{"id":"kabala-7fde0ed3d45f-1-7","bookId":"kabala-7fde0ed3d45f","part":1,"torah":7,"title":"קטע 7","hebrewTitle":"קטע 7","segments":[{"index":1,"he":"כלל. ולא יאיר מצדו פעם אחת וימנע מהאיר פעם אחרת. אבל תמיד הוא מאיר ומכולו הוא \nנובע. כן יש דבר בעולם אשר שמ\"ו עד\"ן מקד\"ם וסודו עמ\"ק נמד\"ד שהוא עצם אחד נובע \nתמיד ומכל צד משפיע אורו. ושם אורו נה\"ר וסודו מהי\"ר. כאשר עדן מקדם לפי סודו ח\"ש. \nונהר סודו מחזו\"ר והוא י' מאיר וקראוהו בלשון רבנן קדישי דארעא אספקלריא המאירה \nוממנה המחשבה וסודה ג\"ן עד\"ן מקד\"ם, הוא המשיח בי\"ה שמ\"ו. כמו שהודעתיך בששה שטין \nלפי ראשיהם: \nודע כי לפי האדם חוט השדרה הוא הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן. והגן הוא הגוף כולו \nבכללו. ומחוט השדרה יצאו ארבעה מיני דם שהם ארבע ליחות נובעות מהחוט הפנימי הלבן \nשהוא מח מוקף מעצמי החוליות הי\"ח. וממנו הרכבו ארבעת הראשים הנזכרים. שהם משכנות \nהנפש הכללית אשר שמה אדם ושם חמרה הראשון חוה. והם בד' מקומות לפי שכינתם. המח \nלמעלה והלב למטה והכבד יותר למטה והביצים בעולם התחתון. ואמרו ומשם יפרד והיה \n"},{"index":2,"he":"לארבעה ראשים. ואחר כך קרא להם שמות מורים על ענייניהם. פישון, גיחון, חדקל, פרת. \nוהוא שם כדמות נגזרים משרשים ידועים יעיר על סודם הנזכר תחילה לפי הגזירה. ואחר כך \nלפי השיתוף. ועוד לפי המצרף המקובל לבעלי צירוף האותיות. ואחר כך לפי גימטריא \nונוטריקון ותמורה המעידים על הקבלות. ולפי הגזירה פישון הוא לשון ארמית והוא תרגומו \nשל פרת כי תרגום פרו ורבו פישו וסגו. ומפני שהדם הוא הנהר האחד והוא הראשון ובו \nהחיות שבא ראשון ללב מהמח ולמח מהלב. וההרגשות ותנועת החפץ מן המח יוחס הראשון אל \nהמח וכולם נחתמים בשמות. והשלשה שהם לקיום האיש זכר בהם שם והרביעי שהם לקיום המין \nבכח התולדת לא זכר עליו שם. וכך השלשה זכר בהם נהר והראשון לא קראו נהר בפרט אבל \nאמר שם האחד פישון ולא אמר שם הראשון פישון. אבל נמשך בנהרות היוצאים מן הימים אחר \nמה שזכר במעשה בראשית בימים. וכן שם יום בלשון ערבי נהר כי הימים כימים כמו נהרות \n"},{"index":3,"he":"מהירות התנועה. ושם אמר יום אחד ויום שני ויום שלישי יום רביעי ולא זכר אחד מאלה \nבה\"א הידיעה גם לא יום חמישי. אבל יום הששי שבו נברא אדם ויום השביעי שקדשו ובירכו \nוהנחילו לנו בחסדו זכרם בה\"א הידיעה, והכל לעניין גדול: \nגם אמר שם האחד וחסר הנהר ושם הנהר השני ושם הנהר השלישי והנהר הרביעי היה לסוד \nגדול. וצריך פירוש ארוך ואין כוונתי להאריך בו כל כך אבל אומר בקצור כלל אחד והוא \nשהאדם הזה הנקרא עולם קטן צייר בו קודם בריאת הו' כל צורות העולם וחלק עניינו בכל \nצורותיו כדי שיתדמה הכלל לפרט והכלל לכלל והפרט לכלל והפרט לפרט. וכל מה שהיה אפשר \nלתקנו בעולם נגלה תקנו נגלה. וכן בשנה וכן בנפש. וכל מה שהיה ראוי על כל פנים \nלהעלימו העלימו יתברך שמו. וכן עשה לנו בידיעת שמותיו כמו שעשה בפעולותיו. וידענו \nששמותיו הם על שלש צורות ראשונות והנני מפרשם והבינם יפה. א' ב' ג' אלף בית גימל \nאחד שנים שלשה. הנה השלש אותיות יורו הוראת הגופים והנפשות ודומים לדברים המורכבים \n"},{"index":4,"he":"מחומר וצורה. והנה החומר הוא הדיו והצורה מבדלת בין אות לאות. והחומר ומתחלפים \nבמספר כי כל אחד מורה על מספר קבוע בעצמו כמו שכתבנו בהבדלם ומתחלפים בשמותיהם כמו \nשכתבנום בשלשתם וכן בשאר חוץ מן הכפולות שלא נשתנו בשמות כי אם בצורה ששבו הארבעה \nמהם היושבים עומדים. כלומר הקצרים ארוכים והם כולם אלה, כך, נן, פף,צץ, גם נשתנה \nעוד אחד חמישי שנוי אחר, מם וזה היה לעניין מופלג ויורה על סוד הגאולה והיה עניין \nשנוי צורך מם מזו לזו שנזכרות יחד בשם אחד כפול מורכב להורות על עניין פתוח שחוזר \nסתום ומתחלף זה עם זה ולא קרא זה הכפל לפי המבטא לשום אות מן האותיות כי אם לשלשה \nמהם וו, נון, אבל קרה הכפל לפי המספר ג\"כ לאלה אחר הנזכרים יוד סמך וכן בשיתוף \nמספרם שהם ס\"י שעולים ע' ובמבטאו כשיזכר מלא הוא עין. והנה כללו המוכרח ק\"ל ושמם \nקו\"ף למ\"ד והיה בשניהם המספר שווה הנגלה כעולם ונעלם כנגלה. וזו הדרך תחתיה באותיות \n"},{"index":5,"he":"נפלאות תמים דעים. והיא ארוכה ורחבה ועמוקה. ואין זו החכמה קלה על כל אדם והשתמש בה \nלהוציאה לפועל. אבל היא לסגולת הסגולות כי היא ראויה לאיש אשר ייחד עצמו לה לבדה \nייחוד גמור ונתהווה ממנה קיום הוי\"ה קיימת נצחית בקיום דבר שאין לו הפסד: \nעל כן יורה א\"ל שהוא שמינית כל חמ\"ר שסוד ח' ר\"ם ע\"ץ מ\"ר שהוא אמיתת ההוי\"ה בעבור \nהדמותו אל א\"ש ואל א\"ג שהם מעידים על שלש הויות ראשונות. וזה כי כל ח דומה לעץ והוא \nבסוד האדם אילן הפוך כזה גם כן שהוא נהפך בעצמו לעצמו והוא סוד חץ גם עץ כמו של \nוחרה אף יי בכם. במזוזה ובתפילין ובספר תורה שסודם תסת\"ם ש\"ם תר\"ש רש\"ת פירושה \nללכוד כל הנפשות ואשת איש נפש יקרה תצור נפש החמר הראשון דקות היצר כי אי\"ש הוא \nהיצור שהוא היוצר היצור ואש\"ת הצורות והנה השם הוא היוצר הצורות ולנפש הם כאור השמש \nעם השמש: \nואחר זה הבן כל מציאות חמרי כולל שמונה נקודות שהם המורים על הרכבת הגוף הראשון אשר \n"},{"index":6,"he":"ארכו ורחבו ועמקו שווים בו כמו שאמרתי וזה דרכו: \nציור: \nואמנם השמונה היה צריך לסדרם אלה למטה מאלה בשווי והנה השמונה נחלקים ב\"ב ב' למעלה \nוב' למטה מהם והוא סוד שם דו\"ד וגם היוד כשהוא מלא יורה על שכל ד' נכלל מן א'ב'ג'ד \nשהם י' ויתחייב מזה להיות שם דו\"ד שווה אל שם המפורש על דרך א'ב'ג'ד וא'ב'ג'ד והבן \nזה כי הוא סוד כל הוי\"ה לכלול בו סוד גב אד וגב אד זה על זה. וכן אמרו חכמים כל \nכחותיו של הקב\"ה הן זו על גב זו ואמנם ז\"ו היא ז\"ו גם ז\"ו היא ז\"ו בשיתוף אח\"ד עם \nאח\"ד כי אין הוי\"ה בלעדם. ואמנם כשבאים מהשם האחת הוה\"י והשנית היה\"ו אבל הראשונה \nהוי\"ה ראשונה עם הפכה היו\"ה כדי לקראה בשני פנים אחת בצורך כתיבתינו לפנים ואחת \nהפוכה ונקראת למפרע והולכת לאחור ככתיבת הלועזים והיוונים. ושם שתים אחרות משותפות \nשוות ומהופכות והם אלה, ההי\"ו ההו\"י וסודם ה\"ה ה\"ה מתחברות זו\"ג זו\"ג. אבל עדיין \nאין אלה כי אם ששה ונשארו ששה להשלמת צירופם והם אלה שהשנים תחילה שווים והשנים \n"},{"index":7,"he":"מתחלפים. אבל בהפך יהו\"ה יהה\"ו יוה\"ה ויה\"ה והי\"ה והה\"י. הנה אלה כולם י\"ב שמות אשר \nמהם נתהוו י\"ב מידות של השם יתעלה ומהם נתהוו י\"ב מזלות. והנה מהם ו' כנגד ו' כמו \nהמזלות ועיין בהם ותבינם כשתסדרם זה השם תחת זה: \nיהוה יההו יוהה הויה ההיו היהו: \nהוהי וההי ההוי היוה ויהה והיה: \nואחר שהודעתיך זה אודיעך כי סדרם נסדר במזלות אשר כל ההויות התחתונות מתהוים מהם \nוממערכותיהם. ואחר שדרך האותיות כך השתכל באותיות עם ההויות ותמצא ההויות כלם \nקשורות באותיות השם תחילה. והם בכד' צירופי אותיות אהו\"י על דרך זו: \nאהוי אהיו אויה אוהי איהו איוה: \nהויא הואי היאו היוא האוי האיו: \nויאה ויהא ואהי ואיה והיא והאי: \nיאהו יאוה יהוא יהאו יואה יוהא: \nהנה כבר נגלה לך מהם סוד כל תנועה וסתר כל נסיעה: \nואמנם המשכיל החכם המקובל שכבר קבל מהחכמה קבלות מושכלות מבוארות במופתיהם ובקש \nלהוסיף על מה שקבץ מן החכמות קבוץ מעשיר עשר שהוא בלתי פוסק בדמות מעין גנים באר \n"},{"index":8,"he":"מים חיים ונוזלים מן לבנון. לא יסופק במה שימצא מאלו הנפלאות המופתיים והערוך על זה \nהוא שכל אות וכל מופת כולם תלויים על מה שיורה עליו עניין אות. והשם הכללי על כל \nמופת מאלו הוא שם אות, והרבים אותות גם אותיות: \nומי מבקש אות על אות כי אם על צורך עדות. והלא כבר נאמר שאל לך אות ונתן אליך אות \nוהרבה כמוהם. \"ואותיות ואשר תבאנה יגידו למו\" (ישעיה מד'). \"האותיות שאלוני\" (שם \nמה'). \"הגידו האותיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם\" (שם מא'). גם נגזר מלשון ביאת \nעניין והוא תרגום כעניין עולם הבא, שביארוהו עלמא דאתי. ופרשו בסודו עולם האותיות \nששמם אתיא ותמהיא וכן אתו אתא ומופת בלשון יווני. גם יתכן לפרשו מלשון פתאם והוא \nמהירות ההתאמתות. וכן הפתי מהרן בענייניו ועושה אותם בלי סדר. או מלשון פתוי והוא \nשיתפתה השומעו או הרואהו אל רעת עושהו. ומורה על תמהו עליו כי הגיע אל מה שהיה \nמכחישהו מקודם לכן או היה מסופק באמיתתו ועם האות והמופת האמינו והסתלק בו מן הספק \n"},{"index":9,"he":"או דלג בו מאמונה מכחשת אל נאמנו והתהפך דעתו בה: \nוכבר אמרו חכמים שאין ראוי לבקש אות על אות כשהאות מורה כוחו כמה שהוא בו בהקדמות \nהראשונות שהן שני מינים אמיתיים ושנים מסופקים האמיתיים הם המורגשות והמושכלות \nהראשונות כגון מי שיביא ראיה בנויה על שהריחים עם גלגליהם שמתנועעים על ידי המים או \nעל ידי הרוח לא יטחנו החטה להפסיד ממנה צורתה ולתת צורת קמח על דרך הטחינה עד \nשיתנועעו כי זה יקרא בכללו מושכל ראשון מפני שנבנה על המורגש שכבר הורגש פעמים רבות \nואין מי שיכחיש אחד משניהם כי שניהם אמת ואין צריך לאמתם במופת כי מושכלים ומורגשים \nהם וענייניהם עמהם: \nוהמסופקים הם המפורסמות והמקובלות. ולא יתאמתו כי אם במופת ואות. ודע שאחר שהדבר כן \nאיו ראוי לחשוב כי שם אלף וצורתה ושמה הם היום מכת המפורסמות והמקובלות בלבד וכן \nשאר האותיות. אבל הדין האמיתי בלתי נשוא פנים לדימיונות הוא לדעת באמונת אמת שאלו \n"},{"index":10,"he":"השלשה עניינים בכל אותיותינו הם נודעים באמתות על פי ארבעת הדרכים האלה בלא ספק. \nר\"ל להאמין ולדעת שהם בתחילה לפי הנמצא מהם כתוב בספר מכת המורגשות ואחר כך מקובלות \nואחר כך מפורסמות ואחר כך מושכלות. והמורגשות מהם הוא שיכתוב הכותב המלמד אות אחת \nויציירנה ציור טוב כזו האלף על דרך משל א ויאמר לנער הקטן שהוא תלמידו ורוצה \nלהוציאו מן הכח הטבעי שבו אל פועל הכרה והשגה למה שנעלם ממנו מתחילה. ואומר לו בני \nלמוד האותיות לפי כאשר אני יודעם ואעתיקם מלשוני אל אזניך ואראם לך לעיניך. והנה \nתחילה מה שילמדהו הוא על דרך המורגשות כי יראהו האות הנכתבת וכן השאר כולן וטרם \nשיאמר לו דבר אחר יאמר לו אתה רואה זו האות בצורתה שיש לה ראש למעלה וצואר יורד \nלמטה והיא פושטת זרועותיה אחת לימין ואחת לשמאל וקו נמשך מן הזרוע השמאלית לצד \nהתחתית ונוטה אל האמצע התחתון שכנגד הקו הנקרא צואר יורד מלמעלה למטה ועוד נוטה \n"},{"index":11,"he":"קצתו אל הזרוע האחרת הימנית ומתפשטת קצת צורתו למעלה וקצתו למטה. והנה אתה רואה \nשלפי זה הדרך הנאמר פה אם היה נאמר כזה לאיש משכיל כבר היה יכול לציירו הוא מעצמו \nעל פי השמועה. ואע\"פ שלא היה רואהו לעולם כי כל מבין שאומרים לו צייר צורת כך בחמר \nכך מיד הוא עושה עוד ממנו כח הרגל בפעל הציור עם היות לו כלי הפעל וכל שכן זה אם \nיראו לו הדבר המצויר שיכיר צורתו ותבניתו בקלות. ויתחלף עניין הציור בין המציירים \nלפי התחלפות מזגיהם ונאמר כי הנער הלומד בעל מזג טוב ומהר לצייר ולשמוע ולשמור מה \nשצייר. ואמר לרבו הנה כבר ציירתי מה שאמרת לי לצייר. אמר לו רבו תוכל להכיר כל מי \nשצורתו אחת עמו בכל מקום שתראנו זה האות, אמר לו כן. והנה נשלם אצלו המורגש בו לבדו \nואם ראה אלף שנית ושלישית ורביעית וחמישית וששית ושביעית ושמינית ותשיעית ועשירית. \nאו יותר או פחות מעט על דרך משל בין קטנות או גדולות כמוהו, כמו שציירנו גדול בגופו \n"},{"index":12,"he":"כדי למהר בציורו. וגם בשמירת צורתו או גדולות יותר ממנו מעט או הרבה ואין צורך \nלהוסיף הרגש על זה שכבר זו האות דומה לזו בכל צורותיה. המורים על כלל עצמותה שהם \nצורות אילו האברים שזכרנו ואין שנוי כי אם במקרי הכמות לבד: \nואחר כך אומר לו רבו עוד בני זה הגוף המתאר אצלך בתאר מיוחד תכירהו בין גופים אחרים \nרבים מתדמים לו במקצת דמיון או לאו. ויאמר כן ואפילו בין אלף. אמר לו עוד בני אחר \nשהכרת רצונך לדעת ממנו דבר אחר זולת זה המורגש בלבד. אמר לו הן אם אפשר להיות. אמר \nלו אם כן קבל ממני שני דברים על פה ואל תבקש לי עליהם אות כי הם בעצמם אות. ויאמר \nהנער ברצון טוב דבר אדוני כי שומע עבדך. ויאמר לו דע כי יש לכל דבר שם ומספר וכן יש \nלזה האות שם ומספר. ואמר לו אם כן מה שמו ומה מספרו. אמר לו שמו אלף. ומספרו גם \nאלף. והנער קבל מרבו דבר זה. ויהיה זה העניין אצל הנער הכת המקובלות: \nוהנה אצלו שני העניינים נודעים מצד שתי כתות והן המורגשות והמקובלות. הלך הנער אצל \n"},{"index":13,"he":"רב אחר ותלמידים אחרים רבים ונשא במה שהרגיש וקבל מרבו מפורסם אצלם וכן עשה במדרשות \nרבים עד שהתרחק אצלו הפרסום תכלית הקיום ולא יצטרך אליו מופת ואות לפי דעתו. אחר כן \nחזר הרב והעיר את הנער משנתו ולמדו כל האותיות וחבורם ונקודם ותנועתם ונגון קריאתם \nוהבנת מה שיורו עליו המלות לפי פשוטם ולפי סתריהם עד שהתחכם זה הנער והבין והשיג \nוהשכיל המושכלות הראשונות בעניינים המושכלים מצד טבע השכלי המוכן בנפשו להשכיל בו \nמעת יצירתו עד שהוסיף והרכיב המושכלות והפריד דבר מדבר והכיר דרכי החכמות: \nאחר כן בקש התלמיד לפי רוב חכמתו להוציא מה שבכח בטבעו אל הפעל השלם. ובקש מרבו דבר \nזה ואמר לו רבו בני זה הדבר אינו תלוי בי אבל רובו תלוי בך ומיעוטו תלוי בי וכולו \nתלוי במי שבראך ית'. וישאלהו כיצד ויאמר לו דע כי השם בראך בשמו הגדול החתום בלבך \nובמחך ובכבדך בשלשה פסוקים של ויסע הפוכים ומצורפים והכרובים שומרים אותם מקדם לגן \n"},{"index":14,"he":"עדן והוא מה שספרתי ואת סודו אות להט החרב המתהפכת חתומה שם לשמור את דרך עץ החיים. \nואמנם אני אראה לך דרך מביאה לבחינת דבר זה והוא כור השכל ומצרף המחשבה לבחון \nהלבבות. וזו היא הנקראת ידיעה כללית כלומר ידיעת השם המפורש באשר הוא על אמיתתו ולא \nיודע כי אם על דרך צירופי ספר יצירה ונתיבותיהם יקבל התלמיד ופעל והשיג. כן גם אתה \nהמעיין המרגיש האותיות וקבלתם מפורסמות והשגתם מושכלות. אם רצונך להתפעל על ידיהם \nהיה תלמיד ופעל ותשיג בע\"ה ותשלים חסרון עצמך. ואם לא תרצה הרשות בידך ואני את נפשי \nהצלתי: \nודע כי מכלל זה הוא כי מלת נסיע\"ה סימ\"ן ל\"ה. גם סימן סוד הצל\"ע שממנו נבראת האשה. \nנ' נסיעה בעצמה ס' סבוב י' ירידה ע' עליה ה' הליכה. ועוד הנ' סימנים ממין זה והם ה' \nהעתקה נ' נטיה והנה הכל אבל יציאה עם ביאה הם על צורה אחרת. אבל צריך שתדע כי תנועת \nההעתקה היא הקודמת שבתנועות והראשונה שבהם בטבע. והסיבובית אע\"פ שאינו מחליף הסובב \n"},{"index":15,"he":"כל מקומו תנועתו תנועת העתקה מפני שכולו מתנועע במקומו כל שכן המחליף כל מקומו. \nומיני אילו התנועות ידועות ממקומם ולא זכרנום פה אלא להודיע סוד תנועת השם הנרמזת \nבנהרות בקצתם והיא בשלשתם. בשנים אמר לשון סבוב והם למח וללב ובשלישי לשון הליכה. \nובא להודיענו כי כמו שביד הגנן כח להשקות את הגן על ידי חמשת הנהרות כרצונו כן יש \nכח ביד הנגן המנגן בשם להשקות האיברים בדמיו כרצונו על פי השם הגדול יתברך. אבל זה \nלא יהיה אלא אחר קבלת השפע האלהי על ידי הזכרת השם הנק' שם בן ע\"ב עם ידיעת נתיבות \nזכרו וכל אותן הנתיבות כבר כתבתים בספרים רבים גם בארבעה המיוחדים בזו הידיעה \nובאחרים זולתם רבים ואין טוב לכפול הנכתב אבל הצריך אליו יבקשנו ובמקומו ימצאנו: \nועם כל זה צריך להודיעך פה קצת עניינים מזה ואלה הם. דע כי צרופי אהו\"י שצירפנום יש \nלהם עניין מופלא וחכמה רבה. והוא כי הסדר הראשון מודיע כי א' חתומה בראש החותם \n"},{"index":16,"he":"והחותם מרובע בעדות הנוסף על אות י' הנזכר במבטא שהוא ו\"ד ועניינו להכות זו בזו \nשניהם ותהיה תולדותם ב\"ד וזה ימצא מהרה כי כן לפי הארך היתר על הרחב יהיה הסדר כולל \nשמות בכל טור מד' הטורים ויהיה כלל מספר האותיות כל טור וטור מהם בגופם ב\"ד ומניין \nחשבונם לכל טור קל\"ב וסודם כב\"ד ק\"ל כבד הוא שם אחד קל הוא חמשה שמות והנה סימנם \nא\"ה שמות: \nודע כי נהר דינור נגד ונפק מן קדמוה\"י. וצריך המצרף להשמר ולהזהר מפחדו לכבוד שמו \nפן יברח ממנו דמו. והיה הוא הורג עצמו. אבל אם רץ לבו ישוב למקומו כי מפק\"ח השם \nבידו והוא עמו. וזה הסוד תדענו ממספר ה' לבדו כשתמנה אותו בצורת שם דוי\"ד תחילה על \nדרך שם י\"ה שהוא שלם וחצי ותתחיל תחילה מסוד החצי מפני שהוא מורה על מספר התולדת \nבקבלת צורת הזכר והוא מ' יום תלוים על ח' שמות נחלקים בסוד אל\"דד ומי\"דד. ועוד קבץ \nהשלם שהוא כפל החצי שהם י\"ו שמות שהם כפל ד\"ד שכן עוד ד' פעמים ד' עולים י\"ו. ויעלה \n"},{"index":17,"he":"הכל פ' שהוא מ\"ם מלא ושלם במבטא ויצא משניהם מ\"פ. ואמנם פ' הוא סימן למספר הימים \nשהנקבה מקבלת צורה. ויתגלה לך מזה סוד בהבראם וסוד ב\"ה בראם. וסוד זכר ונקבה בראם. \nויקרא את שמם אדם ביום הבראם. וכך נאמר על הכל אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום \nעשות יי אלהים ארץ ושמים והבן זה מאד: \nולפיכך רמזה תורה לנו ידיעת זה הסוד הגדול לגלות בו סוד התולדת בעניין תולדת הולד \nשיהיה עניין כל יולדת דומה בה אל סוד העבו\"ר הכולל עס\"ה ודבור מספרו חמש\"ה וסודו \nש\"ם אח\"ד. והנה ה' פעמים ה' עולים כ\"ה. אבל ה' פעמים ח' עולים מ' ובכאן סוד החכמ\"ה \nנגל\"ה מן ה' ומן (ה') [ח'] שהם יעידו על שני מיני העבור כלומר לשתי צורות מתחלפות \nבמעט עניין ומתדמות ברוב ענייניהם והשמוש משתף ביניהם ומערבם בתולדת לעשות פרי \nמתדמה להם ואם העליון המעשר מזריע טרם התחתון המתעבר יתדמה התולדת לתחתון בעל הנקב \nששמו נקב\"ה או אש\"ה והיא חו\"ה מפני שהיא חשק\"ה הנבואה והתחייב להיות חמר עליון כובש \n"}]}
