{"id":"kabala-5ac7036f42dd-1-4","bookId":"kabala-5ac7036f42dd","part":1,"torah":4,"title":"הקדמה ז","hebrewTitle":"הקדמה ז","segments":[{"index":1,"he":"הקדמה ז\nוז\"ל, ועוד נרחיב בדרוש הזה, ענין נשמות החדשות והישנות מי הם. הנה כבר נתבאר כי \nקצת נשמות יש, שלא באו כלולות בנשמת אדה\"ר כשנברא, ואלו נקראים נשמות חדשות באמת \nלגמרי. אבל כל הנשמות אשר כבר באו כלולות בנשמת אדה\"ר, הם הנקראים נשמות ישנות, \nבערך החדשות האמתיות הנז'. אמנם יש בהם בעצמם ב' מדרגות חלוקות. ועתה נבאר ענין אלו \nהנשמות, כי הנה יש בהם שלש מדרגות, האחת היא, הנשמות שלא נכללו בנשמת אדה\"ר, ואלו \nנקראים נשמות חדשים לגמרי. השנית הוא, כי כשמטא אדה\"ר, נודע הוא כי נשרו ממנו \nאיבריו, והלך ונתמעט, עד אשר לא עמד אלא עד ק' אמה, בסוד ותשת עלי כפכה. וכמו שאירע \nזה בבתי' גופו, כן אירע לו בבחי' נשמתו. והנה אותם הנצוצות של נשמתו, שנשארו קיימות \nבו אחר החטא, שהם העצמות הנשאר לחלק אדה\"ר, הנה כאשר אחר חטאו הוליד את קין והבל \nכסברת רז\"ל וס\"ה, הנה מנצוצות הנז' יצאו קין והבל, ואלו נקראים מדרגה שניה. השלישית \n"},{"index":2,"he":"הוא, אותם הנצוצות של נשמתו, שנסתלקו ממנו כאשר חטא, וחזרו לרדת וליפול לעמקי \nהקליפות, אשר לזה רמזו חז\"ל וקראום בשם נשירת אברים. ודע, כי מזו המדרגה השלישית, \nהיתה נשמתו של שת, בנו של אדה\"ר: \nוהנה המדרגה הראשונה, היא נקראת נשמה חדשה לגמרי, ולכן כאשר תרד נשמה זו בעה\"ז בגוף \nאיזה נפש כשנולד, עליו רמזו רז\"ל, בריש פרשת משפטים דף צ\"ד ע\"ב, וז\"ל, ת\"ח בר נש כד \nאתייליד, יהבין ליה נפשא וכו', זכה יתיר וכו'. כי באותה הפעם הא' שבא לעולם, יכול \nלהשיג מנפש דעשיה, עד נשמה לנשמה של אצילות, מדרגה אחר מדרגה, כמ\"ש זכה יתיר וכו'. \nוכל זה בקלות גדול, שלא ע\"י טורח מרובה, וכבר נתבאר למעלה בענין זו המדרגה הא': \nאבל אם בפעם ההיא חטא ופגם, וימות, ויצטרך לחזור בעולם, הנה אז יקרא מגולגל וישן, \nוכבר נתבאר למעלה, כי הנפש בא לו בעת שנולד, והרוח א\"א לבא עד י\"ג שנים ויום אחד, \nוהנשמה מבן כ' שנה ואילך. ועד\"ז הולך וגבה מאד כפי מעשיו, עד שיכול להשיג נר\"ן \n"},{"index":3,"he":"דאצילות, כפי מדרגת שנותיו: \nהמדרגה השנית, והיא נצוצות הנשמה שנשארו באדה\"ר אחר שחטא, אשר מהם הוריש אח\"כ לקין \nוהבל בעו כשנולדו, הנה אלו נקראים נשמות חדשות בבחי' מה, ולא לגמרי. וכאשר יתוקנו, \nתהיה מעלתם גדולה על שאר הנשמות שנשרו ונפלו מאדה\"ר כנזכר, כיון שהיה גם בהם כח \nלהשאר קיימים באדם, ולא נפלו בקליפות, ויש להם מעלה זו בפרטות, והוא, כי כאשר \nהורישם אדם לקין והבל בניו, אין זה נחשב לגלגול ממש כשאר המגולגלים, שמת הגוף הא', \nונשמתו מתגלגלת בגוף הב', אבל זה הם בחיים חייתו של אדה\"ר, שהורישם לבניו כשנולדו, \nולכן כל הנצוצות שהיו כלולים בקין והבל, נחשבים כאלו עדיין היו כלולים באדה\"ר עצמו, \nולא נשרו ממנו. ונמצא, כי כשבאו כלולות אלו הנצוצות בנשמת אדם, שלא באו לתקון עצמם, \nכי אינם שלו, רק שנכללו בו כאלו לא באו כלל דמיין. וגם כשבאו אח\"כ כלולות עם נשמת \nקין והבל בחיי אדם, גם זו אינה נחשבת ביאה כלל, כיון שלא באו שם לצורך עצמם, דכיון \n"},{"index":4,"he":"שעדיין לא נתחלקו לנצוצות בפני עצמם בגופות שלהם, אלא שהיו כלולות בלבד בגוף בקין \nוהבל, עדיין גם זה אין נחשב להם לביאה כלל. ולכן כאשר איזה נצוץ יתחלק ויבא אח\"כ \nבעולם, בגוף איזה איש, אז תחשב להם ביאה ראשונה חדשה בצד מה ולא לגמרי, כי נקרא \nביאה מה שבאו באדם וקין והבל, כמו שיתבאר. ואם אז בפעם ההיא יחטא, ויפגום, וימות, \nויחזור לבא בגוף ב', אז יקרא מגולגל וישן: \nוהנה בפעם הביאה הראשונה, שיבואו בעולם, יקראו נשמה חדשה בצד מה כנזכר, והוא, כי גם \nהיא בפעם זו הראשונה, יכול להשיג כפי מעשיו, נפש דעשיה, ורוח דיצירה, ונשמה דבריאה, \nונפש דאצילות, ולא יותר מזה. כנשמה החדשה האמתית, שיכולה להשיג עד נשמה לנשמה \nדאצילות כנז\"ל. וזהו הפרש אחד, שיש בין מדרגה הראשונה, לזו השניה. והטעם הוא, לפי \nשנודע, כי כשחטא אדם הראשון, נסתלקה ממנו זיהרא עילאה, כנזכר בזוהר בס\"ת פרשת \nקדושים דפ\"ג ע\"א, והיא בחי' נרני\"ח מעולם האצילות, כי כל זה נקרא זיהרא עילאה, ואלו \n"},{"index":5,"he":"לא ירדו לקליפות ח\"ו, כנודע שאין קליפות רק בג' עולמות בי\"ע. אבל נסתלקו למעלה \nלמקומם. ומכל חלקי האצילות הנקרא זיהרא עילאה, לא נשאר בו רק נפש דאצילות בלבד. \nולכן גם עתה כשיבאו הנצוצות שהיו כלולות בקין והבל, ויבאו עתה לעולם בפעם הא', \nיכולים להשיג ע\"י מעשיהם עד נפש דאצילות ולא יותר, כפי מה שהיה להם בתחלה בלבד. אבל \nהנשמות החדשות לגמרי של המדרגה הראשונה, יכולות בפעם א' להשיג מסוף העשיה עד רום \nהאצילות הנקרא זיהרא עילאה כלה. והרי זה יתרון אחד של נצוצות המדרגה הא' על המדרגה \nהב': \nעוד יש להם יתרון אחר, והוא, כי מי שיש לו נשמה חדשה לגמרי, הנקראת מדרגה א', הנה \nכשיבוא בעולם בפעם ראשונה, יכול להשיג בנקל כפי מעשיו יחד באותו הגוף, מנפש דעשיה \nעד תשלום נשמה לנשמה דאצילות כנזכר, ויעשה הנפש משכן וכסא אל הרוח, והרוח אל הנשמה \nוכו'. משא\"כ במדרגה השנית, שהם הנצוצות הנכללות בקין והבל, כי אלו אעפ\"י שביארנו \n"},{"index":6,"he":"שיכולים להשיג בפעם א' עד נפש דאצילות, הוא עד ועד בכלל, אינו בנקל ע\"ד המדרגה הא', \nאלא ע\"י טורח גדול, כמו שנתבאר בדרושים הקודמים, והוא הנזכר שם בסוד היבום, בלילה \nבפסוק נפשי אויתיך בלילה וגו', כי אחר שכבר נתקנה הנפש לגמרי, יוצאת מן האדם בלילה \nכשישן והולכת לו, ואח\"כ בבקר נכנסת בו נפש הגר, והרוח של האדם עצמו, ומתלבש הרוח \nתוך זו הנפש, עד שיתקן הרוח לגמרי, ואז חוזרת נפשו הראשונה לגופו, ועומדים שם ביחד, \nהנפש שלו כסא אל הרוח שלו עצמו. ואם יזכה אח\"כ יותר, יוצאים נפשו ורוחו בלילה \nכנזכר, ובבקר נכנסת בו נשמתו, ויושבת שם עד שתתקן לגמרי. ואחר כך נכנסים בו נפשו \nורוחו, ועומדים שם שלשתם יחד, וכ\"ז ע\"י טרח ודוחק גדול, וכונה גדולה, בסוד פסוק אם \nישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף. פירוש, כי אם יהיה חכם ויודע כונה הנזכרת, \nבסוד היבום בלילה, וישים לב וכונה, יוכל לאסוף אליו, ר\"ל אל זה הגוף עצמו, את רוחו \n"},{"index":7,"he":"ונשמתו, ולא יצטרך לגלגולים אחרים: \nולפעמים אם האדם הנזכר ישלים לתקן נפשו לגמרי, ולא יהיה יודע לכוין כונה הנזכרת, \nלהמשיך רוחו אליו, לתקנו ע\"י יציאת הנפש בלילה, בכונת פסוק נפשי אויתיך בלילה, \nכמבואר לעיל בדרושים שקדמו, הנה ימות האיש הזה, כדי שאח\"כ יבא רוחו להתקן בגוף \nהשני, וכשיתוקן יבא אליו נפשו ביחד עמו כנזכר. ואם גם אז לא ידע לכוין לשלח את הרוח \nבלילה, ולהביא הנשמה לתקנה ע\"י הכונה הנזכרת, הנה ימות שנית, ותבא נשמתו בגוף שלישי \nלהתקן, ואחר תקונו, יכנסו בו נפשו ורוחו ונשמתו ביחד, עם הנשמה כנזכר: \nוזהו הטעם נפלא, לקצת צדיקים גמורים, שמתים בקצרות שנים, כי להיות שתקנו נפשם \nבתכלית השלמות בשנים מועטות, וכיון שאינם יודעים להמשיך רוחם, ולשלח נפשם בכונה \nהנזכרת, הם מתים בקצרות שנים, כי אין נפשם צריכה להתעכב בעה\"ז, ואדרבא ימות, כדי \nשיבא אח\"כ הרוח בגוף שני, ויתוקן גם הוא. וכן עד\"ז בצדיקים שזכו לנפש ורוח בתכלית \n"},{"index":8,"he":"התקון, ולא ידעו לשלחם ולהמשיך הנשמה כנזכר. וז\"ס פסוק ימותו ולא בחכמה, כי לפעמים \nימותו בני אדם, לחסרון חכמה, שלא ידעו להמשיך רוחם או נשמתם כנזכר: \nאמנם דע, כי אין דין זה נוהג, אלא במי שתקן נפשו, ועדיין רוחו ונשמתו פגומים מפעם \nא'. אבל מי שרוחו או נשמתו מתוקנים כבר, הנה כאשר ישלים עתה לתקן הנפש, יכולים לבא \nהרוח, או גם הנשמה, ליכנס ולהתלבש בנפש ההיא, מאחר שהם מתוקנים כמוה. והרי נתבארו \nב' היתרונות שיש אל המדרגה הראשונה על השניה: \nועתה נבאר יתרון אחר, שיש אל המדרגה השנית, על הראשונה. והוא, כי מן המדרגה \nהראשונה, אינם יכולים להשיג נר\"ן וכו' בפעם א', אע\"פ שיזכו להם רק ע\"י מספר השנים. \nפירוש, כי בעת שנולדו, זוכים לנפש. ובהיותם בן י\"ג שנה ויום אחד, אם יזכו מעשיהם, \nיכנס בהם גם הרוח. ואם יזכו עוד, הנה בהיותם בן כ' שנה, יכנס בהם הנשמה ג\"כ. ועד\"ז \nעד סיום הכל. אבל המדרגה הב', יכולים להשיג עד נפש דאצילות, קודם תשלום י\"ג טנה \n"},{"index":9,"he":"ויום אחד. כי כיון שבהיות נצוצות אלו כלולות בקין והבל, היו יחד זוכים אל כל החלקים \nהנזכרים, גם עתה יכולים להשיג כל החלקים הראוים להם ברגע אחד, ואינו תלוי במספר \nשנים, אלא כפי מעשיהם, וגם ע\"י כונה הנז\"ל: \nובזה יתורצו ב' מאמרים החולקים יחד, כי המאמר הנוכר בתחלת פרשת משפטים דף צ\"ד ע\"ב, \nוז\"ל, ת\"ח, בר נש כד אתיליד, יהבין ליה נפשא ~כו', זכה יתיר וכו', שהדבר תלוי כפי \nמעשיו, ולא במספר השנים. מדבר בנשמות של מדרגה השנית, שהיו כלולים בקין והבל, \nהנקראות חדשות בצד מה. והמאמר הנזכר בסבא דמשפטים דף צ\"ח ע\"א, נראה שהדבר תלוי \nבמספר השנים, דקאמר כד זכה ליומא דתליסר שנין, אתמר עליה אני היום ילדתיך, ויהבין \nליה רוחא. וכד זכה לשנת הכ', יהבין ליה נשמתא, וכדין כתיב עליה כי בן הייתי לאבי \nוכו'. מדבר במדרגה הראשונה, שהם הנשמות החדשות לגמרי, שמעולם לא נכללו בנשמת אדה\"ר: \n\n"},{"index":10,"he":"המדרגה השלישית, והם הנשמות שנפלו בקליפות, אחר שחטא אדה\"ר, אשר מהם היתה נשמת שת \nבן אדם וזולתו, אשר אלו נקראים נשמות ישנות בכל הבחי' הנה הם גרועים מכולם, לפי \nשכיון שנשרו מן אדם, נפרדו לנצוצות ולחלקים רבים מחמת חטאו של אדם, ולכן באותו הפעם \nשהיו באדם, היו נקראות ישנות מגלגול אחר בלבד, וכאשר תבא איזו נשמה מהם מאז ואילך \nבפעם א' בגוף איזה איש וימות, נקרא מגולגל מב' פעמים, וכן כיוצא בזה משם ואילך. \nולכן כאשר תבא איזו נשמה ממדרגה הזאת, בגוף איזה אדם, בפעם ראשונה, אין בהם יכולת \nלתקן, רק חלק אחד בכל גלגול וגלגול, כי הנה בתחלה תבא חלק הנפש להתקן, כיצד, הרי \nשהיתה הנפש הזאת ממלכות נוקבא דעשיה, צריך שתתקן עד תשלום כתר דעשיה, וכשישלים \nתקונה זה, ימות האיש הזה, ויבא אח\"כ הרוח שלו בגוף שני, ובהשתלם תקונו, ימות גם \nהוא. ואח\"כ תבא הנשמה בגוף שלישי, ובהשלים תקונה, ימות גם הוא. וכבר נתבאר לעיל, כי \n"},{"index":11,"he":"כשיבוא הרוח להתקן, הנה הוא בא מורכב ומתלבש בנפש הגר. וכן עד\"ז הנשמה גם היא. \nואמנם אם כאשר תבא הנפש שבתחילה לא תשלים תקונה, צריכה להתגלגל עוד כמה פעמים, עד \nשתשלים תקונה לבדה. ואח\"כ יבא הרוח בגוף אחר ע\"י נפש הגר, ויתגלגל לבדו כמה פעמים, \nעד שישתלם. ואח\"כ תבא הנשמה לבדה בגוף אחר, ותתגלגל אם יצטרך כמה פעמים עד שתשתלם \nכנז\"ל: \nגם צריך שתדע, כי אף שתיקן הנפש והרוח והנשמה, ואח\"כ חטא ופגם בהם, והוצרך להתגלגל, \nיארע לו ע\"ד הנזכר ג\"כ, כי לא יוכל לתקן בכל פעם רק הנפש לבדה, או הרוח לבדו, או \nהנשמה לבדה, ע\"ד הנז\"ל. אמנם אם תקן נר\"ן וכו', עד רום האצילות וכיוצא בזה, והוצרך \nלהתגלגל לסבת תקון זולתו ולא לעצמו, כי לא חטא ולא פגם, הנה איש כזה יכול ליקח עתה \nבגלגול הזה, כל מה שהיה לו בתחלה בבת אחת, אפילו בקטנותו. וז\"ס ענין בריה דר' \nהמנונא סבא, הנזכר בפרשת בלק, ושאר הינוקי הנזכרים בזוהר, שהיו מופלאים במעשיהם \n"},{"index":12,"he":"וחכמתם. והטעם הוא, לפי שהיו שלמים בחלקיהם נר\"ן וכו', בכל מה שהיה להם בתחלה קודם \nגלגולם זה. ואני חיים הכותב מסופק, אם גם כשיבוא להתגלגל לצורך עצמו, לא לתקן פגם \nחטא, אלא להשלים חסרון, מה יהיה דינו: \nונבאר עתה, ענין החלוקים שיש בין המדרגה הב', למדרגה השלישית הזאת, והוא, כי המדרגה \nהב' של הנצוצות של קין והבל, אי אפשר אל הרוח שלהם לצאת מעמקי הקליפות, עד שישתלם \nתקון נפשם, ואחר כך יצא. וכיון שכן, נמצא שאין תקון אל הרוח שלו ע\"י איש זולתו, אלא \nע\"י עצמו. ולכן או ימות האיש הזה, ורוחו עם נפשו יבא אח\"כ בגוף אחד כנז\"ל. או אפשר \nשהוא בעצמו ע\"י הכונות הנז\"ל, בסוד נפשי אויתיך בלילה, אחר תקון תשלום הנפש, תצא, \nויבא בו הרוח לבדו להתקן כנז\"ל. וכן הענין הזה בנשמה. אבל הנצוצות המדרגה השלישית \nיש להם כח באופן אחר, והוא, כי אף שאינם יכולים להשיג בבת אחת כל חלקיהם, הנה יש \nלהם תיקון על ידי כונתם בעת נפילת אפים בתפלה, להוציא את הרוח שלהם מעמקי הקליפות, \n"},{"index":13,"he":"אע\"פ שלא השלים תקון הנפש, בסוד עליית מיין נוקבין בפסוק אליך ה' נפשי אשא וכו'. \nויבא הרוח שלו בחיים חייתו בגוף איזה איש אחר שיולד, מורכב בנפש הגר. ואם יזכה יותר \nאפשר שימשיכנה בבנו עצמו הנולד לו. וצריך שתדע, כי לא שייך תיקון אל הרוח לבדו, כי \nיכול לצאת מן הקליפה ע\"י כונת נפילת אפים, קודם תקון תשלום הנפש. אבל הנשמה אינה \nיוצאה בשום אופן מעמקי הקליפות, עד שיושלם תקון הנפש והרוח, וימותו האנשים ההם בעלי \nהנפש והרוח האלו, ואח\"כ תצא הנשמה ותבא בגלגול להתקן: \nונחזור לבאר ענין הרוח והנפש כנזכר, כי הנה אעפ\"י שיכולים לבא שניהם בעולם, בשני \nגופים מחולקים, ע\"י כונת נפילת אפים, ויתוקנו שניהם, עכ\"ז עומדים בשקול גדול האנשים \nהאלה ובכף מאזנים, איזה מהם ינצח לחבירו, כי אם האיש ההוא שלקח הרוב, השלים תקונו \nקודם שהאחר תקן את הנפש, נמצא שבעל הרוח הוא העיקר, ולכן בזמן תחית המתים, יכנסו \nהרוח והנפש שניהם בגוף בעל הרוה. אבל אם בעל הנפש השלים תקונו בתחלה, איני זוכר מה \n"},{"index":14,"he":"ששמעתי בו. והנלע\"ד ששמעתי, כי שניהם יכנסו בגוף בעל הנפש בתחית המתים, כי הוא \nהעיקרי: \nעוד יש חלוק שקול גדול, אל האיש ההוא שלקח הרוח הזה, שיצא ע\"י נפילת אפים טרם תשלום \nתקון הנפש כנזכר, והוא, כי אם האיש ההוא יזכה במעשיו, יוכל להמשיך כל הטוב של הרוח \nההוא אליו, וישאר האחד כלו רע. וז\"ס פסוק יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק. כי מי \nשהרשיע מעשיו, גומר ליקח כל הרע אליו. וזה אומרו, יגמור נא רע רשעים, ואז כל הטוב \nלוקחו הצדיק ההוא שמזכה מעשיו, ועי\"כ נגמר ומתכונן לגמרי, וזהו ותכונן צדיק, כנודע \nכי האדם מעורב טוב ורע, טהרה בקליפה ולפעמים מעוטו טוב ורובו רע וכו', וצריך לזכך \nכל הרע שבו, עד שישאר טוב גמור: \nאמר הכותב, כך שמעתי דברים אלו מפי מורי ז\"ל, ואיני זוכר הבנתם היטב, אבל נ\"ל \nבאורם, כי אפשר שהרע אשר אל הנפש והרוח. שניהם ילכו יחד בגוף האיש הזה מהם, אשר \nהרשיע מעשיו. הטוב אשר בנפש והרוח, ילכו בגוף האיש המטהר מעשיו כנז\"ל. ובזה תבין מה \n"},{"index":15,"he":"היתה יראת דוד המלך ע\"ה, באמרו רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה. כי דבר \nזה מתמיה, שיאמרו גנות באיש הזה גדול כדוד המלך. ולהבין זה נדייק מש\"ה, אין ישועתה \nלו, והל\"ל אין ישועתה לה, ויחזור למלת נפשי הנזכרת בתחלה, אבל יובן עם הנזכר והוא \nזה, דע, כי דוד המלך ע\"ה, היתה נפשו גבוהה עד מאד, אמנם ע\"י חטאו של אדה\"ר הקדום, \nמאז ירדה אל עמקי הקליפות בסטרא דנוקבא של הקליפה, וכאשר נולד דוד, היה פעם א' שיצא \nמן הקליפות, ולכן לא התחיל תקונו אלא מבחי' העשיה הנקראת נפש ובלבד לסבת היותו \nמגולגל ממדרגה השלישית כנז\"ל. וז\"ס הנזכר בסבא משפטים דף ק\"ג ע\"א, וגם בכמה מאמרים \nאחרים, כי דוד היה מסטרא דנוקבא ולא מדכורא, אלא בעולם המיתה הנקראת נוקבא, והבן \nזה: \nולכן אמרו שם אמאי איקרי עובד, דאעדר אילנא ותקין ליה. והוא, לפי שהיה טבוע בעמקי \nהקליפות דנוקבא. וכיון שכן, נמצא שאי אפשר לדוד שיקח אז, רק הנפש לבדה, ואז הרוח \n"},{"index":16,"he":"שלו יבא בחייו בגוף אחר שיולד. וכיון שדוד חטא בבת שבע, ופגם בנפשו, הנה בעל הרוח \nשלו יזכה להשלים את רוחו בתחלה, טרם שדוד ישלים את הנפש, ועי\"כ נמצא בו בתחית \nהמתים, אין ישועתה לו לדוד שהוא הגוף, יען כי הגוף האחר בעל הרוח, יקח שניהם נפש \nורוח, אבל אל הנפש עצמה אין לה נזק בזה, רק אל הגוף, ולזה אמר אין ישועתה לו, ולא \nאמר אין ישועתה לה. וזהו המשך לשון הפסוק רבים אומרים, לסבה שאין בי רק נפש, כלשון \nהזה שאין ישועתה לגופו של דוד בתחית המתים: \nעוד יש פירוש אחר בפסוק הנזכר של יגמור נא רע רשעים הנזכר, כי לפעמים יארע שנפש \nהאדס לא תכנס בו שלימה וגמורה, רק תהיה רובה טוב, ומעוטה רע. ואמנם מעוט הטוב שבה \nעם רוב הרע שבה, תכנס בגוף איש אחד, ואז שני האנשים האלה חברים, והאיש אשר רובו \nטוב, יש בו כח להמשיך כל חלק הטוב אליו, וכל חלק הרע נדחה אל האיש שרובו רע. ועל \nהשני נאמר, יגמור נא רע רשעים. ועל הראשון נאמר, ותכונן צדי\"ק, ע\"ד הנז\"ל בפירוש \n"},{"index":17,"he":"הא': \nגם אפשר, ששניהם מחצה על מחצה שקולים, ואז אם האחד מהם בא לידו איזה עבירה, ומכ\"ש \nאם השני בא לידו איזה מצוה, כי אז מתגבר על חבירו, ומתחיל להמשיך אצלו הטוב מעט \nמעט, עד שנשלם זה בטוב וזה ברע, על הדרך הנזכר ובזה תבין מאמר חז\"ל וז\"ל, אחאב שקול \nהיה. וזש\"ה (מלכים א' כ\"ו) וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו, הנאמר בענין \nאחאב המלך. והנה הוא מתמיה, כי הכתוב מספר שהקלות של אחאב היו כחמורות של ירבעם, \nואיך אמרו שהיה שקול. אבל הענין הוא, כי במעשיו לא היה שקול, אלא מוטה לכף חובה. \nאמנם בבחי' נפשו, היה שקול, חציה טוב וחציה רע. ואע\"פ שלפעמים היתה גוברת עליו בחי' \nהרוח ועובד ע\"ז, הנפש עצמה היתה חציה טובה וחציה רעה, ולכן השי\"ת לא דחאו לגמרי, \nוהיה חפץ שישוב בתשובה אולי ייטב. ולכן אליהו הנביא ז\"ל היה רודף תמיד אחריו להשיבו \nבתשובה, עד שאירע ענין חטאו בנבות היזרעאלי (מלכים א' כ\"א): \n \n"}]}
