{"id":"kabala-50586d1451fb-1-19","bookId":"kabala-50586d1451fb","part":1,"torah":19,"title":"פרק פא","hebrewTitle":"פרק פא","segments":[{"index":1,"he":"פרק פא\nוממאי דאמור רבנן גבי נוקביה עולה עמו יש לנו לדעת בבחינת היות זעיר בעבור ראשון \nדתלת כלולין בתלת וגם ביניקה וגם בעבור ב' כשנותנים לו מוחין יש קורים לו עבור ג' \nכי היניקה גם היא עבור תחשב שחיותם מופקד וגנוז בשדי האם וצריך להתבונן מה הועילו \nלנוקביה כל אלו הבחינות והנה כבר אמרנו כי אריך הוא נשמה לכל האצילות ומתפשט בכל \nהמדות באופן זה בשתי זרועותיו וחציו העליון של ת\"ת דידיה מאיר לאבא ואמא וע\"י קפול \nרגליו בסוד העקדה נכללו נה\"י וחצי ת\"ת התחתון למעלה בגדולה וגבורה וחצי ת\"ת העליון \nובכחה זה נתקן עבור ראשון של זעיר מאבא ואמא ואז נוקביה נעשית במדת יסוד זעיר שהיה \nמתחלה רובע ישראל פירוש רביע מלבד ממדת ת\"ת שהוא ורבעו ארבעה ומלכות תחתיו מעקרא \nשהיתה גם היא רביע ממדת היסוד וסימן רביעית הלוג והלוג רובע הקב הא כיצד בשעה שירד \nהאור מחלון של בינה על נקודת ת\"ת היה בו כדי ד' נקודות תנה\"י ואין אנו דורשין כאן \n"},{"index":2,"he":"האור שנתרבה תחלה על גדולה וגבורה לפי שהן מדות מתעלות הרבה על ת\"ת אחר התקון בסוד \nנשיאות כפים ואנו קיימין הכא בעקר קומתו של זעיר ועוד כשמלך ת\"ת מאי דהוה הוה \nמהקודמים אליו שכבר מתו והאור של נקודת מלכות שגם הוא עבר על ת\"ת אינו מעלה ולא \nמוריד בחשבון זה כי היה חלקו מעורב עם האחרים בסוד עשור נכסי ובמיתת כל אחד מהם היה \nחלקו בשלו מתגלגל ויורד בסוד בר נפלי בגימטריא שבע והוא מניין מלואיהן של יהו\"ה \nאלקים כי שבע יפול במיתת ז' מלכים אחרון לכלם צדיק והדר וקם עם כלם הא למדנו כי \nיסוד של נקודות הוא רביע האור שעבר על מדת ת\"ת ושברה והנה נקודת יסוד נחלקה לב' \nחלקין חציה לדידיה שאין לאחרים שייכות בו כלל וחציה לצורך מלכות שהוא והיא שותפין \nבו אלמא מכל נקודה שהיתה ליסוד בתחלה זה נוטל ג' חלקין וזה נוטל רביע וכשנתעלו יסוד \nאריך ומלכות עמו בסוד ראש העטרה לחצי ת\"ת אז יסוד זעיר אשר היה רובע ישראל נעשה \n"},{"index":3,"he":"גדול ממש במדת הת\"ת זה וזה בסוד נקודה להשואת הקצוות אהדדי ויותר נכון לפרש כי מדתו \nשל יסוד בפנימיות הת\"ת לעלות אל הדעת הוא במדת הת\"ת בחוץ לכלל אבריו שהדעת והיסוד \nאיש יחד פני רעהו הן הן מלאכי אלקים עולים ויורדים בכלם ורמזנו מזה למעלה בפרק ס\"ט \nומלכות נתגדלה גם היא בקיבוץ חלקיה ושבה במדת היסוד כשהיה רובע ישראל ויש כאן סוד \nדלת של אחד שהיא מלכות שכבר יצאה מדלי דלות סוד נקודה ונעשית רובע ליסוד והדר רובע \nלת\"ת וזאת הדלת רבתי שהיא נדרשת בד' דלתין בבחינת מה שהיא עתידה להיות שוה לו ולא \nהוא גדול ממנה ובפ' בלק דף ר\"ד אמרו שעורא דגופא ד' בריתות הוי ומשמע שהן ד' \nשיעורין בגופא בלחוד חוץ מברית עצמו אמנם פשטן של דברי הזוהר שם הוא אחרי התיקון \nוכאן בסוד נקודות כמו שזכרנו ועוד כל היכא שאנו צריכין לכלול מלכות ביסוד כגון \nבאריך ובאבא אז בלי ספק יהיה הרובע מלבד וביניקה שנעשו לו ז' קצוות שלמים נעשית \n"},{"index":4,"he":"מלכות במדת יסוד ות\"ת עצמן והיא גדלה עמו אצלו ממש כי יש לה שם בחינה קבועה אשר \nאיננה יורדת אפי' עם המיעוט בסוד לא זזה שכינה מכותל מערבי אחוריו של זעיר שהוא \nכותל האחורים משותף לבת זוג ובסוד ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך ובהכנסת המוחין \nמאמא לזעיר (שלילו) [שעלו] חפ\"ת שלו להיות חב\"ד אז גם נוקביה הושלמה לו להיות פרצוף \nשלם בעלת י' נקודות ועלתה עמו בעלייתו של בעל והיתה עמו בסוף הדעת בסוד דלת דא' קשר \nלתפילין של ראש והנה אריך מחצי ת\"ת ולמטה הוא נשמה של זעיר במלא קומתו ומן העטרה של \nיסוד אריך הוא נשמה לנוקביה הרי כל קומת אריך מכתפיו ולמטה מאירה בתוך ד' פרצופין \nשל עולם האצילות וכלולה בתוכם מראש ועד סוף ואור המאציל מחיה את כולם: \n \n"},{"index":5,"he":"פרק פב\nהצלם שזכרנו למעלה שהוא מאיר על ראש זעיר בסוד למ\"ד מ\"ם מאמא המתפשטים במלא קומתו \nשהוא הצדי של צלם ראוי שנדרוש בו כפל הצלם בסוד בבואה דבבואה או צלם ודמות והוא מה \nשנרמז בפסוק עד שיפוח היום ונסו הצללים כי כשם שיש לנו למ\"ד מ\"ם מאמא כך ישנם מאבא \nונכללים מאמא וכשם שתרין מוחין חכמה ובינה ותרין עטרין ג\"ג הנכללים באות המ\"ם \nמתלבשים חכמה בנצח ובינה בהוד וב' עטרין ביסוד כל אלו מאמא שהיא מרכנת עצמה כדי \nשיוכל זעיר לסבול אותם כך הלמד מם מאבא כי חכמה ובינה ג\"ג שלו מתלבשים בנה\"י שלו על \nאותו הדרך מם בלמד שאבא גם הוא מרכין עצמו כדי שתוכל אמא לסבלו ועל סוד זה אמרו \nחכמים ברא כרעא דאבוה כי ישראל סבא הוא נצח אבא ואח\"כ מתלבשים נה\"י של אבא בנה\"י של \nאמא וע\"ז התלבשות הוא שסובר ר\"א במסכת תמורה עובר ירך אמו ושם נעשית נסירה באופן זה \nהודו של אבא עם בינה שלו גנוזה בתוכו נשאר לימין אימא ונעשה נצח שלה. ומה שהיה תחלה \n"},{"index":6,"he":"נצח אמא עם חכמה שלה גנוזה בתוכה נשאר לשמאל אבא ונעשה הוד שלו. ואם באנו לדרוש \nהרכנה אחרת והנמשך אליה בסוד מעוט אל הפרצופין התחתונים שהן ישראל סבא ותבונה הכל \nעולה אל מקום א' ולא נאמרו כל הדרושים הללו אלא אחרי השבועה דכתיב ולא אבא בעיר אבל \nכשיש כניסה לירושלים של מעלה ושל מטה יש ויש למוחי זעיר תוספת עלוי עד להפליא \nכמבואר במקומו שהוא זוכה בהם מהאור הפשוט של אבא ואין אמא מלבשת אותם אלא נפתחת להם \nבסוד המעבר בלבד ודי בזה נמצא לפי המכוון אלינו כאן כי יש באמא ב' בינות והוא מה \nשאמר הכתוב כי לא עם בינות הוא והן גבורות אבא ואמא דמעקרא שהם נעשים חסדים וגבורות \nלאמא ויש לאבא ב' חכמות וזש\"ה חכמות בחוץ תרונה והם חסדים דאבא ואמא דמעקרא שהם \nנעשים חסדים וגבורות לאבא על הדרך שבארנוהו בסוד הנשיקין כאן וכאן נכללים בדעת לאבא \nואמא וזש\"ה כי אל דעות ה' כי דעת זעיר הוא מושפע מב' דעות דעת אבא ודעת אמא והנה \n"},{"index":7,"he":"המוחין הללו כשהם נכנסים בראש זעיר מלובשים בנה\"י של אמא הוא סוד הלמד אשר יקראוהו \nבאמת מגדל פורח באויר פי' כשם שהלמד גבוה מכל האותיות כך זה האור מתעלה ופורח מן \nהמדות התחתונות של תבונה ונכנס בראש זעיר במדות העליונות שלו והוא נקרא אויר בסוד \nא' מן היסודות הנדרשים באצילות שלישי למים ולאש ומרחף על יסוד העפר א\"נ אויר במקום \nהזה נאמר על אריך אוירא דכיא שבכחו וסיועו פורח זה המגדל ומתעלה בסוד מוחין כאמור \nוהנה מהג' פרקים של נצח נתקנו חכמה חסד נצח לזעיר ומהג' פרקים של הוד נתקנו לו בינה \nגבורה הוד ומהג' פרקים של יסוד נתקנו לו דעת ת\"ת יסוד כמו שבארנו למעלה והנה דעת \nאבא הכולל ה' חסדים וה' גבורות שנתלבש ביסוד שלו נכנס ביסוד אמא ויוצא לחוץ ב' \nשלישים כי יסוד אמא הוא שליש א' בלבד כי בערך יסוד אבא והוא שליש וחצי בערך למדת \nזעיר וכן ב' שלישים יסוד אבא משלימים ב' שלישים ת\"ת זעיר שנשאר האור מגולה בהם. \n"},{"index":8,"he":"ועוד עובר יסוד אבא ליסוד זעיר על פני כולו אלמא שני שלישי יסוד אבא עודפים הרבה על \nב' שלישי ת\"ת זעיר וזהו סוד הבל הבלים פי' הבל א' נדרש באפי נפשיה ואח\"כ ב' הבלים \nיחד וידוע כי כל הבל מוצאו מהיסוד ויש בזעיר יסוד של אמא המגיע עד שליש ת\"ת דידיה \nזהו הבל א' כי הוא מכסה האור ומתפשט פנימה לו ונעשה בפניו כמין מסך כמו שבארנו \nלמעלה והיסוד של אבא ויסוד שלו המתפשטים למטה מיסוד אמא הרי אלה ב' הבלים יחד כי \nאמנם ב' שלישים התחתונים של יסוד אבא נשארו בלי מסך ונתפשטו לתוך ב' שלישים \nהתחתונים של ת\"ת זעיר ומשם ליסוד זעיר על פני כלו דכתיב ביה הכל הבל ועדיין יש \nלדרוש הבל הבלים פעם אחרת בתחלת הפסוק והוא דעת זעיר כי היסוד והדעת שניהם דבר אחד \nויסוד אבא ואמא שווים אצלו זהו ראשית הפסוק וסופו הוא מה שבארנוהו והכל מסודר היטב \nממעלה למטה באמת וישר: \n \n"},{"index":9,"he":"פרק פג\nמן האור הגדול שיוצא מאותם החסדים שהם תוך יסוד אבא תכף שנשאר בלי מסך בוקע בתוך \nזעיר בקיעה א' כנגד החזה ופולט שם הארה מרובה בסוד אז יבקע ונעשה פרצוף של הארה הכי \nקרא שמו יעקב ע\"ש הבקיעה שאמרנו וכתיב ויהי אך יצא יצא יעקב רבה יציאות טובא \nלפרצופי הארה אלו וכלן לפני זעיר ונקרא יעקב ובאים מהעטרה של אבא הבוקעת מדי עברה \nבמלא קומתו של זעיר והוא לא יכיל גודל האורות והן א' ממקומות תפילין כנגד הקדקד \nמקום דעת זעיר מכח אבא העובר דרך עליו וכמו שנפרש בריש הפרק הקרוב וכשם שלמעלה רישא \nדאין עודף כל מקום תפילין על רישא דאריך ואבא עודף ה\"נ על אמא ככה זעיר עודף מקום \nתפילין שבו בגובה הראש על פרצוף לאה שהיא ממול ערפו במקום קשר של תפילין והבקיעה ב' \nכנגד החזה כדאמרן ומן החזה ולמטה חוזר יסוד אבא ומתכסה בתוך זעיר ובוקע אח\"כ בקיעה \nשלישית בבטן שהוא טבור זעיר וגם יסוד בוקע אחר כך בקיעה רביעית ויוצא ממנו האור \n"},{"index":10,"he":"הגדול שקיבל מיסוד אבא הרי אלה ד' פרצופין של הארה אחוריהם כל היכא דאיתנהו לעומת \nצד הפנים של זעיר למה שהמה מזומנים לעשות שושבינות לנוקביה אחר הנסירה בשליחות הבעל \nוהנה כנגדן מבחוץ כתיב בעשו וגם הולך לקראתך לעומת יעקב ודאי זה נקודה וזה נקודה \nוד' מאות איש עמו אלו פרצופי הארה מבחוץ אשר המה נפרדים ברבוי בסוד נפשות ביתו ולפי \nשהם כצל עובר נשמטו ממנו א' א' וכתיב בעמלקים במלחמת צקלג ולא נמלט מהם איש פי' \nפרצוף ממשי כ\"א ד' מאות איש אשר רכבו על הגמלים וינוסו כדכתיב ונסו הצללים וכן רכבו \nעל הגמלים בגי' פרצוף והעיד הכתוב שלא היה בהם ממש אלא וינוסו בגמלא פרחא אבל ביעקב \nהם בסוד היחוד הנצחי הקיים דכתיב ביה ה' צלך על יד ימינך והם ד' פרצופין כל חד כנגד \nד' אתוון בכלילות עשר מעשר לכל פרצוף ועם י' של מילוי הם בגימ' קדוש וידוע כי כח \nהיו\"ד מתפשט במוח ה' בחזה ו' בטבור ה' אחרונה בעטרה שביסוד והנה זעיר עצמו מחציו \n"},{"index":11,"he":"ולמעלה נקרא נער ישראל מחציו ולמטה יעקב ובאחורי יעקב זה של נקודה יש נקודת רחל \nהנעשית פרצוף דבוקה עמו אחור באחור ומכתר זעיר עד החזה ששם כלה יסוד אמא גם הוא \nפרצוף של נקודה לעצמו הוא אשר אמרנו שנקרא נער ישראל ואחורי ערפו במקום קשר של \nתפילין יש שם לאה שהיא פרצוף הארה ממלכות תבונה דבוקה לנער ישראל פניה לאחוריו \nונבארהו: \n \n"},{"index":12,"he":"פרק פד\nנער ישראל והוא נקודה מחצי זעיר ולמעלה אמרנו בסמוך שיש לאה דבקה בו ממול ערפו \nופניה כנגד אחורי מקום הדעת למחסה ומסתור שלא ידמו החצונים ליהנות הימנו אפי' ברחוק \nמקום אבל היא איננה אלא הארה ואין להם אחיזה באחורים שלה ואמרנו ג\"כ שיש פרצוף הארה \nמיסוד אבא לפני זעיר כנגד מקום תפילין ואע\"פ שיסוד אבא מכוסה שם מיסוד אמא מ\"מ \nבהיות ראש זעיר נפתח שם להוציא ד' בתי תפילין גם יסוד אבא עושה את שלו מרבוי הארתו \nאבל יסוד אמא איידי דטרידא להלביש יסוד אבא וגם מלכות דילה האירה באחורוי זעיר ללאה \nשלו אינו נזקקין ליעקב זה של הארה להמציא לו לאה אחרת אלא לאה דזעיר משלמת אליו גם \nכן ואחוריו של יעקב כנגד פניו של זעיר נמצאו פני לאה לאחורי שניהם אבל יעקב של הארה \nשלפני חזה זעיר יש לו לאה ממלכות אמא שפסק שם יסודה ולאה זו שכנגד החזה פניה לאחורי \nיעקב ואחוריה לפני זעיר ושמה דרדע שהיה מלכות לראש יעקב זה דרה במקום דעת ואחוריו \n"},{"index":13,"he":"וכל דור המדבר היה מבחינת לאה זו שתחלת נבואתו של משה לא היתה אלא להם וזהו חשיבותו \nשל אותו הדור שזעיר מסתכל בהם תמיד והנה דעת בגי' זה דור המדבר עם הכולל וכן ערב רב \nבגי' הכי הוה אלא שהראשונים מן הקדושה ממדתו של משה. ואלה מן הקליפה ממדתו של בלעם \nהרשע שהיה מושל בכתרין תתאים כלן. ודע כי שתי נשיו של דוד שנשבו בצקלג הן כנגד ב' \nפרצופין של לאה שזכרנו. א' בן זוג ליעקב מחצי זעיר ולמטה וסימן לא הביט און ראשי \nתיבות לא\"ה ביעקב. והאחרת בת זוג לישראל זוטא מחצי זעיר ולמעלה וסימן ולא ראה עמל \nסוף תיבות לאה בישראל אף כאן אחינועם למעלה שאין נועם אלא במוח והזווג שם בסוד אחוה \nואביגיל למטה שאין גילה אלא בלב והוא לפנים מן החזה. ושם יש הזמנה לזווג גמר דכתיב \nותהי לו לבת שכל זכות האב מתרוקן לבעל ויתר עליו ג\"כ שהוא אוכל פירות בחייה כי אין \nשום שפע מגיע אליה אלא ע\"י וכל שאינו ניתן לו רק לצרכה חשיבה ליה אכילות פירות מה \n"},{"index":14,"he":"שהוא נהנה בהיותו צנור הברכות אליה וכאן הבן שואל מה הועילו פרצופי הארה אלה של \nיעקב ולאה זוג זוג אף אתה אמור לו כי העליונים עושים שושבינות לישראל סבא ותבונה \nוהתחתונים לזו\"ן: \n \nפרק פה\nכשיוכללו ישראל סבא ותבונה למעלה באבא ואמא גם יעקב שכנגד החזה יפה כחו וכולל בעצמו \nהאורות שהיו עודפין ומתפשטים ללאה שלו כי עכשיו הוא יורשן בסוד ונתתם את נחלת שארו \nלו דליכא למימר שתהא לאה כמות שהיא נכללת ביעקב זה לעלות יחדו ליעקב שכנגד מקום \nתפילין כי הנה בהעלאת פרצופין אלה אין נקבה נכללת בזכר ולא איפכא ועתה יעקב זה \nשכנגד החזה עולה בתוספת אורות אלה ונכלל ביעקב של מעלה ושניהם נעשים קומה א' לעשות \nשושבינות לרחל המתגדלת ויורשת מקום לאה ואז נשלם הזווג לזו\"ן והנה ראש זעיר הוא \nבסוד עציץ נקוב פי' עציץ בגי' י' הויות הכלולות בה והוא נקוב שקשר של תפילין יוצא \nממנו לאחוריו בסוד לאה וראש רחל עציץ שאינו נקוב לגמרי נקב מפולש להועיל לזולתה \n"},{"index":15,"he":"דלית לה מגרמא כלום אבל נקוב הוא מעט נקב שאינו מפולש אלא ככונס משקה דרך שאיבה \nבעלמא כספוג הזה לקבל מזעיר קיום וחיות ושפעו יוצא יצא ושוב אליה בגדולתה דרך ראשו \nממש וקודם לכן אינו אלא דרך אחורי גופו מן המקום שיתפקקו חוליות השדרה לזעיר ומשם \nיוצא ראש רחל בתחלת אצילות ולפניו יראה איסר כנגד לבו בסוד צפור נפש היא לאה שניה \nשזכרנו בטעם איתתך גוצא גחין ולחיש לה עכשיו שרחל עולה למקום לאה הנה העציץ שאינו \nנקוב שואף מן הנקוב דוקא עד עת הנסירה שישובו זעיר ונוקביה להיות פנים בפנים אבל \nאין לזעיר פקוק מורגש וגמור בחוליות השדרה לאחוריו כי אם כנגד החזה אבל לא כנגד \nהטבור ולא כנגד היסוד כדי שישוח שם ללחוש כלום כי לא שמענו שיהו פרצופי נקיבה כנגד \nב' יעקב אחרים דהארה שבארנו בהם ועוד יסוד זעיר יתום שאין מלכות תבונה מאירה בו \nועוד צריך לדעת כי זלפה משלמת בפרצוף עליון מחזה לאה ולמטה וראש זלפה מכוון לגרגרת \n"},{"index":16,"he":"זעיר ובלהה מחזה דרדע ולמטה היא לאה שנייה לאחורי יעקב שלפני חזה זעיר וראש בלהה זו \nמכוון לחזה זעיר והנה ראויה היתה בלהה ללאה של מעלה בסוד ל\"ב נתיבות חכמה ה\"ה בינה \nותבונה שתהיה הארתן סמוכה למוחי זעיר אלא שקדמה שם זלפה והיה זה כדי שתהא מלכות \nבלהה מכוונת ליסוד זעיר שהוא יוסף ואתיא כי הא דאתמר באגדה שלולא בלבול יצועיה של \nבלהה היה לה שתלד תאומים ליעקב אך ע\"י מעשה נטלו ממנה ונתנו ליוסף והן הן מנשה \nואפרים ושתי ההין שבשמה יפה הן נדרשות כאן שהיא משלמת ליעקב שכנגד הטבור ושכנגד \nהיסוד: \n \n"},{"index":17,"he":"פרק פו\nבקצה הגבול שכלה בו יסוד אימא בקומת זעיר אמרנו כי שם תחלת פרצוף רחל אלמא אבא יסד \nברתא הוא לבדו ואין ליסוד אמא חלק בה זולתי כח נקבות שמשתתף שם באות ה' אחרונה של \nקנ\"א ובתר הכי אמא אוזיפא לברתא מנהא לקשטא אל הזווג ודע כי יו\"ד של מ\"ה הן חב\"ד \nדזעיר ה\"א ג\"ג ו' עקרים שליש ת\"ת המכוסה א\"ו של מלוי מותר ת\"ת ויסוד עם מלכות שבו \nבסוד עטרה נשארו אותיות ה\"א לנ\"ה והנה ו' אותיות ראשונות שבשם מ\"ה דזעיר הן מכוסות \nבו' אותיות הה יוד ה' של קנ\"א דאמא כי אותיות אלף משם קנ\"א הן ראש אמא וזרועותיו \nשאין זעיר מגיע שם נמצאה האלף של מלוי הוא\"ו משם מה בסוד דם האדם מכוונות למקום \nשכלה יסוד אמא ובה באותו מקום ממש משלים שם אהי\"ה במלוי הה\"ין בה' אחרונה שבו העושה \nשם בטישה א' וממנה נעשה נקב שהוא קנ\"א עם הכולל וזהו סוד נקבה נקב ה' פי' ה' אחרונה \nשל אהיה מלא בההין נוקבא בסוד נקודה ונעשית שם רחל שהיא כפי חלוף הזמנים נערה קטנה \n"},{"index":18,"he":"בוגרת ר\"ת נקב והה\"י חותם אמא אצלן ואז מכח יסוד אבא יוצאת רחל מאחורי זעיר וכותל \nא' לשניהם והוא סוד ואנכי איש חלק האמור ביעקב שנחלק לד\"ו פרצופין פנים ואחור ואם \nנדרשהו בזעיר על פני כלו יהיה איש חלק כי מחציו ולמטה הוא איש תם בעלה ותנה\"י שלה \nמלובשים בחצי העליון ולאה משלמת שם המקום פנוי ששיירה רחל ויפורש לפי זה איש חלק כי \nבחציו העליון יש הוי' אהיה ובחציו התחתון הוי' אדני צרוף ארבעתם בגי' חלק בצרוף איש \nחלק יחד הן בגי' שם מ\"ה בכלילות עשר מלא קומתו דמטרוניתא דא רחל עקרת הבית התחתון \nלמטה שלימה ומחציו ולמעלה אלקים ע\"כ נקרא מרע\"ה איש האלהים בסוד בינה שזה שמה של \nזעיר אמנם הראש בכל הפרצופין הוא עגול וא\"א להיות בו דבוק גמור ובין הכתפים ג\"כ \nובין השוקים יש חלל וכן בין הזרועות ובין הצלעות שלו ושלה ושם יש אחיזה לחצונים \nוהדינין מתעוררין ויונקים והם בחינת ק\"ך צרופי שם אלקים והאדם בחטאו מגבירה עליו \n"},{"index":19,"he":"ובפרט הליצן בליצנותו נותן כח לק\"ך אלקים בבת א' שהם במנין לץ על כן נקרא הלצים בני \nהאלקים הם כחות הדין שקטרגו על בניו של איוב לפי' כל המתלוצץ נופל בגיהנם שהוא בשתי \nיודין בגי' לץ וכל לצנותא אסורה חוץ מליצנותא דאל נכר שהלואי ישלטו שם הדינין לבערו \nמן העולם ולכן כל הנותן ריוח בין הדבקים מצננין לו גיהנם מפני שהדבקים של ק\"ש הם \nכמנין ששים גבורים וכיון שהאדם נזהר יפה מן הליצנות בסור מרע ונתן ריוח בין דבוקי \nהאחורים של זעיר ונוקביה בעשה טוב אז נכנסת שם הארת בינה מתוך זעיר ואינו מניח \nלקליפה למשול כלל אבל מי שאינו מדקדק בזה יש לו מקום להכנס ולהאחז שם ח\"ו ליפר' מן \nהגזר' ועלה כתיב אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און כי הכל במשפט צדק מסור מאמתת \nההנהגה העליונה והנה דביקים של ק\"ש בהתחלקם בתת ריוח ביניהם יפרידו ק\"ך צרופי אלקים \nלב' מערכות ונכנסת הארה של זעיר ביניהם וממתקת אותם לכן מצננין לו גהנם שהוא כח \n"},{"index":20,"he":"הקליפות והדינין וזו היא לו מדה כנגד מדה כמו שזה גורם שלא ישלטו הדינין באחורים גם \nהוא ניצול מהם: \n \n"}]}
