{"id":"kabala-7fde0ed3d45f-1-11","bookId":"kabala-7fde0ed3d45f","part":1,"torah":11,"title":"קטע 11","hebrewTitle":"קטע 11","segments":[{"index":1,"he":"חובה. מכלל שהעולם כן תמיד הוא נחשב כאילו הוא חצי זכאי וחצי חייב כקטן כגדול והוא \nבלא ספק סוד גדול. אבל אין זה מקום ביאורו שם עלו לבארו. והיינו מעבירים הכוונה \nהראשונה גם אינו מה שאנחנו בו: \nואלו הן עשר ספירות שבשנה הנבטאות: \nשבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות. ואלה הם מ\"ט יום אשר \nמפסח ועד שבועות ונקראו אלה נבטאים מפני שאנו מצווים עליהם על היותם נבטאים ונזכרים \nבפינו ולברך עליהם בכל יום ויום ספירת העומר וכפיהם נאמר, וספרתם לכם ממחרת השבת \nהשביעית תספרו חמשים יום. ואמרו מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי. ואל תפלא \nבשלא ימנה יום החמשים מפני שהוא שליח ציבור לכולם. והוא י\"ט מקרא קדש ובעדי נמנו \nהשאר כולם וכיון שהגיע אין צורך להודיע שהגיע כי הכל השיגוהו אחר כל הספירות ושמא \nתאמר אלה י' ואלה י' ומה עניין זה אצל זה. דע כי נ' יום הם עיקר שם הקדש בסימן יד\"א \n"},{"index":2,"he":"שהוא יחד אדנ\"י והם רמז לחמשים שערי בינה. וכך סודו נ' חמשים נחשבים בי\"ה כיצד י' \nבה' או ה' בי' יצא לך חמשים ויחשבו כל חמשה לאחד בסימן ה' והוא הוא סוד שם אהו\"ה \nכלומר כל חמשה לאחד ותכה חמשה בעשרה יצא החשבון חמשים ועל זה נכלל חשבון שרי עשרות \nושרי מאות ושרי אלפים שכולם עשרות שלמים ונכלל עמהם חשבון חמשים להורות על החלוק \nהנקרא חצי מאה והנה אחד אחוז מן החמשים וכבר רמזנוהו. ועוד ה\"ה מרובעים הם כ\"ה עם \nכ\"ה והם נ' ועל זה בא ברמז דברי אברהם לשם על אנשי סדום מנ' ועד י' והחסרון היה \nחמשה ועוד חמשה אחדים ועוד עשרה ועוד עשרה ועוד עשרה. שהיו נ' עם מ\"ה ועם מ' ועם ל' \nועם כ' ועם י' ולא פחת מי' כי כך היא והוא סוד הנבלמים כנגד הנבלמים. והיו אותם \nהשמות אל\"פ להורות על סוד החמשים הנזכרים. וידוע כי חמשה כהנים בנושאם את כפיהם שהם \nחצי מניין תהיינה לכולם עשר ידות שהן חמשים אצבעות נשואות שהן כדמות תגין מסתכלין \n"},{"index":3,"he":"למעלה כי נשכח שם המקדש עולה מן הלבבות אל הראשים ונזכר השמות בעיות לא סתום מיד \nהברכות והטובות והחיים יורדים מלמעלה מכלל העליונים כולן ושוכנים במוחים ומשמיעים \nללבבות וזהו וזיו ונגה מקבלים זה מהם ודע כי השמיטין והיובלות נכללין תחת זה הכלל: \nואלו הן עשר ספירות שבשנה הנחשבות: \nהן נכללות תחת יומו של הק' הוא אלף שנה והנה קראנום נחשבות מפני שצריכות חשבונות \nמופלאות והוא שכלל המספרים נכללים תחתיהם. ולזה קצת רומז על דרכיהם: \nדע כי הכתוב אמר, \"כי ששת ימים עשה יי את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש\" \n(שמות לא' יז'). וכך רמזנו בו למעלה קצת רמז. ואמנם פה יש לנו בו לגלות בעניינו דבר \nאחר. והוא כי ששת מספרו אלף כמספר תת\"ר ובחשבון תשר\"ק שהוא קרשת בעצמו והוא תקת\"ק \nוהוא שר שר. וכבר נאמר כי מן הארץ ועד הרקיע מהלך חמש מאות שנה. ובין כל רקיע ורקיע \nחמש מאות שנה. והנה אלף שנה שהם בדמות יום ולילה נחלקים בשני ש\"ר ליום ש\"ר ללילה. \n"},{"index":4,"he":"י\"ב שעות אלוהיות ליום י\"ב שעות אלוהיות ללילה. ויהיה מספר כל שעה מן השעות \nהאלוהיות מ\"א שנה ורמ\"ג ימים וי\"ב שעות מימות החמה. ויעלה מספר י\"ב שעות תצ\"ב שנה \nאשר יצאו מן מ\"א שנה י\"ב פעמים ומספר רמ\"ג ימים עוד ב' אלפים ותתקי\"ו ימים לי\"ב \nפעמים שהם בכללם ב' שנים ומחצה וב' ימים וכ\"א שעות למספר תתקי\"ו. ועוד למספר ב' \nאלפים שנה חבר אליהם ה' וקע\"ג יום וי\"ח שעות שהם אלפים שנה. שהם ח' שנים פחות ו' \nיום ויהיה הכל ת\"ק שנה חסר ו' ימים . ועוד חבר אליהם קמ\"ד שעות שהתקבצו מן י\"ב \nפעמים י\"ב שעות שהם ו' יום מן כ\"ד שעות לכל יום ויום ויהיה המספר שלם ת\"ק שנה שהם \nחצי יומו של הקב\"ה: \nוצריך מזה שתתעורר לחשוב אלף ספירות שבהן תכלית ההשגה והם אלף שנים. ורמזם וכחול \nארבה ימים. הוא חול הנזכר באיוב שכל העופות אכלו מעץ הדעת והוא לא אכל ממנו. ואמרו \nעליו בבראשית רבה הכל שמעו לה חוץ מעוף אחד ושמו חול הה\"ד \"ואומר עם קני אגוע וכחול \n"},{"index":5,"he":"ארבע ימים\" (איוב כט'). ועוד חלקו בו שני חכמים ר' ינאי ור' יודן זה אומר אלף שנים \nהוא חי לסוף אלף שנה אש יוצאת מתוך קנו ושורפתו והוא משתייר בו כביצה והוא חוזר \nומגדל אברים וחיי. וזה אומר אלף שנים הוא חיי ולסוף אלף אלף גופו כלה וכנפיו \nמתמרטין ומשתייר בו כביצה והוא חוזר ומגדל אברים וחיי: \nויש תחת זאת ההגדה פלאות תמים דעים נעלמים מאד. וכבר ידעת אמרם שאדם הראשון דינו \nהיה לחיות אלף שנה אלא שנתן מהם ע' שנה לדוד המלך. וחיה הוא תתק\"ל שנה כמו שכתוב \nבהגדה. ורמז חול הוא הוא אמרו לפי דרך הנסתר שבו, \"אשר שמתי חול גבול לים חק עולם \nלא יעברנהו\" (ירמיה ה' כב'). תבינהו מסוד חק עולם שסודו עמ\"ק חו\"ל. וסוד חק העולם \nהוא סוד להט החרב המתהפכת בסוד הים המתהפך מהשכל כאשר יתהפך וילון הספינה מכח הרוח \nהמרחפת על פני המים. ובהתהפך הוילון מפני הרוח תתהפך הספינה במים ובסיבת הרוח ההוא \nהמשתנה המחלף המתחדש ישתנו ויתחלפו הלבבות של אנשי הספינה. אם לטובה אם לרעה אם \n"},{"index":6,"he":"למות אם לחיים: \nוכן ימי החול שיש מהם שש\"ת ימי בראשית והם אלף כל מאה אחת. ורמז לאלף שב\"ע ברכו\"ת \nורמז למאה מאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום ומפני שהם עשר מאות נקראו עשר ספירות. \nוכן ספירות מחשבות. והם אלף מחשבות נחשבות מן אחד ועד אלף. והנה ימים הם שנים. \nוהחול קיים על חול לא חלקו על זמנו כי דעתם שווה בשאלף שנים הוא חי. ולא חלקו על \nכמות מה שישאר ממנו כי שניהם אמרו כביצה והוא שיעור חזרו אל הטבע הראשון. שכל עוף \nנברא ממנו כלומר מן הביצה וגם לו חלקו על טבע גדולו כי טבע כל עוף לגדל אברים \nוחיות. אבל חלקו על איכות הפסד צורתו והתהפכותו מטבע שלם בפעל אל טבעו שבכח. והוא \nשזה אמר אש יוצאה מתוך קנו ושורפתו כעניין האומר, \"רוחכם אש תאכלכם\" (ישעיה לג' \nיא'). ואמרו ולהט אותם היום הבא מלמד שתצא אש מגופן של רשעים ושורפתן. וזהו אמרם \nגופו כלה וכנפיו מתמרטין כעניין האומר, \"ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם\" \n"},{"index":7,"he":"(מלאכי ג' כא'). אשר גופן כלה וכחותיהם נושרים מאליהן. והבן המשל והנמשל. ותדע דעת \nהממשל בזה וממנו תבין תועלתו גם כן: \nואלו הן י' ספירות שבנפש הנכתבות: \nעשרת הדברים הנכתבים בלוחות ומהן התפשטו כל העשרות שבתורה בין לטובה בין לרעה. כי \nלב בנפש כמלך במלחמה. גם עשר אצבעות הידים חמש כנגד חמש גם הם מכלל הנכתבות כי כל \nהאברים דומים לכתיבות בעלות צורות מתחלפות. ולפיכך אין ראוי להאריך בביאור דברים \nאחרים נגלים . גם עשר אצבעות הרגלים מכלל הנכתבות הן: \nואלו י' ספירות שבנפש הנבטאות: \nעשרה שמות שהיה כהן גדול מזכיר ביום הכפורים. וכל עשרה כנגד עשרה הקונים נמשכים \nאחריהם. וכן עשרה שהם עצם אחד. ותשעה מקרים במאמרות הפילוסופיות. ורבו העשרות בזה \nהמין והם ידועים. גם כל העשרות הנמדדות והנשקלות נכנסין תחת זה הכלל. כגון המספרים \nמאחד עד עשרה ומעשרה עד מאה וממאה עד אלף ומאלף עד רבבה וכן השאר כולן עד אין קץ: \n"},{"index":8,"he":"ואלו הן י' ספירות שבנפש הנחשבות: \nוהן שרשי השרשים. והם עשר נפשות יהודיות של עשרה אנשים מתפללים לשם יתברך תמיד \nבמניין שלם תשעה מתנהגים ואחד חזן מנהיג אותם כי על פיהם הכל מתגלגל אבל לא כל עשרה \nמשלימים הכוונה הזאת כי אם עשרה שיש בהם כהן לוי וחזן ושבעה מישראל כל שכן אם כולם \nלויים או כולם כהנים וכהן גדול חזן. כי זה תכלית השלמות ועל תנאי שיהיו כל העשרה \nהנזכרים יודעים את השם לשרתו ולברך בשמו. ועל כל תנאי צריך שיהיה החזן יודע את השם \nבשם. הנה כבר התבארו לך תשעים ספירות המתגלגלים במציאות מעשר לעשר ושים לבך להבינם \nיפה: \nואחר שביארתי לך דעת חכמי הקבלה בספירות אומר לך שהכל התחייב מעשר ספירות בלימה \nונמנו עמהם הכל מאה. ואין צורך פה לדבר בראשונים ודי במה שספרנו בענפיהם: \nומכאן ואילך אחבר אל מה שקדם דרכי צירוף האותיות וכבר נכתב בספר היצירה גם על שכתוב \nבו אסמוך בפירוש דבריו ועל כן לא אכתוב פה דבר בפירושו ולא עוד אלא שכבר פירשתים גם \n"},{"index":9,"he":"אני בפירוש מיוחד לעצמו גם פירשוהו רבים ולולי תועלת צירוף האותיות והיותו הכרחי \nלדעת סדריו ומועיל מאד בידיעת השם לא הייתי כותב בו דבר ממנו ועל כן לא אכתוב ממנו \nכי אם ההכרחי והמועיל והצריך להודיעו לחכמים בלבד והשאר יבוקש במקומותיו וימצא כמו \nשהוא להעמיק בעניין זה אחר דברי אלה הרשות בידו וישר כחו: \nדע כי צירוף האותיות הוא הדבר הראשון שהמקובל מלמד למקובל אחר מכיון שהוא בעל מדות \nטובות ירא שמים שונא בצע אוהב האמת רודף לשם צנוע נדיב לב שפל רוח נוהר מעבירה שומר \nמצוה חכם מבין משכיל אוהב הלמוד זריז משתדל לדעת התורה לשמה. שמח בשמעו דבר חכמה \nמפי כל אדם מתחבר אל החכמים אוהב הספרים ומכבדם אוהב את אוהביהם ומכבד את יודעיהם \nדעתו תמיד עם החכמים ואפילו בעת העלמם ממנו חושק לדעת את השם בשם לא מצד הגמול \nשיהיה לו ממנו ולא מפני פחד ענשו אם לא ידענו אלא מפני שנתאמת לו סוד המציאות בהויה \nובהפסד ונגלה לו סתר מתן תורה וידע כי עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר והכיר \n"},{"index":10,"he":"כי האמת ואפילו אם היא כנגד מחשבתו היא ראויה שתאמן מצד היותה אמת ובקש אחר כל אלו \nהמדות הטובות ודומיהן להיותו מכלל אותם השלמים שהוציאו שכלם מן הכח אל הפעל וחתר \nלדעת באיזה דרך ישיג זה אם על פי רוב למוד מקרא או משנה או התלמוד או החכמה או \nהקבלה. ושאל על זו שאלה למקובל שעבר בכל על כולן ואמר לו רבו בזה דע כי כל הלימוד \nשקדם לקבלה היה כדי להגיע אל הקבלה כי היא ראשית כל החכמות ואחריתן. ואם יקבל \nהתלמיד זה הדבר מרבו אז ראוי להתחיל ללמדו הקבלה למסור לו דברים כלליים כגון \nהספירות הנזכרות המדות ואחר כן יורנו דרך צירוף האותיות זו: \nב' אבנים בונות ב' בתים א\"ב, ב\"א. ג' בונות ו' בתים אב\"ג, אג\"ב, בג\"א, בא\"ג, גא\"ב, \nגב\"א.ד' בונות כ\"ד בתים. ה' בונות ק\"כ בתים. ו' בונות תש\"כ בתים. ז' בונות ה' אלפים \nומ' בתים. מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר ואין האזן יכולה לשמוע. כך \nכתוב בספר: \n"},{"index":11,"he":"ורצה להודיע בזה שהעולם כולו נברא בצירוף האותיות וכפי מערכותם נערכו כל המערכות \nוהתחתונות מסוף העולם ועד סופו. והודיענו שהשם פועל פעולות באותיות של אש וכתבם על \nלוחות של שלג הנקראים אש שחורה על גבי אש לבנה: \nובדעתינו דרכי צירוף האותיות נדע דרכיו שבהם פעל פעולותיו יתברך כמו שכתוב בספר \nיצירה . עשרים ושתים אותיות חקקן חצבן שקלן המירן צרפן וצר בהן נפש כל יצור וכל \nהעתיד לצור. וכל בעל קבלה יודע שזו עדות ברורה עם דעתו אשר בצלאל היה יודע לצרף \nאותיות שבהן נבראו שמים וארץ. ועם דעתו מה שנאמר בבראשית רבה, \"אמרת יי צרופה מגן \nהוא לכל החוסים בו\" (שמואל ב' כב' לא'). ושם אמרו לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את \nהאותיות (א\"ה בגירסתינו כת' לצרף בהן את הבריות). וכל אלה וכמה כיוצא בם בכל מקום \nלמכיריהם הם עדים ברוכים נאמנים ליודעיהם על אמיתת הקבלה וצריך עוד לצרף האותיות \nארבע ארבע כפי סכלן אבגד עד זחטי ועד כל הצירופים ועל כן אכתוב צירוף הראשונים פה: \n"},{"index":12,"he":"אבגד אבדג אגדב אגבד אדבג אדגב: \nבגדא בגאד בדאג בדגא באגד באדג: \nגדאב גדבא גאבד גאדב גבדא גבאד: \nדאבג דאגב דבגא דבאג דגאב דגבר: \nודע שצריך שתדע גם זה שאכתוב בסדריו המופלאים: \nא ג ה ז ט ג ה ז ט א ה ז ט א ג ז ט א ג ה ט א ג ה ז: \nא ג ה ט ז ג ה ז א ט ה ז ט ג א ז ט א ה ג ט א ג ז ה: \nא ג ז ט ה ג ה ט א ז ה ז א ג ט ז ט ג ה א ט א ה ז ג: \nא ג ז ה ט ז ה ט ז א ה ז א ט ג ז ט ג א ה ט א ה ג ז: \nא ג ט ה ז ג ה א ז ט ה ז ג ט א ז ט ה א ג ט א ז ג ה: \nא ג ט ז ה ג ה א ט ז ה ז ג א ט ז ט ה ג א ט א ז ה ג: \nא ה ז ט ג ג ז ט א ה ה ט א ג ז ז א ג ה ט ט ג ה ז א: \nא ה ז ג ט ג ז ט ה א ה ט א ז ג ז א ג ט ה ט ג ה א ז: \nא ה ט ג ז ג ז א ה ט ה ט ג ז א ז א ה ט ג ט ג ז א ה: \nא ה ט ז ג ג ז א ט ה ה ט ג א ז ז א ה ג ט ט ג ז ה א: \nא ה ג ז ט ג ז ה ט א ה ט ז א ג ז א ט ג ה ט ג א ה ז: \nא ה ג ט ז ג ז ה א ט ה ט ז ג א ז א ט ה ג ט ג א ז ה: \n"},{"index":13,"he":"א ז ט ג ה ג ט א ה ז ה א ג ז ט ז ג ה ט א ט ה ז א ג: \nא ז ט ה ג ג ט א ז ה ה א ג ט ז ז ג ה א ט ט ה ז ג א: \nא ז ג ה ט ג ט ה ז א ה א ז ט ג ז ג ט א ה ט ה א ג ז: \nא ז ג ט ה ג ט ה א ז ה א ז ג ט ז ג ט ה א ט ה א ז ג: \nא ז ה ט ג ג ט ז א ה ה א ט ג ז ז ג א ה ט ט ה ג ז א: \nא ז ה ג ט ג ט ז ה א ה א ט ז ג ז ג א ט ה ט ה ג א ז: \nא ט ג ה ז ג א ה ז ט ה ג ז ט א ז ה ט א ג ט ז א ג ה: \nא ט ג ז ה ג א ה ט ז ה ג ז א ט ז ה ט ג א ט ז א ה ג: \nא ט ה ז ג ג א ז ט ה ה ג ט א ז ז ה א ג ט ט ז ג ה א: \nא ט ה ג ז ג א ז ה ט ה ג ט ז א ז ה א ט ג ט ז ג א ה: \nא ט ז ג ה ג א ט ה ז ה ג א ז ט ז ה ג ט א ט ז ה א ג: \nא ט ז ה ג ג א ט ז ה ה ג א ט ז ז ה ג א ט ט ז ה ג א: \nב ד ו ח י ד ו ח י ב ו ח י ב ד ח י ב ד ו י ב ד ו ח: \nב ד ו י ח ד ו ח ב י ו ח י ד ב ח י ב ו ד י ב ד ח ו: \nב ד ח י ו ד ו י ב ח ו ח ב ד י ח י ד ו ב י ב ו ח ד: \n"},{"index":14,"he":"ב ד ח ו י ד ו י ח ב ו ח ב י ד ח י ד ב ו י ב ו ד ח: \nב ד י ו ח ד ו ב ח י ו ח ד י ב ח י ו ב ד י ב ח ד ו: \nב ד י ח ו ד ו ב י ח ו ח ד ב י ח י ו ד ב י ב ח ו ד: \nב ו ח י ד ד ח י ב ו ו י ב ד ח ח ב ד ו י י ד ו ח ב: \nב ו ח ד י ד ח י ו ב ו י ב ח ד ח ב ד י ו י ד ו ב ח: \nב ו י ד ח ד ח ב ו י ו י ד ח ב ח ב ו י ד י ד ח ב ו: \nב ו י ח ד ד ח ב י ו ו י ד ב ח ח ב ו ד י י ד ח ו ב: \nב ו ד ח י ד ח ו י ב ו י ח ב ד ח ב י ד ו י ד ב ו ח: \nב ו ד י ח ד ח ו ב י ו י ח ד ב ח ב י ו ד י ד ב ח ו: \nב ח י ד ו ד י ב ו ח ו ב ד ח י ח ד ו י ב י ו ח ד ב: \nב ח י ו ד ד י ב ח ו ו ב ד י ח ח ד ו ב י י ו ח ב ד: \nב ח ד ו י ד י ו ח ב ו ב ח י ד ח ד י ב ו י ו ב ד ח: \nב ח ד י ו ד י ו ב ח ו ב ח ד י ח ד י ו ב י ו ב ח ד: \nב ח ו י ד ד י ח ב ו ו ב י ד ח ח ד ב ו י י ו ד ח ב: \nב ח ו ד י ד י ח ו ב ו ב י ח ד ח ד ב י ו י ו ד ב ח: \n"},{"index":15,"he":"ב י ד ו ח ד ב ו ח י ו ד ח י ב ח ו י ב ד י ח ב ד ו: \nב י ד ח ו ד ב ו י ח ו ד ח ב י ח ו י ד ב י ח ב ו ד: \nב י ו ח ד ד ב ח י ו ו ד י ב ח ח ו ב ד י י ח ד ו ב: \nב י ו ד ח ד ב ח ו י ו ד י ח ב ח ו ב י ד י ח ד ב ו: \nב י ח ד ו ד ב י ו ח ו ד ב ח י ח ו ד י ב י ח ו ב ד: \nב י ח ו ד ד ב י ח ו ו ד ב י ח ח ו ד ב י י ח ו ד ב: \nראה גם ראה פלאות תמים דעים במערכות הצירופים ולמד תחילה דרכי צירופם ועירובם \nוגלגולם וסדוריהם. ואח\"כ אלמדך החכמה בנתיבותיהם. ואם תרצה לצרף בסדר שלא תטעה בו \nלעולם ותגיע לידיעתו בשלמות עיין בו ותראה צורת הסדר ותמצא כאילו שני אנשים בם דרו \nלהיות שרי צבא בחילוף זה בזה מיום ליום עד שנצתווה ראובן על דרך משל להלחם ביום \nהראשון על עיר אחד ונסדר שיהיה הוא נקרא תחילה אל החומה ואחריו סודר שמעון להיות \nשני לו ביום ההוא בעצמו בקריבת המלחמה. והיה הסדר על שניהם ראובן ושמעון בדמות סימן \n"},{"index":16,"he":"ראשי שמותיהם והוא ר\"ש. וביום השני סודרו להפך והוא שיהיה השני ראשון והראשון שני \nבסדר שמעון ראובן בדמות סימן ש\"ר. וזה הסדר המעולה בו נסדרו כל מעלות הנמצאים ובו \nנתהפכו: \nומפני שתכיר מקום הייחוד תבין מזה כי אות אחת אין לה היפוך לעולם אם היותה יחידה \nאין לה דרך להתחבר כי היא הכל בדמותה על דרך משל. ואם היותה רבים בעלי צורה אחת \nכגון א'א'א' אינם מקבלים צירוף ואם היו כמה אלפים ורבבות. והנה יש שם עצמים נבדלים \nמעצמים אחרים בעצמות כגון הסוגים והמינים המתחלפים בעצם בצומח ובחי. ויש שם אישים \nמתחלפים במקרה לא בעצם כגון ראובן ושמעון שהם אחד בצורה והיא עצם האדם ואינם אחד \nבמספר כי הם שנים. ואחר שיש ביניהם זה המין מן החילוף בו יהפכו וישתנו ויתחלפו כסדר \nמערכותיהם בקדימה ובאיחוד. ויש שם אישים מתחלפים בעצם. וכל שכן במקרה כגון החמר \nוהשור הפרטים אשר בבית על דרך משל וזה מפני שהעצם אחד והמקרים רבים. ויתחייב מזה \n"},{"index":17,"he":"שירבו המתחלפים במקרה כפי חילוף המקרים הרבים ולא ירבו בלבך המתחלפים בעצמים ואע\"פ \nשהעצמים אישים או מינים או סוגים או מינים ממינים או סוגי הסוגים ונערכים כל \nהאמצעים בין מיני המינים עד האדם שהוא המין האחרון ובין סוגי הסוגים עד העצמים \nהעליונים ותשעת המקרים העליונים הידועים שהם עשרה. ואלה הן כולם, עצ\"ם, כמו\"ת, \nאיכו\"ת, מצטר\"ף, מת\"י, אנ\"ה, מצב\"י, קניי\"ן, פוע\"ל, מתפע\"ל. ובאלה השתנו והתחלפו \nוהתהפכו בהם העיניינים כולם כמו שהתבאר בספר המאמרות של הגיון והתחלפותם בחמשה \nדרכים הנמצאים בספר המבוא שהם, הסוג, והמין, וההבדל, והסגולה, והמקרה. כי אלה הם \nהעיניינים כולם מתגלגלים בם עד היום תמיד. וכבר אתה רואה מהם שאפילו אלו סודרו ?? \nוהם טבעי המציאות ואיך לא יסודר הכל בשמו ית' וכ\"ש שכבר נודע שכל סדרי המציאות \nנסדרים זה מזה וזה מזה. ואמנם הסדרים התחתונים נסדרו בסדר הסדרים העליונים וסדרי \n"},{"index":18,"he":"צירוף האותיות קדמו לכל סדר עליון או תחתון וא\"כ היודעם הנה ידע כל הסדרים כולם \nעליונים ותחתונים ולפיכך סדרתי סודם בעשר ספירות חמש כנגד חמש נפרדים כנגד זוגות \n"}]}
