{"id":"kabala-75888480a004-1-29","bookId":"kabala-75888480a004","part":1,"torah":29,"title":"חלק א:","hebrewTitle":"חלק א:","segments":[{"index":1,"he":"חלק א: \nא. חילוקי ההתלבשות בכל מקום שהוא, והיינו כמו שמתחלקים בכאן ספירות עתיק יומין \nבא\"א באותו הפרש שוכרנו, כך יש כאלה במקומות אחרים גם כן. וזאת הקדמה כוללת לכל \nמקום: \nב. מורה פעולתו אם רב ואם מעט, זה פשוט, ההתלבשות היא פעולה שפועל המתלבש במלביש. \nודאי אם חלק רב מתלבש - מורה שצריך פעולה רבה, אם חלק קטן - מורה שהפעולה היא קטנה: \n\n"},{"index":2,"he":"ג. הערך נשמר תמיד לפי שיעור התחלקו. מקום שמתלבש חלק גדול, ומקום שמתלבש חלק קטן - \nמורה שהפעולה במקום אחד גדולה מהפעולה במקום השני, שנעריך תמיד מלביש עם מלביש, מי \nשמלביש חלק גדול - קבל פעולה יותר גדולה ממי שמלביש חלק קטן. ואדרבא, נבין בזה ענין \nוה בפרטיות הרבה. פירוש - אם נרצה להעריך בשיעור מדוקדק כח הפעולה הזאת, נעריך \nהחלקים המתלבשים בשיעור פרקיהם ומדותיהם, ואז נבין הערך -: \nד. באותו הערך שיש בין חלק לחלק המתלבש: \n"},{"index":3,"he":"חלק ב: \nא. אך טעם הערך הוא - כי זהו המצטרך לפי הכוונה הכללית, אין צריך לבקש טעם על זה, \nכי כבר אמרנו, כל מה שהוא בבנין - אין מבקשים טעם. אדרבא, מהבנין שאנו רואים שהוא \nכך - נילף מינה שזהו מה שצריך. ויותר נוכל להבין אחר כך דברים על פי ההקדמה של \nהבנין ההוא, ממה שנוכל להבין טעם לבנין ההוא. הבנין הוא המקובל בכל שיעוריו, וממנו \nנמשך כל ההנהגה. והנה נוכל למצוא באמת טעמים רבים לבנינים האלה, אלא שאין זאת \nכוונתינו, כי אם לדעת מה שיש, ומה פעולתו, ומה שתלוי בערך. ונדע שוהו הערך מה \nשיצריך השינוים, ונבין ממילא שמה שהאור הוא גדול - צריך שיהיה כך, לפי שצריך פעולה \nגמורה. ואם הוא קטן - לפי שאינו צריך רק פעולה קטנה. וזה די לנו, כי החכמה תלויה \nלדעת היוצא מזה, ופעולה זה, ולא טעם למה דוקא כך: \nב. וכמה טעמים נוכל למצוא בערך ההוא, כי לכמה פינות הוא פונה, אינו גם כן מאותן \nהדברים שאסור לשאול, כי אדרבא, טעמים רבים ימצאו לנו, וכולם יוכלו להיות אמיתים. כי \n"},{"index":4,"he":"המחשבה העליונה לא כיונה לדבר אחד לבד, אלא לדברים הרבה. אך שאין לנו צורך לדרוש \nאחר זה כלל, אלא להבין \"מה\", ר\"ל דרך משל - כגון אנו אומרים, ז\"א מתחיל מן החזה \nדאו\"א, ר\"ל שכך הוא השיעור, שז\"א אינו מתחיל אלא משם ולמטה. ובסדר זה מסודרים כל \nעניני העולם התלוים בזה. אך אם תשאל למה לא יתחיל מן הדעת ולמטה - אין זו שאלה. ואף \nעל פי שתוכל למצוא תשובות על זה - הפנימיות של זה לא נודע, כי כבר אמרנושהמחשבה \nהעליונה כיונה לכמה דברים, ואין לנו צורך לילך אחריהם, כי אם לדעת מה אמרנו שכבר \nגזרה והסכימה לעשות - מה תולדות המעשים ההם: \n \n"},{"index":5,"he":"פתח קא\nתיקוני א\"א [קא -קח]: \nענין הכתר והמוחין שבו: \nהראש תמיד הוא ראשית כל הנהגת הפרצוף, ושלמותה - בכתר ומוחין בתוכו, והיינו בסוד \nהשראת העליון ממנו, השורה עליו. ושם נכללו ג' מוחיו, ששם כל עיקר הולדת ההנהגה שלו: \n\nעכשיו נבוא לפרש בפרט ענין צורת הפרצופים, ובתחילה בכלל: \nחלקי המאמר הזה ב'. ח\"א, הראש תמיד הוא, והוא ענין הראש בפרצוף. ח\"ב, והיינו בסוד \nוכו', הוא ביאור הקדמה הזאת: \n"},{"index":6,"he":"חלק א: \nא. הראש תמיד הוא ראשית כל הנהגת הפרצוף, היא לבדה כוללת כל מה שיש בכל הפרצוף, אך \nבבחינת ראשית, שעל כן נקראת ראש. ותשלום ענינה - בכל שאר הפרצוף: \nב. ושלמותה - בכתר ומוחין שבתוכו, והיינו שהם מינים הצריכים שניהם להנהגה. כתר - \nמין אחד, ומוחין - מין אחר: \n"},{"index":7,"he":"חלק ב: \nא. והיינו בסוד השראת העליון ממנו השורה עליו, כי צריך כח העליון המנהג התחתון, וכח \nהתחתון בכל מדותיו. הכתר הוא כח העליון: \nב. ושם נכללו ג' מוחיו, שהם כללות מדות התחתון: \nג. ששם כל עיקר הולדת ההנהגה שלו, שם נולדת ההנהגה בקיבוץ כל הכחות האלה, ואחר כך \nמתפשטת בפרצוף כולו: \n \n"},{"index":8,"he":"פתח קב\nז' תיקוני רישא: \nרישא דא\"א - מובן בה כתרא וחכמה סתימאה שבתוכו, וזה לפי הנדרש בהנהגת א\"א מצד עצמו \nלבד, ובו הם הז' תיקוני רישא. והיינו כי כל הנהגת א\"א תלויה בעתיק, ולכן ברישא דא\"א \nעצמו שולטים הז' דעתיק, ופרטי תיקוניו. ובגולגלתא עושים מה שעושים בכלל, ובפנים \nעושים בפרט, יען הם עשוים להאיר בפרט. וצריך שכל הארותיהם יהיו מתוקנים בתיקוני \nהעתיק: \nאחר שנתבאר ענין הראש, נבאר עתה תיקוניו בא\"א שאנו עוסקים: \nחלקי המאמר הזה ב'. ח\"א, רישא דא\"א, הוא מה שאנו מבינים כשאנו אומרים ז' תיקוני \nרישא. ח\"ב, ובגולגלת וכו'. והוא פרט התיקונים האלה: \n"},{"index":9,"he":"חלק א: \nא. רישא דא\"א - מובן בה כתרא וחכמה סתימאה שבתוכו, היינו כי ראש אינו גולגלת לבד, \nאלא כל כללות הראש והפנים, ומה שבתוכם. והנה כאן בא\"א שלא יש בינה בתוך הראש, \nומבואר במקומו, כשאומרים רישא - מבינים כתר וחכמה בתוכו, וכל המתפשט בהם בסוד \nהפנים: \nב. וזה לפי הנדרש בהנהגת א\"א מצד עצמו לבד. והיינו כמ\"ש, שבסוד שורש הז\"א - נדרש \nבסוד חד\"ר. אך בסוד א\"א עצמו אין מתחלקים אלא בדרך זה - גולגלתא ומוחא לבד: \nג. ובו הם הז' תיקוני רישא: \nד. והיינו כי כל הנהגת א\"א תלויה בעתיק, זהו כמו ששמעת איך עתיק עשוי לקשר כל \nספירות א\"א תחת א\"ק, ולהעמידם בסוד המתקלא: \nה. ולכן ברישא דא\"א עצמו שולטים הז' דעתיק, ופרטי תיקוניו, היינו כי במקום השליטה \nהראשונה - שם צריך לעשות תיקון זה, ונשאר התיקון לכל הפרצוף: \n"},{"index":10,"he":"חלק ב: \nא. ובגולגלתא עושים מה שעושים בכלל, הוא סוד גולגלתא חיורא, והיינו כי התיקונים \nהאלה מתפרשים - אחד בגולגלתא, וששה בפנים. וס\"ז כי כתר אינו עשוי לפרט אורותיו כמו \nהחכמה, אלא כתר - סודו קמץ - קמוץ בסוד הגולגלת, שהיא גולגלתא אטום. אך חכמה - פתח, \nעושה כל אורות הפנים בפרט. וכפי הענין שלהם, כך עושים בהם תיקוני העתיק - בגולגלת \nבכלל אחד, ובפנים בכל פרטיהם, וזהו: \nב. ובפנים עושים בפרט, יען הם עשויים להאיר בפרט: \nג. וצריך שכל הארותיהם יהיו מתוקנים בתיקוני העתיק, הכוונה היא לתקן הכל, ועל כן \nצריך שלא להניח החלקים לחוץ, אלא במקום שיש פרט - יהיו כל הפרטים מתוקנים: \n \n"},{"index":11,"he":"פתח קג\nשני סוגי תיקוני רישא דא\"א: \nכל עניני הא\"א הולכים להגביר החסד ולמתק הדין. ויש גילוי כחו בכח - שהוא מעביר הדין \nלגמרי, והוא ענין גילוי מצח הרצון: \nאחר שביארנו ענין ז' תיקוני רישא, נבאר ההפרש שבין תיקון לתיקון בתיקונים אלה: \nא. כל עניני הא\"א, כבר נתבאר למעלה ענין זה, שא\"א גורם מיתוק לדיני הז\"א: \nב. הולכים להגביר החסד ולמתק הדין, הימין שבו הוא להגביר החסד, והשמאל שבו הוא למתק \nהדין בחסד: \nג. ויש גילוי כחו בכח - שהוא מעביר הדין לגמרי, זה תלוי בגילוי המצחא, שבהתעלם הוא \nממתק, ובגילוי הוא מעביר הדין לגמרי: \nד. והוא ענין גילוי מצח הרצון, והוא בסוד התיקון רעוא דרעוין, שזה הוא מה שנותן לו \nזה הכח. והיינו שכל שאר התיקונים שבאים מחג\"ת נ\"ה(י) אינם עושים זה, לפי שאין להם \nכח לזה, אלא ליסוד שמתקן המצח, שיכול לגלות החסדים בכח: \n \n"},{"index":12,"he":"פתח קד\nשורש ז\"א ונוק' בתלת רישין ורדל\"א: \nענין ההנהגה המשפטית תלוי הכל בחד\"ר והמקבל מהם. כי בזה תלוי כל ענין השכר והעונש. \nולשורש ענין זה נמצא בא\"א התחלקות התלת רישין. ורדל\"א שעל גביהם הוא שורש למקבל, \nשהיא השכינה: \nאחר שנתבאר מה שיש לבאר בפרטיות הנהגת א\"א מצד עצמו, עתה נבאר להשלים ענין שורש \nז\"א. כבר נתבאר למעלה - לעיל פתחים כ\"ג -כ\"ד. ליסוד המתקן המצח. עי' פתחי חכמה ודעת \nסי' י\"א ד\"ה, התיקון הד' (שערי רמח\"ל עמ' קמ\"ט), שם סי' פ\"ד ד\"ה, והנה המצח (שם עמ' \nר\"כ). תיקונים חדשים עמ' קט\"ו. סיכום קג, כל עניני א\"א ענינם הגברת החסד, על ידי \nהימין שבו, ומיתוק הדינים על ידי השמאל שבו. המצחא כשהוא בהעלם ממתק הדינים, \nובהגלותו - מעביר הדינים לגמרי, וזה ע\"י כח יסוד דעתיק שבמצחא. שאר התיקונים בכוחם \nרק למתק הדינים. להשלים ענין שורש ז\"א. ענין זה כבר מבואר לעיל בפתח צ\"ה. כאן חוזר \nומזכירו בסדר: \n"},{"index":13,"he":"חלקי המאמר הזה ב'. ח\"א, ענין ההנהגה, והיא הקדמה בענין ההנהגה. ח\"ב, ולשורש ענין \nזה, והוא ענין ג' רישין על פי זה: \nחלק א: \nא. ענין ההנהגה המשפטית תלוי הכל בחד\"ר והמקבל מהם, המקבל ר\"ל נוק', שהיא שורש \nהמקבלים, שלפי מה שהם מוכנים - כך היא מזדמנת לקבל, כמ\"ש למעלה במקום אחר: \nב. כי בזה תלוי כל ענין השכר והעונש, משפט אינו ר\"ל דין לבד, אלא חד\"ר, לעשות לפי \nהנראה לעיני הדיין: \n"},{"index":14,"he":"חלק ב: \nא. ולשורש ענין זה נמצא בא\"א: \nב. התחלקות התלת רישין, זהו כמ\"ש למעלה, שהנהגת המשפט עצמה יוצא מא\"א: \nג. ורדל\"א שעל גביהם היא שורש למקבל, סוד וה הוא, אשת חיל עטרת בעלה: \nד. שהיא השכינה, שזה כח השכינה, שנקראת אבן דזרקין לה עד א\"ס, והיינו כי היא תחלת \nהמחשבה. והמדות לא נמשכו אלא בעבורה על ידי חד\"ר. נמצא כי כל התיקון ביד המקבלים, \nשהם המגלים היחוד בעבודתם. ונמצא שזה מה שנקבע ראשונה, ואחר זה נמשכו המדות לפי \nענינה. ולכן כל ההתעוררות - ממנה, וכל התיקון תלוי בה, כידוע בדברי רשב\"י זללה\"ה \nבכמה מקומות: \n \n"},{"index":15,"he":"פתח קה\nראשית השתלשלות חד\"ר - בדיקנא: \nשערות הראש הם מתגלים מקדושת המוח עצמו כמו שהיא בו. אך הדיקנא עשויה להשתלשל בה \nהאורות בהדרגה, לרדת עד הז\"א: \nאחר שביארנו ענין שורש הז\"א, נבאר ראשית השתלשל השורש הזה לבוא למטה: \nחלקי המאמר הזה ב'. ח\"א, שערות הראש וכו' והוא ענין שערות הראש. ח\"ב, אך הדיקנא, \nוהוא שערות הדיקנא: \n"},{"index":16,"he":"חלק א: \nא. שערות הראש הם מתגלים, היינו כי הנה אנו אומרים אחר כך שהדיקנא הם צינורות \nהממשיכים אור החכמה סתימאה לחוץ, לעשות ההשתלשלות. אך גם השערות של הראש, אמרו \nבאדרא רבא, שהם ממשיכים האור מן המוח. וצריך להבין בתחלה מה ההפרש בין זה לזה. והנה \nההפרש הוא, שהשערות של הראש אינם אלא מגלים אור המוח כאשר הוא, ולא בהשתלשלות \nוהדרגה. אך הדיקנא ממשכת האור להשתלשל בהדרגה: \nב. מקדושת המוח עצמו, שעל כן מנין השערות הם כמנין קדוש, כמו שביאר רשב\"י זללה\"ה \nבאדרא רבא, להיותן גילוי קדושת המוחין שמתלהטת ויוצאה לחוץ: \nג. כמו שהיא בו, הוא מ\"ש שאינו משתנה בהמשכו כלל: \n"},{"index":17,"he":"חלק ב: \nא. אך הדיקנא עשויה להשתלשל בה האורות בהדרגה, הוא מ\"ש למעלה, וזהו הטעם שמדרגותיה \nנמנות בדרך פרטי, להיות שם בסוד הזיווגים של נוצר ונקה, מה שאין כן שערות הראש. \nוזה, כי הזיווגים הם עשוים להמשיך האורות לפי כח המזדווגים, שבמוחי המזדווגים נמשך \nהאור המתאצל על ידם, ומשתווה לבחינת המזדווגים ההם, ובבחינה זאת האור מתאצל. ובכל \nמוח מקבל שינוי, לפי המדרגה של המוח ההוא: \nב. לרדת עד הז\"א, היינו כי פעהלת הדיקנא הוא להוציא לחוץ סדר החד\"ר, הסתום בפנים. \nוכשמתחיל להמשיך אותו, נמשך ויורד עד הז\"א. ועל כן, או\"א במזלא אתכלילן, וכדלקמן, \nכי כוונת הדיקנא להביאו עד הז\"א. ולכן מסתיימים בטיבורא, להיות על הז\"א ממש: \n \n"},{"index":18,"he":"פתח קו\nתיקונים מכיני השפע וממשיכי השפע: \nהתיקונים - מהם עשוים להמשיך השפע בהם, ומהם לתת הכנות ותיקונים לשפע עצמו. זהו כלל \nבכל התיקונים, אך ענינו לפרש בו ענין תיקוני הדיקנא: \nא. התיקונים, כל מיני תיקונים שיש בכל מקום - הם נופלים תחת אחד משני מינים אלו: \nב. מהם עשוים להמשיך השפע בהם, וזה בדיקנא - סוד התרין מזלין, שהם עשוים דוקא \nלהמשיכו ולגלותו: \nג. ומהם לתת הכנות ותיקונים לשפע עצמו, וזה בדיקנא - כל שאר התיקונים שלה: \n \n"},{"index":19,"he":"פתח קז\nתלת רישין מאירים בדיקנא: \nכל התלת רישין מאירים בדיקנא, כי היא ממש גילוי ההנהגה הזאת של חד\"ר: \nתשלום ענין הדיקנא: \nא. כל התלת רישין מאירים בדיקנא, זה כבר נתפרש בדברי הרב זללה\"ה, שיש כל התלת רישין \nבדיקנא. ולמה צריך זה?: \nב. כי היא ממש גילוי ההנהגה הזאת של חד\"ר, כל ענינה הוא גילוי חד\"ר, המשתרשים בג' \nרישין כנ\"ל. ועל כן צריך שיאירו בה בפרט: \n \n"},{"index":20,"he":"פתח קח\nהדיקנא כופה את הדינים: \nהדיקנא מראה כח הפרצוף, על כן בה מתגלה כח א\"א, וכופה הדינים, ומכניע הקליפות, \nומשליט הקדושה בסוד היחוד העליון: \nענין שהדיקנא כופה הדינים: \nא. הדיקנא מראה כח הפרצוף, זה ענין הדרת פנים - זקן. וגם למטה הוא כך: \nב. על כן בה מתגלה כח א\"א: \nג. וכופה הדינים, כי ענינו הוא להגביר החסד, ובהתגברו בכחו - ממתק הדינים: \nד. ומכניע הקליפות, כי הדינים הבלתי מתוקים הם נותנים כח לס\"א, אך הדינים הממותקים, \nאדרבא, גורמים הכנעה לס\"א: \nה. ומשליט הקדושה בסוד היחוד העליון, זהו תיקון העתיד, שיהיה לע\"ל, שעליו אמרו \n(אד\"ר קלד ע\"ב) דעתיד לאוקיר דיקנא, בסוד, \"ונשגב ה' לבדו ביום ההוא\". ואז תשלוט \nהקדושה לבדה בעולם: \n \n"},{"index":21,"he":"פתח קט\nבחינות השתלשלות והתלבשות גורמות לתמונות שונות בהתלבשות הפרצופים: \nלפי סדר ההשתלשלות - כל נה\"י של כל פרצוף עליון הם מוחין לתחתון. אבל סדר ההתלבשות \nהוא סדר אחר: \nתירוץ סתירה לדברי הרב זללה\"ה, שבמקום אחד נראה שיסוד דעתיק כלה ביסוד דא\"א, ובמקום \nאחר נראה שכלה בת\"ת: \nא. לפי סדר ההשתלשלות - כל נה\"י של פרצוף עליון הם מוחין לתחתון, כבר שמעת שהמצבים \nבפרצופים הם משתנים במראה לפי הענין שרוצה הרצון העליון להודיע בהם. והנה יש מציאות \nזה שהפרצופים מתנהגים זה תחת זה, שהמלכות של העליון מנהגת את התחתון, וזה נקרא סדר \nההשתלשלות. ולהודיע ענין זה, נראה במראה איך נה\"י של הפרצוף העליון הם המוחין \nבתחתון. ויש ענין אחר, שהוא - מלבד מה שנותן ההשתלשלות הכללי, יש התלבשות, והם כחות \nאחרים שמקבלים הפרצופים ממה שהם מלבישים, שהוא חוץ מן הכח המחוקק בהם לפי ענין \nההשתלשלות. ומפני זה יראה במראה - מצב אחר, שהוא מצב ההתלבשות. והנה יש ענינים \n"},{"index":22,"he":"בפרצוף נמשכים מן הכח המוטבע בו בראשונה בסוד ההשתלשלות, ויראה במראה - נה\"י של \nעליון מוחין בתחתון, וענינים אלה יוצאים משם. ויש אחרים שנמשכים אחר ענין ההלבשה, \nוכן יראה במראה - נולדים מן המצב ההוא: \nב. אבל סדר ההתלבשות הוא סדר אחר, כל הסדרים האלה נמצאים תמיד בפרצופים, כי כשנבוא \nלהבחין כחותיהם, נאמר - יש בו כח המחוקק בו לפי ההדרגה, וזה נהוג מן הנה\"י של \nהפרצוף העליון, ונפרש כל הנמשך מן ההנהגה הזאת. עוד יש לנו שהוא מלביש, ומעלים את \nהמדרגות שהוא מלביש מן העליון, וזה כח יותר שמקבל, ויש ענינים נמשכים מזה. וכולם \nפועלים מה שצריך שיפעלו להשלים ענין הנבראים כראוי: \n \n"},{"index":23,"he":"פתח קי\nפרצופי או\"א [קי -קיד]: \nהארת יסוד עתיק - שורש או\"א: \nלפי סדר ההשתלשלות - יסוד דעתיק כלה בחזה דא\"א, ומשם יוצאים בגילוי החסדים והגבורות \nשלו. אחר כך משם נבנים אבא ואימא, ישראל סבא ותבונה. אך בסדר ההתלבשות - יסוד דעתיק \nכלה ביסוד דא\"א: \nאחר שנתבאר א\"א ועניניו, נבוא לבאר או\"א, ובתחילה נבאר שרשם: \nא. לפי סדר ההשתלשלות - יסוד דעתיק כלה בחזה דא\"א, זה פשוט, לפי השיעורים של הפרקים \nכידוע: \nב. ומשם יוצאים בגילוי החסדים והגבורות שלו, כי כל הפרצופים - הדעת שלהם מתפשט \nבגופם, ונכלל ביסודם, ומאיר לחוץ, כי דעת - עיקר ההנהגה שצריך להתפשט כך, כדלקמן \nבמקומו: \nג. אחר כך משם נבנים אבא ואימא, ישראל סבא ותבונה, חכמה ובינה דאצילות, כשבאים \nליעשות פרצופים, מקבלים הארה מן החסדים ומן הגבורות האלה, להיות מקומם באילן כנגדם, \nלפי שהם מלבישים את הזרועות עד הטבור. ומכחם מתחלקים לד' פרצופים, כמבואר במקומו: \n"},{"index":24,"he":"ד. אך בסדר ההתלבשות - יסוד דעתיק כלה ביסוד דא\"א, לא יקשה לך ענין התלבשות עתיק \nבא\"א - שאינו כך, כי הוא בסדר אחר, לפי ההקדמה שהקדמנו במאמר הקודם לזה: \n \nפתח קיא\nאו\"א - גילוי התפשטות הח\"ס המביאה מוחי ז\"א למקומו: \nאבא ואימא הם התפשטות חכמה סתימאה בסוד חד\"ר הכלולים שם, אחר שנתפשטו בסוד הדיקנא. \nונשרשים בסוד מזל נוצר ומזל נקה: \nאחר שביארנו כבר שורש או\"א, נבאר עתה או\"א: \nא. או\"א הם התפשטות חכמא סתימאה, כי לפי שורש הוצאת הז\"א - ח\"ס היא הכוללת כל החד\"ר \nשבכל התלת רישין, בסוד יו\"ד ה\"א וא\"ו, שעולים ט\"ל, שיש בח\"ס, שה\"ס טלא דבדולחא. ושם \nשורש כל ההנהגה הזאת שלמטה. ותראה שח\"ס הוא דין בסוד התלת רישין, והיא נהוגה מגבורה \nדעתיק. על כן שם משתרשים כל הענינים האלה שלפניה. והיא הנוק' של א\"א, כי כתר הוא \nהראש, הצד הימיני, שהוא הזכר שבו, והיא ראש לצד השמאל, שהיא הנוק'. וכל זה מפני \nהתלבשות חסד וגבורה דעתיק בהם. והנה חד\"ר אלה שבח\"ס צריכים להתפשט ולהשתלשל, \n"},{"index":25,"he":"ושלשולם דרך הדיקנא כנ\"ל. ואמנם הדיקנא אינו אלא כח ממשיך לחוץ, כי ענינה - צינורות \nהמלאים אור הח\"ס. אך או\"א הם הענין שהיה סתום בח\"ס, שהתחיל להתגלות עתה לחוץ. ותראה \nשכל זה הוא כך ממש שורש לז\"א, דהיינו המוחין שלו, שהוא עיקר הנהגתו, כמו כל פרצוף \nשכל הנהגתו הוא במוחין. וזה פשוט, כי ז\"א לבדו אינו יכול לעשות מה שצריך, כי אין בו \nאלא ו\"ק, ותשלומם כח\"ב. ואלה הם המשתרשים פה בח\"ס, בסוד החד\"ר שזכרתי. ומשתלשלים \nויורדים, עד שמגיעים למקומם שהוא ז\"א, ומשלימים אותו, כדלקמן: \nב. בסוד חד\"ר הכלולים שם: \nג: \nאחר שנתפשטו בסוד הדיקנא, שבתחלה הוצרכו להתפשט בדיקנא, שיהיה להם מציאות זה של \nהתפשטות, אז יעשו כל המדרגות שיעשו: \nד. ונשרשים בסוד מזל נוצר ומזל נקה, בדיקנא עצמה בזמן התפשטה. ונמצא שורש לשתי \nמדרגות האלה שהיו עתידים לצאת מכחה, והיינו מזל נוצר ומזל ונקה, שבהם כלולים כל \nהדיקנא. אחד - במזל \"נוצר\" בסוד זכר, ואחד - ב\"ונקה\" שהיא נקבה. וזה שורש לאו\"א \n"},{"index":26,"he":"שיוצאים גם כן דו\"ן, וניתן להם פעולתם, לזכר כראוי לו, וכפי המגיע אליו משרשו, \nולנקבה כראוי לה, וכפי שמגיע לה משרשה: \n \n"}]}
