{"id":"kabala-57d8083daf06-1-6","bookId":"kabala-57d8083daf06","part":1,"torah":6,"title":"קטע 6","hebrewTitle":"קטע 6","segments":[{"index":1,"he":"לראשון נמצא לזה הגדול והנורא ואלה הם יוטפצחירו\"ן וניהאעומעיר\"ע, ואלו שני המאורות \nהם ניקוד שבא שבאות הרביעי מן השם, ונוסף גבורה ע\"ז האחרון מן הראשון שזה האחרון \n(נ\"א הראשון) מחלק שלל לכל המאורות ומשקה לגנות המלך ונותן כח לכל דבר ודבר. וזה \nהניקוד שהוא השלישי הוא נורא מאד ורמזתי מעלותיו, ואם תעיין תראה כל העיקר וסימן זה \nהניקוד ונהר יוצא מעדן להשקות (בראשית ב' י'), וזה הסימן הוא חותם הברית הידוע \nבאיברי בני ישראל, ומכאן אביא לך ראייה שהברית סומך המרכבה ושום חכם לא הגיע לסודו \nשל אלו הד' תיבות שהם ונהר יוצא מעדן להשקות (בראשית ב' י'). והרביעי אלו ד' מאורות \nנכללו בד' התיבות הם ד' פנות המרכבה על תכונתם, ומניין של אלו ארבע תיבות הם מצות \nמילה ראשי תיבות שלהם וימ\"ל, ואלו הד' מאורות שהם בד' ראשי תבות הללו סימן וימ\"ל \nכולם נכללו בחכם אשר בישראל אשר הוא בראשון אור עומד, וזהו ונהר וזהו עיקר חכמתו \n"},{"index":2,"he":"עומדת בו, השני הוא אור יוצא אור שמתפשט חכמתו בעולם, הג' אור מעדן שחכמתו מעדנת \nהעצמות לאחר שמקבלין ממנו, הד' להשקות אור מפרנס (נ\"א מתפשט) כן (נ\"א מן) החכם \nהמחכים לכל העולם בחכמתו ועליו עומדים, וזה הפסוק הוא סוד הברית כמו שרומזין ראשי \nתיבותיו וימ\"ל ואחר כך את הג\"ן ומשם יפרד והיה לד' ראשים שהם ישראל זרע הקודש. \nובכאן נשלמו דרכי ניקוד הג' על כללים ופרטים כאשר צריך להיות גלוי וידוע אל חכם \nמבין בכל החכמה, ומי שמדקדק בכאן ימצא חכמה ודעת הרבה ויוסיף לקח גם יוסיפו לו שנות \nחיים: \nניקוד הד' נורא מאד ממוזג (נ\"א ממוסך) ברחמים ובגבורה ממהר לפעול, ומן הג' הנו נכבד \nוהוא מורה הייחוד מן המפורשים למעלה יותר ויותר כמו שאמרתי, אם תעיין באלו דרכי \nהנקודה תבין למי אתה עובד ולמי אתה מודה לאלוה עליך כי כל הדרכים לא נראו אצל זאת \nכלא היו ולא נדמו (נ\"א נראו) לעולם, ואלו המאורות הם גדולים ונוראים כפי שתראה \n"},{"index":3,"he":"עכשיו. מאור א' מתפשט מן מקום המציאות הנורא אשר לדמיונו אין דמיון, ולחזיונו (נ\"א \nולמראיתו) אין חזיון אחר, ולמראהו אין מראה שידמה לו, ולממשלתו אין ממשלה אחרת כמהו \nזולתי המציאות, ולגבורתו כל הגבורות נראו כלא היו, ויצא זה לפעול ולנהוג את שורש \nהמנוחות והנחות ולהוציאו ולהוביאו, ואם מאור זה יצא לנהוג את השם הנכבד על אחת כמה \nוכמה גבורותיו שאין להם סוף, ובצאת המאור הזה לפני אדוניו המאורות שנתפשטו מן זכותו \nומן הדרו סובבים אותו הם המרננים לפניו כל מיני תפילה ושמחה הם המשמיעים השירה \nוהחדוה לכל הפנות (נ\"א פנות העולם) והמאור באמצע כולם עומד (נ\"א הולך) כדמיון מלך \nועטרה בראשו ושאר המאורות קוראים לפניו אברך, ובהתגברו לעלות נראה כדמיון סולם בין \nג' מעלות זו גדולה מזו וזו גדולה מזו, והג' מעלות מי יוכל לדבר גבורתם וממשלתם כמה \nנתגאו (נ\"א נתאוו) ועלו מעלה מעלה, ובעלותו מעלה מעלה נראו כדמיון ג' חלונות מאירים \n"},{"index":4,"he":"לכל צבא המרום, והג' חלונות הם מאירים לכל הדברים ולכל המאורות ועליהם מיוסדים כל \nההיכלות וכל העמודים, וכל הדברים על ג' מאורות האלו עומדים, ואלו ג' מעלות עליהם \nעמדו ג' האבות וכל מאור ומאור כסה לעבדו, ובכסות המאור מן הג' המאורות האלו את \nהגלגלים וכל צבאותיהם ומראות (נ\"א מרוב) הזיו שנאצל מבין שלשתם נגזרו נשמות (נ\"א \nשמות) האבות וזהו מקום השורש הנעלם, והמאור הזה הראשון אשר לג' חלקים נחלק הוא היה \nמראה אשר ראה יעקב בבית אל כמ\"ש, ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וגו' (בראשית כ\"ח י\"ב) \nונאמר, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה (שם שם י\"ז), וסולם הזה בו כל משכיות החמדה \nנשרשים וכל מיני התאוה שמתאוים כל צבא מרום להגיע לשורש הנעלם הזה וזהו ניקוד שורק \nבאות מן השם (נ\"א יהו\"ה) שורק בן (נ\"א בו) ג' נקודים, והמאור הזה הראשון מרוב זכותו \nכאשר הוא עולה מכסה את שם יהו\"ה ומוביאו ומוציאו כרשותו ומנהיגו לשלשה פנות לפנת \n"},{"index":5,"he":"דרום ולפנת מזרח ולפנת מערב, ולפנת צפון לא הנהיג אותו. והמאור הזה בהיותו מכסה את \nהשם הנכבד לא נראה מן השם דבר ואינו לפי שהשם הוא קטן, חלילה מלהאמין זה, אלא המאור \nשנחלק לג' חלקים הוא כמו האומן את היונק, וזהו לפי חשיבות השם, ובצאת מאור (נ\"א \nעמוד) הא' מן מקומו מרעישים מפניו כל המאורות וכל הבניינים וכולם מלאים פחד ואימה \nגדולה אין לה ערך ודמיון, וזה המאור בו נכללים ג' עולמות וממנו מתפשטים מזון לצבאות \nג' עולמות. ובמאור הזה נכללו דין ורחמים ואלה שמותם שנמצאו לו על פי גבורתו שם \nהראשון נקרא משבצות ושם השני רושא (נ\"א רוטא) ושם הג' נקרא תגעץ ג' שמות הללו אשר \nמראיהון כתמר וראשי שמותם תמר הם שמות הגבורה והרחמים פועלים בלי טהרה כרצונם, והם \nשמות שמהם קבלו האבות, והראשון הוא המלביש לצבא השמים שני עם עדנים, וגם המלבישם \nתפאר\"ת וע\"ז והד\"ר וגדל\"ה (נ\"א וגדולה לבד), ואלו הג' שמות הם היותר קרובים אל המלך \n"},{"index":6,"he":"מכל המקומות שאמרנו למעלה, ושמותם בלשון קודש, שם הראשון נחל שטים והשני סוף \nוהשלישי נחל העברים, אלו הג' מקומות מי יוכל לדבר גבורתם, לכן הפועל באלו הג' שמות \nיהיה מתכוין ויעלה הפעולה בידו, ואלו הג' מקומות הם ג' מיני ברית שכרת הקב\"ה עם \nישראל הראשון שלא להביא מבול לעולם ונתן לאמצעי לשם משבצות והוא מ\"ש בתורה, ועשית \nמשבצות זהב (טהור) (שמות כ\"ה י\"ג), שכאשר שום משחית יוצא מלפני המושל המאור הזה \nעומד בפרשת דרכים וכח המשחית כאשר יגיע אל המקום הזה תשש מלפני כח מעלות המאור הא', \nוזהו הברית שכרת הקב\"ה עם נח. השני הוא הברית שכרת עם אברהם אבינו ע\"ה שלא להכרית \nאת זרעו. השלישי שלא לסלק השכינה מן המקדש כמ\"ש והיו עיני וליבי שם כל הימים (מ\"א \nט' ג', דה\"ב ז' ט\"ז). מאור השני מן ניקוד הרביעי והוא מאור מתקרב אל המלך יותר משאר \nהמאורות ובצאתו לפני אדוניו נתן פניו למזרח ולמערב (נ\"ל כי נחלק לשנים) ונקראו \n"},{"index":7,"he":"שמותיו ספריהואל (נ\"א ספדיהואל) ושם השני צציצצנה (נ\"א צציצציה) הם שני מאורות שזה \nמתגבר על זה ומרוב התגברם ועולים למעלה מעלה תשש גבורת הגדולה ונשאר מנוחתם בלי \nתערובות של דבר אחר, עמדו שני המאורות ונראו כשני העמודים נבוכים, ומן זכותם נאצל \nמן הכנפים פנימה אור שאין לו ערך גם במביט למעלה גם במביט למטה, זולתי שהמביט למעלה \nנתפשט גבורתו ונראה בדמיון רקיע והמביט למטה נראה לגבורת העליון כדמות ניצוץ אחד \nקשור ברקיע, ושניהם כאחד נקראים היכל האהבה שבז' היכלות, כי מרוב זכותם נאצל ו' \nמיני זוהר וכל זוהר וזוהר נצטייר בצורה נפלאה, ומן אלו הו' מינים נתפשטו ו' מתנות \nאשר אלה שמותם, שרפים בראשם שמועיאל, חשמלים בראשם חשמ\"ל, תרשישים בראשם שלוי\"אל, \nאראלים בראשם מיכא\"ל, שנאנים בראשם גבריא\"ל, אופנים בראשם אורפניא\"ל. ו' השרים הללו \nתשביע כאשר תרצה לפעול בשם הזה בניקודו תצליח וכל דרכיך נגה אור, וזהו ניקוד קמץ \n"},{"index":8,"he":"שהוא באות השנייה. מאור הג' מי ימלל גבורתו והדרתו וזיוו ועמקו כי הוא מושל למעלה \nולמטה הנקרא שורש האמונה שממנו נשרשו כל המאורות שאמרנו והוא מקום החיים והמות והוא \nהרפואה והנחה אשרי אדם מצא חכמה, והוא מקום מעמד למנוחה הנמצא בלי תערובות הזכה \nוהברה מקום האור שנאצל בשעת היצירה שהוא אור ממית ומחיה מוריד שאול ויעל כלומר כל \nמי שהוא טמא ונגע בקדושתו נשרף בו מיד ומי שהוא טהור יירש מנוחתו והדרתו, והוא מקום \nזיווג העליון ומקום זיווג התחתון ובמקום הזה שני זיווגם נעשה בחכמה. ועתה היה מעיין \nבכל לבבך ובכל נפשך ותשיג חכמה אשר לא השגת אתה ואבותיך ובכאן תראה למי אתה עובד \nומי זה הוא אלהינו ומלכנו, ועתה אביאך בדרך האמונה שלא תסור ותראה נפלאות עמוקות \nבהתגבר מאור הג' המושל מעלה ומטה ומרוב זכות וגבורות המאור נחלק ממשלתו לשנים האחד \nהוא המביט לעיל הוא העולה עד מקום הראשון הקדמון, ומי יוכל לדבר גבורתו והדרתו \n"},{"index":9,"he":"וזיוו ותפארתו ושאונו שמתפשט ממנו, ובעלותו אינו נבדל משרשו שורש הנאה והנעלם עד \nשהגיע אל מקום אבר הראש מלמעלה לשער ומזדווג שם הוא הנקרא זיווג עליון אשר ליפיו \nאין קץ ואין תכלית ומספר, ובהזדווגו שם המאור הנעלם חופף עליו והוא המאור הגדול \nוהנורא אשר לדמיונו אין דמיון ולתפארתו אין תפארת והכל לא נחשבו אצלו אלא כלא היו \nוהוא אינו מושג מפני רוב מעלתו ומפני קטנות השכל שיש בנבראים, ובהיות מזדווג העבד \nלאדוניו לא נראה משניהם דבר ורוב זכות האור החופף אין לו ערך ומרוב הזכות נמשכו \nממנו צינורות מלאים זיו והדר שופכים (נ\"א ממשיכים) שפע וברכה לכל העולמות ולכל \nהנבראים, מי יוכל לדבר השפע והברכה כמה הוא שלם ולדמיון השפע שיוצא בצינורות קראו \nכבוד יהו\"ה והצינורות נמצאו כמניין כ\"ו זו גדולה מזו וזו גדולה מזו, כולם מלאים זיו \nוהדר וחמדה ואחת חופפת על כולם הוא שורש המנוחות, ואחר זה המאור החופף על הכ\"ו הוא \n"},{"index":10,"he":"מקום המציאות שמשם מתפרנסים עליונים ותחתונים, וכאשר הזיווג הזה נעשה משם יוצאות \nהמאורות הגדולות ומן אלו מאורות הגדולים נתפשטו המאורות המשחיתים דרכי בני אדם, וגם \nהמאורות המיישרים דרכי בני אדם, ועל המשחיתים הללו כתיב, ויברא אלהים את התנינים \nהגדולים (בראשית א' כ\"א) הם המושלים על כל דרכי בני האדם וממשלתם בשעות ידועות \nבאשמורת הבוקר ובחצי היום ובשעות ראשונות מן הלילה, ומן רוב זכות המאור שנזדווג \nבאדון הכל שהוא אלהינו נבדל ממנו מאור פונה למטה וברדת המאור הפונה מטה נתבזבזו כל \nהמאורות וכל הגבורות וכל הממשלות, ומרוב התחברות הנאה הזה הנזכר מתנוצצים הניצוצות \nוהם השרפים בעלי היכולת, ולאחר כך שהגבורה התחילה להחליש מתפשטים ממנו מאורות \nמצויירים בצורות בעלי שכל והם החשמלים וכן כולם מזה המקום מתפשטים ומזה המקום \nהנשמות יוצאות, ונודע לנו באמת כי כל הדברים תלויים בהקב\"ה ואפילו יתוש בן יומו הוא \n"},{"index":11,"he":"המפרנסו, והנה נודע לנו שאם הקב\"ה לא היה אחד נראה מכל מיני הדמיון והראיותו ושאינו \nתופס מקום שלא יוכל לפרנס לכל ברואיו שהואיל והוא אחד נראו מכל אלו הדברים ממשלתו \n(נ\"א אז היה נדחק מכל אלו הדברים ואין ממשלתו) היתה מגעת לכל הקצוות, ובזה הענין \nאין לנו להאריך, וזהו ניקוד שבא שבאות הג' ואלה הם שמותיו שם הראשון ייי והוא \nהמזדווג למציאות הנורא וממשלתו של זה השם אין לו ערך, ושם השני אדנ\"י הוא הנקרא \nהדום רגליו של רם ונשא מקום הזיווג התחתון שמשם הצבאות והחיילים יוצאים והוא בריכה \nתחתונה (נ\"א עליונה) אשר משם שואבים כל הנבראים, ואלו שני (נ\"א שמות) המקומות נמצאו \nמיוסדים על היכל האהבה שהוא יהוה, ויצאו אלך שני המאורות לנהוג את יכולת שם יהו\"ה \nואם לדרום ואם לצפון. מאור הד' והוא כמו עניין מאור הב' זולתי שנמצא הפרש בין זה \nלזה שזה המאור הד' נקרא מקור מים חיים ונוזלים מן לבנון ויוצאים המים בו' דרכים הם \n"},{"index":12,"he":"ו' קצוות העולם, והם ד' הנהרות (נ\"א הנקודות) שיוצאים מגן עדן, וזה המאור הוא הנקרא \nרקיע העליון מתגבר בגבורה עליונה ומכסה ברוב גבורתו לכל הדברים ומתחרדים (נ\"א \nומתחברים) המאורות באורם (נ\"א בראות) שהוא מתגבר ועולה אל כח מקורו העליון הגדול \nוהנורא, ובהיותו עולה כסה לכאן ולכאן והוא הנקרא מסך העומד לפני המלך לבל יראו פניו \nמשרתיו עושי רצונו (נ\"א נ\"ל רק עושי רצונו) והוא רקיע שכאשר אותיותיו רואים בכח \nמקורו מרעיש (נ\"א מכעיס) לעלות חמה ולנקום נקם והוא ניקוד הגבורה וממנו נמשכו כל \nהגבורות וכל הממשלות וממנו נתפזרו, והוא כח מכניס התאוה בלבות בני אדם ומעמיד יצה\"ר \nבמקומו, והוא כח שמשם משפט וצדקה יוצא, והוא כח שכאשר הוא מתגבר ועולה בגבורה כל \nהמאורות עומדין בהחבא ותשש כח הסבל (נ\"א השכל) ולא היה יכול לסבול ותשש הרחמים \nונתגבר הגבורה ועלה אל מקורו מקור הנעלם ועמד לפניו כדמיון גבור וידיו פרושות וקשתו \n"},{"index":13,"he":"בידו לעשות משפט, לולי ההדר והזיו היוצא מלפניה הכבוד שמתפשט על הגבורה ומכסה עליו \nואינו יכול לצאת ותשש גבורתו ועמד מפחד מפני המאור המכסה עליו הנעלם מעיני כל בריה, \nוזה שמו שנמצא לרקיע אלהים והוא ניקוד פתח פתח הגבורות והוא המוציאם והמביאם \nכרצונו, ומראהו כאש אוכלת וקול שאונו כקול מים רבים וזוהרו כזוהר השמים לטוהר \nוגבולו ידוע מן המערב ועד המזרח מן שם ייי' (נ\"א יהו\"ה) ועד שם אדנ\"י והוא בין \nשניהם מתפשט, ואם בראשון נקשר גבורתו תשש מפני רוב הרחמים, ואם באחרון נתחזק גבורתו \nמתגברת מעלה מעלה וממהר לפעול פעולותיו כמו שראוי, וסימן הניקוד הזה יוק\"ח נ\"א מע\"ט \nמים (בראשית י\"ח ד') זהו סימנו העליון רומז כוחותיו בלי קדושה וממהר לפעול, ושם \nאהי\"ה כלול עמו אין תכלית לפעולותיו. והנה לך הניקוד הנכון והמעולה עד אין קץ לא \nפירשתיו כי הוא כלול בשיר השירים כזה שיר השירים אשר לשלמה. ולשם תראה חכמה לאין \n"},{"index":14,"he":"סוף בזה הניקוד החמישי שאפרש עכשיו בעזרת השם ית' ויתעלה: \nניקוד הה' הוא שורש הניקודים בגבורה וברחמים מתגבר משמיע שאונו מן קצה הארץ ועד קצה \nהארץ מתגבר לעלות כאשר מתפשט מן שורשו מן שורש אילן החיים, ובהתגברו בחוקו ממעל \nלראשי החיות חופף על כולם ומרעישים מפניו ובעלותו אל מקומו כמה מחנות הרס וכמה \nממשלות שבר, לקול שאונו אין ערך ואין דמיון, ובהתגברו לעלות נתפשטו כנפיו למזרח \nולמערב ולצפון ולדרום ולמעלה ולמטה לו' קצוות וגם המאורות העליונים וגם התחתונים לא \nנדמו אצלו כלא היו גם מן השורש גם מן הענפים, ולשורש ולענפים מרעיש כי הוא המנהיגם \nבלי ידים ורגלים אלא מרוב גבורתו הגדולה ומהתפשטות כנפיו כה וכה נצררו ונקשרו ועמדו \nכל המאורות תחתיו והוא נמנה למלך לנהגם אף ע\"פ שיש במאורות גדול ונכבד יותר ממנו \nהוא הממהר דבר לעשות ולהעשות כן לחוסים בצלו וליודעים מקורו יהי ברוך מקורו, ומקורו \nכמה הוא המתגאה על חביריו ומרוב גאותו זה וזיוו והדרתו נתפשטו ממנו מאורות לאלפים \n"},{"index":15,"he":"ולרבבות אין קץ להמונו ואין לסבול שאונו ואין לראות יכולת להביט ביופיו ואין שכל \nואין חכמה להשיג גדלו עד כי גדל מאד, כי מן הריח (נ\"א הרוח) לקחו כח וגבורה וזיו \nוחכמה לפי גדלו מאד, ומרוב התגברות המאור הזה (נ\"א כי גדל מאד) ויצא שמעו בכל \nהמאורות וכשמריחים (נ\"א וכשמראים) אותו צבאות הגלגלים העולים בקו המישור ומתגברים \nמאד כי מן הרוח לקח כח וגבורה וזיו וחכמה לפי גדלו, ומרוב התגברות המאור הזה בעלותו \nבגאותו ובגאונו נתחלק לשני חלקים, וכאשר נתחזק נודע כי מן מקום אחד מקבל והוא נחשב \nכלא היו אצל מקורו לכן המבין ישמע דברי חכמה כי אפילו שנחלקו לב' ראשים גם שניהם \nנמצאו אדוקים בכח מקורם הנעלם, ובזה תבין כמה הוא כח המקור (נ\"א המקום) שאפילו \nשנחלקו בדרך העליונה (נ\"א העלמה) נמצאו שניהם קשורים ואינם יכולים לצאת מתחת כח \nמקורם ללכת ולהתגבר כה וכה כי לא בידם הממשלה, שאפילו שהם נוהגים לכח הנכבד והנורא \n"},{"index":16,"he":"מכח אחר (נ\"א אחד) בא כחם לשניהם, ובהתחלקם שניהם האחד נותן פניו למעלה להתגבר \nולעלות ובהתגברו לעלות מרוב גבורתו נתפשטו ממנו מאורות הגדולים שלמניינם אין מספר \nוהם הנקראים צובאים פתח האהל וכלם נמצאו קשורים כצרור המור, כי זה המאור שנתן פניו \nלמעלה נקרא בלשון משל צרור המור, ובהתגברו לעלות נותן פניו ופורש כנפיו לעלות אשר \nהם ב' המאורות המקבלים ממנו אשר שם הא' צבאו\"ת ושם השני שד\"י ובהתגברם לעלות א' \nמימינו וא' משמאלו נשמעה שירתם משני כנפים האלו מהמזרח ועד המערב כמ\"ש, מכנף הארץ \nזמירות שמענו צבי לצדיק וגו' (ישעיה כ\"ד ט\"ז), וזו היא השירה כאשר היא יוצאה מבין \nהכנפים מגעת עד מקום אור המציאות הנעלם אשר הוא סבת הסבות, ובהגיעה שם נתאמצה יותר \nוהתחילה לחזור חלילה אל הט\"ו מעלות השיר, וכן היה במקדש היה הלוי עולה במדריגה \nראשונה והיה מרנן מכוין רנת הגלגל הראשון לנקודים ידועים, וכאשר היו שומעין צבא \n"},{"index":17,"he":"גלגל ראשון שירתם היו מחרידים (נ\"א מתחרדים) מאד מאד, והיה הכהן מקטיר קטורת בהיכל \nוהיה הלוי עולה במדריגה השנייה והיה מרנן ברנת גלגל שני, וכן עד גלגל העשירי, כשהיה \nהלוי במדריגה העשירית היה עולה מעלה מעלה, והיה זוכר את השם באותיותיו ובניקודו זה \nשאני אומר עכשיו, והשיר שהיה מרנן הלוי כשהיה עומד בראש המעלות היה מזכיר את השם \nאהי\"ה בנענועו (נ\"א בתנועת נורא), ואם הקרבן היה של איש רשע והיה דומה לצדיק והיה \nעושה חטאתיו בסתר ולא היה מביא קרבן על אלו החטאות אז העשן לא היה עולה כי אם \nבעקלקלות והיה אומר הכהן ללוי הרף ידך מן השיר. וזה המאור המביט למעלה מי יוכל לדבר \nגבורתו וזיוו והדרו והוא למקומות ידועים עולה אין (נ\"א מן) מקום למקום, בראשונה \nעולה ונותן פניו לקברות התאוה ואח\"כ לתבערה ושם נתגברו ושם נתמלאו הצינורות שפע \nגדול מאד ושפכו אל ים הערבה הוא שם הנורא צבאו\"ת, המאור שנתפשט מזה המאור (נ\"א \n"},{"index":18,"he":"מימינו של זה המאור) הגדול, ומתבערה עולה אל הר ההר (נ\"א הר העברים) והם שני מאורות \nמורכבים עולה זה על זה שכאשר המאורות מגיעים עד זה ההר נתאכלו כולם, וכאשר החכם \nבחכמתו מגיע לזה המקום מיתתו בנשיקה מרוב התאוה הגדולה. ומן זה המקום עולה המאור \n"}]}
