{"id":"kabala-572c6414a628-1-18","bookId":"kabala-572c6414a628","part":1,"torah":18,"title":"קטע 18","hebrewTitle":"קטע 18","segments":[{"index":1,"he":"נמצאת למד כי בתפילין שבראש מתאחד תפארת בחכמה ובינה וגדולה נעשה הכל ענין א' והנה \nהתפארת שהוא קו האמצעי מתאחד באלו פרשיות ארבע שהן ידו\"ד בסוד הכת\"ר היא קוצו של \nיו\"ד שהוא דבקה בחכמה ונמצא ו' של שם המיווחד מתאחד למעלה ונעשה כל שש ספירות ו' \nאחד עולם אחד ענין אחד לפיכך הקב\"ה מניח תפילין הקב\"ה ממש שהוא סוד התפארת, הרי לך \nמבואר סוד תפילין שבראש והטעם שבהם והתועלת, וסוד הקב\"ה מניח תפילין שהתפילין שבראש \nהם סוד ייחוד העליון, אמנם תפילין של יד הוא סוד ייחוד מלכות בת\"ת לפיכך והיה לאות \nעל ידכ\"ה עם ידו\"ד כי ביארנו לך כי בגבורה שהיא סוד י\"ד נשלמה הפרשיות שבתפילין והם \nסוד ו' ספירות הד' מן הפרשיו' סוד ד' ספירות מתאחדות בתפארת שהוא סוד ו' בבחי' \nעליון על ידי פרשיות ונמצא מתאחד בשלשה אותיות יה\"ו כשמגיעות הספירות לי\"ד שהוא \nהגבורה שהוא סוד פרשה ד', והנה משיכת מכולם אחיזה בי\"ד שהוא בסוד יה\"ו וצריך לסמוך \n"},{"index":2,"he":"ה' אחרונה לי\"ד לפיכך והיה לאות על ידכה סמוכים לעד לעולם נמצא מלכו\"ת שהיא סוד ה' \nאחרונה של שם סמוכים ליד שהוא סוד ד' פרשיו' הנאחזו' בתפארת ונקשרות בהם על יד קשר \nשל יד בצורת הקשר של תפילין של יד הדומה בצורת יו\"ד שהיא סוד יוד קטנה הנקרא יסוד \nכי יוד גדולה חכמה עליונה יו\"ד קטנה יסוד, לפיכך ברית מילה הוא סוד גילוי אות יוד, \nנמצאת המלכות נקשרת בתפארת ע\"י הגבורה הנקרא י\"ד שהיא סוד פרשיות לפיכך נסמכת מלכות \nליד בסוד והיה לאות על ידכה, לאות ממש וסוד אות ברית קדש הוא יסוד הוא סוד קשר של \nתפילין של יד בצורת יוד לפיכך תמצא תפילין של יד בשמאל, שאוחזת את המלכו\"ת עמה נמצא \nהשם המיוחד מתאחד בשני מיני יחוד, בעניין תפלין לפיכך נקראו תפילין של ראש קדושה \nחמורה, ותפילין של יד קדושה קלה כל דבר במקומ', והנני מבאר יותר: \nדע כי התפילין כשהם ברשותו של אדם ראוי להניח שתיהן כדי לייחד מלכות בתפאר\"ת וייחוד \n"},{"index":3,"he":"תפאר\"ת בכת\"ר ואם אין ברשות אדם אלא תפילין אחת מניח אותה אף על פי שאינה מייחד \nלגמרי מייחד אותה בספירות הסמוכה לאותה תפילין שמניח, והבן עוד כל זמן שמניח מניח \nשל יד תחילה כי כן סדר העולמו' והייחוד אבל כשחולץ של ראש תחלה כי זהו סדר הנכון \nשאלמלה אין המלכו\"ת מתוקנת לא יופיע הכתר ע\"י הבינה להשפיע אצי' בתפאר\"ת וכמו כן \nסוד מפסיק בנתיים עבירה היא ונרגן מפריד אלוף והעיקר שלא לשוח ולדבר משעה שבירך \nברכה ראשונה כדי שיתאחדו יחוד שלם כאחד. אמנם שי\"ן של ג' ראשין רמז להתאחד יחוד \nספירות עליונות בתפאר\"ת, בסוד יהו בסוד תפילין של ראש שי\"ן של ד' ראשים סוד תפילין \nשל יד בקשר ה' אחרונה שהוא סוד מלכות בקשר עם יה\"ו ונעשה השם כולו אחד בסוד השם \nאחד, עתה התבונן כיצד המלכות נקשרת בראש ונקראת עטר\"ה מתאחדת עם הכתר בסוד של ג' \nראשון וסוד שין של ד' ראשים לפיכך שין של ד' ראשים הלכה למש\"ה מסיני, ואחר שבארנו \n"},{"index":4,"he":"זה תבין כמה הוא כח של מצות תפילין של ראש ושל יד בתפילין כתיב י\"י עליהם יחיו וזהו \nסוד הקב\"ה מניח תפילין והכל רמודז בתלמןד והנני מבאר כיצד הייחוד בדיבור כתיב ידו\"ד \nאלה\"ינו ידו\"ד אחד סוד הייחוד של שם בד' אותיות כמו הוא אומר השם ראשון רמז לאות \nראשונה של שם שהיד יו\"ד הכולל סוד הכת\"ר העליון והחכמה בסוד אות קוצו של יו\"ד ויו\"ד \nעצמה, אלקינו סוד הבינה שהיא סוד אות ה' ראשונה של שם ידו\"ד סוד התפאר\"ת שהוא סוד \nאות ו' של שם שהוא אות ג', אחד הוא סוד הייחוד אות ה' אחרונה של שם סוד מלכו\"ת, \nוכשהוא מאריך צאחד צריך להאריך עד שתעלה המחשבה למקו' שהתחיל מתחילה כיצד מתחילתן \nהתחיל מקוצו של יו\"ד לחכמה לבינה ולתפאר\"ת עד שיגיע למלכות בסוד אחד: \nעתה צריך להאריך במלת אחד עד שיקשור המלכות ביסוד שהיא קוצו של וי\"ו שהיא התפאר\"ת \nומתפאר\"ת לבינ\"ה שהיא סוד י\"י ומבינה לחכמה ומחכמה לכתר שהיא קוצו של יוד שהוא אי\"ן \n"},{"index":5,"he":"סו\"ף, נמצא הקורא פסוק אחד בק\"ש מייחד הספירות מלמעלה למטה וממטה למעלה וכן ענין \nהקדושה בכל מקום שתמצא קדוש הוא סוד היכלות הטהרה והייחוד טהורה הוא להתרחק מכחות \nהחיצונים ונמצאת הקדושה תוספת אצילות מן הכתר שהוא מקום הקדושה ולפי שהדבר כן הוא \nנאמר בנזיר קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו ונאר בקרחקרח הוא טהור הוא והקודש סוד למד \nוהטהרה סוד מ\"ם זה סוד אצילות, וזה סוד הפסק לפיכך קדושה בכהנים טהרה בלוים שנאמר \nאת אהרן ואת בניו תקדיש וקדשת אותם וכה תעשה להם לטהרם כו' והעבירו תער על כל בשרם, \nוכעצם השמים לטוהר, בטהרו את המזבח טהור יאמר, ואחר שרמזנו זה דע כי הקדושה היא סוד \nרמז המשכת אצילות מן הכת\"ר וסוד קדוש קדוש קדוש סודו הוא אצל אות קדושה מג' ספי' \nעליונות לאמצעית ומאמצעית לאחרונות מן האחרונות מתאחד כל קדושה במלכו\"ת, והנני מבאר \nקדוש קדוש קדוש הן סוד גדולה גבורה תפארת מקבלת אצילות שפע הקדושה מן הכתר והחכמה \n"},{"index":6,"he":"והבינה ומהם לנצ\"ח הו\"ד יסוד כתיב אחריו י\"י צבאו\"ת ומהם למלכות כתיב מלא כל הארץ \nכבודו, הרי לך סוד הייחוד והקדושה כיצד מתאחדים בעשר ספירות, ומה שתראה הקדושה שאמר \nישעי' שנ' ואראה את י\"י יושב על כסא רם ונשא אל יעלה בדעתך שאין כתיב אלא אדנ\"י את \nאדנ\"י צבאו\"ת ראו עיני ע\"י הכסא וזהו מקום הקדושה, לפיכך שרפים עומדים ממעל לו סביב \nהיסו\"ד עומדים שרפים שש כנפים לאחד כי למעלה מן הזרועות אין מלאך ולא שרף ולא שר \nאלא כל מקום שתמצא כענין זה הוא למעלה מיסו\"ד ומלכו\"ת כדכתיב ראיתי את ידו\"ד יושב \nעל כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו עליו הוא למעלה מיסוד ומלכות, \nאלו הן שבעים שרים שמקיפים את התפארת ובאותו מקום הדין של סנהדרי גדולה כדאמר לעיל \nאבל במקומו' שתמצא כתוב על ידו\"ד סתם זו למעלה מן הת\"ת כמו ותתפלל חנה על ידו\"ד \nהשלך על ידו\"ד יהבך וכיוצא בזה, ועתה ראוי לנו שנעמוד במקום זה להכנס לספירה עשירית \n"},{"index":7,"he":"והשם יתברך יורינו האמת: \n \nספר שערי צדק - השער העשירי \nהשם העשירי לספירות הוא השם הנקרא אהי\"ה והוא השם המורה על הספירה הנקרא אין שהיא \nכתר שנודעת היא לעצמה ואין מושגת זולתה, וזהו לשון אדי\"ד והנה הספירה הזאת היא עולם \nכרחמים הגמורות שאין עמהם תערובות דין בעלום אלא כולו רחמים גמורים כמו שנבא בעז\"ה: \n\n"},{"index":8,"he":"תדע כשששלח השם יתברך משה רבינו עליו השלום אל מצרים אמר לפניו רבונו של עולם באיזה \nמדה אתה שולחני אם במדת הדין או במדת הרחמים, וכהא אמרינן ואמרו לי מה שמו מה אומר \nעליהם, א\"ל במדת הרחמים אני שולחך והנני מבאר: \nתדע כי יש שם שנקרא מדת הדין גמור הוא שם אלדים, ויש שם שנקרא רחמים והוא ידו\"ד \nיתברך אבל יש בו קצת תערובות דין לפי ששם ידו\"ד יתברך הוא סוד התפארת והוא קו \nהאמצעי והוא כלול ברחמים ובדין כמו שידעת כבר, ואמר לו משה רבינו עליו השלום רבון \nהעולמים אם תשלחני במדת הדין למצרים אינם יוצאים משם לעולם ואצ\"ל במדת הדין גמור \nאלא אפילו במדת ידו\"ד יתברך שהוא כלול ברחמים ובדין אין ישראל יוצאים משם לפי \nשישראל היו שקועין בעבודה זרה במצרים לפיכך לא היו ראוין ליגאל לא מעט ולא הרבה כמו \nשנתבאר ביחזקאל ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב, ואודיע להם בארץ מצרים כי \nביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש \n"},{"index":9,"he":"ואמרתי להם איש שיקוצי עיניהם השליכו ובגלולי מצרים אל תיטמאו וימרו בי ולא אבו \nשמוע לי איש שיקוצי עיניהם לא השליכו וכתיב לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בארץ \nמצרים ואעשה למען שמי לבלתי הקל עיני הגוים אשר המה בתוכם ואוציאם מארץ מצרים הרי \nלך שלא היו ראין ליגאל אפילו על ידי השם יתברך שהוא מדת הרחמים הכלול באותו שעה אמר \nלו הקדוש ברוך הוא מצד מדה שהיא כלולה מעט או הרבה אינם ראוין ליגאל אבל הן נגאלים \nבמדה שכולה רחמים גמורים שהוא סוד הכתר שהוא עולם הרחמים והוא אדי\"ד שאין בו דין לא \nמעט ולא הרבה, והסוד ואעשה למען שמי ממש זהו השכינה שהיתה עמהם בגלות שירדה עם יעקב \nאבינו עליו השלום שנאמר אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה, כי יעקב ראה שלא \nיהיו בניו ראויןליגאל, לפיכך ירדה שכינה עמהם ובא השם יתברך להוציא את השכינה יצאו \nישראל השרין עמה וזהו ואעשה למען שמי, זו היא השכינה וכבר ביארנו שהיא נקרא. שם \n"},{"index":10,"he":"וזהו סוד עניין שנאמר ונעשה לנו שם לפיכך אמר השם יתברך למשה אהי\"ה אשר אהי\"ה אני \nהשם העליון שאינו מושג, ונודע לזולתי לך אמור להם שוב אהי\"ה שלחני אליכם, וסוד \nשנאמר וחנותי את אשר אחון, אף על פי שאינם ראוים, וכל זה מן הטעם שנשבע אברהם בין \nהבתרים שנא' אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב לחק שאמר לו אנכי ארד \nעמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה מהו גם עלה כלומר בבואי להוציא שכינה ממצרים אוציא את \nבניך עמה, וזה טעם שהשכינה גולה עם ישראל בכל מקום, וזהו סוד שנאמר אני ידו\"ד בעתה \nאחישנה ומה שאמרו זכו אחישנה לא זכו בעתה שבא להוציא שכינה, וימשכו ישראל עם השכינה \nשהם נאחזים בה אפילו בטומאתם שנאמר השוכן אתם בתוך טומאתם, וזו היא ענין יציאת \nמצרים ואעשה למען שמי ממש וזהו שאמר הכתוב כלו הפך לבן טהור הוא. כבר ביארנו לך \nשהשכינה היא סוד הגאולה, והחירות שהוציאה ישראל ממצרים, והטעם לפי שהבינה נקשרת \n"},{"index":11,"he":"בכת\"ר שהיא עולם הרחמים, והכתר בעצמו הוציאם ממצרים על ידי הבינה: \nוהספירה הזאת נקראת - הוא והטעם לפי שאין בכל הנמצאות כולן מי שיגיע לכת\"ר עליון, \nלפי שאין הדבר מושג לנמצא זולתו לפיכך נקרא אדי\"ד לעצם אמיתתו הוא מושג ולא לזולתו \nוהנה הבינה שהיא ספירה שלישית לא הגיע משה רבינו עליו השלום לידיעת אמיתתה ק\"ו \nזולתו והנה נקרא אין מטעם זה אין מי שישיג על אמיתתה ועל ענין הנהגתו בעולם או ענין \nחפצו בבריאותו או לדעת מה טעם דבר זה כך או דבר זה כך (בכל הדפוסים מסתיים כאן הספר \nבלשון זה - ודי לך בזה המעט שרמזתי לך מן השמות הקדושים אם תזכה עדיין ותשמע ממני \nמעזרת השם יתברך והש\"י למען רחמיו וחסדיו הוא יפתח לבנו בתורתו ויזכנו לזמן שכתוב \nכי מלאה הארץ דעה את ידו\"ד כמים לים מכסים. סליק בעזרת דשמיא היודע סודות וגנזי \nרזיא והוא יזכנו בעלמא רחמייא לעלם לעלמיא אמן. כן יהי רצון. מכאן ולהלן הוא הוספה \n"},{"index":12,"he":"מכ\"י) או ענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו כמו שאמר במיתתו של ר' עקיבא שתוק כך עלה \nבמחשבה לפי שאין דברים הללו מושגים אלא לכתר העליון הנקרא הוא, וזהו סוד ופני לא \nיראו כי הג' ספירות העליונות אינן מושגות ק\"ו הכתר בעצמו וזהו שאמר וקראתי בשם י\"י \nלפניך כלומר הספירות לפנים מהשגתך וחנותי את אשר אחון אעפ\"י שאינו הגון לפי דעתכם \nורחמתי את אשר ארחם אעפ\"י שאינו ראוי לרחמים לפי מחשבותיכם וכן הענין בצדיק ורע לו \nוזהו עניין שאמר לו הקב\"ה למשה שתוק כך עלה במחשבה ומטעם זה נקרא הוא כלומר הוא \nהנודע לעצמו ולא לאחר. ודע כי הספירה הזאת היא מקום הרחמים הגמורים והיא מעבירה על \nהפשעים ואעפ\"י שבני אדם ראויין כלייה בספירה הזאת מכפר עליהם ומרחם וחונן עליהם \nכעניין וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם והסוד הגדול הרמוז והוא באחד ומי \nישיבנו כלומר הוא נודע לעצמו לבדו באחד לבד אין ידוע שינוי ולפי' ומי ישיבנו שאין \n"},{"index":13,"he":"מי שידע חפצו ומחשבתו בדברים ודע כי במעשה העגל ראויין היו כלייה וכל הפרשה כפשוטה \nועתה הניחה לי ואכלם בעולם הדין ומצד הדין ראוין כלייה מה עשה משה נכנס לעולם שכולו \nרחמים ויחל משה מלשון תחלה נכנס לספירה שהיא תחלת כל ההתחלות נכנס למדת הכתר למקום \nשכולו רחמים וביטל את הגזירה לשעה ובאותה שעה בקש לדעת הדרכים שיכנס בהם מכל צד \nומכל עבר לפני הכתר שהוא עולם הרחמים ואמר הודיעני נא את דרכיך והשם ית' אמר לו שיש \nלו שלש עשרה מדות שבהם יפיק כוונתו ושאלתו מעולם הרחמים ושם יפיק כל שישאל בכל עת \nצרה כלומר בעומדו במקום הזרועות שהוא ענין הצרות ואמר לו שבאותן שלש עשרה דרכים \nיכנס משה וכל ישראל לעולם הרחמים וזה סוד יודיע דרכיו למשה ואמר לו השם ית' תדע לך \nכי בכל שעת שתעורר מדת הדין בעולם יצאו ישראל לקראתו של הקב\"ה באחד משלש עשרה מדות \nהללו ומיד היא חוזרת לאחור ומתבטלת לפי שאלו שלש עשרה מדות הם דגל המרכבה ומחנותיו \n"},{"index":14,"he":"ונוצחות כל מדות הדין וזהו סוד פגעת את שש ועושה צדק בדרכיו יזכרוך כלומר בכל שעה \nשהיית' בא לדון את ישראל בכעס היה יוצא לקראתך בשלש עשרה מדות ומחזיר כל מדות הדין \nלאחור וזהו סוד שאמר יודיע דרכיו למשה ומה שאמרו חז\"ל בראש השנה ברית כרותה לשלש \nמדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר הנה אנכי כורת ברית וגו' ועניין נפלאות הוא סוד \nהפעולות התלויות בכתר וכן הוא אומר לעושה נפלאות גדולות לבדו לבדו ממש וכתיב זכר \nעשה לנפלאותיו היסוד הוא זכר לנפלאותיו כי הכתר אינו מושג לא מעט ולא הרבה אלא מצד \nהפעולות וכן הוא אומר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה מי בודאי ברא אלה סוד \nהספירות הקשורות בכתר ודע כי מצד זה אין דרך לשום בריה ליכנס בעניין בריאת העולם \nוטעם בריאת כל הנבראים על תכונה זו שאין מי שיגיע להשיג סוד המחשבה והחפץ ולפיכך \nנקרא הוא וכתיב והוא באחד ומי ישיבנו וזהו עולם החסד והרחמים הגמורים שהוא מכפר כל \n"},{"index":15,"he":"חטא וכל עון ואעפ\"י שאין בני אדם ראויין לכך מה כתיב ויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון \nעמו והוא רחום יכפר עון והוא רחום בוודאי והוא מכפר עון ואעפ\"י שאינן ראויין \nוהגונים לפי שהוא סוד עולם הרחמים תדע ששני כתובים מורים אותנו על הענינים הגדולים \nאלה\"ים בענין הצרות הוא בעניין הכפרות האחד מדת הדין גמורה לוחמת מלחמת ישראל ונפרע \nלהם מצריהם והוא אלה\"ים כתיב בו פדה אלה\"ים את ישראל מכל צרותיו הוא מדת הרחמים \nגמורה מכפרת על ישראל אעפ\"י שאינם ראויין וכתיב והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו כמה \nהם נפלאים שני מקראות הללו פדה אלה\"ים את ישראל והוא יפדה את ישראל ואחר שהודענוך \nאלו הענינים הגדולים בעניין סוד אהי\"ה והוא יש לנו להכנס ולעוררך על שאר השמות שזה \nהשם מורה עליהם ומה שתצטרך לדעת כי בהיות השם ית' עושה לישראל תשועות אז מתחבר הכתר \nלגמרי במלוי התפארת והתפארת במלכות וזוהי התשועה הנכללת בשני עניינים על ישראל \n"},{"index":16,"he":"ופודה אותם ונפרע להם מצריהם הרחמים מן הכתר והפרעון על ידי התפארת בהיותו ממלא את \nהמלכות כלי זין ולפי' אמרו חז\"ל ימינך י\"י נאדרי בכח ימינך י\"י תרעץ אוייב ידו אחת \nמשקעתן וידו אחת מצלת אתכם ולפיכך אמרו בחג הסוכות בהקפת המזבח אני והוא הושיעה נא \nהכל רמוז וזוהי הנקראת אין כלומר הספירה שאינה מושגת היא אמתת עצם הבורא ית' אין מי \nשיוכל לדעת בספירה הזאת מהות ועצם ועניין לפי שנקראת אין גבול וזה המקום שלא שלטה \nעין כל בריה להשיג נתיב לא ידעו עיט ואין נביא ומלאך יכול להשיג ולדעת אמתת הספירה \nהזאת לפי שנקראת אהי\"ה לעצמה נודעת ונקראת הוא כמי שאינו עומד לנוכח ונקראת אין \nכלומר אם ישאל שואל עליה ישיב המשיב אין מי שידע דבר הספירה הזאת וכל התשובות שלה \nאין וכמה יגעו וטרחו עצמםאותם שחשבו לדבר מדרך השלילה ולא ידעו מקום השלילה והדבר \nהזה הוא הפך האומר הוציא יש מאין כי האין הוא העיקר שהוא עיקר הכל אבל אינו מושג \n"},{"index":17,"he":"לזולתו והחכמה נקראת יש להנחיל אוהבי יש אכן יש י\"י במקום הזה והיש יצא מן המקור \nהעליון שהוא אין וכן הוא אומר והחכמה ממאין תמצא פי' לא כדעת הסוברים מוציא יש מאין \nשהוציא דבר מלא דבר כלומר מאפיסה מוחלטת אין הדבר כן אלא הוציא יש מאין כלומר האציל \nהחכמה שהיא יש מן הכתר הנקרא אין כלומר אין גבול ואין שעור רחוק מה שהיה קודם בריאת \nהעולם שזהו הכתר ועמוק עמוק מי ימצאנו זוהי החכמה הנקראת יש וכן הוא אומר מים \nעמוקים עצה בלב איש וגו' מאד עמקו מחשבותיך והנה החכמה שהיא ספירה שנייה תלויה באין \nוממנה נאצלת שהרי אות יוד היא הסוד הפנימי והיוד תלויה בקוץ והקוץ נקרא אין שהוא \nסוד אין גבול ואין שיעור ומן הקוץ נאצל היוד שהוא יש יש ממש והיא החכמה יש ועל דבר \nזה היו חוקרים דור המדבר על ידי מסה ומריבה על ריב בני ישראל היש י\"י בקרבנו אם אין \nרצו לתת פירוד במקום שאין שם פירוד לעולם שהרי היוד דבקה בקוץ והקוץ ביוד והחכמה \n"},{"index":18,"he":"מאין תמצא היוד והקוץ דבקים ביחד ועמהם הבינה מתחברת וכן הוא אומר ואי זה מקום בינה \nולפיכך נענשו בכחות שהם למטה מהם והושלכו לחוץ ובא הכלב ונשכם וכן הוא אומר ופורץ \nגדר ישכנו נחש והנה מן החכמה והבינה נאצלים האור והחשך ולבן ושחור ופנים ואחור וכן \nהוא אומר איזה הדרך יחלק אור וחושך איזה מקומו כמה נפלאות כלולות במקום זה אבל הכתר \nהעליון הנקרא אין אינו מושג כלל ואין בו פנים ואחור ולא ענין הפוך בעולם אלא רחמים \nומציאות וחסד ולא יבא ממנו דין ולא הפוך ולא עונש אלא רחמים וחסד גמורים אמנם \nהדינים יתחילו מחכמה ובינה אעפ\"י שאינם פועלים בדין אלא מגדולה וגבורה ולמטה ולפיכך \nמגדולה וגבורה ולמטה נמצאים השרים נאחזים בהם ולא בחכמה ובינה לפי שנאחזים בכתר \nעולם הרחמים אמנם חכמה ובינה נקראים יש והם סוד התחלת המציאות והאצילות ומהם יבואו \n"}]}
