{"id":"kabala-50586d1451fb-1-4","bookId":"kabala-50586d1451fb","part":1,"torah":4,"title":"פרק יג","hebrewTitle":"פרק יג","segments":[{"index":1,"he":"פרק יג\nכתיב כי שמש ומגן יי אלקים והכונה כי השמש אור גדול ומבהיק הרבה ואין אדם יכול \nלהביט בו רק ברחוק מקום או כשיכנס מתוך חלון וגם בדרך השני הזה יש הפרש היותו גדול \nאו קטן ויש חלוק אחר ממזג ומעלים האור יותר אם ישימו בפניו מסך מחומר זך ספיריי \nבכדי שיצא ממנו האור לחוץ והנה החלוקים הראשונים אפילו רחוק מקום שהוא למעלה מן \nהכתר יצדק שנאמר בהם כי כלם הם בעולם האצילות שהרי אין הא\"ס מתרחק מן הכתר כי ימאס \nיגיע כפיו ח\"ו אלא הכתר הוא הנרתע ומגביל עצמו לעמוד ברחוק מאצל עלתו לרוממותה \nובשפע היורד מהעלה אליו לא יתואר חלון כלל אין שם אלא רחוק מקום על הדרך שבארנוהו \nאבל מכתר ולמטה בא האור דרך צנור שהוא פותח לו חלון מן הכלי של כתר להיות לה לחכמה \nפנימי ומקיף. ואורו יותר גדול מהניצוץ שיוצא מחכמה להיות מקיף ופנימי לבינה. א\"כ גם \nהחלון יהיה רחב יותר והחלון הנפתח מבינה ולמטה יהיה קטן מחלוני הספירות הראשונות \n"},{"index":2,"he":"והנה מדת מלכות צריכה חלון מיוחד מיסוד אליה למה שהיא עתידה להתתקן פרצוף בפני עצמו \nבסוד נוקביה דזעיר ויהיה החלון קטן מאד בערך הראשונים כל אלה בעולם האצילות. וראינו \nבכלל הדרוש הזה שיטות מחולפות בפנים שונים יחוייב לכל משכיל דורש ה' להתבונן בהם \nבכח אמיץ ולבבו יכין לכוין בהסכמת כלן אל האמת בלי שום סתירה מזו לזו כלל אחת מהנה \nתניח בפשיטות כי כתר יקבל אורו מא\"ס בלי שום הרחקה וכן החכמה מכתר. אך הבינה היא \nהמתוארת בקבלת אור הא\"ס ע\"י הרחקה כדי שתוכל שאתו וזעיר מקבל אורו דרך חלון בלי \nהתרחק מבינה ונוקב' דזעיר מקבלת שפעה ממנו דרך נקב יותר קטן וגם בהרחקה ויש אומרים \nכי הג' ראשונות מקבלות האור מרחוק וזעיר מקרוב ע\"י חלון ומלכות צריכה רחוק וחלון \nואחרים אומרים כי א\"א מושפע מא\"ס מקרוב ובה רחב' רבה אבל אבא ואימא ונוקביה בהרחקה \nוחלון קטן ע\"כ דבריהם. ומסתברא לן בישובן והסכמתן כי ג' דרכים אלו כלם מפרצופין אשר \n"},{"index":3,"he":"בעולם התקון כתר דהוה מתקלא. לא כן הדרך הראשון שזכרנו בתחלת הפ' כי הוא לבדו יצדק \nבעולם הנקודות עד לא הוה מתקלא ומן הג' הכי נכבד הראשון מהם לדרוש במקורות האצילות \nתלת רישין כמו שנפרש לקמן באור מספיק בס\"ד. ולדרך השני כלהו אתכלילו בחד אך זה וזה \nעוסקים בגדלות זעיר. והדרך השלישי מפסיק בין אריך לזעיר בפרצופי אבא ואימא והיא \nהראיה דמיירי בקטנות זעיר אלא שהניחו החלון שוה לו ולאבא ואימא למען סור מקטנותו עם \nסיוע מעשה התחתונים כי אז יעלה לקבל מוחין עלאין הן הן אבא ואימא ממש מוחין אליו \nאלמא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי וכל הדרכים הללו בעולם האצילות מניה וביה \nאבל חלוק האו' המכה במסך הוא מן האצילות לבריאה ולפי שבאצילות עצמו יש לדרוש אצילות \nבחכמה בריאה בבינה דאימא עילאה מקננא בכורסיא. וכן יצירה בזעיר עשיה בנוקביה כתיב \nוהבדילה הפרכת לכם בכל מקום שהיא נדרשת בו בין הקדש ובין קדש הקדשים לכם דוקא \n"},{"index":4,"he":"בעולמות התחתונים מכלל שיש קצת דוגמא לזה ההבדל בעליונים ממש אך אינו דבר מפסיק ח\"ו \nרק על הדרך שנבאר וזה כי אבא הוא לבדו יונק שפע א\"ס ע\"י שערות הזקן העליון דאתמר \nביה לבושיה כתלג חיור שהמה ממעטים האור כדי שיוכל אבא לקבלו אבל אינם מלבישים אותו \nכלל רק שהצנורות הממשיכים אותו לאבא הם דקים מאד. אך אבא מלביש אותו בבחינת עצמו \nקודם שישפיענו לאימא אלא שאבא כלו בסוד מחו נפקא מינה שזה ההתלבשות הוא בסוד \nפנימיות החכמה משך לבינה בארח סתום ואיננו מעלים אורו בחצוניות הכלי שלו כמו \nשתעשינה שאר הספירות המתקוננות בעולמות הפירוד והיא הנותנת שיש מסך בפועל בין \nאצילות לבריאה ושני כיוצא בו ויותר עב ממנו מבריאה ליצירה מאין הגלמת האור מאימא \nלזעיר וכן מיצירה לעשייה מעין חלוף האור מזעיר לנוקביה ובהכרח יתחלפו המסכים האלה \nכמבואר במקומו ונדבר בם בסמוך ושוין שלשת העולמות התחתונים הללו כי לא א' בהם מעצם \n"},{"index":5,"he":"הייחוד האמיתי כי יש פרגוד מפסיק בנתים ובאצילות לא כן אף על פי שאין האור מתפשט בו \nבשוה אלא בהדרגה הוא הדבר המפורש בתיקונים באמרם עשר ספירות דאצילות מלכא איהו \nוחיוהי חד בהון איהו וגרמיה חד בהון מה דלאו הכי בעשר ספירות דבריאה דלאו אינון \nוחייהון חד לאו אינון וגרמיהון חד: \n \n"},{"index":6,"he":"פרק יד\nמאד עמקו דברי המאמר הנכבד שהעתקנו בסמוך בסודו ורמיזתו כי הנה מלכא האמור כאן דא \nעתיק יומין שנתקן מכחה של חכמת אדם קדמון אשר חכמים יגידו כי הוא תואר יצדק לנפש \nהעולם שזכרנו בפ\"א ודוקא בהתפשטו עד סוף בחינותיה אשר יקראוהו טהירו סתם שהוא היולי \nלכל העולמות ולא נתחדש לו כנוי זה להקרא אדם קדמון רק בשעה שנתקנו למטה ממנו תלת \nרישין כמו שדרשו בבראשית רבה על פסוק הדוברות על צדיק עתק שהעתיק מבריותיו אבל \nבאויר הקדמון כשהוא נדרש לבדו אין שם סוד פרצוף כלל והנה נתפשט כח א\"ק מחכמה שבו \nדרך הנצח וההוד דאינון לבר מגופא ומהם ובהם הוא סוד התפשטות בכל מקום וכאן נכנס בז' \nאחרונות דמלכא שבו. והדמיון לרצון הכח המתפשט ביד האדם ונותן לה רשות וכח לכתוב \nטעמי תורה והוא סוד חדשים לבקרים רבה אמונתך ר\"ת רחל ומהשבע שאמרנו הוא מתקן \nפנימיות העתיק לעולם האצילות על הדרך שיבא בפרק כ\"ח. וזה העתיק בסוד זעיר של אותה \n"},{"index":7,"he":"מלכות הוא הנקרא במאמר התקונים שהעתקנו למעלה מלכא סתם ואמר איהו פירוש עצמותו \nהפנימי כמלא קומתו של זה העתיק שהוא כולל עשר אע\"פ שאינו בא אלא מכח שבע וחיוהי \nמחכמת א\"ק המתפשטת במלכות שבו דכתיב בה החכמה תחיה בעליה חד בהון פירוש ספירות \nדאצילות שנתפשטו כליהם תחלה הדר נתלבש העצמות בתוכם על הדרך שבארנוהו לעיל בפ\"ה \nולמטה ממלכות אצילות נתחדש פרגוד להפסיק בין האצילות לשאר העולמות ומהכאת אור א\"ס \nבפרגוד חזר לעלות למקומו בסוד אור חוזר ונשלם עולם האצילות. עוד אמר איהו שפרשונוהו \nעצמותו וגרמיה ר\"ל כלל איבריו שהם כלים אליו חד בהון כי לא יחשבו כלים בערך לעולם \nהאצילות שיהיו חוצצין ח\"ו אין נגרע מיחודם כלל כי העתיק מיחד ומקשר אותם עילא ותתא. \nאבל ספרין דבריאה שהעתיק שלהן נתקן מכח הבינה של עולם האצילות דנגד ונפק ע\"י נצח \nוהוד בז' אחרונות דמלכות שבו לאו אינון וחייהון חד כי השפע הבא עליהן מלמעלה \n"},{"index":8,"he":"להחיותן אינו דבק עמהם בעצם בשביל המסך המבדיל ביניהם ובין העתיק שלהם שהוא באצילות \nומזה נלמוד לעתיק דאצילות שהוא בא\"ס אפילו בזמן שזה העתיק נקרא כתר כדלקמן ונמנה עם \nשאר הפרצופין. נקטינן כי מהכאת א\"ס במסך שנתחדש בסוף האצילות ירדו ממנו ניצוצות \nלבריאה ומי' כלים שלמעלה נתחדשו כאן כלים של בריאה שבהם נתלבשו הנצוצות שירדו מן \nהעצמות. אח\"כ נתחדש מסך שני ותחתיו יצירה. אחריה מסך שלישי ותחתיו עשיה על הדרך \nשבארנו נמצא אור האצילות מא\"ס ב\"ה בלי שום מסך והטעם הוא כי חכמת א\"ק לפשיטותה \nורוחניותה שבה נתלבש הא\"ס להאיר באצילות אינו חוצצת בפניו כלל ועיקר וכל שאר \nהספירות אינן אלא מעבר אל האור בלי שום התלבשות אחרת עד אין סוף עולם האצילות אך \nאור הבריאה הוא ע\"י מסך א' מכח התלבשות האור עכשיו בבינה ומחצוניות הכלי של בינה \nמתחדש המסך הזה וכן בשאר המסכים כמו שיבא בסמוך מה שאין כן בהתלבשות החכמה כדאמרן. \n"},{"index":9,"he":"וכל יתר הספירות דאצילות ועולם הבריאה כלו אינן אלא מעבר אל האור המתלבש בבינה. \nומ\"מ זעיר ונוקביה דאצילות עדיפי טובא על הבריאה שהן נהנין גם כן מאור החכמה בלי \nהתפשטות הבינה אמנם אור היצירה מתפשט אליה ע\"י ב' מסכים שיוסיף האור התלבשות בת\"ת. \nאך מלכות אצילות והבריאה כלה מעבר אל האור המתלבש בת\"ת. וכבר אמרנו כי מלכות אצילות \nעדיפ' שהיא (נהנין) [נהנית] מאור החכמה והיא והבריאה נהנין גם כן מאור הבינה. אך לא \nכדרך אחרת כי יניקת הבריאה מאחורי הפרגוד לא כן מלכות ח\"ו ויש כאן עביות יתירה במסך \nהזה שבפני (הצורה) [היצירה] כי הוא נעשה מחצוניות הכלי של זעיר אצילות המתלבש ג\"כ \nבזעיר דבריאה אע\"פ שבבריאה עצמה אינו מוסיף העלם כלל. ואור העשיה מתפשט אליה ע\"י ג' \nמסכים שיוסיף האור התלבשות גם במלכות ומחיצוניות הכלי שלה שב' העולמות בריאה ויצירה \nמעבר אליו והיה המסך הזה מתעבה ביותר בהתלבשות האור בג' ראשונות דמלכות יצירה אע\"פ \n"},{"index":10,"he":"שאינו מוסיף העלם בז' אחרונות דידה והחלוקים שבארנו בפרק הקודם בסדר התפשטות האור \nבאצילות מספיק לחברתה בסוד פרצופין נדרשין גם כן בעולמות התחתונים האלה כל א' בפני \nעצמו והנה הבריאה עצמה היא ראשית בלבד אל הפירוד לא פרוד ממש אשר איננו צודק באמת \nאלא בכלים של בריאה לא באור פנימי שבה כי לא נאמר ושם יפרד אלא ומשם. לפיכך אמר \nרשב\"י בדבריו שהעתקנו בסוף הפ' הקודם כי אינון בסוד עצמותן וגרמיהון שהם כלים אינם \nמיוחדים לגמרי וטעם הכתוב יפורש כך ידוע כי אין בטובה למעלה מענג נוטריקון עדן נהר \nגן בעצם היחוד. כי עדן יכלול ג' ראשונות ונהר הוא קבוץ הקצוות והגן מלכות והנה \nהבריאה כסא ומכון אליה לפיכך יצדק בבריאה תאר מקום הנרמז במלת שם. וברדת המדרגות \nמאותו בחינה פנימית שהיא קרובה אל היחוד ממש ונקראת בשם גם היא קדש קדשים משם ולמטה \nיפרד. וכן ביצירה שהעתיק שלה מכח ת\"ת שבבריאה הנמשך ע\"י נצח והוד דבריאה בז' \n"},{"index":11,"he":"אחרונות שבמלכות דידה אין ביניהם יחוד גמור וכן אתה \nאומר בעשיה שהעתיק שלה מכח ג' ראשונות שבמלכות יצירה המתפשט ע\"י נצח והוד שבבינה של \nאותה מלכות יצירה בשבע אחרונות שבה כי כל אלה הם בכלל עלמא דפרודא: \n \nפרק טו\nמה נמרצו אמרי יושר דאמרו רבנן על חלוקי ההתלבשות שזכרנו אימא עילאה מקננא בכורסיא \nלפיכך אמה העבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת שאין זעיר ונוקביה שולטים על \nהבריאה כי אם בשליחותא של אימא עילאה וגדול כבודו של כסא הכבוד שאין בינו לאצילות \nאמצעי כלל ולא עוד אלא שיש להם בחינות משותפות והוא מה שדקדקנו כי לא נאמר ושם יפרד \nכי הפרגוד המפסיק בין העתיק והבריאה הוא עצמו כללות הבריאה תדע שאמה העבריה צופה \nומצפה להתיעד לבן אדוניה באמירה בעלמא אשר איננו מחוסר נתינה כנודע וקב\"ה מקנן \nבמלאך כי אין זעיר שבבריאה אלא מה שמקבל מת\"ת שבאצילות לפיכך עבד עברי עובד את הבת \nאשר איננה שולטת עליו אלא במצות זעיר והוא סבה רחוקה אליו אך איננו מתייחד עם הסבה \n"},{"index":12,"he":"קרובה רק ע\"י שליח ושכינתיה מקננא באופן כי מלכות יצירה לא בידה טובה כ\"א משכינה \nדאצילות וע\"י אמצעים רבים לפיכך עבד כנעני עובד את הבן ואת הבת אשר איננה רשות בפני \nעצמה ח\"ו ורשאי הרב לומר לו עשה עמי ואיני זנך אלא מחזר על הפתחים בסוד הגלות אשר \nאיננו פוטר אותנו מעבודתו יתברך כאותה שאלה של זקני ישראל ליחזקאל ותשובתו אליהם \nואם נשאל היכא רמיזא באורייתא דע כי אנכי ה' אלקיך הוא נוטריקון אשת נעורים כי ימאס \nה' אלקיך אעפ\"כ לא יהיה לך אלקים אחרים כי אע\"ג דכתיב לא מאסתים לכלותם מ\"מ לא \nפטרנו ממאיסה כל דהו. לא לכלות ולא להפר ברית. ויצדק תאר זה בסנדלפון שהוא בגי' עבד \nכנעני עם ג' אותיות עבד והמלה והשר הזה גופו קנוי קנין עולם בסוד אליהו זכור לטוב \nבמספר שוה אשר הופקד גופו במחיצה ידועה בין ארץ ושמים כדי שיוכל להתלבש בו בהגלות \nנגלות בעה\"ז וכן אליהו זכור לטוב בגי' לב\"ש ונדבר בו בסמוך והיה בעבר הירדן מקום \n"},{"index":13,"he":"ממוצע בין קדושת הארץ וחוצה לה הואיל ויש לו רשות להראות בכל מקום אשר ישאהו רוח ה' \nלא כן חנוך שנהפך גופו ללפידי אש. וידוע כי ארץ ישראל נקראת תמיד ארץ כנען אפילו \nבשעת כבוש וחלוק. ובפרשת מסעי כתיב כי אתם באים אל הארץ כנען בה\"א הידיעה כאלו יאמר \nאל הארץ שהיא כנען. ואל תתמה כי זה השם יצדק אליה על שם הכניעה לפני אלקינו שבשמים \nשחוייבנו בה כפלי כפלים בארץ הקדושה כי שם נגלה אלינו אלקי ישראל מושיע מיתר הארצות \nבאשר הוא שם אל מסתתר אע\"פ שלפי האמת שכינה בכל מקום. ובזוהר אמרו (שנקרא) [שנקראת] \nכן כדי שלא תזוח דעתינו בה כי היא ניתנה לנו על תנאי ולא להקרא שמותינו עליה רק אם \nבחקותיו יתברך נלך. ועוד (נקרא) [נקראת] כן על שלמות רב אשר שמענו ונדעהו מן \nהנוטריקון הנכבד הנדרש בתואר הזה. כנור נעים עם נבל בגי' אברהם יצחק ויעקב. וכן הוא \nבר\"ת שירו לה' שיר חדש כי כל תהלה ותפלה העולה למרום עוברת דרך עליהם במערת \n"},{"index":14,"he":"המכפילה. ולפי שאברהם הוא שרש הנפש לכל ישראל ויצחק שרש הרוח ויעקב שרש הנשמה הנה \nבהסתלקן מן האדם בחטאו נקרא חלל רשע במספר שוה ושכינ' גם היא מעלה שירות ותשבחות \nשלה לאימא עילאה דרך הקוים שלשה שבתוספת שלשה המספר שוה. וכתיב מכנף הארץ זמירות \nשמענו ולא לה לבדה היא משוררת אלא שבקשה לשורר על חזקיה מהטעם שיבא בפ' כ\"א אולי \nיזכה להיות משיח הה\"ד צבי לצדיק ולא זו בלבד אלא כללות פרק שירה העולה מכל היצור \nעליונים ותחתונים המה ושריהם הנה סנדלפון הוא המעלה אותו כנודע ועליו נאמר לשבח \nכנען בידו מאזני מרמה כי הקליפה כבושה ונכנעת תחת ידו בעת רצון ועתידה להטהר \nולהתקבל בידו ממש זו שמאל היא הגבורה הקדושה של עולם העשיה לעשוק אהב כדאמר רבנן \nבדיני אונאה עשוק לגביך סוד הלבוש אור חצון המשתל' לסנדלפון בהיותו כובש הקליפה, \nופרק שירה עצמו הוא כסותו. ושוי לכריסיך בסוד אור פנימי ועוד לעשוק אהב ע\"ד התנא \n"},{"index":15,"he":"אשר יקראוהו בן החוטף אפרתי לא לגנאי ח\"ו אלא שהיה חוטף מצות מן השוק והא נמי רבותא \nודע כי עבר הירדן נקראת ארץ טמאה כי אף על פי שכבשה משה וישבו בה הראובני והגדי לא \nיצאה מתחת השר החיצון השולט עליה. הא למה זה דומה לכבוש יחיד הואיל וארץ ה' עממין \nלא נכבשה כלה והותרנו מהם לשיכים בעינינו ולצנינים בצדנו תדע כי בכל מקום שנזכרה \nבכתוב ממלכת סיחון ועוג כתיב בהו אשר יושב בחשבון אשר יושב בעשתרות והוא תימה גדול \nשהרי מתו שניהם ובטלה מלכותם וישיבתם וישב ישראל בארץ האמורי. אלא ודאי ארץ האמורי \nנאמר על השר של מעלה שמתחת ידו היה מולך סיחון ועוג והוא האמורי שעודנו יושב בחשבון \nבעשתרות אע\"פ שכפתו האל ית' לפני משה לא סר מהקרא שמו על הממלכות ההן עד שנזכה \nלכבוש כל הארץ הנבחרת לגבולותיה ואחרי כן כל מה שנוסף עליה יהיה סחרה ואתננה קדש \nוזהו שאמר משה לבני גד ולבני ראובן ידעתי כי מקנה רב לכם. ומה זו ידיעה לאיש אלקים \n"},{"index":16,"he":"אשר כמהו בדבר הנראה אלא ידעתי כי אתם צריכים סיוע במצות ה' למרעה צאנכם והשר השולט \nשם היה נוקד והעד מישע מלך מואב. וחשבון ממלך מואב הראשון היתה ודי בזה. הדרן \nלמלכות אצילות שכל שלשת העול\nמות תלויים בה כמפורסם. דע כי השפע המתפשט ממנה לכולם הוא ע\"י נצח והוד דידה בסוד \nחדשים לבקרים שזכרנו למעלה וזה כי נצח והוד בכ\"מ הם המתפשטים בסיוע המדות העליונות \nומאריכים עצמם לצורך המקבלים כמו שיבא כי אין בינה משפעת בזעיר אלא ע\"י נצח והוד \nדידה והם המוסיפים הארה לזעיר להשפיע בנוקביה ע\"י נצח והוד שלו והיא מחלקת שלל \nלאגפיה ע\"י נצח והוד דידה. באופן זה מהארת פרקי אימא המתפשטות בה משפעת לבריאה ע\"י \nהפרקים העליונים של נ\"ה דנוקביה והיינו נמי דאמרינן אימא עילאה דמקננא בכורסיא \nוהכוונה על כח הבינה המתפשט במלכות אצילות ומהארת פרקי זעיר ליצירה ע\"י הפרקים \nהאמצעים של נ\"ה שלה דקב\"ה מקנן במלאך. וזהו כח תפארת המתפשט במלכות אצילות ומהארת \n"},{"index":17,"he":"הפנימיות של פרקי עצמה לעשייה ע\"י הפרקים התחתונים של נ\"ה שלה דשכינת מקננא באופן \nוהוא כח דידה ע\"ל פ' כ\"ז ועל זעיר של ארבע מלכיות אלא שנעשה עתיק את האחוז א' א' \nבעולם שלו כתיב שמש וירח עמד זבלה על הדרך שאנו עתידים לפ' בזה פל\"ב יעויין שם: \n \n"}]}
