{"id":"kabala-6f90e09744b1-1-19","bookId":"kabala-6f90e09744b1","part":1,"torah":19,"title":"סימן מ\"ב:","hebrewTitle":"סימן מ\"ב:","segments":[{"index":1,"he":"סימן מ\"ב: \nויאמר הנה שמעתי כי יש שבר וגו': \n(מזולתו) הנה מלת רדו, בגימטריא ר\"י, והם עשר שמות אהי\"ה, ויען לא נגלה שם זה כי אם \nלמשה בפרשת שמות, לכן נרמז בתיבת שמ\"ה, אותיות משה. וכמ\"ש בכונת ההגדה של ליל פסח, \nוע\"ש. וז\"ש ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות, כי כל שברינו ותקותינו היא ע\"י משה, \nשיגאלנו ממצרים, וזהו ושברו לנו משם, ר\"ל ממשה, הנרמז במלת שמ\"ה כנזכר. וגם על ידו \nונחיה ולא נמות והנה האחוריים של אהי\"ה פשוט בגימטריא ד\"ם, והנה י' אחוריים של \nאהי\"ה פשוטים, שהם בגימטריא עשר פעמים דם, הם עשרה דמים שבאשה, ה' דמי טוהר, וה' \nדמי טומאה כנודע. אמנם עשר פעמים אהי\"ה, הם בגימטריא רד\"ו, כי משם היה גלות מצרים \nרד\"ו שנה, ומשה חשב שהיה משם הוי\"ה, והנה י' ההויו\"ת בגימטריא ס\"ר, וזש\"ה (שמות ג' \nד') וירא ה' כי סר לראות, כי היה משה מחשב בדעתו, לראות אם הגלות הזה היה בבחי' \nהוי\"ה, או אהי\"ה. והודיעו, כי היה מצד אהי\"ה, וזש\"ה כה תאמר אל בני ישראל אהי\"ה \n"},{"index":2,"he":"שלחני אליכם, כי מצדו נמשך הגלות. והגאולה, מצד ההוי\"ה, וגם מצד אהי\"ה והנה רד\"ו \nוס\"ר, בגימטריא ע\"ת, ואם תחבר עמהם ד' בח\" של הוי\"ה ואהי\"ה, יהיה בגימט' דעת, כי \nז\"ס הדעת שבתוך היסוד דאימא, המתלבש בז\"א, אשר בו עשר הויו\"ת ס\"ר מצד אבא, ועשר \nאהי\"ה רד\"ו מצד אימא: \nא\"ש, לא הבנתי טעם לד' בחי' הנז', ובאולי ירמוז ד' אותיות הוי\"ה, או אהי\"ה. עוד \nא\"ש, ב\"ה אשר הנחני בדרך אמת, וטרחתי ומצאתי מפורש בש\"א שער ההקדמות, בפרק ערכי \nהכינויין וז\"ל, אהי\"ה פשוטים עשר פעמים בגימטריא רד\"ו, כמנין גלות מצרים. ועשר \nהויו\"ת פשוטות, בגימטריא ס\"ר, וסודו וירא ה' כי סר לראות, ושניהם יחד בגימטריא ע\"ת, \nועם ד' אותיות שם ההוי\"ה, הרי דעת. א\"ש, דעת של ז\"א, ודעת של נוקבא, הוא ע\"ב ק\"ל, \nע\"ב קד\"ם, וב\"ן וד' אותיותיו הרי דעת: \nשם פסוק ויאמר אליהם לא כי ערות 'הארץ 'באתם 'לראות, ר\"ת הב\"ל. גם פסוק וכסף אחר \n'הורדנו 'בידנו 'לשבור, ר\"ת הב\"ל. (ע\"כ מזולתו): \n"},{"index":3,"he":"סימן מ\"ד: \nואת גביעי גביע הכסף תשים בפי וגו': \n(מזולתו) סוד גביע הכסף, יובן במה שהודעתיך, כי יוסף היא היסוד דז\"א, אשר בו ה\"ח, \nכי הכסף הוא בחסד, ולכן הגביע היה של כסף. גם כל חסד נקרא טוב, בסוד (תהלים כ\"ג ו') \nאך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי. והנה ה\"פ טוב, הם בגימטריא גבי\"ע. ונלע\"ד חיים, כי \nגם גביע עולה בגימטריא מילה, שהיא ביסוד כנלע\"ד. (ע\"כ מזולתו): \n \n"},{"index":4,"he":"פרשת ויגש\nסימן מ\"ו: \nויאמר אלהים לישראל במראות הלילה וגו': \n(מזולתו) הנה נזכר יעקב יעקב ב\"פ, שהם כנגד יעקב היוצא לפני ז\"א כנודע. וגם כנגד \nרחל, היוצאת באחורי ז\"א. וכבר ידעת, כי גם רחל היא השכינה תתאה, נקרא יעקב פעמים \nרבות בספר הזוהר (ע\"כ מזולתו): \nסימן מ\"ז: \nויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי וגו': \nצריך להבין, מה ענין קריאתו אותם מעט ורעים. והענין הוא, דע, כי אדה\"ר נתגלגל בג' \nאבות, ולכן נקראים אבות, על שם האב הראשון שהוא אדה\"ר. ונתבאר בספר התיקונין, \nבתיקון ס\"ט וע', כי נפשו של אדם נתגלגלה באברהם. ורוחו, ביצחק. ונשמתו, ביעקב. גם \nנתבאר בר\"מ, בפרשת קדושים, כי אברהם תקן עון ע\"ז. ויצחק תקון עון ש\"ד. ויעקב, תקן \nעון ג\"ע. גם נתבאר בספר התיקונין, כי כשירד יעקב למצרים, אז נכנסה בו נשמת אדה\"ר: \nוהנה אדה\"ר, חטא בהשחתת זרעו, באותם ק\"ל שנה הראשונים, כנז\"ל בפסוק לכו אל יוסף אשר \nיאמר לכם תעשו. והשחתת הזרע נקרא רע, כמש\"ה (בראשית ל\"ח ז') ויהי ער בכור יהודה רע. \n"},{"index":5,"he":"וכתיב (שם ו' ה') וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. וכתיב אוי לרשע רע. ויעקב בא \nלתקן עון ג\"ע, שהוא השחתת הזרע, הניתן בלילי\"ת ונעמ\"ה, הנקרא עריות כנודע. ולכן \nעברו עליו ק\"ל שנה הראשונים, ביסורין ובגלות כנודע. וזש\"ה, מעט ורעים, שלשים ומאת \nשנה, ר\"ל, כי בהיותם רעים ביסורין, נתקן עון ק\"ל שנה, בהשחתת הזרע דאדם, הנקרא רע. \nוכשנשלמו, אז נכנסה בו נשמת אדה\"ר, כי כבר תקן אותם, ואז כתיב ויחי יעקב בארץ מצרים \nשבע עשרה שנה, כי כבר נכנסה בו נשמת חיים דאדה\"ר, וזהו ויחי יעקב, ונמשך שיעור זה \nי\"ז שנה, כמנין טו\"ב, להורות כי בק\"ל שנים ראשונים נתקן הרע, ובי\"ז שנים אחרונים \nהיה טוב בלי רע, לכן ירד למצרים, כי שם היו מתגלגלים ניצוצות השחתת הורע, כנז\"ל \nבפסוק לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו: \nואת העם העביר אותו לערים: \nזה תבין, במש\"ל, בפסוק לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו, כי כל אותם המצריים שבדור \n"},{"index":6,"he":"ההוא, היו הניצוצות של השחתת הזרע דאדה\"ר, וכדי לתקנם, מהל אותם, וגם טלטלם לערים, \nשיקיים בהם טלטול וגלות, לכפר עונם. ולכן נקרא העם, כי הם הם בחי' הערב רב שיצאו \nממצרים, כמ\"ש בפרשת שמות בפסוק ויאמר אל עמו: \nוהיה בתבואות ונתתם חמישית לפרעה וגו': \nאם תעיין במ\"ש בשער רוח הקדש ביחוד אחד שכולו נעשה מבחי' שמות והויו\"ת מצויירות \nבציור ידות, אז תבין ידות אלו מה עניינם. גם תעיין בהקדמת ביאור אדרת האזינו, ושם \nתבין זה, והענין הוא, כי בחי' הזרועות של א\"א, כל אחד מהם יש בו תלת פירקין, ומהם \nנעשו המוחין דאו\"א, ותרין עיטרין דגניזין בהון. אבל פרק השלישי שבכל זרוע מהם, והוא \nפרק היד, שבו ה' אצבעות, אינם במוחין הנזכר. ונודע, כי תרין ידין דא\"א, לית ביה \nימינא ושמאלא, ותרווייהו אינון כחדא חד ידא. והנה היד הזו שלו, ירדה למטה ונתלבשה \nביסוד דאימא, שהוא הרחם שלה. והנה יד ימין כלולה בשמאל ושמאל בימין כנזכר. וכמו שה' \n"},{"index":7,"he":"אצבעות יד שמאל, הם ה' גבורות. כן ה' אצבעות יד ימין, הם ה' גבורות, והם בחי' ה' \nאותיות הכפולות, הנקראים מנצפ\"ך והם נגד עשר אצבעות הנזכר, הכלולים חמשה בחמשה. \nואלו העשר אצבעות, מהם בחי' הכלי של היסוד דאימא, לקבל בתוכו את מ\"ן שבה: \nוהנה עוד יש שתי ידות באבא וב' ידות באמא והם ד' ידות, אבל ב' ידות דא\"א נחשבים \nכאחת, והיא היד החמישית. וז\"ס, ונתתם חמישית לפרעה, היא אימא עילאה, דמתמן אתפרען \nואתגליין כל נהורין, כנזכר בספר הזוהר וממנה נעשה כלי היסוד שבה כנזכר. וארבע הידות \nוגו', הם ד' ידות דאו\"א: \nוהנה עד\"ז, יש עוד חמש ידות אחרות למטה, ואלו הם, כי היד החמישית, הם ב' ידות דאימא \nעילאה, שנכללו כאחד, ומהם נעשו כלי היסוד, למ\"ן שבמלכות, שהיא נוקביה דז\"א. וד' \nהידות יהיה לכם וכו', הם ד' הידות דזו\"ן. ונמצא, כי בחי' הידים הם בחי' הגבורות \nכנזכר, שהם ביסוד של הנקבה. וכשמתגברים הדינים, אז הנקבה רואה דם ברחם שלה, שהם \n"},{"index":8,"he":"בחי' הידים כנזכר. וז\"ס פסוק ידיכם דמים מלאו. ואמרו דמים לשון רבים, יובן במה \nשביארנו בענין שפיכות דמים, בפסוק שופך דם האדם, בשער המצות כי בהיות יסוד דאימא \nנקרא אהי\"ה, בבחי' האחוריים פשוטים שבו, העולה מ\"ד, מתפשט תוך ז\"א בקו אמצעי שבו עד \nהחזה, אשר שם בחי' אות וא\"ו של ההוי\"ה דאלפי\"ן דמ\"ה, הכוללת את ז\"א, ואות וא\"ו היא \nבת\"ת שבו כנודע, ואז מתמלאת אותה הוא\"ו בא' שבאמצע ב' הווי\"ן, והיא רמז אל שם אהי\"ה \nדיסוד דאימא, המתפשט שם בתוכו בת\"ת דזעיר, ואז נעשה שם מ\"ה שלם, ונקרא אד\"ם. \nוכשמסתלקים המוחין דזעיר בשביל איזה פגם, אז ניטלת אותה האל\"ף, ונשארה ו\"ו חסרה, \nואז ההוי\"ה דמ\"ה אינה אלא דם בלבד. וגם האהי\"ה בהסתלקו משם, עולה ד\"ם. והרי הם ב' \nדמים. וז\"ס שפיכות דמים. ובהתחברותם יחד, נעשים אדם, שהוא בגימטריא הוי\"ה דמ\"ה \nדאלפי\"ן. גם ז\"ס שמרני מידי פח יקשו לי, כי ב\"פ דם, הם פ\"ח, ובהיות הדמים האלו \n"},{"index":9,"he":"מתגלים בידים הנזכר, אז נקראים ידי פ\"ח: \n \nפרשת ויחי\nויאמר יעקב אל יוסף אל שד\"י נראה אלי בלוז וגו': \n(מזולתו) דע, כי פה נרמז משה ואהרן, כי א\"ל שד\"י בגימטריא מש\"ה. ומלת נרא\"ה, הם \nאותיות אהר\"ן: \nואני בבואי מפדן וגו': \nוהנה ר\"ת של מתה עלי רחל בדרך, הוא מערב, לרמוז כי רחל נקראת שכינה תתאה, וידעת כי \nשכינה במערב, כנזכר בדברי רז\"ל ובספר התיקונין: \nויברכם ביום ההוא לאמר וגו': \nהנה ר\"ת ביום ההוא לאמר, הוא הבל. שהוא גלגולו של משה. והענין הוא, כי כאשר ברכם \nיעקב עתה, שם את אפרים הצעיר לפני מנשה הבכור. וכן מצינו, שמשה הסכים ע\"י. והקדים \nדגל אפרים לדגל מנשה, והיה מנשה טפל לו, כי אפרים היה ראש דגל מערב, ולא מנשה. גם \nרמז, שכמו שהבל הקטן קדם לקין הגדול, כמו כן קדם אפרים הקטן למנשה הגדול. (ע\"כ \nמזולתו): \n"}]}
