{"id":"kabala-4dff7e528cbd-1-9","bookId":"kabala-4dff7e528cbd","part":1,"torah":9,"title":"מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו","hebrewTitle":"מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו","segments":[{"index":1,"he":"מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו \nהכלל העולה כי בכל הדברים העליונים שייך התלבשות ברדתם לעולם השפל הזה עד שאפילו \nהשכינה שייך בה התלבשות כמו לעיל כי ז\"ס צמצם הקב\"ה שכינתו בין בדי הארון כו' ובזה \nשאמרנו מבואר ענין הקדמת הקפיצה מה היא כי לבוש האדם הוא ממדריגת התחתון שבכלם מפני \nהחומר שבו ולכן אין בו כח לקפוץ הדרך אמנם השידין השוכנים באויר יש בהם כח לקפוץ \nבאויר אך אינו כמלאכים וז\"ס מלאך המות בשמונה והמלאכים יותר במעלה בענין הקפיצה \nכמ\"ש למעלה יותר מכלם כי ז\"ס וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל כו' כמ\"ש בס\"ה דנחית \nממדרגה לתתא כו' האמנם האדם הוא סולם כל העו' וקושר כל העולמו' כנודע כי יש בו גוף \nמבחי' העה\"ז ונפש הבהמית של יצה\"ר מפאת השדין השוכנים באויר ונפש השכליית מן \nהאופני' ורוח מן המלאכי' ונשמה מן הכסא ונשמה לנשמה מפאת השכינה אשר על מי שיש לו \nבחי' זו נאמר (ד\"ש ע\"ב) עליו בנים אתם לה' אלהיכם ויש מי שלא יקרא אלא עבד ודבר זה \n"},{"index":2,"he":"נודע והנה ע\"י קשר זה שיש באדם כי קושר כל העולמות לכן כאשר ירצה יהיה כח בידו \nלעשות קפיצת הדרך ע\"י איזה אחת מן הכחות אשר עליו כי יש שעושה איזה קפיצת הדרך ע\"י \nשדים וכנמצא על המקובלים הראשונים על הה\"ר אליעזר מגרמיזא ז\"ל שהיה משתמש בשמושא \nדאוירא דשדי הנק' אצל המקובלים שמושא דהבלי זוטא כנודע: \nואמנם גם בבחי' קפיצה זו יש ב' מיני קפיצות אחת היא ע\"י הנוק' דסט\"א והאחת היא ע\"י \nהדכורא דסט\"א כי גם את זה לעומת זה עשה האלהי' וכמו שיש רגלין דדכורין שהם נה\"י \nכמבאר לעיל ויש רגלין דנוק' כמ\"ש ז\"ל בס\"ה על פ' רגלי חסידיו ישמור כי הנוק' \nאתקריאת רגלין דבעלה משום דיתבא ברגלין כמש\"ה ותגל מרגלותיו וכן הענין (ע\"ג) בסט\"א \nוהקפיצה הנעשת ע\"י הנוק' דסטרא אחרא הוא שנדמה לאדם כעין ענן אחד ורוכב עליו \nומוליכו למקום שהוא רוצה והטעם נודע כי הנוק' נק' ענן דוגמת הקדושה כמ\"ש כי ענן ה' \nעל המשכן יומם והיא השכינה הנק' ענן כך בסט\"א דנוקבא אתקריאת ענן וז\"ס וחסדכם כענן \n"},{"index":3,"he":"בקר דא נוק' דלית בה ממשא וכטל משכים הולך דא דכורא דמיניה אתי טל לארעא וז\"ס הנרמז \nבסבא דמשפטים וז\"ל שבתי וראה תחת השמש תמן תנינן בכל יומא הוה אקדים שלמה כו' הא \nעמודא דעננא כו' הוו אתיין כו' ושנים אלו העמודים שתיהם בסוד הנוק' דסט\"א אלא שיש \nבה ב' הכוחות אשא ועננא ולטעם זה לא היה בא עליהם זולת נשר אחד בלבד ולא ב' נשרים \nלהיות כי הכל בחי' הנוקבא לבד ובשתי כוחות אלו נתאחזו עז\"א ועז\"אל ברדתם מן השמים \nזה באש וזה בענן שהם ב' כוחות דנוק' וז\"ס ויראו בני האלהים את בנות האדם כי בנות \nהאדם הם ב' כוחות האלו שבנוקבה ומאי דקאמר האדם הוא אותו האדם הבליע' כי גם הוא נק' \nאדם כמו שאמר הכתוב אדם בליע' איש און ולכך היו באים ב' עמודים אל שלמה מפאת עז\"א \nועז\"אל וזהו הטעם כי עז\"א אין בו אלא בחי' עוז וגבורה תקיפא והוא כנגד עמוד האש \nאמנם עז\"אל יש בו אותיות אל להורות שהוא יותר נמתק בסוד חסד אל וזה נאחז בעמוד ענן \n"},{"index":4,"he":"ולכן הקדים עמוד האש לעמוד ענן כמ\"ש הא עמודא דאשא ועמודא דעננא הוו אתיין ונקט לה \nבס' בחי' עז\"א ועז\"אל וז\"ס נופל וגלוי עינים כנז' בזוהר פ' בלק דר\"ח נופל דא עז\"א \nדאעמיק ליה קוב\"ה בעומקא דחשכו' כי הוא נאחז יותר בגבורה קשיא כי הוא עמוד האש \nוגלוי עינים דא עז\"אל דהא לא אזדקק חשוכא עליה כו' ודברים אלו גלוים ומבוארים למי \nשירצה להבינם: \nואמנם ענין הנשר דהוה אתי תמן על תרין עמודי' אילין יובן בסוד נמרץ הנז' בפ' ואשא \nאתכם על כנפי נשרים כנודע שארז\"ל כי ביום הא' נסעו מרעמסס והיה שעור הדר' ההוא ק\"ך \nמילין והלכו אותו בקפיצת הדרך ע\"י השכינה נוק' דקדושה הנחלקת לב' בחי' וג\"כ בסוד לא \nימיש עמו' הענן יומם דא הוא הכח הנמשך אליה מצד הימין ועמוד אש לילה הוא הכח הנמשך \nאליו מצד השמאל ובכח ב' ענינים אלו קפצה להם הארץ וב' ענינים הנז' הם כנפי נשרים \nוזמש\"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים ולכן כנגדו יש גם בקליפה כיוצא בזה וז\"ס הנשרא דהוה \n"},{"index":5,"he":"עולה ע\"ג העמודים הנז' בסבא דמשפטי' כי הנשר הוא גופא דילה והעמודים הם ב' זרועותיה \nובזה לא יקשה עתה לדברינו מה שנמצא בזוהר כי נשר הוא באמצעיתא כמ\"ש הכתוב דרך הנשר \nבשמים דנר' שהוא בת\"ת והכל אמת אלא שהוא בת\"ת דמלכו' ובזה יוצדק אומרו דרך הנשר \nבשמים דנשר חד ושמים חד והדברי' הם מוכרחים למי שירצה להבינם וכן תמצא בתקונין \nדקי\"ד בשכינתא ודאי אתכלילת בכלא ובג\"ד זימנין אתקריאת נשר כו' ואין כונת זימנין אל \nמציאו' זמן ממש כי אין למעלה שנויים חלילה כפי הזמנים אמנם אומרו זימנין אתקריאת \nפי' בזמן שאנו מדברים בת\"ת אז נק' נשר כו' ודי למבין: \n(ע\"ד) אמנם יש מין קפיצה ב' והיא ע\"י דדכורא דסט\"א בסוד נה\"י דיליה הנק' רגלין אמנם \nענין זה נר' לאדם כאילו הוא בעצמו הולך ורץ ברגליו והארץ נקפצת לפניו ואינו רואה \nעצמו רוכב על הענן אלא שנדמה לו כאלו גבה קומתו מאד ונתארכו רגליו דבר נפלא עד \nשארכבותיו מתרחבים מאד מאד והכל כחפצו המצטרך אליו מיל אחת או ב' מילין ואמנם \n"},{"index":6,"he":"מציאות קפיצה זו נז' בתקונין דק\"ו ע\"ב וז\"ל ת\"ח שמענא דעובדא הוה בחד (ד\"ש ע\"ג) בר \nנש מאינון בעלי קבין אדהכי אחזרו רישייהו לגביה וחמו ליה דהוה רהיט ככוכבא דשביטא \nכו' כי היה ממש מהלך ברגליו ולא היה רוכב ע\"ג ענן והנה ב' בחי' אלו נמצאים בספרי \nהקדמוני' וההפרש אשר ביניהם הוא כשרוצים לרכוב על הענן אז משביעים השבעות ויורד \nהענן ההוא ורוכב עליו או יעשו קנה אחת מז' קשרים וישביע השבעות וירכוב על הקנה אך \nיש מיני השב' אחרות שאינם צריכות לענין ממש כגון הקנה והענן כנז' אלא בדבור בלבד \nשמשביע בפיו ורץ ברגליו על הדרך שביארנו וטעם הדב' הוא כי תמיד הנוקבא איהי עשיה \nומלאכה ודכורא איהו דבר בלבד ואמנם כבר ביארנו כי קפיצה זו היא ע\"י הדכורא ע\"י נה\"י \nדידיה אשר ביארנו לעיל כי הם סוד ג' רגלי' תחוג לי בשנה ולכל רגל מהם יש קב אחד אשר \nנעשה ממנו ענין הקפיצה דוגמת הקטע יוצא בקב שלו שאינו יכול לילך זולתי ע\"י הקב גם \n"},{"index":7,"he":"יש להם בחי' הקבין ברגליהם לקפוץ ברגליהם וזמ\"ש דעובדא הוה בחד בר נש מאינון בעלי \nקבין: \nוהאמנם כי המא' הזה נסתר עד מאד לא אבאר בו כי אם הפשט לבד כי הנה האיש הזה היה מת \nאלא שנתגלה לחכמים האלו להודיע דבר חכמה כי בכל אתר דצדיקיי' יתבי שולח השי\"ת נשמות \nהצדיקים או המלאכים או אליהו הנביא ז\"ל ללמדם תורה וזה פשוט והנה האיש הזה היתה \nנשמת צדיק אחד שנפטר מן העולם ואין להם כח לבא בזה העולם ולא להתגלות לבני אדם \nחומריים זולתי ע\"י התלבשם באותם הקבין דוגמת מלאכי אברהם דאגלימו בהאי אוירא ואמנם \nיש מיני נשמו' גדולות מהם שאינם נראים כחגרים אך הם שלמים לגמרי ובבואם בעה\"ז ללמד \nתורה לצדיקים הם באי' טעיני כחמרא וכמעשה דרב המנונא סבא בהקדמת הזוהר אך אלו מארי \nקבין כי הם חגרים הוא סוד המשל של רז\"ל על הנפש ועל הגוף אחד חגר ואחד סומא הרי \nשקראו הנפש חגר בהיותה משוללת מן גופא שהוא לבושא שאין יכולת ללכת בזה העולם בלתי \n"},{"index":8,"he":"לבושא שהוא הגוף ובכח אלו הקבין קפץ ורהט ככוכבא דשביטא עד שהגיע לההוא מערה במקום \nמושבו ואז לא הוצרך יותר אל זה הלבוש הנק' קבין ונתפשט ממנו ואז לא היה חגר כי אינו \nחגר זולתי בבואו לעה\"ז שהוא צריך בהכרח למלבוש להתלבש רגליו פה בעה\"ז וזמ\"ש והוה \nתמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא כו' הרי כי אותם הקבין הם דוגמת גופא להתלבש בו \nהנשמה ואמנם היותו רהיט ככוכבא דשביטא יתבאר לך במה שהקדמתי לך כי ג' רגלים הם נה\"י \nוזה היה מבחי' רגל הג' הוא יסוד והנה נודע כי ז' כוכבים הם בז' רקיעים וכנגדם \nמתיילדים ומתהוים בארץ בכח (דף י\"ג ע\"א) תנועתם שם ז' מתכות ואמנם סדרם כך כסף זהב \nנחשת בדיל עופרת כסף חי ברזל והם הם עצמם כנגד ז' כוכבי לכת שבתאי צדק מאדים חמה \nנוגה כוכב לבנה ונמצא כי הכסף חי הוא כנגד היסוד והוא כנגד כוכב הששי הנק' כוכב סתם \nבלא שם לווי וכבר ידעת כי גם היסוד נק' איש חי וכנגדו הוא הכסף חי ואמנם לא נמצא \n"},{"index":9,"he":"זהב חי אלא כסף חי והענין הוא כי הכסף הוא סוד החסד דשריא בפום אמה והיא טפת מיין \nדכורין דנפקי מפום אמה כנז' באדרת נשא וז\"ס אברהם איש החסד שנ' בו והוא יושב פתח \nהאהל אחר שנמול ואז יצתה טפת החסד ונתגלת שם בפי אמה הנק' פתח האהל ולכן ברדתו שם \nמלמעלה למטה עד היסוד מתנועע ונק' איש חי דוגמת הכסף חי המתנענע יותר משאר מתכות \nוכנגדו בז' כוכבי לכת הוא כוכב הנק' כוכב סתם אשר עליו נאמר דרך כוכב מיעקב בסוד \nדריכת הקשת שהיא הטפה היורה כחץ דרך היסוד וזה אומרו דהווה רהיט ככוכבא דשביטא כי \nהיה רץ ע\"י בחי' זו ואמנם בחי' לבוש זה הנק' קב והרי הם ג' קבין לנה\"י וז\"ס בית \nשמאי אומר מקב לחלה הוא הקב האמצעי של היסוד. ובה\"א מקביים לחלה שהם נו\"ה וחכמים \nהכריעו קב ומחצה הוא נצח וחצי היסוד הימיני וכדי שלא לצאת מכונת הדרוש לא אאריך בזה \nכי הא דבר ארוך: \nואמנם קב של היסוד כולל עשרה קבין כנודע כי הטפה היוצאת מהיסוד היא סוד י' זעירא \n"},{"index":10,"he":"שהיא כללות כל הי\"ס והנה כמו שיש בחי' קבין אלו בקדושה כך יש בקליפה וז\"ס רוצה אשה \nבקב ותפלות יותר מט' קבין ופרישות שהוא בסט\"א מעשרה קבין ופרישות הם הי' זעירא \nדנפיק מיסוד וז\"ס קב של חרובין דר' חנינא ממ\"ש למ\"ש כו' כי ר' חנינא בא בעה\"ז \nבגלגול מפני שר' חנינא לא זכה לבנים ועל זה החריב הקב הזה הקדוש (ד\"ש ע\"ד) והברוך \nשל יסוד כי כן ק\"ב ר\"ת קדושה ברכה פי' הטיפה נמשכת מן המוח שהיא חכמ' נק' קדש כנודע \nוברדתה מן יסוד נק' ברוך וזהו קב אמנם הטיפה בעצמה היא אות י' הרי יב\"ק וע\"כ \nאיתייהיב ליה קב חרובין דסט\"א אשר קטרג כנגדו שיהיה עני כיון שהחריב בקדמיתא האי קב \nוזה תמצא בר\"מ דפ' פינחס דרי\"ו ע\"ש וז\"ס הקטע יוצא בקב שלו דר\"מ כו' ופלוגתא דר\"מ \nור' יוסי דר\"מ סבר דכיון שהקבים האלו הם לבוש של הנשמה והוא לבוש החצון שבכל לבושי \nהנשמה והוא המפסיק בין הנשמה לקליפ' הנאחזת בו כי אם כן מותר ליצא בו בשבת לרשות \n"},{"index":11,"he":"הרבים והענין הוא כי רה\"י הוא סוד הקדושה ולכן גבהו עשר' ורחבו ד' כנז' בתקונין \nורה\"ר הוא סוד החצוני' בסוד מ\"ש אליהו הנביא ז\"ל לנביאי הבעל כי אתם הרבים והמוציא \nחפץ מרה\"י לרה\"ר גורם להוציא נצוצי הקדו' אל הקליפות ואמנם זה הקב הוא הלבוש החצון \nשל הקדושה אשר ע\"י יונקים סט\"א א\"כ יכול הוא לצאת בו לרה\"ר כי בהכרח צריכים חיות \nנהירו דקיק כנז' בזוהר וזהו ענין ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי כנז' בסוד סבא \nדמשפטים והענין הוא כי להיות נה\"י לבר מגופא יש להם אחיזה בהם החצונים ואז הקדושה \nנעשית כביכול כעין קטע כי ז\"ס ותקע כף ירך יעקב פי' כי נגנז אור הנה\"י באותה שעה \nכאלו היא קטע ואז אינם נאחזים אלא בסוד הקב שלהם וז\"ס ויאבק איש עמו כי סט\"א נק' \nאבק כנז' בזוהר פ' וישלח מאי ויאבק א\"ר אלעזר מן אבק כו' וביאור הדברי' (ע\"ב) כי \nהחצונים נאחזים בקב ומתייחדים דכו\"ן דידהון ליינק מן הקב דקדושה ולהזדווג ביחד \n"},{"index":12,"he":"ונעשים א' מן אב\"ק והקב שיונקים נהפך להם ונעשה ב\"ק וזהו אב\"ק והבן זה כי אינו \nמועיל להם ודברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לי להאריך בהם וגם אם נבאר פי' מלה \nק\"ב יאריך עלינו הספור ודי בזה: \nונחזור לענין שהיינו בו כי ב' מיני קפיצות הם אחת בנוק' ואח' בדכורא וכל זה ע\"י \nהשדים וכן ע\"י מלאכים דקדוש' יש ג\"כ ב' בחי' כי ע\"י האופנים הוא מציאות קפיצה אחת \nבעשיה וע\"י המלאכים דיצירה שהם החיות הוא קפיצה ב' וע\"י המלאכים אשר הם נק' נק' בשם \nרגלים כמש\"ה ורגלי' רגל ישרה והם המלאכים הנאחזים בנה\"י דיצירה וכן מצינו באליהו \nהנביא ז\"ל שהקפיץ את רב המנונא סבא כנז' בסוף אדרת נשא וכיוצא בזה יש ב' קפיצות אלו \nע\"י שכינתו ית' וכמו שביארנו לעיל על דרוש הקבין שיש קבין בחצונים ויש קבין בקדושה: \n\n"},{"index":13,"he":"ובזה נבא לביאור המאמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו ג' מילין ירצה כי הנה היות \nפסיעותיו ג' מילין ודאי שלא היה בהתמדה אלא בעת ההיא כפי הצורך ולכן לא נאמר ענין \nזה אלא גבי קרא דירדפם יעבור שלום כמו שנבאר שלא היה הולך ברגליו אלא ע\"י קפיצת \nהדרך ואז היו פסיעותיו ג' מילין ומעתה אין לתמוה על היות פסיעותיו ג' מילין בעת \nהצורך ההוא וזה מבואר בתנחומא שקפצ' לו הארץ כנ\"ל: \nומעתה נבאר פסוק ההפטרה כפי דרכנו וז\"ל מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו \nגוים ומלכים ירד כו' ירדפם יעבו' שלו' אורח ברגליו לא יבא מי פעל ועשה קורא הדורו' \nמראש גו' יר' מי העיר ממזרח פי' מי העיר לב המזרחיי' לבא וליפו' ביד אברהם ותי' וא' \nצדק יקראהו לרגלו ר\"ל כי השי\"ת הנק' צדק ממד' המלכו' אשר העיר ממזרח את המלכים וזה \nהצדק הוא אשר יתן לפני אברהם את הגוי' ואת המלכי' וזמ\"ש יתן לפניו גוים כו' וכ\"ה \nלהודיענו שלא תחשוב הדברי' במקרה ושאברהם בכחו וגבורתו שלו ושל אליעזר עבדו ומדרש \n"},{"index":14,"he":"אגדה למ\"ד אליעזר זה עוג מלך הבשן לכן אל תחשוב שבכחם ובגבורתם נצחו את המלחמה אלא \nהכל היה מאתו ית' כי הוא עצמו שהעיר את לבן לבא והוא עצמו יתן לפניו גוים כו' והביא \nראיה לזה ואמר ירדפם יעבור שלום גו' ובזה יתישב שהוזכרה ענין הרדיפ' אחר המלחמ' \nוהענין הוא דבשלמא בענין המלחמ' אפש\"ל כי בדרך טבע בכחו ובגבורתו של אברהם הנק' ענק \nכמש\"ה האדם הגדול בענקי' ובגבורתו של אליעזר עבדו שהיה עוג והיה ג\"כ מן הענקים וגם \nשהיה לו ילידי ביתו שש מאות וי\"ח וע\"י הכח אשר נתן להם הקב\"ה אפ' שעשו מלחמ' האמנם \nבעת הרדיפ' אי אפשר לו' כך כי הרי בעת שרדפם אורח ברגליו לא יבא והיה ע\"י נס שקפצה \nלו האר' א\"כ כיון שהרדיפ' לא הית' כ\"א ע\"י ית' שהקפיץ אותו והוא לא עשה כלום כך \nבענין המלחמ' לא עשו הם כלו' אלא הקב\"ה עשה הכל והוא הפילם לפניהם וזש\"ה אח\"ך מי \nפעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' ולכן שיעור' דקר' יר' כך ירדפם אברהם כשהיה הולך אחר \n"},{"index":15,"he":"(ד\"ש דף י' ע\"א) המלכי' הנה השי\"ת שנק' שלו' יעבו' לפניו להלחם בעדו האמנם עדין \nצרי' לדקדק למה פה כינה להקב\"ה (ע\"ג) בשם שלם מה שאינו בעת ובעונה ההיא כי אדרבא עת \nמלחמה ולא עת שלום והענין הוא כי הלא אלו המלאכים כשבאו על סדום להלחם עליה לא \nנתכוונו כי אם לבקש תואנה ליקח את לוט בשביה ומתוך כך יצא אברהם אע\"ה להלחם עמהם \nויהרגוהו כמ\"ש חז\"ל בב\"ר על פסוק וישובו ויבואו אל עין המשפט א\"ר אחא לא באו אלא \nלהזדווג לתוך גלגל עינו של עולם עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה. היא קדש הוא \nכתיב ולכן פרשו בזוהר ולכן השי\"ת ששמו שלם וכל מעשיו שלום נתקנא באלו הרשעים ארורים \nהם המעוררים מדנים לא\"א ע\"ה שהיה איש שלום שהיה משים שלום לשי\"ת עם כל בריותיו ע\"י \nשהי' מגיירם ועוד שהוא היה בשלום עם אותם המלכים ולכן נגלה השי\"ת אז בשם שלום וזמ\"ש \nירדפם יעבור שלום הקב\"ה בכבודו ובעצמו ולא ע\"י מלאך ולא ע\"י שליח אלא הוא העובר \n"},{"index":16,"he":"ברגליו אך רגליו של א\"א ע\"ה לא זזו ממקומם וזש\"ה אורח ברגליו לא יבוא פי' אורח \nברגליו של אע\"ה לא יבואו אלא הקב\"ה מוליכו באומרו יעבור שלום השמיענו כי השי\"ת הוא \nהמקפיץ ולא אע\"ה עבר ברגליו ובאמור הכתו' בס' הזה אורח ברגליו לא יבא ולא קאמר \nרגליו באורח לא יבא להשמיענו פי' יעבור שלום לומר כי אעפ\"י שהיינו יכולים לומר \nשמש\"ה יעבור שלום היינו שצוה הקב\"ה לשדים או למלאכים שיקפצו לו הארץ לכן כדי לבטל \nסברא זו אמר אורח ברגליו לא יבא פי' אורח של אברהם לא בא ברגליו של השי\"ת ורגליו \nירמוז אל המלאכים כי יש מלאכים שנאחזים בנה\"י והם רגליו של השי\"ת וגם באומרו מלת \nאורח ולא דרך רמז ג\"כ לומר שלא נעשה ע\"י השדים ואורח ירמוז לדם נדות כמש\"ה חדל \nלהיות לשרה אורח כנשים ור\"ל כי גם הקלי' הנאחזים ברגלים העליונים לא באו ברגליו של \nאברהם אלא הקב\"ה בעצמו כאמור. ודוגמ' זה פירשו בס\"ה ואמרו אורח ברגליו של אברהם לא \n"},{"index":17,"he":"יבא כי לכלוכת זוהמא לית ברגלך בעידן דרדיפת אבתריהון ולכן אמר אורח ברגליו ולא אמר \nבאורח ברגליו ע\"כ: \nוהנה זה עצמו כוונת ר' נחמיא ור' לוי ור' יודן בש\"ר יוסי ן' זמרא דלא באו אלא \nללמדנו ענין הקפיצה בעצמה אשר נעשה לו וכמה שעור פסיעותיו בעת ההוא ור' נחמיא אתא \nלאשמיענן ע\"י מי היתה קפיצה זו וזמ\"ש ר' נחמיא לא נתאבקו רגליו וביאור דבריו יובן \nבמה שביארנו כי סט\"א נק' אב\"ק כמ\"ש בס\"ה פ' וישלח ולכן אמר אל תחשוב כי קפיצה זו \nהיתה ע\"י שדים הנק' אב\"ק וביאר הענין הוא כי כח הקפיצה הוא שאדם מתלבש תוך אותו \nמלבוש של שדים ועל ידי זה מתארכים רגליו של אדם ומתרחבים פסיעותיו ואין האריכות \nתלוי ברגלי האדם אלא באותו הלבוש שהוא מתלבש בו ודומה לאדם בעת ההיא כאלו ברגליו \nקורדסקין גבוהי' מאד הנק' בלשון ערבי (קלא קי\"ב) וגם מתרחבים פסי' ולכן א\"ר נחמיא \nלא נתאבקו רגליו כו' לומר שלא נאחזה הקלי' הנק' אב\"ק ברגליו בעת ההיא כי הקפיצה לא \n"},{"index":18,"he":"היתה אלא ע\"י השי\"ת וזמ\"ש אח\"כ אלא כאדם שהולך מביתו לבית הכנסת: \nולהבין זה אתן טעם תחלה למה לא היו רק ג' מילין ולא פחות ולא יותר והענין (ע\"ד) הוא \nכי היו ג' מילין כנגד ג' רגלים העליונים שבהם נתלבשו רגליו של אע\"ה והם נה\"י וזמ\"שה \n"}]}
