{"id":"kabala-72f6d8494dd9-1-26","bookId":"kabala-72f6d8494dd9","part":1,"torah":26,"title":"דף ל עמוד ב","hebrewTitle":"דף ל עמוד ב","segments":[{"index":1,"he":"דף ל עמוד ב\nברכות הנזכר וזה לא יצדק אלא בז\"ת שלו ממש שעולים ויוצאים דרך פיו לפיה ומשם לז\"ת \nשלה כנזכר שם ומהו ענין ז' נשיקין אחרים שהם נמשכים מראשו אל תוך פיה בסוד הבל \nונעשה בה בחי' או\"מ כי לא פורש במ\"א ובדרוש ד' למעלה מזה נאמר (ע\"ב) כי כל שאר \nספירות דזו\"ן מלבד המוחין שלהם אינו רק בבחינת או\"פ ולא באו\"מ. גם חילוק נה\"י לט\"ס \nשלה יהיה פ\"א דיסוד לדעת בברכת סלח ולא נתכונן דעתה אלא באתה חונן לאדם דעת \nוהתחלקות זה מוכרח ולא ניחא לן במאי דאמור התם כפי מה שנמצא כתוב כי אתה חונן בחכמה \nודעת שלה דלכך הוא נכלל בחכמה הואיל ודעת אין לה דס\"ס הרי דעת יש בה. ובעיקר דינא \nקשיא שהרי הוא אמר אין דעת נעשה לה אלא מהכתר וכמ\"ש בברכת המינים ודקדוקים כיוצא \nבאלוכ רבו עוד לא ידענו ענין הי\"ב נשיקין כנגד הי\"ב ברכות אמצעיות הנז'. וגם יש \nלתמוה בנשיקין אלו שנעשות מט\"פ נה\"י שלו לט\"ס שלה והרי הנשיקין הם או מז\"ת או מג\"ר \n"},{"index":2,"he":"דרך פיו לעשות או\"פ ואו\"מ לז\"ת שלה דרך פיה ולא לג\"ר כנזכר שם. ועוד שם אמר כי ג\"ת \nנה\"י דז\"א הם הראשונים מו\"ק שהיו בו תחילה והחדשים הנה באו בג' ברכות ראשונות מי\"ב \nאמצעיות כנ\"ל וא\"כ מהו זה שאמר כי על הצדיקים ותשכון את צמח ואב הרחמן הם ביסוד הוד \nנצח ות\"ת שלו ולמה היו שופר מהופך מסדר האמור בשאר הברכות מלמעלה ואלו להיפך: \nלב הנה מודעת זאת כי המלאכים מסוד חיצוניות העולמות ובני אדם מפנימיות וכנזכר לעיל \nסימן י\"א ואיך אומר בד\"א כי זווג נשיקין בג\"ר שממנו נבראו המלאכים ה\"ס פנימים \nוזיווג תחתון דז\"ת שממנו הוא סוד ב\"א הוא חיצון: \nלג בשער הפסוקים פרשה וירא ע\"פ ותהר ותלד שרה וגו' כתוב לאמר שאע\"פ שזו\"ן בעת אצי' \nנתקן הדעת שלהם שהם ב' עיטרין הראשונים עכ\"ז צריכין תמיד לקבל כח חדש נוסף כדי \nשיזדווגו ויולידו בנים ושאין זו\"ן מדווגים שום זווג כלל עד שבתחילה יזדווגו או\"א \nוגם או\"א אינם מזדווגים עד שתחילה יזדווג א\"א מיניה וביה וכעד\"ז עד רום המעלות עד \n"},{"index":3,"he":"המאציל העליון הנק' א\"ס כי הוא לבדו יכול לחדש בכ\"י תמיד אורות חדשים ומקבלים זו\"ן \nהשפע והכח ההוא ע\"י או\"א מחדש משורש הב' עיטרין שלהם אשר למעלה למעלה ואז מזדווגים \nומולידים נשמות חדשות לתחתונים שהם טיפה מ\"ד ומ\"ן מן החו\"ג חדשים שנמשך להם בדעת \nשלהם וסיים ואמר שזהו תכלית מה שצריך האדם לכוין ביחוד ק\"ש כנזכר במקומו נראה שזהו \nבהחלט גמור וא\"כ לא אתבריר לן מהו זה שאמר לקמיה שזהו בענין נשמות חדשות הבאות \nמלמעלה בזווג ליל שבת ויום טוב אבל בשל ימי החול כל המ\"ן הם מהבירורים של המלאכים \nומהם נשמות ההם נעשים בזיווגי החול והוא בסוד אור זרוע לצדיק. ומאד מתפלא זה המאמר \nכי אאף בימי החול שיש בירור מן מלכי קדם צריך גם המשך מוחין חדשים עד\"ז להוליד \nנשמות בעולם ע\"י הזיווגים הנזכר וכמבואר במ\"ר עצמו מספר וגם מה ענין זווג א\"ז לצדיק \nלכאן כי הלא הוא בשנה שביעית אין זרע וקציר כו' (שה\"ס הבירור שאז נעשים מאליהם ב\"מ) \n"},{"index":4,"he":"ומזדווגת עם נשמות הצדיקים שנזרעו בה מעיקרא וה\"ס ספיחי שביעית העולים מאליהם שהם \nמותרין מה\"ט ובדרוש ראשון מדרושי הציצית נאמר שמזווג ההוא נברא נשמות הגרים והכא \nאיירינן במציאות כל הבחינות ההם ולא בהערירים כאמור שם: \nוהנה זה החילוק שנכתב בשער הנ\"ל כדי לישב מאי דאמור בשער המצות פ' בהר (כ\"ז ע\"א) \nבמצות השביעית כי אין המשך נשמות חדשות אלא בשבת שאז עולים העולמות במקומם שהיו \nקודם חטא אדה\"ר אבל הנשמות של חול הם מן הבירורים דז\"מ. וענין הדבר קשה כפי מ\"ש \nכשאר מקומות הנז' ואגב להורות ולהבין לנו הדרך ישכון אור בענין נשמות חדשים הבאים \nבזה\"ז דיש מקומות שנראה מהם שאינם באים כלל עד ביאת המשיח ובמקומות אחרים נראה שאף \nבזה\"ז באים בשבת דוקא ולא בחול וגם שנראאה לחלק כמ\"ש בשער הגלגולים צריך להתיישב \nבדבר זה עמ\"ש בשאר מקומות הנזכר שנראים סותרים כי לעולם א\"א להמשיך נשמות אלא ע\"י \nהמאציל העליון וזה לא יבצר מלהיות תמיד: \n"},{"index":5,"he":"לד יורה ידין מה הם הבחי' הנז' בשער מאמרי הזוהר דף רנ\"ד ע\"ב שיש במלכים שמהם נעשו \nהמ\"ן במל' ובמל' דאו\"א ובמל' דז\"א עצמו ובנוק' דיליה כנז' שם כו': \nלה בענין המ\"ן והמשכת המוחין והזיווגים של זו\"ן יש לנו לדעת כי במ\"א אומר שע\"י הה\"ג \nשביסוד ז\"א המכוון כנגד הדעת דנוק' בהיותה אב\"א עמו נבנית בהארתם דרך מחיצות כלי \nהיסוד הזה ואח\"כ נבנית פב\"פ ומזדווגים ונותן לה אז הה\"ג עצמן שהיו ביסוד עד הנה וזו \nהיא ביאה קדמאה שע\"י מעלה היא המ\"ן אח\"כ כשנמשכים להם חו\"ג חדשים מזיווגים שלמעלה \nמהם והוא לוקח עיטרא דחסדים שהם המוחין שלו והיא לוקחת עיטרא דגבורה במוחין שלה ואז \nמזדווגים והוא נותן טיפת החסדים הנז' מיסודו ליסודה והיא נותנת טיפת הגבורה וממ\"ן \nוממ\"ד אלו אחר התלבשם בחו\"ג הראשונים העומדים ביסוד שלהם שה\"ס מ\"ה וב\"ן דב\"ן הוצר \nהולד מכאן משמע שבזיווג ב' נוצר הוולד ומעשים בכ\"י ע\"י סדר התפילות כנזכר במקומו \n"},{"index":6,"he":"ובד\"א נאמר שא\"א להיות כך אלא שאין נעשה נשמת הולד ונוצר עד פעם ב' וענין זה נוהג \nתמיד כי לעולם אינו נעשה ונוצר ולד ממ\"ן הראשונים עד שמשתהים בנוק' ואח\"כ בזיווג \nהשני נולדים הראשונים וכפי זה ג\"כ יקשה לן שנראים דרושים חלוקים בזה מהם נראה \nשהנשמות מתהוים מחו\"ג החדשים הנמשכים מלמעלה ומהם נראה שנעשים מהבירורים של המלכים \nדמיתו המבררים ועולים ואם נאמר דהא והא איתנהו אלא שנעשים בזמנים חלוקים שבשבת וי\"ט \nממעלה ובחול הם ממטה ובהכי מיושב הכל אין הדרושים מוכיחים כן ועיניו תחזינה מישרים: \n\n"},{"index":7,"he":"לו בענין המ\"ן והכלי שלהם אם באנו לברר הספקות שבהם יאריך הסיפור ואין השעה לכך \nואוחילה ממנו מענה לשון מרפא בביאורן מזן לזן ביושר לבב ובעל הגמול ישלם לו במדה \nטובה כפולה ומכופלת בלתי אל המ\"ן: \nלז בענין נשמותיהן של הבאים לארץ שנמשכו מזווג זו\"ן רחל אימתי היה כי הלא כל אותם \nהימים לא היה הזווג כ\"א עם פרצוף לאה שאחורי יעקב הנק' דור המדבר וכמה שאלות נמשכים \nמזה בדרוש המובא בשער הפסוקים פ' שמות בכל בחי' ההם שהיו בזה אין להאריך יורינו \nמורינו: \nלח לא נתברר לנו איך היה זיווג יעקב וד\"ה ועמידתם אז בפני ז\"א ואגב לידע איך עומדים \nיעקב ורחל בערבית ליל שבת שנאמר שהוא (ע\"ב) משובח משל חול שעומדים בכל נה\"י דז\"א אם \nהם בימין ושמאל או זה אצל זה דוגמת זו\"ן כי אין הכרע מדברי הרב ז\"ל כפי הנלע\"ד: \nטל כיצד הוא מדילוג קדושת מנחה של חול וגם כפי הנראה אין צורך לחזרה ולא דמיא \nלתפילת שחרית דא\"כ למה אין חזרה בתפילת ערבית ג\"כ: \n"},{"index":8,"he":"מ על מאי דאמור רז\"ל לא יכנס בירושלים של מעלה כו' \n \nדף לא עמוד א\nואנן חזינן להיפך כי א\"א להזדווג זו\"ן עד אחר או\"א וכנז' במ\"ר: \nמא בענין דרוש בני גד וב\"ר בשה\"פ פרשה מטות נאמר שנוק' דז\"א תופסת בבריאה ו\"ס וחצי \nכח\"ב חג\"ת וחצי הנצח וכנגדם שני שבטים הנז' וחצי שבט המנשה מעבר הירדן חוץ לא\"י אין \nזה מכוון עם ד\"א דאמרינן להדיא כי היא עומדת באצי' וקומתה כולה תופסת מקום הנה\"י \nדז\"א בסוד ד\"א של הלכה כנזכר במקומו: \nמב אין יצוייר כניסת הנה\"י דאימא בסוד מוחין דז\"א בהיותו בסוד עיבור בתוכה כפי \nהנראה בחוש הראות: \nמג בעניןם שמות הדעת דנוק' בימי החול ושבת ויו\"ט לא נתכוונו אצלנו יגלה לנו מר דעתו \nבזה היטב: \nמד בענין הכריעות וזקיפות של תפלת שהם על סדר קס\"א קמ\"ג קנ\"א וקס\"א לבסוף ובע\"ש \nוערב שבועות הם בסדר אחר קס\"א פעמיים ואחריהם ירצו קמ\"ג קנ\"א (ואינו תמיד ומה יום \nמיומים) ושם נאמר שזה תלוי בשלימות דעת הנוק' שבא לה אז בשבת ושבועות ומה ענין זה \n"},{"index":9,"he":"לזה וא\"כ מכ\"ש לשבת ושבועות עצמן שיש לכוין על סדר הנזכר בעלי דיומא והדבר צריך \nתלמוד ומורה הנבוכים: \nמה אם כונת הרי\"ו בכל תפילות ר\"ה או אם אינו אלא בתפילת שחרית ואם גם בתפילת \nהמוספין: \nמו איך יופרשו עליות המדריגות של זו\"ן בימים של ר\"ה ויוה\"ך מה שלא נעשה כן בשאר י\"ט \nשכלם שיעלו חיים לא ירדו לא כן בימים ההם של ר\"ה כנזכר שם כו': \nמז ואגב לידע איך אומרים אב הרחמים במוסף של יה\"כ כי אז עדיין לא עלה ז\"א למקום \nההוא וג\"כ לא שייך לומר כתר יתנו כו' וכמה בעיות איבעי לן בהנהו יומי כאלו ובכונת \nהשופר עצמו מספר: \nמח אם נכנסים הל\"ם דצלם ביו\"ט כמו בר\"ה באבות או כסדר השבת: \nמט מה הם ז' שמות של ז' ברכות דר\"ה ויה\"ך וח\"ה ור\"ח ע\"ד ז' מרגלאן דשבת ויו\"ט כי לא \nפורש: \nנ אם יש למנוע מלומר פ' העקידה בשבת וביו\"ט גם המזמורים של רננו צדיקים כו' ושל כל \nיו\"ט בכלל כמ\"ש בספר חמדת ימים. גם אם י\"ל מזמור מספרים כבוד אל כו' בחש\"מ כנזכר \n"},{"index":10,"he":"שם: \nנא יבאר לנו עליות חש\"מ ואיסור הנחת תפילין אז בדעת רחבה: \nנב ואננו לא נדע דכפי הטעם האמור בלחש וחזרה יכול לומר הכל בקול רם בשבת ויו\"ט ור\"ה \nויה\"ך כי לא באו לכלל חלוקה בזוהר ובתיקונים: \nגן (כ\"ח ע\"א) כשחל י\"ט בשבת איך תהיה הכונה בהם עיקר כי לא נעלם מ\"ש בזה האחרונים \nמחכמי הדורות כו': \nדן בענין ג' שמות המתכונים בק\"ש בג' תיבות ה' אלהינו ה' פעם אומר שהם ע\"ב קס\"א ע\"ב \nאו\"א ודעת המזווג ופעם אחר אומר שהם ע\"ב קס\"א ס\"ג כנזכר במקומותם וכדומה שאר \nדקדוקים: \nהן בענין הרמ\"ח תיבות דק\"ש כפי מ\"ש בס' תיקונים ובר\"מ דפ' עקב שהם מלבד שית תיבין \nשל פסוק ראשון דיחודא וגם מרן ז\"ל מזכיר ששה תיבות הללו אחר ק\"ש שיש בהם רמ\"ח תיבות \nבדרוש ט' מדרושי ק\"ש שע\"ה כדי להשלים רומ\"ח ולא פורש אאם אומר אאח\"כ פ' הנזכר פ\"א \nאו בכונה בלבד ומוהר\"ש ויטאל נתעורר בזה ולא הרוה צמאוננו מבארה של מרים ועיני כל \nאליך ישברו לתת לחמם נאמנים: \n"},{"index":11,"he":"נו כריעה וזקיפה דמודים דערבית או אם הוא מתפלל ביחיד בשאר תפילות איך יעשה אם הוא \nכריעת גוף וזקיפתו דוקא ואין כריעה בראש אלםא היכא דאיכא מודים דרבנן או אם גם אאז \nכורע וזוקף גם בראשו כשאר כריעות וזקיפות של התפילה ואגב לידע מה נשתנה זו משאר \nשהיו שתים ביחד ולא מפורדות על סדר הנז': \nנז אם יש תחת ידו שייכות כונת השמות כגון ז' מרגלאן בברכת תפלות שבת וי\"ט עם הזכרת \nהברכות שהם הויו\"ת וכל כיוצא שאינם מענין ההוי\"ה עצמה וכן אם מכונים בניקוד שאינו \nבקריאתו כמשפט יהיה בו עצמו או בהוי\"ה אחת בצידה: \nנח בענין המובא בס' מ\"ח כי בברכה ד' של ערבית שבת ה\"ס הקדושין שנותן החתן לכלה \nויכולו ה\"ס עד א' ושלאחר העמידה עד ב' ושל הקידוש עד ג' של הקידושי וברכה ד' של \nשחרית ה\"ס הסבלונות ששולח החתן לכלה ושל מוסף ה\"ס שעושה החתן ביום חתונתו ושל מנחה \nה\"ס יחוד חתן וכלה. ובאתה חוננתנו שאומרים במ\"ש ה\"ס בעילת מצוה שבועל ז\"א. ופורש \n"},{"index":12,"he":"ונמצא כפ\"ז כל השבת הוא הכנה למ\"ש וכן לא יעשה ומה גם שאין דברים הללו מכוונים עם \nפרק כל כתבי הקדש והיית לנו לעינים לראות: \nנט בענין המובא בס' חמדת ימים פ\"ד מפרקי הרגלים כי בתפלת לחש אשרוה בנוק' בסוד \nפרצוף ולהשיבה אל דודה פב\"פ בסוד חזרת התפילה ומסיים ע\"ז כמ\"ש הרב ז\"ל ואנשי המקום \nאמרו לא היתה בזה ולא מצאנוה ובעת עמוד להתפלל במלך עוזר כו' חוזרת עמו פנים בפנים \nובחזרה היא העולה למעלה כמ\"ש במקומו ואם איתא כפ\"ז לא היה צריך לחזרה כלל בכל \nהתפילות והוא עצמה כתב שם בפ\"ב מפרקים הנזכרים כי בתפילת מעומד היא העולה פנים \nבפנים ואם זה בערבית שבת וי\"ט מכ\"ש ביום וא\"כ אז חזרה א\"צ וחכמים ז\"ל לא נתנו \nדבריהם לשיעורין: \nס אם אומרים השכיבנו אבינו כו' בסדר ק\"ש שע\"ה כפי מ\"ש הר\"י צמח ז\"ל מאחר שהוא מסודר \nשם ונמשך אחריו בס' מ\"ח כי כן הוא כתוב בספרים הישנים שבידינו וסדרוה בסידורים \nהנמשכים אחריהם: \n"},{"index":13,"he":"(ע\"ב) סא מה נשתנה הלילה בסילוק הנר\"ן בעת השינה כמ\"ש בק\"ש שע\"ה שמסתלק הנפש ואח\"כ \nהרוח כו' מסלוק תוספת הנר\"ן בשבת שהוא ממעלה למטה ומסתלקת הנשמה ביום א' כו': \nסב בנוסח הקדיש אם י\"ל מכל או מן כל וכן חי העולמים בציר\"י או אם בפת\"ח ולא נעלם \nמ\"ש המקובלים הקדמונים והפוסקים והמדקדקים אבל שותא דמר בעינא למי מקדושים אפנה על \nימין ואימינה: \nסג יש מקום לתמוה עמ\"ש הרב ז\"ל שלא היה מקפיד מלומר קדושא דסדרא בקול רם שהוא הפך \nמ\"ש בזוהר תרומה דאסיר שהוא בסגיאין ולא ביחיד ובזה אמרו הפוסקים שהביא הרב\"י בסי' \nנ\"ט וכמבואר בס' היכל הקדש סי' כ\"ט וכ\"כ בס' כנפי יונה ח\"א. ויש לעיין ממ\"ש הרב \nחמדת \n \n"},{"index":14,"he":"דף לא עמוד ב\nימים מפרקי של השבת גבי בריך שמיה דמארי עלמא כו' בחילוק הצבור מהיחיד בלשון תרגום \nשהוא היפך בזוהר כו' ואשרי תבחר ותקרב כו': \nסד אם יש טעם עפ\"י דברות קדשו לב' ימים טובים בח\"ל ואגב להורות לנו מ\"ש בחמדת ימים \nעל חילוק קריאת המגילה לכרכים המוקפים חומה לכפרים כו' דתלי טעמא בסוד המעקה שבין \nעולם לעולם ולא פי' אותו שם במקומו: \nסה בענין תחום שבת במ\"א אומר שהוא שיעור חצי הוד ופעם אחר אומר שהוא חצי יסוד ויותר \nמהמה יקשה לנו אומרו שה\"ס תח\"ש מדרבנן שיעור שתי מילין כי כל ספי' היא פרסה והרי \nאמרו אלפים אמה מיל שיעור תח\"ש ולא ב' מילין כמ\"ש בש\"ס: \nסו אאם י\"ל ברכת מעין ז' בליל פסח כשחל בשבת ולסמוך על הרב חמדת הימים שאומר כן הפך \nפסק ש\"ע ההולך אחר רוב בנין ורוב מנין: \n[הגהה - ע\"ד הספר חמדת ימים אשר מרן המחבר הקדוש מביא אותו ספרו זה כמה פעמים בל \nיפלא לאמר הלא הגאון יעב\"ץ ז\"ל דבר סרה עליו ואמר כי המחבר חה\"י היה אותו נביא השקר \n"},{"index":15,"he":"נתן שר\"י לכן מוכרח אנכי להודיע בשערי בת רבים כי בעזר השי\"ת חברתי קונטרס על דבר \nזה ושמה הראתי לדעת בעזהשי\"ת אשר לשא התחולל עליו הגאון יעב\"ץ ברוח סועה וסער אשר \nבאמת לא דובים ולא יער ויהי ברדפו אחרי הצבאים השבתאים הפראים וישב את שביו גם \nלהצדיק בעל חמה\"י (כאשר עשה עוד לגאוני ארץ ולקדושי עליון) אך באמת לא כן הוא ולא \nקלע אל המטרה כי הראתי בראיות נשגבות בעזהשי\"ת אשר הרב חמדת ימים פלפל בחכמה עם \nהגאון מהר\"ש הלוי ז\"ל בעוד הגאון מהר\"ש הלוי ז\"ל היה בחיים חיותו וידוע אשר מהר\"ש \nהלוי ז\"ל נפטר שנת שצ\"ה טרם נולד נתן. ועוד כמה ראיות באופן אשר המחבר חה\"י היה \nגדול מאד בתורה ובחסידות צא וראה את הגאנים אשר נתנו הסכמתם על ספרו חה\"י וגם הר\"י \nאלגאזי כותב בהקדמתו לספר חה\"י שיגע שתי שנים לסדרו בכדי לזכות את הרבים (כן כתב \nאלי ידידי הרב הג' מקובל אלקי מו\"ה שלמה עלייאשאוו שליט\"א משאוויל אשר יש לו ספר \n"},{"index":16,"he":"חה\"י עם הקדמת מהר\"י אלגאזי ז\"ל) וגם המחבר מקדש מלך על הזוהר מביא אותו יותר \nמחמישים פעמים ומבאר ע\"פ דברי קדשו מאמרים הרבה מזוה\"ק וגם מרן המחבר קורא אותו ואת \nהקדוש בעל משנת חסידים בשם מקובלים אחרונים ופסק כמותו לקמן לענין אמירת מגן אבות \nבשביעי של פסח שחל להיות בשבת אף שהוא נגד פסק הש\"ע. וגם הרב הקדוש בכל שמן משחת \nקודש על שיר השירים מביא אותו כמה פעמים וגם הרב החביד אמיתי בעל יוש\"ה מביא אותו \nבספרו הטהור לענין נוסח אתה כוננתה ביוה\"כ לומר הנוסח כפי מה שאיתא בספר חה\"י. וגם \nבצוואה שלו סי' ג' מזהיר לבניו שראשון לכל ספרי מוסר ילמדו ספר חה\"י ואחריו ראשית \nחכמה עיי\"ש וגם הגאון בעל חיי אדם מביא אותו שני פעמים בהלכות יוה\"כ וגם הגאון ר' \nיעקב מקארלין ז\"ל מביא אותו בספרו קהלת יעקב לענין רב יוסף מהדר אפי וגרס בברכות דף \nח' ומביא בשמו דבר יקר אשר הראשונים לא עמדו ע\"ז וכותב ע\"ז שהוא דבר נחמד וגם הרב \n"},{"index":17,"he":"עיקרי דינים והרב זכור לאברהם מביאים אאותו להלכה הרבה פעמים ועוד הרבה והרבה \nמחברים מביאים את דברי קדשו. וגם עוד הראתי לדעת בקונטרס שלי אשר המעשה הובא בקהל \nחסידים בשם הבעש\"ט ז\"ל לענין הספר חה\"י הוא דבר שלא הי' בעולם דאל\"כ לא הי' מביאים \nדבריו מגדולי וקדושי החסידים כאשר הכל הראתי שמה ואין פה להאריך. וגם ע\"ד הקושיות \nאשר מקשים עליו מובן אף לבר דעת קטן כי המה מהבל יחד ואין כדאי לענות על הבלים כאלה \nעכ\"ז הראתי שמה איך דאין התחלת קושיא למי שמבין מעט מכתבי האר\"י הקדוש. סוף דבר \nמובן לכל אחרי שהגאונים הנ\"ל המביאים דברי קדשו אשר הרבה מהם היה קרובים בזמן \nובמקום להמחבר חה\"י יותר מהגאון יעב\"ץ א\"כ החולק על ספר חה\"י ומבזה אותו ח\"ו הרי \nהוא כחולק על כל הגאונים הנ\"ל ומבטל בלבו את כל הגאונים הנ\"ל והוא בכלל זילזול \nהורים ומורים שבווידוי יוה\"כ. ואשרי להמתדבק לספר הקדוש חה\"י. והשי\"ת ברוב רחמיו \n"},{"index":18,"he":"וחסדיו ינחנו בדרך אמת אמן. ומי שרוצה לידע הדבר באריכות ואם רק האמת דורש בלי שום \nעקשות ח\"ו יכול לבוא בכתובים אלי אל אדרעס שלי. מנחם מענכין היילפרין מהוראדנא]: \nסז לפרש לנו התפילה שיסד האדון על סדר ורחץ כו' ועל מה אדניה הוטבעו מפני שיש בה \nדברים מעלומי עין קורא בה בפרטי פרטים שלא נודעו אצלינו וימחול על הטורח משא מצרים \nכו' ואגב יורינו ההפרש שכתוב בס' משנת חסידים וחמדת ימים בענין התקדש ליל חג על מי \nנסמך ועל ברכת העומר לבני ח\"ל אם לא יברך עד אחר הסדר דליל שני כמ\"ש בח\"י או יברך \nאחר תפילת ערבית כמו בשאר ימים ואין לשנות: \nסח בענין הנענועים שמנענעים בחג בברכה והלל איך מתיישב מ\"ש בספר התי' ור\"מ עם האמור \nבכונת הרב ז\"ל ולא נעלם בזה מ\"ש מהר\"ש ז\"ל ומפרשי התיקונים וכן צירופי השמות שלא \nנתכוונו כפי מ\"ש בס' יצירה כי צירוף הא' שהיא יה\"ו אמרינן התם שהוא ברח מזרח \nובנענועים לצד דרום כו' וכעין זה יתמה כל מעיין בס\"ה פ' בראשית דף כ\"ו גבי דגלים \n"},{"index":19,"he":"דקאמר התם חסד דרועא ימינא ובההוא זמנא הרוצה להחכים ידרים ומחנה מכאן אשתקיין \nמיניה וכתוב בתורה שהוא למזרח כו' וכ\"ה בפרשת במדבר דקי\"ח עם היותם דברים סתומים \nוחתומים: \nסט ילמדנו רבינו מאי דאמור באדרות גבי פרצוף ז\"א דלא אשתני מא\"א וכלא חד ומסטרא \nדילן דהוו שנין והרי שנינו בתורתו של רבינו האר\"י ז\"ל אבי (כ\"ט ע\"א) התעודה כמה \nשינויים מזה לזה כאמור בדרושים לאין חקר: \nע בענין התגין הנוספים בפרשיות של תפילין ומזוזות המובאים בספר מצת שמורים משם כתבי \nהאר\"י אם יסכים עמנו האדון שלא לעשות כי לא באו בכלל השערים המצויינים מע\"ח ואדרבא \nמגרעות נתנו כפי הטעם האמור בנתינת התגין על האותיות עליהן איןם להוסיף ובודאי שהם \nמועתקים מהפוסקים שהזכירום בספרתם כפי מנהג שנהגו הסופרים שלא נחתמו בגמ' עיד רבינא \nורב אשי והובא ביתה יוסף והמדקדקים הוסיפו לשים ולתלות עצמן באילן גדול ושוב ראה \nאותן הר\"ן שפירא ז\"ל שהם משם האר\"י והכניסם בחיבורו מצ\"ש ונמשך אחריו במ\"ח ואינו \n"},{"index":20,"he":"מהראוי וכזאת לא יעשה ואם נתן ל\"ו עכב ומגרעות נתן חס ושלום ושב וא\"ת עדיף טפי כמ\"ש \nבב\"י נ\"ט והרי זה משובח: \nעא איך יצוייר גלגול נפש אדם בדצ\"ח ואגב לדעת אם יש גלגול לנפשות או\"ה ומהיכן בא \nלהם פריה ורביה דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין כמ\"ש בזוהר וגם בלא דעת נפש לא טוב \nשה\"ס הזווג כמ\"ש ז\"ל בדרושים הרבה: \nעב יורינו מורינו ענין זיווג יום שמחת תורה במשיב הרוח ומוריד הגשם כי שם צוה ה' את \nהברכה ולא האריך למעניתו במקום זה ליישבן היטב. עד הנה הגיעו בעיין בבי מדרשא דילן \nויותר מהמה רבו כפלים לתושיה ותשובתן הרמתה מהרהתצמח על קל על חמור אחת ואחת הנה \nמיד תכף לברכה כי כן דרכה של תורה זריזין מקדימין ויפה שעה קודם ואפי' מקצתן קמא \nקמא בט\"ל דיו הלבלר בקולמסו בגלילי אצבעותיו זהב וכסף ובפרט אם טובה יעשה עמנו בכל \nנפלאות אותיותיו הכמוסים ועמוסים וחתומים באוצרותיו גנזי מלאכי רבנן בהני כבשי \nדרחמנא לכן בעי עכ\"ו ואלו מוסיף על הראשונים שלא לתת חלק בהיכל הקודש: \n"},{"index":21,"he":"עג לדעת על מה זה היתה שינוי בהיכלות דיוצר שבת משל חול שקדם היכל אהבה לרצון: \nעד למה סדר הפרשיות דתפילין לקורא ולא למניח וכן ברצועות ולמה בתפילין דמארי עלמא \nנכתבו פסוקים אחןרים מי גוי גדול כו': \nעה אם ניעור בלילה אם יקרא ק\"ש שע\"ה אם לא ואת\"ל קודם חצות או אח\"כ ואגב אם נזדמן \nט\"ק בלילה אם יברך עליו לדעת הרב ז\"ל שזמנו אז: \nעו מדוע לא יועיל תפילין דשמושא רבא בשחרית במקום \n \n"}]}
