{"id":"kabala-883472653cc7-1-10","bookId":"kabala-883472653cc7","part":1,"torah":10,"title":"אות ז:","hebrewTitle":"אות ז:","segments":[{"index":1,"he":"אות ז: \nכתב בספר שמות דף קס\"ג ע\"א, במה שאמרו ז\"ל, בכל לבבך בשני יצריך. הקשה, כי אחר \nשהיצר הרע מסית לאדם לחטוא, היאך יוכל עמו לעבוד את ה'. והשיב, במה שהקשה עוד, כי \nאחר שהכל ברא לכבודו אם כן מה ראה לברוא היצר הרע, אלא צריך לומר, כי רצונו יתברך \nביצר הרע כמו ביצר הטוב ויותר, וצריכים הצדיקים להחזיק לו טובה, והיצר הרע עצמו אין \nכוונתו הפך רצונו יתברך, אלא אדרבה רצונו עושה. והמשיל הדבר, למלך שהיה לו בן יחיד \nוצוהו שלא יתקרב לאשה זונה, ואם יתקרב לא יכנס שוב לפלטרין שלו. אמר המלך, אראה אם \nבני עושה רצוני. קרא לזונה ואמר לה לכי ופתי את בני, מה עשתה הזונה, הלכה ומבקשת \nאותו ונשקה לו, אם אותו הבן צדיק גוער בה ואז המלך נותן לו מתנות, נמצא כי משני \nצדדים אותה זונה יש לה שבח, האחד שעשתה רצון המלך וצוויו שצוה אותה לפתות את בנו, \nהשני מצד בן המלך כי בסבתה שלא נגע בה, נתן לו המלך מתנן ונבזבן, כך היצר הרע, הוא \n"},{"index":2,"he":"כמו האשה זונה שצוה לו הקדוש ברוך הוא, לכי ופתי את בני האדם: \nאות ח: \nוכתב בספר במדבר דף רל\"ח ע\"א, היצר הרע נקרא (תהלים כב,כא) כלב, מיד כלב יחידתי. \nנקרא נחש, נקרא אריה, נקרא דוב, שנאמר (איכה ג,י) דוב אורב הוא לי. נמשל כבהמות, \nנמשל לכל החיות הטמאות הדורסות. נקרא חמור נוער, לפי שמרכיב עליו הנפש, ומיד שמכיר \nהרוכב עליו ערמתו מיד כתיב (בראשית מט,יז) ויפול רוכבו אחור. ומלך המשיח ששולט \nעליו, כתוב בו (זכריה ט,ט) ורוכב על חמור: \n"},{"index":3,"he":"אות ט: \nוכתב בספר בראשית דף פ' ע\"א, בפסוק (בראשית יב,ו) ויעבור אברם בארץ, רמז ליצר הרע \nשנקרא כנעני, לפי שהוא סוחר את הגוף לדינים רעים, וכשיוצאת הנשמה מן העולם, אם זוכה \nהולכת אל מקום המזבח, פירוש מזבח של מעלה ששם מיכאל הכהן הגדול מקריב נשמותיהם של \nצדיקים: \n"},{"index":4,"he":"אות י: \nוכתב בספר בראשית דף קס\"ה ע\"ב, יצר הרע אינו זז מן האדם מיום שנולד ועד עולם, אבל \nיצר הטוב נכנס באדם מבן י\"ג ומעלה. כשהאדם בן י\"ג נמצאו שניהם בגופו, זה מימין וזה \nמשמאל, ואלו הם ב' מלאכים ממש: \nאות יא: \nוכתב בספר בראשית דף רנ\"ח ע\"א, כי הקדוש ברוך הוא הרים מכשול מבני אדם, ולכך לאדם \nהראשון נתן לו כל עשב לאכול ולא נתן לו רשות לאכול בהמות וחיות ועופות, לפי שהיה \nגלוי לפניו שהיה עתיד להתפתות מן הנחש שהוא חיה ולחטוא, אמר הקדוש ברוך הוא, \nארחיקנו מהם שלא יהא לו עסק עמהם, כדי שלא יחטא בהם: \n"},{"index":5,"he":"אות יב: \nוכתב בספר בראשית דף קי\"ח ע\"ב, שאל ר' אלעזר, כיון שאין בית דין של מעלה עונשין עד \nעשרים שנה, אם כן מי שמת קודם זה למה נענש. ואם תאמר, בעון אביו מי שמת מבן י\"ג \nואילך שאין אביו נענש עליו למה מת. והשיב, שהקדוש ברוך הוא צפה בו שיהיה רשע, אמר \nימות זכאי ואל ימות חייב: \n"},{"index":6,"he":"אות יג: \nוכתב בספר שמות דף רס\"ג ע\"א, שבע שמות יש ליצר הרע, כמו שמנו בגמרא. רע, טמא, שטן, \nשונא, אבן מכשול, ערל, צפוני, וכנגדן יש שבעה מדורי גיהנם בור, שחת, דומה, טיט \nהיון, שאול, צלמות, ארץ תחתיה: \nאות יד: \nוכתב בספר במדבר דף קצ\"ב ע\"א, למה נקרא (במדבר כב,ה) בלעם בן בעור פתורה, על שם \n(ישעיה סה,יא) העורכים לגד שולחן, שהיה מסדר שולחן לסטרא אחרא, שכך היא דרכה, \nמסדרין לפניה שולחן עם מאכל ומשתה ומתוך כך מגדת עתידות: \n"},{"index":7,"he":"אות טו: \nוכתב בספר בראשית דף י' ע\"ב, כי בשעה שאדם ישן, פרחה רוחו ממנו, ושורה עליו רוח \nטומאה, ושורה על ידיו, לכך צריך לברך על נטילת ידים. ואם תאמר ביום שאין האדם ישן \nרק נכנס לבית הכסא, למה צריך נטילת ידים. והשיב, כי בכל בית הכסא יש רוח אחד ששוכן \nשם ונהנה מאותו טנוף ושוכן בידי האדם: \n"},{"index":8,"he":"אות טז: \nוכתב בספר בראשית דף ס' ע\"ב וס\"א ע\"א, כי אם האדם היה מוציא תולדות מגן עדן, לא היו \nמתים לעולם, ואפילו מלאכי השרת היו מתיראים מהם. הקשה רבי יצחק, והלא אם האדם לא \nהיה חוטא לא היה מוליד, וכן ישראל אם לא חטאו בעגל. והשיב, כי אם לא היה חוטא היה \nנשאר בגן עדן והיה מוליד בנים שלא היו מצד יצר הרע, כי הבנים שאדם מוליד בעולם הזה \nלפי שהם מצד היצר הרע אין מתקיימים: \n \n"},{"index":9,"he":"יום עשרים ואחד \nאות יז: \nוכתב בספר בראשית דף קכ\"ח ע\"ב, בשם מדרש הנעלם, אמר ר' יצחק, כי לעולם אין יצר הרע \nבטל אלא שבעולם הזה היצר הרע נקרא לוט, על שם קללה שהוא ארור ומקולל, שמסית האדם \nלחטוא לעתיד נקרא לבן, שאינו שולט באדם אלא להוליד, וזהו לבן על שם לובן הזרע: \n"},{"index":10,"he":"אות יח: \nוכתב בספר בראשית דף קע\"ד ע\"ב, בפסוק (איוב לג,כג), אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני \nאלף, שהוא היצר הרע שהוא אחד מאלף מלאכים היושבים לאדם מצד שמאל, ואם האדם צדיק, \nהיצר הרע נעשה עבד לאדם והולך לפני הקדוש ברוך הוא ומעיד עליו טוב, ואם לאו, מקטרג \nעליו ונוטל נשמתו. ואם האדם צדיק, המלאך המות מעיד עליו טוב, ואף על פי כן אינו \nהולך בחנם עד שנותנים לו אחר, שנאמר (איוב לג,כד) מצאתי כופר: \n"},{"index":11,"he":"אות יט: \nכתב בספר שמות דף ל\"ג ע\"ב, בענין הוא שטן הוא יצר הרע, שאמרו יורד ומשטין עולה \nומקטרג. במה דברים אמורים, בדין של יחיד הקדוש ברוך הוא נותן לו נאמנות, אבל בדין \nשל רבים אין הקדוש ברוך הוא נותן לו נאמנות, דכתיב (בראשית יא,ה) וירד ה' לראות, \nשאינו נותן לו נאמנות לאבד הרבים על פיו: \n"},{"index":12,"he":"אות כ: \nוכתב בספר שמות דף מ' ע\"ב, כי ענין ביעור החמץ, הוא רמז להסיר היצר הרע מלב האדם, \nוענין המצה הוא יצר הטוב: \nאות כא: \nוכתב בספר ויקרא דף כ\"ה ע\"א, כי באותם מינים של (רוחים) [רוחות] שבעולם, יש בהם \nמדרגות. מדרגה עליונה, שבהם תלויים באויר. מדרגה תחתונה, שלהם הם אותם שמשחקים בבני \nאדם ומצערים אותם בחלום, לפי שהם חצופים ככלבים, ויש שהם מדרגה אמצעית, שהם \nמעליונים ותחתונים, ואלו ואלו מודיעים לבני אדם דברים, מהם שקר ומהם אמת, ואותם שהם \nאמת הם ממה שיהיו בזמן קרוב, וכשהאדם אין לו אלא נפש ויוצא להרויח הרוח קודם שיזכה \nלו, לוקחים לאותה הנפש אלו הרוחות ומודיעים אותה דברים, מהם של אמת, מהם של שקר, \nוכל זה עד שזוכה לרוח, כיון שזוכה לרוח, כשיוצא בכל לילה אין פוגע בהם אלא משבר \nהרים ויושב בין המלאכים עליונים ויודע דברים עליונים עד שזוכה לנשמה, כיון שזוכה \nלנשמה, היא עולה למעלה ושומרי הפתחים אינם מעכבים בידה מלבא אל היכל המלך, ושם \n"},{"index":13,"he":"נהנית אותה נשמה בכל לילה מזיו השכינה עד הבקר, אז הוא מקבל חוט של חסד, וזה נקרא \nחוט של אברהם ע\"ה, שכתוב בו (בראשית יד,כג) אם מחוט ועד שרוך נעל, שלא נהנה מאחרים \nכלום: \nאות כב: \nוכתב בספר ויקרא דף צ\"ט ע\"א, תוספתא, כי בכל יום עיני ה' המשוטטים בכל הארץ, עולים \nומעידים לפניו מעשי בני אדם, והסופרים לפניו כותבים העדות והקדוש ברוך הוא מחמיץ \nהדין אולי יחזרו בתשובה וקורע פתקא דדינא, ואם לאו, יושב הקדוש ברוך הוא בדין, וכל \nהמלאכים שהם מלמדים זכות לפניו, והכרוז יוצא ומכריז מי שיודע ללמד זכות על פלוני \nילמד, אם מצאו לו זכות פטרוהו, ואם לאו, חס ושלום נמסר ביד השטן, דדינא דרקיע כעין \nדינא דארעא: \n"},{"index":14,"he":"אות כג: \nכתב בספר בראשית דף נ\"ד ע\"א, הפרש בין דבור קץ הימים (דניאל יב,יג) לקץ הימין, קץ \nהימים נקרא מלאך המות על שם שמכלה ימי האדם, וכן נקרא (בראשית ו,יג) קץ כל בשר: \nאות כד: \nוכתב [תיקוני זהר דף קי\"ט ע\"א], (בראשית ד,יח) חנוך ועירד ומחויאל ומתושאל, רמז למה \nשעושה מלאך המות באדם בתחלה, חנוך מחנך לאדם בחנוכים רעים, עירד על שם שלבסוף הוא \nמכניס רעדה באברי האדם, מחויאל על שם שאחר שהחטיא לאדם מלשין עליו לפני האל יתברך, \nוזהו מחויאל מחויאל בלשון ארמי לשון מגיד, מתושאל על שם שנוטל רשות ומתיש כחו של \nאדם וממיתו, וזהו מתושאל מות שאל על האדם, ושתי נשים שהן ב' כחות היצר הרע, האחת \nעדה שהיא מעידה עליו לפני האל יתברך, השנית צלה על שם (איוב ח,ט) כי צל ימינו עלי \nארץ: \n"},{"index":15,"he":"אות כה: \nוכתב בספר בראשית דף ס\"ג ע\"א, בשעה שניתן רשות למשחית לחבל, ויש מות בעולם, אין \nראוי לאדם שיתראה בשוק, לפי שיש לו רשות לחבל הכל, ולכך אמר הקדוש ברוך הוא לנח, \nשיכנס בתוך התיבה שלא יראוהו מלאך המות, ואף על פי שהתיבה הולכת בפני המים, ששם \nהמלאך המות, מכל מקום כל זמן שהמחבל אינו רואה פני האדם, אינו יכול לשלוט עליו: \n"},{"index":16,"he":"אות כו: \nוכן כתב בספר בראשית דף ס\"ח ע\"ב, שאין ראוי לאדם בזמן שיש צער בעולם להיראות לפני \nהמשחית, לפי שכל אותם הנראים לפניו יש לו כח לחבלם, וזה שאמר רבי שמעון בר יוחאי \nע\"ה, כל איש שיש לו עין רע, עין המשחית שורה עליו, ונקרא מחבל העולם, וצריך שלא \nלהתקרב האדם אצלו. וזה שנאמר בבלעם (במדבר כד,ג) שתום העין, כי היה שורה עליו רוח \nהמשחית, ומה היה עושה, מרים עינו אחת ומשפיל עינו אחת להסתכל בעין רעה: \n"},{"index":17,"he":"אות כז: \nכתב בספר שמות דף קמ\"ט ע\"ב, (בראשית א,לא) והנה טוב מאד, זה מלאך המות. הקשה, שהרי \nאמרו ז\"ל שלא נאמר בשני כי טוב מפני מלאך המות. ותירץ, דמלאך המות הוא טוב מאד, \nדאלמלא מוראו לא היו שבים בני אדם בתשובה: \nאות כח: \nובספר שמות דף ק\"נ ע\"א, כתב בזה סוד מרבי שמעון בר יוחאי ע\"ה, והנה טוב, זה מלאך \nחיים. מאד, זה מלאך המות. אמר, כי כשברא הקדוש ברוך הוא את האדם ושמו בגן עדן של \nמטה, ושם הם הכרובים אינם מכסף וזהב מעשה ידי אדם חלילה, רק כלם אור של מעלה חקוק \nבחותם הקדוש ברוך הוא, וכל הרוחות והנשמות שבאות לזה העולם הם מצוירים שם בדמות שהם \nבעולם הזה, וכשמגיע זמן הנשמה שיוצאה משם לבא בעולם הזה, מתפשטת אותה נשמה מהגוף \nרוחני, ומאותו לבוש שהיה שם, ומתלבשת בלבוש גשמי לבא בעולם הזה, וכשמגיע זמנה של \nנשמה לצאת מהעולם הזה ולחזור למקום חוצבה, אינה יוצאת הנשמה עד שבא מלאך המות \nומפשיט ממנה לבוש הגוף הזה החומרי, ותכף הולכת לגן עדן ומתלבשת בלבוש הרוחני שהיה \n"},{"index":18,"he":"לה בתחלה, הרי כי מלאך המות עושה טוב לאדם יותר ממלאך החיים: \nאות כט: \nוכתב עוד בספר שמות דף קצ\"ו ע\"א וע\"ב, אזהרה רבה לאדם, שבשעה שמוליכים המת לקבר, \nיחזיר פניו ויניח לנשים אחר כתפיו, ואם הן קדמו ויצאו, ילך הוא אחריהן שלא יתראה \nעמהן פנים בפנים, שאז יש כח לחבל לאדם ולהמיתו קודם שיבא זמנו. בא וראה, לא לחנם \nתקנו הראשונים שופר כשמוליכין המת לקבר להגן על החיים שלא ישלוט עליהם מלאך המות: \n"},{"index":19,"he":"אות ל: \nוכתב עוד שם, כי השטן מתראה כשיש שבע נשים אצל המת ותובע דין ממי שנמצא שם פנים \nבפנים, שאז יש כח לחבל לאדם קודם שיבא זמנו, וכשיש עשר נשים, יש כח להמית הנמצא שם: \n\nאות לא: \nוכתב בספר בראשית דף קע\"ח ע\"א ע\"ב, ענין השדים (בראשית לו,כד) אשר מצא את ה£י⟦תו לא מפוענח במקור⟧מ ם \nחסר אלו הם בריות משונות, כי כשרצה הקדוש ברוך הוא לקדש יום השבת, נבראו רוחות בלא \nגוף ואלו אינם לא מיום הששי ולא מיום השבת, ונשארו אלו ה£י⟦תו לא מפוענח במקור⟧מ ם בספק והלכו ונתפשטו \nבבני קין, והם נראים לבני אדם ומלמדים אותם לעשות ממזרים, והולכים בין ההרים \nומתלבשים בגוף פעם אחת ביום ואחר כך נפשטים: \n"},{"index":20,"he":"אות לב: \nוכתב בספר שמות בענין הכשוף, דף קצ\"א ע\"א, טעם, למה נקראו המצריים ערב רב, וכי \nאומות הרבה יצאו עם ישראל ממצרים, והרי לא היו אלא מצריים. והשיב, כי אלו שיצאו \nממצרים היו מכשפים, ובראשם יונוס ויומברוס המכשפים הגדולים, ובשעות היום היו עושים \nהכשוף מעת נטיית השמש מראש שבע שעות עד ראש תשע שעות, ובאלו הכשופים היו עושים מה \nשרוצים, ולזה נקראו ערב רב. ויש כשופים אחרים, ונקראו ערב קטן, לפי שהם שולטים \nמתחלת תשיעית עד חצי הלילה, ושני ערב הן, אבל זה נקרא ערב רב: \n"},{"index":21,"he":"אות לג: \nושם דף קצ\"ב ע\"א, כתב כי כל כשופים שבעולם אינם שולטים כשלוקח הדבר מן הארץ, ראה מה \nכתיב באהרן (שמות לב,ד) ויקח מידם ולא מהקרקע, ולפיכך הצליחו ויצא העגל הזה, שאילו \nנזהר אהרן ע\"ה להשליך הזהב מידו לקרקע ולקחו מהקרקע, לא היו מצליחים: \nאות לד: \nוכתב בספר במדבר דף קפ\"ד ע\"ב, ענין בלק בן צפור, שנקרא כך על שם כשופיו, שהיה לוקח \nצפור והיה מביא עשב בפיו ומצפצף: \n"},{"index":22,"he":"אות לה: \nוכתב בספר במדבר דף קצ\"ד ע\"א, בפסוק (שמות לב,כח) ויפול מן העם כשלשת אלפי איש, לא \nאמר שלשת, רמז לבני בלעם שהם יונוס ויומבורוס שהיו שקולים כשלשת אלפי איש, שאותו \nהרשע של בלעם היה יודע כל כשופים שבעולם ונטל כשופי בניו ובהם טס ועלה לאויר. פנחס \nראה אותו הכרוז ואמר, מי יודע לומר שם לפרוח באויר אחרי בלעם, קם צליה משבט דן ופרח \nועלה, כיון שראהו בלעם עשה דרך באויר ובקע חמשה אוירים באותו דרך, ובזה נתעלם בלעם \nמן העין ונסתכן צליה. באותה שעה נתן קולו פנחס וגילה לו הדרך, מיד ירדו שניהם לפני \nפנחס: \n"},{"index":23,"he":"אות לו: \nוכתב בספר במדבר דף רפ\"א ע\"ב, (במדבר כג,כא) לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, \nקסם נחש עמל און רשום בעמלק, וס\"מ שהוא שרו קסם ק' מן עמלק ס\"מ מן השר ס\"מ עמל גם \nכן: \nאות לז: \nוכתב בספר בראשית דף קס\"ה ע\"ב, מעשה התרפים. אמר רבי יהודה, אינו נעשה אלא בשעות \nידועות, ולמה נקראו תרפים, לפי שהאומן כשעושה אותו מי שעומד עליו ויודע השעות \nוהרגעים, אומר לו הרף ידך ואל תעשה בזה הרגע, ולפעמים אומר לו עשה ואחר כך נעשים \nהתרפים, והם מדברים תמיד ונותנים עצה רעה לאדם, ואינם יכולים לדבר אלא בשעה שמכבדים \nומרבצים לפניהם, לכך כתיב ברחל (בראשית לא,לד) ותשב עליהם: \n"},{"index":24,"he":"אות לח: \nוכתב בספר במדבר דף קצ\"ד ע\"ב, שכתוב בספר שלמה ע\"ה, כי החכמה ששאלה מלכת שבא היתה, \nכי מצאה כתוב, כי כל מי שירצה לעשות כשופים גדולים, מי שיודע קבורת בלעם ימצא מאותם \nנחשים שנעשו מעצמותיו, ובהם יעשה מה שירצה ורצתה מלכת שבא לדעת, היאך יתפוס אותם \nהנחשים שאינם נתפסים בשום דבר שבעולם והשיב לה: \n \n"},{"index":25,"he":"יום עשרים ושנים \nאות לט: \nכתב בספר שמות דף קנ\"ז ע\"ב, כי כל המקום שעוברים שם בני אדם הרבה זמן רב, נשבר \nונחלש כחם של השדים מאותו מקום: \nעניני הנשמה וטעם בואה לעולם הזה ומעלתה:: \nאות א: \nכתב בספר בראשית דף רל\"ה ע\"א, רבי אלעזר שאל לר' שמעון אביו, הואיל וגלוי היה לפניו \nיתברך, שבני אדם היו צריכים למות, אם כן למה הוריד הנשמות לעולם. אמר לו, שאלה זאת \nשאלו כמה חכמים, והתשובה היא (משלי ה,טו) שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך, וכבר \nאמרו, כי בור הוא שאינו נובע מעצמו, ובאר הוא שנובע מעצמו. ואחר שבאה הנשמה לעולם \nהזה, אז הבור נעשה באר, פירוש דאכיל דיליה, והוא תירוץ המפרשים ז\"ל: \n"},{"index":26,"he":"אות ב: \nוכתב בספר ויקרא דף י\"ג ע\"א וע\"ב, בפסוק (ויקרא ה,א) נפש כי תחטא ושמעה קול אלה, \nאמר, כי בשעה שמוציא הקדוש ברוך הוא את הנפש שתבא בעולם הזה, מעיד בה בכמה עונשים \nואזהרות, ולא עוד, אלא שמעבירה באלף ושמונה עולמות להשתעשע בהם, ומראה לה שכר עוסקי \nבתורה, ובשעה שהגיע זמנה לרדת בעולם, עושה הנשמה מדור בגן עדן שלשים יום, לראות \nכבוד הצדיקים ועולה למקומה, ואחר כך יורדת לגוף האדם. אמר הקדוש ברוך הוא, אחר כל \nהשבח הזה שראתה הנפש נפש כי תחטא בתמיה: \n"},{"index":27,"he":"אות ג: \nוכתב בספר שמות דף י\"א ע\"ב בשעה שנולד הצדיק, קורא הקדוש ברוך הוא לגבריאל ונוטל \nאותה הנשמה שבגן עדן של מטה ומוריד אותה בגוף הצדיק הנולד, ושומר אותה מעת ההריון. \nואם תאמר, שהרי אמרו, מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, והיכי אמרת שהוא גבריאל, יש \nלומר שכך האמת, לפי שגבריאל בא מצד שמאל, וכל הבא מצד זה נקרא לילה: \n"},{"index":28,"he":"אות ד: \nוכתב בספר שמות דף קצ\"ט ע\"א, רמז נאה בנבואת יונה ע\"ה, כי ענין יונה הוא רמז לנשמת \nהאדם, שכיון שבאה לעולם הזה חפצה להונות את חברו מלשון לא תונו, והנשמה שהיא היונה \nהנזכרת חושבת בעולם הזה שהיא בורחת מלפני האל יתברך, וה' הטיל רוח סערה גזר דינו \nשמסעיר גופו של אדם ויקרב אליו רב החובל זה (יצר הרע שהוא ראש של המחבלים) [יצר \nהטוב שהוא מנהיג לכל], (יונה א,ו) מה לך נרדם לא עת שינה היא, שכבר הקריבו נשמתך \nלפני אדון הכל לדון, חפש מה מלאכתך ומאין תבא, פירוש מטפה סרוחה ומה ארצך כי עפר \nאתה ואל עפר תשוב, והיא חלוקת, ולאן אתה הולך ואי מזה עם אתה, הסתכל אם יש לך זכות \nאבות: \n"},{"index":29,"he":"אות ה: \nוכתב בספר שמות דף צ\"ו ע\"ב, בפסוק (שמות כא,ז) לא תצא כצאת העבדים. כי כשברא הקדוש \nברוך הוא את עולמו, עלה במחשבתו וצייר כל הנשמות שהן עתידות להנתן בבני אדם, וכך \nעשה שכלן נצטיירו לפניו ממש בדוגמא שיושבים בעולם הזה, ובשעה שמגיע זמנה לבא לעולם \nהזה, קורא הקדוש ברוך הוא לאותה נשמה ואומר לה, לך רד בגוף פלוני, משיבה לפניו \nרבונו של עולם אני יושבת במרום נקיה מחטא וארד בגוף האדם, אומר לה הקדוש ברוך הוא, \nכך גזרתי עליך מששת ימי בראשית. זה שאמר הכתוב (שמות כא,ז) וכי ימכור איש זה הקדוש \nברוך הוא, את בתו זו הנשמה, לאמה שהורידה לגוף האדם, אומר לו הקדוש ברוך הוא לאדם, \nבבקשה ממך, כשתצא מזה העולם ותפרד מגופך, לא תצא כצאת העבדים מלוכלכת ומטונפת \nבעונות: \n"}]}
