{"id":"kabala-883472653cc7-1-4","bookId":"kabala-883472653cc7","part":1,"torah":4,"title":"אות לט:","hebrewTitle":"אות לט:","segments":[{"index":1,"he":"אות לט: \nמצות כלאים, כתב בספר שמות דף ט\"ו ע\"ב, רבי אבא כשהיה רואה האילן שפירותיו הם \n(עושות) [עוף הפורח], היה בוכה ואומר, אם היו יודעים בני אדם אילן זה מה חכמה רומז, \nהיו מקרעין לבושיהם עד טבוריהם בשביל שנשכחה החכמה מהם, אין לך כל דבר שברא הקדוש \nברוך הוא בעולמו שלא בראו להראות דבר חכמה לבני אדם, כמו שאמר רבי יוסי, יש אילנות \nשנראה בהם חכמה אלהית, כגון חרוב ודקל ופסתק וכל כיוצא בהם, כל האילנות שעושים \nפירות סוד אחד מהם חוץ מן התפוחים, וכל אותם שאינם עושים פירות סוד אחד הם, וכלם \nממקום אחד יונקים חוץ מערבי נחל, וכל העשבים שהם קטנים, הם סוד אחד חוץ מן האזוב \nמאם אחת נולדו, כל עשבי הארץ שנתמנה עליהם שרים בשמים כל אחד ואחד סוד בפני עצמו \nואין האדם יודע, ולכך כתיב (ויקרא יט,יט) שדך לא תזרע כלאים, שכל אחד ואחד נכנס \nבפני עצמו ויוצא בפני עצמו, זה שאומר איוב (איוב לח,לג) הידעת חקות שמים וכתיב \n"},{"index":2,"he":"(ישעיה מ,כו) לכלם בשם יקרא, שאין הקדוש ברוך הוא רוצה לערבבם וקורא לכל שר בפני \nעצמו: \nאות מ: \nוקרוב לזה כתוב בספר דברים דף פ\"ו ע\"ב, בפסוק (דברים כב,ט) לא תזרע כרמך כלאים, כי \nכשברא הקדוש ברוך הוא עולמו, התקין כל דבר ודבר ומנה עליהם שרים עליונים, וכל דבר \nודבר יונק מאותו שר הממונה עליו, וזהו (משלי לא,טו) וחק לנערותיה, כיון שלקח אותו \nחק נקראים חקתי ואלו הן (איוב לח,לג) הידעת חקות שמים כל מי שמערב וזורע מין אחד \nבאחר, גורם לעקור השרים משולטנותם ומכחיש פמליא של מעלה, וזהו רמז (ויקרא יט,יט) את \nחקתי תשמרו שדך לא תזרע כלאים: \n"},{"index":3,"he":"אות מא: \nמעלת כל המצות כתוב בספר שמות דף קס\"ו ע\"א, מי שמשתדל בעולם הזה בעשית המצות, מכל \nמצוה ומצוה נעשית לו נר אחד להדליק בה לעולם הבא, וכל מי שמשתדל בתורה, זוכה לעשות \nאור כדי להדליק את הנר, וזהו (משלי ו,כג) כי נר מצוה ותורה אור, ולכן צריך האדם \nלהשתדל בלמוד התורה ובמעשה המצוה שצריך נר ואור, כי האור אינו מועיל בלא נר, והנר \nאינו מועיל בלא אור: \n"},{"index":4,"he":"אות מב: \nוכתב בספר ויקרא דף פ\"ג ע\"ב, מי שעושה מצוה אחת, אותה מצוה עולה למרום ועומדת לפני \nהאל יתברך ואומרת, רבונו של עולם, אני מאיש פלוני שעשאני, והקדוש ברוך הוא מאותו \nהיום והלאה שם לאותה מצוה שתהיה פקידה להטיב לאיש ההוא שעשאה, והעבירה בהפך, ואם \nחוזר בתשובה, הקדוש ברוך הוא מעבירה ממנו, ועליו כתיב (שמואל-ב יב,יג) גם ה' העביר \nחטאתך: \n"},{"index":5,"he":"אות מג: \nוכתב בספר ויקרא דף קי\"ג ע\"א, כל מי שעושה המצות ושומרם, כאלו עושה שם למעלה, וזהו \nשאמרו ז\"ל כאלו עשאוני, וזהו סוד (שמואל-ב ח,יג) ויעש דוד שם, שלפי ששמר המצות זכה \nלעשות שם ממש: \nאות מד: \nוכתב בספר שמות דף פ\"ה ע\"ב, כי כל המצות הם תלויות בגופו יתברך, יש בראש ויש בעין \nויש באוזן וכיוצא בהם, ואין שום מצוה חוץ ממנו, ולכן מי שפושע במצות התורה פושע בו \nיתברך, ולזה כתיב (ישעיה סו,כד) האנשים הפושעים בי ממש, והקדוש ברוך הוא עצמו מגלה \nעונם במקום שחטאו בו, וזהו (איוב כ,כז) יגלו שמים עונו, זה הקדוש ברוך הוא, ואחר כך \nוארץ מתקוממה לו: \n"},{"index":6,"he":"אות מה: \nמצות עגלה ערופה, כתב בספר בראשית דף ר\"י ע\"ב, שהטעם לפי שכל בני אדם המתים הם \nעוברים ע\"י מלאך המות, זולתי הנהרג, שהקדימו בני אדם להמיתו קודם זמנו, וכשיודעים \nההורג ונעשה בו דין, אין דין למעלה, אבל כאן שלא נודע מי הכהו, יש כח למקטרגים \nלשלוט באותו מקום ולקטרג, ולכן להעביר הדין מאותו מקום ולתקנו מביאים עגלה: \n"},{"index":7,"he":"אות מו: \nמצות ספירת העומר, כתב בספר ויקרא דף צ\"ז ע\"א וע\"ב, שנו בתוספתא כי ישראל אף על פי \nשיצאו משעבוד מצרים, עדיין לא היו טהורים לגמרי, וזהו ספירת העומר, כי כמו שהנדה \nסופרת ימי טומאה, כך ישראל כשיצאו ממצרים ספרו חמשים יום, ולכן הוא הטעם שאין הלל \nגמור בימי הפסח כמו בסוכות, שעדיין אין ישראל שלימים: \n"},{"index":8,"he":"אות מז: \nמצות הציץ, כתב בספר שמות דף רי\"ח ע\"ב, כל אותם עזי פנים, כשהיו מסתכלים בציץ היה \nנשבר לבם, לפי שהציץ עומד על נס, ומי שהיה מסתכל בציץ מתוך הארת השמות הקדושים, \nואותיות הקדושים שבו היה יוצא אור גדול, ועל ידי זה אימה נופלת עליהם וחוזרים \nבתשובה: \n"},{"index":9,"he":"אות מח: \nמצות כופר נפש, כתב בספר שמות דף קפ\"ז ע\"ב, כך היה בתחילה, היו מכניסים כל השקלים \nואחר כך מברכין לישראל ומונים הכופר וחוזרים ומברכים, נמצאו ישראל מבורכים ב' \nפעמים: \nאות מט: \nמצות נשיאות כפים, כתוב בספר במדבר דף קמ\"ז ע\"א וע\"ב, הקשה רבי יצחק, מה טעם אמרו \nאסור להסתכל בכהנים בשעה שהכהנים פורשים כפיהם, כיון שהשכינה אינה נראית כשאדם חי, \nכמו שכתוב (שמות לג,כ) כי לא יראני האדם וחי, והשיב רבי יוסי, משום דשם הקדוש ברוך \nהוא רמוז באצבעות הידים ולכן לא יסתכל. עוד כתב, כי בשעה שנושאים כפיהם היא שעת \nרצון ואין דין באותה שעה, לכן יבקש רחמים. מי שחלם ונפשו עגומה, יאמר רבונו של עולם \nוכו' ויהפך לו הדין לרחמים: \n"},{"index":10,"he":"אות נ: \nטעם שאנו קורין פרשת אחרי מות ביום הכיפורים, בספר ויקרא דף נ\"ז ע\"ב, וזה לשונו, \nמכאן למדנו כל מי שיסורים באים עליו הם כפרת עונותיו, וכל מי שמצטער על יסורי \nהצדיקים, מעבירין עונותיו מן העולם, ולכן ביום כיפור קורים פרשת אחרי מות, כדי \nשישמעו העם ויצטערו על מיתתן של צדיקים ויתכפר להם, וכל מי שמצטער על מיתת הצדיקים \nאו מוריד דמעות, הקדוש ברוך הוא מכריז עליו (ישעיה ו,ז) וסר עונך, ולא עוד, אלא שלא \nימותו בניו בימיו, ועליו הכתוב אומר (ישעיה נג,י) יראה זרע יאריך ימים: \n"},{"index":11,"he":"אות נא: \nטעם הריח במוצאי שבת, כתוב בספר ויקרא דף ל\"ה ע\"א, שמצאו איש אחד וג' ענפי הדס בידו \nוקרבו אצלו, אמרו לו למה זה לך, והשיב, להריח בו כנגד הנשמה שהולכת בליל מוצאי שבת, \nאמרו לו ג' ענפים למה, כנגד אברהם יצחק ויעקב, אני קושרם יחד ומריח בהם שכתוב (שיר \nהשירים א,ג) לריח שמניך טובים, שבזה הריח מתקיים חולשת הנפש באמונה זאת: \n"},{"index":12,"he":"אות נב: \nמצות חליצה, כתב בספר במדבר דף ק\"פ ע\"א, שהטעם שהוא במנעל, על דרך שאמרו, כל מה \nשלוקח המת בחלום מן הבית הוא טוב חוץ ממנעל, והרמז שמונע רגלו מזה העולם, אמנם \nבחיים הוא להפך, כי הרוצה לקיים כל דבר (רות ד,ז) ושלף איש נעלו, רמז שיתקיים בזה \nהעולם עם קנינו, ולכן האשה היא חולצת נעל אחי המת, לרמוז, כי זה האדם שלא בנה בית \nאחיו, וזאת האשה שהיא עטרת בעלה נוטלת אותו הנעל, לרמוז, שהיא מקבלת אותו וכבר נחה \nרוח המת במקומו, וזה הנעל הוא של המת שמקבלת אותו האשה, והוא בהפך מכשהמת נוטל \nהמנעל מן החי: \n"},{"index":13,"he":"אות נג: \nטעם מצות לא תרצח לא תנאף לא תגנוב, שכתוב בהם פסיק, ובלא תענה אין כתוב, כתב בספר \nשמות דף צ\"ג ע\"ב, הטעם שאם כתב לא תרצח בלא פסיק, היה נראה שאסור להרוג אפילו את \nהרשע, ואם כתב לא תנאף בלא פסיק היה נראה אפילו עם אשתו, ואם כתב לא תגנוב בלא \nפסיק, היה נראה שאסור התלמיד לגנוב דעת רבו בתורה, או אסור לדיין לגנוב דעת הרמאי \nבעת עמדו למשפט, לכך כתוב פסיק, לרמוז, יש בדבר אסור ומותר, אבל בלא תענה אין פסיק \nשהוא אסור לגמרי. ואם תאמר, אם כן גבי לא תחמוד יאמר בפסיק לפי שחמוד התורה הוא \nמותר, ויש לומר שכאן עשה פרט (שמות כ,יד) בית רעך, אבל חמוד התורה מותר ואינו מדבר \nבזה: \n"},{"index":14,"he":"אות נד: \nלמעלת בר מצוה, כתב בספר שמות דף צ\"ח ע\"א, כל מי שזוכה לי\"ג שנה והלאה נקרא בן \nלכנסת ישראל, וכל מי שזוכה מעשרים שנה ומעלה נקרא בן להקדוש ברוך הוא, שלמה ע\"ה \nכשהיה בן עשרים שנה אמר (משלי ד,ג) כי בן הייתי לאבי, לאבי הודאי: \nאות נה: \nכתב עוד שם בדף ק\"ו ע\"ב, הקדוש ברוך הוא הטיב עם בני האדם, כשהם בני י\"ג ומעלה מלוה \nעמהם ב' מלאכים השומרים אותו, אחד מימין ואחד משמאל, כשהאדם הולך בדרך טוב כלם \nשמחים עליו ומכריזים לפניו, תנו כבוד לדיוקן המלך, וכשאדם חייב עצבים בו, וזהו שרמז \nהכתוב אצל בעלי תשובה (ישעיה נז,יח) דרכיו ראיתי וארפאהו, שסייעתיו שיעשה תשובה, \nובזה כיון ששב (ישעיה נז,יח) ואשלם ניחומים לו ולאבליו, הם המלאכים השומרים אותו \nשהיו עצבים עליו: \n"},{"index":15,"he":"אות נו: \nענין הנשבע לשקר, כתב בספר שמות דף צ\"א ע\"ב, כשהקדוש ברוך הוא ברא העולם, שם על פי \nהתהום צרור אחד ושמו יתברך חקוק עליו והטביעו בתוך התהום כדי שלא יציפו המים את כל \nהעולם ועוד היום הוא שם, וכשהאדם נשבע באמת, אותו צרור עולה ומקבל אותה השבועה \nוחוזר ומתקיים על התהום, ואותה השבועה מקיימת העולם, אבל בשעה שנשבע לשקר, אותו \nצרור עולה לקבל אותו שקר והמים הולכים ושטים, ואותיות הצרור פורחות בתוך האותיות \nלתהומות ורוצים המים לכסות העולם, עד שרומז הקדוש ברוך הוא לממונה אחר הממונה על ע' \nמפתחות בסוד שם המפורש הקדוש וחוזר והולך אצל הצרור וחוקק בו השם כבראשונה: \n"},{"index":16,"he":"אות נז: \nעונש מוציא מפיו מה שלא שמע מרבו, כתב בספר שמות דף פ\"ז ע\"א, כל מי שמוציא מפיו בשם \nרבו מה שלא שמע ממנו, הקדוש ברוך הוא עתיד להפרע ממנו בשעה שיוצא נשמתו ורוצה להכנס \nלמקומה דוחים אותה, כתיב הכא (שמות כ,ד) לא תעשה לך פסל, וכתיב התם (שמות לד,א) פסל \nלך, כלומר לא תעשה לך פסל, לא תעשה לך תורה אחרת שלא שמעת ולא קבלת מרבך: \n"},{"index":17,"he":"אות נח: \nעונש מדבר לשון הרע, כתוב בספר ויקרא דף נ\"ג ע\"א, אמר רבי חייא, כל המוציא לשון הרע \nנטמאו כל איבריו וראוי להסגר, לפי שאותו הדבור עולה ומעורר עליהם רוח הטומאה, בא \nליטמא מטמאין אותו: \nאות נט: \nמעלת מזכיר שם שמים במעשיו, כתוב בספר ויקרא דף נ' ע\"א, מי שבונה בנין צריך להזכיר \nשם שמים עליו בתחלה ולומר, אני בונה זה לעבודת השם, ואם לאו הרי צד הטומאה מוכן \nלשלוט עליו, זהו (ירמיה כב,יג) הוי בונה ביתו בלא צדק, והוא הדין לכל דבר: \n \n"},{"index":18,"he":"יום שביעי \nמעלת הבריאה: \nאות א: \nכתב בספר בראשית דף ז' ע\"ב, פתח ר' שמעון ובכה, אמר (חבקוק ג,ב) ה' שמעתי שמעך \nיראתי, זה הפסוק אמרו חבקוק בשעה שראה מיתתו [ותחיתו] על ידי אלישע, ולמה נקרא \nחבקוק, לפי שכתוב (מלכים-ב ד,טז) למועד הזה כעת חיה את חובקת בן, ונקרא חבקוק על שם \nשני חבוקין, אחד של אמו ואחד של אלישע הנביא, דכתיב (מלכים-ב ד,לד) פיו על פיו: \n"},{"index":19,"he":"אות ב: \nעוד שם בדף ט' ע\"ב, אמר רבי אלעזר, פעם אחת בא פלוסוף אחד והקשה אלי, כתיב (ירמיה \nי,ז) כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך, וזה חס ושלום גרעון אליו יתברך, \nדמשמע הא בכל חכמי ישראל יש והרי אתם מדייקים כעין זה הדיוק ואומרים (דברים לד,י) \nולא קם נביא בישראל כמשה, בישראל לא קם אבל באומות העולם קם, הכא נמי נימא הכי, בכל \nחכמי הגוים מאין כמוך אבל בחכמי ישראל יש, אמרתי לו, ודאי הוא כן מי מחיה מתים \nהקדוש ברוך הוא, באו אליהו ואלישע והחיו מתים. מי מנהיג השמש, הקדוש ברוך הוא, בא \nיהושע ואמר לו דום, ולא עוד אלא (שמואל-ב כג,ג) שצדיק מושל ביראת אלקים, מיד הלך \nאותו פילוסוף ונתגייר בכפר שחלים והיה אדם גדול ונקרא יוסי קטינאה: \n"},{"index":20,"he":"אות ג: \nכתב בספר בראשית דף ח' ע\"ב, שצריך האדם להשמר מלפתוח פיו לשטן, וזהו (קהלת ה,ה) ואל \nתאמר לפני המלאך כי שגגה היא: \nאות ד: \nוכתב בספר בראשית דף פ\"ה ע\"א, הקשה, וכי יונה היאך היה (יונה א,ג) בורח מלפני ה', \nוהשיב, כי לפי שאין הנבואה שורה אלא בארץ, לכך היה בורח שלא יתגלה אליו: \n"},{"index":21,"he":"אות ה: \nכתב בספר במדבר דף קצ\"ח ע\"א, טעם (יהושע כד,ב. שמואל-א י,יח. ישעיה י,כד. ירמיה \nב,ה) כה אמר ה' שכתוב בכל הנביאים, ובמשה רבינו ע\"ה לא כתב, [אלא מסר נבואתו \nלשומעים בלשון זה הדבר אשר צוה ה' ולא אמר בלשון כה אמר ה'], והשיב, כי שאר הנביאים \nשראו באספקלריה שאינה מאירה כתוב בהם כה אמר ה', כלומר כיוצא בזה מה שאין כן במשה \nע\"ה. אמר הכותב, ואין להקשות ממה שכתוב במשה רבינו ע\"ה (שמות יא,ד) כה אמר ה' כחצות \nוכו', שהרי אמרו בגמרא, שאמר כחצות ולא בבי\"ת, סבר שמא יטעו אצטגניני פרעה, מזה \nהטעם עצמו אמר, כה אמר ה' שעשה עצמו בפני אצטגניני פרעה, כאילו לא ידע באספקלריא \nהמאירה: \n"},{"index":22,"he":"אות ו: \nוכתב בספר דברים דף רפ\"ה ע\"א, טעם למה כל הנביאים אמרו שיר בלשון זכר, ומשה רבינו \nע\"ה אמר שירה שהוא לשון נקבה, והשיב, כי אדרבה משה רבינו ע\"ה עלה במדרגה והתחיל \nמלמטה למעלה והם ירדו מלמעלה למטה: \nאות ז: \nבספר דברים דף ר\"פ ע\"א כתב, כי נבואת (ישעיה נב,יג) הנה ישכיל עבדי, על משה רבינו \nע\"ה נאמרה: \n"},{"index":23,"he":"אות ח: \nכתב בספר ויקרא דף ח' ע\"א, כי בנביאי האומות מצינו שכתוב (במדבר כב,ט) ויבא אלקים \nאל בלעם, ובנביאי ישראל אין כתוב כן, והשיב, כי אלקים זהו רמז על השרים, כי הקדוש \nברוך הוא מוסר הע' אומות וכל הארצות לשבעים שרי מעלה, וישראל וארץ ישראל לקח לחלקו, \nזהו שכתוב (דניאל ט,יט) כי שמך נקרא על עירך ועל עמך: \nמעלת השם יתברך: \n"},{"index":24,"he":"אות א: \nכתב בספר שמות דף רע\"א ע\"א, בשם ספר הבהיר, ומנא לן דהקדוש ברוך הוא אקרי שמים, \nשנאמר (מלכים-א ח,לב) ואתה תשמע השמים. אטו שלמה ע\"ה מתפלל אל השמים, אלא שנקראו על \nשמו, ושמים שם הקדוש ברוך הוא: \nאות ב: \nעוד בספר בראשית דף רל\"ב ע\"א, פתח רבי יהודה ואמר (בראשית מח,טז) המלאך הגואל, זה \nהמלאך הוא גואל העולם ושומר בני האדם, לפעמים נקרא זכר ולפעמים נקרא נקבה, כשהוא \nמריק ברכה ורחמים נקרא זכר כמו הזכר המשפיע, וכשהוא מלא דין נקרא נקבה, כמו הנקבה \nשהיא מלאה מן העובר: \n"},{"index":25,"he":"אות ג: \nעוד בספר בראשית כתב בדף רמ\"ז ע\"ב, רמז שאסור לאדם בבקר שיאכל קודם שיברך להקדוש \nברוך הוא, וכן לא יברך לחברו קודם, וזהו (בראשית מט,כז) בבקר יאכל עד, רמז לקרבן של \nשחר שהוא של הקדוש ברוך הוא שנקרא (ישעיה כו,ד) עדי עד, ואחר כך תקריבו את קרבנכם, \nשהוא יתברך מחלק ומריק ברכה לעליונים ולתחתונים: \n"},{"index":26,"he":"אות ד: \nעוד כתב בספר שמות דף כ\"ו ע\"ב, וזה לשונו, (דברים ד,לט) וידעת היום והשבות אל לבבך, \nכי ה' הוא האלקים אמר, לבבך ולא לבך, רמז כי ממה שאתה רואה שיש באדם אחד ב' יצרים \nיצר הטוב ויצר הרע, תדע ותבין כי ה' שהוא מדת הרחמים, הוא עצמו האלקים שהוא מדת \nהדין ואינו כמו שחשבו הפלוסופים שפועל הטוב אינו פועל הרע: \nוכתב בספר בראשית דף י\"ב ע\"א, לידע שיש אלוה גבוה מעל גבוה וליחדו בשש צדדים \nעליונים, וזהו רמז שש תיבות בפסוק (דברים ו,ד) שמע ישראל, ואחר כך לרוממו בשש צדדים \nאחרים, שש תחתונים למטה וזהו רמז שש תיבות אחרות ב' ש' כ' מ' ל' ו': \n"},{"index":27,"he":"אות ה: \nעוד בספר בראשית דף צ\"ב ע\"ב, (תהלים קיט,סב) חצות לילה אקום להודות, הקשה דהוה ליה \nלמימר בחצות לילה, והשיב, כי להקדוש ברוך הוא היה מדבר שנקרא חצות לילה, על שם \nשבאותה שעה נכנס עם הצדיקים בגן עדן להשתעשע: \nאות ו: \nעוד בספר בראשית דף קכ\"ד ע\"ב, מדרש הנעלם (תהלים מד,כג) כי עליך הורגנו כל היום, \nאמר רב נחמן, כל המוסר נפשו בזה הכתוב מעלה עליו ה' יתברך כאילו נהרג עצמו עליו \nונוחל ארבע מאות עולמות [לעולם הבא]. אמר רב יוסף והא תנן מאתים, [אמר רב נחמן \nמאתים] על התורה ומאתים על שמסר נפשו בכל יום על קדושת שמו יתעלה: \n"},{"index":28,"he":"אות ז: \nבספר בראשית דף ר\"ט ע\"ב, מי שמקנא להקדוש ברוך הוא, אין מלאך המות יכול לשלוט עליו \nכשאר בני אדם ומתקיים בו השלום, ראיה מפנחס ע\"ה: \n \nיום שמיני \nמעלת הצדיקים: \nאות א: \nכתב בספר דברים דף רס\"ג ע\"ב, גדר האהבה שימסור האדם נפשו על קדושת שמו כאברהם, מכאן \nלמדנו, מי שאוהב להקדוש ברוך הוא, הוא מקיים י' הדברות וי' נסיונות שנתנסה אברהם \nאבינו ע\"ה, כל נסיון מכוון כנגד דבור אחד: \n"},{"index":29,"he":"אות ב: \nכתב בספר במדבר דף קי\"ח ע\"א, כתוב אחד אומר (תהלים ק,ב) עבדו את ה' בשמחה, וכתוב \nאחד אומר (תהלים ב,יא) עבדו את ה' ביראה, כאן בזמן שבית המקדש קיים בשמחה, וכשאין \nבית המקדש קיים שאסור לשמוח ביראה: \nאות ג: \nכתב בספר שמות דף י\"ט ע\"א, כשהקדוש ברוך הוא מרחם על ישראל, מביא למדת הדין וכופהו \nומרחם עליהם, והיינו דתנן, שהקדוש ברוך הוא מוריד ב' דמעות לים הגדול, מה הם, תנא \nבעשרה כתרי המלך יש שתי דמעות והם שתי מדות דין שהדין בא משתיהם, כמה דאת אמר \n(ישעיה נא,יט) שתים הנה קוראותיך, וכשהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו, מורידם לים \nהגדול שהוא ים החכמה להמתיקן, והופך מדת הדין לרחמים ומרחם עליהם: \n"},{"index":30,"he":"אות ד: \nעוד כתב שם בע\"ב, אמר רבי יוסי (זכריה יד,א) הנה יום בא לה', וכי כל הימים אינם \nשלו, אלא אמר רבי אבא, מלמד ששאר הימים ניתנו לשרים ואותו יום אינו של השרים אלא של \nהקדוש ברוך הוא, לעשות דין בעובדי עבודה זרה, לכך כתיב (ישעיה ב,יא) ונשגב ה' לבדו \nביום ההוא: \n"},{"index":31,"he":"אות ה: \nעוד כתב בספר שמות דף פ\"ז ע\"ב, בפרשת לא תשא, אמר רבי שמעון בר יוחאי, אין ברכתו של \nהקדוש ברוך הוא שורה על ריקם, מנא לן מאלישע, שאמר לשונמית (מלכים-ב ד,ב) מה יש לך \nבבית, ולזה אסור לאדם לברך על שלחן ריקם, ולכן צריך האדם לסדר שלחנו בלחם אחד יותר \nלברך עליו: \nמעלת המלאכים: \n"},{"index":32,"he":"אות א: \nכתב בספר שמות דף קע\"ט ע\"א, ספרא דצניעותא, (בראשית ה,כב) ויתהלך חנוך את האלהים \nולא את ה'. ואיננו בשם זה, כי לקח אותו אלהים להקרא בשמו: \n"}]}
