאה כי כל \nאשה מצד השמאל כנודע והגבורה שבת\"ת נקרא כלים נאים לפי שהוא קו אמצעי וכולל הכל \nוממנו ניתן כח בכל וזהו מלת כלים נאים: \n \n"},{"index":10,"he":"מסכת שבת \nמאמר בגמ' מ' שבת פ\"ב דל\"א ע\"א וז\"ל שוב מעשה בגוי אחד שבא לפני ב\"ש א\"ל גיירני על \nמנת שתלמדני תורה על רגל אחד כו' והנה ז\"א נקרא תורה שבכתב והנה ד' הויו\"ת דע\"ב ס\"ג \nמ\"ה ב\"ן הם בגי' רג\"ל עם הכולל ואלו הד' הויו\"ת כוללות כל עולם האצי' וכל התו' שהוא \nז\"א' גם אפשר לפ' כי הוי\"ה דיודי\"ן דאבא ואהי\"ה דיודין דאי' שניהם בגי' רג\"ל \nומשניהם נולד ז\"א ויצא הנק' תורה שבכתב (אמר שמואל גם בשער ההקדמות נתבאר המאמ' הזה \nביתר שאת) (אמר הכותב הצעיר אברהם קאשטרו ס\"ט ולפי שראיתי מס' שהעתקתי ממנו השמטות \nממה שהשמיט הרב המחבר זלה\"ה ואח\"כ כתבם באמצע הס' אמרתי אל לבי לכתוב כל השמטה \nבמקומה כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים): \nשם דל\"ד ע\"א וז\"ל נפק לשוקא חזייה ליהודה ן' גרים אמר עדין יש לזה בעולם נתן עיניו \nבו ועשאו גל של עצמות ע\"כ. הטעם הוא כי כל הדינים הם נאחזים בעינים שהם בחי' מ\"ה \nולכן ראיה בגי' גבורה וכמו שכת' בפ' רק בעיניך תביט בהבטת עיניך בלבד בהם תיכף \n"},{"index":11,"he":"ושלומת רשעים תראה בלי טורח אחר ע\"כ: \nשם פי\"ב דק\"ד ע\"א וז\"ל גופא א\"ר חסדא מ\"ם וסמ\"ך שבלוחות בנס היו עומדים כו' כבר \nהודעתיך במא' ס' הזוהר ריש פ' תרומה כי או' סמ\"ך היא בבינה העליונה הסתומה ואו' מ' \nסתומה היא בתבונה המתעלמת בז\"א סוד מ' מרובעת רביעא על בנין. עוד נפרש כי הכל הוא \nבתבונה ואמנם בחי' התבונה המתלבשת בד' ראשונות של ז\"א נק' מ\"ם מרובעת כל אחת כלולה \nמעשר הם ארבעים מ' ובחי' התבונה המתלבשת בו\"ק ז\"א כל אחת כלולה מעשר הם ס'. והנה אם \nתחבר שניהם מ\"ס הם בגי' ק' והם סוד הוי\"ה דס\"ג שבתבונה עם המלוי שלה שהוא ל\"ז הרי \nק' ואז המלוי שהוא ל\"ז עם ג' של הס\"ג הם מ' לעילא בד' ראשונות כנז' נשאר ס' דס\"ג \nלתתא ועניינם הוא היסוד דאי' נשלם בחזה דז\"א ושם נפרש יריעה אחת ומסך להפריש בין \nהאורו' שלא יצאו לגמרי כמבואר אצלנו בענין הארון והכפורת וע\"ש וזהו סוד אות סמך \nהנז' שהיא מלוי סמ\"ך ונעשית אותיות מס\"ך והנה זה המסך הוא ממנה עצמה והיא סמך ועזר \n"},{"index":12,"he":"אל הנופלים זו\"ן רחל כי היא (דף ב' ע\"א) סומכם ע\"י הנה\"י שלה המתלבשים בתוך ז\"א \nואלו נקראים לוחות זו\"ן: \nעוד נפרש באופן אחר כי הנה ב' אותיות מ\"ס הם בגי' ק' שהם ההוי\"ה דס\"ג עם מלואה ל\"ז \nשהם ק' כנז' והנה בחי' הס\"ג הוא למעלה בו' ספי' כחב\"ד ח\"ג ועוד שליש העליון דת\"ת עד \nהחזה הרי ס\"ג כי כל ספי' כלולה מעשר ולכן ס\"ג שהוא עיקר ההוי\"ה היא למעלה במקום \nשעומדת התבונה ממש שהוא עד החזה אבל משם ולמטה אינו יוצא רק הארת התבונה ולא היא \nעצמה וזהו בחי' המילוי דס\"ג היוצא למטה מתוך כללותה תוך הס\"ג עצמו והנה הוא ל\"ז לפי \nשמתפשט בג' ספי' נה\"י ובשני שלשי' תחתו' דת\"ת דז\"א הרי ל\"ז כי נודע שהבינה עד הוד \nאסתיימ' ולא ירדה עוד למטה והנה מן הס\"ג יוצאת לאה למעלה וכנגדם ילדה ששה בנים ובת \nכנגד ו\"ס (ד\"ש ע\"ד) העליונות היו זכרים וכנגד שליש עליון שבת\"ת ששם עטרת היםוד דאי' \nהיתה בת נקבה אבל השש עליונות זכרים כנודע דאי' הוי עלמא דדכורא משום דאסתיימ' \n"},{"index":13,"he":"בדכורא כנז' בפ' ויחי בס' הזוהר פי' שנעלמת תוך ז\"א שהוא זכר ואין היסוד הנוקביי \nשלה ניכר שהוא נקבה אבל ממלוי הל\"ז יצתה רחל למטה לפי שהנקבה היא דין וכן מלוי בגי' \nאלהים שהוא דין נראה מלוי חסר ולפי שנודע כי לאה אורותיה מכוסים לפי שיוצאה מן אור \nס' דס\"ג אבל רחל יוצאת מן אורות המגולים שבחינתם מ' כנז' ואלו הם מ\"ס שבלוחות ונמצא \nכי לאה היא מן השורש הנקרא ס\"ג אלא שאורותיה היא בהסתר אבל רחל מן המלוי לבד אלא \nשהיא אורות הנגלים: \nשם פ\"ט דפ\"ג ע\"ב וז\"ל אר\"ש בן לקיש אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית נפשו עליה \nשנא' זאת התורה אדם כי ימות באהל כו' כבר נתבאר אצלינו בש\"א שער ההקדמות והענין הוא \nבקצרה כי תורה היא ז\"א וכל חיותו הם המוחין שלו הנק' חיי המלך ואין המוחין שלו \nנכנסים בו אלא ע\"י הנה\"י דאי' הנק' מ\"י שהם מתלבשים תוך ז\"א ויורדים למטה ממדרגתם \nולזה נחשב להם למיתה כמ\"ש רז\"ל על וימת מלך מצרים שהורידוהו מגדולתו ואמ' שממית \n"},{"index":14,"he":"עצמו בלשון זכר לפי שאי' עילאה איקרי דכורא כנז' בס' הזוהר בפ' ויחי: \nשם דקכ\"ח ע\"ב וז\"ל אריב\"ל כל העונה אמן בכל כחו קורעים לו גזר דינו שנא' בפרוע \nפרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' מ\"ט בפרוע פרעות משום דברכו ה' ר' חייא בר אבא א\"ר \nיוחנן אפי' יש בו שמץ של ע\"ז מוחלין לו כתי' הכא בפרוע פרעות וכתיב התם כי פרוע הוא \nאר\"ש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי ג\"ע שנ' פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר \nאמונים אל תקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן מאי אמן אל מלך נאמן: \nועתה צריך להבין מאי מרבה כל דקאמר ועוד מהו בכל כחו אם הוא הרמת קול היתכן שיקרע \nגזר דינו בשביל הרמת קולו ובודאי הוא שצריך תשובה. ואם כונת המאמר הוא שיהיה כל \nכונתו ומחשבתו בעניית אמן היה לו לומר בפי' בכל כונתו ולא לומר בכל כחו ואם תרצה \nלומר כי מ\"ש כחו הוא משמעות כונתו איך יתכן כי בכונת בלבד (ע\"ב) בעניית אמן יקרעו \nלו גזר דינו. ועוד צריך לידע מה להדמות לעניית אמן עם קריעת גזר דין ועוד מאי ראיה \n"},{"index":15,"he":"מביא מפסוק בפרוע פרעות כי זה הפסוק מדבר בענין ברית מילה כמ\"ש חז\"ל כי בזכות \nהפריעה יצילם הקב\"ה א\"כ כיצד דורש הפסוק על עניית אמן עוד צ\"ל מ\"ש ר' יוחנן שאעפ\"י \nשיש בו שמץ של ע\"ז מוחלים לו. אם כן נראה כפי זה שאם יש בו הרבה ע\"ז אין מוחלים לו \nואין מועיל לו עניית אמן וגם צריך להבין מה שהביא ראיה ממלת כי פרוע הוא כי זה \nהפסוק מדבר בע\"ז גמורה ולא בשמץ ע\"ז גם צריך להבין מ\"ש רז\"ל פותחין לו שערי ג\"ע מה \nכונתו: \nולהבין זה המאמר צריך להקדים הקדמה אחת ע\"ד האמת ונאמר כי כשרצה הקב\"ה לברא את \nהעולמות כלם הנה בפרט הם בלי מספר, ובכלל הם ד' והם תלויים בד' אותיות השם והם נק' \nבשם אבי\"ע אצילות בריאה יצירה עשיה ונודע הוא כי קודם הד' עולמות אלו היה הא\"ס הוא \nאחד ושמו אחד באחדות נפלא ונעלם יתב' שאין כח אפי' במלאכים הקרובים אליו ואין להם \nהשגה בא\"ס ית' כי אין שום שכל נברא שיוכל להשיגו להיות כי אין לו מקום ולא גבול ולא \n"},{"index":16,"he":"שם והנה לדקות השגתו ית' למעלה בא\"ס נעלם בקוץ הראשון של היו\"ד ברמז ששם נרמז הכתר \nהראשון העליון של האצילות שנתלבש בו הא\"ס לברא העולמות ולזה צורת היו\"ד קטנה מכל \nהאותיות ואין בתוכם אויר כמו רוב האותיות כמ\"ש בס\"ה על פסוק שחורה אני ונאוה שחורה \nאני מצד שלא יש בקרבי שום חלל שמתוכו יוכלו להשיגו אותי ונאוה מתוך הדקות וההתעלמות \nובפרט בקוץ העליון גם אמר הכתוב אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה ויש לדקדק איך \nיתכן כי אלהים והוא שהם בחי' האלהות לא ידעו ולא הבינו זולתי דרכה או מקומה בלבד \nותו לא אבל אותה עצמה לא ראו. והענין הוא (ד\"ש דף ב' ע\"א) כי הדרך והצנור העליון של \nהיו\"ד השיגו אך התורה הגנוזה שם לא השיגו ולא מיבעיא אלהים שלא השיג אותה אמנם \nאפילו הוא שיותר למעלה מאלהים לא השיג אותה ואם התורה לא השיגו איך ישיגו הא\"ס יתב' \nאבל מן הקוץ התחתון של היו\"ד לא נעלם השגתו כ\"ש שלמה המלך ע\"ה שהעיד עליו הכתוב \n"},{"index":17,"he":"ואמ' ויחכם מכל האדם ולזה אמר שלמה הע\"ה שלשה המה נפלאו ממני כו' דרך גבר בעלמה ר\"ל \nהצנור התחתון של היו\"ד איך מריק השפעתו בעלמה שהיא הה\"א ראשונה ואי' עילאה שהיא \nעלמא דאתי לא השיג שלמה הע\"ה וכל ההעלם הזה הוא בעולם האצי' ולכן נרמז האצי' בקוצו \nשל יו\"ד הרומז בחכמה להורות כי הא\"ס מאיר בכל האצי' אחר התלבשותו בחכמה עילאה הנק' \nיו\"ד ואח\"כ נתלבשה היו\"ד באות ה' ראשונה ונעשה כסוי אליה ולכן נקרא ה' ראשונה כסא \nהכבוד ר\"ל לשון כסוי כי הכבוד מתכסה בתוכו וכשתדקדק תמצא כי היו\"ד נכללת בה\"א והה\"א \nהיא היו\"ד הנכללת בתוכה כי צורת היו\"ד במלואה יו\"ד וא\"ו דל\"ת והנה ו\"ד של המלוי הם \nצורת ה' כזה ה וכן הה\"א עצמה יש לה ד\"ו שחוזרת אל היו\"ד כי הוא\"ו הוא הבן שהוא ברחם \nהאם שנתעברה והולידה הוא\"ו ואז ראש הוא\"ו יונק ממנה מאי' וזהו מש\"ה מנחל בדרך ישתה \n"}]}
