{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-108","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":108,"title":"קטע 108","hebrewTitle":"קטע 108","segments":[{"index":1,"he":"עליהם שבע מצות בני נח כמשז\"ל על ראה וייתר גויים התיר ממונם לישראל על שלא קבלו \nשבט מצות ב\"נ, וז\"ש כי תצא למלחמה על אויביך שהוא כשלא השלימו כנז' ואז ונתנו ה' \nאלקיך בידך להורגם בידים אבל הממון מותר לך ושבית שביו כנ\"ל ולא נאמר בזה גזל הגוי \nאסור וכמ\"ש שם ואכלת את שלל אויביך וזה לסיבה הנז':\nאו ירצה במה שנודע כי אין אומה נופלת עד שתפיל שרה תחלה. כמ\"ש ופקדת על צבא המרום \nבמרום ואח\"כ ועל מלכי האדמה באדמה. ואם לא כן אין כח ביד ישראל להרוג מלכי כנען עד \nשנפלו שריהם במרום וכמשז\"ל על ראה החילותי תת לפניך וכו' מלמד שהראהו שר של אמורים \nכפות לפניהם וכו', ואמנם יתכן יהיו בהם שתי סברות הא' מכחשת ענין זה כי בכח יגבר \nאיש ואומה על חבירתה ולא בשמים היא והב' כי גם שיודו כי השר נופל למעלה על ידי \nהשי\"ת אמנם בארץ הנה לגבורים המלחמה והם המנצחים יען אינם גבורים כמותם לכן רצה \nהשי\"ת להכחיש את ישראל ולהודיעה כי גם שתי המלחמות העליונה והתחתונה הכל בידי שמים \n"},{"index":2,"he":"ולא בחרבם ירשו ארץ. ומכש\"כ שרי המרום במרום, וז\"ש כי תצא למלחמה כי אין בידך זולת \nהיציאה כי המלחמה עצמה להשי\"ת היא כנ\"ל וז\"א למלחמה כלומר כי אחר המלחמה הידועה \nהקודמת במרום להפיל השר כנ\"ל אז אתה יוצא על אויביך הם שנים העליון והתחתון ואז \nונתנו ה' אלקיך את השר שלהם בידך כמ\"ש ראה החילותי תת לפניך וכו' וגם האומה התחתונה \nלא בידיך הם ורק ושבית שביו של השר הנ\"ל כי כבר היו שבויים בידו ובנפול הוא יפלו הם \nמאליהם כי לא גבורים הם עושי המלחמה רק כשבויים חלשי כח כי השר שלהם אשר הי' ממשיך \nלהם כח עליון נפל ונפלו גם הם וא\"כ הכל בידי שמים ואתה לא עשית מאומה כי קימחא \nטחינא טחנת כי בנפול השר הנה אומתו שהיו עבדים לו תמשיכם אליך בנחת שלא ע\"י מלחמה \nכלל. וא\"ת איך השי\"ת יפיל השרים העליונים הרוחניים בעבוריכם לז\"א ונתנו ה' אלקיך \nבידיך כלומר הנה בהנחל עליון גוים תחת השבעים שרים הנקראים אלקי העמים כנודע והשי\"ת \n"},{"index":3,"he":"לקח לנחלתו ישראל עמו ומכיון שהוא ית' אלקיך ביחוד שליט עליך ובחר בך מכל העמים \nכאשר תהי' זכאי ועושה רצון קונך יכניע את אלהי העמים כי ה' אלקיך הוא אלהי אותם \nהאלהים ואדון על אותם האדונים ושליט עליהם להכניעם וז\"ש שם הויה כי הוא בפרטות שליט \nעל ישראל ואלהיו כמו שנתבאר על כי חלק ה' עמו ועל כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו וכו' \nמשא\"כ במלחמות השבעים אומות זו בזו כי אין שר אומה אחת יכול להפיל שר אומה אחרח עד \nיעמדו שניהם לדין לפניו ית' כנזכר בספר דניאל והנה שר מלכות פרס בא וכו' כי בידו \nלגדל ולחזק לאשר יחפוץ:\nאו מלת שביו יחזור אל השי\"ת הנז' באומרו ונתנו ה' אלקיך בידיך. והענין כי שמא תאמר \nכל שבעים אומות הם ברואיו ית' ורחמיו עליהם וכאשר יפיל השי\"ת לאלהי איזה שר של איזה \nאומה יקח אח\"כ את האומה נחלקו עם ישראל ולא ימסרם בידינו לז\"א דע כי אחר יתן השי\"ת \nאת השר בידיך אח\"כ ושבית אתה את האומה שלו כי שביו הם של השי\"ת ששבאם מידי השר ההוא \n"},{"index":4,"he":"יעבדים שבויים הה בידו עתה ומסרם בידיך ושבית את שביו הנז' של השי\"ת ואל תירא כי \nיקחם לנחלתו גם הם כמוך כי שביו הם ולא עמו ונחלתו ח\"ו כי מאס בהם מזמן דור הפלגה \nבהנחל עליון גוים:\nאו ירמוז באומרו כי תצא כי אין זו הודעה של השי\"ת המלחמה רק אזהרה וצווי אל היוצא \nלמלחמה כי בצאתו יצטרך לשים בדעתו ובכוונתו כי לה' התשועה והוא הנותן לו כח לעשות \nחיל ואם ככה אתה עושה כאשר תצא למלחמה שתחשוב כי אין בידך זולת היציאה לא המלחמה \nעצמה כנ\"ל אז ונתנו בידך וזה לסיבת היותו ה' אלקיך משרה שכינתו עליך בזכות בטחונך \nבו כנז' לכן יתן את השר בידיך וגם אח\"כ ושבית שביו של השי\"ת כי הוא אשר שבאם מיד \nהשר שלהם ואת קמחא עחינא טחנת כנז' ומלת שביו חוזר אל השי\"ת, וראית וכו' בא לתרץ \nקושיא גדולה בזה איך יתיר להם השי\"ת ביאת יפת תואר גויה בהכרח כי הוא עון פלילי. \nואף אם רז\"ל השיבו לא דברה תורה אלא כנגד יצה\"ר אינו טעם מספיק כי הרי גם בישראלית \n"},{"index":5,"he":"פנויה ארז\"ל ימות ואל ידבר עמה מאחורי הגדר דיבור הקל שאין בו שום איסור כלל מן \nהתורה והנה הוא בסכנות נפשות הדוחה שבת החמורה וכמשז\"ל בלשונם ימות ואל ידבר וכו'. \nואין יצה\"ר גדול מאותו אשר גרם לחשוק בה והביאו לידי סכ\"נ לז\"א וראית בשביה ירצה כי \nאיסור ולא תתחתן בם הוא כי יסיר את בנך מאחרי בהיותה היא במעלתה ואתה במעלתך אבל \nבזה שהיא נכנעת ושבוייה בידך ואדרבה השי\"ת נתנך עליון עליה איך תסיר את בניך מאחרי \nהשי\"ת לעבוד את אלהי האומה ההיא שלא הצילה מידך ואדרבה כיון שהיא שבויה בידך ראוי \nלהתיר לך ביאתה אולי עי\"כ תתפתה לחזור גיורת באמור אליה כי תקחנה לך לאשה גברת \nבביתך וז\"ש ולקחת לך לאשה ע\"ש העתיד לא בפועל עתה עד אחר כל המעשים כנודע:\nאו יתן טעם אחר והוא במה שקדם ונתנו ה' אלקיך בידיך כי יצאתה מידי טומאת גוית כיון \nשהי\"ת עצמו נתנהו לך בידיך והכניסו תחת כנפי השכינה והרי היא קנוי' לך קנין הגוף \n"},{"index":6,"he":"כשאר כל השלל והמטלטלין וז\"ש ושבית שביו שהם השלל והמלקוח של האומה ההיא וראית \nבכללות השביה ההיא אשת יפת תואר כי גם הושווית לשאר שבית הממון וקנין כספך היא ע\"ד \nהעבד הכנעני גוי גמור כאשר הכהן יקנהו קנין כספו אוכל בתרומה אשר גם הישראל הצדיק \nחייב עליה מיתה גם זאת כך היא ובתואנה קטנה בטענת התגברות היצה\"ר כמשז\"ל יספיק \nלהתירה לביאתה הראשונה. אף אם עדיין לא נתגיירה לגמרי ע\"ד האמור בקנין כספו של כהן \nכנז'. גם ירמוז במה שהשווה אותה לשאר השיבה והוא כי הנה מצינ'ו גם בשאר שבית הממון \nדברים האסורים מן התורה כגון נבלות וטריפות וכתלי דחזירי שהותר להם בעת המלחמה \nוטעמם הוא יען נכנסו ביד ישראל הותר להם אף שיהי' שם קצת תואנה והוא אם ירעב ולא \nימצא מה יאכל כמ\"ש הרמב\"ם פ\"ח מהל' מלכים וכמו שכתב בעל ספר כסף משנה דהיינו היכא \nדליכא היתרא כגון אם ירעב ואין כוונתו לאמר במסוכן מחמת רעבון דהוי סכ\"נ והותר אף \n"},{"index":7,"he":"למי שאינו בחלוצי צבא מלחמה וכמו כן ענין האשה הנה האיש ההוא במלחמה ואין שם אשתו \nלבא עליה ולכן התגבר היצה\"ר עליו והתירו לו היפת תואר כי ירעב ע\"י התגברות תאוות \nהיצה\"ר עליו ולהורו' כי לא דברה תורה אלא כנגד יצה\"ר כנ\"ל לכן כתב אשת יפ\"ת כי \nלהיותה יפת תואר ובפרט בהיותך במלחמה רחוק מביתיך יתגבר יצרך עליך וע\"כ וחשקת בה:\nוע\"ד רמז ידבר בהיות האיש גדול בר עונשין בן י\"ב שנה כי אז יוצא למלחמה על יצרו \nאויבו מלך זקן וכסיל אשר מלך עליו י\"ג שנה וכמ\"ש עיר קטנה וכו' ועמו שס\"ה שלוחים \nכמנין ימי השנה כמ\"ש בספר הזוהר וגם רמ\"ח אחרים כמנין רמ\"ח אבריו ושס\"ה גידיו ונתנו \nה' אלקיך בידיך את היצה\"ר מלך אויביך ובזה נכנעו משרתיו ואז ושבית את רמ\"ח אבריך \nושס\"ה גידך שהי' י\"ג שנים שבויים תחת ידו חשבם מידו להכניעם תחת ידיך ליראת שמים, \nוראית בכלל השביה הנז' את הנשמה הנקראת אשת יפת תואר כמו שיתבאר כנודע כי הנפש \n"},{"index":8,"he":"והרוח צרורים בגוף ע\"כ. משא\"כ בנשמה כי כעת שיחטא האדם מסתלקת ממנו ברצונה וחפצה \nוהנה אינה יפת מראה כי לראיית עיני האדם כעורה היא כי איננה נותנת שכר בעה\"ז אמנם \nהיא יפת תואר שהוא יופי האמיתי העקרי אבל היצה\"ר הוא יפת מראה שית זונה נותנת שכר \nתיכף ומיד אבל הוא כעורת תואר בעלת מומין. ואין צורך טורח גדול לקנותה אף כי רבה \nוגדולה אמנם וחשקת בה בחשק יוכל האדם להמשיך נשמתו אליו בסוד הבא לטהר ברוחו ונפשו \nמסייעין אותו בנשמה כנז' בספר הזוהר פרשת נח ואז ולקחתה לאשה לך כדמיון הבעל \nהמשתעבד למזונות אשתו כן תשתעבד לזון אותה מזון רוחני שהוא עסק התורה ומצות גם יש \nלה דמיון אחר כענין האשה המשרתת בעלה גה היא תשרת בכל עוז להמשיך לך חיים מלמעלה \nכנז' בפרקי ר' אליעזר וזהו סוד ראה חיים עם האשה אשר אהבת בסוד וחשקת בה וכו' \nולהבינך רזי תורה כמ\"ש ונשמת שדי תבינם והנה הנשמה עד עתה היתה חוצה לך ועתה צריך \n"},{"index":9,"he":"שתביאנה אל תוך ביתך היא הגוף בית מדור הנשמה. גם ירמוז אל חלל הלב בסוד בכל לבבך \nבשני יצריך הם שני ביתי\"ן שני בתי חללי הלב לב חכם לימינו הוא היצה\"ט ולב כסיל \nלשמאלו הוא היצה\"ר והבאתס אל תוך ביתיך אל הנשמה תוך אמצעות חלל ימין של הלב כנ\"ל \nותגלח בראשונה' שערות הראש והצפרנים שהם המותרות שגדלו עמו בשטות מדס נידות שברחם \nהאשה כי ע\"כ הוולד יוצא שערו שלם וצפרניו גמורים וזה רמז של עזיבת החטאות אל השב \nבתשובה ואח\"כ והסירה מכל וכל את כל עסקי חומר הגוף אף הצריכים הנקראים שמלת שביה כי \nהגוף שמךה ולבוש אל הנשמה והשמלה הזו הוא אשר היתה שבויה ביד היצה\"ר כנ\"ל וזהו \nוהסיר' את שמלת שביה מעליה מדרגה אחר מדרגה ואז וישבה תושב גמור בביתך הנז' משא\"כ \nתחלם כי היתה שם כאורח הולך בלתי יושב. ואחר התשובה יתמרמר ויבכה מלב ונפש ענ \nחטאותיו שהכעיס להקב\"ה ושכינת עוזי שעליהם כתיב שמע בני מוסר אביך וכו':\n"},{"index":10,"he":"או ירמוז אל עזיבת תורה שבכתב ותורה שבע\"פ הנקראים אביו ואמו כנודע וז\"ש ובכתה את \nחביה ואת אמה ועיקר התשובה הזו להיותם מקובלת תהי' בחודש אלול הנק' ירח ימים \nהנוראים כי אז תפלתך נשמעת ושערי תשובה פתוחים כמ\"ש דרשו ה' בהמצאו ובסוד אני לדודי \nודודי לי ר\"ת אלול כי אז נהפך הקב\"ה ידיד ואוהב אל האדם השב בתשובה ובס\"ת ד' יודין \nכנגד ארבעים יום שמן אלול עד יוה\"כ. ואחר יום הכיפורים בא חג האסיף לאוף את הנשמה \nהנקרא אשתו כנ\"ל ואז נקרא חג שמחתינו שמחת חתן וכלה ואז זמן הנשואין תבא אליה ותקרא \nבעל נשמה שליט עליה וז\"ש ובעלתה וגם היא ברצונה תרצה והיתה לך לאשה כנ\"ל וזה ביום \nשמחת תורה כי אז הש\"י חתן ישראל הנקראים כלה כנודע גם האדם שואב נשמתו כמשז\"ל למה \nנקרא שמחת בית השואבה שאז הי' שואבין רוח הקודש ירמוז אל ענין הנשמה כי זולתה לא \nישיג האדם רוח הקודש, והם הז' ימי חופה הם ז' ימי סוכות מקדימין אל החופה הנעשית \n"},{"index":11,"he":"ביום שמחת התורה הוא הכתובה והתנאים שבין החתן והכלה הקב\"ה וישראל כדרך יעקב ורחל \nשהקדימו ז' ימי חופתה לעבודתו בעבורה, והי' אם ח\"ו תחזור לסורך ולא חפצת בה ושלחתה \nלנפשה ירצה אני מבקש ממך שלא תחטא במזיד ולהכעים כי עי\"כ תגרום עונש לנשמה אמנם \nושלחתה לנפשה ולא תשתעבדה תחת חטאותיך בשני אופנים. הא' ומכור לא תמכרנה תחת היצה\"ר \nבכסף בשביל הנאות וכסופים ותאוות גופך והב' לא תתעמר ותשתעבד בה וזה יהי' בהיותך \nחוטא להכעיס כנ\"ל כי די לך באשר תחטא במזיד לתיאבון בלבד כאשר לא תמצא היתר כי בזה \nאתה מענה אותה וז\"ש תחת אשר עניתה ויספיק לה עינוי הזה ולא תגרום לה ג\"כ עונש בעה\"ב \nוזה אם תחעא להכעיס וכמשז\"ל אם רואה אדם שיצה\"ר מתגבר עליו ילבש שחורים וילך למקום \nשאין מכירין אותו ויעשה מה שלבו חפץ:\nאו ירצה והי' וכו' במ\"ש בספר הזוהר וכבר כתבנוהו למעלה כי הנשמה איננה צרורה בצרור \nהגוף ומסתלקת מן האדם בעת שחוטא זאומרת סורו נא מעל אהלי האנשיה הרשעחפ האלה וכו'. \n"},{"index":12,"he":"וז\"ש והי' אם לא חפצת בה תגרום כי תשלחנה מעליך בסוד שלח תשלח את האם זו הנשמה ואת \nהבנים תקח לך אלו רוח ונפש האמנם שתחשוב לעכבה ולמוכרה ברשו' היצה\"ר והנאותיו ומכור \nלא תוכל למוכרה בכסף כנ\"ל גם לא תוכל לעכבה ולהתעמר בה ולהשתמש בה בזמן שאתה חוטא \nכי הנשמה מסתלקת מעצמה ברצונה, והטעם הוא תחת אשר עניתה ירצה הנה הנפש ניזון מן הדם \nהחומרי כמ\"ש כי הדם הוא הנפש וע\"כ כתיב נפש כי תחטא גם הרוח נקרא לפעמים רוח טיווים \nוכמ\"ש דוד ורוח נכון חדש בקרבי מכלל דאיכא רוח שקר ושניהם ניזונין ונהנים מחטאות \nהאדם משא\"כ הנשמה שכשהאדם חוטא יושבת בתענית ומתענ' ואין לה מזון כלל כי אם מן \nהתורה והמכות ובראותה זה מוכרחת הוא להסתלק ממך וכמ\"ש ושלחת לנפשה וכו' וז\"ש תחת \nאשר עניתה:\nאו ירמוז כי תצא וכו' כאשר האלהים אינה לידן שתעורר מחשבותך לשוב אל הש\"י ותצא \nלמלחמה הידועה האמיתית עם היצה\"ר וסיעתו הנקראים אויביך באמת כי כל ישעם להפילך \n"},{"index":13,"he":"ברשתם אל תדאג איך תוכל להלחם עמו כי אין הקב\"ה שואל מעמך כי אם שתשוב לך לצאת ולה' \nהישועה ונתנו בידך ואח\"כ ושבית שביו של היצה\"ר הם רמ\"ח אבריך שהי' שבויים בידו \nומאליהם יפלו שארית סייעתו הנקראים אויביך כנ\"ל, ובכלל השביה הנז' וראית החומר שלך \nהנקרא אשת הנשמה לשרתה כנודע ולא תוהו בראה ואדרבה היא יפת תואר כמ\"ש הוא עשך \nויכוננך מלמד שהקב\"ה ובית דינו נתייעצו על כל אבר ואבר שיהי' מתואר ביופי התיקון \nוזה יורה כי הקב\"ה חפץ גם בחומר לתת לו חלקו ולא לענותו כדרך שהי' הלל הזקן אומר \nבלכתו לבית המרחץ שהי' הולך לגמול חסד עמו ומסיבה זו וחשקת בה שלא לדחותו לגמרי לא \nמסיבת רשע ח\"ו להיותו יפה מראה לתור אחר עיניך כי אם להיותו יפה תואר ברצונו ית' \nוזה הותר לך לקחתה לך לאשה משרתת את בעלה הנשמה לשתוכל לעבוד את הש\"י ולא להנאת \nהעוה\"ז כי אז תהי' הנשמה אשת הגוף ונגרר אחריה, ולכן והבאתה אל תוך ביתך של הנשמה \n"},{"index":14,"he":"כמ\"ש כי הולך אדם אל בית עולמו ולא תניחנה בביתה שהיא העוה\"ז גם ביתך הם בתכנ\"ס \nובת\"מ ותדמה בעוה\"ז כאורח ולא כבעל הבית ותגלח שער ראש הגוף הם השרשים חומריים שלו \nגם תחתוך צפרניה הם הם המותרות מתאוות העוה\"ז שהם כדמיון הצפרנים ודי לך במוכרח, \nואותם בגדים הצואים שהי' לה בהיותם שבויה תחת היצה\"ר תסירם והסירה את שמלת שביה \nמעליה ע\"ד הנאמר ביהושע בן יהוצדק הסירו הבגדים וכו' ואח\"כ תוכל לשבת בביתך האמיתי' \nכי אז תלבש מחלצות הנקרא חלוקא דרבנן ותחווד' בצום ובכי על הרע הנמשך לה מסיבת \nהיסודות החומריים אשר משם חוצבה והם אביה ואמה וז\"ש ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים \nחודש אלול הנועד לימי תשובה טרם בא יוה הדין ראש השנה כנודע וכאשר יושלמו כל התנאים \nהאלו תוכל אח\"כ לבא אליה והשתמש עמה בדברים החומריים המוכרחים כנ\"ל ותהי' אתה בעלה \nוהיא תהי' לך לאשה ולא תתגבר עליך. והי' אם מרוב תשוקתך בתשובה יבואו ימים אשר אין \n"},{"index":15,"he":"לך חפץ כלל בחומר אפי' במוכרח כענין מ\"ש רבינו הקדוש לא נהנתי אפי' באצבע קטנה אז \nושלחתה לגמרי לסיבת נפשה המורכבת עליה כי היא החשובה ולא תחוש אליה כלל כי אדרבה \nהחומר תחזור לשוב במדרגת נפש רוחניות ולכן הזהר ומכור לא תמכרנה ותמסרנה ביד היצה\"ר \nעוד כבראשונה בסיבת תגבורת תאוותך בהבלי עולם החומר דז\"ש בכסף מענין נכספה וגם כלתה \nנפשי ולא תחזור עוד להשתמש בה ולהתעמר כמתחלה בדבריה חומריים תחת אשר כבר עניתה \nוסגפת בתענית מכל מיני חומר וכבר נזדככה לרוחנית לא תשוב למוכרה ביד החומר כנ\"ל:\nאו ירצה וראית בשביה ירמוז כי גם כי ראוי לצאת למלחמה עם היצה\"ר לא תדחהו לגמרי כי \nצריך הוא לפריה ורביה כאשר אירע לאנשי כנסת הגדולה שתפסו את היצה\"ר ולא אשתכח ביעתא \nלחולה ולכן אם בשביה ההיא תראה ענין האשה לצורך פריה ורביה אשר על זה תקרא יפת תואר \nולא לענין ניאוף כי זה נקרא יפת מראה ולסבת פרי' ורבי' לבד וחשקת בה לקיים המצוה \n"},{"index":16,"he":"הנה זה הותר לך אמנם נא יספיק בתנאי הנז' בלבד דא\"כ הותרה לך הקדשה בלי קדושין \nוכיוצא אבל צריכין אליך תנאים רבים. הא' ענין הקדושין הנק' לקוחין וז\"ש ולקחת וטוד \nצריך שיהי' משמען שהיא ניקחת לך לאשה ולא שהוא ניקח לה לאיש כנודע על הריני אישך \nאינה מקודשת וז\"ש לך לאשה ואחר הקדושין צריך עוד ענין החופה להתייחד עמך אל תוך \nביתך וזה שכחב והבאתה אל תוך ביתך וכו'. אמנם ענין זה החופה הוא לצורך ביאה ולכן \nצריך עוד שבתחלה תספור ימי שימור ובסופה וגלחה את ראשה וצפרניה כנזכר בספר הזוהר \nשצריכה האשה לגלח השער והצפרניים דאתרביאו בזמן ימי נדתה וליבונה ואחר טהרתה \nוטבילתה אא תכנס לחופה אל תוך ביתך כנז' ואז יש לה יתרון כי אם תצא מרשות אביה \nלענין נדר ולענין מציאתה ומעשי ידיה כי עד אז היתה בשבייה ביד אביה אם רצה למוסרה \nלמנוול ומוכה שחין כמשז\"ל ועתה תסיר את שמלת שביה מעליה ולא עוד אלא שעוד אינה \n"},{"index":17,"he":"רשאיה ללכת תמיד לבית אביה כנתחלה שלא ברשות בעלה, ולכן עתה בעת פרידתה מבית אביה \nובכתה את אביה ואמ' ירח ימים שהם זמן ימי הנשואין כמשז\"ל השוכר ביתו לנשואין אין \nפחות משלשים יום כדי להכין לצורך הנשואין וזמן של הנשואין ואחר ימי הנשואין כנודע \nוזה כדרך הנפרדין מקרוביהם לארץ אחרת כי אז בוכים זה עם זה על פרידתם כענין נעמי עם \nשתי כלותיה רות וערכה ותשאנה קולן ותבכינה ואחר כל התנאים הנ\"ל תבא אליה ובעלתה \nתהי' הביאה לשם היותך בעלה ואז נגמרה לקוחיה והיתה לך לאשה גמורה לירושה ולטמא לה \nולכל הדינין כנודע, והי' אם ח\"ו לא חפצת בה ושנאתיה כי לא תמצא חן בעיניך אל יארע \nלך כענין עולי גולה בזמן מלאכי שהי' מניחין אותן עגונות ונושאות אחרות עליהם אמנם \nושלחתם לנפשה בגט פטורין כמ\"ש כי שנא שלח וכו' כי אולי אין זו בת זוגך לנפשך \nותניחנה לילך להנשא עם נפשה בת זוגה כי לסיבה זו יש ביניכם שנאה כנודע וא\"ת הרי \n"},{"index":18,"he":"קניתה בקדושין ובכסף והרי היא כשפחה ואמכרנה לאחר בכסף עד שירצני במעות ככל אשר \nאחפץ לז\"א ומכור וכו' כי אעפ\"י שהאשה נקנית לך בכסף אינה יוצאת בכסף בשטר גט ואינה \nכענין האמה העבריה והשפחה שיוצאה בכסף כעין שנקנית בכסף, גם אל תטעון באופן אחר \n"}]}
