{"id":"kabala-839b683d9324-1-7","bookId":"kabala-839b683d9324","part":1,"torah":7,"title":"קטע 7","hebrewTitle":"קטע 7","segments":[{"index":1,"he":"החקירה השביעית \nבמהות העשייה מצד זולתה. בזולת שנמצאו בהשתלשלות המדרגות והתפשטות הנתיבות למזון \nלפרנסת והכנת האדם, ואין דבר ריק שלא יהיה בו צורך מה ואפילו השטות, וכדפי' רז\"ל \nבדוד המלך ע\"ה שהוקשה לו בקצת ונצרך אליהם, ולזה נברא האדם אחרון לכל נמצא להיותו \nבא על שלחן ערוך והכל לצורך גופו, ואי אפשר ימצאו הנבראים הגשמיים אם לא יהיו \nמשתלשלים מבחינה אל בחינה, ולזה נמצאו המערכות כולם ואפילו שדים הכל לצורך, ויוסיף \nשידא יוכיח שהיה משועבד לעבודת הישר וכיוצא לא במחיר ולא בשוחד אלא להכירו כי \nשלימותו בהיותו עובד עבד ה', וזה היה תועלת הנחש כדפי' רז\"ל זולתי שממרד, וזהו \nתועלת יצה\"ר שהוא משועבד להשתמש בו האדם למה שהוא צורך הבורא, כגון יצר תשמיש לקיום \nמצות פריה ורביה, ויצר חמדה לחמד לאצור מצות ומעשים טובים וחכמה, ויצר קנאה לקנאות \nלנקום נקם כקנאת פנחס, וכיוצא יצר עצלות שלא יהיה אץ ברגלים חוטא, ולזה ימצאו כל \n"},{"index":2,"he":"המדות המגונות יפות בעתם, וה' עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים והוציאו היצר \nממדתו וקלקלו השורה מעת חטא אדם ועד אשר יתוקן בע\"ה, ואם ברעים תועלת במועילים כמה \nוכמה, וזה שאמר הכתוב וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, ועל דרך שהם משועבדים \nלאדם בגוף הגשמיים, כן העשויים צורך האדם בעשיה, רוצה לומר בסוד הנפש הם נהנים בסוד \nבחינה בעשייה, והם הם הרקיעים והגלגלים והככבים אל עולם הנפשות, כי כמו שהעשיה \nהגשמית צורך אל הגוף כן העשיה הרוחנית צורך אל הנפש בעולם הנפשות, והם הם הורדים \nוהאילנות שבבחינת מנוחת ועדן הנפשות, ורוחניות המזלות והרקיעים והגלגלים הוא \nרוחניות העולם שהם שרויים בתוכו, כמו שגוף האדם הגשמי ממבחר הנתיבות המתגשמים בעשיה \nומשתמש במוגשמים כן הנפש יהנה מרוחניותו, ויותך הכל אל מבחר הנתיבות. ועתה היה \nמסתכל בנועם ה' בסוד הנתיבות, כל נתיב ונתיב משתלשל מזולתו, וכל אחד סיבה ועילה \n"},{"index":3,"he":"לחבירו, ונתיב לא ידעו עיט ראש לכולם כדפי' בספ\"ר, והוא הנתיב הנעלם בסוד בראשית \nברא אלהים את והוא מאמר ראשון, ויש מונים במספר המאמרים ויאמר אלהים הנה נתתי וגו', \nוהוא אחרית כולם ראש כולם כלל כולם ובו נברא אדם הראשון, וכולם יוצאים מנתיב זה, \nולזה אדם תחלת המחשבה וסוף המעשה כנתיבו ממש, ולזה כל הנתיבות נכללות בו, ולזה \nיתהפך כל נברא לאדם, דומם לצומח, צומח לחי, חי למדבר, ולזה הותר לאדם להשתמש בכל \nנעשה להפכו אל טבעו, ולהיות הנתיבות נכללות ומתהפכות מזו לזו ונכללות זו בזו עד \nבואם אל נתיב עליון. ועל דרך זה יהיה התהפכם כולם לנפש, שהוא העשיה הרוחנית, תהנה \nהנפש השכלית בסוד מנוחתם בכל הנמצאים הרוחניים שבעשיה הרוחנית, יוכללו כולם בנתיב \nבריאת נפש האדם הרוחנית כסודם בגשמיים, ועל דרך זה יהיה השתמש הצדיקים בגן עדן \nבעולם היצירה אל הרוחות באילני דגן עדן. ושאר צמחים אשר שם רוחניות אל רוחניות \n"},{"index":4,"he":"העשיה, ויתהפכו כולם וישתעבדו לאדם הרוחני, וזה הסוד כל שתה תחת רגליו.\nדרישה רביעית\nהחקירה הא'\nבסדר מעלתם. בפסוק ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא ובמלת ואראה לא אדבר, שכבר \nהארכתי בדרכי הנבואה בדרישות הקודמות, ואולם אומרו את אדנ\"י רצה על מדת המלכות, \nוהטעם שהיא המדרגה האחרונה שבאצילות והיא בחינת שכינה השוכנת בכסא. והשם עצמו יעיד \nעל זה, אדנ\"י לשון אדון ורבון על חייליו, ועוד יורה על עשר ניצוצות דאצילות \nהמתלבשות ממנה בכסא והיינו י' דאדנ\"י, והם הם י' ספירות דבריאה דאמרן בכמה דוכתי, \nוהיינו סוד אספקלריא שאינה מאירה ולכך אמר ראיתי, ומשה רבינו ע\"ה אמר לא יראני מפני \nשהוא סוד יהו\"ה אספקלריא המאירה שאינה מתלבשת בכסא, יוש\"ב היינו סוד התפשטות עשר \nניצוצות בכסא להנהגת התחתונים, והשיג הנביא ג' בחינות, הכסא, ורוכב על הכסא, ודרך \nהנהגתו בכסא, ועל ג' אלה רמז רוכ\"ב אדנ\"י, הכס\"א על כסא, דרך הנהגתו אומר יושב, והם \n"},{"index":5,"he":"ג' השגות זו למטה מזו כסדרן א' את אדני ב' יושב ג' על כסא, ואולם דרך דביקות אדנ\"י \nעל הכסא היא דרך נפלאה, ולזה נאמר כי יהיה הטעם לזה נחת רוח המשיג לבורא מהנהגת \nהנבראים ושעשוע המשיג אליו היות מדת הטוב מתפשטת לנמצאים, ועל המנוחה הזאת רמז \nבאומרו יושב, כי הישיבה יהיה הרצון בה אל המנוחה ונחת רוח אשר לבורא להטיב כדפי' \nלעיל בדרישה הקודמת, ועוד רצה במלת יושב שהיא מלה מורה על תמידות הישיבה, שאם ח\"ו \nנקודה אחת יעלים ישיבתו ממנו יתבטלו הנמצאים כאחד והתמדת ישיבתו יקיימם. על כסא \nיורה שלא יתדמה הכסא אל הרוכב בו מפני שהיא נבראת ועלולה ממנו ולא תדמה הצורה \nליוצרה ולא תשתוה ולא תערך אליו, ולזה אמר על כסא יורה היות הכסא תחתון במדרגה \nויפעל ממה שלמעלה ממנו בלי יחס ישתוה לשניהם כלל, כמו שהנשמה עליונה מהגוף שיעור \nגדול ויפעל הגוף מהנפש כן הענין בכסא ורוכבו, ולא שרכיבתו בכסא ישפילה אלא אדרבה \n"},{"index":6,"he":"יהיה הכסא רם ונשא תתרומם ותתנשא בכל האפשרות אליו ועם כל זה יש רוממות לרוכב עליה, \nוזה שאמר על כסא רם ונשא, ר\"ם ונש\"א הם שתי מעלות לכסא קרויות לו מהרוכב, וכן רמזו \nכפרקי מרכבה באומרם הקב\"ה רם ונשא שנאמר כה אמר רם ונשא, וכסאו רם ונשא שנאמר על \nכסא רם ונשא, והנה לפי זה יהיה פירוש על כסא רם ונשא מחמת היותו יושב על כסא נעשה \nהכסא רם ונשא, והנה רם ונשא כינויים אל הספירות העליונות חסד וגבורה, ויש מקומות \nיתייחס אל החכמה והבינה, ודרך כלל הם מעלות בימין ושמאל, והורה על הנהגתו בכסא בדין \nוברחמים, וכשנדקדק בשתי מלות אלו נמצא מלת רם מורה על העצמות ונשא מורה על הנוסף, \nוכבר תקן המתרגם מלת נשא שאינו נפעל אלא מתנטל ירצה מנשא עצמו, אמנם סוף סוף רם \nיורה על רוממות עצמי תמידי ונשא יורה על פעולה נוספת, וכן בדין שהחסד והרחמים הם \nעיקר פעולתו בכסא והיינו רם, אמנם הדין הוא היותו יוצא מדרכו שמדרכו להטיב ולפעול \n"},{"index":7,"he":"החסד שזה טעם בריאתו ומציאותו, אמנם מפני מעשה תחתון שאינו מתוקן מתנשא בדין הנפעל, \nואם כן לפי זה יהיו ב' בחינת ראשונות לכסא ר\"ם ונש\"א ובחינת רם משובחת מבחינת נשא, \nוכן בפרקי מרכבה תחלת דבריו הקב\"ה רם ונשא ויש לו כסא רם ונשא, ופרק ג ' גם כן \nתחלתו כמה כסאות יש לו להקב\"ה ראשונה אומר יש לו כסא רם ונשא, ואין לפרש דממטה \nלמעלה קא חשיב ואדרבא תחתונה שבכולם רם ונשא שהרי אמר הקב\"ה רם ונשא וכסאו וגו' הרי \nשמכל שמות הכסא שייחס כאשר נבאר לא ייחס לרוכב אלא רם ונשא, וכן הדין מפשט הכתב \nבאומרו את ה' יושב על כסא רם ונשא כדפי' שהם ג' בחינות שהשיג הנביא כדפי', ודרך כלל \nהכסא יש לו שרפרף, וכן פירשו רז\"ל בפסוק השמים כסאי והארץ הדום רגלי בענין שיש כסא \nויש הדו\"ם, וענין זה יובן באומרו כסאך אלהים עולם ועד, וכבר פי' בחלק תפלה למשה \nבענין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כי מלת עולם היינו סוד כסא הכבוד ומלת ועד הם \n"},{"index":8,"he":"ז' היכלות הנמשכים בסוד ו' עד היכל ז' היכל לבנת הספיר, ועל סוד היכל זה נאמר ויראו \nאת אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר, וסוד הענין כי אלהי \nישראל היינו המלכות, וכן כתיב היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל וכן רמזו בזוהר \nפרשת יתרו, ומלת ויראו את אלהי ישראל ירצה השגה בכסא, ושרפרף שראו היינו סוד \nההיכלות, וזהו ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר דהיינו היכל ראשון ממטה למעלה, וכעצם \nהשמים דהיינו היכל ב', לטוהר היינו היכל ג' שהוא היכל נוגה, ושנח היכלות אלה שהם \nהיכל נוגה והיכל עצם השמים הוא סוד תרי ירכי קשוט כדפירשו בפרשת פקודי בענין שזהו \nאומרו כסאך אלהים, דמלת אלהים היינו המלכות דהיינו אדנ\"י דקאמר הנביא, עולם ועד \nדהיינו עולם הכסא, והדו\"ם וע\"ד כדפי' ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת \nהספיר, ופסוק השמים כסאי ירצה כי עולם הם שמים בבחינת ועד שהוא ארץ, והיינו אומרו \n"},{"index":9,"he":"הדום רגלי שהם ההיכלות משכן למלאכים, כאומרו ועמדו רגליו כגזרת העם אשר ברגלי, \nוהיינו ושוליו מלאים את ההיכל.\nהחקירה השנית\nבשמות כסאות שייחסו בפרקי מרכבה. יש לו להקב\"ה כסאות אחרות, ואלו הן, יש לו כסא \nנכו\"ן, כסא צד\"ק, כסא משפ\"ט, כסא חם\"ד, כסא י\"ה, כסא כבו\"ד, כסא אמ\"ת, כסא קדו\"ש, \nכסא עול\"ם, כסא רחמי\"ם, כסא מלוכ\"ה, ושם יחס שמות אל הבורא ואחר כך אל הכסא, וכבר \nפי' לעיל הענין בקצרה שהכוונה שהכסא בעצמו הם עשר מדרגות כסא לעשר ספירות, ובאומרו \nהקב\"ה נקרא אמת וגו' רצה אל שמו בספירה, וכסאו נקרא אמת רצה אל שם הכסא בהיות הקב\"ה \nפועל בכסא על ידי המדה ההיא, ולפי זה עם היות שלא מנה אלא אלו אין ספק שכל המדות \nוכל הכנויים שהם מתייחסים במדות יתייחסו אל הכסא שהרי אין מדות פועלות אלא על ידי \nכסא כדפי', ולפי זה יקרא הכסא כסא משפ\"ט בהיות הת\"ת הנקרא משפט פועל בו סוד פעולת \nהמשפט, שהוא הדין המזוג ברחמים כדפי' בספ\"ר בשער ערכי הכנויים, ומצד הת\"ת עצמו יקרא \n"},{"index":10,"he":"הת\"ת אמת, מפני שהם שני הכנויים במדת הת\"ת שתי פעולות , וכמו שהמדה תקרא פעמים כך \nופעמים כך הכל כפי הבחינה והפעולה כן הכסא, וכן כסא צד\"ק תקרא מצד המלכות בהיותה \nדין כי מדת צדק היא דין כמו שפירש ר\"ש בשעת פטירתו באומרו כל יומאי אצטערנא דלא \nיוקיד עלמא בדינוי דצדק, ועל דרך זה מצדה תקרא כסא מלוכה בבחינת המלכות שהיא נקראת \nמלוכה שהיא כוללת בעצמה כל התחתונים ומולכת עליהם ובחינת כסא אל המדה הנזכרת תקרא \nכסא מלוכה, וכסא נכו\"ן על שם הנצח שהיא נקרא יכין, וכן כסא חס\"ד מצד החסד, וכסא י\"ה \nמצד החכמה, וכסא כבו\"ד גם כן מצד החכמה ששם, סוד הכבוד, אלא ששם י\"ה מורה על סוד י' \nחכמה ה' בינה, וכבו\"ד מורה על סוד התפשטות ל\"ב נתיבות כמנין כבו\"ד, ובבחינת הנתיבות \nוגילויים בכסא תקרא כסא הכבו\"ד, וכסא קדו\"ש אפשר מהכתר או מהת\"ת, וזה תלוי בפירוש \nמלת קדוש והעיקר מהחכמה ששם עיקר הקדש, וכסא עול\"ם מצד הבינה שהיא הנקראת עולם וכבר \n"},{"index":11,"he":"הארכנו בענין במקומות רבים.\nולפי דרכנו אלה יוחסו כסאות הרבה להקב\"ה כפי ענין הכנויים במדות, וסדר מדרגתם תבחן \nכפי בחינות הכנויים, כי הכינויים נבחנים כפי יחסם במדות כפי עילויים אלו על אלו וזה \nפשוט, וכן נבחין הכסאות כפי התלותם במדות אלו על אלו, ועם היות שאומר בלשונו כמה \nכסאות יש לו להקב\"ה יש לו כסא וגו' שמורה שרצה למנות מנין הכסאות, ולפי דרכנו אי \nאפשר שהפעולות לאין תכלית והכסאות לאין מספר, אין כוונתו באומרו כמה שרצה לסיימן \nאלא כאומר כמה כסאות על צד הגוזמא ומנה מהם מה שעלה בידו מהפסוקים ותנא ושייר כמה \nוכמה, ומה שיאמר כסא י\"ה כסא צדק כסא משפט, ואינו כסא, כי כל המדרגות יחד נקרא כסא \nוזו בחינה פרטית, ירצה כי כל פרטי ופרטי מהכסא כסא שלם להורות על הסכמת כל הבחינות \nאל הפעולה כדפי' בספירות בספ\"ר, ולכן יקרא כסא שלם כי כל פרטי ופרטי מהכסא כסא שלם \nבהסכמת הי' כסאות בפעולה וכולם נתנו כחם בבחינה ההיא, ומה שיחס עוד שם להקב\"ה ע' \n"},{"index":12,"he":"כסאות מעין כסאות של מלכיות לא שיהיה הכונה שיהיו תלויים השרים בכסא ממש ח\"ו, אלא \nהכוונה שהנהגת האומות בלי ספק ע' נגד ע' ענפים שבשבע מדות עליונות, ובהיות ההנהגה \nמתלבשת מלפני הבורא מדרגה אחר מדרגה להיותה נשפעת לשרים היא נמשכת אליהם מן ע' \nענפים טהורים בסוד התלבש שבע מדות נכללות מעשר שבעים בכסא שהם שבעים כסאות וכסאות \nאלו לא ישפעו מיד לע' שרים, אלא יש עוד למטה בעולם המלאכים הנודעים מלאכי טהרה שהם \nהבית דין העליון כדפירש בספר הזוהר בפסוק וה' המטיר, ואותם השבעים יתלבש הנהגתם \nממלאך אל נפרד ושם יונקים השרים ממשלה וכבוד מממשלתו של הקב\"ה, והיינו שפי' שם \nושבעים שרביטין של ממשלות יש לו וסוד יסא ושרביט היינו סוד כסא כדפי' ושרביט הוא \nסוד מטטרו\"ן שהוא סוד מלאך, והנה בספירות עצמן יש כת\"ר מל\"ך כס\"א שרבי\"ט, והנה הכתר \nהוא שלש ראשונות המתעטרות בראש הת\"ת והמלך הוא הת\"ת עצמו, והכסא הוא המלכות והשרביט \n"},{"index":13,"he":"הוא היסוד, ולמטה יש כיוצא בזה בדמות שראה יחזקאל וממעל לרקיע אשר על ראשם וגו' ולא \nראה בספירות אלא בסוד עולם המלאכים ציורים דשעוה כדפי' בתיקונים ועל דרך זה כסא \nושרביט, ומשם ניתן לשרים ממשלה והנהגה לאומתם בבחינת כסא שרביט דהיינו בסוד התלבש \nמדה בכסא ומלאך כדפי' לעיל, ואין להם אחיזה בכסא כלל אלא במלאך כדפירש בספ\"ר שאחיזת \nהחיצונים במטטרו\"ן לבד, ולהכי פירשו בפרקי מרכבה ואמרו וכל מלכי עולם אינם נוטלים \nכבוד אלא משלו. וא\"ת כיון שיונקים מהמשתלשלים ממנו הוא פגם, ח\"ו והוא אינו חסר כלום \nמפני רבוי הבחינות המשתלשלות וו מזו עד למטה ואינם נאחזים אלא למטה והם נוחלים \nכדוגמא עליונה כת\"ר מל\"ך כס\"א שרבי\"ט ועם כל זה אינם נאחזים אלא במלאך ונפרד, אמנם \nכסא הכבוד הוא חלק עם בני ישראל יריאיו וזה שאמר אבל כסא הכבוד אינו מנחיל אותו אלא \nליריאיו הקדושים הדא הוא דכתיב וכסא כבוד ינחילם.\nהחקירה השלישית\n"},{"index":14,"he":"נשיעור הכסא שפירשו בפרקי מרכבה. וז\"ל: כסא רם ונשא ארכו שמנה מאות אלפים רבבות \nפרסאות, ורחבו חמשה מאות אלפים רבבות פרסאות, וחשבון פרסאות אלו הם בפרסותיו של \nהקב\"ה וכל פרסה שלו אלפים באמה, והאמה שלו ד' זרתות וטפח, וזרת שלו מסוף העולם עד \nסופו, הדא הוא דכתיב מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וגו' עכ\"ל, וראשונה הטעם \nשנתנו שיעור לכסא הוא להורות שהוא יוצא מאין גבול לגבול והפעולות העליונות מוגבלות \nבו וכדפי' בחקירה חמישית מדרישה השנית, והטעם שלא נתנו שיעור אלא לכסא רם ונשא \nכדפי' שכל הכסאות ענין אחד והם כנויים לכסא כל השמות על שם הפעולות, וענין הפרסאות \nפירש ר' יהודא בספר מנחת יהודא שהכוונה לשון פרוסות שהכוונה מאורות וכיוצא, ועם כל \nזה עדיין צריך הדבר ביאור ואני אפרש, הענין שאף אם תרחיב המצרים כמו שתרצה לא ישוער \nבלב המשכיל יהיה שיעור הכסא גשמי שהרי למעלה אפיסת הגשם בלי ספק, ואמנם ענין אורך \n"},{"index":15,"he":"ורוחב הנאמר בכסא ירצה בענין שאנו מייחסים אורך באריך אנפין ורוחב בבינה שהיא נקראת \nרחובות הנהר וכיוצא, ופירוש הענין כי הרחמים יורה על אריכות הפנים שהם מתארכים \nלהשפיע ארוכה ומרפא ולהמשיך באורך לתחתונים, אבל הרוחב יורה על הדין מפני שהמדות \nמתרחבות בעצמם בלי להשפיע לזולתם ולזה יוחס האורך לימין והרוחב לשמאל, ולהיותה כסא \nרם ונשא הוא ארוך מצד רם ורחב מצד נשא כדפי' לעיל, ומטעם זה ארכו שמונה שאוחז \nמהבינה עד המלכות שהוא רחמים הבינה ואם על הבנים, ורחבו חמשה שהם מחסד עד הוד שהם \nה' ספירות וחצים דין גבורה הוד וחצי ת\"ת, אמנם היותם מאות אלפים רבבות הוא סוד \nהכללות, והענין כי מצד המלכות הם המדות פרטיות שהיא עניה והמדות בה הם פשוטות חמשה \nושמונה ומצד הת\"ת הם נכללות כל אחד מעשר ועשר מעשר בענין שכל אחת נעשית מאה דהיינו \nאמה, ואחר כך מצד אימא עילאה נכללת יותר שהיא אלף בינה ועולות לאלף כל אחד ואחד \n"},{"index":16,"he":"ואחר כך על ידי החכמה עולות לרבבה דהיינו שהחכמה רב כדפי' בספ\"ר בערכי הכנויים, \nבענין שסוד המדות האלו נכללות בסוד ד' אותיות שהוא סוד ד' עמודי הכסא דהיינו י' \nרבבה, ה' אלף ו' מאה ה' אחדים, וכבר הארכתי בזה בפי' האדרא, ופרסה היינו סוד מאור \nהמתפשט כדפירשנו, ומאורות אלו נכללות בסוד כסא ולכל מאור ומאור פעולה ידועה ושם \nידוע, ועדיין כל מאור ומאור מאלו הנזכרים אינם מאורות פשוטים אלא יש בכחם ובעצמותם \nכמה מאורות כדרך מי שבראם שספירותיו הם כלולות זו בזו וזו בזו וזה שאמרו וחשבון \nפרסאות אלו אינם בבחינת מכסא אל נוצר אלא מבחינת בורא לנברא, וזה שאמר בפרסותיו של \nהקב\"ה, וכללות המאורות הם היות כל מאור ומאור מתפשט עד גבול התפשטותו ומשם חוזר אל \nמקורו ונקשר ראשו בסופו וסופו בראשו בסוד הספירות שהם נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן \nבסופן כדפי' בספ\"ר ובפירוש ספר יצירה, וזה שאמר וכל פרסה שלו אלפים באמה, וכבר \n"},{"index":17,"he":"פירש' סוד אלף שהוא כללות הספירות ואלפים היינו עשר ממטה למעלה ועשר ממעלה למטה \nבסוד אמה שהוא משך המאור בסוד וא\"ו ומתפשט ממעלה למטה כזה וממטה למעלה כזה והיינו \nשני אלפים כזה והם אלפים באמה והם אחד, דהיינו סוד שש מעלות לכסא היות סוד אמה בכל \nפרטי ופרטי מאור מתפשט ממעלה מסוד אלף ויורד לסוד אלף וחוזר משם אל מקום מוצאו, \nומשך המאור בעצמו בנסיעותיו הולך ומתפאר בענפים בסעיפים ופארות, וזה שאמר והאמה שלו \nשהוא הת\"ת דהיינו קנה הזרוע, שתי זרועות שתי קנים שתים אמות אחת לימין ואחת לשמאל \nכנודע דהיינו שהוא נאחז בגבורה וחסד ומושך מציאות ד' זרתות וטפח, וכבר נודע סוד זרת \nשהם ה' ספירות דהיינו חסד גבורה תפארת נצח הוד, וחמשתן בחסד וחמשתן בגבורה דהיינו \nחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן האחד דהיינו חסד, וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית \nדהיינו גבורה, וכן בנצח וכן בהוד, וזה שאמר וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים \n"},{"index":18,"he":"דהיינו תרי ירכי קשוט, והת\"ת האמה בעצמה הכוללת הזרתות הנז', והיינו התפשטות \nהאצבעות והענפים נעשים זרת, והיינו סוד ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, אמנם ביסוד \nנפרצו עליו פסול לכך הם נעשים טפח, דהיינו קבוץ וקשר האצבעות בענין שהזרת נעשה טפח, \n"}]}
