{"id":"kabala-4dff7e528cbd-1-8","bookId":"kabala-4dff7e528cbd","part":1,"torah":8,"title":"קטע 8","hebrewTitle":"קטע 8","segments":[{"index":1,"he":"דאתכסייא דלא אתגליאת ליעקב והנה אעפ\"י שלאה נתקנה והוסר ממנה הקלי' שהיא חוה א' \nונשארה היא קדושה וצדקת לגמרי עם כל זה לתוקף הסיגים הנדבק בה יצאה ממנה דינה שהיא \nדינא קשיא כי לכן נק' דינה ע\"ש הדין וגם היא היתה קדושה אלא שעדיין היה בה קצת \nאחיזה כי לא נתברר' לגמרי וכמו שהיתה דינה עתיד' להנשא לעשו אלא שיעקב טמנה בתיב' \nומצינו ברז\"ל בפי' שאמרו ברש\"י שנענש יעקב ע\"ז כי היתה ראויה אליו וע\"י היה נתקן \nעשו גם הוא כי עדיין היו בו נצוצי קדו' וזהו טעם ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו \nלהיות כי היה לו צד ניצוצי הקדוש' מחלק הגבורה של יצחק אבינו נתונים בפיו ונבלעים \nבתוכו ולכן כל כונ' יצחק לתקן אותם נצוצו' שהם חלקי נשמתו והיו ברישיה דעשו בלבד \nולא בשאר גופו ולכן רישיה דעשו נתקבר' במער' עם יצחק והבן זה. והנה עשו הוא סוד \nהנחש והית' דינה ראויה אליו וכיון שטמנ' יעקב נצו' ממנו וכאשר יצא' יצאנית בסוד \n"},{"index":2,"he":"ותצא דינה כי אם הית' נשאר' במקו' הקדוש' לא היה הנחש יכול להדב' בה אך אחרי צאת' \nאל מקום הקלי' אשר ז\"ס מש\"ה לראות בבנות הארץ אז הנחש נשכה והוא סוד שכם בן חמור \nהחוי מל' חויא שהוא הנחש גם נק' חוי ע\"ש דאתי מחוה א' הנק' לילי\"ת ובכח זה יכול \nלקחת' וע\"ז נא' ותדבק נפשו בדינ' ב\"י כי מתחי' היו דבוקים הקלי' הזאת עם זאת (ד\"ש \nע\"ג) הקדו' ועכשיו בצאת' חזר' להדבק עמה וזהו ענין הכזונה יעשה את אחותינו כי לילית \nחוה א' נק' אשת זנונים כי התרגום תרגם הכנפק' ברא והענין הוא כי סתם זונה היא לילית \nכי תחי' הית' בביתו של אדה\"ר ואח\"ך יצאה לחו' ולעולם שוכנת במדברו' כנודע ולכן \nהזונ' נק' נפקת ברא כי היתה אשת אדם וישב' לזנו' עם סמאל וזמ\"ש הכזונה גו' פי' כי \nעדיין אחותינו דומה לחוה א' והלא כבר נטהר ואין הנחש שבה יכול לקחת' ואח\"כ נשאה \nשמעון כנודע כי ראובן הוא חסד ושמעון גבורה וכל הקלי' אינם יוצאי' אלא משם לכן נק' \n"},{"index":3,"he":"גבו' דאסבר פני' לרע וזהו שמעון אותיות ש\"ם עו\"ן כי שם העון שהוא סט\"א נאחז והנה \nדינה שרשה מן הגבורות דינא קשיא ולכן לקחה שמעון ולהיות כי עדיין לא נטהרה ומשום \nהכי אחר שנבעלה לכנעני שהוא הנחש אשר נאמר עליו ארור כנען כנודע ולכן יצא ממנה שאול \nבן הכנענית כמ\"ש ז\"ל בן שנבעלה לכנעני והוא עצמו שלומיאל בן צורישדי והוא עצמו זמרי \nבן סלוא כמ\"ש ז\"ל בסנהדרין בפ' בן סוו\"מ ומכח אות' זוהמ' נדבק בכזבי ואולם כי גם \nכזבי היתה שיורי הקלי' אשר לדינ' אמו של שאול והית' בת זוגו זולתו שאכל' פגה ועדיין \nלא היתה ראוי' ולכן הוא נק' שלמיאל ן' צורישדי והיא נק' כזבי בת צור אך צור אביו \nדשלומיאל הוא שמעון אשר צורי הוא שדי השודד' כל הקלי' ומכניעם וזהו בת צור סט\"א \nאביה של כזבי. ונחזור לענין כי כל מעשה הראשונים ומדרש אגדה הנזכר בתורה אינם לפי \nפשוטם ואינם בדרך מקרה ודי בזה כי הדברים האלו הם כבשונו של עולם: \n"},{"index":4,"he":"(ע\"ג) ומעתה נבא לביאור המאמרים עם שנבין בתחי' הקדמה אחת והיא כי אעפ\"י שביארנו כי \nז\"א כולל י\"ס דידיה עכ\"ז כאשר נעריך בחי' ז\"א אל האורות הגבוהים עליו לא יהיה נק' \nזולתי בסוד ו' ולא בסוד י' ויקראו ג' ראשונות או\"א ומזלא הנז' באדרא זוטא יקראו ראש \nו' זו ולכן תלת מוחין דידיה אינם עולים עתה בשם מוחין והכל בערך גופא אל הג' \nראשונות שהם או\"א ומזלא כי כלל זה בידינו כי כל בחי' ובחי' הוא אדם בפני עצמו \nובהכלל כל הבחי' יחד יקרא זה האדם זה יד וזה רגל וכיוצא בזה עד שכל הבחי' יחד יקראו \nאדם אחד והמעיין יראה הקדמה זו בזוהר ריש פ' תולדות ונמצא כי הז\"א בהתחברותו למעלה \nלא יקרא זולתי גופא שהוא סוד ו' דשמא קדישא והנה זו' זו נחלקת לשנים ג' ראשונות \nחג\"ת. ג' שניות נה\"י וב' אלו הם ששה והנה הג\"ר חג\"ת הם נק' בבחי' ידים וג' שניות \nנק' בבחי' רגלים והענין הוא כי חג\"ת הם ב' ידים ובהתכללותם במכריע הוא הת\"ת \n"},{"index":5,"he":"באמצעיתא יקרא גם הוא יד אחרת כי הוא הכולל ב' ידים האחרות שהם חו\"ג וז\"ס יד הגדולה \nיד החזקה יד רמה באמצעיתא כנזכר בהרבה מקומות בס\"ה ובתקונים וכן כנגדם הם נה\"י הם \nג' רגלים כי נו\"ה הם ב' רגלים ונכללים במכריע והוא יסוד ונעשה רגל ג' וז\"ס מש\"ה ג' \nרגלים תחוג לי בשנה ר\"ל כי המלכות נק' חג דכולהו כנז' בריש הקדמת התקונים דכתיבת יד \nוהיא נאחזת בנה\"י כנ\"ל נמצא כי ג' רגלים אלו הם המאירים בה ג' פעמים בשנה ובכחם \nנעשית ג' חגים בג' זמנים אלו והגם כי ג' חגים הם חג\"ת עכ\"ז הוא הארת חג\"ת בנה\"י \nוע\"י נה\"י מאירים במלכות וז\"ס חובת ראיה ברגלים והענין הוא כי מצות ראיה שיעלה כל \nאדם לעזרת ישראל לראות שם בחגים ואין חיוב מצוה זו אלא לאנשים זכרים והענין הוא \nלהעלות ברגליהם ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נה\"י בג' רגלים ולכן לא נאמר שלש \nמועדים אלא ג' רגלים לרמוז כי ענין הארת ג' חגים אלו הם ע\"י הרגלים העליונים נה\"י \n"},{"index":6,"he":"המאירים במלכות שהיא עזרת ישראל והאמת כי עזרת נשים הוא שעור קומתה בבחי' המלכות \nשבה ועזרת ישראל הוא שעור קומתה כנגד נה\"י אלא שעת' בחגים היא פב\"פ כנגד נה\"י וז\"ס \nולא יראו פני ריקם ולכן כל חובת מצוה זו היא ברגלים כי מטעם זה החגר והסומא פטורים \nכנודע וכולהו יליף מלשון רגלים כנז' במ' חגיגה פ\"ק כו' גם הקטן שיוכל לעלו' ברגליו \nמחנכים אותו שהוא בבחי' ז\"א בהיותו יעקב הקטן צור' ו' בלבד גם אז צריך להמשיך הארה \nמרגלי אותה הבחי' וכל זה עדין הם חצירות ועזרות בתי בראי כי עד שם יכולות הנשמות \nלעלות כנז' בפ' ויקהל על פ' מי יעלה בהר ה' וע\"ש ואל תתמה אם גם היסוד נק' רגל כי \nזהו הטעם שהזווג נק' בל' רחיצת רגלים כמ\"ש דהע\"ה לאוריה רד לביתך ורחוץ רגליך אשר \nכונתו היתה שיזדווג עמה גם ז\"ס רחצתי את רגלי איככה אטנפם (ד\"ש ע\"ד) והוא סוד רחיצת \nהמילה אפי' בשבת להעביר זוהמת הקליפה הנדבקת שם וז\"ס ומפיבושת לא עשה רגליו ולא \n"},{"index":7,"he":"שפמו לפי שדוד הוא סוד מלכות היה בצער ואינו עת הזווג לא זווג תחתון שהם רגליו ולא \nזווג עליון שהם שפמו שכמו שיש ביסוד התחתון (ע\"ד) בחי' רגלים גם ביסוד העליון והוא \nהלשון הנק' בשם רגליו כמש\"ה לא רגל על לשונו כי גם הלשון עם השפתים הוא דוגמת יסוד \nבין נ\"ה ובזה תבין ענין מספרי לשון הרע כמה הוא וכבר ידעת כי השפתים הם נו\"ה תרין \nשפוון תרין למודי ה' גם אשתו של אדם נק' רגל בסוד יש רגל מברכת כו' והענין הוא כי \nהלא היא עומדת במקום רגלי הז\"א כנגד נה\"י כנ\"ל וז\"ס והנה אשה שוכבת מרגלותיו הנא' \nברות לפי שהיא כנגד רחל העומדת למטה בין הרגלים כמו שאמרנו לעיל כי ערפה למעלה כנגד \nהעורף ורות למטה כנגד הרגלים ולכן היה הענין הזה בחצי הלילה כמ\"ש ויהי בחצי הלילה \nוגו' והנה אשה שוכבת מרגלות' כי לילה הוא סוד המלכות נוק' כנודע ונחלק לחצאין בסוד \nמצה פרוסה כנ\"ל וענין זה היה בחצי הלילה אחרונה כנגד רחל וזמ\"ש בזוהר פ' וירא וז\"ל \n"},{"index":8,"he":"ובג\"כ רגלי חסידיו ישמור ודא היא איתתא כו' גם דף קי\"ב ע\"ש ותבין מה שאמרנו ובזה \nיצדק היטב לשון ויחלק עליהם לילה כי לפי הפשט אין בה ממשות ואין שייך בה לשון חלוק: \n\nועתה נבא לביאור המאמר שהתחלנו ר\"ל בשם ר\"י בן זמרא פסיעותיו של אברהם אבינו ג' \nמילין כו' ואם באתי לבאר כל ענין א\"א עם ה' מלכי סדום מה עניינם ומי הם המלכים ומי \nהם מלכי סדום ועמורה ומי הוא אברהם ומי הוא לוט וכל מקראות הפרשה הזאת יאריך הספור \nהאמנם בקצור מופלג אעורר קצת הערות במאמר ואח\"ך נבא לביאור בע\"ה: \nובראשונה ראוי לעורר איך יעלה על הדעת שהיו פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין ולא \nג' פרסאות. גם ר' נחמיה מה כונתו באומרו לא נתאבקו רגליו גם שלא למדנו שיעור במשל \nההוא שאמר. אמר המעתיק המאמר מכ\"י האר\"י זלה\"ה בכאן מצאתי קושיות רבות לאין חקר על \nהפסוקים ועל המאמר ולא העתקתי אותם יען כי אין כונתי להעתיק אלא מן ההקדמות דשייכי \n"},{"index":9,"he":"לחכמת הקבלה. והענין הוא כי הלא האדם הוא בעל חומר וצורה וגס ועב ולא יוכל להשתנות \nמן הכח הנמסר בו בעת יצירתו ולכן אם ירצה האדם לקפוץ שעור יותר ממה שבטבעו לא יעלה \nבידו וכל זה גורם לו כבדות החומר העב אשר נתלבש בו האדם בבואו אל העוה\"ז ולולי זה \nהיתה יכולה הנפש לעוף ולקפוץ בכל אות נפשה האמנם אם נרצה לדקדק הדברים יותר בדקות \nנמצא כי גם ברוחניים עצמם יש ביניהם הפרש והראיה לזה הוא כי גם במלאכים עצמם והם ד' \nחיות הקדש שהם שוים במדריגתם ובמקום אחד עכ\"ז יש ביניהם הפרש כענין זה כמ\"ש ז\"ל \nבברכות פ\"ק א\"ר אלעזר בר אבינא גדול הנאמר במיכאל יותר ממה שנא' בגבריאל דאלו מיכאל \nבאחת וגבריאל בשתים כו' הרי שגבריאל לא יוכל לקפוץ ולעוף בעולם כמו מיכאל ופסיעותיו \nקצרות יותר ממיכאל וגם זה יהיה פלא בעיני הפשטנים ויחשבו שגם בזה יש בו צורה ואין \nהדבר כפשוטו ולא יבינו כי הפשט והרמז הכל אחד דוגמת הנפש עם הגוף שזה צלם ודמות לזה \n"},{"index":10,"he":"ואם היתה הנפש משונה איבריה מאיברי הגוף בהכרח היה שלא יתלבשו זה בזה וכלי גדול לא \nיכלהו כלי (דף י\"ב ע\"א) קטן גם אם הכלי יהיה בעל קצוות וזרועות מחולקים לא יוכל \nלהכנס לתוכו כלי פשוט ואם יכנס לא יכנס בכל חלקיו ועד\"ז פשטי התורה צריכי' להיות \nדומה בדומה אל נשמת התורה ופנימיותה כי הגוף צלם אל הנשמה וגם צריך שהפנימיות יהיה \nדבר רוחני שאל\"כ לא היה צריך ללבוש כמו דרך הפשטנים המפרשים תחילה התורה ואמנם תחלה \nנאמר כי בלי ספק נשמו' הצדיקים הם גדולי' ממלאכי השרת וכמש\"ה כי מלאכיו יצוה לך \nלשמרך בכל דרכיך מי גדול השומר או הנשמר אעפ\"י שמצינו ג\"כ קרא דכתיב ה' ישמרך מכל \nרע וגו' הענין תלוי במש\"ה צדיק מושל ביראת אלהי' אשר ז\"ם לא זז מחבבה עד שקראה אמי \nוהנה מושב הנשמ' הוא בערבות ואין שם לא מלאך כו' כנז' בזוהר בפ' בראשית ד\"מ וז\"ל \nמדר' שביעא' כו' ותמן לא אשתכחו בר נשמתהון דצדיקיא כו' ע\"ש ואפי' קודם הבריאה היו \n"},{"index":11,"he":"נפשותיהון של צדיקי' ובהם נמלך הקב\"ה וברא את העולם כמש\"ה המה היוצרים כו' ואמנם \n(ד\"ש דף ט' ע\"א) המלאכים לא נבראו עד יום ה' וכמש\"ה ועוף יעופף על הארץ כנז' שם \nוהנה אם נפשות הצדיקי' הנקר' בנים כמש\"ה בנים אתם לה' אלהיכם יוצאים מתוך מעיו והם \nגדולים למעלה מן המלאכים עכ\"ז ברדתם למטה בעה\"ז אי אפשר לעמוד בו אלא בלבוש החומרי \nהזה מכ\"ש המלאכים שברדתם למטה הם מוכרחים להתלבש: \nוביאור הענין תלוי בדרוש אבי\"ע כי עולם האצי' הוא דק עד מאד ועול' הבריא' הוא עב \nממנו וברדת אור האצי' בבריאה אם תשאר שוה כמו שהיא יחזור עולם הבריאה להעשות אצי' \nהאמנם מוכרח הוא שהאור העליון יגנז ויתלבש בברי' ואז יחשב האצי' היורד בבריאה בבחי' \nהבריאה וכן בכל עולם ועולם שאל\"כ יהי' כל העולמות אצילות וכדוגמא זו הנשמות \nוהמלאכים ואף גם זו כביכול בשכינת עוזו ית' כמ\"ש ז\"ל בעשרה לבושים נתלב' הקב\"ה \nכשברא את העולם כי לא היה אפשר להעשות עולם החומריי כזה ע\"י רוחניתו ית' הפשוט \n"},{"index":12,"he":"זולתי אחרי התלבש בכל אותם המלבושי' וכמש\"ה עוטה אור כשלמה לברא את השמים אח\"כ נוטה \nשמים כיריעה ומה גם בבריאת הארץ השפלה והנה ענין לבוש המלאכים ברדתם בעה\"ז בתוך \nהאויר הזה הנה האויר בעצמו הוא אור נתפס כי לא יש אויר שאין נתפס אלא ההוא אוירא \nקדמאה דכלא הנק' אור קדמון והוא הנק' אור שאינו נתפס בס' יצירה אמנם כל שאר האוירי' \nהנב' נתפסים הם אלא שהם דקים והנה זה האויר אשר עלינו הוא כלול מד' יסודות המעורבים \nבו האמנם עיקר היסודות הגוברים בו הם אש רוח מים עפר כי יש מים מעל השמים וברדתם \nמתערבים האויר אמנם יסוד העפר אין בו ולכן המלאך שמתערב באויר שהם ג' יסודות היותר \nזכים יש בהם יכולת להתפשט עד ז' ימים דאלמלא יושבים המלאכים ומתערבים בהאי עלמא ז' \nיומין לא יכלי לאתפשטא מהאי מלבוש' והכי אירע לעז\"א ועזא\"נ וטעם היות ז' יומין \nהענין הוא כי בכל רביע חדש הלבנה מתערבים כל כחות ד' היסודות בהכרח ויש אז חדוש \n"},{"index":13,"he":"נוסף כנודע והנה ענין התלבשות זה של המלאכים והיותם נגלמים באוירים וביסודות נז' \nבהרבה מקומות בזוהר ונודע כי סדר (ע\"ב) היסודות העליונים הם חגת\"ם שהם אש רוח מים \nעפר אעפ\"י שבעה\"ז אינו כן כסדרם ולכן מיכאנ הנגלם באויר זה אינו נגלם אלא ביסוד \nהמים כנגד החסד ולכן בקפיצה אחת יכול לקפוץ כל העולם אחרי רדתו והתלבשו בו אך \nגברי\"אל ברדתו לעה\"ז מתלבש במים ובאש שהם חו\"ג שמדתו מצד הגבו' ואם יהיה נגלם באש \nמכ\"ש במים כי לעולם שמאלא אצטריכא לימינא אך ימינא לא אצטריכא לשמאלא כנז' בזוהר \nולכן מוכרח הוא להתלבש בב' יסודות מים ואש אמנם אליהו בארבע כי אליהו דרגיה איהו \nלתתא מן האי באר כנז' בפ' ויצא על פסוק וירא והנה באר בשדה ולכן מתלבש בכל הד' \nיסודות ולא כשאר המלאכים שאינם מתלבשים אלא בג' ולא יותר ומי שנתעסק בחכמת הקבלה \nידע כמה מיני אוירים הם כנז' בתשו' הגאונים ז\"ל דאית שמושא דאוירא דקדושה ושמושא \n"},{"index":14,"he":"דאוירא דשידי והענין הוא כי גם השידי' הם מתלבשים באוירים אלא שהם דומים למלאכים \nוהענין הוא כי להיותם מתלבשים באוירים הדומים למלאכים ובהיו' מתלבשים שם תמיד ואינם \nמתפשטים מהם כמו המלאכים לענין זה דומים לבני אדם כי בני אדם אעפ\"י שנשמת' גדולה \nממ\"ה אינם יכולים להתפשט מזה הלבוש להיו' שנתלבש בהם החומר העכור לקשר כל העולמות \nכמו שנפרש לקמן: \n \n"}]}
