{"id":"kabala-883472653cc7-1-2","bookId":"kabala-883472653cc7","part":1,"torah":2,"title":"אות כג:","hebrewTitle":"אות כג:","segments":[{"index":1,"he":"אות כג: \nכתב בספר בראשית דף ד' ע\"א, מלת מי רומז לחמשים שערי בינה, ויש בה יו\"ד אות ראשונה \nשל השם הקדוש, ומלת מה רומז לחשבון השם הקדוש באותיותיו ובמלואו, ויש בה אות שניה \n[ה] של השם הקדוש: \nאות כד: \nעוד בספר בראשית דף ה' ע\"א, כל מי שאומר [בסודות ש]בתורה דברים שלא ידע על בוריין, \nאותו הדבר כשעולה למעלה יוצא לקבל הדבר ההוא (משלי טז,כח) איש תהפוכות לשון שקר \nמתוך נקב התהום, ומדלג ת\"ק פרסה לקבל הדבר ההוא, והולך באותו הדבר ועושה בו רקיע של \nשוא וטס באותו רקיע, זה האיש תהפוכות שש אלף פרסה בזמן א' כיון שזה הרקיע של שוא \nעומד, מיד יוצאת אשת זנונים ומתחזקת באותו רקיע של שוא ומשתתפת עמו, ומשם יוצאת \nוהורגת כמה אלפים ורבבות, וזהו (משלי ז,כו) כי רבים חללים הפילה אותו העון שגורם \nלהרוג כמה רבבות, ולכך אמר רבי שמעון בר יוחאי ע\"ה לחבריו, הזהרו שלא תוציאו מפיכם \nדבר תורה שלא ידעתם ולא שמעתם מרבותיכם: \n"},{"index":2,"he":"אות כה: \nעוד בספר בראשית דף ח' ע\"א, למעלת העוסק בתורה בשבועות, כי כל ימות השנה נקרא הקדוש \nברוך הוא אל, (תהלים ז,יב) ואל זועם בכל יום. וביום השבועות, שהחתן נכנס לחופה נקרא \nכבוד אל, (תהלים יט,ב) השמים מספרים כבוד אל: \nאות כו: \nעוד בספר בראשית דף ע\"א ע\"ב, (יחזקאל א,כו) ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו, זו \nתורה שבכתב. מכאן למדנו, שצריך האדם כפי הדין להיות נזהר לשים תורה שבכתב על גבי \nתורה שבעל פה לפי שזה כסא לזה: \n"},{"index":3,"he":"אות כז: \nעוד בספר בראשית דף קל\"ד ע\"ב, כל מי שמשתדל בתורה הוא מקיים העולם וכל מעשה בראשית, \nכי כמו שבאדם יש בו איברים איברים והכל מתחבר בגוף אחד, כן התורה כולה הם איברים \nופרקים ומתחברים במסכתא אחת: \nאות כח: \nעוד בספר בראשית דף רמ\"ב ע\"א, טעם למה הקדים ברכת זבלון ליששכר, והשיב, כי זבולון \nע\"ש שהיה נותן לחם לאכול ליששכר קדם לברכות. מכאן למדנו, מי שמחזיק ביד לומדי התורה \nנוטל ברכות מלמעלה ומלמטה, ולא עוד אלא שזוכה לב' שולחנות, מה שאינו זוכה אחר זוכה \nבעושר בעולם הזה וזוכה להיות לו חלק לעולם הבא: \n"},{"index":4,"he":"אות כט: \nכתב בספר שמות דף נ\"ח ע\"א, מעלת התורה שנקראת עוז, לפי שאין דבר בעולם שישבר כח \nאומות העולם כמו בזמן שישראל עוסקים בתורה: \nאות ל: \nכתב בספר ויקרא דף ד' ע\"ב, תורה שבכתב נקראת תורה ושבעל פה נקראת תור, שנאמר (שיר \nב,יב) וקול התור: \nאות לא: \nעוד בספר ויקרא דף קי\"ג ע\"א, (ויקרא כו,ג) אם בחוקותי תלכו זו תורה שבעל פה, ואת \nמצותי תשמרו זו תורה שבכתב: \n"},{"index":5,"he":"אות לב: \nכתב בספר בראשית דף קס\"ח ע\"א, אמר רבי אלעזר כל העוסק בתורה לשמה אין מיתתו ע\"י יצר \nהרע שהוא נחש והוא מלאך המות, אלא מתים בנשיקה, דכתיב, (שיר א,ב) ישקני וכו' כמה \nדכתיב במשה (דברים לד,ה) על פי ה', והוא דבקות החלק בכלל, ובשביל זה צדיקים שהם \nמשתדלים בתורה, אינם מטמאים גופם אלא הוא טהור, כמו אליהו בבית הקברות שמצאוהו \nהחכמים ואמרו ולאו מר כהן, אמר להם הצדיקים אינם נטמאים במיתתם, ועל זה אמרו, יום \nשמת רבי ע\"ה בטלה כהונה, כלומר, שלא שרה בו טומאה: \n"},{"index":6,"he":"אות לג: \nעוד בספר בראשית דף קפ\"ד ע\"ב, מעלת התורה שכל מי שעוסק בה בעולם הזה זוכה בה בשכר \nטוב בעולם הזה ואין דנין אותו בעולם הבא, ומי שעוסק בה לשמה, כשיוצא מן העולם הזה, \nהתורה מכרזת לפניו ומגינה עליו שלא יתקרבו אצלו המקטרגים, וזהו, (משלי ו,כב) \nבהתהלכך תנחה אותך, וכשהוא שוכב בקבר מגינה עליו שלא יהא נידון בקבר גם לעתיד, \nבתחיית המתים היא מלמדת סניגוריא על האדם, וזהו, והקיצות היא תשיחך. אמר רבי אלעזר, \nרמז כי אף על פי שבאותה שעה יקום האדם מן העפר, לא בשביל זה ישכח תורתו, אלא אדרבה, \nהתורה במעיו של תלמיד חכם שמורה ומדברת עמו. ולא זו בלבד, אלא כל דבר תורה שטרח \nהאדם בעולם הזה ולא השיגה, אז התורה מגלה לו, וזהו היא תשיחך. אבל מי שלא עסק בתורה \nמשליכין אותו לגיהנם, וזהו, (בראשית לז,כד) וישליכו אותו הבורה זו גיהנם, מה טעם, \nמשום דאין בו מים זו תורה: \n"},{"index":7,"he":"אות לד: \nעוד בספר בראשית דף רט\"ו ע\"ב, אמר רבי שמעון בר יוחאי, בעולם הזה שאין ישראל זכאים \nנקראת התורה זאת, (דברים ד,מד) וזאת התורה אשר שם משה, ולעתיד כשיבא המשיח יהיה \nנקרא התורה זה, ועל אותו זמן נאמר, (שיר ב,יב) וקול התור נשמע בארצנו, שיהיו דברי \nתורה ערבים באותו זמן כקול התור: \n"},{"index":8,"he":"אות לה: \nעוד בספר בראשית דף רמ\"ב ע\"א וע\"ב, כל מי שעוסק בתורה, זוכה וכופה לכל פגעים רעים \nשבעולם ומורידם לעמקי תהום, שהרי בשעה שנעשה לילה שולטים כל המזיקים וכלבים וחמורים \nמתחילים לשוט בעולם, וניתן רשות למזיקים לצאת ולהזיק ובני אדם שוכבים על מטתם \nונשמתם של צדיקים עולה למעלה, וכשנחלק הלילה מתעורר רוח צפונית, אשרי חלקו של אותו \nהאיש, שקם באותה שעה לעסוק בתורה, כיון שפותח לעסוק בתורה, כל אותם פגעים רעים הוא \nמכניס אותם לנקבי תהום רבה, וזהו סוד (בראשית מט,יד) יששכר חמור גרם רובץ בין \nהמשפתים, כי יששכר על ידי עסקו בתורה, גרם לחמור להורידו מגרם המעלה שהיה בו \nוהורידו בין המשפתים לזוהמא דעפרא: \nובדף רמ\"ג ע\"א כתב, כל מי שעוסק בתורה ומחדש בה דברים, הקדוש ברוך הוא לוקחם ופותח \nלהם שערי שמים ומכניסם תחת כבודו, ובשעה שנכנס הקדוש ברוך הוא להשתעשע עם הצדיקים \nבגן עדן, מוציאם הקדוש ברוך הוא באותה שעה ומשתעשע בהם ושמח בהם, ומאותה שעה דבריו \n"},{"index":9,"he":"כתובים בספר, שנאמר, (מלאכי ג,טז) ויכתב ספר זכרון: \nאות לו: \nכתב בספר שמות דף כ\"ז ע\"א, כל העוסק בתורה להוציא הדין לאמתו כאילו קיים כל התורה, \nוזהו (תהלים קיט,צג) מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי, כלומר, כיון שאהבתי תורתך \nלהוציא הדין לאמתו, הויא כל היום אני עוסק בה והיא שיחתי: \n"},{"index":10,"he":"אות לז: \nכתב בספר בראשית דף רכ\"ה ע\"א, כשמוליכין ס\"ת לבית הקברות על כל צרה שלא תבא, מועיל \nהרבה ומביא רפואה לעולם, וזהו כשלא נמצא פסול בו, אבל כשנמצא בו פסול חס ושלום הוא \nמזיק ומתעוררים המתים על זה ומעשה רב: \nאות לח: \nכתב בספר שמות דף ו' ע\"ב, כי חכם עדיף מנביא, כי הנביא לפעמים שורה עליו רוח נבואה \nלפעמים אינה שורה, אבל החכם לעולם עדיף מנביא: \n"},{"index":11,"he":"אות לט: \nעוד בספר שמות דף קנ\"ד ע\"א, אמר, כי לא זכה אדם לנבואה ומלכות כאחד כמו משה רבינו \nע\"ה, ואף על פי ששאול זכה בנבואה ומלכות, מכל מקום בזמן אחד לא זכה לשתיהם יחד: \nאות מ: \nכתב בספר זהר חדש רות דף ק\"א ע\"ב, מעלת שיר השירים, כי בשעה שגילה שלמה המלך ע\"ה \nשיר השירים, הזוהמא שהטיל נחש בחוה ובאדם נסתלק מן העולם: \nכתב בספר בראשית דף צ\"ח ע\"א, בשם מדרש הנעלם, ענין פטירת רבי אליעזר הגדול קצת כמו \nשהובא בגמרא, ואמר עוד שהשביע לרבי עקיבא שלא ישתמש בשום פסוק משיר השירים בשמות \nשלהם, כדי שלא יחריב הקדוש ברוך הוא העולם בשבילו, שאינו רוצה ה' שישתמשו בשיר \nהשירים לרוב קדושתו: \nובספר שמות דף י\"ח ע\"ב, אמר, כי המלאכים האומרים שירה בלילה הם שרים על כל בעלי \nשיר, ותנא הזוכה לדעת באותו שיר יודע עניני התורה והחכמה יאזין ויחקור ויוסיף כח \nוגבורה, ובזה זכה שלמה המלך ע\"ה לדעת ועשה ספר מאותם השירים ממש וזהו שיר השירים, \n"},{"index":12,"he":"כלומר, שיר של אותם שרי מעלה שאותו השיר כולל כל התורה והחכמה והעתידות. אמר רבי \nאלעזר, שרי מעלה עמדו בשתיקה ולא אמרו שירה עד שנולד לוי, יצאו המשוררים משבטו \nועמדו אלה נוכח אלה על משמרותיהם, משוררים של מעלה עם של מטה, ולזה נקראו המשוררים \nשל מטה לוים לשון לווי, על דרך (בראשית כט,לד) ילוה אישי על שם שנלוים ומתחברים \nכאחד: \n \n"},{"index":13,"he":"יום שלישי \nאות מא: \nכתב בספר שמות דף קמ\"ג ע\"ב, מעלת שיר השירים, וטעם השי\"ן רבתי שנמצא כתוב בספר אדם \nהראשון וז\"ל, ביום שיקום המשכן יעוררו האבות שירה למעלה ומטה, וכן בזמן שלמה שנבנה \nבית המקדש נתקנו ונתעוררו כל השרים המנגנים למעלה, וזהו שיר מאותם שירים גדולים, \nושנינו באותו היום קם יעקב אבינו ע\"ה ונכנס בגן עדן בשמחה על מקומו, ואז גן עדן \nפתחה פיה בשירה, מי גרם השירה זה יעקב, שאלמלא הוא נכנס בגן עדן לא היה הגן אומרים \nשירה: \nעוד שמות דף קמ\"ד ע\"א, מעלת שיר השירים שכולל בתוכו כל התורה וכל מעשה בראשית וכל \nגלות מצרים ויציאתם ושירת הים וכולל י' הדברות ומעמד הר סיני, וכשהלכו ישראל במדבר \nעד שנכנסו לארץ ונבנה בית המקדש וכלל עיטור השם הקדוש ברוך הוא וכלול הגלות המר \nוהנמהר הזה והגאולה וכלול תחיית המתים עד יום השביעי שהוא שבת לה' מה שהיה ומה \nשעתיד להיות הכל כלול בשיר השירים, ולכך שנינו, האומר פסוק שיר השירים בבית \n"},{"index":14,"he":"המשתאות, התורה חוגרת שק לפי שכולל כל התורה: \nאות מב: \nעוד בספר שמות דף קי\"ב ע\"ב, מעלת שלמה ע\"ה, שבכל יום היה משכים בבקר ושם פניו כלפי \nמזרח ורואה מה שרואה וחוזר והופך פניו לצד צפון ויושב שם ומשפיל עיניו, באותה שעה \nעמוד האש ועמוד הענן באים כאחד ועל עמוד הענן היה בה נשר אחד גדול, וכן היה בא כנפו \nהאחד על גבי עמוד האש וכנף השמאלית על עמוד הענן ואותו הנשר היה מביא שני עלין בפיה \nועמוד ענן והאש והנשר משתחוים מול שלמה המלך ע\"ה, והיה בא הנשר ונותן לו אותם השני \nעלים ומריח בהם שלמה המלך ע\"ה והיה יודע בהם סימן חכמה והיה אומר, זה של נופל וזה \nשל גלוי עינים, באותה שעה היה חותם שלמה המלך ע\"ה את כסאו בחותם שם המפורש ובידו \nנוטל הטבעת ורוכב על הנשר והולך לו, ובכל מקום שהיה עובר שלמה המלך ע\"ה על הנשר היה \nמחשיך הארץ והיו יודעים חכמים ואומרים, הרי שלמה המלך ע\"ה עובר כאן ופורח הנשר ת' \n"},{"index":15,"he":"פרסה עד שמגיע להרי חשך ושם הוא תרמוד במדבר והוא נכנס לשם באותם הרים ושם היה יודע \nכל החכמות חיצוניות מה שהיה צריך וחוזר ורוכב על הנשר ויושב ובא לכסאו ועל זה נאמר, \n(קהלת ד,א) ושבתי אני ואראה, רוצה לומר שבתי מאותו מקום שהלכתי: \nאות מג: \nעוד בספר שמות דף נ\"ד ע\"ב, כל מי שאומר שירת (שמות טו,א) אז ישיר בכל יום בכונה \nשלימה, זוכה ואומרה לעתיד לבא, שהרי יש בה דברים של עולם הזה ועולם הבא וימות \nהמשיח: \n"},{"index":16,"he":"אות מד: \nכתב בספר שמות דף קל\"ב ע\"א, מעלת המכוין בשירה זאת, כי כשאומרים שירה זאת בכל יום, \nמתעטרים ישראל בכתר א' חקוק בשמות קדושים, וכתר זה עתיד הקדוש ברוך הוא לשים אותו \nבראש המשיח וכל מי שמכוין בשירה זאת בכל יום זוכה לראות פני משיח וכל מי שאינו \nמכוין בה אינו זוכה, וכשאומרים ישתבח אנו מזכירים י\"ג מדות והם שיר ושבחה הלל וזמרה \nעוז וממשלה נצח גדולה גבורה תהלה ותפארת קדושה ומלכות, וכל המפסיק ומדבר ביניהם \nמתחת כנפי הכרובים, יוצא שלהבת אחד וקורא בחיל ואומר פלוני שהפסיק בגאותו יתברך \nיכרת ויפסק ובל יראה גאות ה': \n"},{"index":17,"he":"אות מה: \nכתב בספר במדבר דף רנ\"ח ע\"א, בענין קריאת שמע, שכל המייחד שם שמים בכונה, שמחה \nמוכנת לו מלמעלה, וראיה מקריאת שמע עצמה, שמע-אחד עי\"ן ודלי\"ת גדולה, רמז עד, נשארו \nאותיות ש\"מ א\"ח רמז (תהלים קד,לד) אשמח בה': \nאות מו: \nכתב בספר ויקרא דף פ\"ד ע\"ב, מצינו שבעשרת הדברות כתוב בלשון יחיד (שמות כ,ב) ה' \nאלקי\"ך, ובשאר התורה כתובה לשון הרבים, הטעם הוא שלא נמצא לעולם בישראל שיהיו בלב \nאחד כמו אותו היום שעמדו בסיני: \n"},{"index":18,"he":"אות מז: \nוכתב בספר בראשית דף רכ\"ו ע\"ב, כל המצות הם נעשות מלבוש אחד, יש מצות שעושות לבוש \nיקר עליון ויש מצות שעושות לבוש יקר לעולם הזה, וכולם הם צריכות לאדם ואין מי שידע \nהסוד, ומעשה בר' יהודה סבא שהראו לו בחלום אור גדול, ושאל מה זה ואמרו לו מלבוש שלך \nמהמצות לזה העולם העליון, מן היום ההוא והלאה היה שמח: \n"},{"index":19,"he":"אות מח: \nכתב בספר שמות דף קכ\"ח ע\"א, כי מעלת המצות למשתדל בה שלא ישתדל בחנם, רק צריך האדם \nלהשתדל ליקח המצות בדמים (דברים טז,יז) איש כמתנת ידו. ואם תאמר, שהרי כתוב (ישעיהו \nנה,א) ובלא מחיר יין וחלב, זהו בלימוד התורה שכל מי שירצה יזכה בה בחנם, אמנם \nהשתדלות שהוא תלוי במעשה אסור לו לאדם ליקח אותו בחנם אלא בכסף מלא, לפי שאינו זוכה \nבאותו מעשה להמשיך עליו רוח קדושה אלא בשכר שלם. נמצא כתוב בספר שלימד אשמדאי לשלמה \nעליו השלום וזה לשונו, כל מי שרוצה להשתדל להעביר ממנו רוח הטומאה ולכפותו, צריך \nשאותו מעשה אשר יעשה יקנהו בכסף מלא בכל מה שישאלו ממנו בין רב בין מעט, לפי שרוח \nהטומאה הוא אונס ומפתה את בני האדם שישרו עליו בחנם, אמנם רוח קדושה אינו כן, אלא \nצריך השתדלות נמרץ ובכסף מלא: \n"},{"index":20,"he":"אות מט: \nלמילה כתב בספר בראשית דף י\"ג ע\"א, וזה לשונו, בספר חנוך כתב, ועוף יעופף זה אליהו \nשטס בד' טיסות להמצא בברית מילה וצריך להכין לו כסא ולהזכיר בפה, זה כסא אליהו, ואם \nלאו אינו בא שם: \nאות נ: \nעוד כתב בזה בדף ל\"ב ע\"ב, (שופטים ה,ב) בפרוע פרעות, רמז שביטלו ישראל את הפריעה עד \nשבאת דבורה ותיקנה להם הפריעה: \n"},{"index":21,"he":"אות נא: \nעוד כתב בספר במדבר דף קס\"ו ע\"א, בשם התוספתא, כי האדם כשהוא מהול, השכינה הולך \nלפניו, וזהו (בראשית יז,א) התהלך לפני והיה תמים, לא כתיב היה תמים והתהלך לפני, \nאלא עכשיו שאינך מהול התהלך לפני, אבל אחר כך כשתהיה מהול, אני אלך לפניך, לפי כי \nכשהאדם הוא נימול הוא מזדוג בשכינה, ומכאן שאין האיש יכול להלך אחר האשה, ובנח כתיב \n(בראשית ו,ט) את האלהים, לפי שלא היה לו פריעה, לפיכך לפני האל לא היה הולך שהיה \nמהול, והאל לא היה הולך לפניו שלא היה פרוע, לא היה לו כח אלא את האלהים, וכן ישראל \nכשהיו צדיקים (שמות יג,כא) וה' הולך לפניהם: \n"},{"index":22,"he":"אות נב: \nעוד כתב בספר בראשית דף ח' ע\"א, רב המנונא סבא אמר, (קהלת ה,ה) אל תתן את פיך לחטיא \nאת בשרך, שלא יניח אדם פיו לדבר נבלות ויהא גורם לחטוא באותו בשר קדש שיהו מושכים \nאותו לגיהנם. הממונה הנקרא דומה, וכמה רבבות של מלאכי חבלה עמו ועומד בפתח גיהנם, \nוכל מי ששמר ברית קדש בעולם הזה, אין להם רשות ליקרב אצלם, באותה שעה שאירע לדוד \nע\"ה מעשה בת שבע, עלה דומה לרקיע ואמר, רבונו של עולם, דוד קלקל בערוה, אמר לו \nהקדוש ברוך הוא, גלוי לפני מיום שנברא העולם שראויה בת שבע לדוד, אמר לפניו דומה, \nרבונו של עולם, אם לפניך גלוי, לפניו מי גלוי. ועוד אמר לו הקדוש ברוך הוא, כי \nבהיתר עשה הדבר כי היוצא למלחמה גט כריתות היה כותב, אמר לו דומה אם כן היה לו לדוד \nלהמתין ג' חדשים, אמר הקדוש ברוך הוא, וכי אין הטעם אלא משום שמא מעוברת מאוריה, \nגלוי וידוע לפני שלא שימש בה אוריה מעולם, שהרי שמי חתום עליו לעדות, כתיב (שמואל-ב \n"},{"index":23,"he":"יא,ג) אוריה, וכתיב (ירמיה כו,כ) אוריהו, אמר לפניו, רבונו של עולם, אם לפניך גלוי \nלפניו מי גלוי, למה לא המתין לו ג' חדשים, ועוד אם ידע שלא שמש בה למה צוה לו \n(שמואל-ב יא,ח) רד לביתך ורחוץ רגליך, דהיינו שאמר לו שישמש מטתו, אמר לו הקדוש \nברוך הוא, ודאי לא ידע ויותר משלשה חדשים המתין דהא ד' חדשים הוו, דהא בכ\"ה בניסן \nהעביר הכרוז דוד על כל ישראל, והיה עם יואב בז' יומי דסיון והלכו והשחיתו ארץ בני \nעמון סיון ותמוז ואב ואלול ובכ\"ד באלול היה ענין בת שבע, וביום כפור מחל לו הקדוש \nברוך הוא העון, ויש אומרים בז' באדר העביר הכרוז ונאספו בט\"ו באייר, ובט\"ו באלול \nהיה ענין בת שבע. אמר דומה, רבונו של עולם, דבר אחד יש לי על דוד שאמר בפיו \n(שמואל-ב יב,ה) חי ה' כי בן מות העושה זאת והוא פתח פיו ודן לעצמו משפטו, אמר לו \nהקדוש ברוך הוא, אין לך רשות שכבר הודה בפיו ואמר (שמואל-ב יב,יג) חטאתי: \n"},{"index":24,"he":"אות נג: \nעוד כתב בזה בספר ויקרא דף מ\"ב ע\"ב, הקשה במאמר אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, אמר ר' \nאחא והרי שנינו, שהקדוש ברוך הוא גוזר על אותה טפה אם זכר אם נקבה, ואתה אומר אשה \nמזרעת תחלה יולדת זכר, והשיב ר' יוסי ודאי שהקדוש ברוך הוא מבחין בין טפת זכר לטפת \nנקבה, ובשביל שהבחין עליה גזר אם יהיה זכר או נקבה: \n"},{"index":25,"he":"אות נד: \nעוד כתב בזה בספר בראשית דף ר\"מ ע\"ב, בפסוק (תהלים מה,ד) חגור חרבך על ירך גבור, \nרמז למילה שנתן הקדוש ברוך הוא באדם, כדי שישמרו אותה בטהרה, ומי שפוגם אותה הרי \nכנגדו (ויקרא כו,כה) חרב נוקמת נקם ברית, זהו עצת דוד ע\"ה שישים הצדיק כנגד עיניו \nזאת החרב בשעה שהיצר מקטרגו, ובזה (תהלים מה,ד) הודך והדרך שתקרא גבור, איזהו גבור \nהכובש וכו': \n"},{"index":26,"he":"אות נה: \nעוד כתב בזה בספר ויקרא דף י\"ד ע\"א, אמר ר' שמעון, דם היוצאה מהמילה הקדוש ברוך הוא \nשומרה, ובשעה שיש דינים בעולם, הקדוש ברוך הוא משגיח בדם ההוא ומגין: \n \nיום רביעי \nמעלת המצות: \nאות א: \nלמצות קרבן פסח, כתב בספר שמות דף מ\"א ע\"ב, כי מה שכתוב (שמות יב,ט) אל תאכלו ממנו \nנא, הוא לפי שלא יאמרו, כל כך אוכלים אותו לתאבון, שהוא על ידי שאוכלים אותו נא, גם \nלא תאכלו מבושל, שאם כן אין ריחו נודף ולא יראוהו המצריים, לכן היה צלי אש גם (שם) \nראשו על כרעיו, שלא יאמרו בשר חיה או דבר אחר הוא, ועוד (במדבר ט,יב) עצם לא ישברו \nבו, כדי שיראו אלהיהם בבזוי העצמות באשפה ואין מציל: \n"},{"index":27,"he":"אות ב: \nלמצות נסוך המים, כתב בספר בראשית דף רס\"א ע\"ב, שהלל הזקן כשהיה שמח שמחת בית \nהשואבה, היה אומר, אם אני כאן שהיא השכינה שנקראת אני, הכל כאן וכו': \n"}]}
