{"id":"kabala-65f58d09354d-1-2","bookId":"kabala-65f58d09354d","part":1,"torah":2,"title":"קטע 2","hebrewTitle":"קטע 2","segments":[{"index":1,"he":"וענין בית מותב יקריה ולמטה הם הכחות השניים הנקראים בנות שנאצלים מהכחות הראשונות \nהנקראים אמות, ותיקון מדה שיעור ומתכנת הגוף כתבתי למעלה: \nהמדה הוא האויר הקדמון שאין בו תנועה ולא בלבול והוא כמו לבוש (בהכרת) [בהבדלת] \nהפנימיות הנקרא קדש, שהוא מצוי בכח מורגש יחיד מיוחד, ר\"ל שמכל צד הוא אחד, הנקרא \nנורא, ועל זה נאמר אתה נורא אתה, ר\"ל שאתה מצוי מכל צד באחדות בכח האמתי שאינו \nמשתנה, ועל כן נאמ' אתה ה' לעולם תשב, ר\"ל כח הנזכר הראוי לעולם ועל היודע זה הכח \nיגבור זרועו ביראת שמים ועולה במדת השכל, כבוד אלקים הסתר דבר, ר\"ל שבמדה שמודד בה \nמודדין לו הרי ענין מדה: \nענין אחר, מדה הוא הנקרא אמצעי שהוא אחד שהוא עילום הכח הנאצל מאמצעית מציאותו, וכל \nמי שזוכה לזה המעלה צריך שיסתירנה בסתרי שרשי מערכי לבבו, מפני שהוא כמו לבוש לכל \nכחות ההלול, ועל זה אמ' דוד המלך ע\"ה ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת, ר\"ל שאדם \n"},{"index":2,"he":"משתנה במדותיו ומתעלה למעלה להיות קרוב למדות העליונות להתלבש ברוח קדשך שהוא לבוש \nהפאר הנצחית אשר אתה מתלבש בו, הרי עיקר מדה: \nעיקר שיעור הוא שיתחכם האדם בכל כח וכח הראשונות והאחרונות, כיצד נמשכין אלו מאלו, \nוכמה כחות מתפשטין מהם כדי שידע לשער כל כח וכח, ולצרוף ולחשוב ולתקן אותם אחדים \n(כל) [ר\"ל] ולהביא כולן באחדות השוה, שניים ר\"ל לידע כח הנמשך מן הקדמון. שלישיי', \nלידע עולם המתעלם באמצעי בכח. רביעיים, לידע להשוות כח לכח. חמשיים, לידע כיצד \nנמשכים המקורות הנובעות מכל הכסא. ששיים לידע כל מקור ומקור מהיכן יוצא. שבעיים, \nלידע ולהבין המקורות ולעשותן אחד. שמניים, להשיבם אל המעיין שנמשכים ממנו. תשיעיים, \nלידע עיקרי המעיין ושרשיו כיצד הן נשרשים, או מה הם השרשים, או אם הם החזקים או \nרפים, או הם נשרשים במקום חזק או בעפר תיתוח, או עם השרשים עיקר ממשותו ואם לאו, \nוכשידע האדם עיקר מציאות האלו (או) [אז] ישתנה דעתו במעלה העשירית, שהיא עיקר לראות \n"},{"index":3,"he":"כל השיעורים והכללים ולפרטים: \nוכשישתנה דעתו בקו הידיעה, (או) [אז] יתכן לו להתעסק בממשות הגוף שהוא קשר טענות \nחשובות לכל הקדמונים שהיו מתעסקים בכח אלהו' הדרך האמיתי, ועל זה אמרו ברמיזה אילו \nהשלשה כחות מד\"ה ושיעו\"ר ומתכונ\"ת הגוף - ר\"ל גוף האויר הקדמון שאין לו תנועה - \nוהוא דבוק במציאות הא\"ל יתברך והא\"ל בו, להבדיל כמו הצפורן והבשר שהן דבוקין זה בזה \nואינן שוין, וכמו קצת מהרמשים שרמש אחד יש ששמו כלצום הנקרא בלע\"ז לקפק\"ו, שיש לו \nדפוס מעצם שהוא נסתר בתוכו מבפנים, והדפוס מכסה אותו מכל צדדיו, והוא דבוק בעורו \nוהעור בו, ואינו נראה כלום, אלא פעמים ראשו ופעמים מכסה, ועוד שנעשית כולה הקיבוץ \nואינו ניכר אם יש בו חיות, שאין רואין ממנו אלא העינים בלבד הדבוקה בעורו. כמו כן \nהאויר הקדמון בהבדיל אלף אלפים פעמים שהוא דבוק במציאות הפועל יתברך, ולמה נקרא \nאויר מפני שאינו ניכר בממשות, והוא אור מזהיר הנקרא אור מצוחצח. ובמציעותו הוא מצוי \n"},{"index":4,"he":"הפועל הקדמון, ואנו מכנין אותו מצוי מפני שהוא מסתתר באותו האויר הקדמון הנמצא בתוך \nהכחות הנאצלים ממנו, שהם מתלבשים זו בזו ומתגלגלים בתנועתותם ונעשים כמין בית \nסביבותם האויר הקדמון, וכל אחד ואחד מהכחות הנזכ' יש להם ביאה ויציאה ועליה וירידה, \nוהם שבעה: \nואילו הן האויר הקדמון הנקרא היכל הקדש, והיא הנקרא היכל ה', על זה נאמר היכל ה' \nהמה, ר\"ל האויר הקדמון עצמו הוא הנקרא היכל ה', המה, הם ההיכלות האחרות שאינם \nנזכרים מפני שהם מתפשטין ומתקבצים, בהצטרפם הם מתנועעים, גם החשמ\"ל שהוא הכח הקדמון \nהנאצל מהאויר הקדמון, והוא דבוק בצד ימין בהאויר הקדמון ואחר החשמל הערפל שהוא בצד \nשמאל האויר הקדמון, ואחר האויר הוא הגלגל הקדמון - ר\"ל גילגול השני' שהם חשמ\"ל \nוערפל - וזה הגלגול מתרבה מהם, ונקרא כח בפני עצמו, ואחר זה הגלגלול שהוא לפני \nהאויר הקדמון הכסא, שהוא מאחורי האויר הקדמון. וכבר פירשנו למעלה מהו ענין כסא: \n"},{"index":5,"he":"ואחר הכסא הוא האופן הגדול הסובב לכל אילו הכחות הנזכר לעיל, כך פירש כמו כן עניין \nאופן כיצד נאצל מהמאורות, אבל עתה נאמר יותר מבואר, זה האופן הוא הנקרא חזזיות מפני \nשהיו מסתכלים בו יורדי מרכבה, והיו מתגברים בצפית הכבוד, ועוד יחזקאל ע\"ה רמז ואמר \nבראיית השכל, החיות זהו החיות המתחלק לד' חלקים כמו שפירשנו למעלה, והנה אופן אחד \nבארץ זה האופן הנזכר למעלה, בארץ, רמז בכאן לד' יסודות הנזכרים בהשגת הנבראים, אצל \nהחיות ר\"ל שהחיות הם דבוקים בצדי האופן המתחלק ועושה חלקים, ואלו החלקים נקראים \nאופנים כמו כן, והם מתכלכלים וחוזרים בגלגל תנועתם חלק בתוך חלק, ועז\"נ החלקים \nהאמצעיים נקראים פנים, ופעמים שנפרדות זה מתוך זה כל אחד לצדו, ופעמים מתקרבים, \nובשעה שמתקרבים נקראים כרוב, וזה צורתו כמין אל\"ף א ר\"ל ראשו עגול, ואין לו דמות עד \nפניו לאחוריו ושתי ידיו כפולים על שכמו, והן ישרות ופרושות, ורגליו כמו כן הם ישרות \n"},{"index":6,"he":"וכפולות בין כתיפיו לאחוריו, והוא דבר דק ובצורת גוף קפואי ממשכות האויר, ויש לו \nכנפים, ויסודו מתחלק לג' חלקים, ואילו הן אש מים רוח, ר\"ל אישות מפני שהוא בצורת \nגופני', ושמו גבריאל שמתגבר בחוזק הכחות המעולים ממנו, שהכחות מתלבשים בו, והוא \nקבוע ואינו מתנועע, ובשעה שהכחות מתנועעים הוא מתגלגל במרוצת הגלגל, ומתעופף שיעור \nממקום למקום: \nהחלק הב' הוא מים, ונקראת סנדלפו\"ן סנדא\"ל מפני שהוא מתפשט ומסתומך באמצעותו. ד\"א \nמים ר\"ל שהוא הנקרא מימא\"ל, מפני שממנו נאצל הלחלוח, ומאותן המים נמשכו המים, והוא \nהיה המקור. ד\"א סנדלפו\"ן על שם שהסדין של הב\"ה בידו, ר\"ל שהוא מתפשט כמו הסדין. ע\"א \nר\"ל על שם האופן נקרא, מפני שהאופן והכרוב והחיות הם אחוזים זה על גב זה, ונקרא להם \nזה השם סנדלפו\"ן, והן הן הסדין של הב\"ה בידו זה הרקיע הפרוש עלינו כבגד, ועז\"נ \nודמות על ראשי [החיה] רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם וממעל ר\"ל כשהזכיר על \n"},{"index":7,"he":"ראשי החיה שהוא החיות מלמעלה מיוסדות כאחת (כאחת), ומפני שפעמים נפרדים כל חלק לבדו \nהיה צריך להזכיר אח\"כ נטוי על ראשיהן, וכדי לבאר שהחיות והאופן והכרוב הם כלל כח \nאחד הזכיר כמו כן ותחת הרקיע כנפיהן יעוד' אשה אל אחותה ועל זה העניין יתפרש לקמן \nבביאור גמור, ובכאן נגמר עניין היו\"ד של ד' אותיות מהשם ב\"ה בריך רחמנה דסייען: \nויהי בשלשים שנה שזה עיקר (תפילת) [תחלת] זה הספר, משמע שעיקר זה הספר בא ללמד על \nכל חפצי (הרעות) [הדעות] וכל דרכי הדמיונות שהם סתר חפצי' (כמתגלים) [המתגלים] מסתר \nעליון הנעלם, הם סתרי הפעולות הנסתרות הנקראות עיצות, ועיקרן שלש עשרה מיני תמורה \nשנבראו, שאין בגביהן בתארן במראן ובכתרון לעמוד בהשוואתם להשתמש בכתר ראשון האחדו' \nהשווה, כדי שיתבררו ויתלבנו עד שיזכה הכח השפל להתרומם משפלותו מעילוי לעילוי עד \nהדבקו בכח העליון שהוא למעלה הימינו, ויזכה להיות כבית מלא שכל בגוף, לפי שאי אפשר \n"},{"index":8,"he":"שיתבטל מעיקרו במשרתי עליון, כדי שלא יתגלו מעשיו של אותו כח השפל, ויהיו ככלי \nהבלוע מתוך נרתיקו בכח הקיום, וזהו עניין שבא להתחיל קודם: \nויהי פשוטו של מקרא מורה כי מפני שכבר היו ישראל משועבדים תחת מלכות ונסתלקה מהם \nשכינה, וע\"י הצער והשיגוג שהיה מתרבה באותו הזמן הוצרך להתחיל בזה הספר ויהי מפני \nשהוא לשון צער, כמו שאחז\"ל כל ויהי לשון צער בהרבה מקומות, והטעם שבא להתחיל בתחילת \nהספר ויהי כדי להראות לכל ההמון הבאים אחריהם, כי כל פעולתם ומעשיהם שהיו מתעסקין \nבידיעת הנסתר הנעלם של כל השגת המציאות, הכל עשו וקיימו בצער גדול, וסדרו אותו על \nסדר חקירת המציאות עצמו: \nבשלשים שנה, משמעו מורה על התחלת הגזירה שנגזרו על ירושלים שתחרב באותם הל' שנה, \nותחילת הגזירה היתה מתבשלת מדת הפורעניות שהיו מתעסקין בה ובדברים שהעביר' מהם, וזו \nהמדה היתה מתגלגלת עליהם עד שגרם להם העניין שנפסק ונתמעט רוח הקודש מהם, וסתרי \n"},{"index":9,"he":"תורה נשתכחו, ונתוספו עלהם הרבה דאגות, עד שלא נשאר בהם איש מבין בעיקר נתיבות \nהחכמו' הסתומות מהשגת המחשבה בדרך האמיתי. עד שגזר המלך יויכין על כל הכהנים \nהיודעים קבלת זו, להיות מבקשים רחמים מאצל שכינה כדי שיהון רשאים לסדר כל העניין על \nדרך מעשה מרכבה, ובעיקר הגזירה שגזר המלך יהויכין היתה שאם לא יהון כהנים מסדרים זה \nבסדר כהוגן להשמידם מן הארץ, וכוונתו היתה מפני שלא להיות כח הייחוד ומשך הנעלם \nהמאציל בלא כחו' מתבלע מן העולם: \nבאותה שעה בקשו הכהנים מיהויכין לתת להם זמן על זה העניין, כדי לסדר הכל על דרך \nעיקר האמיתי, ונתן להם זמן מחדש ניסן עד חדש תמוז, זהו שהוא (ל)הזכיר ברביעי בחמשה \nלחדש משמע שבאותו היום נשלם המעשה ונתחדש על ידם זו הידיעה מפי יחזקאל הע\"ה, וע\"י \nנס שיצר לו, מלמד שהיו הכהנים בכל יום באים בבית המקדש אצל כותל מערבי, והיו \nמתעטפים בעפר וצועקים ומתפללים בשם המפורש של י\"ד אותיות, עד שיצא בת קול מתוך \n"},{"index":10,"he":"האולם ונחה עליהם רוח הקודש, ונחכמו בכל זו הידיעה שהיתה נסתר מהם, באותה שעה שמחו \nשמחה גדולה וברכו השם ב\"ה, ובאו עד הגשר הקבוע על נהר חדקל, ונהר חדקל היה רחוק \nמעיר בבל אלפיים אמה בקצת אותו [העיר?] היו דרים שם חכמי בבל, והגשר היה מפסיק \nביניהן ובין דרי העיר, ו[כ]שבאו הכהנים על אותו הגשר נחה על יחזאל רוח הקודש, \nוהתחיל לסדר בתוך הגשר פירוש ידיעות המרכבה, ונכתב הכל מפיו פעמים מרכבה ראשונה \nופעמים מרכבה שניה, ועל עניין שהגשר ההוא נחה עליו רוח הקדש התחכם מיד לומר ואני \nבתוך הגולה על נהר כב\"ר הוא חדקל, כב\"ר הוא רומז לשון נרכב, ומשמע טוב הרגש כח השפל \nמתלבש בו היה נובע עצם המורכבים הנמצאים בכח ההשגות המחשבה החלוקים זה מזה במניהם \nבמראיהם ובדמיוניהם, ורבו דרכיהן היוצאים מפליאות האחדות המסתתר והמגולה בעומק \nהעילוי עד תכלית מציאות החקר שאין למעלה ממנו, כח הקיום מאויר מופלא והוא (מקוש) \n"},{"index":11,"he":"[מהות?] של כל עיקרי הטבע נשרשים בו, וחוזרים ללכת ולשוב אל אחדותו, וזה הענין כבר: \n\nואראה מראות אלקים, משמע שהיה מברר המראות במראה רוחני' מתוך השכל המצוי בתוך לבו, \nשלא היה רוצה לגלות שום דבר אלא דרך סתם, ודרכי הנביאים והנהגתם כך, שאפילו המראות \nשהיו משיגים היו אומרים אותו דרך כלל, כעניין המראות שאמר יחזקאל וזכריהו שאמר ראה \nראיתי והנה מנורה וגו', וחבקוק שאמר מרחוק ה' נראה לי וגו', וכל זה לבלום פיהם שלא \nלהעמיד דבריהם עד כדי השגתם, והיו דמיוניהם למטה מהשגתם, לפי שהמראות היו הנביאים \nרואים וצופין עד תכליתן, ומראות שהיו רואים וצפין מקצת ופעמים שהיו מסתכלים ולא היו \nרשאים לראות כלום בענייני המראה, כעניין שכתוב לא תוכל לראות את פני, ומה שאמר \nיחזקאל ואראה אמר על עניין הכח החיצון אשר בו מצוי ייחוד שמו של הב\"ה יתעלה, וזה \nהכח הנקרא אויר הקדמון: \nולמה נקרא אויר הקדמון מפני שהוא אור שאין כיוצא בו בכל מיני מאורות שברוב ערבות \n"},{"index":12,"he":"רקיע, והוא כתבנית בגד של זיו זוהר מאור הדרו של הב\"ה בורא עולם, והוא פרוש על כל \nהכבוד סביב סביב, וצחצחו מתגבר ומאיר, ומפני זה נקרא אויר שאינו נתפש, ולמה נקרא \nקדמון, לא מפני שאין שם כחות אחרים קדמונים ממנו, אלא מפני שהוא קודם סיבה לכל \nהנבראים הטבעים, ועיקר האויר והכחות הנה הנסתרות בפנימיות הוא שורש מציאות בורא ית' \nהכלול מעשרה כחות, ואלו הן, אור שכל, ואור בהיר ב', ואור מזהיר ג', ואור זך ד', \nואור מאיר ה', ואור נגה ו', ואור דעת ז', ואור עצה ח', ואור חכמה ט', ואור בינה \nיו\"ד, זה העיקר הגדול ליחד בו להקב\"ה, ולידע בו עצם ידיעתו בלי ספק. בריך רחמנא \nדסייען מריש ועד כאן. סליק: "}]}
