{"id":"kabala-92b2be6f79e4-1-29","bookId":"kabala-92b2be6f79e4","part":1,"torah":29,"title":"קטע 29","hebrewTitle":"קטע 29","segments":[{"index":1,"he":"הרי כולכם בני יעקב ואם בבחינת הנשמות הרי ישראל סבא הוא אביכם משא\"כ בשום אומה \nולשון ויען בחינת הנשמה היא העיקרית אמר בה אביכם משא\"כ בבחינת הגוף:\nראובן בכורי אתה וכו' כוונת יעקב עתה לברך איש כברכתו הראויה לו ואמנם ביקש לתת \nהבכורה ליוסף והמלכות ליהודה והשומע יאמר על מה זה עבר על ציוי התורה והיה הבכור \nאשר תלד יקום על שם אביו המת לכל הדברים ובפרט לענין נחלת פי שנים כמ\"ש כי את הבכור \nבן השנואה יכיר לתת לו פי שנים וכן במלכי' מצינו והמלוכה נתן יהושפט ליהורה כי הוא \nהבכור וכפי הדין שני הדברים האלה ראויים לראובן. לכן הקדים לתת טעם לדבר ואמר ראובן \nוכו' יראה מן הדין היו ראויים לך יען כי בכור אתה יראה הנה ד' בכורות יש לי בקדושת \nפטר רחם אלא שהם בכורות מן הד' אמהות אבל אתה לבדך בכור מן האב כנודע כי לענין \nנחלת. פי שנים לא תועיל בכורת האם אלא בכורת האב וז\"ש בכורי ר\"ל בכור שלי מן האב \n"},{"index":2,"he":"ולא עוד אנח שכפי הדין יספיק בהיות הבכור מן האב בכור ללידה ואמנם אתה היתה לך \nתוספת קדושה כי היית כחי וראשית אוני כדמיון בכור פטר רחם מן האם היית אתה פטר רחם \nמן האב טפת זרע הראשונה שלי כמשז\"ל באופן כי זו קדושה יתירה על כל מיני הבכורה, כי \nאף בבכור מן האב וגם מן האם לא יצטרך רק היות בכור ללידה מצד האב ומצד האם אבל אתה \nבכור להזרעה כי לא ראיתי טפת קרי מימי ובלי ספק כי כפי זה היו ראויים לך שתי המעלות \nהיתרונות שהה נחלת פי שנים הנק' יתר שאת מלשון ותרב משאת בנימין כלו' יתרון מתנה \nונחלת פי שנים וגם המלכות הנק' יתר עז כמ\"ש ויתן עז למלכו האמנם איבדת אותם מפני \nמעשיך וכמ\"ש פחז כמים וכו', ולכן ר\"ת \"ראובן \"בכורי \"אתה \"כחי הוא אברך הנאמר ביוסף \nויקראו לפניו אברך דין אבא למלכא אתה היית ראוי לאותה המלוכה וגם לנחלת פי שנים \nשניתנו ליוסף שהיה בכור פטר רחם מן האם בלבד ומפני חטאתיך ניתנו ליוסף וכמ\"ש ויקראו \n"},{"index":3,"he":"לפניו אבר\"ך כי מעלת ראובן בכורי' אתה כחי שהם ר\"ת אבר\"ך ניתנה ליוסף וכמ\"ש בדברי \nהימים ובחללו יצועי אביו ניתנה בכורתו ליוסף בן ישראל:\nפחז כמים וכו' כל השלימות שלי היתה מפני שלא ראיתי טפת קרי מימי כי בדבר הזה נשתבח \nנקב משאר הצדיקים כי נתקשרה טפת זרעו בתכלית התקשרות ונתעכבה ולא יצתה לחוץ שלא \nבזמנה ואמנם הזב ובעל קרי נודע כי סיבתם הוא חולי בזרעם כי נימס כמים ואין בו כח \nלהתעכב כנודע וכמש\"ה רר בשרו את זובו וכנודע בביאור הרמב\"ם והרמב\"ן ז\"ל והנה אתה \nראובן נתדמית בפחזותך לשכב את בלהה כדמיון טפת הזב הנימסת למים שאין באיש כח לעכב \nאוחה כך אתה מיהרת ופיחזת לשכב עם בלהה תיכף בהתלהב בך היצה\"ר ולא המתנת עד שתמלך \nבדעתך לחשוב כי אתה עתיד ליתן דין וחשבון ומפני כך אל תותר לא זכית אל שתי היתרונות \nהנז' יתר שאת ויתר עז. וביאר ענין הפחיזות הנז' מה ענינו ואמר כי עלית משכבי אביך \nשהיא ענין וישכב את בלהה וכו' כמשז\"ל על גוי וקהל עמי' יהיה ממך כי היה יעקב עתיד \n"},{"index":4,"he":"להוליד עוד שני בנים אחרים ובאו אפרים ומנשה תמורתם כמ\"ש ועתה שני בניך וכו', וזה \nהיה בשביל ששכב ראובן את בלהה ונאסרה על יעקב וכמ\"ש וילך ראובן וישכב את בלהה וכו' \nוע\"י כן ויהיו בני יעקב שנים עשר ולא ארבעה עשר באופן שביטל ראובן וסילק ב' משכבות \nיעקב להוליד שני בנים אחרים וז\"ש כי עלית וסילקת משכבי אביך שתי משכבות ואז ביטל \nבכורת פי שנים בנחלת הארץ הנרקא בלשון יתר שאת וניתנה ליוסף כי שני בניו נטלו שני \nחלקים בארץ וכמ\"ש ובחללו יצועי אביו ניתנה בכורתו ליוסף בן ישראל. וכנגד המלוכה \nהנקרא יתר עז איבדה ראובן מפני כי אז חללת יצועי עלה כנודע כי המלך האמיתי שאין \nמולך עליו הוא השי\"ת וכמ\"ש מי הוא זה מלך הכבוד וכו' וכל המלכים ממנו נוחלין המלוכה \nכמ\"ש בי מלכים ימלוכו כי המלכות שלו ית' הוא והוא השכינה הנק' מלכות כנודע ותחלה \nהיתה השכינה שרויה על מטת יעקב ואז חללת יצועי והשכינה שעליה עלה ונסתלקה ממנה ואז \n"},{"index":5,"he":"איבדת המלוכה ג\"כ. ואמנם כפי דעות קצת חכמי רז\"ל כי לא שכב עמה אלא שבלבל יצועי \nבלהה יאמר כי עלית וביטלת שתי משכבות אביך כי משכב בלהה הובחרה להיותה פלגש רחל \nובלבלו משכבה כאלו בלבל גם משכב רחל, וסוד הדבר במה שנודע כי שם י\"ה ניתן באיש \nובאשה וג' שמות שהיו לו בשלשתן נתנה היו\"ד הנזכר בתחלתן והם יעקב. ישראל ישורון \nוכנגדן בד' האמהות בכל אחת מהן נתנה ה\"א בסופן זולת מרחל שהה\"א שלה נכפלה בבלהה \nבסוד ואבנה גם אנכי ממנה באופן כי ב' ההי\"ן שבבלהה רומזות אל השכינה ששרתה שתי רבים \nוהנה ראובן נתכוין לכבד את אמו לאה אבל חטא כי חשד את יעקב אביו וכיון שעיקרו לש\"ש \nלא הוציאו אביו מכלל בניו וזה שכתוב ויהיו בני יעקב שנים עשר אבל השם יתברך לבש \nקנאת יעקב והעניש לראובן שאיבדו הבכורה:\nשמעון ולוי וכו' אחר שאיבד ראובן הבכורה לסיבה הנז' היו ראוין שמעון ולוי לבכורה כי \nהם הנולדים אחרי ראובן ולזה ביאר כי סיבה אחת היא שוה בשתיהן לשגם הה אבדוה וז\"ש \n"},{"index":6,"he":"שמעון ולוי אחים וקראם אחים להשוותם בסיבה הנז' הלא היא כי אם היות שהיו היותר \nגבורים וחזקים שבכולם ולהם יאתה המלוכה להטיל אימתם על הציבור הנה כלי חמס מכרותיהם \nואדרבה לא נאוה להם הגבורה הנז' יען אינה ביישוב הדעת רק באף וחימה ואם להה ניתנה \nהמלוכה ימותו האנשים בכל עת בחרות אפם בהם. והנה שתי עונות עשו על שאיבדו המלוכה \nהא' ענין שכם שגיירום ומלו אותם ואחר כך הרגום כלם וכנגד זה אמר בסודם אל תבא נפשי \nכי ענין שכם קדם תחלה ובו כתיב ויענו את שכם וכו' במרמה והסתירו כוונתם בסוד לומר \nלהם שימולו כדי שיהיו כמוהם והיה במרמה כי היה כוונתם להחלישם ולהורגם כמ\"ש ויהי \nביום השלישי בהיותם כואבים וכו', ואחר כך עון מכירת יוסף בפרהסיא ולא בסוד אלא בקהל \nעשרה שבטים הנק' עדה וקהלה וזה שאמר ובקהלם אל תחד כבודי כי שם בגלוי אמרו ועתה לכו \nונהרגהו, וכנגד בסודם אמר כי באפם הרגו איש כנודע כי ישראל נקראים אדם ואומות העולם \n"},{"index":7,"he":"נקראים בהמה ואמנם שכם הי' תחלה בהמה כשאר האומות וכשנימולו ונתגיירו חזרו להיותם \nאיש אך לא כישראל גמורים הנקרא אדם והנה באפם הרגום אחר שנתגיירו כמה אלפים מהם \nונק' איש וזו עבירה גדולה ויותר טוב אם הרגום בהיותם ערלים, 'וברצונם עקרו שור הוא \nיוסף הנקרא בכור שורו הדר לו. ולכן ביוסף אמר עקרו כי עקרוהו מבית אביו ומכרוהו \nלמצרים ולא הרגוהו אך בשכם נאמר הרגו כי הרגום ממש. גם בשכם שאז היו בחרון אפם כי \nעינו את דינה אחותם אמר כי באפם אך ביוסף שהיה הולך אז לשאול את שלום אחיו והיו \nברצון טוב ולא היו בקטטה ועל כל זה עקרוהו וז\"ש וברצונם עקרו שור והכוונה לומר כי \nלא די באפם אלא אף גם כשהם ברצונם ולא בשעת הכעס הרעו יותר כי מכרו את אחיהם ממש \nואם כן אינן ראויין למלוכה כי יחריבו העולם כנז'. וביאר עוד תוקף כעסה ואמר ארור \nאפם יראה האף שלהם הנגלה הנה הוא עז וקשה הלא ענין שכם כנז' האמנם עברתם הוא האף \n"},{"index":8,"he":"הנכסה כמ\"ש ועברתו שמרה נצח מלשון אשה עוברה הגנוז בתוכה הנה הוא יותר קשה מן האף \nהגלוי וז\"א כי קשתה ולא כי קשה ע\"ד כי עז כי הוא קשה יותר מן האף העיקרי וזה שלא \nכדרך הטבע ואם כן ראוי לקלל האף והעברה האם ארור אפם וכו' ואם כן איך אברכה בברכת \nמלוכה כי אם ינתן להם מלוכה יחריבו תבל ויושביה. ולכן איבדו גם הם שתי הברכות הנז' \nיתר שאת ויתר עז וכנגד יתר שאת שהיא נחלת פי שניים בחלק הארץ אדרבה אחלקם ביעקב כי \nאפילו חלקם הפשוט לא ניתנה להם בפני עצמן כשאר השבטים אלא נטפלו בה עם אחיהם כנודע \nויהי נחלת בני שמעון מנחלת יהודה וכו' כנז' בספר יהושוע וכנגד יתר עז היא המלוכה \nאדרבה ואפיצם בישראל כמשז\"ל שיהיה עניים מחזרין על הגרנות ועל הפתחים. ומאחר שג' \nהראשונים כסדרן ראובן שמעון לוי נתבטלו הנה יהודה מדריגה רביעית אחריהם והוא ראוי \nליטול המלכות ואין צורך לתת בו טעם למה יקחנה הוא ולא שאר אחיו אפילו הבכורות מאם \n"},{"index":9,"he":"כמו דן וגד ויוסף כי ודאי הוא הבא במדריגה אחריהם ואליו נוגעת המלוכה ואין מי \nשיפקפק בזה אלא אדרבה יהודה אתה יודוך אחיך שתמלוך ותהיה ידך בעורף אויביך במלחמה \nוישתחוו לך אפילו הבכורות הנז' שהם בני אביך ולא בני אמך ובטענה זו תספיק ומכל שכן \nשנוסף בך על זה כי גם יש בך זכות נמרץ כי גור אריה יהודה מטרף יוסף בני עלית ולא \nהנחת להורגו וראוי שתזכה למלוכה:\nויקרא יעקב וגו' יש לעורר כי די היה באסיפה אחת ומה זה הוצרך לשתיים כמ\"ש האספו \nוהקבצו. ב' למה היה כפל ענין ובשתי לשונות כי מה חילוק יש בין אסיפה אל קיבוץ. ג' \nכי כפי האמת לא היה צריך לא לאסיפה ולא לקיבוץ והל\"ל ויקרא יעקב לבניו ויאמר אגיד \nלכם וכו' או שמעו את אשר וכו'. ד' כי גם אם יש צורך לשתיהן למה הפריד ביניהן כי הרי \nאחר שאמר כוונתו ואגידה לכם אין צורך עוד אל הקיבוץ והל\"ל האספו והקבצו ואגידה לכם \nוכו' ושמעו וכו'. ה' כי מה צורך לומר ושמעו כי לא חרשים היו. וא\"ו כפל הענין ושמעו \n"},{"index":10,"he":"בני יעקב ושמעו אל ישראל. ז' דהל\"ל ושמעו בני כי כבר נאמר ויקרא יעקב ופיו המדבר \nאליהם אם כן מהו שנית אומרו בני יעקב והיה די שיאמר בני וקושיא תתחזק יותר למעה \nושמעו אל ישראל אביכם והל\"ל ושמעו אלי. ט' למה תחלה נזכר יעקב ואחר כך ישראל. י' \nלמה לא הזכיר מלת אביכם ביעקב אלא בישראל. י\"א כי מלת אביכם מיותרת לגמרי. י\"ב למה \nלא אמר ואדברה או ואומרה או ואספרה או ואשמיעה אלא אמר ואגידה. י\"ג מלת את מיותרת \nומה יש לרבות. י\"ד דהל\"ל אשר ימצא כמ\"ש בצר לך ומצאוך וכתיב ומצאוהו צרות רבות \nוכיוצא בזה ולא אמר אלא אשר יקרא. ט\"ו כי מחבור ימים נעשי' שבועות ומשבועות חדשים \nומחדשים שנים ואם כן הל\"ל באחרית השנים ולא הימים וכמו שנאמר ביחזקאל בענין גוג \nבאחרית השנים תבוא וכו'. ט\"ז מהו הימים בה\"א הידיעה. י\"ז גדולה על כולם כנודע כי \nאין בתורה אות אחת לבטלה כלל ח\"ו ומייתור אות קטנה דרשינן דיני תורה כנזכר בממסכת \n"},{"index":11,"he":"קדושין גבי אין כסף ולא כתיב אן כסף וכיוצא בזה ואם כן איך קריאת יעקב ואמר ואגידה \nלכם וכו' ונסתלקה ממנו שכינה ולא הגיד כלל ולא עוד שקשה לרז\"ל עצמן שהרי אמר לבניו \nשמא יש בכם פיסול וכו' ואמרו שמע ישראל וכו' וחזר ואמר בשכמל\"ו וחזרה שכינה למקומה \nאם כן יחזור להגיד הקץ וגם כי מעיקרא למה נסתלקה בלתי פיסול וכפי דבריו אין שום \nהגדה ממה שיקרא אותם באחרית הימים לעתיד לבא. והנה נבאר בתחלה מאמר רז\"ל הלא היא כי \nהשכינה נסתלקה ממנו לפי שהיה רוצה לגלית את הקץ האחרון בגלוי גמור וז\"ש לגלות ואין \nרצונו בכך כי בראותם אורך הגלות הארוך אולי יפרקו עול חס ושלום ולזה כתיב כי יום \nנקם בלבי וכו' וחשב יעקב כי לסיבת היות פיסול בהם נסתלקה אז אמר להם שמא ח\"ו וכו' \nוהענין במה שכתוב אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד ולא אמר כיעקב אלא \nכישראל כי הנה שם הוי\"ה יש בו הוראת אחדות יותר מכל שמותיו ית' כי יש בו אותיות \n"},{"index":12,"he":"הי\"ה והו\"ה ויהיה ראשון ואחרון ואמצעי הכל אחדות גמורה. גם היא במילואו דאלפי\"ן אדם \nכי הוא כא\"דם א' כולל אברים ושמות רביה. גם היא הוי\"ה א' ומצטרפת לי\"ב ועם ההוי\"ה \nעצמה הם י\"ג כמנין אח\"ד ונודע כי ג' צירופין נחחזין ביוד ראשונה ומתחילין ביוד וכן \nהשאר באופן שהם י\"ב ונחלקות לד' בחינת צירופין. וכמו כן ישראל יש בהן כיוצא בזה כי \nנודע כי יעקב גלגולו של אדם הראשון ובהיותו בסוף נק' יעקב ע\"ש עק\"ב ובגמר תיקון \nגלגולו נקרא ישראל כי תיקן עד ראשו העליון ואז קנה לו שם אדם ממש ואל זה רמזו אדם \nאדם אתם אתם ישראל קרויין אדם וכו' בדמיון אדם הראשון וכדמיון שם ההוי\"ה הנקרא אדם \nכנזכר. גם יש בישראל י\"ב שבטים כנגד י\"ב צירופים ולכן ישראל בגממטרי' י\"ב פעמים \nאד\"ם כנגד י\"ב שבטים שהוליד וכל א' נקרא אדם גם כן כי כן י\"ב הצירופין כל א' במילוי \nשל אלפין הוי בגימטריא אד\"ם. ונחלקין לד' דגלים כנגד ד' בחינות הי\"ב צירופין. \n"},{"index":13,"he":"ובהתחבר ישראל עם בניו י\"ב הם י\"ג כמנין אח\"ד הרי כי ישראל הוא י\"ב פעמים אד\"ם כנגד \nבניו ועוד א' יתירה כנגד עצמו שהוא אדם כנגד בניו ועוד א' יתירה כנגד עצמו שהוא אדם \nאחד אב לכל הי\"ב. והרי נתבאר ענין אתה אחד ושמך המיוחד שם ההוי\"ה אחד ולכן שורה על \nישראל ובניו הנקראים גוי אחד בארץ. ובזה תבין ענין כי חלק ד' עמו ופסוק כה אמר ד' \nמלך ישראל כי שם ההוי\"ה בפרטות נתדמה אליו ישראל בכל פרטיו מה שאין כן בשאר שמותיו \nית', ולכן בראותו כי נסתלקה ממנו השכינה אמר אולי יש פסול בזרעי שנתערבו בגויי הארץ \nשאינם נקראים אחד כמו ד' אחד ולכן נסתלק מעליהם אז ענו בניו שמע ישראל וכו' כלומר \nאתה הנק' ישראל ע\"ש ההוי\"ה כנז' שמע כי גה ה' הנז' הוא אלהינו ולא יסתלק מעלינו. אז \nחזרה השכינה אל מקומה להודיע שכן הוא כדבריהם ולא לסיבתם נסתלקה כי אם על גילוי הקץ \nכנזכר. אז ענה יעקב ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד לתת הודאה על היות זרעו כשר \n"},{"index":14,"he":"וברכה לשכינה על כי חזרה והנה הי' נק' שם וכבוד ומלכות כנודע. ולכך יש י\"ב תיבות \nבשמע ישראל וכו' ובברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כנגד י\"ב שבטים ההם. גם הוצרך \nיעקב לגלות הקץ בהעלם כדי שלא יהיו דבריו לבטלה אך לא בגלוי כמו שהודיעו השכינה סבת \nהסתלקותה נמצא כי כל הקץ נרמז בדבריו בהעלם גמור ליודעים:\nונחזור אל ביאור הפסוקים:\nויקרא יעקב וכו' יראה כיון שאתם בני ואני אביכם וזה שאמר יעקב אל בניו וכולנו אחדות \nגמורה כנ\"ל ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ כמו השם יתברך הנקרא אחד צריך לשתאספו \nבאגודה אחד ובלב אחד זה עם זה כדי שעל ידי כך השכינה הנקראת אחד תשרה עלי ויהיה בי \nכח ורשות לשאגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, ירמוז בזה אל משז\"ל כי חרבן \nבית שני היה בעון שנאת חנם ועברו על לא תשנא את אחיך בלבבך לכן כי יום נקם בלבי מדה \nכנגד מדה ואם כן צריך שתהיה אסיפה בלב א' כדי שאוכל להגיד לכם קץ אחרית הימים הנעלם \n"},{"index":15,"he":"בסיבת פירוד לבבות ושנאת חנם כנזכר:\nואמנם מה שאמר ואגידה לכם יסבול שני פירושים וכן מלת יקרא סובלת שני פירושים הא' \nהוא לשון המשכה כי תרגום משכו היא נגידו ופירושו הוא שאמשיך ואשרה עליכם את השכינה \nאותה שהיא עתידה לקרוא אתכם באחרית הימים כמ\"ש קול קורא במדבר פנו דרך ה' וכמ\"ש על \nהר גבוה עלי לך וכו' ולפי זה מהו יקרא יהיה קריאה ולכן לא כתיב ימצא כדי שיסבול שני \nהפירושים. ובזה יתורץ מלת את שהיא יתירה לרבות אל השכינה אשר היא אותה אשר יקרא \nאתכם וכו' כי על ידי שתחבבו באחדות א' אתפלל אל השם יתברך ואמליך עליכם את השכינה. \nפירוש שני ויהיה אגידה הגדה ממש ויהי' יקרא כמו ימצא. והענין כמו שכתוב בספר הזוהר \nכי אין הגדה אלא דבר חכמה כמ\"ש ויגד לך תעלומות וכמה והכוונה הוא כי אף על פי שאיני \nיכול לגלות לכם הקץ בגילוי על כל זה אגידהו לכם דרך חכמה והעלם בטנין ברכת השבטים \nובהם ארמוז כל המאורעות העתידות לבא עליכה ועל זרעכם עד אחרית הימים בביאת המשיח \n"},{"index":16,"he":"וכמו שרמזו בספר הזוהר על פסוק ראובן בכורי אתה וכמו שנרמוז גם אנחנו ב\"ה:\nהנה אחרית הימים פירושו הוא במה שנודע כי יומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים והנה ז' \nימי בראשית ירמזו אל ז' אלפים שנים דהוי עלמא בנוי וחרב כמו שכתב הרמב\"ן בפרשת \nבראשית וכמו שביום הששי נברא אדם כן באלף הששי יבא המשיח אשר הוא יום הששי אחרית \nואו ימים שהם שתא אלפי שני דהוי עלמא בנוי. גם אחרית הימים פירוש יום הששי שהיא \nאחרית ה' ימים שלפניו. ונודע כי אז יבואו שני המשיחים משיח בן דוד ומשיח בן יוסף \nמשבט יוסף ואז יתקבצו כל הגליות של כל הי\"ב שבטים. ולכן נתחיל בענין שני המשיחים \nהנרמזים ביהודה ויוסף:\nיהודה אתה יודוך וכו' ירמוז אל משיח בן דוד שעליו נאמר וישתחו לו כל מלכים וכו' כי \nאפי' אחיו מלכי ישראל אין להם ישיבה בעזרה כנודע. גם ירמז אל מה שכתב בספר הזוהר כי \nעתידין בני ראובן לבא תחלה ומחשבין דאינון ישתארון במלכותא וזה לסיבת היותו בכור \n"},{"index":17,"he":"ולא ישתארון כי זה ענין פחז כמים אל תותר אף על פי שמיהרת בחפזון אל יהי לך יתרון \nמלכות ואמנם בבוא מלך המשיח מיהודה יודוך אחיך בני ראובן ולא יקטרגו עליך וז\"ש אתה \nלמעוטי בני ראובן שלא יודו השבטים אליו אלא לך. לא יסור שבט זה מלך המשיח ומחוקק \nמבין רגליו זה משוח מלחמה הבא ממנשה ויהיה נכנע אליו כנזכר בספרי ובפסיקתא פרשת \nבלק. עד כי יבא שילה הוא משיח בן יוסף ששילה בחלקו עומדת. גם ירמוז אל מש\"ה שהוא \nבגימטריא שיל\"ה וכמו שהודעתיך כי גואל הראשון הוא האחרון ובסוד מה שהיה הוא שיהיה \nשהיה הוא שיהיה משיח וכנזכר ברעיא מהימנא בפרשת משפטים עד כי יבא שילה דא הוא משה \nבגימ' דאיהו עתיד למיתי עם מלכא משיחא. והנה משה הוא בן עמרם בן קהת בן לוי ולכן \nארבעתם נרמזו פה שיל\"ה הוא מש\"ה בגימטריא ול\"ו יקה\"ת הם אותיות ולו\"י קה\"ת. ועמי\"ם \nהם אותיו' עמר\"ם כשתחליף יו\"ד ברי\"ש באלפ\"א בית\"א אחת מן כ\"ב אלפ\"א ביתו\"ת שבספר \n"},{"index":18,"he":"יצירה. אוסרי לגפן עירה יתקשר המשיח הרוכב על עיר בן אתונות עם הגפן שהם ישראל. כבס \nביין לבושו בסוד מי זה בא מאדום וכו' ובגדיך כדורך בגת מטרף בני עלית לא יטרף עוד \n"}]}
