{"id":"kabala-5ac7036f42dd-1-7","bookId":"kabala-5ac7036f42dd","part":1,"torah":7,"title":"הקדמה יב","hebrewTitle":"הקדמה יב","segments":[{"index":1,"he":"הקדמה יב\nבענין נשמות החדשות והישנות: \nכבר נתבאר למעלה, כי כל הנשמות כלם היו בתחלה כלולות באדה\"ר, וכשחטא נשרו איבריו, \nונתמעטה קומתו. ובארנו פי' ענין זה, שהוא שירדו הנשמות אל עמקי הקליפות, ולא \nנשתיירו בו אלא קצתם, שהוא סוד מאה אמות. במארז\"ל על פסוק ותשת עלי כפכה. והנה \nבאדה\"ר היו כלולות קצת נשמות חדשות שלא באו לעולם, ואלו נקראות נשמות חדשות \nאמיתיות. ולמטה מהם היה מדרגה אחרת, והם הנשמות שנשתיירו כלולות בו, ולא נשרו ממנו, \nואלו נקראים ג\"כ חדשות, אבל לא בערך הראשונות הנז\"ל. והנה כאשר אלו הנשמות שממדרגה \nב', יבאו בגוף בגלגול, אחר שמת אדה\"ר ונפרדו ממנו, עדיין אז יקראו חדשות. והטעם \nהוא, לפי שיצירת האדם הא' היתה בבחי' זווג עליון אחור באחור ולכן עד שתחזור לבא עם \nההיא בבחי' זווג עליון דפנים בפנים, אז תקרא פעם א' שבאה לעולם, ונקראת חדשה, ואם \nגם אחר מיתת אדה\"ר, לא זכתה הנשמה ההיא לבא פעם אחרת בעולם, אלא בבחינת זווג אחור \n"},{"index":2,"he":"באחור, עכ\"ז תקרא עתה פעם א' שבאה לעולם, אע\"פ שלא באה ע\"י זווג פנים בפנים, לפי \nשכבר באה עתה אחר מיתת אדם הראשון: \nואחר מדרגה זו, יש עוד מדרגה שלישית תחתיה, והיא מהנשמות שנשתיירו באדה\"ר, שמהם \nהוריש אדם לקין והבל בניו כשנולדו, ומדרגה זו שוה אל המדרגה הב', כי גם בהיותם בקין \nוהבל, אינם שם בבחי' פעם א', כיון שלא באו בקין והבל אחר מיתת אדם, אלא בחייו \nהנחילם להם, לכן אין היותם כללות בקין והבל נחשבת אפילו לפעם א', אלא הרי הם כאלו \nעדיין היו כלולות באדם. וכאשר מתו קין והבל, אם יחזרו נשמות אלו לבא בעולם, אפילו \nשיבאו מבחי' זווג אחור באחור תקרא אז פעם א' שבאה בעולם, ותקרא חדשה. ומשם ואילך אם \nתמות ותתזור לבא בעולם, אז נקראת מגולגלת. אך אע\"פ שדינה שוה אל המדרגה הב' עכ\"ז \nבבחי' אחרות, הם גרועות אלו הנשמות שנכללו בקין והבל מהנשמות שנשתיירו באדם עצמו, \nואינם נקראים כ\"כ חדשות כמותם: \n"},{"index":3,"he":"ואחריה מדרגה רביעית גרועה מכולם, והם הנשמות שנשרו מאדם עצמו אל עמקי הקליפות, כי \nאלו ישנות נקראים. ואפילו בפעם א' שבאו לעולם, אחר שנפלו בקליפות, נקראים נשמות \nישנות מגולגלות. ואחריה מדרגה ה' גרועה מכלם והם נשמות הבאות בגוף הגרים המגיירים. \nואמנם כל המדרגות הנז\"ל ירדו אל הקליפות, חוץ מן המדרגה הראשונה, שהם הנקראים חדשות \nאמיתיות. אבל שאר המדרגות כולם ירדו אל הקליפות. וזהו הצד השוה שבהם. אלא שעדיין יש \nבהם חלוק, ואינם שוים במדרגת נפילתם, והוא, כי אותם שנשתיירו באדם הנקראים מדרגה \nשניה, אין בהם רק פגם אחד, שנפגמו בחטאו של אדם. ואותם שהנחיל לקין והבל בניו, והם \nהמדרגה הג', יש בהם שני פגמים, פגם חטאו של אדם, ופגם עצמם של קין והבל, כי גם \nחטאו, כנזכר בספר התקונין תקון ס\"ט: \nודע, כי כאשר הגיע זמן צאת הנשמה מתוך הקליפות לבא בעה\"ז, הם צריכות בתחלה לבא \nבעבור במעי של המלכות נקבה העליונה, כדי להטהר להנקות שם מחלאת טומאת זוהמת \n"},{"index":4,"he":"הקליפות, אשר נתעכבו בה בהיותה בתוכם: \nואמנם זמן שהייתם שם אינו שוה, כי כפי גדר הנשמה, כך יהיה לה כח וזכות להתעכב שם \nבבטן המלאה, עד שתזדכך לגמרי ותתחדש: \nונבאר סדר החמשה מדרגות הנז', הנה המדרגה הראשונה, שהם הנשמות הנקראים חדשות \nאמיתיות, יכולות להשתהות בסוד עבור בבטן המלכות י\"ב חדשים, ואח\"כ יורדות בגוף \nבעה\"ז, ולכן דוגמת זה מצינו עבור באשה י\"ב חדש, כנזכר בגמרא מעשה דאשתהי תריסר \nירחי, ואכשר רבה תוספאה. והמדרגה הב', והם הנשמות שנשתיירו באדם, ונקראים חדשות ולא \nלגמרי, אין בהם כח להשתהות במעי המלכות רק ט' חדשים בלבד, ואח\"כ באות לעולם. \nוהמדרגה הג', והם נשמות קין והבל, אשר גם הם חדשות בצד מה, אלא שאינם לא כראשונות \nולא כשניות, לפי שיש בהם ב' מיני פגם, הנה אלו אין בהם יכולת להשתהות במעי המלכות \nרק שבעה חדשים בלבד. והמדרגה הד', והיא שאר הנשמות שנשרו מן אדה\"ר, וירדו אל \nהקליפות, אע\"פ שיצאו משם, וירדו ובאו לעה\"ז בפעם א', הרי הם כשאר מדרגות הראשונות \n"},{"index":5,"he":"הבאות בפעם שניה, וכלם נקרא נשמות ישנות מגולגלות כנזכר, ולכן בין אלו שממדרגה \nהרביעית בבואם בפעם ראשונה, ובין אותם שממדרגות הראשונות בבואם בפעם שנית ומשם \nואילך, כל אלו הם אינם מתעכבות בבטן המלכות רק מ' יום כנגד יצירת הולד, ואח\"כ תיכף \nיורדות בעולם. והמדרגה הה', והם נשמות הגרים, אינם יכולות להתעכב בבטן המלכות רק \nשלשה ימים בלבד, כדי קליטת זרע, ואח\"כ באות בעה\"ז. ודע, כי כפי יתרון זמן עכובם \nבסוד העבור תוך המלכות, כך יתרון גודל הארתם וזכוכם מחלאת הקליפות: \n \n"},{"index":6,"he":"הקדמה יג\nוגם היא נקשרת עם האמור, וז\"ל, גם דע הקדמה אחרת והיא, כי כל אלו הנשמות כאשר \nיוצאות מתוך הקליפות לעלות אל הקדושה בסוד העבור כנזכר, אינם יוצאות אלא על ידי \nתפלותיהם של ישראל, כי אז הם יוצאות ועולות אל הקדושה בסוד מ\"ן כנודע, או ג\"כ \nיוצאות ע\"י איזה יחוד שמייחד האיש הצדיק בעה\"ז, כמבואר אצלינו בשער רוח הקדש, \nמציאות היחודים ועניינם. או יוצאות ע\"י איזו מצוה שיעשה האדם בעה\"ז. ודע, כי יש \nנשמות שע\"י איזו פגם שיש בתחתונים, או מחמת פגם שיש בהם עצמם שחטאו בתחלה בהיותם \nבעה\"ז, וע\"י זה הם יורדות בעמקי הקליפות, ואם אז נזדמנה יציאת ועליית איזו נשמה \nמתוך הקליפה להתעבר במעי המלכות ולהתקן שם כנזכר, יש יכולת באותה נשמה שבמלכות \nלאחוז אותם הנשמות שהם פגומות קודם שירדו אל הקליפות ולהעמידם ממקומם, ולהחזירם עמה \nלמעלה במעי המלכות בסוד העבור, ושם יתוקנו כלם, ואח\"כ יבואו בעולם: \nוהענין הוא, כי בהיות הנשמה במעי המלכות, תמיד היא שם מעלה מיין נוקבין למעלה, ובכח \n"},{"index":7,"he":"אותם המיי\"ן נוקבין שהיא מעלה, יכולה להעלות עמם לאותה הנשמה כנז'. אמנם אי אפשר \nזה, אם לא ע\"י שיניח קצת רוחא וישדי בגוה. פי', שהנשמה הראשונה שהיא במלכות, נותנת \nכח אחר ממנה באותה נשמה הפגומה, והיא מתלבשת בההיא רוחא, ונתקנה על ידה, וזה הרוח \nנשאר תמיד קשור עמה עד זמן התחיה, ואז מתפרשים זה מזה: \nגם דע, כי אם אותה הנשמה שהיתה מעוברת בבטן המלכות, היא ממדרגת אותם הנשמות שעומדות \nבעיבור י\"ב חדשים, יש בה יכולת וכח, שגם אותה הנשמה הפגומה שעכבה עמה, תעמוד כמוה \nי\"ב חדש, אפי' שאינה אלא ממדרגה הגרוע שבכלם, שהיא נשמת הגרים, שאינם מתעכבות רק עד \nשלשה ימים. וכן אם הראשונה היא ממדרגת ט' או ז' חדשים, ואחרת היא גרועה יותר, שהיא \nמבחי' מ' יום, או ג' ימים, תעמוד כמוה ט' חדשים או ז' חדשים. ואם הדבר הוא להפך, \nשהראשונה המעכבת מאת האחרת, אינה אלא ממדרגה ט' חדשים, והב' שנתעכבה על ידה, היא \nמדרגה י\"ב חדש, אז שתיהם עומדות י\"ב חדש. באופן שלעולם אזלינן בתר רווחא ועלויא \n"},{"index":8,"he":"דמלתא: \nוהנה אני מסופק בזה איך שמעתי ממורי ז\"ל, והמשל בזה, כי אם הנשמה החדשה שהיתה מדרגת \nקין והבל, שזמנה שבעה חדשים, ועכבה עמה נשמה אחרת שהיתה ממדרגת אדם הראשון שנשתיירו \nבו, שהיתה זמנה ט' חדשים, אלא שהיתה נשמה ישנה, שבאה שני פעמים לעולם. אם נאמר, \nשכיון שזו הנשמה השניה היא ממדרגת ט' חדשים, א\"כ עתה שנתעכבה, ונתקנה ע\"י הראשונה, \nא\"כ גם אם זו הנשמה תהיה משבעה חדשים, גם שתיהם מתעכבים ט' חדשים: \nגם דע, כי יארע לפעמים, שנשמה אחת תעכב נשמה אחת מלירד אל הקליפות כנזכר, וזה ע\"י \nדשדי חד רוחא בגוה כנזכר, ואח\"כ מכח שתופם יחד, יהיה כח בשתיהם לעכב עוד נשמה \nשלישית אחרת מלירד אל הקליפות, וזה ע\"י דשדי הנשמה השנית בשלישית חד רוחא, וגם \nהנשמה הא' שדי חד רוחא בשלישית. ועד\"ז אפשר עד עשר נשמות, זו קשורה בזו, עד שנמצא \nכי בנשמה העשירית, יש בה חד רוחא מן הנשמה הא', וכן חד רוחא מן כל א' משאר הט' \n"},{"index":9,"he":"נשמות שקדמו אל זו העשירית, וכפי זה נמצא, כי הראשונה יש לה ט' רוחין בט' נשמות \nשתחתיה, והב' יש לה ח' רוחין וכו', והעשירית אין לה רק כח שבה, ואין תחתיה מי שקבלה \nממנה רוחא כלל, ונמצא ג\"כ כי כל הט' נשמות אחרונות משועבדות אל הראשונה, כי היא \nאליהם כדמיון אב לכלם, והוא מדריך ומתקן לכלם, ע\"י ההוא רוחא דשדי בגווה דכל חדא \nוחדא מנייהו, וכיון שכן נמצא שהוא נוטל חלק עם כל הט' בכל המצות שהם עושים, והוא \nמחוייב להדריכם בדרך טובה, ובטובתם יקח גם הוא חלקו. אבל הם אינם נוטלים חלק \nבמעשיו, ולכן אינם מחוייבים להדריכו. ועכ\"ז השניה, כל השמונה נשמות שאחריה, \nמשועבדות לה, והיא אינה משועבדת להם, וכן עד\"ז בכלם. וז\"ס מ\"ש חז\"ל, והביאו הרמב\"ם \nז\"ל בהלכות שכנים פ\"ג וז\"ל, ה' גנות המספקות מים ממעין א', ונתקלקל המעיין, כלם \nמתקנות עם העליונה וכו'. וברור הענין הוא כך הוא, דע, כי אין לך צדיק וצדיק שבעולם, \n"},{"index":10,"he":"שאין לו שתי נשמות, כנזכר בזוהר ריש פרשת נה בתוספתא, על פסוק אלה תולדות נח נח, \nוכן משה משה שמואל שמואל וכו', תרין זמנין. (הגהה - אמר שמואל, הנה באור התוספתא \nהזאת ביארתיה בשער ב' שער מאמרי רשב\"י בפרשת נח, ולכן לא חזרתי וכתבתי אותה פה \nומצאת שם כי תדרשה): \n \n"},{"index":11,"he":"הקדמה יד\nהקדמה קטנה בענין הגלגולים: \nדע, כי אע\"פ שתמצא כתוב אצלינו במקומות רבים, כי פלוני נתגלגל בפלוני, ואחר כך \nבפלוני וכו', אל תטעה לומר כי הנשמה הראשונה עצמה, היא המתגלגלת תמיד. אבל הענין \nהוא, כי הנה כמה שרשים לאין קץ נתחלקו נשמות בני אדם, ובשרש אחד מהם יש כמה נצוצות \nנשמות לאין קץ, ובכל גלגול וגלגול נתקנים קצת נצוצות מהם, ואותם נצוצות שלא נתקנו, \nחוזרים להתגלגל להתקן. ואותם שכבר נתקנו, אינם מתגלגלים, אמנם עולים ועומדים במדרגה \nהראויה להם: \nובזה תבין מה שהודעתיך בענין נדב ואביהו, כמה פעמים נתגלגלו, וכמו שנתבאר בפסוק \nויהי נא פי שנים ברוחך אלי, כי נדב ואביהו היו תחלה באליהו ז\"ל, ואח\"כ היו באלישע, \nמלבד כמה גלגולים. והענין הוא, כי נדב ואביהו הם שרש נשמה אחת, ותלויים בהם נשמות \nנצוצות פרטיות לאין קץ, ובכל גלגול היו נתקנים כמה נצוצות וחלקי השרש ההוא, ואותם \nנצוצות שעדיין לא נתקנו, הם היו אשר בקש אלישע ליקחם מן אליהו. כי אותם שנתקנו עלו \n"},{"index":12,"he":"במדרגתם הראוי להם. ולהיות כי אלישע היה מעורב בשתי בחי', כי אע\"פ שעיקר נצוץ נשמתו \nהיה משרש יוסף הצדיק כמבואר אצלנו, עכ\"ז היה מעורב משרש נדב ואביהו, שהם מבחי' \nקי\"ן. וכמו שהודענוך כי נקרא אלישע, להורות כי בקין כתיב ואל קין ואל מנחתו לא שעה \nמפני חטאו, ובאלישע שנתקן חטאו של קין, נקרא אלישע, כי הקב\"ה שעה לו, וקבלו. \nואותיות לא שעה, נהפכו ונעטו אל\"י שע\"ה. ובעבור כי היה לו אותו הנצוץ מן שרש קין \nבתחלה, לכן רצה שגם אלו הנצוצות של נדב ואביהוא, שיתחברו עמו, כמש\"ה ויהי נא פי \nשנים ברוחך אלי, וזכה להם, מחמת אותו נצוץ של קין שהיה בו מתחלה כנזכר. ומזה תקיש \nותבין לכל הגלגולים שבעולם, כי אין הראשונים ממש אותם המתגלגלים, אלא הם בחי' \nנצוצות שלהם שלא נתקנו בתחלה: \n \n"},{"index":13,"he":"הקדמה טו\nובה יתבאר טעם, למה מצינו היות צדיקים גדולים, בני רשעים גמורים. וכמו שמצינו \nבאברהם, שהיה בן תרח, כומר גדול, ועושה פסילים למכור לכל העולם ולהחטיאם. ובזה \nיתבאר, למה הקליפות מתאוים כ\"כ להחטיא את האדם, עד כי גרמו להחריב בית המקדש, \nולהגלות שכינתו יתברך בין הגוים, ולהכעיס את השי\"ת אשר בראם. וסוד הענין דע, כי ע\"י \nחטאו של אדה\"ר, נפלו כל הנשמות לתוך עמקי הקליפות. והנה הקליפות הם שיורי הזוהמא \nוהפסולת שנברר מן הקדושה במיתת המלכים של אדום, כמבואר אצלינו והקליפות האלו הם \nבעצמם, הנקראים בשם דרגא דמותא. אבל הקדושה, היא אלהים חיים ומלך עולם, ולכן הם \nרודפים אחר הקדושה הנקראת חיים, כדי ליזון ולהחיות ממנה. ובעוד שהקדושה בתוכה, הם \nחיים ונזונים ממנה. וכשאין קדושה בתוכה, הם מתים, ואין להם חיות ושפע, ולכן הם \nטורחים אחר הקדושה, ומחטיאים את נשמת האדם הקדושה, כי אז גורמים אל הקדושה, ואל \n"},{"index":14,"he":"אותה הנשמה שתכנס ברשותם, והם חיים ונזונים על ידה. לפי שהנשמה הקדושה אי אפשר לה \nלהכרת ממקום הקדושה, כי הבורא יתברך חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, אפילו נצוץ קטן \nשל נשמה קדושה, וממקום קדושתו יתברך משפיע, וממשיך מזון אל אותם הנשמות שבתוך \nהקליפות ההם, ומאותו השפע נותנים גם הקליפות, ולכן רודפים להחטיא את האדם, כאחד \nהרודף וטורח אחר מזונותיו, ולא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב: \nוהנה כאשר נחרב בית המקדש, גלתה שכינה בין הקליפות, לפי שהנשמות שגלו ביניהם, אין \nבהם כח ויכולת לצאת מתוכם, כיון שנפגמו בחטאם. וע\"כ שכינתו יתברך, אשר עליה נאמר כי \nה' אלהיך אש אוכלה, נכנסת ביניהם כדי ללקט אותם נצוצות נשמות אטר בתוכם, ומבררת \nאותם ומעלה אותם למקום הקדושה, ומחדשם, ומורידם בעה\"ז, בגופות האנשים. ובזה תבין \nהיטב סוד גלות שכינה. ומיום שנחרב בית המקדש, זו מלאכתו יתברך, עד שיכלה מלאכתו \n"},{"index":15,"he":"ללקוט כל הנשמות שנפלו בין הקליפות של האדם הבליעל ונתערבו בו מראשו ועד רגליו, ועד \nשיגמר ללקט אפילו אותם שנפלו עד הרגלים, אין המשיח נגלה, ואין ישראל נגאלים. כמבואר \nאצלינו בזוהר בפרשת פקודי וז\"ל, כד מטו רגלין ברגלין, כדין כתיב ועמדו רגליו ביום \nההוא על הר הזיתים. ואמנם אין השכינה מלקטת אותם, אלא ע\"י מעשה התחתונים ותפלותיהם, \nבסוד תנו עז לאלהים. וכפי גדר מעשה התחתונים, כך גדר הוצאות הנשמות והנצוצות ההם. \nואלו כל ישראל היו שבים בתשובה גמורה, היה כת בשכינתו יתברך להוציא כל הנשמות משם \nברגע אחד. אבל חטאתינו מתישים כחה, וכמש\"ה צור ילדך תשי. וכאשר יכלו הנשמות מלצאת \nמשם, אז גם שכינתו יתברך תצא משם, ויסתלק חיותם, וימותו הקליפות, והרשעה כלה בעשן \nתכלה, וז\"ס פסוק בלע המות לנצח וגו'. ר\"ל, שהקליפות הנקראות מות, יכלו ויבולעו ברגע \nאחד, מסבת הסתלקות שכינתו יתברך מתוכם. וכל נצוצות נשמות אשר ביניהם כנזכר: \n"},{"index":16,"he":"ונחזור לענין, כי בהיות השכינה בתוכם, מוכרח הוא שיקבלו מזון ושפע וחיות, ואין \nהשכינה גולה ביניהם, אלא לסבת הנשמות. ולכן כל מגמתם היא, להמשיך הנשמות בתוכם, \nולעכבם שלא יצאו, כדי שיחיו ויתפרנסו על ידם. והנה כפי גדול ערך הנשמה, כך גודל ערך \nהשפע הנמשך אליהם. ולכן בהיות איזו נשמה יקרת הערך, אינם מניחים אותה לצאת מתוכם, \nוכל מגמתם לטנפה ולטמאה ככל הבא מידם, כדי לעכבה אצלם תמיד. ולפעמים שהם מתייראים \nאולי איזה צדיק גדול יעשה איזה מצוה גדולה, ויהיה יכולת בידו להוציא אותה הנשמה \nמתוכם, ולהמשיכה בטפת זרעו בהזדווגו בקדושה עם אשתו, ולכן בראותם איזה רשע פגום \nבתכלית, טורחים הרבה ומקטריגים לפני השי\"ת על הנשמה ההיא, להכניסה בטפת זרעו \nהמזוהמת, כדי שעי\"כ תתקלקל הנשמה ההיא יותר מבתחלה ותפגום בתכלית, ועי\"כ תחזור לידם \nפגומה מאד, ולא תצא עוד מתוכם. והנה הקב\"ה חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, ובפרט \n"},{"index":17,"he":"זו הנשמה הטהורה והמעולה, ואז שומע לקולם, ומכניס במקום הרע ההוא, וכיון שיצאת מתחת \nידם, הקב\"ה עוזר אותה, והיא מתנערת מעפר שריפת חטאתה וטומאתה, ומכשרת במעשיה, \nכמרגלית המתרחצת ומראה זכותה לעיני הכל, ולא די כי אותה הנשמה נתקנת, אלא גם אביו \nשהולידו זוכה ע\"י בנו וחזר בתשובה ע\"ד מה שנתבאר אצלינו בענין איוב, שהיה גלגול תרח \nאבי אברהם, אשר שב בתשובה ע\"י בנו אברהם. והקב\"ה מרמה בקליפות, כי חשב מחשבות לבלתי \nידח ממנו נדח: \n \n"}]}
