{"id":"kabala-72f6d8494dd9-1-30","bookId":"kabala-72f6d8494dd9","part":1,"torah":30,"title":"דף לה עמוד א","hebrewTitle":"דף לה עמוד א","segments":[{"index":1,"he":"דף לה עמוד א\nס\"ג אבל אין הוכחה שהם המוחין דאבא ולפיכך הוצרכו שני לילות עכ\"ל: \n(הרי בפי' גם המוחין דחיצוניות נסתלקו והם נתקנים עם הפנימיות ע\"י ספירת העומר \nכנזכר שם סכ\"י): \nוהענין כי הנה נודע מ\"ש הרב זלה\"ה בשער הכונות בדרוש ג' מדרושי פסח כי בגלות מצרים \nהיו החיצונים נאחזים בקדושה בתכלית עד שחזר ז\"א לבחינת תלת כלילן בתלת ונוקביה \nלבחי' נקודה א' וכאשר עלה ברצון המאציל העליון לבטל אחיזת החיצונים מהם הגדיל את \nהזו\"ן בתכלית ההגדלה שאפשר והוא עד גדלות השני דאו\"א עלאין והם המוחין הנמשכים \nבתפלת ערבית דליל פסח כנז' שם ע\"ש ואז נתבטלה אחיזת החיצונים ונטהרו דמי החו\"ג \nדנוק' דז\"א מאחיזתם והויא זיווגא עילאה: \nוכתב עוד שם וז\"ל ודע כי אלו המוחין הנ\"ל שהם עד תכלית גדלות שני דז\"א הנכנסים \nבתוכו בליל פסח הנה לסיבה זו אנו אומרים הלל גמור בליל פסח משא\"כ בשאר לילי הימים \nטובים והם מתקיימים בו כל הלילה וכל היום ראשון של הפסח ולכן אומרים הלל גמור ביום \n"},{"index":2,"he":"א' של הפסח ואח\"כ מסתלקין לגמרי כמתחלה ואח\"כ חוזרים להכנס בסדר המדריגות מדריגה \nאחר מדריגה מן היום השני של הפסח עד תשלום חמשים ימי ספירת העומר שהוא חג השבועות \nכמו שנבאר בע\"ה בענין ספירת העומר ולכן אין אומרים בשאר ימי הפסח הלל גמור אלא \nבדילוג: \n(ס\"ד ע\"א) וטעם הדבר הוא כי לסיבת אחיזת החיצונים בז\"א בתכלית תוקף אחיזתם לכן \nהוצרך להגדילו ברגע א' כל מדריגות הגדלתו כדי שיתבטלו החיצונים ואחר שנתבטלו הוחזר \nהדבר לטבעו להגדיל בסדר הגדלתו מדריגה אחר מדריגה: \nגם בזה תבין ענין איסור הזיווג בליל פסח משא\"כ בשאר ליל ימים טובים שהותר הזיווג \nאלינו ואדרבא יש חיוב מצות עונה יען כי ע\"י התחתונים נעשה אז הזיווג העלון אבל בליל \nפסח אין הזיווג העליון נעשה על ידינו נאסר לנו הזיווג התחתון: \nגם בזה תבין מ\"ש בס' הזוהר בפ' אמור כי ענין ימי ספירת העומר הם בסוד ספירות שבעה \nימי נקיים כדי שתטהר האשה העליונה לבעלה בחג השבועות וקשיא טובא דכיון שהיה זיווג \n"},{"index":3,"he":"עליון בליל פסח כמו שזכרנו בשם ס' הזוהר בפרשת אמור א\"כ הרי יצתה מחלאת טומאתה של \nגלות מצרים ונטהרה לבעלה ונזדווגה עמו ואיך חוזרת אחר הזווג ההוא לספור ימי נקיים \nאבל הענין יובן עם הנז' כי הנה ענין הטומאה הזו היא נמשכת מאותם חמשה דמים של טומאה \nשקבלה בזמן גלות מצרים מבחי' לבושי הגבורות מתמצית הנשאר מסיגיהם כנ\"ל ולכך היא \nצריכה להטהר מאותם הדמים הטמאים כי אז היו החיצונים נאחזים בה ג\"כ ובליל פסח אשר \nהגדיל זעיר ברגע א' כל ההגדלות ההם נפסקו הדמים ההם ונתבטלה אחיזת החיצונים לא \nבזעיר ולא בנוקביה כלל ועיקר ולכן נטהרה ולא הוצרכה למנות שבעה ימי נקיים בעבור כי \nנטהרה לפי שעה שלא כדרך טבע אבל אחר עבור יום ראשון של פסח ונסתלקו המוחין חזרו \nהחיצונים להתאחז אבל לא אחיזה גמורה כבתחילה כי כבר נתבטלה אחיזתם הגדולה וחזרו \nלהתאחז בדמים ההם ואז נכנסין המוחין בסדר המדריגות וכפי סדר כניסתם כך הוא סדר \n"},{"index":4,"he":"ביטול אחיזתם לאט לאט בהמשך ימי ספירת העומר שהוא ענין ספירת שבעה ימי נקיים ואז \nנטהרה מטומאתה ונגמרת להטהר בחג השבועות ואז חוזרת להזדווג עמו כמו שנתבאר לקמן \nבע\"ה ענין זה לפי שכפי הנזכר יש קושיא גדולה שא\"כ איך שאר ימי הפסח נק' ימים טובים \nכיון שעדיין לא נטהרה מטומאתה עד חג השבועות וגם ענין השבתות והר\"ח אשר בין פסח \nלעצרת ולמטה בענין יום ז' של פסח בענין קריעת י\"ס יתבאר זה היטב בע\"ה עכ\"ל: \nוכן ג\"כ כתב בדרוש שמיני והוא דרוש שני בענין ספירת העומר וז\"ל הנה נתבאר לעיל כי \nגדלות הזה דז\"א היה לפי שעה בליל ראשונה של פסח כדי שיוכלו ישראל להגאל ואחר יום \nראשון של פסח מסתלקין כל המוחין הנז' וחוזר לקדמתו לבחי' תלת כלילן בתלת וזהו הטעם \nשאין אומרים הלל גמור אלא ביום הראשון בלבד ואח\"כ מליל ב' ואילך אנו חוזרין להמשיך \nהמוחין הנזכר אשר נכנסו בליל פסח ונסתלקו ועתה חוזרין ליכנס כפי סדר המדרג' כל \n"},{"index":5,"he":"מדרגה ביום שלה ע\"י מצות ספי' העומר בנ' יום שבין פסח לעצרת ונודע כי אין הכתר נמנה \nלעולם ואינו נכנס במספר רק מן החכמה ולמטה והנה כאשר נספור ונמנה ז' ספי' שיש מן \nהחכמה דז\"א והם חב\"ד חג\"ת ושם הוא מקום התחלת בנין הנקבה מלכות מאחורי הת\"ת כנודע \nועמה הם ז' ספי' וכנגדם אנו סופרים ז' (ע\"ב) שבועות אלו לפי שא\"א שיזדווגו זו\"ן עד \nהיות ז' ספי' אלו בנויים ומתוקנים ואז תהיה היא ראויה אל הזיווג ולהיות כי כל א' \nמאלו השבעה היא כלולה מכולם לכן לא הספיק ז' ימים אלא ז' שבועות וכל שבוע כולל ז' \nימים ונמצא כי בכל שבוע מאלו הז' שבועות נתקנת ספי' אחת משבעה ספי' הנזכר באופן כי \nבשבוע הראשונה נתקן מוח החכמה בז' בחינותיה כו' ובשבוע השביעית נתקנה המלכות בכל \nשבע בחינותיה עכ\"ל: \nהרי מבואר בפירוש כי אחר עבור יום א' דפסח נסתלקו מהזו\"ן המוחין דקטנות וגדלות \nראשון והמוחין דקטנות וגדלות שני שנמשכו לזו\"ן בתפלת ערבית דליל פסח ועתה חזרו \n"},{"index":6,"he":"לבחינת תלת כלילין בתלת וחזרו החיצונים להתאחז בהם ובדמי החו\"ג דנוק' כבראשונה אלא \nשלא היתה אחיזה גמורה כבתחילה אשר לא היה אז כח בידינו לבטל אחיזתם אבל עתה כבר \nהותש כוחם ונתבטלה אחיזתם הגמורה ועתה יש כח בידינו לבטל אחיזתם ואנחנו חוזרים \nלהמשיכם להם לאט לאט ע\"י מצות ספירת העומר וכל זה הוא בפנימיות כי הלל גמור ובדילוג \nהנז\"ל בדברי הרב ז\"ל הוא בתפילות שהם בפנימיות: \nובזה יובן מש\"ל דכשחל פסח בשבת שאין לכוין במנחה של אותה שבת להמשיך לזו\"ן המוחין \nדדיקנא דא\"א כשאר השבתות שאם היו נמשכים להם אותם המוחין שהם המוחין הנמשכים להם \nבחג השבועות היתה אחיזת החיצונים מתבטלת מהם לגמרי אפילו אחר עבור יום א' דפסח ולא \nהיתה מתקיימת מצות ספירת העומר ולא מצות חג השבועות ואי זה רצון המאציל כי אם לבטל \nאחיזתם לאט לאט ע\"י מצות ספירת העומר ואח\"כ בחג השבועות נמשיך להם המוחין דא\"א \nונטהרים לגמרי כי זהו סדר תיקון חטא אדה\"ר לדעת רבי יהושע שבניסן נתקן פנימיות \n"},{"index":7,"he":"העולמות והנשמות: \nוהנה גם המוחין דחיצוניות שנמשכו לזו\"ן ע\"י מעשה המצות שבסדר ההגדה גם הם נסתלקו \nמהזו\"ן על סדר הפנימיות ממש וחוזרים ובאים גם הם ע\"י מצות ספירת העומר כנזכר בסוף \nדרוש ב' של העומר וז\"ל. וצריך ליתן טעם אל קצת השינויים הנ\"ל והוא כי סיבת כניסת \nגדלות ראשון דאבא קודם דאימא הוא לפי שכיון שבליל פסח נכנסו כל המוחין לכן עתה \nהספיק טעם ההוא שיכנס עתה גדלות ראשון דאבא בתחלה לפי שהוא אור יותר גדול ובו נכלל \nמוח אמא גם ענין כניסת קטנות הראשון אחר גדלות שני דאימא הוא לסיבה הנז\"ל בליל פסח \nכי הוא דינין קשים ולשלא יתאחזו בו החיצונים אינו נכנס עד שיכנס גדלות שני דאימא \nאבל אין צורך שיתאחר עד כניסת גדלות שני דאבא ג\"כ גם ענין הצטרכות שתי לילות ליל \nששי וליל שביעי לגדלות שני דאבא הטעם הוא כי עיקר ליל פסח היתה בעיקר ארבעה כוסות \nשבהם נרמזו ארבע מוחין דאימא אבל גדלות שני דאבא לא נכנסו רק דרך רמז קטן בענין \n"},{"index":8,"he":"המצה אחר שנכנסו כל שאר המוחין ולכן הוצרך עתה שתי לילות כי בליל הראשון נכנס תוך \nהגולגולת דזעיר ומניח בו \n \nדף לה עמוד ב\nקצת רושם ובליל השנית נכנס הוא עצמו כנ\"ל והם סוד ליל ששי וליל שביעי: \n(ס\"ה ע\"א) יכוין לקיים מצות עשה לספר ביציאת מצרים שנאמר, והגדת לבנך והיה מ\"ע \nשהז\"ג ויכוין לברר מהכלים ואורות דרפ\"ח דו\"ק דזו\"ן ולהעלותם עם נשמת הזו\"ן שהם הצלם \nדמוחין היותר גדלים והמוברים הנמצאים בהם בעת ההיא ולהעלותם לישסו\"ת ומשם לאו\"א \nומשם לפרצוף מ\"ה וב\"ן דבינה גרון דא\"א שהם ישסו\"ת דא\"א ומשם לפרצוף מ\"ה וב\"ן דחכמה \nמוחא סתימאה דא\"א שהם או\"א עילאין דא\"א ואז יכוין לזווג המ\"ה וב\"ן דעתיק ונוק' וא\"א \nונוק' שהם החב\"ד דחכמה הנזכר ויכוין להמשיך הטיפה מיה\"ו דע\"ב דעתיק שהוא החכמה \nדחכמה הנזכר ולהעבירה דרך שם ס\"ג דנוק' דעתיק שהיא הבינה דחכמה הנז' לא\"א ונוקבא \nשהם החו\"ג דדעת דחכמה הנזכר ויכוין לזווגם ולהמשיך הטיפה שהוא היה\"ו דע\"ב הנזכר \n"},{"index":9,"he":"לאו\"א וישסו\"ת שהם החג\"ת דחכמה הנזכר שהם בחי' שם מ\"ה ויכוין לזווגם ולהלביש טיפת \nההי\"ו דע\"ב הנזכר תוך יה\"ו דמ\"ה שלהם ולהמשיך השני יה\"ו דע\"ב ומ\"ה הנזכר לזו\"ן \nויעקב ורחל שהם הנה\"י דחכמה הנזכר שבהם שם ב\"ן ויכוין לזווגם ולהלביש השני יה\"ו \nדע\"ב ומ\"ה הנזכר תוך יה\"ו דב\"ן שבהם העולה מ\"ב ויכוין לזווג יעקב ורחל שהם היסוד \nדחכמה הנז' והם בחי' החיך דא\"א עם המלכות דחכמה הנזכר המלובשת תוך הבינה שהיא גרון \nדא\"א ולהמשיך טפת השלשה יה\"ו הנזכר בזווג דנשיקין מן החיך שהם יעקב ורחל הנזכר \nלגרון שהיא הבינה דא\"א ויכוין להעלות מ\"ן הבינה הנזכר והם תרי טיפין לקבל טיפה אחת \nדדכורא והם פשוט ומלא ומלא דמלא דשני אהי\"ה דההי\"ן מנו\"ה דבינה הנז' ולהעלותם \nולכלול אותם בפשוט ומלא דמלא דשני אהי\"ה דאלפין דחסד וגבורה דבינה הנזכר ולהעלות \nולכלול כל הארבעה אהי\"ה דההי\"ן ודאלפי\"ן הנזכר במ\"ב אותיות דפשוט ומלא ומלא דמלא \n"},{"index":10,"he":"דשני אהי\"ה דיודי\"ן דחו\"ב דבינה הנז' ובתוכם נכלל הטיפה דדכורא שהם השלשה יה\"ו \nהנז\"ל ומשם יכוין להמשיך הטיפה ההיא כלולה ממ\"ה וב\"ן עם ה\"ח ועם הבירורים דזו\"ן דרך \nחוט השדרה לנו\"ה דא\"א שהם הזו\"ן דיליה ויכוין לזווגם ולהמשיך האורות ההם ליסוד \nדיליה שהם יעקב ורחל דיליה ויכוין לזווגם ולהמשיך מהנה\"י דא\"א טיפה כלולה מג' טיפין \nאש מים רוח והם בחי' מוחין מהנה\"י דא\"א לאורות ההם דזו\"ן (והנה היסוד דא\"א נקרא \nשופר צר מלמעלה ורחב מלמטה ועליו נאמר מן המצר קראתי י\"ה ענני במרחב י\"ה כי מן \nהמחצר שהוא התחלת היסוד התחיל לקרוא לי\"ה שהם או\"א שימשכו אליהם את הטיפה ההיא \nואמנם במרחב שהוא סוף היסוד ענני י\"ה או\"א כי משם יצאה הטיפה הנזכר וקבלוה (ע\"ב) \nאו\"א לתקנה ויכוין לזווג או\"א ולהמשיך צלם דמוחין הנזכר לחח\"ן ובג\"ה ודת\"י דמ\"ה \nוב\"ן דז\"א: \nוהיא מ\"ע בדבור שהיא בבחינת הפנימית דפנימיות אלא שנראה מס' מ\"ש כי הוא בחיצוניות \n"},{"index":11,"he":"דחיצו' שתיקנו היה ע\"י שנכללו נה\"י וחג\"ת דא\"א ג' בג' וזה הי' בחי' דחיצונית שזמן \nעיבורו היה בט' וי\"ב ע\"ש ש\"ה ח\"א פ\"א ובסוף פ\"ז ובס' ע\"ח שער העיבורים וצ\"ע: \nואפשר כי עיקר המ\"ע זו היא מורה על בחי' זווג העליון זה דנשיקין שהוא בחיך וגרון \nדא\"א ולפיכך היא בדיבור ואינה מורה על בחי' זווג התחתון דיסוד ומלכות דא\"א כי זה \nנעשה ע\"י מצות מעשיות: \nוכ\"ז הנז\"ל היה ע\"י שעלו פרקין אמצעיים דעתיק שבתוך נה\"י דא\"א והלבישו לפרקין \nעילאין דיליה שבתוך חג\"ת ועליהם הלבישו חג\"ת דא\"א ועליהם עלו והלבישו נה\"י דא\"א \nושליש התחתון דת\"ת דא\"א לשני שלישים העליונים דיליה ועליו היסוד ועליו המלכות דא\"א \nועל נה\"י הנזכר דא\"א אורות דחג\"ת דז\"א ועליהם אורות דנה\"י דז\"א ועל היסוד המלכות \nועליהם או\"א וישסו\"ת עיין מ\"ש ש\"ה ח\"א פ\"ו הב' שמועות אחרות בענין זה בד\"ה והנלע\"ד \nדמהרח\"ו ז\"ל עכ\"מ מכתיבת ידו: \nהנה נתבאר לעיל כי גדלות הנז' דז\"א היה לפי שעה בליל א' דפסח כדי שיוכלו ישראל \n"},{"index":12,"he":"להגאל ואחר יום א' דפסח מסתלקין כל המוחין הנז' וחוזר לקדמותו לבחינת תלת כלילן \nבתלת וזהו הטעם שאין אומרים הלל גמור אלא ביום א' בלבד ואח\"כ בליל שני ואילך אנו \nחוזרים להמשיך המוחין הנז' אשר נכנסו בליל פסח ונסתלקו ועתה חוזרים להכנס כפי סדר \nהמדריגות כל מדריגה ביום שלה על ידי מצות ספירת העמר בחמשים יום שבין פסח לעצרת \nונודע כי אי הכתר נמנה ואינו נכנס במספר הי\"ס רק מן החכמה ולמטה והנה כאשר נספור \nונמנה ז' ספירות שיש מן החכמה ולמטה והנה כאשר נספור ונמנה ז' ספירות שיש מן החכמה \nדז\"א והם חב\"ד חג\"ת ושם הוא מקום התחלת בנין הנוק' מלכות מאחורי הת\"ת כנודע ועמה הם \nז' ספירות וכנגדם אנו סופרים ז' שבועות אל לפי שאי אפשר שיזדווגו זו\"ן עד היות ז' \nספי' אלו בנויים ומתוקנים ואז תהיה היא ראויה אאל הזווג ולהיות כי כל אחת מאלו הז' \nכלולה מכולם לכן לא הספיק ז' ימים אלא שבעה שבועות כל שבוע כלול מז' ימים כו' עכ\"ל: \n"},{"index":13,"he":"\nאמנם צ\"ל מה בחי' מוחין נמשכין על ידי מנין השבועות כי מה שנתבאר בשער הכוונות הוא \nכוונות מנין הימים אבל כוונת מספר מצות ספירת השבועות לא נת' כי כמו שמצוה לממני \nיומי כך מצוה לממני שבועי ועיין לקמן: \nכתב הרב ז\"ל בדרוש ב' דעמר וז\"ל שאחר יום א' של פסח מסתלקים כל המוחין כו' ואח\"כ \nאנו ממשיכים אותם לאט לאט בסדר השבועות בסדר הימים בז' בחי' דחב\"ד חגת\"ם דז\"א וקיבל \nבזה ב' פירושים מהרב ז\"ל והם או שמתפשטים דחב\"ד חגת\"ם דחכמה בשבוע א' ובחב\"ד חגת\"ם \nדבינה בשבוע ב' כו' עד שבשבוע ז' מתפשטים בחב\"ד חגת\"ם דמל' דז\"א נמצא שכפי ערך זה \nליל א' בחכמה דחכמה ליל ב' בבינה דחכמה כו' עד שבליל ז' במל' דחכמה ועד\"ז תקיש בשאר \nהשבועות: \nוהפי' הב' הוא שמתפשטים המוחין בשבוע א' בחכמה דז\"פדחב\"ד חגת\"ם דהיינו ליל א' חכמה \nדחכמה ליל ב' חכמה דבינה עד ליל ז' בחכמה דמל' ועד\"ז בשבוע ב' בבינות דז\"פ חב\"ד \nחגת\"ם עד שבשבוע ז' הוא במל' דז\"פ חב\"ד חגת\"ם ליל א' במל' דחכמה ליל ב' במל' דבינה \n"},{"index":14,"he":"כו' עד שבליל ז' דשבוע ז' במל' דפרצו' מל' וכתב שאלו ב' הפירושים הם אמיתיים והם \nהפכיים זה מזה והפי' הא' יותר נכון ע\"כ: \nודברים אלו קשים להולמם שאם שניהם אמת איך הם הפכים והדבר יובן בהקדמה שקבלנו מרבנו \nרב ש\"ר שלום זצוק\"ל שבעת התיקון נכללו העולמות והפרצו' זה בזה ומה שהיה בעבי נעשה \nבאורך ומה שהיה באורך נעשה בעובי דהיינו שפרצו' הכתר היו מתפשטים הי\"ס שלו באורך \nכתר למעלה וחב\"ד ג' מוחין וחג\"ת ב' דרועין וגופא ונה\"י ב' ירכין ואמה מל' עטרת \nהיסוד ועליו מלבישים י\"ס דפרצוף חכמה כו' עד שלבסוף מלבישים י\"ס דפ' מל' והמאציל \nהעליון כדי לכול הי\"ס זב\"ז וליחדם ולקשרם מי\"ס דפרצוף הכתר שהיו מתפשטים באורך עשה \nותיקן מהם כתרים לכל הי' פרצו' של כל הי\"ס וכנגדם לקח הכתרים של הט\"ס ועשה מהם \nבאורך ט\"ס דפרצוף הכתר וכעד\"ז נתקבצו כל החכמות של הי\"ס שהיו בעובי מלבישם זה לזה \nוהיו מוח ימין של כל העשרה ונתפשטו באורך ונעשו י\"ס דפרצוף \n \n"}]}
