{"id":"kabala-839b683d9324-1-14","bookId":"kabala-839b683d9324","part":1,"torah":14,"title":"קטע 14","hebrewTitle":"קטע 14","segments":[{"index":1,"he":"באדם מצד חסידותו וטובתו כי היא קלה מן הטורח, כי הדרך שישעבד אותם האדם על ידי \nהכרח כאשר נבאר יש בה טורח ועמל, מפני שהיא חוץ מהרצון, וכל דבר שיהיה חוץ מהרצון \nיצטרך כח גדול להכריחם ולא יבוא ענינו בשלימות, והענין שיהיה ברצון ואהבה יבא בקלות \nובלי עון, ולא עוד אלא הדרך שיבא ברצון ואהבה שלימות לנפש, והדרך שיבוא בהכרח על \nידי הזכרת השמות וכיוצא פגם גדול לנפש, ולא עוד אלא הדרך שיבא ברצון היא אמתית ואין \nבה הטעאה כלל, והדרך שיבוא כהכרח יש בה הטעאה כל מה שאפשר, והראשונים כל מה שפעלו, \nכענין רבי חנינא בן דוסא, וכיוצא במעשיות החסידים שבתלמוד ומעשיות שבהגדות ובזוהר \nובירושלמי, ח\"ו שפעלו החכמים ההם בשמות, אם לא היה בענין צורך הרבים שאז היו \nמשתמשים כל מה שהיה נראה מותר בעיניהם, כגון רבי יוסף גיקטיליא וחביריו שנשתמשו בשם \nלצורך הצלת הרבים, אמנם שאר הדברים הכל היה על צד הרצון והחסידות, שהכל יהיה משועבד \n"},{"index":2,"he":"לרצון האיש הישר, כדפי' בחקירות הקודמות, ואין צורך להכריחם אלא אדרבא הם מזמנים \nעצמן לצורך הצדיק מפני התועלת המושג להם מהיותם מקבלים ממנו, והם משולחים מלמעלה \nלשמירתו ולקיים עצתם בלי עמל ויגיעה, כעין רבי פנחס כדפי' במסכת חולין, וכן ענין \nתאנה הוציאי פירותיך, וכל כיוצא, בדבור קל היה אלא שהתחיל ראשונה, שאם היתה התאנה \nמעצמה מוציאה פירות ניחא אלא הוא הקדים ואמר תאנה והטריח קונו להיותו מוציא פירות \nהתאנה חוץ מן הטבע, וטורח ח\"ו לפני הבורא להעביר טכע הדברים, כי סוד הטבע אלהים \nוצאת הטבע גבולו היא היות מטריח מדת אלהים להשפיע ולבטל הנהגה הנהוגה אליה, ולא \nשיהיה ממש טורח לפניו ח\"ו, ולזה נראה לאביו שהיה חייב מיתה עם היות חסידותו גדולה \nשבדבור הקל נעשתה עצתו, צא ולמד כמה וכמה כפול ומוכפלת עונש הרשע המכוער שמטריח \nקונו בהזכרת השמות הקדושים לפעול מה שאינו ברצונו. ואם תאמר אם כן שהוא עון למה \n"},{"index":3,"he":"יקיים הקב\"ה מאמרו ועצתו, כבר השיבו ענין זה באמרו אשגבהו כי ידע שמי, הקב\"ה לא \nיחלל כח שמותיו יתברך בשום אופן בעולם, והיודע כח השמות ודרך פעולתם בלי ספק יתקיים \nמאמרו, אמנם אחר סילוקו מן העולם הקב\"ה נוטל נקמתו ממנו, כי המשתמש בעולם הזה בשם \nעונשו גדול. והטעם, שמזכיר אותיות קדושות בטומאה ומרכיב קודש בחול וחול בקדש, \nובזולת זה משתמש בשם ומתכבד בו וכי יש משתמש במלך ולא יתחייב מיתה, ולא מיתת העולם \nהזה לבד כמו שראינו רבים נכרתו, כאומרו והמשתמש בתגא חלף, אלא גם כרת הנפש והיותו \nשד, כי כמו שהוא היה מחבר ומייחד האותיות הקדושות לכח הטומאה בהזכירו השם בחיבור \nלחיצונים מפני מיעוט טהרתו, כך מדה כנגד מדה הקב\"ה מוריד נשמתו מהקדש וטורד אותה \nבחיצונים, וכל אותם הכוחות שהוא הטריח בפעולות כולם אויביו ומבקשי רעתו בעולם הזה \nובעולם הבא, ורוב הפעמים מסיתים אותו ומטעים אותו בענייני המשיח, ומראים לו שמות \n"},{"index":4,"he":"שישתגע לעשות עצמו משיח או נביא כדי לרוממו כעיני עם ישראל לרוב חשקם ותאותם במשיח \nואחר כך נשאר בבושת וחרפה, ומעולם לא ראינו מי שנכנס בזה שלא יפול בזה, זולתי \nהקדושים הטהורים כגון ר' יהודה החסיד ור' יוסף גיקטיליא ור' אלעזר מגרמיזא והרמב\"ן \nוכיוצא, רבים שהיו יודעים כח השם ולא נשתמשו בו ולא בפעולות ולא הטריחו קונם, אלא \nהתנהגו בידיעתו בחסידות גדולה והוסיפו קדושה על קדושתם. ולסיבת ההסתה הזאת שיש ליצר \nהרע להתכבד בכח השם נסתמה ונעלמה ידיעה זו מדורות אלו, שהחכמים היודעים כח השם אשר \nלפנינו לא ראו שלימות בדור למסור כח ידיעת השם לזולתם ועמהם מתה חכמתם, וזה (...) \nלהם מהיות נמשך על ידיהם קלקול או פרצה לפני קונם להכשיל, ורא(ו) הוא לכל משכיל \nלהסתיר ענין כזה מפני שהתועלת המושג ליודע מידיע(ה) השם אינו בפעולה אלא דווקא \nבהכרת כח השם, והנזק המגיע לו בהיות פועל בו גדול שיכרת, ולמה נכניס עצמנו בנזק \n"},{"index":5,"he":"הגדול מפני תועלת מעט ולכן גדולי החכמים שהיו יודעים כח השם היו מסתירים אותו מגדו' \nהדור ואפילו מבניהם עם היותם חכמים מפני פחדם שכעסם לא יביא' לפעול בו ויכרתו, \nומעולם לא ראינו ולא שמענו אפילו בזמנים קדמונים שום אחד שיפעול בשם שלא ימשך לו \nנזק מיתה או יפול בשוחה עמוקה הרחמן יצילנו. וכל מה שנשא ונתן אינו אלא לדעת כח \nהשם.\nהחקירה השנית\nבענין אתמחי גברא הנזכר בתלמוד. הענין הוא כי נמצא בספרי החכמים כחות לשמות הקדושים \nויש שלחו ידם לפעול בהם ולא מצאו להם כן והוציאו לעז בשם, ותלו הדבר כגירעון כח השם \nולא תלו הדבר בגירעון עצמם היותר מצויה ואמתית, וגם זה גרם להם העו שחשדו קונם ולא \nחשדו עצמן. והענין הוא, כי השמות הם בחינה, מהם בכסא, מהם בעשר כתות המלאכים, מהם \nבנפרדים מהם בחיצונים, וד' בחינות אלו יוכרו מתוך השמות בעצמם והפעולות עצמן כאשר \nנבאר וכבר פי' שבני אדם אינם שוים בנר\"ן שלהם, ולזה בחינות יש נאחז בבחינה זו ויש \n"},{"index":6,"he":"בזו, ולכך יש כח ויחס לכל אחד ואחד בכסא כפי בחינת נשמתו ובמלאך כפי בחינת רוחו \nובאופן כפי בחינת נפשו, ואף בחוץ כפי הכנת יצרו הרע, ולזה אם יתרחק בחינתו מבחינת \nהשם הרחק גדול לא יוכל לפעול כלל ואם יתקרב יותר יוכל לפעול קצת, ואם ישתוו אז \nיפעול במהירות וזריזות, וזה טעם אומרם ז\"ל במסכת שבת אתמחי גברא, שיש אדם מומחה \nלקמיע מן הקמיעין ולא לכולם, וזה מפני שהקמיע מבחינתו, ויש מומחה לכל הקמיעין מפני \nהכנתו ולזה יש כוחות בשמות לאין תכלית, אמנם צריך שיהיה הכנה בפועל לפעול ואם לא \nיהיה בו הכנה לא יפעול בו ויתלה הגירעון בו בעצמו ולא בשם. עוד יש סבה אחרת לא \nיפעול השם גם אם ישתוה אל האדם. המשך בזה אם היה השם בכסא והאיש הפועל בשם אין לו \nאחיזה בכסא לא יוכל לפעול, המשל בזה יש מי שזכה לרוח ונפש ולא זכה לנשמה, וכיון \nשדרך מדרגות הסולם אין בו היאך ימשוך מלמעלה ויקשור העולמות, ועל דרך זה אם יהיה בו \n"},{"index":7,"he":"נפש ולא רוח' בענין שאינו נאחז בחיה, היאך ישתעבד לו והוא אינו נאחז בו כלל ואין לו \nדרך לשעבד אותם כלל, והענין יהיה כתנאי לקצת שמות אמנם יש שמות פועלים בחזקה שאפילו \nעל ידי גוים הם פועלים ואינם מקבלים טומאה וזה לרוב קדושתם וכן פירש בספר ברית \nמנוחה כי כל מה שיפלא השם כן ימהר לפעול בחזקה ולא ימנעהו סיבה כלל ויפעלו בלי טהרה \nואפילו על ידי גוי, עוד יש סיבה אחרת והוא בהמנע ההכנות הראויות בשם לפעול, כי צריך \nהכנות רבות ותנאים וענינים במעשה השם ההוא ובהעדר איזה תנאי או ענין יפעול ולא \nבחזקה או לא יפעול כלל כאשר נבאר בע\"ה, עוד יש סיבה אחרת גדולה מיום שנחרב בית \nהמקדש שנאמר הן אראלם צעקו חוצה וגו', אין כח בכל השמות לפשל מפני שהקב\"ה העביר כח \nונחלש כח הקדושים, כמו שאין השפע נשפע כדפי' במקומות רבים, כן כח המלאכים ניטל מהם \nוהשפע נסתם ואי אפשר להם לפעול, והפועלים פועלים בחולשה, ויש שאינם פועלים כלל \n"},{"index":8,"he":"בענין מעשה השפע סתם, ופירש בספר ברית מנוחה שעל זה נאמר עוללים שאלו לחם פורש אין \nלהם, כלומר המלאכים שואלים שפע מלמעלה שהוא לחמם פורש אין להם שנסתמו המקורות \nבגלות, וכן אומרו לאמותם יאמרו איה דגן ויין, דהיינו שתי ההין אימא עילאה ואימא \nתתאה, שתי שכינות שמשם המשכת השפע ושתיהן בגלות ותלכנה שתיהן וגו', שלח תשלח תרין \nתרוכין וכדפי' בתיקונים, עוד יש סיבה גדולה, והוא שלא יפעול השם למי שלא ידע סודו, \nהמשל עמה תפלין אם יניחם עם הארץ או אם יניחם תלמיד חכם, כלי ספק המצוה רצויה יותר \nבתלמיד חכם, שהוא יודע שכתוב בתפלין ד' פרשיות וסודם כך וכך ומעשיהם כך וכך, ולא כן \nמי שלא ידע מה עניינם או מה שכתוב בהן, וכל שכן מי שלא ידע אם כתיבה אם דפוס עץ, \nועל דרך זה בשמות לא ישתוה מי שידע סוד השם בפעולותה מספר אותיותיו ומוצאו ומקורו \nוכחו, למי שלא ידע בין ימינו לשמאלו אלא יתלה הקמיע ההוא בצוארו כחמורתא וכיוצא, \n"},{"index":9,"he":"ולפעמים לסיבה זו לא יפעול כלל כי צריך האדם בהזכרת השם יכוון תנועות ועניינים \nונקודות והמשכת המקורות כאשר נבאר, ומי שיעלם ממנו ידיעה זו הוא כמי שמביא מים \nלגינה דרך צינורות וחסר לו באמצע הדרך שתים או שלש צינורות שילכו המים דרך שם ולא \nימשכו, ולזה לא יעלה בידו כוונתו כלל, ואם יעלה יהיה חלק מועט זעיר מצער לסיבת חוסר \nידיעתו בהמשכת השם ממקורו דרך מוצאיו ומובאיו. עוד יש סיבה גדולה מזו, והוא סוד \nהזכרת השם, כי בטוי האותיות צריך תנאים בנקודות, ויש אות יזכירנה בנקוד אחת ויש \nבשתי נקודות, ובזה יבין המעיין טעם לספר ברית מנוחה מביא שתי נקודות בשמות לפעמים, \nויש אות בשלש נקודות ויש אותיות יבטא אותם האדם בכל הנקודות כולם, ויש בטוי בסוד \nהנקודות על דרך הצירוף כדפי' צירוף הניקוד בספ\"ר, וזה דרך הזכרת השם כדפי' בספר אור \nהשכל לר' אברהם אבולעפיא, ולדרך זה ספר יצירה, ויש אותיות יצטרפו כל אות ואות לעצמה \n"},{"index":10,"he":"ויצטרפו אליה בבטויה אותיות אחרות בסוד תנועות האות, והיינו דרך הזכרת השם הקדוש \nוהטהור לכהן גדול ביום הכפורים, ובהעדר איזה מסודות אלו מהפועל לא ישיג מבוקשו כלל \nולזה צריך למחויי קמיעא.\nהחקירה השלישית\nבהכרת השמות לפעול בהם אם דין אם רחמים. פעמים רבות יקרה למתעסק בחכמה הזאת יתחלפו \nלו הפעולות מטובה לרעה, ויהיה המשל למי שנתחלף לו צלוחית של צרי בצלוחית של סם המות \nובקש צרי למחלתו ומיהר מיתתו, ולזה צריך להכיר טבע פעולות השמות כדי שלא ישתמש בשם \nאלא כפי עניינו. והענין, שיש שלש בחינות בכל השמות והם חסד דין רחמים, וענין זה \nימצא בכל ד' בחינות השמות, האחד הם הויות, ואלו יבחנו בב' בחינות אחת בסידור \nהאותיות שהם יהו\"ה אם יגבר י' או ה' או ו' או ה', וכמ\"ש בתיקונים ופי' בספ\"ר בשער \nפרטי השמות, ולפי מה שימצא בהויה סידור אותיותיה ידע ויכיר אם דין או חסד או רחמים \nואם דין חזק או רפה, וכבר הארכתי שם ובמקומות אחרים. הב' בניקוד, אם ינקד בקמץ או \n"},{"index":11,"he":"בפתח או בצרי וכיוצא, ומקום הניקוד באיזה אות מן האותיות, אם יהיה הקמץ ביו\"ד והצרי \nבה' דרך אחד ואם יתחלף דרך אחרת, ויעלו ניקודי השם הקדוש ויצטרף בסוד צירוף הניקוד \nשיעור גדול, וכבר הארכתי בספ\"ר בשער פרטי השמות ובשער הצירוף. השנית השמות, והם \nכגון א\"ל אלהי\"ם אדנ\"י שד\"י וכיוצא, והוא בסוד הספירות לפי בחי' ויתייחסו אליהם \nהשמות, וכבר פי' בספ\"ר סודי שמותם ויחסם בספירות ופעולתם. השלישית שמות הכסא, ואלו \nקשים מאד להשיג ויוכר מבחינת תלייתם אם מוצאם ומקורם מהויו\"ת או שמות שאינם נמחקים \nנכיר מהם לפי תלייתם מה עניינם אם רחמים אם דין אם חסד, וכן אם מוצאם מהפסוקים לפי \nמה שיהיה הפסוק שמוצאו ממנו נכיר פעולתו לפי הענין שנזכר בו בפסוק בעצמו, כגון שם \nהס\"ר תי\"ו אה\"ן היוצא מפסוק הנסתרות לה' אלהינו נכיר היותו מן ג' ראשונות, כי הם \nהספירות הנסתרות שהם חכמה ובינה ה' אלהינו, ונכיר ממנו שהוא להשיג הדברים הנסתרים \n"},{"index":12,"he":"אם בשאלה בהקיץ או בחלום, וכן שם יואחצציבירו\"ן היוצא מפסוק הנה מקום אתי וגו' נדע \nשהוא גם כן להשיג השגה במאלה בהקיץ קרוב לנבואה, כענין הפסוק בעצמו ששם נזכר להשגה \nודאי, ועל דרך זה שאר השמות הנעלמים כולם, וכן נכיר עניינם מגזרת השמות בעצמם אם \nמלשון אדירות כגון אדירירו\"ן שהוא לשון אדירות, או כגון אכתריא\"ל שהוא מלשון כתר \nוכיוצא. הד' שמות המלאכים, בין שרפים חיות אופנים כרובים חשמלים תרשישים, הכל לפי \nשמם נדע עניינם, כגון מיכאל שר המים פועל ברחמים, ולהראות גדולת היוצר, ולשונו מי \nכאל ישורון, וכן מי כמוך באלים ה'. וכן גבריאל שר הגבורה ולהראות גבורת היוצר, ובו \nתלויים כל ענייני הגבר כגון קרא הגבר, כמו שהארכתי בחלק תפלה למשה בפירוש ברכת \nהנותן לשכוי בינה, וכן גם כן באוריאל יסוד הרוח מלשון אויר, והוא לטהר האויר מכחות \nטמאים, כדפי' בתיקונים בענין ויבא בין מחנה מצרים, ויקרא נוריאל בהיותו נוטה לצד \n"},{"index":13,"he":"האש והנור ואז פועל בגבורה, וכן רפאל הוא שר הרפואה, וכל הדברים הנמצאים ביסוד העפר \nלרפאות, וכן אסי\"אה מעורב לאסותא וכיוצא, שמעיאל להשמעת תפלה, קפציאל לקפיצת הדרך, \nשמריאל לשמירה, וכיוצא רבים, ואם יוצאים מפסוקי התורה לפי התלותם כגון יוה\"ך כל\"ך \nהיוצאים מן פסוק כי מלאכיו יצוה לך, כי תיבות הפסוק מורה היותם מלאכי השמירה, וכן \nשם טפטפי\"ה לשמירה ולכל צרה שלא תבוא שיוצא מפסוק טפש כחלב לבם וגו' כדפי' לעיל, \nוכן השם היוצא מסופי תיבות הנני שולח מלאך לפניך, ועל דרך זה לכלם. החמישי שמות \nהטומאה, הנה הכרת אלו קשה למאד ולא יוכרו אלא משתופם וריעיהם, כגון סמאל ושטניאל \nולילית, וכיוצא אותם שמות כגון נחשירון חתולירון עכברירון כדפי' בספ\"ר בהיכלות \nטמאים בהשתתפם עם אחרים נכיר שלא לחנם הלך עורב אצל זרזיר אלא מפני שהוא מינו, ועל \nדרך זה נכיר גם כן אותם שנסתפק מהם בקדושים אם רחמים אם דין הסברה יורה וכן הפעולה \n"},{"index":14,"he":"בעצמה יורה, אם יש בה דבר מכוער אינה קדושה, כגון קטרת, או היות האדם ערום, או מקום \nמטונף, או ישתתף בה אשה, או סגולתה בלילה, או במבואות בשדות בבית הקברות במקום \nהמצאם, נדע שהם חיצונים, או כתיבתם בעור כלב או חתול וכיוצא יורה על פעולתו \nבחיצונים, וכן חותמת המזלות והככבים כלם פעולות בצד העשיה מבחוץ, ואפילו אם יהיו \nבאותיות קדושות, וכן אם תהיה הפעולה מגונה כגון להביא אשה לראות השד והסתת ענין הכל \nיורו על פעולה חיצונית. ואפילו אם יהיה בפעולה חכמה וידיעה יהיה חיצונית לפעמים, \nולא יושג ענין זה אלא בהתבודדות גדול יורוהו מן השטים לפעמים, ואם לאו יפגום עצמו \nבהיותו פועל בהם כי טמא טמא יקרא, והטהור לא יכניס עצמו אלא במקום טהור ונקי.\nהחקירה הרביעית\nביחס הזמן עם הפעולה. דע כי הזמן נחלק לפי הבחינות גם כן כדפי' בענין הספי', יש עת \nוזמן ששולט בה רחמים או חסד או דין, ולזה יש שעה שיעלה הפעולה ביד הפועל ויש שעה \n"},{"index":15,"he":"שלא יעלה, ויש שעה שיעלה בחוזק ויש שעה שיפעול ולא כל כך, והטעם לפי בחינת כסא מלאך \nואופן, אם יהיה השעה שפועל בה שעה ששולט בה המלאך ההוא או בחינת הכסא ההיא יפעול \nשיעור לא יוגבל בחוזק הפעולה, ואם תהיה השעה השולטת הפכיית אל הפעולה לא יפעול כלל, \nואם בינונית יפעול בחולשה, ויש עת שכל הפעולות המצליחות יהיו חיצוניות והקדושות לא \nיצליחו מפני ששולט אז החיצוני, ואין הקדושים מתעוררים לפעול כלל כדי שלא לערב קדש \nבחול, ויש עת התעורר דין על הפועל הפעולה יגרום לעצמו סכנה מפני שליטת מלאכים קשים \nהמעוררים דין ובשנאתם למטריח אותם יעוררו עליו דין, ויש שעה ראויה לפעולות הרחמים, \nכגון לעורר אהבה והצלחת הדברים המוניים וכיוצא, ויש שעה לעורר דין כגון להרוג שונא \nאו לעורר שנאה, וכן יש שעה ח\"ו לעורר קללות וכיוצא. זה הכלל, על כזה נאמר ועת לכל \nחפץ תחת השמים, ומה שאמר תחת השמים, כי עת היא מלכות, והיא משתנית תחת השמים תפארת, \n"},{"index":16,"he":"ואפילו צענין הקדושה אמר ואל יבא בכל עת אל הקדש מפני שיש עתים משונים לטובה ולרעה, \nוהם כ\"ח עתים ללבנה העליונה וכ\"ח בכסא וכ\"ח במלאך וכ\"ח בעשיה, לכל מזל ומזל יש עת \nידוע להוריד כוחו וכן לכל ככב וככב הכל לפי שנוי הפעולות ושליטת הככבים. וכן \nבחיצונים יש שעה ידועה יגבר מעשיהם, כגון מתחלת הלילה ועד חצות שהם מתגברים ולכך \nעיקר פעולתם בשעה זו, וכן בחצות היום יש בהם כח להגלם. וכן פי' בזוהר שיש שעות \nידועות ביום יש כח בשדים להגלם בגולם הגוף ואז פועלים בלי ספק בחזקה, וכן בחדוש \nהלבנה, וכן בערב שבת בעת מולדתם, וכיוצא. ואחר שפי' ענין הזמן הנז' נוסיף עוד ונאמר \nשיש מלאך ממונה על השנה ותחת ממשלתו ד' מלאכים על ד' תקופות, ותחת אלו הד' יש י\"ב \nמלאכים על י\"ב חדשים, ותחת כל מלאך מאלו ד' מלאכים על ד' שבתות, ותחת כל מלאך מאלו \nז' מלאכים לז' ימים, ותחת כל מלאך ב' מלאכים אחד ליום ואחד ללילה, ותחת כל אחד מהם \n"},{"index":17,"he":"י\"ב מלאכים לי\"ב שעות, והנה אלו המלאכים צריך השבעתם למלאך התקופה ובמלאך החדש \nובמלאך השבוע ובמלאך היום ובמלאך השעה, וכן יש ד' מלאכים ממונים על היסודות, ומלאך \nממונה על החי, ומלאך על הדומם, ומלאך על הצומח, ותחת כל מלאך ומלאך מהם מלאכים על \nכל מין ומין, ומלאך על הסוסים ועל השור וכיוצא, והרוצה לרכוב הסוס להגבירו או \nלהכניעו, או כיוצא לשור או לכל המינים לקבצם לפזרם ולהשתמש בהם, ישביע בהנהגה הנז' \nהמלאך הממונה על הענין ויעלה בידו, וכן יש מלאך הממונה על השמש או על הירח, וכל \nעניינים אלו הם בארוכה בספר המלבוש. ואלו המלאכים הם סוד עולם העשיה עולם הנפרדים, \nוקרובה פעולתם לעולם החיצונים אלא שאינה טמאה כמוה אלא שהוא פועל למטה חוץ מההיכלות \nלמטה מאופן, ולזה אמרתי שהוא בנפרדים וקרובים החיצונים ליטפל בה. ולזה ימצאו פעולות \nיהיו מועילות לנערים ולא לבחורים ומועילות לבחורים ולא לנערים, וכן לא יועילו אלא \n"},{"index":18,"he":"לזקנים הכל לפי מה שיהיה האדם בשיעור שניו, ויש עוד סיבה לזה כי שמירת כל אחד מהם \nופעולתו תלויה בבחינה שונה זו מזו, ולזה יצטרך כל אחד שם בפני עצמו, ולפעמים ימצא \nפעולה שוה לכולם, ולכך ימצא אדם פועל בהשאלת חלום בבחרותו ולא בזקנותו, ופעמים \n"}]}
