{"id":"kabala-4dff7e528cbd-1-5","bookId":"kabala-4dff7e528cbd","part":1,"torah":5,"title":"קטע 5","hebrewTitle":"קטע 5","segments":[{"index":1,"he":"שבמלכות שהיא מת\"ת מלשון התפאר עלי גו' מתפארת בהם למלך העליון ואומרת ראו בנים \nשגדלתי והחתן השוכר שהוא ת\"ת שוכר הבית שהיא מלכות בסוד בת י' כנז' מצד נשמות \nהצדיקי' שמתפארת בהם כנז' ואומר ראו בן כו' וזמ\"ש בראובן כי שכור שכרתיך בדודאי בני \nבסוד נשמות הצדיקים דיהבי ריחא לעילא כד\"א הדודאים נתנו ריח דאינון תרין כרובים \nדתחותא דיהבי ריחא ע\"י נשמות הצדיקים וכאשר יעלו נשמות (דף ז' ע\"א) הצדיקים מן \nהמלכות בסוד מ\"ן שלה מיד מאותו התעוררות ימשך התלהבות ותשוקת לת\"ת בסוד זרוע שמאל \nבסוד שמאלו תחת לראשי ומקבל הת\"ת לכלה בשמאלו שהוא שמעון שם עון כדאיתא בפ' משפטים \nואפשר עוד עד\"ז כי התעוררות הזווג הוא סו' החבוק והחבוק מתחיל בימין דאושיט מלכא \nימיניה לקבלא למטרוניתא וא\"כ כאשר יהיה התעוררות ת\"ת לקבל הכלה מושיט לה ימינו בסוד \nמגן אברהם שבתחילת ג' ראשונות ואח\"ך שוי שמאליה תחת רישא בסוד אתה גבור שהיא ברכה \n"},{"index":2,"he":"שני' וזמ\"ש כאן כי הת\"ת שהוא השוכר בית שהיא מלכות מחמת ראובן שהוא חס\"ד או\"ר ב\"ן \nכאשר יושיט ימינו אליה עיקר הושטת ימין הוא לשמעון שהוא השמאל להשים אותה תחת ראש \nהכלה כי לא יוכל השמאל להשים ראשו תחת הכלה כי אם ע\"י הושטת הימין תחילה ונמצאת \nהושטת הימין שהיא ראובן מעלה שכר ושפע לשמעון שהוא השמאל כדי שיוכל להשים השמאל תחת \nראש הכלה: \nשם והשוכר בית מבני העיר מעלה שכר לבעלים כו' הכונה היא כי עיר מדת המלכות ובני \nהעיר הם נשמות הצדיקים שבה ובי\"ת היא נקודה פנימית שבמלכות בת י' בסוד בת עין ושוכר \nהוא חתן שהוא ת\"ת השוכר נקודה אמצעית שבה ע\"י נשמות הצדיקים שבה שהם המחברי' ת\"ת \nבמלכות מצד מעשים הטובים ות\"ת מעלה שכר לבעלים שהם חו\"ב שמשם נשמות הצדיקים יוצאים \nע\"י זווג העליון כי הנשמה מבינה כנודע וכמו שנשמות הצדיקים הם מ\"ן דיד\"ה להעלות \nלקבלה מ\"ד כן ת\"ת בסוד מ\"ן לזווג העליון כי ת\"ת ומלכות הם בני חו\"ב כמו שנשמות \n"},{"index":3,"he":"הצדיקים הם בני ת\"ת ומלכות אי נמי השוכר שהיא אי' עילא' השוכר והיא ה' ראשונה שבשם \nהוי\"ה ובי\"ת היא מלכות ב\"ת י' ומעלה המלכות אליה בסוד עלמא דאתי ובסוד עטרת בעלה \nובני העיר הם שבע נערו' הראויות לתת לה מבית המלך והיא עולה למעל' והם נשארים \nבמקומה למטה ונמצאו הבעלים שהם ת\"ת ויסוד בטלים מן הזווג דבעלמא דאתי אין בו זווג \nבסוד יום הכפורים אלא שאי' עלאה מעלה שכר לבעלים שהם ת\"ת ויסוד ומשפעת להם מאורה \nלהשפיע להם בסוד שאר וכסות ע\"י המלכות ולא בסוד עונה: \nשם בגמ' כיצד משלמת מה שנהנית א\"ר ובמחזר' ושמואל אומר אפי' במחזרת נמי פטור כו' \nהנה הד' אבות נזיקין הם בקליפות והם כנגד אבות העליונים שהם בטהרה כי שור כנגד \nגבורה כדכתיב ופני שור מהשמאל ובור כנגד אברהם כי זה באר מים חיים וזה בור שאון \nוטיט היון. והמבעה כנגד ת\"ת למ\"ד מבעה כנגד אדם כד\"א כת\"ת אדם לשבת בית והנה במבעה \nיש שתי שמות מ\"ב וע\"ה עם ג' אבות שהם שרש ע\"ב כנודע והיה הכל ע\"ה הרי מבע\"ה כנגד \n"},{"index":4,"he":"הת\"ת שהוא כולל ימין ושמאל ובור הוא בגי' ד' אותיות אבר\"ה וחסרה המ' שהם המים כי זה \nהבור הוא ריק אין בו מים וההבער היא המלכות כי היא האש הגדולה דאכלה ושציאת כולא \nבסו' אשא תכלא וההבער הוא סוד עבירה וההבער הוא סוד ע\"ב (ע\"ב) רי\"ו הכלולים במלכות \nלמטה הרי ד' אבות נזיקין בקליפות כנגד אבות העליונים כי גם את זה לעומת זה עשה \nהאלהים ולמ\"ד מבעה זה הש\"ן שפעמי' נגלה ופעמים נכסה הוא סוד ל\"ב נתיבות כנגד ל\"ב \nשיניי' שבפה העליון הסובבים את הלשון שהוא הת\"ת בסו' בחינתו העליונה וכנגדם למטה \nבקליפות כאשר יבער הגלל עד תומו ונמצא שכלם מודים שהמבעה כנגד הת\"ת אלא שזה בבחינתו \nהעליונה וזה בבחינתו התחתו' והנה מפני כי שור רומז אל הגבורה (ד\"ש ע\"ג) וגבורות \nסגאין אינון כמד\"א מי ימלל גבורות ה' ונכללים בג' גבורה הוד מלכות שמאלו נמשכי' כל \nהגבורות לפי' ג' אבות נאמרו בשור קרן ושן ורגל והם אותיות שקר כי הם בקליפה למטה \n"},{"index":5,"he":"וקרן כנגד מלכו' כד\"א במשוך בקרן היובל ורגל כנגד הוד בסוד הירכים שהם תרין סמכין \nושן כנגד גבורה בסוד ל\"ב אלהים שיש בבראשי' שהם סוד הגבורה כנגד ל\"ב שיניים והנה ג' \nאבות אלו התחתונים שבקליפה לפעמי' יפגמו במקום הקדש ובנצוצות הקדו' שבמ' וזה הוא \nחצר הניזק ולפעמים יפגמו במה שלמטה ממנה במקו' שליט' שליט' הטומאה ג\"כ ובסוד אלהים \nאחרים וזהו רשות הרבי' וכאשר יהיה הפגם מצד הקרן שהיא הקליפה שכנגד המלכות אין לה \nכח לפגום במלכות אלא במה שלמטה ממנה רק עד חציה שהם עד נה\"י שבה וזמ\"ש דהע\"ה אל \nתעלני בחצי ימי כי עד שם מגיע הפגם מן הקרן שהוא כנגד המלכות ולפי' אמר אחשורוש \nלאסתר ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש כי עד שם שליטת קליפת הקרן שכנגד המלכות \nכדכתיבנא ומ\"ש ותעש ר\"ל תוסר הקליפות מחצי המלכו ולפי' קרן אינו משלם אלא חצי נזק \nוהיינו עד חצי המלכו' ולא יותר וזה הוא כאשר לא יתמיד הפגם ההוא רק פעמים שלש שהם \n"},{"index":6,"he":"כנגד נה\"י שהם שור תם בסו' יונתי תמתי המתייחדת ומתקשטת בג' אלו ואז נקראת תמתי \nויעקב בעלה נק' איש תם כי ת\"ת למעלה מנה\"י וכאשר יתחבר ת\"ת עם ג' אלו הנקר' תם יהיה \nאמת וזהו תתן אמת ליעקב ויעקב הוא תם ויושב באוהלים אלו אמנם כאשר יתמיד הפגם בעון \nהדור עד ד' פעמים וזהו שור המועד אז ח\"ו יהיה הפגם בכל' ולפי' משלם נזק שלם וסוד \nקליפות אלו במקום המות ולפיכך שור תם יש לו שתי אותיות ממות ומועד יש לו ג\"כ ב' \nאותיות ממות וכל עוד שלא הועד יגיע הפגם עד ג' אלו ויקרא עד חצי המלכות וכאשר יתחבר \nאותיות מ\"ו ממות באותיות ע\"ד ממוע\"ד יהיה מועד כי ע\"ד הוא ת\"ת עד תאות גבעות עולם \nוכשיהיה עוד הפגם עד הפגם הד' יגיע עד ת\"ת שבה ויתחבר מ\"ו עם ע\"ד שהוא תפארת ויהיה \nמוע' וההעדה היא בה' מינים שהיא נגיחה נגיפה כו' שהם קרן ותולדותיו כנגד ה' גבורות \nשמצד המלכות. והנה נתבארו פרטי הקרן ואולם הקליפות שכנגד הוד וגבורה שהם רגל ושן \n"},{"index":7,"he":"להיותם עליונים למעלה מן הקליפה שכנגד המלכות לא יפגמו בר\"ה שהוא למטה ממלכות \nדבריאה ולפי' בר\"ה פטור כי שם ביתם תמיד ודרכם בכך משא\"כ בקרן שהיא קליפה תחתונה \nואין דרכה לעלות אפי' במקום זה ואלו דרכם בכך מתחילתם כי ג' אלו כנגד בי\"ע וקרן \nבסו' עשיה (ע\"ג) ותפגום בעלותה למעלה משן ורגל בסוד בריאה יצירה ודרכם בכך אבל כאשר \nיגיעו לפגום בחצר הניזוק שהיא המלכות אז תפגום ח\"ו בכללה ולפיכך משלם נזק שלם ואולם \nפגימה זו תהיה באחד משני מינים אם שתפגום ממקומה למעלה בסוד התעוררות הדינים במלכות \nאו שתעלה עד הבריאה בסוד צידי ר\"ה ותפגום למעלה כי לדעת רב ימשך פגימה למעלה מצד \nהתעוררותה ממקומה לבד וזהו ענין מחזרת אעפ\"י שכלה בר\"ה ואמנם לדעת שמואל לא ימשך \nממנה פגם רק בעלותה ממקומה ותעמוד כולה בבריאה ולפי' פוטר מחזרת אא\"כ שבקתה דרחבה \nוקמא ואזלא בצידי הרחבה: \n \n"},{"index":8,"he":"מסכת בבא מציעא \nמא' פ\"ב דכ\"א ע\"ב וז\"ל ת\"ש הגנב שנטל מזה ונתן לזה וכן גזלן שנטל מזה וכן ירדן שנטל \nמזה ונתן לזה כו' הנה זה תבין ממה שביארנו במא' ס' הזוהר פ' ויקהל דף ר\"ג בענין \nקליפ' שנק' קלי' נוגה שלפעמים היא בקדושה ולפעמים היא מסאבא והיא סוד הירדן שנוטל \nמזה ונותן לזה כפי הפוכה בזמן ההוא וע\"ש איך הירדן מקיף ארץ ישראל: \n \n"},{"index":9,"he":"מסכת בבא בתרא \nמא' פ\"א דף י' ע\"ב וז\"ל א\"ר אבהו שאלו את ן' דוד עד היכן כחה של צדקה א\"ל צאו וראו \nמה פירש דוד אבא פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד גו' הענין הוא \nשהוקשה לו בפסוק שהול\"ל פזר בניקודת ציר\"י והול\"ל פזר ונתן לאביונים צדקתו עומדת \nלעד אבל באומרו (ד\"ש ע\"ד) פזר בפתח תחת הזיין נראה לשעבר לזה אמר כי כוונת הכתוב \nהיא להגדיל כח הצדקה כי לא די מה שמפזר הצדקה לשם צדקה אלא אפי' מה שכבר פזר אותה \nלשעבר שלא לשם צדקה ואח\"כ נמלך ליתנה לשם צדקה אפ\"ה צדקתו עומדת לעד בענין אותו \nמעשה של שר העיר שנתחלפה מטתו במטת החכם כשנפטר ועשו לו כבוד גדול מפני שפעם אחת \nעשה סעודה גדולה וזימן גדולי העיר וכשראה שלא באו נתנה לעניים וזמ\"ש הכתוב פזר בפתח \nתחת הזי\"ן כלומר מה שכבר נתן לשעבר שלא בתורת צדקה ואח\"כ נמלך ונתן לאביונים עכ\"ז \nשכרו גדול כי צדקתו עומדת לעד פי' שאעפ\"י שלא חלק הסעודה לעניים אלא לפי שאם היה \n"},{"index":10,"he":"מתקיימת תפסד האכילה לעניים עכ\"ז צדקתו עומדת לעד ותתקיים והרי כי גדול כח הצדקה. \nאמר שמואל קרוב לזה פירש הרב ז\"ל בביאור פסוק זה בשער הפסוקים: \n \nמסכת סנהדרין \nמא' פ\"ג דכ\"ו ע\"א וז\"ל הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר א\"ר טלטולה דגברא קשה מדאתתא כו' \nהנה נת' אצלינו כי המוחין דז\"א נעשי' ע\"י זווג או\"א ואז מתעכבין בבחי' עיבור בבטן \nאמם זמן מה ומשם יוצאים ומתלבשים תוך נה\"י דאי' ואח\"כ נכנסים תוך ז\"א נמצא כי שני \nטלטולין יש אל המוחין (ע\"ד) של ז\"א כי תחי' נכנסי' תוך נה\"י דאי' ואח\"כ טלטול שני \nכשנכנס' תוך ז\"א אמנם טלטול של הנוק' דז\"א אינו רק פעם א' כי כשיוצאי' מז\"א תיכף \nנכנסי' תוך הנקבה לפי שהמוחין של הנוק' אינם באי' אלא מן האר' המוחין דז\"א בלבד \nונמצא כי אלו המוחין של הנוק' כל זמן היותם תוך ז\"א נק' מוחין דז\"א אבל אחר צאתם \nמתוך ז\"א וילך לנקבה נק' על שמה מוחין דנקבה והנה כי מה שיוצאים מן הז\"א אינם נחים \n"},{"index":11,"he":"בשום מקום רק בנוק' עצמה וזהו ענין טלטולה דגברא קשה מדאתתא כי טלטוליו כפולים משל \nהנקבה: \nפירוש שני והוא יותר נכון והוא כי בחי' מוחין דיעקב לגבי מוחין דרחל והוא כי נודע \nשהמוחין של אבא שבז\"א אינם לצורך ז\"א עצמו אלא לצורך יעקב כנודע ואעפ\"י שבמוחין של \nרחל אמרנו שכ\"ז היותם בז\"א נק' ע\"ש ז\"א ומפני שהמוחין של אי' עיקרם של ז\"א אלא \nשהארתם לרחל משא\"כ במוחין דאבא כי כל עצמם אינם אלא ליעקב כנז' ונמצא כי יש אל \nהמוחין של יעקב ב' טלטולין הא' הוא כניסתם בז\"א והב' כניסתם אח\"כ ביעקב אבל המוחין \nדרחל אין להם רק טלטול אחד והנה ב' פירושים אלו נרמזו במלת טלטל' גבר כי יש בו \nפעמים טל טל. במלת טלטלה לרמוז על הב' טלטולים של הגבר כנז'. ועתה צריך אני לבאר ג' \nפעמים ט\"ל שיהיה בזו\"ן ואלו הם. הא' הוא שם יה\"ו במלוי אלפי\"ן בגי' ט\"ל. הב' הוא \nט\"ל אותיות שיש בד' הויו\"ת ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן. הג' הוא ט\"ל אותיות שיש בשם אהי\"ה \n"},{"index":12,"he":"דהיהי\"ן בפשוטו ובמלואו ובמלוי מלויו אבל אני מסופק איך שמעתי מי הם של הזכר ומי הם \nשל הנקבה ואפשר לומר כי השני הראשונים הם זכרים לפי שהם הויו\"ת והט\"ל של אהי\"ה הוא \nשל הנקבה אבל הנלע\"ד יותר הוא כי הט\"ל של הד' הויו\"ת הוא בנקבות לפי שכלם הם נכללים \nבהוי\"ה אחרונה שהיא ב\"ן שהיא בנוקבא כמבו' אצלינו במלת ש\"ם של שמ\"ע אבל הב' של יה\"ו \nושל אהי\"ה הם זכרים כי חשבונם שוה בגי' כ\"א כ\"א ועו' כי שניהם באי' והם בחי' המוחין \nדאי' שנכנס בז\"א וכן נלע\"ד ששמעתי סעד לזה בתיבת מטלטלה גבר כי יש בו אותיות ט\"ל \nט\"ל ה' כי ב' טלים הם הא' הוא טל ממש הנודע שהוא של ג' אותיות הראשונות של ההוי\"ה \nשהם יה\"ו והב' הוא ט\"ל של ה' האחרונה של ההוי\"ה והוא ט\"ל אותיות של אהי\"ה דהיהי\"ן \nכנודע כי ד' אותיות של אהי\"ה פשוט הוא כולל ד' שמות אהי\"ה ממולאים הב' ביודי\"ן וא' \nבאלפי\"ן והא' בהיהי\"ן והנה אותו של ההי\"ן היא באות ה' אחרונה של אהי\"ה הפשוט כדוגמת \n"},{"index":13,"he":"הוי\"ה דב\"ן שהיא בה' אחרונה של הוי\"ה וזו היא הנק' ט\"ל ה\"א תתאה גם יהיה פירושו של \nט\"ל ה' ר\"ל ע\"ל של מלוי ההי\"ן: \nמא' שם פ\"ח דס\"ט ע\"ב וז\"ל וכי עבד בצלאל משכן בר כמה הוי בר תליסר כו' אשתכח דכל חד \nוחד בתמני אוליד וקשה כי נודע שאין המוחין דז\"א נגמרים עד תשלום י\"ג שנים ויום אחד \nואין הולדה בשבעה שאין המוחין נגמרים אבל (ד\"ש דף ו' ע\"א) הסוד ההוא כי בצלאל היה \nמעולם העליון הנק' א\"א: \nמא' שם פי\"א דף צ' ע\"א וז\"ל כל ישראל יש להם חלק לעוה\"ב שנאמר ועמך כלם צדיקים וגו' \nצריך לדעת כי לפעמים אחז\"ל עה\"ב ולפעמים (דף ח' ע\"א) אמרו לעת\"ל. דע כי ב' בחי' אלו \nהם באי' עלאה כנז' בזוהר כי אי' נק' עלמא עילאה ועלמא דאתי אבל נודע כי אי' נחלקת \nלב' בחי' בינה ותבונה והנה בזמן הזה המוחין דז\"א הם מן התבונה ולכן התבונה נק' עה\"ב \nלשון הווה כי הנקבה נק' עולם כנודע בסוד מן העולם ועד העולם תרין נוקבין והתבונה \n"},{"index":14,"he":"נק' עולם שמתעלם ומתלבש ובא תמידי בכחי' מוחין תוך ז\"א ואל זה רמזו בס' הבהיר שאלו \nתלמידיו כו' מאי עה\"ב א\"ל עולם שכבר בא ר\"ל שבזמן ההוא כבר בא ונכנס בסוד מוחין \nדז\"א וכן תרגומו של עה\"ב הוא עלמא דאתי ר\"ל דתדיר אתי ונמשך בז\"א אבל בינה נקר' \nלעת\"ל לפי שאין ז\"א לוקח עתה מוחין עילאין מצד הבינה עד לעת\"ל כי אז יגדל מעלת הז\"א \nויהיו לו מוחין עליונים יותר מן הבינה עילאה: \nאמר שמואל עוד מצאתי בשער הגלגולים שכתב מורי זלה\"ה עוד ב' דרושים על ביאור המשנה \nהזאת ואעפ\"י שהם מקושרים עם הדרושי' ההם אמרתי אני אל לבי שיותר הם מקושרים במקום \nהזה כאשר עיניך תחזנה מישרים. הדרוש הא' הוא זה וז\"ל והנה אחר שדברנו בעונש נשמות \nהרשעים נדבר קצת בשכר נשמות הצדיקי' ובזה ית' חלוק אחד שמצינו בדברי רז\"ל מאמרים \nשונים בדבריהם כי פעמים נזכרו פלוני יש לו חלק לעה\"ב או בן העה\"ב או הרי הוא מזומן \nלעה\"ב וזה הוא פרטם: \n"},{"index":15,"he":"דע כי אחר פטירת נשמת הצדיק מן העה\"ז אם אינו בר עונשין כי הוא צדיק גמור הנה יש \nבהם ג' כתות כת א' היא שבאותה שעה עצמה שנפטרים מן העולם וגם אחר פטירתם תמיד הם \nעולים בסוד מ\"ן עילאין בסוד אי' עילאה בינה הנק' ע\"ה כנודע ושם מעורר הזווג העליון \nההוא ומזדווג או\"א וכת זו נק' בני העה\"ב פירוש כי כמו הז\"א הנק' בן אי' עילאה הוא \nלבדו עולה בסוד מ\"ן עד או\"א ומזווגם כן הצדיק הזה נק' בן עוה\"ב שהיא אימא עילאה \nוהוא לבדו גורם הזווג העליון ההוא. כת ב' הגרועה מכת א' והוא כי יש צדיק שאינו כדאי \nהוא לבדו לעלות ולעורר זווג או\"א אבל צריך שיצטר' ויתחבר עם נשמת צדיק א' עליון \nממנו ובאמצעותו יעורר הזווג ההוא העליון ועל כיוצא באלו ארז\"ל כל ישראל יש להם חלק \nלעה\"ב כי כל ישראל הכשרים אעפ\"י שאינם מן הצדיקים גמורים יש להם חלק מעט בהצטרפם עם \nשאר הנשמות לעלות עד זווג העה\"ב העליון אבל אינם הם לבדם בני העה\"ב כבן בית העולה \n"},{"index":16,"he":"לבית אביו יחידי בלי שום שתוף אחר עמו שיעלהו אצלו. כת ג' גדולה מב' כתות הנז' ועל \nאלו נאמר מזומן לחיי העה\"ב והענין הוא כי זה מדבר לעוה\"ב עיקרי שאינו אחר פטירת \nהאדס אלא מדבר לעת\"ל שאז כתיב והיה אור הלבנה כאור החמה כו' והענין הוא כי אז יחזרו \nאו\"א פעם אחרת לעלות בסוד העבור בתוך א\"א כמו שהיה בעת בריאת העולם ונודע כי כל \nחזרת העבור הוא לחדש מוחין שלהם ועי\"כ יהי' בהם כח להגדיל אור הלבנ' כאור החמ' שהם \nזו\"ן והנה המוחין ההם נק' חיי העוה\"ב כי הם החיות שלהם כנודע כי המוחין נק' חיי \nהמלך בסוד מ\"ש רז\"ל המניח תפלין מאריך ימים שנא' ה' עליהם יחיו כי הם החיים הנמשכים \nאל העוה\"ב שהיא אימא ולכן מי שיהיה אז כדאי והגון לעלות בסוד מ\"ן למעלה (ע\"ב) בא\"א \nלעורר הזווג העליון שבא\"א לצורך עבור המוחין של או\"א עליו נאמר שהוא מזומן לחיי \nעוה\"ב ובזה תבין ענין שמואל הנביא ע\"ה שאמר למה הרגזתני לעלות אותי שנתיירא מיום \n"},{"index":17,"he":"הדין הגדול לעת\"ל שאף עפ\"י שכבר ידע שהוא מבני העה\"ב כנז' עדיין היה מסופק אם היה \nכדאי להיות מן המוזמנים לעה\"ב. עוד יש כת ד' והם אותם המפורשים במשנה זו ואלו שאין \nלהם חלק לעוה\"ב ג' מלכים וד' הדיוטות כו' כי אלו אעפ\"י שיסבלו עונשם אינם אפי' מהכת \nהב' היותר גרועה שהיא אשר יש להם חלק לעה\"ב אחר פטירתם בסיוע נשמות אחרים כי אלו \nאינם עולים כלל לעוה\"ב לעורר מ\"ן בזווג או\"א אמנם נשארים למטה בסוד מ\"ן שבמלכות \nנוקבא דז\"א ולא יותר: \nהדרוש הב' הוא זה וז\"ל דע כי הצדיק עושה זווג (ד\"ש ע\"ב) למעלה בהיותו בחייו בעה\"ז \nואף כי אחרי מותו ופטירתו אבל כל אחד עושה כפי כחו וכח מעשיו ובזה יתבארו כמה \nמאמרים האחד אומר כל ישראל יש להם חלק לעה\"ב הב' אומר ה\"ז מזומן לחיי העה\"ב. הג' \nאומר מובטח לו שהוא ן' העה\"ב והענין הוא כי יש צדיק שבהיותו בעה\"ז גורם ועושה זווג \nהעליון של או\"א והזווג הזה אי אפשר לעשות אלא ע\"י מסירת נפשו על קדוש השם כמו עשרה \n"},{"index":18,"he":"הרוגי מלכות שנהרגו בפועל על קדוש השם או ע\"י מסירת נפשו בכח ולא בפועל בעת ק\"ש \nבפסוק שמע ישראל כמבואר אצלינו והנה מ\"ש כל ישראל יש להם חלק לעה\"ב הוא כללות כל \nנשמות ישראל דרך כלל שעושים זווג עליון של או\"א הנז' הנק' עוה\"ב וזו היא מדרג' \nתחתונה בענין זווג הזה: \nעוד יש מדריגה יותר עליונה ועליה נאמר הרי זה מזומן לחיי העה\"ב והוא ענין זווג או\"א \nלעת\"ל אחר שיבנה ב\"ה בע\"ה כי אז נאמר והיה אור הלבנה כאור החמה וגו' כי אז יתעלו \nזו\"ן בעילוי למרץ לאין קץ ומי יוכל אז לעשות זווג עליון של או\"א בהיותם בתכלית \nהעלוי הנפלא אשר ע\"ז הוה מתיירא שמואל הנביא ע\"ה באומרו למה הרגזתני כו' ארז\"ל כי \nחשב שהיה אז יום הדין הגדול לעתיד אשר מי ומי יזכה אל הזווג ההוא והיה ירא פן ח\"ו \nלא יהיה מהראויים ומי שיזכה אז אל הזווג העליון ההוא באלף שביעי נאמר עליו שהוא \n"}]}
