{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-110","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":110,"title":"קטע 110","hebrewTitle":"קטע 110","segments":[{"index":1,"he":"בתרומות ומעשרות ושאר מצות שבתבואות הארץ שיש בהם סך גדול לפעמים וגם הם שבת פירוח \nהארץ הניתנים לכהנים כמו הבכורים. ואמנם בתחילה נבאר על דרך סמיכות הפרשיות כי \nנתכוון לרמוז אל משז\"ל כי ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ תיכף להשים מלך כמפורש \nכי תבא אל הארץ ואמרת אשימה עלי מלך וכו' ולהכרית זרעו של עמלק ולא נתפרש זמנה לכן \nסמך אליו זכור את אשר עשה לך עמלק ואימתי יהי' זה והי' זה כאשר תבא אל הארץ וכו' \nתיכף:\nאו ירצה ביותר דקדוק ענין הסמיכות והוא כי למעלה הזכיר מצות זכירת עמלק הכפולה זכור \nואל תשכח ונשתנית מכל שאר המצות ולא עוד אלא שבשאר מלחמת גויי הארץ לא נצטוו כך. \nואמנם הסיבה היתה מה שאמר הכתוב אשר קרך בדרך ופרשוהו רז\"ל מלשון קרירות משל לאמבטי \nרותחת וכו' כמ\"ש ראשית גוים עמלק ירצה ראשית גוים הנלחמים עם ישראל הי' עמלק ולא \nעוד אלא שהי' מלחמתם בראשית כניסתם שהוא היתה אחרית ותקוה של ישראל בסוף צרותיהם \n"},{"index":2,"he":"בגלות מצרים וכל הגלות לא סבלו אלא כדי לרשתה כמשז\"ל עם שזה הי' תנאי חלוק יעקב \nועשו בארץ כנען והר שעיר ועמלק נין עשו שטם לזרע יעקב מליכנס לארץ ועבר על תנאי \nהאבות ולכך נצטוו ישראל להזכיר מיחוי שמם לעולם לא תשכח לפרסם הנס הגדול הזה מדור \nדור כמו כן נצטוו בהבאת בכורים בכל שנה לשבח להש\"י שהנחילם הארץ היפך מרצון עמלק \nוכמו שעמלק ראשית גוים כמו כן ולקחת מראשית וכו' מדה כנגד מדה וגם טעונין פרסום רב \nוקריאת פסוקים כנגד זכור אל תשכח הנאמרי' בענין עמלק. ואמר והי' כי תבא ירצה ירא \nאני פן יארע לך אחר שתבא אל הארץ אותה אשר לא לקחת אותה בכוחך הגדול כי ה' אלקיך \nהוא הנותנה לך לא בצדקתך כמ\"ש פרשת עקב רק נחלה ר\"ל דרך נחלה וירושת נחלת אבותיך \nוכמ\"ש שם ולמען הקים את הדבר אשר נשבע לאבותיך ואתה לא כן תחשוב אבל תאמר בלבבך כי \nבחרבך ירשת ארץ וז\"ש וירשתה ומה גם אחר תתיישב בה זמן רב שכוח תשכח כי ה' הוא \n"},{"index":3,"he":"הנותנה לך ע\"כ אנכי מצוך ולקחת בכל שנה מראשית וכו' ותקרא וענית ואמרת כי באתי אל \nהארץ אשר ה' אלקיך נותן לך ועי\"כ תזכור ולא תשכח כי ה' אלקיך הוא אשר הנחילך אותה \nולא תחטא לפניו ובזה נתיישב מ\"ש וירשתה וישבת בה:\nאו ירצה בא לתרץ השינוי הנמצא במצות הבכורי' כנ\"ל ולכן התחיל להגדיל בעניני חסדיו \nית' עמהם ע\"ד ההגדה כמה מעלות טובות למקום עלינו אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה וכו' \nוז\"א והי' כי תבא וכו' ירצה כאשר יהי' שיארעו לך כל המאורעות והחסדים האלה ראוי לך \nכי ולקחת מראשית וכו', והענין כי נתינת הארץ ראויה הי' להנתן על תנאי אם ח\"ו יחטאו \nלפניו ישליכם מעליה ולא ינחילנה עוד ובפרט אם ירבו לפשוע יותר מהראוי ולא כן מצינו \nאלא כי מלבד אשר תבא אל הארץ זו ביאה ראשונה בימי יהושע בן נון הנה ה' אלקיך נותנה \nלך מעתה בתורת נחלה וירושה שאין לה הפסק אפי' אם יחטאו לפניו ויגרשם בגלות ראשון \nושני וכאשר תחזור להטיב ושבת עד ה' אלקיך וכו' ושב וקבצך וכו' והביאך וכו', עוד \n"},{"index":4,"he":"אחרת וירשתה כי הוריש תוריש יושבי הארץ מפניכם וגם אם ישלימו ויתרצו להיות לך למס \nעובד לא תחיה כל נשמה שריד ופליט למען לא יקומו אחר זמן לשיכים ולצנינים בצדיכם, \nונוהף עכ\"ז ענין הברכה הנפלאת אשר ישלח ה' בהצלחתך בהתמדת ישיבתך בה בישוב נמרץ של \nבתים ושדות וכרמים ארץ לא תחסר כל בה וזהו וישבת בה והרי כמה מעלות עובות מינים \nממינים שונים לכן צריך אתה למדוד לו מדות הודאות רבות המורים על הודאת תגמול חסדיו \nעמך כמו שיתבאר וז\"ש ולקחת וכו', וביאר כי הראיה אל היות מצוה זו על הוראה הנז' לכן \nנשתנית מענין התרומה והמעשרות ושאר כהונה אשר לא יצטוו בהם רק לצורך הכהן שיוכל \nלהתפרנס בהיותו עובד בבית המקדש כי לא היה לו שום חלק ונחלה וכו' ולכן הי' כדרך \nשיעור וריבוי משא\"כ ביכורים שאינם אלא הוראת שבח כניסתם לארץ וע\"כ אין בו שיעור \nכמ\"ש אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים וכו' וזה כיוון באומרו מראשית כלומר \n"},{"index":5,"he":"ולא כל ראשית רק מקצתו יספיק אפילו אשכול או תאנה יספיק ואמנם מכיוון שהכוונה היא \nעל הוראת נתינת הארץ הגה שבבחינת שיעורו יספיק המקצת כי אדרבה זו היא הוראתו אבל \nיהי' מן כל מין פרי הארץ להורות הוראות רוב שבחי מיני פירותיה וז\"א כל פרי ואלו כתב \nכל ראשית הי' מלת כל חוזר על הראשית ואינו כן כנז', גה להורות שבחיה שיצטרך שלא יבא \nמכל מיני הפירות שלא נשתבחה בהם ארץ ישראל רק בשבעת הפירות שנשתבחה בהם וכמשז\"ל אין \nמביאים בכורים רק משבעת המינין בלבד וז\"ש פרי האדמה הידועה אותה אשר נתנה לך הש\"י \nותביא פירותיה המייחסין לה בשבחה ולא תטעה לאמר כי להגיד שבחה אשר פירותיה גסין \nוגדולי' לא נביאם רק כמו שהן לז\"א אשר תביא וכו' כלומר יהי' באופן שתוכל להביאם \nמארצך עד ירושלים האמנם אם המקום רחוק תייבשם כמשז\"ל הרחוקים מביאים גרוגרות \nוצמוקים, זא\"ת כיון שאיני מביא כי אם מן השבעה פירות שנשתבחה בהן הארץ א\"כ אף אם \n"},{"index":6,"he":"יהיו מארץ סוריא ומואב ועמון וכו' אשר כבשתי אותם והי' כבר ארצות שלי אביא מן הז' \nפירות הנז' כי גם בזה יש זכר בשבח הארץ לז\"א אשר ד' אלקיך נותן לך ולא הארצות שכבשת \nבזרוע כנ\"ל ובאומרו ושמת בטנא ולא צורך כי פשוט הוא כי לא יוכל להוליכם כמו שהם \nירמוז אל משז\"ל הסלים והביכורים נתנין לכהנים ולז\"א ושמת בטנא ושניהן ישתוו יחד \nלהנתן להכהן ויען הדין הוא כי אין זה אלא בסלי נצרים לא בקלחות כסף וזהב כל מין כלי \nשינתן בו רק ענא היא הסל מנצרים הנהוג להנתן בו פירות לעובדי האדמה הלוקטים אותם \nמהאלנות כמ\"ש ברוך טנאך וכו' ר\"ל הפירות הנלקטים ונתנין בתוך הטנא, והלכת וכו' או \nתאמר די לשלחם ע\"י שלוחו של אדם כמותו אמנם והלכת אתה בעצמך כי שבח גדול וריווח יש \nלך ללכת פעם אחת בשנה אל המקום אשר ה' משכן שמו שם לעולם לא יזוז משם ואתה מקבל פני \nהשכינה וגם כי הנה להורות כי ה' אלקיך הוא אשר נתנה לך צריך שאתה בעצמך תלך להראות \n"},{"index":7,"he":"לפניו במקום שהוא שוכן שם להורו' זה כי בזה יוכל להוכר מאוד ההוראה הזאת. והנה מצוה \nגוררת מצוה להקבלת פניו של זקן הדור השקולה כהקבלת פני השכינה ובאת אל הכהן הגדול \nהמפורסם בחסידות מכל ישראל המקביל פני השכינה הנכנס לפני ולפנים וז\"ש אשר יהי' \nבימים ההם של זמן הבאת ביכורים כי אז בית המקדש קיים משא\"כ בכהן שלאחר החורבן שאין \nבו מעלה כזאת, ואמרת אליו וכו' הנה בהבאת הבכורים והנחתם על המזבח נגמרה ההוראה \nהנז' והרי הוא חשובה כאלו אמר ממש בפיו הודאות להש\"י על נתינת הארץ וכאלו נאמר ברמז \nבהגדה דרך חכמה וזהו הגדתי וכו' גם אמר הגדתי לשעבר במה שטרחתי מארצי להביאם וכפי \nזה הי' מספיק לשיקח תיכף הכהן הטנא מידך והניחו וכו' והאמנם עדיין אתה צריך אל \nוענית בקול רם ואמרת וכו' כי הנותן הודאה להש\"י יהי' בקהל רב נשמע לכל כמ\"ש ובתוך \nרבים אהללנו וכתיב אודה ה' וכו' בסוד ישרים ועדה להגיד חסדיו לרבים בקול רם כי בזה \n"},{"index":8,"he":"יתגדל ויתקדש שמו ית' בעולם ואחר העניה הזו הניחהו לפני מזבח ה' ולא יספיק באשר \nתניחהו לבד ע\"י קריאת פסוק הגדתי וכו' כנז' והיותר נכון ירמוז במ\"ש מידך שהוא מיותר \nלרמוז אל משז\"ל כי אחר פסוק הגדתי יוריד הסל מעל כתפו הנרמז במלת והלכת כי יוליך \nהטנא על כתיפו כמנהג המוליכים ואז יורידם ויאחזנו בשפתותיו בידיו עצמו ובהיותו בידו \nיקחנו הכהן במה שישים ידיו תחת הסל עוד הודיע כי לא יצטרך התנופה להיותה משותפת ע\"ד \nהנז' המבי' והכהן אמנם אחר זה והניחו הכהן לפני וכו' ואמנם אל תעעה כי ענין והניחו \nיהי' מעכשיו אמנם וענית בתחילה ואמרת כל ענין פרשת ארמי אובד אבי ואח\"כ והנחתו וכו' \nכי מה שאמרתי תחלה והניחו הי' לצורך ללמד על ענין התנופה כנ\"ל ואמנם לבל תטעה חזרתי \nלספר ענין ההנחה במקומה כנאמר והנחתו וכו':\nוהנה רז\"ל פירשו הפסוק באופן אחר וכפי דרכם צריך שנבאר הפסוק באופן זה והי' כי תבא \nזו כניסת הארץ וירשתה זו כיבוש הארץ בז' שנים וישבת בה זו חילוק הארץ בז' שנים \n"},{"index":9,"he":"אחרות ואח\"כ תתחייב בבכורים ולקחת מראשית וכו', וגם זה יתבאר כפי דרכינו הקודם לזה \nכי שאר מתנות כהונה כתרומות ומעשרות וכולו שאין נתינתם על שבח הודאות נתינת הארץ רק \nלפרנס הכהנים והלויים והעניים שלא הי' להם נחלה בארץ להתפרנס ממנה לכן תיכף בכניסתם \nבארץ נתחייבו בהה כיוון שהתחילו לזרוע ולנטוע במקצתה, אמנם הבכורים שהם הודאת נתינת \nהארץ אין להודות להש\"י עד אשר תכבש הארץ כולה לפניהם ויתיישבו בה ותתחלק להם וכל \nאחד יחזיק בחלקו ואז יתחייב לתת הודאה כי אין לתת הודאה אל נותן המתנה עד אשר \nיקבלנ' המקבל ויחזיק בה לגמרי ותהי' שלו בחזקה גמורה בלי שום ספק אם יתחרט הנותן, \nוע\"ד רמז יוכל לפרש הפרשה באופן אחר וזהו )חסר וחבל על דאבדין ולא משתכחין( אל מ\"ש \nבספר הזוהר פרשת בלק ובראשית כי כל החדושים שאדם מחדש בעוה\"ז בתורה אתעבידו מנהון \nשמים חדשים וארץ חדשה ואתגניזו קמי עתיק יומין לאשתעשע בהון וזהו שאמר והנחתו לפני \n"},{"index":10,"he":"ה' במה שידעת כי עתיק הוא לפני ולפנים מן זעיר אנפין הנקרא ה' שם הוי\"ה ואז הש\"י \nנותן לו שכרו הרחוי לו ומוליכו עד מקום חלקו שבג\"ע בסוד הולך נכחה נכח ה' אחרונה \nהיא השכינה ההולכת עמה ואז הנשמה נותנת לו שבח והודאה על קבול שכרה ומשתחוה אפיים \nארץ לפניו כעבד הנפטר מרבו וזהו והשתחוית וכו', ושמחת וכו' בעוה\"ז נתקלל אדם \nותולדותיו בעצבון תאכלנה ובפרט הצדיק המבקש לנחול העוה\"ב שאי אפשר זולתי על ידי \nיסורים כמשז\"ל על ודרך חיים חוכחת מוסר אבל בעוה\"ב ושמחת וכו' אוכלין ושותין \nומתעדנין בזיו השכינה ושמחת עולם על ראשם בכל הטוב הצפון להם שם כמ\"ש מה רב טובך \nוכו' וגם שם מתחברים נשמת האיש ואשתו ומזדווגים זיווג רוחני כנזכר בפרשת שלח לך \nבספר הזוהר וז\"ש ולביתך וכאשר הרב זכה אל מקומו בג\"ע גם תלמידיו בני ישיבתו נלוים \nשם עמו ומתעדנין עמו בחלקו כיוון שזכו גם בחייו להתלוות עמו וזהו אתה והלוי גם יש \n"},{"index":11,"he":"נשמות גרים אשר מולידים אותם נשמות הצדיקים בג\"ע בסוד ואת הנפש אשר עשו בחרן כנזכר \nבפ' שלח לך וז\"א והגר אשר בקרבך כי תולדות כנז':\nאו יפורשו הכתובים על ביאת הנשמה בעוה\"ז הנקרא ארץ אשר ה' נתנו לך כי על כרחך אתה \nנולד בעוה\"ז לקיום המצות כנודע:\nאו ירמוז מלת ארץ יותר בפרטות על הגוף החומרי הארציי אשר ה' אלקיך נותנה לך בעת \nהזרעה טפת אביו ואמו והמלאך הנקרא לילה מוליכה לפניו ית' ואומר לו טיפה זו מה תהא \nעליה ואומר לו לך והכניסה בגוף פלוני כמ\"ש והלילה אמר הורה גבר. והנה הגוף בעוה\"ז \nמוכרח לקבל את היסורין לקבל שכרו בעוה\"ב וז\"ש נחלה מלשון נחלה עבר על נפשינו:\nואם יהי' צדיק יזכה לירש את הגוף בשתי בחינות בלי הפסק כלל כמו הירושה. הא' כי לא \nתכרת נפשו מגוף הזה כדי להתגלגל בגוף אחר לתקן את אשר עוות וזהו וירשתה ירושה שאיו \nלה הפסק והב' בתחיית המתים כי יזכה לחזור להתיישב בגוף הראשון ולא בגוף חדש וזהו \n"},{"index":12,"he":"וישבת בה. והנה לזכות לזה צריך ולקחת מראשית וכו' כמו שנבאר בע\"ה:\nאו ירמוז והי' כי תבא אל יום הלידה וירשתה בהשלימו י\"ג שנה כי מאז התחיל בחובת קיום \nהמצות וישבת בה בהיותו בן עשרים כי אז נכנסה בו הנשמה המחכמת אותו בעסק התורה כנזכר \nבספר הזוהר בפ' משפטים על פסוק כי בן הייתי לאבי ומאז ואילך תעסוק בתורה ולקחת \nמראשית וכו' כמו שיתבאר. או תייעץ התורה את האדם פן ילכד בהבלי העולם ומזהירתו \nואומר' לו והי' כי תבא אל הארץ בעוה\"ז כנז' ואז יפנה לבך בהיותך בחור וגבור בכוחך. \nלהשתדל לקנות קניני העוה\"ז עם כי רואה אתה כי וירשתה כי אביך מת ואתה ירשת מקומו כי \nכן דרך העולם מעת הבריאה ואדם לא נשאר חי בעוה\"ז וכפ\"ז ראוי לך להסתכל בזה כי כמקרה \nאביך תקרה גם אתה ותמות ובנך יורש מקומך ועפ\"ז העלמת עיניך מלראות וישבת בה בישוב \nגדול לא כאורח נטה ללון כי צל ימינו עלי ארץ לכן בני איעצך אם פגע בך היצה\"ר המנוול \n"},{"index":13,"he":"הזה משכהו אל בית המדרש המשבר כחו כנודע:\nולקחת מראשית וכו' אין ראשית אלא תורה כנזכר בדרך הראשון על שם כי התורה אי אפשר לך \nלהבינ' בעוה\"ב'אם לא ע\"י שתעסוק בה תחילה בעוה\"ז וכפי טרחך פה תדע שם כנזכר בס' \nהזוהר פרשת פקודי וז\"ש אשר תביא מארצך ואמנם כפי האמת אשר ה' אלקיך נותן לך הוא \nכמ\"ש כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה אמנם לפי שטרחת בה וקראת על שמך אשר תביא \nמארצך ע\"ד משה שנאמר עליו זכרו תורת משה טבדי ותקבל כל מה שלמדת שיהי' שגור בפיך \nכאלו הכל מונח בטנא כמשז\"ל אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו וז\"ש ושמת בטנא ואז תלך \nלבטח דרכיך והלכת אל המקום וכו' כי בהתהלכך תנחה אותך וכו':\nאו ירמוז כי צריך האדם בתחלה לעסוק בתורה שבכתב הנקראת ראשית וז\"ש ולקחת מראשי' \nוכו' כי גם היא תהלתה בראשית ברא וכו' כי היא מספרת מה שהי' מראשית העולם עד אחריתו \nואח\"כ תעסוק בתורה שבע\"פ היא המשנה הכלולה מס' מסכתות בסוד ששים המה מלכות כמנין \n"},{"index":14,"he":"טנ\"א ושמת את התורה שבכתב ידה ותחבר האוהל להיו' אחד בדרך רמז הראשון. או ירצה במ\"ש \nולקחת וכו' בלכתך שם צריך שתקח עמך כל זכיותיך להסדירם לפני הדיין שופט צדק. והזכות \nהראשון שלא הוצאת טיפת קרי לבטלה כיעקב כמו שיתבאר בפסוק ארמי אובד אבי וכו'. ואמנם \nמטפות זרעך נולדו בנים פרי בטנך ולא לבטלה. עוד תנאי אחר שיהיו לך מארצך היא אשתך \nקרקע עולם אשר ה' אלקיך נותן לך והיא כשיהי' ע\"י חופה וקדושין וז' ברכות ונודע כי \nהקב\"ה מזווג זיווגים. וכמ\"ש אשרי הגבר אשר מלא אשפתו מהם לא יבשו כי ידברו להם קשות \nהמקטרגים האויבים בשער בב\"ד העליון וז\"ש ושמת בטנא הם ס' גבורים כמנין טנ\"א סביב \nמיטת שלמה מלך שהשלום שלו מפחד בלילות הם האויבים בשער כנז' גם הם שורש ס' ריבוא \nנשמות ישראל בסוד יעקב מיטתו שלמה כי שש הקצוות מעלה ומטה וד' רוחות כולם שלמים. \nובכחה והלכת אל המקום וכו'. וענית ואמרת וכו' הנה הנחש הרמאי הנקרא ארמי יען כי \n"},{"index":15,"he":"נתקנא ביעקב אבי רצה להחטיאו מפני שלא יכול לו בפ\"ד שנים שלא ראה טיפת קרי ונתן בלב \nלבן שיחליף לו בנותיו ועי\"כ החטיאו באסור שתי אחיות וגם ח\"ו בהיות ראובן בנו שלא \nבידיעתו וז\"ש אובד אבי ועי\"כ העביר הבכורה ממנו וניתנה ליוסף בכור רחל וע\"ז נתקנאו \nבו אחיו ונתגלגל הדבר עד אשר מכרוהו וירד יעקב מצרימה וכו' והקב\"ה ראה כוונת יעקב \nהטהורה ויוציאנו ממצרים וכו' והנה אני נדמתי ליעקב אבי בענין שמירת טפות קרי לבטל' \nהולדתי בני קיימ' ועת' הנה הבאתי עמי זכות הבנים ראשית פריו וכו' וזהו סוד ברוך \nטנאך וכו'. כי נשמות ישראל באים משרשיהן הנק' טנ\"א ס' ריבוא ויהיו ברוך בפריה ורביה \nמצד הטנא ההיא ובניו שהן פירותיו יהיו מתקיימין ונשארין בעוה\"ז חיים וקיימים וז\"ש \nומשארתיך וכנגד זה אם וחטא יקולל היפך מזה וז\"ש ארור טנאך ומשארתיך ובזה יתבאר \nדה\"לל פירות היא ופירות המשארת וגם למה לא הזכיר סל כמו בפרשת תצוה ופרשת וישב אלא \n"},{"index":16,"he":"קראו טנא:\nסליק פרשת כי תבא:\n \nספר עץ הדעת טוב - פרשת נצבים:\nאתם נצבים היום וכו'. הקושיות הנופלות בפרשה זו הם אלו. הא' מה קשר יש בזה עם סיום \nהפרשה הקודמת, ומה יאמר' עתה אתם נצבים וכו. ב' למה התחיל בלשון רבים אתם נצבים \nוכו' וסיים בלשון יחיד לעברך וכו' למען הקים אותך וכו'. ג' כי אחר שנכללו במלת \nכולכם למה חזר ופרטן ראשיכם וכו' וחזר וכללן כל איש ישראל ד' כי הרי הציע שאיש לא \nנעדר עף ונשים וגרים וגבעונים חוטבי עצים שבאו בימי משה כמשז\"ל וכולם נתייצבו שם \nבברית הזה א\"כ כאשר יאמר אח\"כ ולא אתכם לבדכם אנכי כורת כי אם את וכו' ואת אשר \nאיננו וכו' מוכרח הוא שרמז אל כל הדורות שיבואו אח\"כ וזה פלא איך תחול אלה וברית זו \nעל הדורות. הבאים כי טענה גדולה להם לומר לא שמענו ולא ראינו. וזו הקושיא תתחזק \nכפלים בדבר' הפכיי שמצאנו ראינו כי ישראל עצמן אשר כרת. עמהם ברית בחורב לא הספיק \nהברית ההוא עד שחזר לכרות ברית שני בארץ מואב וכמ\"ש למעלה אלה דברי הברית וכו' מלבד \n"},{"index":17,"he":"וכו' ועתה חזר לכרות ברית שלישי עמהם עצמם ואמנם לדורות. הבאים שלא באו לעולם איך \nיספיק כריתת ברית. א' הזה בלבד ודבר זה רחוק מאוד מן הדעת והם ב' קושיות הפכיות \nוכפולות. וכי תחלה ייחס כריתת הברית אליו י\"ת כמ\"ש לעברך וכו' כורת וכו' ואח\"כ אמר \nולא אתכם לבדכם אנכי כורת. ה' איך מלך כי אתם ידעתם נתינת טעם אל האמור. ו' כי מ\"ש \nלמען הקים וכו' וכן אומרו והוא יהי' לך לאלהים שניהם דבוקים יחד והכל ענין אחד ואין \nזה בלתי זה וא\"כ מלת היום היהה לו להזכירה אחר הכל למען הקים אותך לו לעם וכו' והוא \nיהי' לך לאלהים היום ולא למעלה בחצי הדיבור. ז' למה הוצרך לפרש לאברהם וכו' אחר \nשסתם דבריו במ\"ש לאבותיך וכו'. ח' במה שהקדים כי אתם ידעתם וכו' ותראו וכו' \nלשיזהירם באומרו פן יש בכם וכו' ואדרבה משם ראי' שלא יהי' לא איש ולא אשה אשר לבבו \nפונה וכו' כי הרי כאשר ראו שקוצי מצרים ג\"כ ראו כי באלהיהם עשה ה' שפטים ואין ממשות \n"},{"index":18,"he":"בהם. ט' מ\"ש מעם ה' אלהיו הוא מיותר. יו\"ד למה מלת פן הוכפלה שני פעמים פן יש בכם \nאיש וכו' פן יש בכם שורש וכו' ומה ענין שתי בחינות אלו. י\"א כי מאחר שכבר נסתפק פן \n"}]}
