{"id":"kabala-80f4de65c00a-1-11","bookId":"kabala-80f4de65c00a","part":1,"torah":11,"title":"קטע 11","hebrewTitle":"קטע 11","segments":[{"index":1,"he":"תיבין אינון חסרין מן קרית שמע מן רמ\"ח תיבין אמר ובמה אשתלימו א\"ל אנא שמענא מאבא \nשם ה' אלהיכם אמת (פירושו מה עשיתי לך מ\"ב תיבות שבפרשה ושלשה שמות ה' אלהינו ה' הם \nמ\"ה מה עשיתי לך ומה הלאיתיך שתלך בכל יום לקרא קריאת שמע ליחד שמי ה' אלהינו ה' על \nמ\"ב תיבות שבפרשה לכן ענה בי תעיד בכל יום שאני אחד ומיוחד על המ\"ב שהוא רמז לשם של \nמ\"ב): \nועוד יש סוד גדול בתיבת אחד כמבואר בספר הזוהר פרשת ויקרא וז\"ל עוד פתח ואמר הנה מה \nטוב ומה נעים שבת אחים גם יחד זכאין אינון ישראל דלא יהב לון קב\"ה לרברבא או לשלוחא \nאלא ישראל אינון רברבא והוא אחיד בהו ומחביבותא דילהון קרא לון קב\"ה עבדיו הה\"ד כי \nלי בני ישראל עבדים עבדי הם ולבתר קרא לון בנין בנים אתם לה' אלהיכם לבתר קרא לון \nאחים שנאמר למען אחי ורעי ובגין דקרא לון אחים בעי לשואה מדוריה בהו ולא יעדי \nמינייהו כתיב הנה מה טוב ומה נעים וגו' כמה דאת אמר ואיש אשר יקח את אחותו וגו'. \n"},{"index":2,"he":"ובספרא דרב המנונא סבא ואיש דא קב\"ה אשר יקח את אחותו דא כנסת ישראל. וכל כך למה \nחסד הוא חסד הוא ודאי והא אוקמוה ועל דא הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים קב\"ה וכנסת \nישראל גם יחד לרבות ישראל לתתא כמא דאמרן דהא בשעתא דכנסת ישראל באחוותא ביה בקב\"ה \nישראל שריין ביה באחוותא בקב\"ה ובגיני כך גם יחד כתי' ובספרא דרב המנונא סבא גם יחד \nלרבות צדיק בה בכנסת ישראל דאינון זווגא חד וכלא וכלא חד מלה ותנינן בפרשת דשמע \nישראל אחד. מהו אחד דא כנסת ישראל ביה בקב\"ה דא\"ר שמעון זווגא דדכר ונוקבא אקרי \nאחד. באתר דנוקבא שריא אחד איקרי. מאי טעמא בגין דדכר בלא נוקבא פלג גופא איקרי \nופלג לאו הוא חד. וכד מתחברין בחדא תרי פלגא אתעבידו חד גופא ובהן אקרי א' והשתא \nקב\"ה לא אקרי אחד. ורזא דמלה כנסת ישראל בגלותא. וקב\"ה סליק לעילא. זיווגא אתפרש \nושמא לא אשתכח שלים ואחד לא אקרי ואימתי אקרי אחד בשעת' דמטרונית' אשתכחת ביה מלכא \n"},{"index":3,"he":"ויזדגוין כחדא. הדא הוא דכתיב והיתה לה' המלוכה. מאן מלוכה דא כנסת ישראל דמלכו בה \nאתקשר כדין ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. על דא הנה מה טוב ומה נעים וגו' כשמן \nהטוב על הראש כשמן הטוב מאן שמן הטוב דא משח רבות קודשא דנגיד ונפיק מעתיקא קדישא \nדאשתבח בההי' נהר עילאה. דיקנא לבנין לאדלקא בוסינין. וההוא משח נגיד ברישא דמלכא. \nומרישיה ליקירו דדיקנ' קדישא. ומתמן נגיד לכל אינון לבושי יקר דמלכא אתלבש בהו. הדא \nהוא דכתיב שיורד על פי מדותיו ממש ואילין אינון כתרי מלכא דשמיה אשתכח בהו. תא חזי \nכל נגידו וכל חידו דעלמא לא נחית לברכא אלא על דא דאילין כתרין קדישין. דאינון שמא \nדמלכא קדישא. ובגין כך כתיב שיורד על פי מדותיו ע\"פ מדותיו ודאי. כמא דאת אמר על פי \nאהרן ובניו יהיה כך ע\"פ מדותיו יורד ונגיד לכלהו עלמין לאשתכחא ברכאן לכלא. ותא חזי \nהאי שמן טוב לא זמין עד ההוא זמנא דפולחנא דלתתא הוה סליק ואתערעאן דא בדא. הדא הוא \n"},{"index":4,"he":"דכתיב שמן קטורת ישמח לב. שמן לעילא וקטורת לתתא כדין הוא חדוותא דכלא. ר' אחא ור' \nיהודה זקפו ידין ואודו ליה לר' אבא ע\"כ (הרי סוד ה' אחד מבואר והשמן הטוב הוא השפע \nהיורד מכת\"ר עליו\"ן אל ספירת בינ\"ה. וממנה לשאר הספירות כלן: \nוצריך להפסיק פסוק של שמע בשלש הפסקות כמו שכתב תלמיד אחד של מהר\"ם הנקרא מהר\"ר משה \nשניאור מאיבורא ז\"ל בחבור אשר חבר הנקרא על הכל לפי שמתחיל על הכל ויתקדש כו' וז\"ל \nוהלכתא דבפסוק שמע ישראל יפסיק ג' הפסקות כדמשמע מתוך דברי רבותינו רבינו תם ור\"י \nבפרק מקום שנהגו דקאמר ג' דברים עשו אנשי יריחו שהיו אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' \nאחד ולא היו מפסיקים. פירש בקונטרס מאריכין באחד ורבינו תם ור\"י פרשו שלא היו \nמפסיקין בין ישראל לאלהינו. דהיינו משמע ישראל הוא אלהינו. ולר\"י נראה שצריך להפסיק \nבין ה' אלהינו לה' אחד. ופשטיה דקרא הכי הוא שמע ישראל ה' אלהינו. פירש מי ששמו ה' \n"},{"index":5,"he":"אלהינו הוא ששמו ה' אחד. והיינו קבלת עול מלכות שמים והן לא היו מפסיקין ולא היו \nעושין בטוב. ובחומשין מדוייקין נמצא פסיק בין שמע ישראל לה' אלהינו ובין ה' אלהינו \nלה' אחד. וזה מוכיח כמו שפירשנו. ומתוך הנהו פירושי אמר לנו מהר\"ם כי הבא לקבל עליו \nעול מלכות שמים בשלימות יפסיק בפסוק שמע שלש הפסקות כדאמרן ע\"כ. ובתוספת הטו\"ך \nהנמצאות כתיב וזה לשונם לא היו מפסיקין בין שמע ישראל לשם. דמשמע דאמר לשם שישמע \nויענם ע\"כ. הכוונה כי באומרו שמע ישראל ה' אלהינו ביחד בלי הפסק הוי כאלו אומר ה' \nאלהינו שמע ישראל וענה אותם זהו שמע ישראל ותפלתם אתה ה' אלהינו. אמנם כשעושה הפסק \nבין שמע ישראל לה' אלהינו. משמע שאומר לישראל שישמעו. כי הוא אומר שה' אלהינו וזהו \nשמע ישראל והאזין שה' אלהינו. אם כן לדעת התוספת הפסק שבין שמע ישראל לה' אלהינו \nהוא כדי שלא יראה כמתפלל אל ה' אלהיו שישמע לישראל ויענם. ולדעת ר\"י הוא כדי שלא \n"},{"index":6,"he":"יובן שמע ישראל ה' אלהינו. פירש ישראל הוא ה' אלהינו. א\"כ צריך שיעשה מהפסוק ג' \nהפסקות. שמע ישראל פיסקא אחת. ה' אלהינו פיסקא שנית. ה' אחד פיסקא שלישית. ופירושו \nשמע ישראל לאותו שנקרא יהו\"ה אלהינו. הוא נקרא יהו\"ה אחד. וזהו קבלת עול מלכות שמים \nשלמה. ומפסיק בין פסוק שמע ישראל ובין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. כדי להפריש \nבין יחוד עליון ליחוד תחתון לסוד הנזכר לעיל. ובין השש הויות הנרמזות בפסוק שמע לשש \nהויות הנרמזות בברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ברוך ה' היודע ועד יהי כבוד ה' \nלעולם ועד אמן): \nבשכמל\"ו (בנוסח זה ששה תיבות כנגד ששה מזלות שתחת חגורת המזלות וששה קצוות. ולשש \nצרופים של שם הויה היוצאים מששה פסוקים מסופי תיבות הפסוקים והם אלו.) וירא\"ו אות\"ה \nשר\"י פרע\"ה, לי' מה' שמ\"ו מה, עיר\"ה ולש\"ורקה בנ\"י אתונ\"ו, ליהו\"ה את\"י ונרומ\"מה \nשמ\"ו, וצד\"קה תהי\"ה לנ\"ו כ\"י, ארצ\"ה וישליכה\"ו ארצ\"ה ויה\"י, הרי שש הויות נרמזות \n"},{"index":7,"he":"בשש תיבות ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ובס\"ה כתב כי פסוק שמע ישראל הוא יחוד \nקב\"ה עם כנסת ישראל מלמעלה למטה וממשיך שפע מי\"ג מדות של רחמים אריך אנפין הרמוזות \nבפסוק מי אל כמוך נושא עון כו' ישוב ירחמנו כו'. אח\"ד בגי' י\"ג מדות שאין חוזרות \nריקם כן המיחד שמו של הקב\"ה אינו חוזר מלפניו ריקם): \nכתב בספר הבחיי ודע כי לא נברא גן עדן ומעלותיו כי אם לאותם המיחדים בכונה. כי \nהמודה ביחוד כופר בע\"ז וכל המודה בע\"ז כופר ביחוד. גיהנם ושבעה מדוריו לא נברא אלא \nלעובדי ע\"ז. ומפני זה תמצא בפרשת בראשית י\"ג פעמים גן ובפרשת ואתחנן בכללה תמצא י\"ג \nפעמים אש. וזה למען הודיעך כי כל המכוין באח\"ד שחשבונו י\"ג במספר י\"ג מדות ניצול \nמאש של גיהנם ומדורותיו. וזוכה לגן עדן ולכל מעלותיו. שהם י\"ג כמו שארז\"ל ר' יהושע \nבן לוי אשכחיה לר' שמעון דהוה יתיב אתליסר טכתקי פיז\"א. והכונה על י\"ג מעלות של ג\"ע \nע\"כ. (הרי סוד יחוד העליון בפסוק שמע וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. הוא יחוד \n"},{"index":8,"he":"כנסת ישראל עם הקב\"ה ממטה למעלה): \nוכתב רבינו בחיי ז\"ל ולפי שלא הזכיר מדת המלכות בפירוש בכלל השלשת שמות. לכך תקנו \nז\"ל להוסיף ולומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד מה שלא הזכיר משה. ואע\"פ שלא \nהזכירו רומזו באות הד'. ועליו משלו משל נמרץ לבת מלך שהריחה ציקי קדרה. תאמר יש לה \nגנאי לא תאמר יש לה צער מה עשו עבדיה הביאו לה בחשאי ציקי קדרה הוא דבר מבושם בריח \nומשיב הנפש וביאור המשל במדת בת מלך היא השכינה שהריחה ציקי קדרה שהרגישה קלוסן של \nשבטים. והיחוד שהיו מיחדים השם הגדול. ואלו תאמר שבחם בפיה. שכשם שהוא יחיד כך היא \nיחידה יש לה גנאי. לא תאמר היא מצטערת כשלא נתיחד כבודה בכבודו. על כן באו ישראל \nשהם עבדי השכינה והתקינו לומר בשכמ\"לו בחשאי שהוא היחוד התחתון. ומטעם זה נתקן השבח \nהזה של שכינה בשש תיבות כמו בפסוק שמע. זה כנגד שש קצוות של מעלה. וזה כנגד שש \nקצוות של מטה. ותיבת וע\"ד הוא אח\"ד בחלוף אותיות ונקראת ועד כי היא יעוד הכל כמו \n"},{"index":9,"he":"שכתוב בספר הפליאה. וכתב גם כן כי לכן נתייחדו שש תיבות אלו של בשכמל\"ו ליחוד כנסת \nישראל לסוד גדול והוא כי שם ה' ברוך הוא וברוך שמו רמוז בתפארת משתמש מכל אותיות \nהאלפא ביתא באלו אותיות לבד. בבי\"ת כמו אך בה' אל תמרודו. בשי\"ן כמו אשרי העם שה' \nאלהיו. בכ\"ף כמו כה' אלהינו. במ\"ם כמו מה' יצא הדבר. בלמ\"ד כמו איש כי ידור נדר \nלה'. בוא\"ו כמו וה' שמים עשה ע\"כ. ועוד כתב בספר הזוהר פרשת תרומה כי יחוד שמע \nישראל בשש קצוות של מעלה. צריך שיהיה בקול רם ויחוד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד \nשהוא בכנסת ישראל בשש קצוות של מטה צריך לאומרה בלחש כדי שלא ישלוט עין הרע של סמאל \nוסיעתו המקטרגים תדיר. ולכן אין אנו אומרים ביחוד זה אח\"ד בפירוש אלא בחילוף אותיות \nועד אבל לעתיד לבוא שכתוב בלע המות לנצח ואין שטן ואין פגע רע והיה ה' למלך על כל \nהארץ. ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. יהו\"ה אח\"ד רמז ליחוד של שמע ישראל ושמו אחד \n"},{"index":10,"he":"רמז ליחוד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. שאז בפירוש נאמר גם כן ביחוד כנסת ישראל \nאחד כמו שאנו אומרי' אחד ביחוד הקב\"ה. ולרומז לזה מתחיל יחוד כנסת ישראל בבי\"ת \nומסיים בדל\"ת והוא ב\"ד לרומז כתונת בד קדש ילבש. ולבש הכהן מדו בד. מד\"ו פרצופין \nיעשה בד ויחוד גמור כמו שכתב רשב\"י ע\"ה) ובתיקון י\"ד כתב כי ששה תיבות שבפסוק שמע. \nוששה שבברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. עליהם נאמר שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים \nשש כנפים לאחד שכל המיחד שם שמים כראוי השרפים לוקחים ששה תיבות של יחוד עליון וששה \nשל יחוד תחתון ופורחי' עמהם לפני הקב\"ה (ועליהם נאמר כי עוף השמים יוליך את הקול \nוגו' יוליך את הקול אלו שש תיבות של פסוק שמע שהקול נשמע ונאמר בקול רם. ובעל כנפים \nיגיד דבר אלו שש תיבות שבשכמ\"לו שהם דבור בלא קול. וידוע כי הקול הוא תפארת והדבור \nהוא הדבור כמו שכתבתי. וזהו סוד קול ודבור יחוד עליון ויחוד תחתון נוסח זה ראשי \n"},{"index":11,"he":"תיבותיו בשכמ\"לו הוא שם קדוש ויש בו כ\"ד אותיות ועם הפסוק לאחד הם כ\"ה כנגד מה שאמר \nהכתוב כה תברכו את בני ישראל. לומר כי על ידי כ\"ה אותיות היחוד שמיחדים ישראל בכל \nיום ברכה שורה עליהם ועל כ\"ה אותיות שבפסוק שמע ישראל וכ\"ה שבברוך שם כבוד מלכותו \nלעולם ועד רמז הכתוב באומרו ויפן כ\"ה וכ\"ה וירא כי איש עתיד לצאת ממנו שיקבל עליו \nיחודו של מקום אז ויך את המצרי בהזכירו מדת כ\"ה וכ\"ה שהוא יחוד עליון ותחתון) \nובתיקון ל\"ה נאמר כי ויפן כה וכ\"ה רומז לפסוק שמע הוא יחוד העליון שמיחדים פעמים \nבכל יום בבוקר ובערב וז\"ל פתח ר' שמעון ואמר לרעיא מהימנא מאן יגיח עמך בסייפא \nדאתמר בה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם דאיהי קרית שמע חרבא דילך דאנת תקינת \nלך דבה קטילת למצרי הדא הוא דכתיב ויפן כ\"ה וכ\"ה ויך את המצרי כ\"ה כ\"ה סלקין חמשין \nאתוון דמייחדין בהון לקודשא בריך הוא פעמים שמע ישראל יהו\"ה אלהינו יהו\"ה אח\"ד דאית \n"},{"index":12,"he":"בהון כ\"ה אתוון תרין זמנין וסלקין לחמשין תרעין. בי\"נה דאיהי ח' תמינא מעשר ספירן \nמתתא ולעילא וכו' ע\"כ (ולדברי התיקונים אין אותיות בשכמ\"לו במניין זה כי הם כ\"ד \nאותיות לבד אמנם בחשוב כ\"ה אותיות שבפסוק שמע וכ\"ד שבשכמ\"לו הם מ\"ט כנגד מ\"ט שערי \nבינ\"ה שנגלו למרע\"ה וכנגד מ\"ט פנים טהור ומ\"ט פנים טמא שהיה רבי עקיבא דורש את \nהתורה וכנגד מ\"ט ימי הספירה שספרו ישראל כשיצאו ממצרים עד שקבלו את התורה). בספר \nהזוהר פרשת ואלה שמות אמר ר' אלעזר תריסר טורי אפרסמון עילאין עאלין נשמתהון \nדצדיקייא. ומ\"ט ריחין עילאין עאלין בכל יומא עד ההוא דאתקרי עדן. בקבל דא אתיהיבת \nאורייתא במ\"ט פנים טהור ובמ\"ט פנים טמא. מ\"ט אתוון כשמהתהון דשבטים מ\"ט יומין לקבלא \nאורית'. מ\"ט קדישין עילאין יתבין קיימין למיטל רשות' בכל יומא. מאבנין זהירין \nדגליפאן בההוא חושנא וכולי ע\"כ. (הרי סוד אותיות יחוד עליון ותחתון. ועוד רומז יחוד \n"},{"index":13,"he":"אחד העולה י\"ג לי\"ג דברים שהיו בנדבת המשכן זהב וכסף ונחשת וכו' כנגד שם אח\"ד. \nוכנגד עשרת הדברות ותורה נביאים וכתובים. וזה מלבד אבני שוהם ואבני מלואים שהיו י\"ב \nאבנים כנגד י\"ב הויות וי\"ב שבטים. הרי הרמז יהו\"ה אח\"ד הי\"ב אבנים הם י\"ב הויות \nרומזות לשם יהו\"ה. והי\"ג דברים לרמוז לאח\"ד. ובין כלם הם כ\"ה דברים כנגד כ\"ה אותיות \nשבפסוק שמע ישראל וכנגדן תקן יעקב אבינו בברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אלא שחסר \nאות אחת לפי שעדיין לא הוקם המשכן) כמו שכתוב בספר הזוהר פרשת תרומה וז\"ל אבני שוהם \nואבני מלואים אילין אבני קודשא יסודי דמקדשא ברתיכין קדישין אילין דאזדמינן \nבלחודייהו ליקר ולשבח בלבוש יקר לעיילא כהנא תמן ולדבר אתריסר שבטין. ועל דא תריס' \nאבנין כמה דאוקמוה תליסר זיינין אינון בר אבנין יקרין אילין וכלהו סלקין לחמש \nועשרין אתוון ברזא עילאה דיחודא. ולקבל אילין גליף ואתקון משה כ\"ה אתוון ברזא עילאה \n"},{"index":14,"he":"דיחודא. דכתיב שמע ישראל יהו\"ה אלהינו יהו\"ה אח\"ד. ואינון חמש ועשרין אתוון גליפן \nמחקקן ברזא דלעילא יעקב בעא לאתקנא לתתא ברזא דיחודא. ואתקין ברזא דארבע ועשרין \nאתוון. ואינון ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ולא אשלם לחמש ועשרין אתוון. בגין \nדעד לא אתקין משכנא. כיון דאתקן משכנא ואשתלים מלתא דהוה נפיק מיניה. כד אשתלים \nלממללא בחמש ועשרין אתוון לאחזאה דהא אשתלם דא כגוונא דלעילא. דכתיב וידבר יהו\"ה \nאליו מאהל מועד לאמר. ועל דא עשרין וחמש זינין לאשלם תקונא דמקדשא. וכל הני אתוון \nאוקימנא באינון אתוון. גליפין דאליפנא ממר ובגין דמשכנא אשתלים ברזין אילין אקרי \nכ\"ה ביחוד דשלימו דמשכנא. ועל דא וחסידך יברכו כ\"ה כתיב. רזא דשלימו דכל משכנא \nותיקונא דיליה חמש ועשרין לקבל עשרין ותרין אתוון ותורה נביאים וכתובים. דאינון \nכללא חדא ורזא חדא. בשעתא דישראל קא מיחדי יחודא בהאי קרא. ברזא דעשרין וחמש אתוון \n"},{"index":15,"he":"ואינון שמע ישראל ה' אלהינו ה' אח\"ד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. דאינון ארבע \nועשרין אתוון. ויכוין כל חד בהו כולהו אתוון מתחברן כחדא. וסלקין בחבורא חד. מ\"ט \nתרעין דרזא דיובלא וכדין אצטרך לסלקא ועד לא יתיר. דכד אתפתחו תרעין וחשיב קב\"ה \nלההוא בר נש כאלו קיים אורייתא כלה. במ\"ט פנים בכלא. ועל דא אצטרך לכוונה רעותא \nבחמש ועשרין ובארבע ועשרין ולסלקא לון ברעותא דלבא במ\"ט תרעין דקא אמרין. כיון \nדיתכוין בהאי אתכוין בההוא יחודא. דאמר מר שמע ישראל וגו'. ברוך שם וגו'. כללא דכל \nאורייתא כלא. זכאה חולקיה מאן דיתכוין בהו. דודאי כללא איהו דכל אוריתא דלעילא \nותתא. ודא איהו רזא דאדם שלימו בדכר ונוקבא ורזא דכל מהמנותא ע\"כ. (הנה מבואר טעם \nהיות בברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כ\"ד אותיות אחת פחות מפסוק שמע ישראל הוא לפי \nשהיחוד התחתון לא היה שלם. לפי שעדיין לא הוקם המשכן. ומיד אחר שוהוקם המשכן רמז לו \n"},{"index":16,"he":"הקב\"ה שגם היחוד התחתון היה שלם. והיה בו עשרים וחמש אותיות כמו ביחוד העליון. וזהו \nויקרא אל משה ומי היה קורא השכינה שירדה למטה לשכון כבוד בארצנו. ולמה קראה אותו \nלרמוז עניין היחוד הנזכר שהוא וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר הרי שש תיבות וכ\"ה \nאותיות כמו בפסוק שמע ישראל. ולכן היו במשכן י\"ב אבנים כנגד שם יהו\"ה שמצטרף בי\"ב \nהויות. והיו בו ג\"כ י\"ג ענינים אחרים זהב וכסף ונחשת וכו' כנגד אח\"ד העולה י\"ג בין \nכלם כ\"ב כנגד כ\"ב אותיות התורה. ותורה נביאים וכתובים. עוד הודיענו כי המכוין במ\"ט \nאותיות שבפסוק שמע וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. שהם כנגד חמשים שערי בינ\"ה פחות \nאחד. וכנגד מ\"ט פנים התורה נדרשת. הוא פותח שערי בינ\"ה. וחושב לו הקדוש ברוך הוא \nכאלו קיים כל התורה כלה. עוד נמצא על סוד זה בפקודא להפריש ערי מקלט כי מי שאינו \nמכוין בששה תיבות של פסוק שמע. ובששה שבברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ובארבעים \n"},{"index":17,"he":"ותשע אותיות שבהם ואינו מכוין ביהו\"ה אלהינו ה' אחד יתברך. עליו הכתוב אומר צדיק \nמ\"ט לפני רשע. ולמה לפי שוישאוהו במוט בשנים. בשני מוטות הם שני ווי\"ן. ולא שמו \nאל\"ף בין שניהם. אלא ו\"ו ואינן מיחדים השער החמשים עם המ\"ט להשלים המניין. לכן צדיק \nמ\"ט לפני רשע. אמנם כשמיחד שער החמשים עם המ\"ט. ומשים א\"לף בין שני ווי\"ן כמו זה \nוא\"ו. כי אז עולה אח\"ד מספר י\"ג. אז כתיב לא יתן לעולם מוט לצדיק. כי הוא משים \nאחדות אחד בין ששה תיבות שבפסוק שמע. לששה תיבות שיש בברוך שם כבוד מלכותו לעולם \nועד. שהם כנגד שש מזלות שעל חגורת המזלות וששה שתחת החגורה. ומכוין במ\"ט אותיות \nשבהם. ולכן לא יתן לעולם מוט לצדיק. או ירמוז לדבר אחר כמו שכתוב בפקודא לדון \nבסייף) וז\"ל לדון בסייף לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד \nחרב דקב\"ה. יו\"ד רישא דחרבא. וא\"ו גופא דחרבא. ה\"ה תרין פפיות דיליה צדק צדק תרדוף \n"},{"index":18,"he":"חתכין תרין דינין דינא מפי בית דין דלעילא. ודינא מפי בית דין דלתתא. ומהכא אשתמודע \nאין אדם נוקף באצבעו מלמטה עד שניתן לו רשות מלמעלה. נרתקא דחרבא אדנ\"י תמן אשתכח \nדינ\"א בקרית שמע. יהו\"ה חרבא דקב\"ה. עלה איתמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. \n"}]}
