ספר אמרי שפר
קטע 13
הורדה וגישה לכלי בינה מלאכותית
המליצים שהם העננים המניעים הכחות מכח הרוחות על פי רו"ח התורות שהוא השם המפורש אשר הוא רוח כל הרוחות ומניע כל הלבבות. וצריך שתדע כי הכל מתגלגל מן א"ל אל א"ל. וסימן אלה כולם אל"י אל"י למה עזבתני: וסוד אל"פ למ"ד, הנגלה ממנו שהוא א"ל סודו ההוי"ה. והנעלם שהוא ל"פ מ"ד סודו ההפס"ד. והנה אם כן בהם ההוי"ה וההפס"ד ועניין אל כח, והמורה שצריך האדם לדעת כח ההויה וההפסד מכח האלוף והלמוד. כלומר שהשם מצוה לאלוף וללמוד כח הצירוף המעיד עדות נאמנה עדות ברורה קיימת ליודעיהם על מהות היצירה הכללית לכל העולם ובריאתו וסוד חדושו וערכי קצתו אל קצתו וצורכי חלקיו לחלקיו וקשרי אבריו לאבריו בעצמו ובמקריו. וזה להודיע סוד גבורתיו ית' לבני אדם השלמים. ונודע שיושג זה עם ידיעת מערכות הצירופים לנתיבותיהם. והנה שם אלהים אל"ף למ"ד שסודם הפני"ם הנזכרי"ם. ועוד סוד ה"א יו"ד מ"ם האדומי"ם והם הבעלי"ם הנאי"ם ק"ו הק"ף אב ואם הקופים בפר"ט אר"ץ על כן י"ה
פעמים אלהי"ם עולים א"רץ וסודה ג"ן עד"ן וגיהנ"ם י"ה פעמים יהו"ה שמים כמו שכתוב למעלה: ועתה אעוררך על צירופי הספירות ומהם תכיר איכה יתפשטו הכחות ויתפרדו ויתרבו בעולם בעירובי המזגים משתנים והמתחלפים בצירופיהם. ואכתוב לך מכל כלל וכלל מהם ראשי הפרקים שלו, והם מפתחות כל הצירופים מן אחד עד חמישה במספר עשר ספירות מתחלפות. גם מתערבות בארבעת דרכיהם כלומר בד' תיבות שהם תיבה בת ב' ובת ג' ובת ד' ובת ה' אותיות לא יותר וגלגולם מן א' עד י' כי לא יעבור שני הגבולים האלה כמו שאמרתי לך למעלה לבלתי עברם ר"ל צירוף בין ה' ומספר האחדים עד י' וזה מפני שאם לצירוף אתה צריך כיון שתדע דרך צירוף ב' אותיות וצירוף ג' וצירוף ד' וצירוף ה' כבר תדע הנשארים כולם אשר דרך אחת שווה לכל. והכפולים פעם אחת או שתים או שלש או ארבע. כבר הודעתיך חסרונם מצד כפליהם כי הם כפולי צורות וחסרי צירופים. כגון א'א'א'ב'א' שהם חמש אותיות
והארבע בעלי צורה אחת. וצירופי ה' אותיות בלתי דומות הם ק"כ. והנה הכפל האחד מפסיד כח הצירוף בעדו החצי כגון א'ב'ג'ד'ד' שלא יבנה כי אם ס' בתים שהם חצי ק"כ. והכפל השני כגון א'ב'ג'ג'ג' לא יבנה כי אם שליש החצי שהוא ששית הצירופים והם כ' בתים ונפסדו מהם ק' ואם הארבע דומות יפסידו קי"ה ויבנו ה' ואם הה' דומות יפסידו הכל ולא יבנו שום בית זולת הראשון. וכן דרך הנשארים לפי המספרים: ואם למספר אתה צריך דע שכל המספרים נולדו מעשר ספירות ועליהם מתגלגלים ואליהם שבים על דרך חשבון זה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י: י כ ל מ נ ס ע פ צ ק: ק ר ש ת ך ם ן ף ץ א: הרי לך שלשים ספירות כולם נולדו מן האחדים אשר הן עשר ספירות מן א' ועד י' ואם כן כל אות ראשונה תחשבנה ראשונה ואם היא אחרונה גם כן תספרנה אחרונה ואם היא אמצעית כלומר מן ב' עד ט' חשבנה אמצעית כפי אמצעיותה כמו שאתה רואה סדרה. וכבר ידעת כי אי"ק הם ראשונים גם יק"א הם אחרונים. והשאר כולן אמצעים ביניהם וידוע כי עשרים הם
ב' עשרות ול' הם ג' ומ' הם ד' עשרות וכן השאר. גם ר' הם ב' מאות וש' ג' מאות וכן חבוריהם. גם ר' הם כ' עשרות וש' ל' עשרות וכן הכל עד אלף ועד רבבה ועד אין קץ בעשר ספירות לכל מספר: א א ב א ב ג א ב ג ד א ב ג ד ה: ב ב ג ב ג ד ב ג ד ה ב ג ד ה ו: ג ג ד ג ד ה ג ד ה ו ג ד ה ו ז: ד ד ה ד ה ו ד ה ו ז ד ה ו ז ח: ה ה ו ה ו ז ה ו ז ח ה ו ז ח ט: ו ו ז ו ז ח ו ז ח ט ו ז ח ט י: ז ז ח ז ח ט ז ח ט י ז ח ט י א: ח ח ט ח ט י ח ט י א ח ט י א ב: ט ט י ט י א ט י א ב ט י א ב ג: י י א י א ב י א ב ג י א ב ג ד: אלה הם ראשי הצירופים הראשונים. ואתה יודע שהטור הראשון המיוחד בארכו שהוא עיקר עיקרים ושרש כל השרשים הנקראים עשר ספירות בלימה ממנו הכל נהיה ואפילו כ"ב אותיות הקדש על כן לא הוצרכתי להאריך באותיות מפני שנכללו בספירות שמהם נתהוו ובם הארכתי. והנה הראשונים עומדים בעצמם ולא יצורפו מיוחדים אבל בהתחברם יצורפו לפי ערך חבורם
וסדר שיעורם. ואם כן השנים יוכפלו בלבד ויתחלפו ויתהפכו פעם אחת כמו שרמזתי למעלה. ובעלי השלשה יבנה כל אחד מהם ששה בתים ובעלי הארבעה יבנו ב"ך. והנה יעלה צירוף הטור השני שהוא בארכו מן א"ב עד י"א לחשבון מ' אותיות שהם ב' בתים כמו שפירשתי למעלה בסוד שם מיכאל שהוא שר של ישראל. והשלישי יבנה כל אחד ששה בתים ויעלו כולם ס' פעמים י' ומספר האותיות י' פעמים י"ח שהם פני"ם והם א"ב פעמים נ"י. וסודם חי"י נבי"א הם ע' פנים שהם ענפים נשפעים מן השרש. ואלה משולשים. ובדרך הזה תעשה לנשארים ותבין מהם פלאות השם מתוך מספרי הספירות הפשוטים עם המורכבים ומתוך חשבון המניינים הממוזגים זוגות עם נפרדים או אלה לעצמם ואלה לעצמם כמו שכבר סדרתים לך למעלה ואחר שסדרתי לך ראשי כל הפרקים הקודמים בציור הצירופים לבאים אחריהם אבאר לך ממערכותיהם כולם קצת מדרכי חכמת הסדר האלהי: דע אתה האיש המשתכל בחכמת הקבלה כי חכמת הטבע לפי דעת כל פילוסוף היא כוללת כל
העניינים המורכבים מחומר וצורה. וקראו ראשיות הטבע החמר והצורה והאין הנקרא העדר הצורה מהחומר. ואין מקשה עליהם בזה ולפיכך אמרו כי השמים מורכבים מחמר זולת חמר הארץ ומצורה זולת הארץ. ושמו השמים בעלי קיום עצמי בכלל ובפרט. והארץ כלומר חלקי הד' יסודות בעלי הויה והפסד והדין אתם בכל זה. ועוד אמרו כי שני מיני הסדר הזה התחייב משני מיני סדר השכלים הנפרדים אשר אינם בעלי חמר וצורה כלל. ואמרו כי הגלגלים תשעה והשכלים תשעה וגלגל החמר התחתון תוכם באמצעם. והשכל העשירי פועל בו ונותן בו צורות מתחלפות לפי הכנת מזג המעורב מד' יסודות. וכל זה המקובל מורה להם בו. ואמרו כי זה השכל העשירי הוא המנבא את הנביאים והמחכים את החכמים והמצדיק את הצדיקים. והוא המוציא שכלו של אדם מן הכח על הפועל וכל זה אמת: והקושיות אם כן בינינו ובינם הם שתים. האחת שאנו אומרים כי העולם חדש והם אומרים שהוא קדמון. והשנית שהם מעידים סדר ההנהגה וההשגחה מן השכל על האדם ואנו מקיימים
אותה. והפלא הוא שאנחנו העברים מודים בה עם גלותינו וצרותינו כולן. והם המלכים כופרים בה עם ממשלתם ושולטנותם ואין דעתי לבאר זה פה אבל דעתי לגלות הסדר האלוהי המופלג בצירופים ומהם יכיר השלם שהכל מסודר ונערך כראוי: ומהנה אתחיל ואומר כי סדר הצירוף הגדול הכללי הראשון הוא בעל השלש אותיות מפני שהוא השלם וזה מפני שהשרשים השלמים הם כוללים בלשון הקדש שלש אותיות יסודיות באותיות פעל שעליהם שקלו כל השרשים ואמרו, פה הפעל עין הפעל למד הפעל. והשמות יש מהם בעלי שתי אותיות כשם נח חם גד דן וכן רבים. והמלות יש מהם בעלי אות אחת כמלך ואנכי שהוו קשר עם המלה ובאה במקום מלה ולא מצאנו אות לבדה במקום מלה כי אם אות של ה' ליי חגמלו זאת כי ההא לבדה לפי הקבלה לסוד גדול אין זה מקום ביאורו. ויש פעל בין שתי אותיות לפי השרש כגון קם שב אבל עם כל זה חשבום שלש ושמו י' או ו' תוכם. וכן יש פעלים שאין בם מכל השרש כי אם אות אחת מורה על מהות השורש כמו, הכה, הטה. הזה, במלות ויט, ויך,
ויז, כי ט' כ' ז' הם לבדם נמצאים בשלשת השרשים האלה. ויש שם בן שלש אותיות כגון, משה, לוי, קין, הבל, אדם, חוה. ויש בן ארבע כגון, יצחק, יעקב. ויש בן חמש אברהם, נפתלי. ויש בן שש ישמעאל. ויש בן שבע אחשורוש. סוף דבר כי גם הפעלים מתרבים אבל לא כמו השמות ועל כן אמרו שם בן י"ב ושם בן מ"ב ושם בן ע"ב ולא מצאנו אצל המקובלים יותר משם בן ע"ב ולא פחות משם בן ד' והוא שם שלם גם זה שלם. ומשלש יצא ממנו בעל אותיות יר"ו שלם כי המשלש הוא בתכלית השלמות וכך יוצאים שלש פעמים ע"ב ע"ב ע"ב. י', י"ה, יה"ו, יהו"ה. י', י"ה, יה"ו, יהו"ה. י', י"ה, יה"ו, יהו"ה. הרי כולם יר"ו שלם סימן ג"ל עד וכבר רמזנוהו למעלה. אבל הכוונה פה היא להודיע סדר החכמה האלוהית בצירוף השלם שהוא מצורף בספר היצירה שפירשתי בגלגול צירוף אותיות ראשונות כוללות סוף תוך ראש שהוא סתר גלגולם. ואציירם לך פה במפתח ראשון לבד שהוא ג"ל ג"ל ראשון:
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת: ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א: ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב: זהו המפתח לכל השערים לדעת הסדר האלוהי המופלא ואתה רואה סתרו המשלש ויקרא בשווי בארכו ברחבו אך בספר יצירה פירשתי מסודר סתום גם דרכו ישרה: אבג בגד גדה דהו הוז וזח זחט חטי טיכ יכל כלמ: למנ מנס נסע סעפ עפצ פצק צקר קרש רשת שתא: תאב: זהו סדר הישר הסתום ואמנם שם נכתבו שלש האלפא ביתות מצורפים בטור אחד ישר ופה כתבתים לך בשני טורים ובשלשה לגלות אמיתת הסוד בשלשת הדרכים שסימנם א'ב'ג' כלומר ס"ו אותיות שרמזם סא"ה וסודם אלהי"ך וסודם אבי"ך ואמ"ך. ג"ל ג"ל כלומר בטור אחד בסימן א'. ועוד כולם בשני טורים לבארם יותר בסימן ב'. ועוד כולם בשלשה טורים טורים לגלות סת"ר אמיתת מהותם ועיקר מערכתם ושרש סתרם בסימן ג' והם סוף תוך ראש שסימן נעלמם, א"ש ו"ך ו"ף ודעם אש כופו בלשון יון שכל פירושו. אש בלשון לעז פוכו. וצריך
להזהר למתקרב אליו מלהקריב אש זרה שהיא מחשבת עבורה זרה. ועיין בשניים ותמצאם הולכים על סדר. אל בם, גן דס, שהוא האמצעי בכלל רל"א שערים מצורפים פנים ואחור מב' ב' אותיות אותיות בכ"א טורים בלתי הטור הנכפל שהוא האחרון ותדע זה מן האלפא ביתות של שם וחצי ר"ל שחציו א'ג'ה'ז'ט' כ'מ'ס'פ'ק'ש' שכנגד ב'ד'ו'ח'י'ל' נ'ע'צ'ר'ת' אשר שתי אותיות בם א"ל בראשונים ב"מ בשניים ג"ן בשלישיים. וכן כולם עד סופם וסוד הסדר סת"ר. א'ב'ג' ב'ג'ד' ג'ד'ה' הנה אתה רואה כי לפי המלות האלו השלש נסדר כל העולם כולו בכלליו ובפרטיו והם, א"ב תיבות, א"ח אותיות. ורמזם א"ח א"ב מלך ישראל ושם אשתו אזב"ל א"ב וא"ם ושניהם בנ"י הנרמזים בי' דברים. ס"ב לדין מדה כנגד מדה לעם והנה א'ב'ג' כולו ראש משני צדדים ראש כללי מחובר יחד בתיבה אחת. ונחלק עוד להיותו שלשה ראשים פרטיים. א' ראש אל א'ב'ג' ב' ראש אל ב'ג'ד' ג' ראש אל ג'ד'ה'. והנה ב'ג'ד'
כולו תוך משני צדדים בכללו שהוא מחובר יחד תוך שתי תיבות והתפשט עוד להיותו תוך בפרטים. כי ב' תוך אל א'ב'ג' ג' תוך אל ב'ג'ד' עצמו ד' תוך אל ג'ד'ה' וכן ג'ד'ה' כולו סוף משני צדדים בכללו מחובר הוא סוף שלשת התיבות והתפזרו כוחותיו בשלשתם להיותם סופים להם. והיה ג' סוף אל א'ב'ג' ד' סוף אל ב'ג'ד' ה' סוף אל ג'ד'ה' בעצמו. נמצאת אומר עם זה הסדר האלוהי המעולה המופלג במערכותיו הישרות. כי ה"א ראש הראשים ואינה נמצאת כי אם לבדה בזה הסדר. וה"ה סוף הסופים וגם היא יחידה בזה הסדר. וכן קרה לכל ראש הראשים עם כל סוף הסופים בזה הסדר משנים ועד עשרים כלומר מן א'ב'ג' ועד ר'ש'ת' כי א' ראש הראשים. גם ת' סוף הסופים. והם ששים אותיות ושניהם מיוחדים והשאר כולם כפולים ומשולשים. הכפולים הם ב"ש ב"ש. והשאר משלשים בזה הסדר. ומפני שהיו אלה בצורת א'ב'ג' שהיא הצורה אשר קדמה לכל נכללה בשם ה"א. והיה מספר הנשאר הנשארים י"נ.
והיה סימן הכל האי"ן. וזאת הצורה כך שמ"ה אינ"ה וממנה המציא ה' יתברך תה"ו הנקרא י"ש מאי"ן, באח"ת: וכבר רמזתי למעלה סוד אמרו ית' אנ"י יהו"ה הו"א שמ"י. והיה זה הסדר כך. א"ת, ב"ש, ב"ש, ג"ר, ג"ר, ג"ר. וסודם ששה ששה פנים ואחור. וסוד ששה, א"ש רו"ח מי"ם. וכדי להשלים הכל באו אחר כן שת"א עם תא"ב שהם א"ת, א"ת, ב"ש. והיו הכל משולשים: וראה איך מספר א'ב'ג' ב'ג'ד' ג'ד'ה' עולה וטי"ב וסימנו טוב"י. והוא מה שהודיעו השם למשה באמרו לו אני אעביר כל טובי על פניך. ופירשוהו שהראה לו כל המציאות כולו וקשריו שהם אחוריו של השם והם פניו של משה. ובמשולשים השלמים המתגלגלים תשלש כל אות ואות ותמצאנה סוף תוך ראש וכן לכולם. כגון היות ג' סוף א'ב'ג' תוך ב'ג'ד' ראש ג'ד'ה'. וכן כולם בהשתתפם אל חברתם. ואם כן הנה כל אות ואות בעלת שלש צורות במערכת סדריה. אבל היא בעצמותה בעלת צורה אחת לבד: וזהו סוד מהות נפש האדם כי היא נפש אחת בעלת צורה אחת מיוחדת בעצמותה יחידה באמיתת
מהותה ונסדרה בסדר משולש ושכנה בראש הכבד ובתוך הלב ובסוף המוח. וכך היתה כולה בכבד בראשו ובתוכו ובסופו. והיתה כולה בלב בתוכו ובסופו ובראשה. והיתה במוח בסופו ובראשו ובתוכו. וזו היא חכמת סדר הצירוף האלוהי להשיג ממנו מהות האדם בחיובים ובשלילות ובמשלים דקים ובחידות מורות חוקים ומשפטים צדיקים וסתרים עמוקים ומהם תושג קצת המערכה האלוהית בסדריו השלמים ותתאהב חכמתו ותובן בשלילות לא בחיובים. ויהיה לב זה האדם העני העניו השפל שמח בחלקו עם היותו אדם בן אדם וישמח קונו עמו בשכבר קנהו קניין שלם מעת התחכמו: ואחר שהודעתיך דרך הצירוף הגדול אודיעך שהאותיות הנקראות ראשי תיבות תוכל לכתבם כולם מראשם ועד סופם תחילה ראשים כי לא יתחלפו וגם לא ישתנו בכל צירופם בכ"ב אלפא ביתות משולשות. נגד תשלום כ"ב עלים שלמים שכל עלה ועלה כולל תפ"ד מלות משולשות לבלול בהם כל דבור ודבור שאפשר להזכירו בפה בשבעים לשונות בתיבה בת שלש אותיות. כי
על כן אמרנו כי צירוף האותיות בגימטריא שבעי"ם לשונו"ת. ויחדנו על זה אותה הדרך בשמה המיוחד לקראה בשם שבעים לשונות והיה הסוד סו"ד שהוא ע' כלומר ס"ו אותיות באלפא ביתא משולשת והיא אחת יחד. והנה ג"א סימנם סוד כלומר סוג"א. ודע גם זה מאד: והנה המספר כ"ב פעמים תפ"ד תיבות. וכן מספר האותיות ס"ו פעמים תפ"ד אותיות. וכל עלה ועלה בו כ"ב פעמים ס"ו אותיות שהם כ"ב פעמים כ"ב תיבות וסוד כ"ב תפ"ד הוא א'ב'ג' י'ת'ץ' והוא מכתב ד"ם או כת"ב מד"ם. והוא הרא"ש והוא ש"ם עליו"ן. ומן א'ב'ג' עד ר'ש'ת' שהם ס' אותיות והם ב' תיבות. סודם יחד שניהם מסוף וכללם שקוצי"ת ושניהם ברי"ת קש"ת ומאלה תבין כל הנשארים כולם ותדע ותשכל מן מוצא דבר כי צירוף האותיות הוא שורש לידיעת סדרי כל החכמות אשר גלם השם לבני אדם ולא עוד אלא שזה כולו עולה בלי נקוד אבל עם הנקוד עולה לחשבון אין חקר לו: וצריך שתעורר משנת העולם הזה אשר כולו חשך עם כל אור יומו ואשו ואור אבניו היקרות
ולפידיו. ואור שמשו ואורירחו ואור כוכביו. שהם אורים באים ומתפשטים בו ומשפיעים עליו מחוץ ממנו כי בהעדרם שב חשכו על עצמו ובבואם עליו יחשב אורם כאלו הוא אור שהוא שלו ואינו שלו בשום פנים כי בבוא מונע בין שניהם בין המשפיע והמקבל אין קיום קבול למקבל מכל מה שנחשב שקבלו. אם כן לא היה אצלו כי אם בדמות דבר מופקד ביד אדם מיד בעליו שבכל עת שבעליו רוצה פקדונו לוקחו ונשאר מי שהופקד אצלו הפקדון ריקם ממנו. ואם לא נהנה ממנו הנו כשומר חנם. ואם יהנה ממנו הנו כשומר שכר . ואם נתן לו על מנת שיהנה בהשתמשו ממנו הנו כנושא שכר. ואם פעל בו כרצונו די ספקו הנו כפועל: ואשר המשלתי לך באור היומי והחשך הלילי ודומיהם אל הפקדון ושהם יורו סוד ההויה וסוד ההפסד ושזה סבת זה וזה נמשך אחר זה בבוא זה אחר סוד זה הוא סתר כל התולדות והבנים דוחין את האבות. והבן הוא המתחדש והוא בעצמו האב בעת שהוליד בן. נמצא שהאב אב לבן
והבן בן לאב והאב בן בפעל תמיד והבן בן בפועל תמיד. והאב טרם שיוליד אב בכח וכשיוליד שב אב בפועל. וכשהוליד אז הוא אב ובן בפועל אב בערך אל בנו בן בערך אביו. והבן אב בכח לפני הולידו והוא שקראנוהו בשם אב וכשהוליד נקרא אב מצד התולדת שהוליד. ומזה תבין שהנפשות אחר שהם כולן פקדונות ואחר שאינם מכלל עצמי העולם השפל החשוך הזה כפי השתמשותם בעצמם ובכליהם יהיה גמולם וענשם: וכשתחשוב שהנפש שלך היא שלך תטעה וכל שכן אם תחשוב זה על אבריך וכל שכן אם תחשוב זה על ממונך שתטעה טעות יותר גדולה מכל טעות. ואחר שהוא כן ואתה כשתתיעץ בעצמך עם כליותיך ותשוב להתבונן באמיתת מהותך בלבבך ותתעלה בהשתכלך בחכמת מחך ותמצאהו חכם מתחכם במה שראוי להתחכם בו ותשתמש באהריך לאלף וללמד חכמת הקבלה הקיימת אחרי אלפך ולמדך שאר האלוף והלמוד הקודמים לך. הנה אז תדע שהרווחת עצמך והצלת נפשך מיד רשעי עולמך הרוצחים וקיימת מציאותך מציאות קיימת:
ודע שבכל עת וזמן שתלמד הקבלה אז תעיין בה מעצמך אחר ההקדמות אין ראוי שתחשוב שכל מה שתמצא בה הוא לבטלה. אבל ראוי שתדע שהטעם שנעלם ממך לא נעלם מזולתך ועם זה תתחייב לבקש טעם לכל דבר ממנה וככה תגיע בה אל מדרגת ההצלחה האמיתית ותוכר בה החכמה מצדך ותוכר בה החכמה מצדה גם כן. וידוע שטבע החטה הוא שצריך לטחנו עד שובו קמח וצריך ללוש הקמח ולערבו עם תכלית דקות חלקיו עם המים ואז ישוב עסה. וצריך עוד לחלק המעורב כולו אל קצת חלקים עד שוב כל חלק ממנו גוף מיוחד לעצמו וצריך לאפות אותו בתנור עד שיתחמם מכח חום האש ויתיבש מעט עד היותו ראוי לאכילה ועדיין חומרו שממנו התחלנו הוא הוא חומר החטה והוא עשב השדה אלא שהתרחק והתגלגל בקבול צורות מתחלפות וחמרו הקרוב שנתהוה ממנו הלחם הזה הוא העסה שקבלה צורת לחם אחר אפייתה. ובצורת