{"id":"kabala-50586d1451fb-1-21","bookId":"kabala-50586d1451fb","part":1,"torah":21,"title":"פרק צב","hebrewTitle":"פרק צב","segments":[{"index":1,"he":"פרק צב\nבשעה שנכנסים פרקי אמא דאינון נה\"י דידה בראש זעיר נבנית מלכות בינה תחלה וזה מוכרח \nכי היא קודמת אליהם ממטה למעלה להעשות שם [פרצוף] שלם ונקראת בשם לאה מאחורי ראשו \nשל זעיר כנגד הדעת וזהו סוד קשר של תפילין שהראה הקב\"ה למשה כי הנה התפילין עצמן יש \nבתוכם תורה שהיא הארה מרובה בפנימיות המוחין של זעיר אבל הקשר אין לו הארת מוחין \nאלא שבהבל פינו וכוונתינו ביחוד ק\"ש יתוקנו מוחין ללאה ג\"כ אבל לא בכתיב' קיימ' כמו \nלזעיר ודע כי אריך יש לו שערות ונימין וקוצין ופי' זה כי מצד הפנים יש בשער הקדקד \nתליסר נימין דקיימין מהאי סטרא ומהאי סטרא דגלגלתא לקבל אנפוי ובאינון שריין שערי \nלאתפלגא ומכח הארתם מתפשטים תליסר תקוני דיקנא והנה משער רישיא כעמר נקי נגד חכמה \nלמוחין דזעיר ומלבושיה כתלג חיור לאבא ואמא ואלו הנימין של צד הפנים נקראים כאן \nשערות סתם לפי שאינם ארוכים כמו הנימין של צד העורף ומחדודי דגלגלתא לצד אחור אלף \n"},{"index":2,"he":"אלפין רבוא ושבע אלפין וה' מאה קוצי דשערי פי' מניינא רבה לגרמיה מציעאה לאבא ואמא \nומניינא זוטא לזעיר ירצה לכלילות' בעצמה וכל קוצי אית ביה ת\"י נימין כמנין קדוש \nוהנה הקוצים מגיעים עד רישי כתפין לכסות העורף ומן העורף ולמטה מתפשטים הנימין \nונמשכים עד מקום ראש זעיר ומצטרפים עם הצלם אשר לו מאבא ואמא אלו ואלו נעשים כמין \nאריג לחוזק הארתם והוא סוד הטלית על ראש זעיר ויש לזעיר נמי שערות נימין וקוצין \nהשערות הם קטנים מבועי אור לדידיה בלבד ויוצאים מחכמה שבו והנימין יותר ארוכים \nלהתפשט לנוקביה ויוצאים מבינה שבו וקוצים בינונים מהדעת שבו להאיר לשניהם וכלם \nבקטנות ודע כי אבא ואמא אין להם שער כלל לא בזקן לאבא ולא בראש לשניהם והרמז ואיש \nדא זעיר כי ימרט ראשו קרח הוא ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא קדמאה לאמא תניינא \nלאבא וזה וזה טהור אין רע כלל כי אבא ואמא ומזלא בסוד הדעת הם ראשו בגדלות ואז נקרא \n"},{"index":3,"he":"איש חלק ובארנוהו בפ' ע\"ו והנה השערות הם צנורות למבועי אור יוצאים מן המוח ואבא \nואמא אינם צריכים לכך לפי שהם תחות מזלא קדישא דאריך ומקבלים הארה ממנו להשכיל \nלהיטב תמיד לזו\"ן כי זה המזל נוטה שמים ע\"י אמא ויוסד ארץ ע\"י אבא ושניהם לשון הוה \nשאינו פוסק לעולם ע\"ד מה שאמר הכתוב ושמים לא זכו בעיניו ולאו לגריעותא ויש במלת \nמרט נוטרי' \"מה \"רב \"טובך וכן \"אשר \"צפנת \"ליריאך ר\"ת אצ\"ל כי מריטת האצילות בראש \nאבא ואמא הוא בסוד הטוב הצפון נקטינן כי המזל עליון הוא אדרת שער בקדושה רבה על אבא \nואמא דכתיב בהו אדיר במרום ה' וזעיר שאיננו מוקף מאותו המזל תמיד הוא הנתקן בסוד \nקווצותיו תלתלים אמנם בקלפות אין שם תקון באבא ואמא שלהם וכל השערות הראויות אליהן \nנמשכות עד זעיר דקליפה שהוא עשר כלו כאדרת שער פי' כמו האדרת הראויה בתקונים \nהעליונים להשלמת הדוגמא כך נמשך במלא קומתו למטה על פני כלו תדע כי בלעם גם הוא \n"},{"index":4,"he":"בסוד זעיר של קלפה יודע דעת עליון כי האריך שלו דבק עמו והיא מתת שקר שבלעם מתהלל \nבה שהרי גם העליון שלו לית ביה צורך והוא שנה (ע\"פ ד\"ר ובדפוס שני - שגה) בזה למדת \nהתחתונות דההיא סטרא מסאבא ומשה זעיר של קדושה אינו מתהלל בכך כי גבוה מעל גבוה \nשומר ומלת שער היינו עשר כי י' מדות של קליפה מלאת שער והשער בכל מקום הוא בסוד \nנימא שהיא ו' שער ממש ויש לעולם סוד יודין ע\"ג ווין כי יודין הללו הן עקרי השערות \nכטעם הנקודה שהיא ראשית הקו לפי' נקרא שער בסוד וא\"ו והוא עשר בסוד יו\"ד. והנה \nהנימין דזעיר מתפשטין ונמשכין עד ראש נוקביה והן סוד הציציות ולפי דרכנו למדנו \nקדימת הטלית לתפילין שהרי מן הבטישה האחרונה הזאת ממהרת לצאת תפילה של יד ממקום ראש \nנוקביה דכתיב בה שמאלו תחת לראשי לצד פנים מהזרוע בלבד והיא מתחננת שימני כחותם על \nלבך כחותם על זרועך וכפל החותם הוא לכלול בזה ג\"כ תפילין של ראש לזעיר היוצאת לחוץ \n"},{"index":5,"he":"בד' בתים כנגד הפנים מכח הבטישה של אותן ההארות הגדולות שזכרנו וחוזר האור של מלכות \nבינה שיש שם לאחוריו ומוציא הקשר של תפילין שכנגדו קשר כמהו בתפיל' של יד אלא שזה \nכמין י' בערך לבית א' וזה כמין ד' בערך ד' בתים ונגמר אז פרצוף לאה וכשם שיש לנו \nבשל ראש ש' של ד' ראשין וש' של ג' ראשין כך מדקדקים בקשר של יד שיהיו בו ג' חוליות \nמצד א' כמין י' של ד' עוקצין וד' מצד ב' כנגד י' של ד' עוקצין פירוש קוצה לעילא \nוגיו הי' ותרין עוקצין לתתא וכבר בארנו כי שעור קומתה מגיע עד שליש ת\"ת זעיר המכוסה \nמיסוד אמא ושם מתחיל ראש רחל ועד שזעיר מזדמן להוציא האורות האלה שהן יציאות השבת \nשהן תפילין של אור ואלה כנגדן של עור ב' שהן ד' בפנים קדש יביאך מכאן שמע (והיה) \n[אם שמוע] מכאן וב' שהן ד' בחוץ בסוד ד' רבתי שהן ב' חוליות בגגה וב' בירכה הנה אז \nהאשה ממהרת לבא לפני האיש לפי' קדמתו רחל שאינו מוציא רק בית אחד מצד א' והוא קושרו \n"},{"index":6,"he":"על זרועו בעבותות אהבה והדר והיו לטטפות \nבין עיניו שכנגדן הקשר בעורף בסוד לאה כדאמרן והאיש משה עניו מאד דיראה מלתא זוטרתי \nלגביה כדלעיל פ' ע\"ז זכה לתואר זה בשביל מה שהגיע בהשגתו למקום לאה שהיא מלכות בינה \nומשם נגלו לו נ' שערי בינה חוץ מא' ואמא נקראת ענוה על שם אענה את השמים שהיא משפעת \nלזעיר בענוה מרובה שכן היא מרכנת עצמה לצרכו כמו שבארנו ודע כי מג' פרקים של זרוע \nימין דזעיר שהוא חסד נעשו חכמה חסד נצח ללאה וכן משמאלו אליה בינה גבורה הוד ומן \nהקו האמצעי שהוא ת\"ת זעיר נעשו לה דעת ת\"ת ויסוד אלא שדעתה קלה ויסודה קצר ולפיכך \nיספיק לג' מדות של קו האמצעי שלה חצי ת\"ת זעיר וחציו משוייר לכתר נוקביה שהיא רחל: \n \n"},{"index":7,"he":"פרק צג\nאחות לנו קטנה מן החזה של זעיר ולמטה ושמה רחל נקודה ודאי היא אמן של צאן אדם צאן \nקדשים בסוד הנשמות ושם הגדולה לאה שמקומה בגובה קומתו של זעיר ושמה יעיד עליה היות \nהארה לא נקודה הנה זווג לאה מתחיל במנחה להיות פנים בפנים כי אמנם כפול בתפלת שחרית \nלאה עם ישראל אחור באחור ורחל עם יעקב פנים בפנים כי אז יעקב יורד בנצח ורחל עולה \nבהוד ובתפלת מנחה לאה שכלה דינין מזדווגת עם ישראל לבדו פנים בפנים ורחל אחור באחור \nעם כל קומתו של זעיר שהיא נגדלת ותופסת אחוריהם של ישראל ויעקב וכל זה מתוק רב \nלדינין ובתפלת ערבית רחל חוזרת להקטין עצמה ונשארת אחור באחור עם יעקב לבדו עד חצות \nועד כל שעת התפלה הזאת בלבד נמשך זווג לאה עם ישראל מתפלת מנחה עד עכשיו וזהו ההפך \nממש בתפלת שחרית אך אחר תפלת ערבית גם לאה חוזרת אחור באחור עם ישראל עד חצות ואחר \nחצות נגדלת לאה עד למטה ולוקחת גם מקום רחל פנים בפנים ובשבת בתפלת ערבית יעקב תופס \n"},{"index":8,"he":"כל נה\"י דזעיר ורחל עמו פנים בפנים דעדיף טובא משחרית של חול ואחר סיום ערבית עולה \nרחל להיכל הבינה להגדיל' שם ולאה עם ישראל ויעקב פנים בפנים כמו אחר חצות של חול \nוזה נמשך בשבת עד חצות לילה ואח\"כ לאה עולה למעלה להיכל הבינה ורחל יורדת פנים \nבפנים עם יעקב וישראל שהוא רחמים גמורים בסוד עונת ת\"ת אבל לע\"ה הותרה בחול אחר \nחצות הואיל ולאה אז פנים בפנים בקומה שלימה אך קודם חצות אפי' בליל שבת אף לע\"ה לא \nהותרה הואיל וכל שעת תפלת ערבית ישנה לרחל בזווג פנים בפנים עם יעקב בלבד ומשמע לן \nדכיון שא\"א לצמצם ואין לנו רק ד' חלוקות בכ\"ד שעות מהיום הואיל ונאסר בתשמיש המטה \nמקצת חצי הלילה דהיינו שעת תפלת ערבית כאמור נאסר כל חצי הלילה הראשון ההוא לכל אדם \nובשחרית של שבת זעיר עולה לנה\"י דאמא ורחל עולה שם לנה\"י דזעיר בלבד וע\"י התפילות \nבלחש וחזרתן עולה מדרגות מדרגות עך שבחזרת מוסף נמצא ז\"א במקום אבא ואמא ממש ורחל \n"},{"index":9,"he":"עולה עד נה\"י דאמא בלבד ובקדוש קדוש קדוש עולה מלכות לחג\"ת דבינה ובאיה מקום כבודו \nלחב\"ד דידה ואז היא שוה לו ממש ובמנחה עולה ישראל לבדו עם לאה ועם אבא ואמא עד מזל \nתחתון דאריך שהוא ונקה ובחזרה עולה עד מזל עליון שהוא נוצר ושם הוא הזווג פנים \nבפנים לישראל עם לאה ויעקב ורחל במקומם הם בלי זווג אלא אחור באחור הדרן למנחה של \nחול דצלותא דאברהם בעונה הזאת שהיה מקיים אפי' דקדוקי מצות דרבנן וה\"ה שהיה אומר \nמנחה מידיעתו שעתיד יצחק לתקנה הנה הוא היה מדקדק להתחיל בה מכי משחרן כתלי עלמא \nשהוא בתחלת שבע כי אצטגנינות גדולה היתה בו לכוין את השעה שכבר פנה היום מעלייתו \nבו' שעות ראשונות ועדיין לא התחיל לשקוע אלא מכי ינטו צללי ערב פועל עתיד שהם \nמזומנים לנטות וכתיב ויהי בערב ויקח את לאה בתו שלקחה בדברים זו תפילת לקשטה וזווגה \nפנים בפנים נגמר בלילה אחר חצות עם מלא קומתו של זעיר דכתיב ויבא אותה אליו \n"},{"index":10,"he":"והדורמיטא דידה עבדא אפי' למי שאינו ישן אלא ניעור כל הלילה לעסוק בתורה ובמצות \nלפי' לא נטמר יעקב באותה שעה שבה זעיר מתנהג בסוד התרדימה הנופלת על בני הנביאים \nכדלקמן ורחל משעת צאת הכוכבים חוזרת להקטין עצמה לפי' בחציו הראשון הנקרא ליל בלא \nה' לא קבילא עלה דכורא שאינו עת רצון וכל השערים ננעלו ובחציו הב' הנקרא לילה קבילת \nעלה דכורא עלה דוקא בבחינת לאה שעליה המתחברת עמה כדלקמן פ' צ\"ו והיא זמן עונה לכל \nאדם חוץ מת\"ח שאין לו היתר רק בליל שבת ודוכתיה כמו שבארנו ועל אותה שעה כתיב ונהר \nיוצא מעדן להשקות את הגן ר\"ת לאה ועם יוצא מעדן ר\"ת ים אז משתלם שם אלקים סוד אמא \nעלאה ועליה כתיב ונהר בגי' י' הויות והכולל שכלן גנוזות בה יוצא דנגד ונפיק תדיר \nבלי הפסק מעדן דא אבא עלאה והוא יסד ברתא דא רחל לפי' לאה שהיא עצמה דינין גמורין \nונקראת חשוכא דליליה מתחברת באותה שעה עם הרושם הנשאר מרחל כדלקמן פ' צ\"ח כי היא \n"},{"index":11,"he":"מפנה לה מקום ומסתתרת ונקמטת בסוד נקודה תחת המטה והרמז למ\"ט שערים ורושם השער הנ' \nמעצם הבינה ה' עלאה שבשם בסוד ה' של מטה שכלם נכללים בקומת לאה והיא משתמשת בקולה \nשל רחל בבדיקת יעקב על הסימנים ורחל יורדת לבריאה שהיא תחת המטה ממש דאמא בסוד לאה \nמקננא בה ובכחה זה כתיב ברחל ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה ואז היא מוסרת סימנין \nלמעלה ללאה שהן נדה בנה\"י דידה חלה בחג\"ת שהם עקר בנינה הדלקת הנר בחב\"ד זהו סדר \nהתנא ממטה למעלה והם לא נתנו לחוה רק חלה לכפר על עון האכילה שפגמה חלתו של עולם \nואחריה וסתות להצדיק על עצמה דין שמים והדלקת הנר באחרונה לתוחלת התקון וכן אנו \nדורשין בש' חנה הנביאה שהיתה מכוונת בהם בסדר הזה ומספר שמה ס\"ג שהוא תקון עליון \nאבל חוה אינו אלא מלוי מ\"ה הוא שמה לאחר החטא ואפשר לדרוש הסימנין שלשתם במוחין \nבלבד חלה בחכמה ראשית עריסותיכם נדה בבינה דדינין מתערין מינה הדלקת הנר בדעת המאיר \n"},{"index":12,"he":"בכל הקומה מכח העליונות והוא שקיו דאיל\nנא בכל מקום והנה הרשימו שלהן דהיינו סימנין והארה בלבד הוא הניתן ללאה שכלה הארה \nואז היא מתפשטת למטה במקום רחל בכל קומת זעיר וננסרת מאחוריו וסובבת להזדווג עמו \nפנים בפנים בסוד נקיבה תסובב גבר דא יעקב שעולה לנער ישראל ואז היא עונת כל אדם \nלפקוד את נוהו לדעת שלום אהלו ות\"ח העומדים באותה שעה לעסוק בתורה נקראים בית יעקב \nובעלות השחר יש לה זיווג חדש בזכותם שהם נעשים שושביניה ושמחים עמה בסוד תינוק יונק \nמשדי אמו ואז אשה מספרת עם בעל כטעם ויהי בבקר והנה היא לאה שהכירה יעקב בטביעות \nקלא ונקרא אילת השחר שדיניה נמתקים והנה חביבה על בעלה כל שעה כאלו לא הכיר בה עד \nעכשיו והוא סוד ויאהב גם את רחל מלאה רבוי אחר רבוי למעט שלא מחמת עצמה של רחל בלבד \nאלא גם מסבת לאה שזה וזה גורם ובפ' בשלח דף נ\"ו ע\"ב ר\"ש אמר בשעתא דצפרא נהיר \nואילתא דקיימא בקיומא אתעברת בסטרהא ואעלת במאתן היכלין דמלכא פי' בהאיר פני מזרח \n"},{"index":13,"he":"אכתי אילתא קיימא בקיומה פנים אל פנים ואז מסתלקת לצדדין ועלאת באינון היכלין שהן \nאחורי זעיר בסוד אלקים מרובע שמספרו מאתים ואפשר ג\"כ לפ' שהן מאתים בסוד קוממיות ב' \nקומות של רחל ולאה שהן ק' ק' בכלילות י' מי' והיא חוזרת ועולה למקומה וכבר זכרנו כי \nלאה מנהגן בפרצוף שלם עד חצות לילה הא' של שבת כמו חציו האחרון בחול ואית דיימא כי \nהזווג הזה בשבת גם בתחלת הלילה עדיף ויותר מבושם ממה שהוא בסופו בחול וכבר דחינו \nסברה זו בתחלת הפ' אך בחצות הלילה בשבת היא עונת ת\"ח כנגד עלות השחר של חול דמתנינן \nבה אשה מספרת עם בעלה: \n \n"},{"index":14,"he":"פרק צד\nמשיעלה עמוד השחר עד חצות היום היא הנהגת רחל דכתיב בה הולך ואור עד נכון היום \nובשבילה היה הממונה מזכיר זכות אבות ישיני חברון ולהבריק עליה צרופי ההויה לי\"ב \nשבטי [ישראל הרואה אומר (ברקי) [ברקאי] במספר שוה וזכות הקרבנות בפני הבית היה \nמספיק] (המוסגר נמצא בד\"ר) ליחדה ועושה אותה פרצוף שלם להזדווג פנים אל פנים אבל \nעתה צריכים אנו בתפלתנו לעשותה פרצוף בברכת אבות כמבואר במקומה ומעלות השחר מיד \nעוסקים בקשוטיה ציצית ותפילין וק\"ש וזווגה משתלם בתפלת העמידה ובחזרת ש\"ץ ובנפילת \nאפים בסוד ת\"ח מאפיל בטליתו וכשאנו מתפללין בלחש אז הוא מלביש נצח אריך והיא במלא \nקומתה להוד שלו כי חג\"ת שלו נשמה לאבא ואמא נה\"י לזו\"ן ובראשי חדשים שסודם נ\"ה ב' \nראשים לירח הנה שבו שניהם פי' זו\"ן בנצח בכלילות השמאל בימין לפיכך מזכירים יעלה \nויבא בעבודה שהיא בנצח אבל בחנוכה ופורים מזכירים בהודאה דתרווייהו בהוד ולאו \n"},{"index":15,"he":"לגריעותא שיהא זעיר נגרר אחריה אלא שבחול אפי' מההוד אין לה שפע כ\"א ע\"י זעיר ובב' \nהימים הללו היא יונקת בזכות עצמה מההוד והיא תוספת קדושה אליה אך אין קנין לאשה בלא \nבעלה ומזה הצד יאמר תרווייהו בהוד כי נוסף על היות זעיר מושפע לדידיה מהנצח הנה רבו \nיתירא אישתכח ליה בהוד יותר מבחול שנוקביה עולה אליו בזכות עצמה וגדול כבודו \nבישועתה ובחזרת העמידה שבכל יום זעיר מקבל הארה מחסד אריך ונוקביה מגבורה בסוד \nואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו פי' גליתי להם ת\"ר כלולות של ו' קצוות בהתרבות \nאורם עשר מעשר שעד עתה לא היו מאירים רק מג' מדות והנה אפרים לשון רבים שסיוע זה \nיועיל לפרצופים שיפרו וירבו באצילות הנשמות ומחצי היום ואילך מתחילין הדינין \nלהתעורר ורחל חוזרת לאחור לפי' צריך לעשות תקון חדש בתמיד של בין הערבים וזה בזמן \nשב\"ה קיים כי הקרבן היה ממשיך את היחוד מעלות השחר עד חצות אבל שלא בפני הבית אחר \n"},{"index":16,"he":"גמר התפלה רחל חוזרת לאחו' וחסידים הראשונים היו שוהין שעה א' לפני התפלה שעה א' \nבתפלה ושעה א' לאחריה למען ימשיך היחיד פנים אל פנים ג' שעות לפחות כדי משך כל הזמן \nשהוא עונת ק\"ש של שחרית שבו הקב\"ה מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית ותועיל השהיה \nבב\"ה להקביל הארת פניהם של דודים זה וזה לפני התפלה בהזמנה הזאת דלא סגי בלאו הכי \nאם מעט ואם הרבה לכל דבר שבקדושה ולאחר התפלה בסוד שפתים ישק משיב דברי נכוחים והוא \nטעם שקו צית ב' תיבות כי בזכות השקת השפתים והרוח הפנימי המשיקן ברעותא דלבא סופו \nלהשמע ולהתקבל ברצון וזהו צית והא אוקמוה דכל ד' אמות רחושי מרחשוון שפוותיה פי' כל \nזמן הארת ד' אתוון דשמיה קדישא וגם הנה ד' אמות בגי' פום ממלל רברבן והנה בשוב רחל \nלאחור אז יסוד לאה מגיע עד חזה זעיר ונצח והוד כמהו כי אין להם צורך להתפשט בסוד \nחדוש זולתי בהיות רחל מוסרת לה סימנים שהוא בלילה אחר חצות כדאמרן שאלו היתה לאה \n"},{"index":17,"he":"נכללת עם רחל ביום לא היו דינים בעולם ולילה כיום יאיר וכ\"ש אם היתה מתיחדת לזווג \nוהנה אחר חצות תקוני לאה להזדווג עם ישראל פנים בפנים פותחים במאי דרחל סליקת מינה \nשהיא תפלה וחזרה ונפילת אפים וכולן בציצית ותפילין שמצותן כל היום וכל יום שאין בו \nתחנה קדושתו משלמת לדידיה סכת שלום מעין של שבת אחד המרבה ואחד הממעיט ובכל עת אנו \nמשלימין ביחוד קריאת שמע של ערבית שאין בו ציצית וזמן תפילין הוא מן התורה אבל \nמדרבנן לא התירו להניחן רק אם היו מונחים אין צורך לסלקן והנה תפלת ערבית רשות ר\"ת \nתרע\"א וכן ארץ מצרים במספר שוה ע\"ש ועברתי אני ולא [ה]מלאך לפי' מזכירין יציאת \nמצרים בלילות אבל תפלה זו אינה חובה ואמרו בזוהר חיי שרה דף קל\"ב שככה אמר דוד ערב \nובקר וצהרים זמני תפלה הם ואני אשיחה ואהמה בב' של חובה אבל בשל רשות די לו שישמע \nקולי בשירות ותושבחות מחצות לילה ואילך והטעם הוא כדאיתא התם כי ו' אתקין לה' לפי' \n"},{"index":18,"he":"יעקב תקנה וה' איתזנת מן ו' דלית לה מגרמא כלום ודוד כמותם עני ואביון לפי' אמר \nובלילה שירה עמי והיינו טעמא דאחר החורבן נמי רשות היא אי לאו דנהגו בה מנהג חובה \nואיתא התם דשחרית ומנחה תרין דרועין נינהו ובה שכינתא ניחא בנייהו בהדי גופא דדכורא \nדא יעקב שבחא דאבהן מלייהו בלחישו ואמור רבנן יעקב משמש במרום כד\"א ואתה מרום לעולם \n[ה'] והוא סוד תפלת ערבית שאין ש\"ץ זקוק לה ודכ\"ע תפלות חובה באמצע תקנום ואפי' \nבלילי שבתות אין שם חזרת תפלה אלא מעין שבע ולעולם אין בה נפילת אפים אלא שאומרים \nבמקומה על המטה בידך אפקיד רוחי וההבדל רב ביניהם כנודע ובבקר פותחים במאי דסליקנו \nמיניה גבי חובה שהיא ק\"ש המזקקת אותנו מעלות השחר לציצית ותפילין שאין הצצה בלילה \nכי אם בזמן שהובטחנו עליו לילה כיום יאיר ובמקדש בבקר קטורת קודמת לאברים ובמנחה \nאיפכא לפי שהאיברים עיקר בהנהגת רחל היא אמן של צאן קדשים וקטרת עקר בהנהגת לאה דבר \n"},{"index":19,"he":"שהנשמה נהנית ממנו \nזה (הרוח) [הריח] לא הגוף כי כליה של לאה חלשים כנודע ולעולם פותחין במאי דסליקנן \nוהכל הלך אחר החתום: \n \n"}]}
